פורום הריון ולידה (עמוד 5200)

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב.

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

והרבה, הרבה נחת יהודי אמיתי!!

וגדול קל !!

איפה ילדת? יו זה לא פשוט להסחב עד שבוע 43 איך הצלחת?

בשבוע 18?

ומה זה איזי טנס (סליחה על חוסר הידיעה).

איזי טנס זה מכשיר עם מדבקות וזה עושה פולסים חשמליים נקודתיים סוג של עיסוי

מתחילים מעקב הריון עודף.

זה כולל מוניטור אולטרסאונד ובדיקת רופא.. שה לוקח הרבה זמן,קחי איתך משהו מתוק אם לא יהיו מספיק תנועות במוניטור.

ואת לא חייבת להסכים לבדיקה פנימית.

הרי אין הריון בלי השתרשות. הכוונה אם היה דימום השתרשות? לי מעולם לא היה.

לגבי אם ידעתי שאני בהריון - בטח! כשאני מצפה להריון, אני בכל חודש יודעת בוודאות שהפעם זה זה ואני באמת בהריון, ובכל פעם יש לי סימנים עוד יותר מובהקים מבחודש הקודם! ולפעמים יוצא שאני גם צודקת...

למה אצלי זה לא כך ):

בהריון ובין אם לא - תמיד אני בטוחה שכן

כשמחפשים "תחושות" תמיד מוצאים (לפחות אצלי) - או שהייתי עייפה מהרגיל איזה ערב, או רגישה מהרגיל, או שפתאום לא התחשק לי לאכול משהו שאני כרגיל אוהבת או שמה שלא יהיה, תמיד אני מסיקה שזה בטח ובוודאות סימן ברור שהפעם אני בהריון... וככה אני ממשיכה ומשתעשעת במחשבות עד הווסת הבאה - ומיד מתחילה לצפות לטבילה ולהזדמנות הבאה. לא משעמם!

אחרי שידעתי שאני בהריון (מבדיקה ביתית)..

בהריון ראשון לא היה לי דימום אבל הייתי בטוחה שאני בהריון ובעלי לא רצה שאעשה בדיקה עד שיהיה איחור משמעותי כדי שלא אתאכזב, חיכינו 10 ימים בערך, וב"ה לא התאכזבנו..

הדימום השתרשות היה ממש חלש בהריון השני והתחלה חששתי שזו בעיה וכו', באתי לבדוק את זה ואמרו לי פשוט לנוח וזה טבעי, ורק אם יש דימום מאסיבי לבוא.. ב"ה לא הגעתי שוב בשביל זה..

ובחצי השני אני חושבת שאני בהריון 

לא תמיד יש הרגשה.

אני הייתי בטוחה שאני לא בהריון.

עד כדי כך שכשנקעתי את הרגל- הטכנאית רנטגן שאלה אותי אם אני בהריון ועניתי לה כזה לא שנראה לי שהיא חשבה שאני במחזור (בסוף בנס היתה בעיה במכונה ושחררו אותי בלי לצלם..)

רק אחרי שבועיים איחור של המחזור החלטתי לנסות לבדוק כשאני בטוחה שאקבל תשובה שלילית..

שום בחילה.

שום הרגשה.

אני נקעתי את הרגל בערך חודשיים אחרי לידה, ועוד לא טבלתי. לפני שעשו לי רנטגן  שאלו מתי היתה הוסת האחרונה, אמרתי שילדתי לפני חודשיים. אז החליטו לעשות לי בדיקת הריון. כמה שאמרתי להם שאני בטוח לא בהריון - זה לא עזר, הם התעקשו שחייבים לעשות לי בדיקת הריון. לא היה לי נעים לספר להם שעוד לא טבלתי, אבל הצחיקה אותי המחשבה שאולי אני בהריון מרוח הקודש....

לענין, לבקש בדיקה אם את בהריון וחבל מאוד ....

לגבי האנונימית פותחת השרשור מצטערת אבל אין לי שום ידע בנושא!!

בשורות טובות.

לא היה לי דימום השתרשות.. אבל גם לא היו הכאבים הרגילים שמגיעים לי לפני מחזור..

אז לקחתי סיכון ועשיתי בדיקה על סטיק בלילה.. והיה פס!!

