פורום הריון ולידה (עמוד 5173)

אצלי אלו לא רגליים נפוחות אלא שני כדורי רגל בצורת רגליים.

 

קשה לי מ-א-ו-ד ללכת וגם אחרי שעות של שכיבה הנפיחות אמנם יורדת אבל עדיין נפוח מאוד.

 

מה עושים? אשפר למנוע?

 

 

 

על לידה יכולה להתרחש בשבוע 42, כמו שלידה ראשונה יכולה להתרחש לפני שבוע 38/40.

זה מאוד תלוי באישה ומאוד תלוי בהריון.

 

אין כללים .

 

בשורות טובות!

הדבר היחיד שאמרו לי שעוזר לרגליים נפוחות זה באמת להרים אותם (שיהיו בשיפוע כלפי מעלה)

 

חשוב לבדוק שאין בצקת כי זה יכול להעיד (אחד מהדברים שמעידים) על רעלת הריון- ואז חשוב לבדוק את זה אצל רופא/ אחות.

 

כמו שכתבו- הלידה יכולה להרחש בין שבוע 37-42 וזה ממש נע מאשה לאשה..

יש נשים שמרגישות "צירונים" מחודש חמישי ויש כאלו שמתחילים להן ישר צירי לידה לקראת סוף ההריון

 

עשיתם קורס הכנה ללידה? אם לא- אולי כדאי אפילו ללכת לסיור בחדר לידה, זה יכול לעזור ולענות על מס' שאלות בנוגע ללידה עצמה.. 

 

בהצלחה רבה ובשעה טובה!

רק בריאות

לגבי בצקות ברגליים,כמו שכתבו עלול להעיד על רעלת הריון,לבדוק לחץ דם וחלבון בשתן.

אפשר להניח כרוב על הרגל כדי לספוח את הנוזלים,או להניח רגליים בתוך גיגית עם מים ומלח גס.

וכמובן להרים רגליים.

לגבי לידה רוב הלידות הם בין שבוע 38-42 הלוואי שהיינו יודעים מתי בדיוק.

ממני שאת 3 ילדי ילדתי בכמעט 42.

אחרי שלוש לידות בשבוע 42 ילדתי ילד רביעי בשבוע 38

לא היה לי שום דבר מוכן בבית--

בעבודה היו בטוחים שילדתי פג כי אמרתי להם כדי לחסוך שאלות טרדניות שהתאריך שלי עוד חודש---

לגבי בצקות.ממליצה על בדיקת לחץ דם וחלבון בשתן יכל להצביע על רעלת הריון.אם הכל בסדר מומלץ להרים רגלים בסוף היום,לשים עלי כרוב(סופח נוזלים).
לגבי מתי מתחיל לידה-יכל תיאורטית משבוע 37-42.
יש נשים שבמשך מספר שבועות מרגישות צירים אלו הצירים המדומים שגורמים למחיקה של הצוואר ולפתיחה שלו.ויש נשים שמיד מפתחות צירים סדירים שמובילים לפתיחה וללידה.
ממליצה לבא לסיור בחדר לידה כדי לשמוע ממי ילדת מתי מגיעים לביה״ח.
בלניאדו יש אפשרות לפגישה עם מיילדת לבניית תוכנית לידה ,מעין הכנה ללידה.השירות אינו כרוך בתשלום.
לתיאום סיור,או מפגש יש להתקשר ל09-8609500.
בהצלחה

נדמה לי שזה אומר שהוא רוצה להתפנות, ולפי שיטת ה'בלי חיתולים' - רוצה לעשות זאת ללא החיתול. ממליצה לשאול על זה את יוקטנה

גם לי היה אחרי הלידה הראשונה, ואחרי שנמנעתי ממאכלים שהיו עושים לי לא טוב, זה נרגע ועבר מעצמו, פשוט שתיתי הרבה, ולי אישית חלב ממש עזר, שוקו תפוזים וכל שאר הדברים שלא גורמים לעצירויות בעיקר.

(היתה גם תקופה שהלכתי לרופאה אבל רק תארתי לי את הבעיה והיא עזרה בלי לבדוק ולחפור...)

בבית מרקחת ללא מרשם: פרוקטוגליבנול (ממליצה על הנרות. יש גם במשחה)

יוקטנה, יש מצב לקבל ממך עצה לגבי השאלה השניה?

הנה מה שהיא כתבה בנושא:

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=9&t=l

 

אם לא ברור מספיק אולי תיצרי איתה קשר באישי.

נסי לא ללחוץ בשירותים ולשבת בנחת,יש משחות טבעיות להקלה כמו הממליס,וגם מגבונים מיוחדים לניגוב.

תקפידי לשתות הרבה לאכול פירות יבשים ברנפלקס סיבים תזונתיים.

לגבי השאלה השניה אולי גזים?!

זה לא טחורים?

מה ההבדל בין זה לבין טחורים??

כן, זה תקין, לא מחייב הנקה משני צדדים.

אם נראה לך שהיא שבעה אז יופי.

כן, זה משתפר ממש!!! 

גם אני הייתי בטראומה בדיוק כמוך, למרות שזה באמת שווה את זה...

אבל בהדרגה הסימנים נהיים מאד מאד בהירים (בצבע של העור), עד שרואים אותם רק אם מסתכלים היטב מקרוב...

ככה לפחות היה אצלי, מקוה שגם אצלך...

לא בדקתי תוך כמה זמן ,

אבל כשנזכרתי אחרי שנה וקצת בסימנים האלו ובדקתי- הם היו עמומים כמעט לגמרי.

אחרי שש שנים לא נותר מהם זכר

יש בחלב כמה רמות שונות, בהתחלה חלב דליל יותר, ואחר כך חלב פחות דליל ויותר משביע. לחלב הדליל התינוק צריך להשקיע פחות מאמץ.

