פורום הריון ולידה (עמוד 5194)

ההריון בתחילתו. אבל עדיף לשאול מנוסות ממני.....

שבוע 6 זה פשוט מאד צעיר.....

בדר"כ (אם יש דבר כזה בהריון...) הבחילות (לאלו שיש...) מתחילות בערך בשבוע7 ומתחילות להסתיים בשבוע 14.

ואת לא צריכה להצטער שאת לא מרגישה אותן! תהני כל עוד את יכולה....

לגבי דרך מיוחדת...  אין לי עצות. אני בקטע של לספר וזהו.

בהצלחה!!!

זה ממש לא הריון ראשון, אני מכירה את עצמי ואת הבחילות והעייפות שלי...

תמיד סיפרנו כך פשוט ועכשיו בא לי משהו אחר...

אשמח בכ"ז לרעיונות...

תודה!!

גם אצלי זה ככה. אני שבוע 34-לפי גודל התינוק, אבל לפי המחזור האחרון אני שבוע 36+

כמובן שלפי ספירת השבועות אני בשבוע 34, אבל אני לא חושבת שיש פה מה להילחץ.... כשתבואי שוב בע"ה יראו דופק. זה מלחיץ!! אני יודעת....

אבל תתפללי הרבה ובע"ה

יהיה טוב !

כן צמים.

הבטן נדבקת לי לגב!!!

לא עושים דברים שעלולים להכניס אותך או את העובר למצב שלא רצוי להיות בו...

כשם שיש מצוה על מי שכן צריך- לצום

ככה יש מצוה על מי שצריך לאכול- לאכול

שניהם רצון השם באותה מידה

אני בהריון בשלב הזה. שתיתי היום כמויות. וגם בלי לאכול לא הייתי מסוגלת.

קשה לי להאמין שאם תשאלי רב זה מה שהוא יגיד

, ז"א גם אם רק עכשיו גילית שאת בהריון אז אסור לצום .

זה גם רשום בקיצור שולחן ערוך . ואת יכולהלשאול כל רב.

חבל לסכן סתם את העובר או להגיע למצבים של חולשה וכו' מיותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אומר להתחיל לצום ומיד עם כל הרגשה הכי קטנה לא טובה- לשבור. אז קמתי בשש וחצי ואכלתי כבר ברבע ל7.

את לא יכולה להגיד בכזו פסקנות "גם אם רק עכשיו גילית שאת בהריון אז אסור לצום". אני לא יודעת מה דעת רוב הרבנים בנושא, אבל אני יודעת שלפי הרב עובדיה יוסף צריך לצום בתחילת הריון, במיוחד אם אין בעיה. יש לי בבית חוברת עם הלכות צומות של הרבה עובדיה יוסף, וזה כתוב שם בפירוש שחור על גבי לבן.

יש גם רבנים שפוסקים כמוך (או שאת פוסקת כמוהם...), כל אחת תנהג לפי הרב שלה.

יש הבדל במושגים

כלומר: זה נתון לבחירה שלה

+מצב רפואי

זה תלוי מקרה אישי אצל כל אחת ואחת..

ההבדל.

אם רוצים+

מצב רפואי כמובן

וכיפור יותר קשה ..

אני לא מבינה רבנים , פוסקי דור אמרו לא לצום בצום הזה אז מה את חולקת על דעת מרן?!

פטור זה לא אומר שאם היא החליטה לצום, מתוך יראת שמיים- שהיא עברה על ההלכה.

פטור זה לא אסור. 

(לעניין יום הכיפורים: עניתי לאביוס כשאמרה שלדעתה הריון הוא מצב רפואי שאסור לצום בו. עניתי: שביום כיפור התורה מחייבת לצום. כך שהריון הוא לא מחלה חלילה הסקתי: שבשאר הצומות, אפשר לצום- אם היא רוצה. אז לא נכון לומר שהריון הוא מצב רפואי בעייתי)

זה הכל.

כשאנחנו ביררנו-אישה בהריון לא צריכה לצום (מלבד כיפור ותשעה באב-גם תשעה באב זה תלוי מה שלב ההריון). ואם היא צמה-היא עוברת על ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.

ורב אחד אפילו אמר לי-שהיא עוברת על לא תעמוד על דם רעך.

לא נראה לי שיראת שמיים קשורה לעניין.... ואם כן, אז זה "חומרא דאתי לידי קולא". מחמירים בדברי רבנן ומגיעים על ידי זה להקלה בדאורייתא.

בדיוק לכן אין מקום לפסיקת הלכה על גבי הפורום, וכל אחת תשאל את רבה (בדיוק כפי שכתבת שאתם עשיתם!).

אני יודעת בוודאות שיש רבנים שלא פוטרים אוטומטית מצום בארבעים יום הראשונים, אלא לפי התחושה. אין בכך פסיקה למישהי לנהוג כך! רק שלא לזלזל או להאשים מי שקיבלה פסיקה כזאת ונוהגת כך, גם אם רבנים אחרים פוסקים אחרת.

ואיך בכלל בכיפורים חייבת לצום, אם יש עניין של ונשמרתם?

הרי זה בכלל לא קשור לדאורייתא, אם זה פיקוח נפש- אפשר להפר את זה בכל שלב!

ואם זה לעניין ונשמרתם, אז גם לא בהריון צריך להזהר ואולי בכלל לא צריך לצום, עם הריון ובלעדיו, לא?

לי זה נשמע כאילו יוצאים מתוך הנחה שהריון הוא מחלה.

אני לא רואה זאת כך. אך כמו שפצקרשת כתבה: כנראה שזה תלוי רבנים.

ובין לא צריכה לצום לבין אסור- יש הבדל. 

ההגדרה הכתובה היא: פטורה.

ולדעתי זה כן יכול להעיד על יראת שמיים כלשהי..

שכל אחת תלך לפי רבה

ולכן אמרתי, כשהמצב הרפואי לא מאפשר: זה מצב שונה.

ב. כמובן שלקחת את דבריי לכיוון אחר לחלוטין.. 

כשאמרתי שאפשר להפר את זה בכל שלב התכוונתי שאם זה פיקוח נפש

אז למה בכלל התורה מחייבת אישה מעוברת לצום ביום הכיפורים?

אם זה פיקוח נפש- אולי בכלל צריך לבטל את החיוב לצום ביוהכ"פ

או לבטלו גם מבלי קשר להריון

והנה מאמר בנושא המראה שאין קשר בין צום לבין סיבוכים בלידה או לידה מוקדמת:

http://www.srugim.co.il/22116-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%90%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F?di=1

ולא להניח מראש שהיא יכולה/לא יכולה לצום.

***

בתשעה באב לפני שנה וחצי, הייתי כחודש וחצי אחרי לידה והייתי בטוחה שאני צריכה לצום.