וב"ה הפס הזה הוא עוברון חמוד

שתי אפשרויות לפניך:

1. הסבר טלפוני מהרופא

2. באתר דוקטורס וקופ"ח מאוחדת יש הסברים על תוצאות וקריאת בדיקת דם

והכי מומלץ הוא שרופא או אחות המכירים אותך יראו ויסבירו לך מה קורה כי לפעמים תוצאה אחת תלויה בתרופות שאת לוקחת  או ממצביים אחרים

ואם משהו מדאיג אותך, הכי טוב לפנות לרופא

(אפשר גם רופא משפחה אם נוח להשיג אותו יותר מהרופא ששלח לבדיקה)

בהבנה הפשוטה שלי ההמוגלובין קצת נמוך- אם את בהריון או אחרי לידה זה נורמלי.

 שווה להתייעץ לדעת אם צריך תוסף ברזל וכדומה. 

(אם צריך- כדאי לקחת ולא לחפף )  בהצלחה.

בדיקת דם של נשים בהריון:

ספירת כדוריות דם אדומות red blood cell ,RBC
מספר כדוריות הדם האדומות יהיה נמוך יחסית לנורמה המופיעה בבדיקת הדם.

טווח הנורמה בלי הריון  = 5.40- 4.20 

המוגלובין HGB, hemoglobin
אנמיה בהריון מוגדרת כאשר הערך של ההמוגלובין נמוך מ-11. הסיבה: נפח הדם עולה החל מהטרימסטר הראשון ומגיע עד 45-40% מעל הנורמה בשבועות 34-32. התהליך נובע גם מעלייה בפלזמה (נוזל הדם) וגם מהאריתרוציטים (תאי דם אדומים). העלייה הגדולה יותר בפלזמה גורמת לכך שריכוז ההמוגלובין יורד מעט.

HCT, hematocrit 
ההמטוקריט בודק את האחוז של נפח הכדוריות האדומות בדם. נפח הדם בהריון עולה החל מהטרימסטר הראשון ומגיע עד 45-40% מעל הנורמה בשבועות 34-32. התהליך נובע גם מעלייה בפלזמה (נוזל הדם) וגם מהאריתרוציטים (תאי דם אדומים). בשל העלייה הגדולה יותר בפלזמה, ההמטוקריט יורד מעט.

טווח הנורמה בלי הריון = 47.0 - 37.0

טסיות PLT, platelets 
ממוצע הטסיות (טרומבוציטים) נמוך יותר בהריון, בעיקר עקב עלייה בנפח הדם ודילול. התופעה שכיחה יותר בטרימסטר שלישי. ערך הנמוך מ־150,000 טסיות מוגדר טרומבוציטופניה (טסיות נמוכות).

בדיקת השונות של נפחי תאי הדם האדומים RDW,
red cell distribution width
ערכי הנורמה של RDW בהריון דומים לאלה של אישה שאינה בהריון (16-11). חריגה מהנורמה אינה מעידה בהכרח על מחלה. שונות קוטר הכדוריות הוא הדבר הראשון שעולה באנמיה הנובעת מחוסר ברזל.

ההמוגלובין שלך נמוך ויתכן שגם חסר לך ויטמין B12 כדאי לך להתיעץ עם הרופאה מה לעשות בקשר לכך (האם לקחת ברזל או לחילופין לקחת ברזל עם ויטמין B12 )

בתקווה בשבילך שאת בהריון!!

בהצלחה ורפואה שלימה!!

האמת, שהכי מטריד אותי עניין הPLT...

103, כשהנורמה היא 150-400 נשמע מלחיץ...

יש לזה השפעה כלשהי?

יש לי תור לרופא בראשון הקרוב, אבל אני סקרנית...

תודה.

זה אכן נמוך, אבל אופייני מאוד להריון

כל זמן שזה מעל 100 זה בסדר, מתחת ל100 לא בטוח שתוכלי לקבל אפידורל

ורמות ממש נמוכות צריכות גם טיפול (כמדומני שמתחת ל60-70)

אף טועה שלא יתנו לך לקחת אפידורל בשלב זה.

ומה שזכור לי היה פה שרשור לגבי זה וחלק אמרו (נראה לי פצקרשת) שיש

אפשרות לטפל בזה (ואפילו טבעי).

נסי לדבר איתה בענין !!