אם את מניקה מצד אחד כל פעם - סימן שהיא בוודאות מגיעה לחלב הפחות דליל, וזה אומר שהיא תגדל ותשבע!

מכירה מישהי מאוד מקרוב, שאחרי שהחליטה להניק רק מצד אחד כל פעם, התינוק שלה גדל מאוד!

(לא מקצועית, כותבת על סמך זיכרון של כמה שנים, ולא זוכרת את הכינויים לחלב הדליל יותר ופחות)

 

לגבי סימני מתיחה - בעיקרון זה עובר, הזמן תלוי בסוג העור עד כמה שידוע לי.

 

והרבה מזל טוב!!!

מה היה בסוף? מי ליווה אותך? בעלך או אמא שלך?

וגם חשבתי שלמה לי להסתבך עם לזכור מה היה הצד האחרון וכו' - הנקתי כל פעם מצד אחד וזהו, הכי פשוט.

תוך כמה ימים תפוקת החלב ירדה פלאים.

הגעתי ליועצת הנקה, והיא הסבירה לי שלהניק מצד אחד כל פעם זו עצה טובה שנותנים לנשים שסובלות מעודף ייצור - זה גורם לכך שכל שד יקבל גירוי רק פעם בכמה שעות, וכך כמויות החלב יירדו בהדרגה.

אני, שמראש לא סבלתי מעודף חלב, הגעתי ככה לתת-ייצור.

אחר-כך ראיתי שההדרכה הסטנדרטית בכל מקום היא לתת מצד אחד עד שהתינוק משחרר מעצמו (וזה סימן מובהק שהגיע לרמת השומניות הנחוצה לו - אלו לא שתי דרגות נפרדות אלא רמת השומניות עולה בהדרגה ככל שההנקה מתארכת) - ואז להציע צד שני. אם התינוק לא רוצה - זה בסדר (ולכן, פותחת השרשור - את בסדר. אם את מציעה והיא לא רוצה תסמכי עליה). אבל חשוב להציע.

אני מגיבה לא בשביל פותחת השרשור, אלא רק בשביל לתת את הצד השני למי שתבין מדברייך שזו שיטת ההנקה המומלצת לכתחילה - זה לא כך.

לפעמים לנשים שונות יש מבנה שונה ונתונים שונות ויוצא שלמישהי מסוימת ההמלצה החריגה טובה יותר מהסטנדרטית, אבל לרוב הנשים זו ההמלצה הטובה והנכונה - לתת צד אחד עד שהתינוק משחרר מעצמו, לעשות הפסקה קטנה, ולהציע צד שני. זה כתוב בספרות של יועצות הנקה שחור על גבי לבן

 

מעניין אם כך למה התינוקות שלי ירדו עם הזמן בעקומות. היה לי ב"ה שפע של חלב, הנקתי משני הצדדים, וחשתי שאני עוברת מהר מידי. שלושתם ירדו בעקומות, גם ראו על הפנים שלהם שעם הזמן נהיו רזים.

אני כמובן לא יכולה לדעת מה בדיוק היה אצלכם, גם כי אני לא אשת מקצוע, וגם כי יש לי מעט מאוד פרטים, אבל על פניו ובלי להתמצא במצב הספציפי שלכם, התיאור שלך נשמע מאוד נורמלי ולא בעייתי. זה שהשמנמנות התינוקיות ירדה - זה התהליך הנורמלי של הגדילה, ולגבי הירידה בעקומות - מן הסתם בדקו אותם בכלל בעקומות הלא נכונות. ברוב טיפות החלב בארץ היום בודקים לפי עקומות לא מעודכנות. העקומות הללו נבנו על סמך תינוקות מארה"ב שכמעט כולם ניזונו בעיקר מתמ"ל בחודשים הראשונים. לפני שנה (אולי יותר) משרד הבריאות הוציא הנחיה לטיפות חלב לעבור לעקומות מאוזנות שהוציא ארגון הבריאות העולמי, אבל בארץ הנחיות מחלחלות לאט... העקומות המעודכנות האלה מראות דפוס גדילה סטנדרטי של תינוק בריא שניזון כהלכה - לרוב הוא מאופיין בעלייה חדה בחודשים הראשונים, והתמתנות בסביבות ארבעה חודשים, ומשם עלייה מתונה מאוד. לעומת זאת תינוקות שניזונים בעיקר מתמ"ל מאופיינים לרוב בעלייה ליניארית שנראית יפה על הגרף - מין קו אלכסוני ישר, בלי שינויים בשיפוע. בגיל שנה התינוקות הללו לרוב שוקלים יותר מתינוקות יונקים בני גילם, ובשנים הבאות רואים אצל חלקם השמנת יתר. אז יוצא שאם יש לך תינוק יונק שעולה במשקל בצורה סטנדרטית, תקינה, והוא נבדק על עקומה מיושנת - נראה כאילו בגיל כמה חודשים מתחילה ירידה מטורפת באחוזונים. זו ממש הטעיה!

עוד דבר שצריך לקחת בחשבון הוא שלפעמים תינוק נולד גדול יחסית, אבל הגנטיקה שלו מכתיבה לו מבנה גוף קטן יחסית, אז תוך כמה חודשים הגוף הבריא שלו מסדר את עצמו באחוזון הנכון, זה שהוא מראש נועד להיות בו. ואז נראה שיש עוד יותר ירידה באחוזונים. במילים אחרות -  אם לשני הורים צפלונים נולד תינוק ארבע קילו, שלא יצפו שהוא ישמור על האחוזון אפילו אם קרה נס והוא נמדד על העקומה הנכונה...

אני יודעת שהעקומות מתייחסות לתמ"ל, שמשמין יותר, ולא להנקה.