בעלי שאל רב (אני לא תכננתי לשאול, היה לי ברור שצמים) והוא אמר לי לא לצום.

ככה ש...

יש לנו מספיק דברים ב"ה שאנחנו מוסרות את הנפש עליהם. זו דעתי הכופרת כמובן

גשי להיבדק בשורות טובות!

מוכר,נסי לישון מוקדם כמה שיותר..לנוח כמה שאפשר..

זה הריון ראשון? אם יש עוד ילדים תבקשי עזרה..אפילו בתשלום.

בטוח יצא תקין ה50?

אני  שמעתי על לא מעט נשים שה- 50 יצא תקין וב- 100 ראו שיש סכרת.

בעזרת ה' הכל יהיה בסדר, אך נראה לי שאם הרופא ממליץ- שווה לבזבז 3 שעות בשביל זה...

זה כסת"ח של הרופא ועדיף לעשות העמסה של 100 שאם באמת בסוף יהיה עובר גדול ידעו לפחות שאין לך סוכרת הריון ולא ילחיצו אותך על קיסרי זירוזים וכו'.

בשורות טובות!

עשיתי העמסת סוכר של 50 ויצא 101..

אז אמרו לי שבגלל שרק מעל 100 זה סכרת זה לא נורא...

אבל..

זה נראה לכם קצת סכרת?

ואם עשיתי את הבדיקה 55 דק' אחרי ששתיתי את הסוכר זה יכול להשפיע?

בשורות טובות.

שזה בסדר...

לבקש ממנו?

באיזה שבוע עושים את של ה100?

[אוף,

הוא רופא כ"כ רגוע שהוא יצחק עלי שאני רוצה לעשות..]

מאתר קופ"ח כללית:

העמסת סוכר 50 גרם
הבדיקה הראשונה, שהיא בדיקת סקר (היא אינה מאבחנת סוכרת הריונית, אך מרמזת על סיכוי לקיום המצב), אינה מתקיימת בצום. האישה שותה 50 גרם גלוקוז מהול במים, ואחרי שעה נמדדת רמת גלוקוז בדמה. כאשר רמת הגלוקוז היא 140 מ"ג או יותר, עוברים לבדיקה הבאה שהיא אבחנתית. ישנם רופאים שמתייחסים כבר ל-130 מ"ג כערך המחשיד לסוכרת הריונית.

http://www.clalit.co.il/HE-IL/Women/pregnancy/examination/articles/sugar_loading_test.htm

ובדקתי בעוד אתרים, ובכולם מדובר שרק 130-140 הם ערכים לא תקינים.

כי אני גם בשלבי ההכנה האם כדאי לשים את התיק רחצה בתיק של החדר לידה ? או בתיק של המחלקה -מכיון ששל המחלקה ככל הנראה יישאר באוטו 

בע"ה

תודה רבה לעונות

בעז"ה אם הכל יהיה תקין - תהיי רק יומיים בביה"ח. גם ככה אין יותר מדי מקום - קחי אחד, תכניסי בו הכל וזהו.

אח"כ צריך גם בעז"ה לחזור.... עם תינוק +סלקל, תיק, פרחים, וכל שאר השאריות שתאגרי שם .... 

בקיצור - אחד וזהו.

שימי בו עכשיו דברים שיכולים לחכות (מגבת, בגדים, שמפו וכו') ובשניה האחרונה (בתקווה שתהיה לך...) תכניסי מברשת, סידור, כרטיס מעקב והכי חשוב- שתיה וקצת אוכל!!!!! לכי תדעי כמה זמן הכל יקח ומתי תוכלי לאכול ואיך זה יהיה....

בהצלחה!!!!

ואז או שתרגעי

או שתתחילי להתכונן..

בהצלחה!

או בחינם בדיקת דם בהפניה של כל רופא!

אני לא חיפפתי אף פעם...

אפילו עם 100000000000000000000 גלולות!!! זה רק השתדלות... 

הציון משוקלל או סך הנק'.

כשהתינוק יהיה מוכן לצאת תתפתח פתיחה. עכשיו אין צורך בפתיחה, כי כנראה עוד טוב לו בפנים. 40+0 זה רק ממוצע. האם את בגובה הממוצע לנשים בגילך?

כן, הגובה שלי 1.58 בערך. נורמלי. אבל מה זה קשור?

התכוונתי שזה שיש ממוצע זה לא אומר שכולם בדיוק נמצאים עליו על-המילימטר. כמו שיש ממוצע של גובה אבל יש גבוהות ונמוכות יותר ואין עם זה בעיה, ככה יש ממוצע של אורך הריון ויש הריונות ארוכים וקצרים יותר ואין עם זה בעיה.

תאמיני לתינוק שלך שאם הוא עוד בפנים זה לא סתם כי הוא שכח לצאת אלא זה כי הצרכים המדויקים שלו, של התינוק המסוים הזה, מצריכים עוד כמה ימים לגדילה ולהתפתחות לפני שהיה מוכן לגמרי להתמודדות אופטימלית עם כל האתגרים של תינוק אחרי הלידה (למערכת החיסונית, למשל, יש אתגר עצום בטווח של דקות ממש אחרי הלידה! אז זה לגמרי לגיטימי אם היא צריכה עוד כמה ימים כדי להיבנות באופן הכי טוב שאפשר).

באמת שאני לא רואה סיבה לחשוש מקיסרי כרגע... אלא אם כן את מגיעה לבית חולים עם נטייה מובהקת כזאת, וזה באמת לא מומלץ.

זה תאריך לידה משוער,אולי היה לך ביוץ מאוחר אני יילדתי את כל ה 3 שלי בשבוע 42.

תאמיני בעצמך ובגוף שלך ובע"ה עוד הלילה בשורות טובות. אם הכל תקין אין מה להילחץ.

בשורות טובות.

כמה שיותר מאוחר יש יותר סיכויים שאעשה קיסרי וממש לא בא לי.

אני רוצה ללדת כבר כדי שהבייבי ייפסק להמשיך לגדול בפנים עוד ועוד ואח"כ תהיה לי לידה יותר קשה.

ואני לא מסכימה איתך שכמה שיותר מאוחר זה אומר קיסרי.

אצלי גם כולם נולדו 4 קילו.

אני מבינה את החששות והפחדים. נסי להרפות כמה שיותר,לא הכל תלוי בנו.

אם את מאזור י-ם מוזמנת לטיפול זירוז.

נסי למצוא מטפלת בדיקור וכו'.

איזה זירוזים טבעיים אפשר לעשות כדי לזרז את הלידה?

אמרו לי שצריך ללכת הרבה ולהתאמץ הרבה, זה עוזר?

לעשות עיסוי פטמות? מה עוד אפשר לעשות?

גם אם זה מזרז את תגיעי עייפה ללידה.

