סוף סוף העזתי אתמול, כשהצרבת הגיעה כבר ממש לרמות בלתי נסבלות, ושתיתי כוס מים עם כפית סודה לשתייה. במאמץ... ואין מה לומר, זה לגמרי עשה את העבודה. הצרבת תפסה רגליים וברחה, ואני יכולתי להתפנק במיטה עם ספר, במקום לסבול.
ועכשיו - שאלות:
1) הבוקר שוב יש לי צרבת (כרגיל זה בעיקר בערב... מצד שני אכלתי הבוקר שוקולד, אז אולי בו האשמה), ונראה לי שהיא חריפה מהרגיל (אבל אולי תמיד נראה לי ככה? אולי בכל פעם שאני חושבת שהגעתי להכי גרוע שיש היא נהיית יותר גרועה?). יש מצב שהסודה לשתייה שיככה אותה לזמן קצר אבל איכשהו אחרי שההשפעה עוברת הצרבת דווקא נהיית יותר גרועה? יכול להיות שיש השפעה כזאת? יש לי קצת תחושה פנימית שזה העניין, ויוקטנה אומרת לסמוך על תחושות פנימיות, אבל האם יש בזה היגיון?
2) שאלה שרציתי לשאול אתמול, כשעוד הייתי באופוריה שזה עובד: אני יכולה לשתות כוס כזאת בכל ערב כשמגיעה הצרבת, או שצריך לקמץ בזה ולשמור לימים הכי קשים? מה בעצם ההשפעה של סודה לשתייה על הגוף? האם צריך להגביל את הצריכה?
תודה לחכמות שיענו.