ואכן לא התכוונתי לעקומות במובן הזה (אין לי כמעט מעקב של משקלים לילדים).

אני אתן לך דוגמא - הבן שלי נולד בשבוע 42 בהריון תקין במשקל של 2.580. בגיל חודש היה במשקל של 4 קילו, והיה עם פנים מלאות - ואחר כך אני לא זוכרת להגיד משקלים, אבל בגיל שנה היה ממש צפלון, לא יותר מ-8 קילו.

כלומר גם יחסית לעצמו, בלי מדידה של עקומה, הקצב ירד. ונהיה ממש רזון.

עניין אותי במיוחד מה שאמרת שכך זה תמיד שהשמנוניות יורדת - אבל עד כמה שזכור לי היא ירדה עוד לפני שהתחיל לזחול. ואולי אני לא זוכרת טוב.

בעזרת ה' שההריון והלידה יעברו גם הפעם בשלום - בלנ"ד אני אבדוק בעצמי ואדווח...

העיקר, כמו שאמרת, שהכול יעבור בשלום ובבריאות, ושרק יהיו לך בריאים!

אהבתי אותה מאוד שיש לך את היכולת לומר "זה מעבר לידע שלי" לא כל אחת מסוגלת לומר את זה.

 

ממש כל הכבוד!

ולכן יש סיכויים שהם לא הגיעו לשומן. אולי היית צריכה להתעקש איתם שייסמו לגמרי צד ראשון - אני עושה את זה ע"י סחיטות תוך כדי שהוא יונק, וגם מוודאת שהשד אכן התרוקן כשהוא מראה שהוא סיים את הצד הראשון ( שוב ע"י ניסיון לסחוט ולראות מה יוצא, אם בכלל).

אחרי כל זה - מציעים צד שני. אצלי הם בד"כ לקחו גם אותו. (בצד השני אני לא מתעקשת שיסיימו...)

בכל מקרה - תודה לכולכן על התשובות!!!! ממשששש עזרתן לי

לא כל כך הבנתי מה לא מצאת... אבל אם אני מנחשת נכון, הדגש הוא שאת רוצה מטפלת בת, ולא בן.

בעיקרון בכללית זה עובד לפי מכונים, והמידע שיש באתר שלהם זה של המכונים עצמם. אני מניחה שהתקשרת למכונים וגילית שכל העובדים אצלם הם בנים (קצת מוזר לי).

לכן, האופציה הבאה זה לברר במכוני פיזיותרפיה בבית חולים הקרובים אליך, ואז לשכנע את הפקידה במרפאה שלך שתיתן לך טופס 17 כדי שתוכלי להיות מטופלת בבית חולים (כמובן, לאחר שיש לך הפניה כללית לפיזיותרפיה מהרופא/ה שלך).

אגב, אם הבעיה שלך היא ייחודית, אז לא בכל מכון יש מי שמטפל בה. אז אל תשכחי לבדוק בכל המכונים שאת מתקשרת אליהם אם הם בכלל עושים את הפיזיותרפיה שאת צריכה.

 

אני אישית קיבלתי את כל המידע שהייתי צריכה ישירות ב-*2700 (חוץ מהמין של המטפל).

זה נכון שאני רוצה מטפלת בת ולא בן, אבל לא זאת הייתה הכוונה בשאלה שלי...

אני רק רוצה בכלל לדעת מי המטפלים שאני יכולה להגיע אליהם דרך הכללית, שזה לא ייחשב פרטי ויעלה לי המון כסף......

בסוף נתנו לי מס' של מכון באזור מגוריי, אבל כשאני מתקשרת עונה לי משיבון עם שעות פעילות, אך מודגש שזה לא למענה טלפוני. אז איך אני אקבל מידע?? אני חייבת ללכת עד שם?! (אני רחוקה משם מאוד כרגע).

 

לכן חשבתי שאולי יש מידע באינט' שיחסוך לי את הטרחה... אני רוצה לקבל שמות של מטפלות שאני אוכל לחפש עליהן המלצות, כדי שכשתהייה לי בע"ה הפנייה - אני אדע למי ללכת איתה...

 

הבנת?

כרגע לא עשיתי עם זה כלום , וזה באמת בעייתי. זה מתבטא בשקע כזה בתחתית הבטן.

סופרים שבועות לפי היום שבו הווסת האחרונה שלך התחילה

 

כלומר את בערך עכשיו נכנסת לשבוע 5 (אם הבנתי נכון שבדקת לפני האיחור)

 

לא כולם סובלים מתופעות לוואי, במיוחד עם עסוקים בדברים אחרים ןממלאים את הבטן כל שעתיים במשהו קטן ומזין.

 

זה בסדר שאת ממשיכה כרגיל עם הנסיעות וסידורים וכדומה רק לא לשכוח לשתות ולשתות

בערך בשבוע 6 או  7 כבר תוכלי לראות דופק באולטראסטנד (מרגש!!) אך הבידקה פנימית בשבועות אלה

בשבוע 8 כבר אפשר לראות דופק בדרך כלל כבר באולטראסונד רגיל ביטני

 

ממליצה לגזוז ציפרוניים לפני השליש השני אחרת את נתונה לחסדי הבעל

 

 

 

סליחה על השאלה-

(אני סקרנית לדעת...)

מה גרם לך לעשות את הבדיקה לפני האיחור?

 

בעז"ה הריון קל ובריא ושתצאי בידיים מלאות!

מה גם שיש לך בפורטל יולדת או באתרים נוספים כמו האתר של כללית מחשבוני הריון שם את מכניסה תאריך וסת אחרון וזה מחשב לך איזה שבוע..נראה לי שעוד מוקדם לתופעות לוואי ז"א כל אישה מגיבה אחרת אני הרגשתי אחרי כמה שבועות מהרגע שגיליתי..