את צריכה את הכוחות שלך! (לצירים.. וללחיצות..).

בהצלחה ולידה מהירה וקלה!

אולי 100 גרם בשבוע: כמו שקית פיצוחים ממש קטנה זה לא מה שישנה לך.

מה שכן, כאשר לידה מתחילה בצורה טבעית ולא ע"י השראת לידה התערבותית, מופרש בכמויות גדולות הורמון שנקרא "רלקסין", שתפקיסו לרכך חיבורים של הגוף, ובכך להקל על יציאתו של התינוק.

כאשר לידה מתחילה בצורה התערבותית, הפרשתו של ההורמון עלולה להיות מופרעת, וזה מה שעלול להקשות על התקדמות הלידה, חלילה.

לכן, כל עוד אין סיבה אובייקטיבית להפעיל לידה בצורה מלאכותית, אני מעדיפה לחכות שהלידה תתחיל מעצמה, כך שכל ההורמונים הנכונים יפעלו את פעולתם הנכונה

האם במעקב נראה שהתינוק שמח וטוב לב? האם כמות המים טובה? האם את מרגישה ש"הכל בסדר"?

מרגישה הרבה תנועות העובר, הרופא אמר שהכל בסדר ותקין רק שאין פתיחה.

אם אין לי פתיחה בכלל אז זה אומר שייקח לי יותר זמן להגיע ללידה? כלומר יש מצב שזה יקרה בימים הקרובים או בשבוע הבא?

אצלי התחילו צירים, פתיחה ולידה באותו יום (לידה ראשונה)

לא בדקתי פתיחה לפני כן, אבל אחרי כ-3 שעות של צירים הגעתי לבי"ח עם פתיחה של 1.5, אז כנראה שלא היתה פתיחה לפני...

בקלות, בבריאות, בשמחה ובנחת בידיים מלאות.

כאילו אני מרגישה שזה הריון לנצח! אין שום סימנים ללידה.

אין צירים, אין דימום ואין ירידת מים. זה נשמע נורמלי?

אני מתה כבר להיות אחרי... כמה אפשר לחכות ולחכות...

היו מקרים כפי שכבר כתבו לך ( כמו יפעת היקרה שהיה לה לידות ב -42 פלוס)

ואני שמעתי מקרה שאחת ילדה אחרי אחד עשר חודש!

את במצב טוב יותר משלהן.

לא שאני לא מבינה את מצבך. הרבה אומרות נו כבר העיקר שיצא די אין כח לסבל!

זה טבעי ולגיטימי!

לפעמים באותו זמן מתרחש שניהם גם הפתיחה וגם תהליך הלידה בעיצומו אין כללים בזה.ולי עצמי קרה הירידת מים באותו עיצומו של הלידה. או צירים שאחרי שעה לערך הלידה בלי שום הקדמות מיוחדות לפני כן. ובע"ה הוא יצא ומהר יותר מכפי שחשבת ואמרו לך!

בהצלחה יקירתי, מקווה שהקלתי במשהו!! וכמובן לידה קלה ומהירה!!

אני ילדתי שלוש שבועות אחרי התאריך אם זה מעודד תלכי למקווה זה גם סגולה וגם ממש נוסך רוגע..

זוכרת את ההרגשה המחרפנת הזאת של מתי זה יבוא.. אבל בסוף זה קורה!! דהה..

בלידה שלי היתי בשבוע 40+3

היינו בשבת אצל חמותי

בערב שבת ב8-9 בערך הודענו לכולם שכנראה הלידה עוד חצי שנה כי זה לא נראה שמשהו הולך להשתנות..

ב11 התחילו צירים

ב5 בבוקר הוא היה בחוץ...

הכל יכול לקרות

בשו"ט נשמה!!

המחזור לא בהכרח יחזור להיות מה שהיה קודם

למה מטביעים את התינוק בתוך המים, זה מסוכן. זה נראה כמו סוג של התעללות, לא?

מה זה עושה לתינוק בכלל?

לתת הסבר על זה. אז כך: זו אחות בבית חולים ליולודים שעתה נולדו. והיא בעדינות הכי

גדולה עושה אמבטיה לתינוקות בני יומם  בלי בכי שאני רואה אצל תינוקות בביתי רפואה

פה בארץ !

ואם תשימי לב היא בכלל לא מטביעה אותם היא מאוד, מאוד נזהרת לא לשים

את ראש יותר נכון את הפנים האף והפה שהכי צריך שמירה של התינוק בתוך המים ובסבלנות הכי גדולה מנקה אותם !!!

מתנצלת שלא הסברתי קודם גם אני בהתחלה נבהלתי ורק אח"כ נרגעתי !!

לא יודעת אבל בעיני (אל אף שלא הייתי מעיזה לעשות זאת מפחד של שליטה על המצב )

בעיני זה מדהים ! אני כל פעם מתוסכלת מחדש איך האחיות פה בבתי רפואה בארץ שמים את התינוק על הברז ונותנים לו לבכות מפחד והלם של המים הזורמים על הפנים של התינוק זה מקומם אותי מאוד!!

וכאן אני רואה פעם ראשונה בחיי איך עושים אמבטיה בעדינות מירבית בלי שום ציוץ של בכי מהתינוק ורואים שכיף לו במים!! אם כי קצת אי נוחות אך ברוב התהליך הוא פשוט מתענג!!

בכלל אני לא רואה סיבה לעשות מקלחת באופן גורך לכל הילודים.

רובם בכלל לא זקוקים לרחצה! הרחם הוא סביבה סטרילית - הם יוצאים סטרילים.

אם היתה לידה "מלוכלכת" במיוחד (צואה או דם) - מילא... אבל ככה סתם? חבל...

הזמן שנמצאים שם כלומר משך שלושה ימים.

לא נראה בן יומיים. נראה בן חודשיים.

זה גם סרטון תדמית וברור שלא כל התינוקות מטופלים כך. אלא אם כן יש ממש מעט תינוקות בתינוקיה. והאחיות משועממות.

בייביסיטר הם זולים ויש מבצעים 3 ב 100

וגם  טיטולים פרימיום כנ"ל 3 ב 100

מתפרחות הולכות ובאות אנחנו קונים לה רק האגיס.

נכון שזה יקר!!!!!!!!!!!!!!!!! (אגב ברמי לוי מישור אדומים אפשר לקנות 2 ב78 אולי פחות.. לא זוכרת)
אבל זה שווה את זה במקום שהיא תבכה כל החתלה.

זה לא שאני אומרת לקנות האגיס. לא!

אבל תנסי תקופה ביביסיטר (הם מעולים!) ואם אין לא שום בעיה אז ב"הצלחה!!

ולפמפרס במידות גדולות (מ3 והלאה),

כך שהטיטולים הטובים לא בהכרח זולים יותר.