אני מקווה שזה לא משהו שצריך לדאוג (=חרדה) לכך, ולהלחץ מזה !

בכל אופן טוב שאת הולכת לרופא בענין !

אשמח לשמוע ממך בשורות טובות על כך ובמהירות.

770מ

לדעתי, אם הבעייה רק הג'יפים, נראה לי שאת יכולה לצאת, ולהגיד להם שלא נעים לך קפיצות בג'יפ, וכך לפתור את הבעייה

אלא אם את ידועה כחובבת גי'פים, או שזה רוב הטיול.

לא צריך לספר לאף אחד אם לא רוצים, ואפשר למצוא תרוצים.

איזה קטע, היינו בנופש לא מזמן והיה מטעם המלון טיול ג'יפים לא היה לי מושג מה זה אומר, אבל מהרגע הנסיעה הבנתי שטעיתי שעליתי! איזה פחד, הייתי צריכה להחזיק במעקה שלא לפול תוך כדי להחזיק את בני שלצידי. הייתי בשבוע 10, לא ידעתי שאסור לנשים בהריון לעלות, רק אח"כ הבנתי שזה כנראה אסור.

במצב של התפתחות מהירה של בצקות, רצוי לבדוק סימנים לרעלת הריון: בדיקת לחץ דם, בדיקת חלבון בשתן. עליה פתאומית במשקל (של יותר מ-1 ק"ג בשבוע), בשל בצקות שמתפתחות במהירות, גם היא עלולה להצביע על התסמונת.

האם את סובלת גם מכאבי ראש או טשטושי ראיה? גם זה סימן לרעלת הריון, חלילה.

מאחלת שאלו "סתם" בצקות רגילות ומעצבנות

(ואם כן, אז אני מצטערת לומר שאין כל כך מה לעשות...)

נראה לי אליה את מתכוונת.

קרוב ל4000. וזה נשלף כך שלא צריך שישרא קבוע ל2. ראיתי סרטון ביוטיוב לי אין את זה.

הבייבי ג'וגר סלקט עולה כ1500 והחלק הנוסף לילד נוסף כ1000

האמת שאף פעם לא הבנתי למה להושיב ילד מתחת לילד אחר. לא יותר טוב עגלת תאומים זולה ופשוטה? לתקופה קצרה ואחרי זה טרמפיסט?

אחד לשני.

היתרון הגדול שלה שהיא לא רחבה יותר מידי ולא ארוכה יחסית לעגלת רכבת. בעגלות תאומים/ אחים כל סנטימטר מאד חשוב בעיקר בגלל מעליות אבל גם בגלל כניסה לכל מיני מקומות אחרים שככל שהעגלה תתפוס בהם פחות מקום זה יותר טוב.

כרגע יש לי ילד אחד כך שאני לא התנסתי בעגלות כאלה אבל יצא לי לדבר עליהם עם כמה אמהות...

לא נראה לי שעגלת תאומים עולה הרבה פחות מ-2500 ש"ח.

חוץ מזה, כדאי לבדוק ביד 2 על עגלות תאומים.

אני לא מכירה את השואלת, אבל הרבה פעמים עגלת אחים משמשת להרבה זמן, אפלו שנתיים (בהנחה שאין עוד זוג אחים עם הפרש קטן) תלוי בהפרש הגילאים ובשימוש בעגלה (יש/ אין אוטו) וכד'....

איזה כיף לראות אותך כאן אחרי!

גידול כייפי ומהנה!

יותר משעתיים נשמע לי המון..

במיוחד אחרי לידה שכמויות החלב מאוד גדולות.

אולי תנסי להוריד מכמות הזמן, ולראות איך היא מגיבה

אם היא תיראה לך רעבה- תוכלי להמשיך, 

אם לא- יכול להיות שבאמת אין צורך בשעתיים הללו 

שמחתי מאוד על הבשורה!! בסוף יצא כמעט בתאריך הלידה איזה יופי!!

מאחלת לך הרבה,הרבה נחת יהודי אמיתי ממנה!!

שתגדלי אותה לתורה, חופה, ומעשים טובים!!

ובקלות קלות!!