תהני וברוכה הבאה לפורום..כיף פה מאוד

חיממתן את ליבי..

יש משהו מלחיץ בהתחלות..

איכשהו אני ארגיש יותר וודאות נראה לי אחרי בדיקת דם שתאשר הכל בע"ה.

למה עשיתי לפני האיחור במחזור?

סיבה קצת מצחיקה, אני דיי לא סובלת את זמני ההרחקה..לאט לאט בע"ה מקוה שזה יהיה זמן  טוב ובונה,

בינתיים זה מעיק לי, אז רציתי לעשות בדיקת הריון,כדי להיות מוכנה נפשית לקבל את המחזור ולא להתאכזב שאני מקבלת..

 

ה' רחמן

בשעה טובה..

לא לכולן יש תופעות לוואי של הריון,וגם אם כן הרבה פעמיים זה מגיע סביב שבוע 8

מתחילים לספור את ההריון מהתאריך של הווסת האחרונה.

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,בריא ומשעמם..ושבסופו תצאו בידיים מלאות!

בשעה טובה.סופרים את השבועות לפי וסת אחרונה.חשוב לעשות אולטרסאונד בשבוע6 7על מנת לראות דופק וגיל הריון.יש חשיבות לבדיקה זו לראות אם גיל ההריון מתאים לווסת ואולטרסאונד לפי מתקנים את מס השבועות לאחר בדיקה זו(במועד הלידה מתייחסים לבדיקת אולטרסאונד ראשונית ויכל למנוע הרבה פעמים זירוזים מיותרים)
לגבי תחושות לא כולם מרגישות בחילות עייפות וכו.
מותר לנסוע,להרים דברים אין חשש
בהצלחה

קודם כל מזל טוב ושיהיה בהצלחה!

נראה לי שהתופעות מגיעות רק בהמשך... אצלי זה הגיע בערך שבועיים-שלושה אחרי שגיליתי..

אז בנתיים תמשיכי כרגיל (זה דווקא טוב), תשתי הרבה מים, תתרגלי לאכול דברים בריאים.. קחי חומצה פולית.

ובעיקר תתפללי שיהיה לך הריון טוב וקל...מאחלת לך שהתופעות לא יגיעו

אני ישר כשגיליתי קבעתי תור לרופא אבל הוא לא שם עלי חח... ואמר לי לחזור אח"כ (בערך שבוע 7-8), ורק אז ראינו דופק ב"ה.

 

בהצלחה...

אין כמו התרת ספקות תעשי בדיקה,בשורות טובות.

מבינה אותך,חיבוק

יש לי 4 ילדים בבית שהבידקה הביתית יצאה שלילית ....

אני יודעת שגלוואן זה לא הכי אמין אבל עקב היותי בקבוצת סיכון לסרטן אסור לי גלולות 

התקן לא היה רלוונטי למנוע לזמן קצר אז לא הייתהברירה

תעשי בדיקת דם.

 

והבאנו לקטנטנים

להתייחס למים ממתקן כזה כמו לכל סוג אחר של מים, דהיינו - להרתיח למשך שתי דקות לפחות בסיר מכוסה.

אני צריכה לקחת ברזל וזה ממש נהיה לי פרוייקט..
התחלתי עם דרך חיים ועוד איזה שהו לא טבעי ברח לי השם שניהם לא התאימו בגלל התופעות לוואי.
קניתי אקטיפירין ורשום שיש שם ג'לטין כתוב כשר,פרווה לאוכלי גלטין..מה הכוונה שזה מעצמות של דגים? בקיצור אם כן אני לא אקח אותו כמובן.אני מרגישה חלשה ועייפה ומאמינה שזה בגלל שאני לא לוקחת ברזל.
אני חייבת סוג רגיל שלא יהיה קפסולה גדולה מידיי ,בלי תופעות לוואי

אפשר ללעוס את זה עם אוכל, לי לא עשה תופעות לוואי

פרוקל של חברת "רקח"

ניסיתי לקחת כמה והוא היחיד שלא עשה לי שום תופעות לוואי.

הוא טיפה יותר יקר מהאחרים אבל שווה את זה...

אפשר להשיג בכל בית מרקחת?
זה כדור גדול או סביר נגיד כדור בגודל של אקמול זה בסדר..

הוא בגודל של האקמול העגול לא המעורך,

נראה לי שאפשר בכל בית מרקחת, אבל כדאי לברר עם הרופא אולי הקופה משתתפת....

הייתי בסופר פארם ונאמר לי שאת הברזל של פרוקל כבר לא מייצרים ,הרוקחת הייתה מאוד נחמדה ובסבירה לי והציע מניסיום.. החלטתי לנסות ברזל פמינה של אלטמן... בע"ה שיהיה לי בהצלחה...

תוסף ברזל המומלץ ביותר הינו פלורדיקס - מכיל ברזל אורגני קל לספיגה, טבעי לחלוטין אשר נספג בצורה אופטימלית במערכת העיכול ללא תופעות לוואי (עצירות, בחילות, שלשולים וכד').

 

פלורדיקס מכיל ברזל גלוקונט דו-ערכי עדין ביותר בנוזל: 7.5 מ"ג בכל 10 מ"ל. שלא כמו במוצרים אחרים המצויים בשוק, בפורמולה זו אין צורך במינון גבוה של ברזל בכדי להגיע לרמת ספיגה גבוהה – רכיבי הפורמולה כולם פועלים יחד להגברת הספיגה. פלורדיקס מעלה את רמות הברזל בגוף וגם את רמות הפריטין (מאגרי הברזל בגוף) בתוך חודש ימים במצבים בהם רמות הפריטין נמוכות. 

מה, לא נתנו לא אנטיביוטיקה כשגידלו אותו?....