ואצלנו הילדים כולם הגיבו לטיטולי חברות השונות באדמימות ותפרחת מוזרה מאוד.

פמפרס הציל אותם מחוסר נעימות מתמשך.

מומלץ לקנות רק חבילה אחת, כדי לראות אם סוג הטיטולים מתאים.

לנו למשל היה זוועה עם האגיס.

אפילו לוא חיכיתי שהחבילה גמר.

ניסינו עוד 2 סוגים, ועצרנו על הרביעי, ומאז קונים אותו קבוע(:

ומאז אנחנו רק עם פמפרס. מנסים מדי פעם דברים אחרים אבל עוד לא מצאנו.

מה שכן- אנחנו קונים רק במבצעים. כל כמה חודשים יש מבצע על ארגז(3 חב') ב90,

ככה שזה יוצא יותר זול אפילו מחברות אחרות.

לפעמים אנחנו קונים שני ארגזים וכשמגיעים לארגז השני מחליפים בסופר את המידה אם יש צורך- אפשר להחליף גם אם אין מבצע.

תמיד כדאי לקנות יותר במבצע ולהחליף אח"כ במקרה הצורך.

ולבדוק מבצעים

הרבה לא אוהבים אותם כיוון שיש להם מדבקה ולא סקוצ'.

בכל אופן אצלנו הם סופגים מצויין.

(26 ש"ח ברמי לוי אם אני לא טועה, 44 חיתולים בחבילה)

נכון הם פחות מתוקים ומושכים

אבל עושים את העבודה מצויין!

ומאוד זולים.

כדאי ממש להשקיע ולקנות את הטובים יותר...

אח"כ אם זה לא עושה תפרחות לעבור ליותר פשוטים

אני אשלח לך יותר מאוחר קישור

כשהיא הייתה פיצית השתמשנו בטיטולים פרימיום והאגיס,

הטיטולים פרימיום עשו לה פריחה, עברנו לפמפרס, (עולה כמעט כמו האגיס, אפשר למצוא בפחות מהאגיס במקומות מסויימים)

רציתי לחזור לטיטולים פרימיום מטעמים כלכליים וחשבתי שאולי יהיה בסדר, קניתי במבצעים

סטוקים , היו בבית איזה 8 חבילות סגורות, ושוב , חזר לעשות לה גרד ופריחה...חזרנו לפמפרס

לא ניסיתי ליטופים, טיטולים פרימיום במבצע שווה עולה דיי אותו דבר,אפילו קצת פחות,תלוי בחנות ובמבצע,

אז העדפתי אותם בין הזולים...

פמפרס מעולים. האגיס בנים בנות לא מצדיק את המחיר.. עולה יותר מפמפרס פר חיתול,

וסופג פחות טוב, לפחות אצלנו...

עם הפמפרס היא קמה עם בגדים יבשים, אחרי 10 ולפעמים גם 12 שעות של שינה ובלי שהחיתול הוחלף אחרי המטרנה

של לפני השינה...והיא שותה 240  מטרנה  קצת לפני ההירדמות

כל האמור כאן הוא לגבי מידה 4 , המחירים לחבילה הם אותם מחירים לגבי כל המידות

פמפרס שראיתי ברמי לוי , 73 לאריזה של 82 טיטולים, (89 אגורות לטיטול),

ולפעמים יש מבצעים שחבילה כזאת עולה 69.

ההאגיס פרידום שם עולה כמה אגורות יותר לחיתול,(44 ש"ח לחבילה של 46 טיטולים, נדמה לי. לא בטוחה)

והבנים בנות עולה 2 ב90 ל46 טיטולים...

ככה שהפמפרס יותר זול.

אם אין לידכם רמי לוי, בחצי חינם יש לפעמים ארגזים של פמפרס, 100 טיטולים ב90ש"ח

גם זול יחסית...

יש גם לפעמים מבצעים בשופרסל דיל, 3 חבילות ב130 שזה ממש שווה...(פמפרס אקטיב בייבי)

מבצע טוב לטיטולים פרימיום זה פחות מ3 במאה, וזה קורה לעיתים קרובות (3 ב90 נניח..4 במאה כבר אין...)

כדאי לקנות סטוק במבצע.

בהצלחה!

כדאי לעקוב...

פמפרס ב40 שח כמעט תמיד (לא תמיד המלאי משהו)

וגם באושר עד בני ברק (לא בדקתי באושר עד ירושלים)

מפעם לפעם יש גם מבצעים ביש

תמיד כדאי לחשב את המחיר פר חיתול ולראות אם המבצע משתלם

הוא השחיר ונפל. והעור בתוך הפופיק נהיה שחור.

משו מוזר.

זה יכול להיות כתוצאה מלחות גדולה מדי או נקיונות רבים מדי של הטבור - לפני שהוא נפל.

תנקי עם מים וסבון - אמור לעבור.

אמרו שזה דם שהתיבש....

ב"ה.

בנשים בהריון? מהמידע שראיתי עליו, הוא יותר מדגיש הפרעות קשב וריכוז...

מידי פעם.

הלוואי שהיא תבריא מהר ותתאוששו כולכם מהתקופה הקשה הזאת.

היא מקבלת אנטיביוטקה? חמצן? אינהלציות וסטרואידים?

מחר בעז"ה שתרגישו יותר טוב, תני לה גם לינוק, ואם תתני לה לינוק הרבה (אם יש לה כוח,) יחזור לך גם החלב, אל תשכחי לשתות הרבה)

ואם תעברו למטרנה, לא נורא, העיקר שתרגישו טוב בקרוב.

אל תרגישי רע לעבור למטרנה....

אם לקטנה יותר נוח לאכול מבקבוק, וההנקה מקשה עלייך וגורמת לך

לקשיים פיזיים ונפשיים, אל תרגישי רע לתת לה תמ"ל.

ילדים גדלים על זה , וגדלים היטב.

אני יודעת שיאכלו אותי פה,

אבל זה לא חד משמעי שהנקה עדיפה באופן כללי,

וברור שהיא אינה עדיפה במקרים מסויימים כמו המקרה הנ"ל,

שלקטנה קשה לינוק.

בגלל אילוצים שונים אמא שלי לא הניקה אותי ואת אחיי 

לא הניקה בכלל, ויצאנו ב"ה מצויין מבחינה בריאותית.

אני לא הנקתי גם, מההתחלה, רציתי, וממש לא הסתדר,

אחר כך גם התברר שלא מומלץ לתינוקת לינוק ממני בגלל אי אלו סיבות

שלא כאן המקום לפרטן. 