קודם כל, אני באמת מצפה לסיפור הלידה, כשהתנאים יתאימו שתשבי ותכתבי

בנוסף, בנוגע להתעוררויות בלילה זה נורמלי, אבל ארוחה של שעתיים נשמע באמת קצת הזוי. אולי תוכלי לראות אם היא עוברת ליניקה שטחית כזו, מתוך שינה, לנסות ולנתק אותה. לפעמים מצליחים, לפעמים לא

לגבי הגלד - אין בזה שום סכנה. אם המשחה מיועדת להנקה, גם אין צורך להסיר אותה, מכיוון שהיא מותרת לבליעה גם לתינוקות. כמעט אחרי כל לידה אני סובלת ממצב דומה (בתינוקות שלי נולדים עם לשון קשורה, ועד הניתוק זה מספיק לעשות נזק במידה כזו או אחרת...), ויודעת עד כמה שזה לא נעים! מקווה שיעבור מהר!

שהצלחת ללדת טבעי כמו שרצית!!! לגבי ההנקה- מסכימה עם יוקטנה באיזה שהוא שלב כנראה היא נרדמת וממשיכה לינוק מתוך שינה כאילו את מוצץ, זה מצב מוכר מאוד, אפשר לנסות לתק בעדינות לאט לאט, או להחליף בעדינות עם מוצץ אחרי שהיא נרדמת. אופציה שלישית-קצת יותר קשה אבל לפעמים משתלמת לטווח ארוך- כשהיא ישנה לנתק בעדינות ואם היא פורצת בצווחות לנענע בעדינות בידיים , אפשר לשיר, לשים טיפה שמיכה או חיתול על הלחי, או למצוא דרך אחרת להרגיע אותה...

היא כבר שבעה לדחוף לה מוצץ .

(המוצץ יכול להיות מועיל עד גיל חצי שנה אם מקפידים על כך שיהיה רק בטווח של חצי שנה הם לא נהיים מכורים לכך מנסיון עם ילדיי!!!)

בהצלחה!!

איך החיתולים של הקטנה? רטובים? עושה קקי? מה הצבע של הקקי?

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

שם מקסים,

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב.

כל התיאורים תקינים,אין שום סכנה.

בהצלחה

ולילות רגועים

תוספת קטנה למה שכבר כתבו על ההנקות: תנסי לוודא בכל פעם שהמתוקה אכן בולעת (שומעים את זה) ולא סתם עושה מציצות חלשות.

לדעתי, העניין של יום ולילה יכול להיות לא מסודר לגמרי בגיל כזה. בימים הראשונים של הבת שלנו לא היינו מצליחים לראות אותה עם עיניים פקוחות במשך כל היום. לעומת זאת פעם נכנסתי לתינוקיה בסביבות 2 בלילה, והקטנטונת שכבה לה והסתכלה על העולם

ב"ה

אני ממשיכה איתכן בע"ה בפורום כי עבורי הפורום הזה הוא גם חברות, גם עידוד  וחיזוק בכל הנושאים הקשורים להריון ומה שלאחריו..תודה על הכל הכל עד עכשיו!
 

בעלי התפעל ממש ממה שהולך כאן ומהאכפתיות הרבה!  דרך אגב, בבית החולים כשהייתי מאושפזת הייתי אצל יועצת הנקה וזה עזר אבל זה היה לפני שהתחיל לי הגודש של היום השלישי ולכן קצת הסתבכתי בהתחלה אבל ברוך ה' אנחנו בסדר!!

וברור שאת נשארת איתנו זה פורום הריון ו-לידה...

כייף לשמוע שאת אחרי, ויש לך בת מקסימה!

תגדלו אותה בנחת,

ורק אושר וטוב!

אולי כדאי שתשתי גם את בליילה, אם את מניקה הרבה. אולי כך יהיה לך יותר בבת אחת מה להניק, והיא תסתפק בפחות זמן לינוק.

אולי כן ואולי לא. בהצלחה (לא קראתי את התגובות הקודמות)

והחלמה מהירה בע"ה...

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב.

מחכה לקרוא את סיפור הלידה..

ואנחנו כאן על כל שאלה.

בס"ד

אז ככה- ביום חמישי שעבר עוד הייתי בביקורת בחדר יולדות כי היינו באיחור של 6 ימים אחרי התאריך...

וזה היה בבי"ח שאני עובדת בו אז צחקנו עם כל הצוות שם שעוד אחזור אליהם- השאלה לאיזו מחלקה בדיוק...