יש לו איזה ביפר למילה ברזל....

גם לי היו בעיות עם אחרים ועם החברה הזו זה הסתדר.. הכדורים בגודל סביר , רק לא טעימים במיוחד- אבל מה לא עושים בשביל בריאות?

הבת שלי מקבלת את הטיפות שלהם עקב בעיות בטיפות הברזל של חברה אחרת, וגם אצלה אין תופעות לוואי.

ניתן להשיג ע"פ הידוע לי בכל בית מרקחת..

בהצלחה!

אם התינוק קיבל אז תשתמשי על השד מהמשחה שלו. זה אכיל ואפשר להניק בלי לנקות בכלל. שימי על הכל.

אבל בעצת יוקטנה השתמשתי במשחה שאמרה כי סבלתי מכאבי תופת בכל הנקה.

לאחר שתי מריחות, הכאבים פחתו בצורה משמעותית ותוך יומיים לא נשאר זכר...

ממליצה לחשוב לרופא ולהתייעץ.

ויש משחה "דקטרין" לאמא...

 

אלו שתי משחות שונות כי הרקמות האלו שונות (על העור, לעומת על הלשון).

לא צריך בשביל זה מרשם... ואם אני לא טועה - לא צריך לשטוף לפני ההנקה.

 

תרגישו טוב!

אפשר גם למרוח סודה לשתיה עם מים קצת על השד ובפה של התינוק.

לשתוף טוב טוב מוצצים ובקבוקים.

ברוב הבדיקות אומרים יום לפני האיחור במחזור. אני קניתי בזמנו בדיקה (קראו לה "מקלון הזהב" או משהו כזה) שהיה כתוב עליה שאפשר כבר לבדוק 10 ימים אחרי ההפריה.

בשורות טובות!

עוזר לשמור על המוצץ

עוד רעיון - להחזיק תמיד מוצץ רזרבי. כשכל המוצצים הולכים לאיבוד משתמשים בו, וכבר למחרת דואגים לקנות מוצץ חדש. אבל שתמיד יהיה במגירה מוצץ אחד שהוא לא בשימוש, ומשתמשים בו רק במקרה "חירום"

 

להורים שלי יש תמונה על הקיר "לשבור את הזכוכית בעת הצורך" עם מוצץ

הבעיה היא שאני מסתובבת איתה לא מעט, אז כל פעם שאני מעבירה אותה מהלול לעגלה או מהעגלה לאוטו הם נעלמים.

 

וגם יש לה קטע כזה חדש שהיא זורקת אותו (לא רק אותו) וגם אם הוא מחובר לשרשרת היא מושכת וזורקת...

 

לפחות היא נהנית...

לכיסא ברכב,

לכל מקום אפשרי- לחבר מוצף מיוחד-- כך הם לא יזוזו.

 

לא ניסיתי אף פעם- אבל זה רעיון...

אולי באמת אני אייחד מוצץ לאוטו ואז לא אצטרך להוציא את המוצץ מהבית

 

תודה!

דווקא לפני כמה ימים שמעתי על ילדה פעוטה שהכניסה לפה ובלעה סיכת ביטחון שהיתה לה בעריסה! ממש מפחיד.
אני שמה מוצץ בכל מקום גם עריסה אוטו נדנדה אפילו בשידה, ובתיק 3 רזרוה שהוכיחו את עצמם היום כשהיינו בקופ'ח והוא פלט את כולם על הרצפה, לפחות היתה שם אחות נחמדה שנתנה לי לשטוף אותם עם סבון מיוחד

כשרואים שהמלאי מתחיל להתרוקן, קונים חדש...

אבל בדרך כלל- הם נאבדים בבית ונמצאים כשמנקים ביסודיות ואז ממחזרים שוב בלי צורך לקנות חדשים..

כמה שהוצאנו על מוצצים, מכל הסוגים, והיא רק מוצצת אצבע...

מה שעשיתי עם הגדול זה מוצץ לבית (בעיקר במיטה), מוצץ בעגלה ועוד אחד שמור בתיק למקרי חירום...

רק שאצלנו המצב יותר מורכב עם ילדה בת 5 מכורה למוצץ וילד בן 3 ןחצי ותינוקת בת שנה וחודש שאוהבת רק מוצץ אחד בלבד ולא משנה כמה נקנה היא תאהב רק אותו ... זה כל לילה לזחול מתחת למיטות ולספות בחיפוש אחר המוצצים ויש לנו הרבה. .. דיכאון !! צריך להמציא גלאי מוצצים

אצלנו היא לא מוצצת אבל אוהבת לקחת ביד ולשחק עם המוצץ והמחזיק.

יש הומורסקה של אפרים קישון בידיוק על הנושא הזה-שהבת שלו אהבה רק מוצץ אחד

או לפחות מחלה..

רוב השנים שאני מלווה או מכינה ללידה עם תאומים מביאים להם בשליש השלישי שמירה.

אני אישית הייתי מתעקשת כל יום ברחם זה פחות שבוע בפגיה.

הייתי מתעקשת ואפילו עוברת רופא ,על מנת לקבל חופשת מחלה .
בד״כ הרופאים לא אוהבים לתת מיד שמירת הריון עד הלידה,אז תבקשי לשבוע שבועיים.
צריך להבין שהתקופה הקרובה מאוד קריטית,כיוון שאם יהיה מחיקה של הצוואר ופתיחה לא תמיד ניתן לעצור את הלידה.וכל יום ברחם פחות בפגיה עם כל המשתמע מכך.

שעל שמירת ריון של פחות מ30 יום לא מקבלים כסף מביטוח לאומי.

נכון הבריאות חשובה יותר מכסף, אבל לרוב אובדן של חצי משכורת לא יהיה פשוט. לכן כדאי להשתדל לקבל מהרופא לפחות חודש שמירה.