הילדה בת שנה וחצי בריאה ב"ה,החורף הזה היא הייתה בסך הכל פעם אחת

חולה יומיים עם קצת נזלת וחום נמוך מאוד, וגם זה בגלל האמא האסטרונאוטית והחסרת אחריות שלה

שיצאה עם סנדלים וחולצת בסיס דקה בגשם, חטפה צינון וחום והדביקה אותה, ובחורף הקודם הייתה פעם אחת שלושה ימים מקוררת בלי חום. וב"ה זהו!. הילדה חיונית , שמחה ומלאת חיים..

הכרתי תינוקות יונקים שהיו חולים בדלקות והתקררויות לעיתים מאוד קרובות.

חשוב להקפיד לתת לקטנה את המטרנה בתנוחת חיבוק שדומה להנקה!

הקפדתי איתה על זה ב99% מגיל 7חוד' עד גיל שנה וב100% עד 7 חוד', ככה מופרשים הורמונים שדומים לאותם הורמונים המופרשים בהנקה.

ולא "לדחוף " לה בקבוק בטרמפולינה או בעגלה, למרות שאם זה קורה לפעמים בגלל אילוצים כלשהם אז זה לא נורא,

אבל החיבוק הופך את נתינת המטרנה ליותר קרוב להנקה.

את תהיי אמא טובה גם אם הילדה תאכל תמ"ל,

ואם לילדה קשה לינוק, על אחד כמה וכמה.

מצד שני, אם המצב בהנקה ישתפר, לילדה יהיה יותר קל לינוק, ולך יהיה יותר קל וטוב עם ההנקה..

אז לא כדאי לשלול את המשך ההנקה...

חזקי אמצי,

חיבוק שלוח!!!

בת חודש שמאושפזת בבית חולים עם כל הדברים הלא-נעימים שמסתובבים שם זה לא צחוק. תוספת חיסונית כלשהי במצב הזה היא אף פעם לא מיותרת, ואפילו אם מדובר בכמה טיפות ביום הן שוות הרבה מאוד!

חיבוקים לכותבת.

בע"ה

תודה על הדאגה והתמיכה...

ב"ה מקווים מאד מאד להשתחרר מחר...

החלב התמעט...מנסה להניק..איתה רוב השעות ביממה...

אבל בזמנים שאני חוזרת הבייתה לנוח קצת..היא אוכלת יפה מאד את התמ"ל...

לצערי..סתם...ב"ה...

מהן הטיפות שעליהן את מדברת?

בשורות טובות..

תודה לה' על כל הטוב...

התכוונתי לחלב, שלא תזלזלי בחשיבות שלו אפילו אם מדובר כרגע בכמה טיפות.

אל תצטערי בגלל זה. מה שאת יכולה להניק אותה - זה טוב. מה שלא - כך ה' רוצה...

רפואה שלמה ומהרה בע"ה.

ומה עם חום?

גם כתום מסוים יכול להיות סבבה לגמרי..

או שתלכי על שחור ודי?

[אני אישית לא התאמתי אף פעם בגדים למנשא בצבע סגול.. נראה לי שממש רואים שזה לא באמת חלק מהביגוד.. כמו שלא תתאימי את הבגדים לתיק שלך [או שאת כן?!]]

אז ככה:

שמנת - כשהייתי בשירות לאומי מורה אחת צעקה עליי (בחיבה) שאני לא אעז יותר לעולם ללבוש את החולצה שאהבתי בצבע שמנת, כי אני כזאת בלונדינית שקופה אז אם גם לחולצה אין ממש צבע אני נעלמת לגמרי... מאז אני באמת לא מעזה

שחור אני אוהבת ללבוש, בעיקר כי לא צריך לשבור את הראש איך להתאים אליו! כרגיל אני לובשת חולצה שחורה וחצאית צבעונית, או להפך. ועכשיו מה את ממליצה? שחור ושחור? אז מה בזמנים שהמנשא לא יהיה עליי? זה מוזר, לא?

כרגיל אני לא כל כך מתאימה צבעים למנשא, אבל לא יודעת, ברית, בכל זאת... אירוע חגיגי כזה, יהיה לי מוזר אם אופיע בו בחוסר התאמה בולט.

ככה שחגורה רחבה באיזה צבע שבא לך יכולה 'לשבור' את השחור..

וכמובן אולי להתאים מטפחת משוכללת יותר- זה עושה הכל נורא חגיגי

בהצלחה!!

המטפחת זה מה שעושה את המראה. להשקיע בה.

מסכימה עם מי שאמרה שלא רואים את המנשא כחלק  מהביגוד.

העיקר- יולדת לא לובשת בהיר!! הכל חוץ מלבן ושמנת...

בידיים מלאות בעז"ה....

אני לבשתי בברית סגול בהיר בהיר

והיה סבבה ושום פאדיחה

אם אוהבים את הצבע למה לא??

כי יולדת תמיד חיורת יותר ממה שהיא באמת. אז לבן לא מתאים- רק מקצין את החיוורון.

סגול או כל צבע אחר זה סבבה- בדיוק מה שיולדת צריכה- קצת צבע...

זה נורא לא בריא לרצפת האגן!!!

קנית לעצמך חיתולים ביחד עם חיתולים לתינוק? כי יש סיכוי די סביר שמתישהו תתחילי לדלוף שתן!

למה שתעמדי עם התינוק עליך שבוע אחרי לידה? שימי לך שם כיסא הנקה, ושבי עם הרגליים למעלה, והתינוק בחיקך.

העיקר הבריאות!!!

"משכב" מהמילה: "לשכב"!!!

6 שבועות.

פחות תודה על הטון, שנותן תחושה של ילדה קטנה וטיפשה (אבל אני יודעת שהכוונות שלך טובות, פשוט השיטה הזאת של לנפנף בהפחדות לא עושה לי את זה).

וכן, זו לא ברית ראשונה, ואני כבר יודעת היטב שמנשא זה מה שהכי נכון בשבילנו בזמן הזה.

אה, ואני בכלל לא מניקה בציבור... כשאניק אהיה בחדר אחר.

(העגלה שלנו נשברה ואנחנו לא מתכוונים לקנות חדשה כי הגענו למסקנה שזה מיותר בשבילנו בחודשים הראשונים, כך שלא יהיה שום מקום להניח את התינוק לרגע. כשארצה ידיים פנויות - הוא יהיה במנשא.)

לבקש משכנה\גיסה \קרובה עגלה למשך זמן הברית ?

כך שתוכלי גם לנוח וגם להקל ממך את המשא עליך. (שבוע אחרי הברית בכל זאת זה ליולדת חולשה גדולה).

ולגבי הבגדים אפשר שתלבשי חולצה שחורה וחצאית ברקע כהה (חום\ שחור\אפור) עם דוגמאות צבעוניות וכדומה כך שגם תראי יפה ומכובד וגם מתאים אחרי לידה .

תלוי מה הסיגנון של הבגדים שאת אוהבת, חולצה יותר טוניקה?או חולצה עם חיתוך רגיל?חצאית בגיזרה גבוהה?