אבל רק שלא יהיה בשבת...כי לא רצינו לנסוע בשבת ו'לבלות' את היום בבי"ח...

בקיצור- בערב שבת עוד ביקרנו שכנים שלנו שגם הם היו אמורים ללדת כבר אבל אחרינו והתערבנו מי תלד קודם...

לא הרגשתי שום התקדמות וכבר חשבתי שבראשון אני מגיעה לעבודה כרגיל...

בשעה 2 בלילה (בין שישי לשבת) התעוררתי מכאבי בטן מציקים כאלו ולא הייתי בטוחה אם זה צירים...

ניסיתי להמשיך לישון אבל אחרי שעתיים הבנתי שזה לא יילך וגם הרגשתי שמתחילים לרדת לי המים (לאט לאט, לא בשטף...),

עשיתי בדיקה ביתית כדי לראות אם זה מי שפיר וראיתי שכן!

בשעה 6 בבוקר בערך עוד הסתובבתי בסלון מעבירה את הזמן ואת הכאבים...בעלי התעורר ולא הבין מה קרה...

התחלנו לתזמן את הצירים וראינו שכל 10 דקות יש ציר של לפחות דקה! כואב, כואב...

במקביל דיברנו עם הדולה שלנו (מוזר לדבר בפלאפון באמצע השבת...) וסיכמנו שעוד כמה שעות נתעדכן כדי לראות איך אנחנו ומתי היא תצטרף...

עשינו קידוש בבית וסעודה ( שת'כלס רק בעלי אכל כי אבד לי התאבון מהבוקר...) ומשכנו כמה שיותר בבית...אבל ב-12 וחצי בצהריים כבר לא יכולתי והתארגנו לנסיעה לבי"ח...

כשהגענו בדקו אותי והייתה פתיחה של 2 ומחיקה של 60%...וכבר הציעו לי אפידורל אבל לא רצינו בינתיים...

הכניסו אותי לחדר לידה עם מוניטור ואח"כ עשיתי מקלחת שפשוט הורידה את הכאבים בצורה מדהימה

הדולה שלי הגיעה ועזרה לי עם עיסויים ונשימות ובאמת הייתה מדהימה! בשעה 6 בערב כבר היו צירים כל 3 דקות ועם פתיחה 4 ומחיקה 90%...ביקשתי אפידורל וחיברו אותי ומאותו רגע היה פשוט טוב! לא הרגשתי את הכאבים אבל גם לא את הרגליים...אז היו צריכים לעזור לי להתהפך מצד לצד כי הרגליים נפלו לי בלי שליטה

בשלב מסוים היה קטע מפחיד- נכנסו 2 מיילדות, 2 אחיות ורופאה והסבירו לי שהבייבי הוריד דופק אז הן ניסו לעורר אותו כי אם לא נכנסים לניתוח...כמה תפילות שפכתי!!! וב"ה הפכו אותי לצד שמאל והדופק עלה אבל חיברו אותי לחמצן ובדיקת ל"ד כל 5 דקות...אמא שלי עוד הספיקה להגיע (נסיעה של שעה וחצי...) ובשעה 10 כבר היינו עם פתיחה של 8 ...הוסיפו לי מעט פיטוצין כדי לזרז וב-12 בערך היינו בפתיחה מלאה

המיילדת הייתה פשוט מעולה! אמרה לי מתי ללחוץ ולא הפסיקה לעשות לי עיסויים (בזכותה יש לי תפר אחד קטן ב"ה...)...היא החזיקה לי את הרגל מצד אחד והדולה שלי מצד שני ולחצנו עד שב"ה הבייבי יצא

לשמחתי גם לא הוציאו מהחדר את אמא שלי ובעלי ככה שעברנו את זה ביחד והיה ממש טוב!

ב"ה אחרי 21 שעות מירידת המים הפכנו לאבאמא

אתמול הייתה הברית וקראנו לבייבי דביר שסגר לנו 8 ימי חנוכה מדהימים!

בשורות טובות!

כל הכבוד שהצלחת למשוך בבית..