ההמלצה שלי: (-אבל יש לי נסיון רק מההיריון הקודם ומהנוכחי..)

יש בדיקות שכדאי מאד לעשות ויש כאלו שעדיף שלא..

אולטראסאונד כמעט תמיד כדאי- אבל לא מומלץ על סקירה מוקדמת- זה באמת הרבה פעמים סתם מכניס ללחץ.

לפעמים מגלים באולטראסאונד דברים חשובים שכדאי שיחכה בחדר לידה מומחה לעניין.. (לדוג' רשרוש בלב-יחכה קרדיולוג יילודים וכד'), ולפעמים גם רואים דברים חשובים כמו מצג עכוז/ראש גדול שמצריכים קיסרי..

כל הבדיקות הפולשניות- אם לא ידוע על מחלה כלשהי- עדיף לא לעשות. זה גם יכול לגרום לסיבוכים והפלות.

ותמיד להוסיף תפילה..

בהצלחה! ובשעה טובה..!

אני אישית ממליצה על סקירה אבל ממש לא אולטרסאונד כל חודש אלא אם כן יש חחש ל IUGR כמו במקרה שחשדו אצלך.

הרבה תפילות ובע"ה בשורות טובות!

כמו בפעם הקודמת- נגיד שהעובר קטן מידי ואת אומרת להם שזה היה גם בהריון הקודם אז בדרך כלל פחות חוששים כי רואים שזה דבר שחוזר על עצמו אצלך.

 

אצלי לדוגמה היה ההפך- חששו מאוד מעובר גדול מאוד, סכרת וכו' ויש לי בטן קטנה.

 

בהריון השני כבר היו רגועים יותר כי ידעו שבהריון הראשון היה אותו דבר. וכנ"ל עכשיו בהריון השלישי. העובר גדול והבטן קטנה, וכבר אף אחד לא מתרגש מזה...

יש חשש לבעיה בשיליה ואין מספיק הספקה לעובר ומעדיפים ליילד מוקדם ושיגדל כבר מחוץ לרחם.

ולא חריג יותר מידי, מבינים שזה כנראה משהו תורשתי.

 

אני מדברת על פער קטן לא על פער ענק שבאמת מעלה חששות ובדיקות.

 

פער קטן יכול גם להלחיץ אלא אם רואים שתמיד יש לאישה עוברים קטנים.

כי בלי מעקב א"א יהיה לדעת כמה הפער ואם העובר בקושי גדל בצורה משמעותית.

פער שמתחילים לעקוב זה אם יש הבדל של שבוע וחצי- שבועיים וזה לא נחשב לפער גדול.

ברוך ה' לנו לא היו סיבוכים או חששות בהריון הקודם ולא בנוכחי.

אני אישית כן חושבת שצריך ללכת לבדיקה שיגרתית אצל הרופא כל חודש כי הריון זה דבר מאוד רגיש שיכול להשתנות אז צריך מעקב כלשהו אצל מישהו שכבר מכיר אותך

אני מכירה גם סיפורים שהפחידו את ההורים בהריון (אמרו לבת דודה שלי שהראש של העובר גדול מדי וממש הלחיצו אותם..) אבל עדיף לדעת ולהיות לחוצים מאשר לקחת סיכון של לא לדעת משהו שקריטי שנדע לפני הלידה.

 

הרופא הנוכחי שלי למשל לא עשה לי אולטראסאונד באחד התורים כי זה היה באותו שבוע שעשיתי סקירה מוקדמת אז אם את רוצה לחסוך בדיקות את יכולה לנסות ולקרב בין הבדיקות ה"מיוחדות" לבדיקות השגרתיות אצל הרופא. (או באמת לדלג על הבדיקות השגרתיות אם בבדיקה המיוחדת אמרו שהכל תקין)

 

הריון קל ורק בריאות!!

 

בשורות טובות, ישועות ונחמות.

אצלי כולם היו קטנים לגיל ההריון, אצל הראשון זה התגלה בסקירה הבסיסית אצל השניים האחרים לקראת חודש 8.

נולדו אצלי במשקלים בטווח של 2.190- 2.550

 

כל עוד העובר בגודל שתואם לגיל ההריון, לא יבקשו ממך לעשות אולטרה סאונד ומעקב גדילה כל חודש.

סטיה של עד שבועיים מגיל ההריון היא תקינה, אין 100% דיוק באולטרה סאונד

אם תתחיל להיות האטה בגדילה שזה אומר שהפער בין גיל ההריון לגודל העובר הוא בערך שבועיים ופחות מזה- יתחילו לעקוב, במיוחד כשיש לך רקע של הריון עם האטה בגדילה. 

 

ברגע שגילו אצלי האטה בגידלה עשו לי מעקב כל שבועיים- חודש.

 

להילחץ, אין מה, כי הרופאים בודקים שהכל כשורה, אם הכל כשורה, אז את יכולה להיות רגועה עד הבדיקה הבאה ואם חלילה תתעורר בעיה- אז את בטיפול.

הרופאים עושים את הכל כדי שהעובר יהיה מה שיותר בפנים, גם אם יש האטה בגדילה, ואם זה חלילה מצב חמור- אז יחליטו בהתאם לנתונים אם צריך ליילד מוקדם יותר כדי שהוא יגדל טוב יותר בחוץ.

 

ללכת לבדיקות האלה בתחושה- שאת עושה את ההשתדלות שלך לשמור על העובר שחלילה לא יגיע למצב של סכנה ולהישאר רגועה.

זה טירטור גדול, במיוחד אם את לא גרה 5 דקות מהקופ"ח, אבל המעקב הזה והשקט הנפשי הזה, שהכל בסדר שווים את הטירטור הזה.