בשביל הברית צריך לחשוב מה הכי מחמיא לך, ומטשטש את הבטן..

הייתי הולכת על גוונים יותר כהים, עם חגורה מעניינת ומטפחת מיוחדת ששזורה מעט בירוק..וכמובן תכשיטים

לא טוב ליולדת להתרוצץ מיד אחרי לידה.

כמה שיותר לשכב, כשלא שוכבים אז לשבת.

לעמוד רק בדרך לשירותים ובמקלחת!!

האם אני מצליחה לנהוג כך? לא כל הזמן. אבל אני בהחלט נמנעת מעבודות הבית בשבועות הראשונים.

לא נעים לנוח, אבל לפעמים צריך! ממשש חובה.

גם אם יש ברית, אז הפיתוי לעמוד בכניסה ולקבל את האורחים עם חבילה מתוקה במנשא הוא גדול, אבל אין שום חיוב הלכתי לעשות את זה, ובאשר לחובה החברתית... נו.... מי שרוצה לצקצק שיצקצק לו, במחילה. ממילא אם לא על הנוכחות של האמא בעמידה זקופה, הוא ימצא סיבות אחרות לצקצוקים.

איך את מסתדרת כך?

ברוך-ה' יש לך 6 ילדים, כנראה שבפעם האחרונה שילדת היו לך כבר 5 ילדים בבית.

את דוגלת בכך שאישה צריכה לנוח 6 שבועות לאחר הלידה, בשרשור אחר כתבת שאת מניקה כל פחות מ-3 שעות, והמטרה של ההנקה היא לא רק אוכל אלא גם קירבה בכל פעם שהתינוק צריך, ובנוסף כל ילדייך נמצאים בבית כל היום (אין לך בית-ספר שעושה לך בייביסיטר חצי מהיום).

אני מסכימה באופן תאורתי עם הרבה מהדברים שאת כותבת, ואני מעריכה אותך מאד על גידול הילדים באופן בלעדי ללא בית-ספר. השאלה היא לא מתוך כוונה לקנטר חס-וחלילה, אלא באמת שאלה תמימה - איך את מסתדרת?

(לפותחת השרשור - סליחה, אני יודעת שזה לא קשור... ) 

בראש ובראשונה, אני נשענת המון על בעלי היקר.

שנית, הבית שלי לא נראה כמו הבית שלך, ממש ממש לא, אפילו לא מתקרב, ואפילו לא תצליחי לדמיין עד כמה, ודי לחכימא ברמיזא.

דבר שלישי, אין לי "חוקים". מתישהו לפני כמה חודשים נמאס לי משלוליות (פיפי) לבעלי מחבילות (קקי), כך שהקטנה עברה ל"עם חיתולים" (חד פעמיים, אגב). אין חוקים, אין רגשות אשמה.

כמו כל אמא, אני עושה רק את מה שאני יכולה ב"ה. כמו כל אמא, הייתי רוצה לעשות יותר...

ואם מישהו חושב שאנחנו גרים בבית השאנטי, שיבוא לבקר. רק שלא ישכח להביא אטמי אזניים, כי ממש ממש לא שאנטי כאן (שוב, ודי לחכימא ברמיזא...)

אני מניחה, אם כי לא בטוחה, שיש לך עזרה בתשלום,

וזה לגיטימי, בעיקר כשיש שישה ילדים קטנים כן ירבו...

לא צריך להתבייש בזה...

אנשים שעובדים לפרנסתם ביושר זכותם להיעזר בעוזרת בית ולעזור גם לה בפרנסתה על הדרך.

ואם אין לך, גם טוב, וסליחה על הטעות.

היא אמרה לי: "קחו עוזרת - אני משלמת!"

אבל אפילו לזה אין לי כח להקדיש... למצוא מישהי, לסדר לה את הבית (שיהיה אפשר לנקות), לקבוע איתה, להעסיק את הילדים בזמן שהיא עובדת... יווווו... תעשו לי טובה!!!! לא בא לי!!!

תודה על התשובה,

קודם כל מעודד לדעת שגם בבתים אחרים צריך אטמי אזניים. תמיד נראה לי שכל השכנים חושבים שיש אצלנו בית משוגעים (ועוד אבא שלי עושה לי יסורי מצפון: "כל הזמן צועקים אצלכם בבית"... ואני מסבירה לו שככה זה ילדים...)

שנית, אל תהיי בטוחה שהבית שלך לא נראה כמו הבית שלי, ודי לחכמיא ברמיזה... בדיוק בשבוע שעבר היתה אצלנו חברה של הבת הגדולה (גיל 8.5) ושאלה: "למה מבולגן אצלכם בבית?" ואני דווקא חשבתי שיחסית מסודר...

אני חושבת שהשאלה שלי היתה באמת בעיקר לגבי ההנקה, והיא פשוט צפה לי כשכתבת שגם צריך לשכב 6 שבועות. פשוט, נראה לי שזה הקטע שהכי קשה לי כשיש לי תינוק קטן. שצריך להניק איתו, ותוך כדי יש גם את שאר הילדים שצריכים טיפול. אני לא יכולה להתמסר רק להנקה, הוא לא בן יחיד. וכך יוצא שאני מניקה תוך כדי טיול בכל הבית, ועושה דברים תוך כדי (מחזיקה ביד אחת את התינוק, וביד השניה מבשלת, מטאטאה, וכו'). את בטח תהיי מזועזעת, אבל אני לא מחזיקה מעמד הרבה זמן עם ההנקה, וכבר בערך בגיל 3-4 חודשים עוברת לבקבוק, והאמת שממתי שאני עוברת לבקבוק העניינים נהיים רגועים יותר, ובא לציון גואל (אני כן משתדלת לתת את הבקבוק כשהתינוק נמצא עלי בתנוחת הנקה, כי אני מרגישה כמה זה חשוב לו (ולי), והוא נמצא לי הרבה על הידיים (גם על זה יש לאבא שלי מה להעיר: "הוא כל הזמן על הידיים"), אבל הרבה יותר קל לי ולבית מאשר בהנקה).

אשרייך שטוב לך עם זה ואת מסתדרת עם זה. אני באמת מעריכה אותך מאד (כמו שכבר כתבתי בהודעה הקודמת)

ולפותחת השרשור - אני בעד חולצה שחורה, חצאית ירוקה, ומטפחת ירוקה.

קודם כל תרגישי טוב עם עצמך בבקשה, אישה יקרה. אני בטוחה שלא יוקטנה ולא אף אחת אחרת פה דנה אותך, ובכלל נשמע שאת מקבלת יותר מדי שיפוט שלילי, במקום מילים טובות על איזו אמא נפלאה ומסורה את!