נשמע שהיתה לך חוויה חיובית ב"ה

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

קודם כל - תרגיעי, אין בעיית שליטה על צרכים. בלידה בכלל יש הרבה לחץ ואם לא עשית קודם חוקן וגופך לא התרוקן מעצמו, יש אפשרות שתהיה לך יציאה. זה לא כיף, אך המיילדות ממש לא מתרגשות, מנקות את השטח וממשיכים להתמקד בלידה. קרה לי פעם אחת בתינוק הכי גדול והמיילדת היתה פשוט מתוקה בעניין. בכלל עשיתי עם עצמי עבודה נפשית לקבל את האינסטלציה שהקב"ה טבע בנו בפשטות, לא אני בחרתי לנהל כך את הדברים. יש הרבה חוסר אסטתיקה סביב הלידה, ומי שעובדת כמיילדת מודעת לכך ומנוסה בעניין...

לגבי עירוי, חובה לקבל נוזלים בוריד קודם כדי למנוע נפילה של לחץ הדם. זה גורם לייצור מוגבר של שתן. לפעמים תצליחי להוציאו לבד לפני הלידה (בסיר) ולפעמים בפתיחה מלאה המיילדת תוציא אותו בקטטר. לא נעים, לא נורא.כשתרדי מהמיטה פעם ראשונה, תוכלי להתפנות לבד בלי בעיה. אך תוכלי לרדת רק כשעתיים או יותר אחרי המנה האחרונה של האפידורל

לגבי הרגליים, הן  משתתקות חלקית. ז"א, לעמוד לא תוכלי ולא ללכת (אם כי קים אפידורל מהלך שלא משתמשים בו בארץ משום מה. אולי במעייני הישועה וגם שם לא בטוח שזה בשיגרה). אבל תוכלי להזיז את הרגליים ולמשוך אותן אלייך בלידה עצמה. יפעת כתבה פה פעם שהיא ליוותה יולדת שילדה על 6 עם אפידורל.

מקווה שעזרתי. חרף החסרונות, אני לא מוותרת על האפידורל, לקחתי ב- 7 מתוך8 לידות.

לי ממש לא הפריעה שהאפידוראל שיתק לי את הרגליים.להיפך, כ"כ נהנתי מהמנוחה שהיתה לי לפני הלידה אחרי כאבי התופת שחוויתי. אחרי כאבים כאלה רוצים רק לנוח, מהנסיון שלי....

בקשר ליציאות- עד שקיבלתי את האפידוראל לא שלטתי בעצמי בכלל, מרב כאבים לא הרגתי אפילו אם אני צריכה לשירותים או לא. לא הייתי מסוגלת לשבת על האסלה ממש בתחילת הצירים כך שאת רב הפיפי עשיתי על הבגדים ומחוץ לאסלה....

שמים לך קטטר. בהתחשב לעובדה שהצוות מסביבך כל הזמן מתעסק לך במקום אז השקית פיפי ליד באמת כבר לא מפריעה כ"כ.... בלידה מתרגלים לזה שהגוף שלך "פתוח" למיליון רופאים ואחיות.

היד שלי היתה מחוברת למשהו, לא זוכרת מה אבל אפשר להזיז אותה (אפילו כדאי כדי שלא "תרדם").

אני אחרי האפידוראל גם ככה השתמשתי בעיקר בפה (לדבר עם בעלי ולשתות). כ"כ רציתי את המנוחה הזאת לקראת הלידה שהיתה מעולה (מאחלת לכולן) ואת צבירת הכוחות כך שממש לא הפריעה לי שלא יכולתי לזוז- גם לא רציתי.

את הזריקה עצמה- בקושי הרגשתי. מה שבטוח היה פחות כואב מהצירי-פיטוצין שהיו לי..

ואח"כ צריך לבקש ממישהי שתעשה לך קצת עיסוי ברגליים- שלא ירדמו. ואז את פשוט נחה..

זה עולם אחר לחלוטין, פתאום הציר מגיע ואת לא מרוכזת בכאב אלא בציר 

אני אישית הצלחתי לעמוד על הברכיים עם האפידורל, כך שיש יותר חופש תנועה ממה שאת חושבת..

ומאוד מאוד חששתי מזה אבל זה היה ממש בסדר יחסית!

כמה דברים על אפידורל, לא כדאי לבוא בעד או נגד לזרום עם הלידה ותראי אם את זקוקה לזה.