 

הריון קל ומשעמם

ממליצה להיות במעקב אצל הרופא.לא בהכרח גם הפעם יכולה להיות בעיה,ואז רק תהי יותר רגועה.
ישנם מקרים שאכן יש בעיה בגדילת העובר,ואז עושים מעקב ,ולפעמים רק עוקבים שזה חשוב,ולפעמים מיילדים בד״כ במצבים שחושבים שהעובר יגדל טוב יותר מחוץ לרחם.
בהצלחה

למרות שהסברתי להם שזה המשקלים שאני יולדת הם לא הקשיבו עשו לי מעקב כל יומיים ורצו לילד אותי משבוע 35 בסוף ילדתי בשבוע 38 וחצי 2650

טוב, נראה לי שאני ילך למעקב כל חודש עפ"י הדברים שכתבתם פה. מקווה שהפעם יהיה בסדר ולא ילחיצו אותי...  בע"ה שהכל יהיה תקין ויעבור בשלום!

את נמוכה? בעלך נמוך?

לרוב זה מתייחס לסטטיסטיקות ואם שניכם אנשים קטנים הגיוני שיהיו לך עוברים קטנים...

כמה היא כבר שוקלת?

נולדה 1.350

תבשרי טוב!!

 

בת כמה היא נולדה??

 כי היה לי סכרת בהריון אז נולדה 1.350 בשבוע 29+3

חושבת מידי פעם מה קורה איתך..

מקווה שאת מסתדרת רחוק מהבית...

מקווה שתצאו בריאות ושלימות בקרוב הביתה!

אבל יש שם בפגיה את דוד שלי הרופא ואני גרה אצלו עכשיו והוא גם זה שמטפל בה

אני זוכרת שסיפרת שבגלל זה את רוצה להגיע לאסף הרופא, שהדוד שלך רופא של הפגים. 

בהצלחה ואת מוזמנת להרחיב, לשתף ולעדכן...

 

כל היום אני לידה

ההמוגלובין שלי גם לא הכי בשמים...

אני מותשת!!!

השאיבות ב"ה פחות כואבות כמו בהתחלה אבל עדין לא הכי נעימות

היא כבר נושמת לבד אוכלת דרך צינור לאף ועולה ב"ה במשקל יפה (בהתחלה היא ירדה)

אמרו שישאירו אותה עד שבוע 36 ומשקל 2 קילו ורק אז ישחררו.

אבל לפי מה שנראה בבדיקות אין פגיעה במח שזה היה הפחד של דוד שלי בגלל השבוע והריאות עובדות יפה

הומוגלובין - את לוקחת תוסף ברזל?

מבחינת מותשות - האם יש לך אפשרות לקחת אותה עלייך בקנגרו ולנוח יחד על כיסא?

 

זה ברזל וחומצה פולית ביחד

לא נותנים עדין להרים.

אולי מחר או שבוע הבא

אחרי השחרור מהפגייה - למצוא מקום שבו תוכלי לנוח כל היום ורק להניק את התינוקת (ואת כל השאר שמישהו אחר יעשה).

גם התאומים שלי היו בפגייה, אמנם משבוע 34 ורק שבוע וחצי, ומה שעזר לי להתאושש אחר-כך מכל הנסיעות וההנקות (הם ינקו כבר מההתחלה כמעט כשהיו בפגייה) היה השהות אצל אמא שלי.

בהצלחה ורפואה שלמה!

תמשיכו לגדול ולהתחזק בע"ה!

אם יש לך שיליה קדמית או אם את מלאה יש סיכוי שתרגישי בשלב מאוחר יותר.

התנועות בהתחלה מרגישות כמו פירפור של דג,או גזים בבטן.

מעקב תנועות מתחיל בין שבוע 25-28 אז יש לך עוד זמן..תהני.

ובשעה טובה!

בד״כ בהריון ראשון מרגישים סביב שבוע 19-21.התחושה בהתחלה היא כמו של דיג דוג משהו קל ביותר בהמשך מרגישים תנועות חזקות יותר.

בהריון ראשון הרגשתי בשבוע 19 בערך... יכול להיות שבהריון שני הרגשתי מוקדם (שבוע 14) ועכשיו אני בשבוע 17+ ועוד לא מרגישה?

יש לי ביום שני תור לרופאה אבל אני מלאת חרדות...

ועוד שאלה - מישהי שמה לב להבדל בין בנים לבנות בתזמון של תחילת הרגשת התנועות...

כי אף אחת לא ענתה לי..

משום מה

בכל אופן מעקב תנועות מתחיל בין שבוע 25-28

לא שמתי לב להבדל בין הבנים לבת שלי

אז ב"ה הכל בסדר

הייתי ב-US והכל תקין

ויש לי שליה קדמית ולכן אני פחות מרגישה תנועות.

וגם קיבלתי ברכה מרב ש"ביטל" את הדאגות שלי ואמר שהכל יהיה בסדר עם ההריון הזה בעז"ה.

תודה ליפעת שענתה

משום מה

תנוחי תשתי ותהנו יחד בהצלחה!

לא הבנתי מה קרה לה פתאום... חשבתי שאני סתם לא מבינה מה הבת שלי צריכה... ושאולי היא בכלל רוצה משהו אחר ואני מניקה אותה... אבל זה ממש הסימנים שלה כשהיא רעבה!! והיא באמת יונקת יפה כל פעם.....

 

אבל חשבתי שגיל שבועיים זה מוקדם  מדי לקפיצת גדילה...

והראש שלי מתפוצץץץ.... ובגלל שכתבת לי לשתות - הבנתי שבאמת לא שתיתי מספיק יחסית לכמה שהנקתי...

 

מזל שיש אותך, תאמיני לי 

הם קופצים גדילה לאורך כל החודש...