ולעצם העניין:

אם הבנתי נכון (ותקני אותי בבקשה אם לא) את מציגה ניגוד בין שלושה נושאים: מנוחה ליולדת - הנקה - טיפול בבית ובכל הילדים. נכון? אז לדעתי הבעיה היא לא בין שני הנושאים הראשונים. הם לא מנוגדים. בדיוק התנוחה שהכי מומלצת לאישה אחרי לידה לשהות בה הרבה בשבועות הראשונים בשביל לשקם את רצפת האגן, שהיא ישיבה בהישענות לאחור - היא גם התנוחה שלאחרונה יועצות הנקה מגיעות למסקנה שהכי טובה לתינוקות קטנטנים שמתחילים ללמוד לינוק (מאלף סיבות: כי אז המשקל של התינוק ישירות על גוף האם ולא על הידיים שמתעייפות ו"נוזלות", כי אז זה מאפשר להניח אותו 'באזור' ולתת לו בעצמו לעשות את העבודה ולמצוא את הפטמה, וככה לרוב התפיסה שלו הרבה יותר טובה מאשר אם אמא שלו מלבישה אותו על הפטמה, כי זה מאפשר לו לנצל המון רפלקסים שנועדו לזה ועוד ועוד). אז אם לא היו עלינו כל המטלות הגדולות והקטנות האחרות, שתי ה"מטלות" האלה מסתדרות בשלמות - לשבת על כורסה נוחה, להישען אחורה, להניח את התינוק עלייך ולשכוח מהעולם... ולהתאושש ביחד (ואם אפשר גם עור לעור זה בכלל נפלא).

הבעיה הגדולה באמת היא מה עם כל שאר הבית. מה עם הכביסה, מה עם הכלים, מה עם הילד שזקוק להלבשה והילדה שצריכה מקלחת. וזו באמת בעיה קשה, ולא מצאתי לה פתרון מושלם. זה רק מראה כמה אבותינו היו חכמים, בתקופה שהיה מקובל בה משכב לידה אמיתי, והיה ברור לכולם שיולדת בשבועות הראשונים לא נוקפת אצבע. היום זה קצת פחות מובן מאליו, למרבה הצער. פתרונות מקומיים שלי (למרות ששום פתרון לא מכסה הכול):

1) החלטתי שהפעם המתנה שאבקש מההורים תהיה לממן לי עזרה בתשלום לשבועות הראשונים. שלאיזו שעה-שעתיים ביום, רצוי הזמנים הקשים, תגיע איזו נערה נחמדה, תריץ מכונת כביסה, כלים, תבשל משהו. אני בטוחה שגם מבחינת התינוק אמא מאוששת שווה הרבה יותר ממובייל או אוניברסיטה.

2) להיות בסדר עם זה שבתקופה הראשונה הבית ייראה פחות טוב מכרגיל. להשלים עם זה ולא להצטער בגלל זה.

3) באופן כללי להסכים לקבל כל עזרה שמציעים לי האנשים הטובים מסביב. לרוב מציעים המון אבל לנו קשה לקבל... לזכור שזה באמת עושה לאנשים טוב לעזור.

4) מבחינת הילדים, להסביר להם (כל אחד ברמה שלו) שבתקופה הקרובה תשומת הלב של אמא תינתן להם בעיקר בישיבה כי אין לאמא כוחות. אפשר לשבת ליד אמא כשהיא מיניקה, לשמוע סיפור, לשחק במשחק דמיון, לשיר ביחד, מה שמתחשק. אמא לא יכולה להתרוצץ כרגע.

נסי לקרוא כאן (צריך לגלגל את הדף כמעט עד הסוף, לכותרת "חיבוק הדוב של דורשת טובתך"

http://www.leida.co.il/page.asp?id=20026

לא נעים מפותחת השרשור... גלשנו יותר מדי

תודה רבה, אני מסכימה איתך מאד. הבעיה שלי היא סעיף 4. ברור שאפשר לשבת ליד אמא כשהיא מיניקה. הבעיה שלי היא עם "אמא לא יכולה להתרוצץ כרגע". מה נעשה? לאמא אין ברירה והיא חייבת להתרוצץ כרגע. ארוחת צהריים, ארוחת ערב, מקלחות, הלבשה, עזרה בשיעורי בית, לנגב לילד שבדיוק עכשיו מתפנה (ויש לו נטיה להתפנות בדיוק כשהתינוק עלי. אני בטוחה שזה מהתת-מודע שלו, וזה בסדר, הוא צודק...). אני אפילו לא מדברת על כלים, כביסה וכו' שיכולים לחכות לזמן שכולם ישנים, והם בהחלט מחכים.... (מה שכתבתי שאני מטאטאה תוך כדי הנקה, זה פשוט כי עלה לי בראש פורים האחרון שהיו לנו אורחים, והיה צריך לנקות לפני שהם באים).

לא נורא, אני מודעת לכך שזה קושי של תקופה מוגבלת של כמה חודשים, ולא כל החיים הם כאלה. אני מודעת לזה עוד לפני שאני נכנסת להריון. וברוך ה', אלה קשיים טובים, אני לא מתלוננת (רק קצת שופכת את מה שיושב לי בלב...).

אני בטוחה שביחד עם התינוק ה' שולח גם כוחות (כשהיו לי שני ילדים, לא הבנתי איך אפשר להסתדר עם שלושה. עכשיו ברוך-ה' אני כבר לומדת להסתדר עם חמישה...)

צרות של עשירים. הלוואי על כל נשות ישראל שאלה יהיו הצרות שלהן.

למרות שבעיקרון אני מסכימה איתך לגמרי שזו בעיה, ואין לה פתרון פשוט, וגם אני מסתבכת בשאלות האלה - בכל זאת כמה דברים שעלו לי ממה שכתבת:

1) שוב, אם מעזים ומבקשים שהמתנה (של ההורים, של הדודים, של מי שמציע) תהיה שעות עזרה בתשלום, ואם מצליחים למצוא מישהי טובה שהשעות הקשות שלך מתאימות לה - אז זה יכול לחסוך הרבה מהטרטורים. יש איתך מישהי בבית שתלביש ותנגב טוסיק! וכמובן בשעות שהבעל בבית - לפקוח את עיניו מדי פעם שיש צורך ביותר התגייסות מצדו. אני לא מכירה את הגבר שלך כמובן, אבל נראה לי שזו הכללה שנכונה ב90% מהמקרים בערך, שגברים לא כל כך רואים שיש צורך בעזרה, אבל כן שמחים לעזור כשמפנים את תשומת לבם (כמובן לא בהאשמה). אז בהנחה שיש גם שעות שהילדים במסגרות וגם שעה-שעתיים עם עוזרת וגם זמן שהבעל נמצא - כבר די הרבה שעות ביום מכוסות...

2) לדעתי המסקנה מפורים האחרון היא שלא צריכים להיות לכם אורחים בחודשים הראשונים אחרי הלידה. הכוחות של אמא הם הנכס הכי חשוב למשפחה!

3) לעזור בשיעורי הבית אפשר בישיבה במקום אחד...

זו היתה הערה על הסגנון שלך שלא נעם לי. רוצה - תיקחי לתשומת לבך, לא רוצה - לא חייבת. עניין שלך.

ידוע לי מה מומלץ לנשים אחרי לידה, והבחירות שלי הן הבחירות שלי.

ולא כל מי שרוצה מנשא בברית בהכרח מוּנעת מלחץ חברתי. אם התינוקות שלך מסתפקים בישיבה והנקה אחרי הברית ולא צריכים הרגעה בדרך אחרת - אשרייך. יש גם תינוקות שונים. אין שום צורך ללעוג.

אני כותבת לפעמים בדרך מאיפשהו לאנשהו, תוך כדי שצורחים לי מאחורי הגב, ויוצא שהניסוח עקום מאוד.

אני מתנצלת!!!

זה יתאים עם הירוק העז וגם בלעדיו.

לפי דעתי הכי נח אחרי לידה זו חצאית עם פס בד למעלה שבתוכה פס גומי (כמו החצאיות של ברק).

ואף אחת לא אמרה מילה על "לטשטש את הבטן"

אני חודש אחרייך ואני בסוף יוני.

אני לא מחשיבה את החודש הראשון או איך ?

לרוב יוצא שהתאריך המשוער חל תשעה חודשים עבריים אחרי הטבילה, פחות או יותר. זו השאלה שלך?

בכל מקרה, את יודעת, ספירת חודשים זה רק בשביל הכיף. בניגוד לשבועות, אין לזה משמעות פרוצדורלית.

תאריך הלידה הצפוי שלך הוא:

יום רביעי, ה-8 במאי, 2013.

את נמצאת כעת בשבוע 20 פלוס 4 ימים להריונך.

תאריך הלידה הצפוי הוא במזל שור.

חפשי בגוגל מחשבון הריון >יש בהמון אתרים!
 

שהיה ב"הצלחה!
המשך הריון קל ומשעמם

??

אני באמת מחשבת לפי חודשים

ולפי זה אני מתבאסת שאני עוד לא הגעתי לחמישי

כפי ששערתי נו טוב זה עוד שבועים לא נורא......

ותודה על הברכות למי שכתבה לי!!

והתאריך שלי הוא במאי. יותר כייך לומר- שבוע אחרי שבועות!!!!!!

ולפי החישוב שלי התחלתי חמישי......

אחרי שבועות ואני  שבוע 19 איך זה?

אני גם בשבוע 19- בסופו ממש....

ואני סופרת את החודשים לפי יום המקווה. זה אומר שאם עכשיו אני בשבוע 19 אז אני באמת בשבוע 17.

ולפי מה שידוע לי חודש זה 4 שבועות בערך, כך שיוצא שאני ממש בתחילת חמישי ב"ה!!!!

לא יודעת עדיין איפה ללדת.... אולי במעייני הישועה או בהדסה עין כרם.... אבל אני ממש עוד לא חושבת על זה ברצינות

במשך תשעה חודשים היומ/יים העודפים האלה מצטברים לשבועיים בערך - פתאום תמצאי את עצמך לכאורה בסוף תשיעי אבל בעצם שבועיים לפני התל"מ (שגם בו לא בהכרח יולדים כבר...)

לדעתי הכי נוח לספור חודשים באמת מהטבילה, אבל בתאריכים - נגיד אם טבלת בי' באלול, אז בעשרה בטבת התחלת חמישי

בחמישי יופי אני שמחה וזה בזכותכן!!

בזיהום אני משערת שיש אדמימות, נפיחות וכאב. ב"ה לא היה לי דבר כזה כך שזו רק השערה.

ו

אדום, מתנפח, נהיה יותר רגיש למגע ולישיבה במקום להשתפר.

מה שבטוח, אם את חוששת- שווה למהר להבדק ולא לחכות.

לי היה זיהום וקיבלתי מיד אנטביוטיקה והרופאה אמרה לי שממש חשוב להגיע בזמן כדי לא ליצור זיהום מסוכן ואנטביוטיקה דרך הוריד...

המינון המומלץ לנשים בהריון הוא 800 מק"ג, כלומר שני כדורים של 400.

הנה כתבה בנושא: http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/pharmacy/vitamins/articles/Folic+Acid

נשים עם סיפר של הפלות מוקדמות או סיפור של סיפנה ביפידה-חוט שדה פתוח עוד מומלץ להן מינון של 5 מ"ג ביום וזה מפחית לגמרי את המומים ההלו.- מוכח ב100%.

תשאלי את האחות למה נתנה לך מינון כזה.

חוצמזה- במינון הזה הקופה משתתפת במינון נמוך לא. מינון נמך יש לך בד"כ בכדור עם ברזל.

או במילים המדויקות של המסמך של קופת חולים כללית: "עודף של חומצה פולית עלול לשפעל תהליכים סרטניים בגוף"

אז אל תגידי לאישה לא לקחת אם את לא יודעת למה היא קיבלה מינון כזה.

אני קיבלתי בהריון הזה מינון גבוה, בגלל חשש להיפרדות שליה

"ככה כולן לוקחות, ככה אני נותנת לכולן"

בלי שום אבחנה, או אילו סיפורים על הפלות (ב"ה) או מומים (שוב, ב"ה)

למעשה, ההתייחסות היחידה בכתבה למינון של 5 מ"ג היא בפסקה:

הקצובה היומית המומלצת היא של 0.4 מ"ג ליום לאדם בוגר. לנשים בהריון ולנשים מניקות מומלצת מנה כפולה. כיום המינון היומי מגיע בכמה מצבים עד כדי 5 מ"ג ביום. כיוון שהכבד אינו יכול לטפל בעודף המושת עליו, נוצרת הצפה של הפלזמה בחומצה פולית, וזו עלולה להיות גורם סיכון.

ברור מההקשר שזה אינו תיאור של הרצוי אלא של המצוי - הרי מיד אחר-כך מפורטים הנזקים של הנורמה הזאת (שבפועל זו הכמות שנשים מקבלות), שהם בדיוק הסיבה לפרסום הכתבה.

בכל זאת אני מקבלת את דברייך, שמן הסתם יש יוצאי דופן אף אם הם לא מוזכרים בכתבה, ויש מצבים שזה המינון הנכון. באמת עדיף לברר ליתר ביטחון עם האחות אם היא המליצה על מינון כזה בגלל נסיבות אישיות של המטופלת, ולא סתם בגלל שזו הייתה הנורמה עד לפני כמה שנים.