שמחה שעזרתי.

בקשר לשאלות על המשאבה עצמה -מצטערת אבל אני לא יודעת ולא יכולה לעזור.

בקשר להתרגלות של הקטנה- אולי בשבוע שאת בבית תשאבי

א- כדי לראות את כמות החלב ולהתרגל בעצמך למשאבה ולרעיון השאיבה..

ב- כדי לראות איך הקטנה מתרגלת ולהרגיל בעת הצורך..

יום טוב ובהצלחה!

רצוי מאוד לשטוף את החלקים לפני- את לא יודעת אצל מי זה היה, אם היתה לה אולי פטריה באזור, או סתם חגיגה של חיידקים במקום לא נקי...

 

את החלק הקטן אני לא מבינה כל כך למה את מתכוונת. רוצה לעלות תמונה ונוכל להבין?

לגבי החלק הקטן, זה נשמע לי כמו החלק שסוגר את המכסה של הבקבוק, במקום פטמה (על מנת לאחסן את החלב).

כדאי מאוד לשים את כל החלקים במים רותחים ואח"כ לשטוף היטב במים וסבון.

ולגבי השאיבה עצמה,  ברור שאת יכולה!!! 

זה רק דורש זמן הסתגלות, גם שהגוף יתרגל למשאב, שהתינוק יתרגל לבקבוק אבל אל יאוש...

הבקבוק המומלץ בעיני הוא של MOM ,  שלי ממש אהבו אותו (למרות שגם איתו לקח להם איזה 2-3 ימים להתרגל). 

ומומלץ מאוד לנסות לשאוב עוד לפני שאת חוזרת לעבוד, גם כדי ליצור קצת רזרבות במקפיא וגם כדי להרגיל את הגוף לשאיבות בנחת. 

אם יש לך שאלות נוספות, בשמחה!

בהצלחה! 

 

 

(תודה לכל מי שענתה בינתיים. ארחיב בהמשך. מאוד לחוצה בזמן כרגע.

פשוט ניסיתי לשאוב, ולא הלך בכלל, אז דחוף לי להבין איך זה עובד, או למה זה לא עובד לי).

שצריך לייצר חלב בשביל המשאבה, כי זה בהחלט לא בדיוק אותו דבר כמו תינוק.

 

אל דאגה, תמשיכי לנסות וזה יצליח

חוץ מזה, בטח יש להם שירות לקוחות, תחפשי את המספר ותתקשרי להתייעץ איתם.

אבל דו צדדית, אבל מכירה חברה שמשתמשת במיני ומרוצה.

הכי חשוב זה, לשבת בנחת איזה 15-20 דקות, עם ספר/עיתון ולשאוב, אפילו אם לא יוצא כלום, לעשות ככה כמה פעמים עד שהגוף מתרגל קולט...

בהצלחה!

לי ממש קשה בשאיבות, למרות שההנקה הולכת חלק.

מה שגיליתי שהכי חשוב כדי להצליח לשאוב, הוא: נחת!!!!!

אל תהיי לחוצה, בעז"ה תלמדי איך עושים זאת (בעזרת כל העצות הטובות פה של כולן...)

ולאט לאט תצליחי.

כשאני שואבת בלחץ- לא יוצא כמעט כלום. כשאני נהיית רגועה- פתאום הכל משתחרר....

תחשבי אולי כדאי לכסות בחבילת מטרנה (TO GO הכי מומלץ כי אפשר כל פעם לפתוח רק מנה אחת)

שיהיה אצל המטפלת לעת צרה. אותי זה מאד הרגיע שאני יודעת שגם אם אצליח לשאוב קצת פחות ממה שהיא יונקת- היא לא תשאר רעבה...

יש כאן קישור לאירוח של עדי יותם המקסימה בפורום הנקה בתפוז בנוגע לחזרה לעבודה והמשך ההנקה - המון שאלות ותשובות בנושאים קשורים, שאולי יעזרו לך באופן כללי:

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=317&MessageId=163380391

יש נשים בזמן הנקה אין להן ביוץ כלל ואז לא ידוע לי על דרך להכנס להריון מלבד הפסקת הנקה.

אבל- כתבת שאתם מונעים, לא כתבת איך.

אם את לוקחת סרזט- יתכן (שוב- כל אישה והגוף שלה, אין לדעת) שכשתפסיקי את הכדורים- יחזרו המחזורים.

ב"ה אני כל פעם נקלטת בהנקה. כבר 11 שנים שאני או בהריון, או מניקה, או גם וגם

יש נשים שחוזרות לבייץ מיד (אני נקלטתי כמה פעמים כשהתינוק היה חצי שנה פחות או יותר). יש נשים שחוזרות לבייץ אחרי שנה ויותר. זה גם עניין של גיל (הפוריות יורדת כשהגיל עולה).

הממוצע הוא, שנשים חוזרות לבייץ כשהתינוק עושה הפסקה של שש שעות בהנקה פעם ביום. למשל, אם בלילה הוא ישן הרבה זמן לפני שהוא מתעורר שוב להנקה.

עם הזמן, כשהתינוק גדל, אפשר ליצור הפסקה כזו באופן מלאכותי: למשל עם ארוחת מוצקים, כשהתינוק בשל לכך. ככל שיונקים פחות, כן הורמון הביוץ עולה, והסיכוי להיקלט שוב, עולה.

שיהיה בהצלחה

אם עדיין לא חזרת לפוריות, הגוף אומר לך שעדיין אין לו מספיק משאבים לכלכל עוד תינוק. לגמרי לגמרי נורמלי בשלב הזה. כשהגוף יהיה שוב כשיר לשאת הריון חדש, הוא יאפשר את זה. זה יגיע. אין מה לדאוג.

בורא עולם ידע מה הוא עושה...