אם הוא עובד טוב הוא אמור להרדים רק את האגן.

תרגישי תחושת נימול וכבדות גם ברגליים.

לפני אפידורל,חייבים עירוי נוזלים לפחות חצי שקית,ספירת דם,ולחתום על הסכמה לאפידורל.

קוראים לרופא מרדים לא תמיד הוא פנוי ויכול לקחת זמן עד שהוא מגיע,אני אישית ממליצה על אפידורל מפתיחה 5 ומעלה ועד פתיחה 8 בלידה חוזרת.

להגיד לרופא מתי יש ציר,להרפות כתפיים ולקמר את הגב.

בהתחלה הוא עושה זריקת הרדמה מומית,ואח"כ זריקה של האפידורל,הוא משאיר בפנים צינורית דקיקה פלסטיק,את לא מרגישה אותה.

צריך לשכב על הגב ישר שהחומר יתפזר באופן אחיד,ורק אז הוא מחדיר את החומר של האפידורל.

אח"כ אפשר לשכב על הצד ואני ממליצה כל חצי שעה לשנות תנוחה משכיבה על צד שמאל לשכיבה על צד ימין עם כרית בין הרגליים.

אם יש איתך תומכת שתעשה עיסויים ברגליים,רפלקסולוגיה וכו'.

אם הלידה מתארכת בדר"כ מחדירים קטטר,ואם היא קצרה אז רק שואבים את השתן.

את מחוברת לנוזלים ומד לחץ דם כי אחד התופעות לוואי של אפידורל זה עלייה בלחץ הדם,אז עוקבים אחרי זה.

אני לא יודעת איפה את הולכת ללדת אבל הרבה נשים שליוויתי בלידה הפכתי אותם גם על הברכיים עם אפידורל. כמובן צריך קצת עזרה.

ב"ה כל הנשים שליוויתי ולקחו אפידורל לרובן זה עשה טוב ואף אחת לא משותקת ב"ה.

לאפידורל יש 95% הצלחה.

בשורות טובות..תתפללי לשליחים טובים וסיעתא דשמיא.

יש סיכון שהוא ייתקע את התקדמות הפתיחה?

איך בדיוק יכולים לקבל ממך את הקופון (מאיפה בארץ וכו')

הנה הוא 20121217210727.pdf

הלוואי שיש עוד מישהי פה שתוכל לעזור לי....

יש אחת ברקתי- סבטלנה- עדינה ונחמדה ( לי היא נראת קצת אדישה אבל עושה עבודה טובה והיא גם שואלת תמיד אם אני רוצה אולטרסאונד וכו.. אז נראה לי שאין לה בעיה עם בקשות ...) ויש עוד מישהי שאין לי מושג מיזאת אבל יש מרפאה של חרדים בקרית שמואל ואמרו לי ששם יש מישהי אחרת... חוץ מזה לא מכירה עוד רופאות וכמובן לקבוע תור חודש מראש....

לרופא יהיה לך גם באותו היום...

עם רופאה בעפולה שלא היתה קשורה להריון אלא למשהו מיד אחרי החתונה,

היא לא היתה נחמדה מדי והאמת לא הבינה כלום כלום בטהרת המשפחה אז היא תסבכה אותי יותר מהמצב...

צר לי! עזבתי ת'צפון והייתי באותו מצב כשהגענו דרומה, פשוט התקשרתי למרפאת הנשים של כללית וביקשתי מהמזכירה שתמליץ לי על רופא/ה ליווי הריון טוב/ה וב"ה היה לי רופא מעולה..

אולי תשאלי שם בטלפון? אפילו את אחת האחיות? מקווה שבכל זאת תהיה פה מישהי שתעזור!

תבדקי באתר של כללית היא מקבלת בכמה מרפאות באזור עפולה, נצרת,יבניאל ועוד

עזרתן לי מאוד!!!

ושימחתן אותי על עצם תגובתכן!!! (=

לי עדיין יש ימים שנראה שיוצאת יותר בטן וימים שנראה שפחות...

(אפילו לפעמים הבדל בין בוקר ללילה).

והכל בסדר עם הפיצפוץ בבטן,

אז אל תדאגי

יש תנועות עד כמה שאני יכולה להרגיש (שבוע18).

ואין דימום ב"ה!!!!!

יקירתי,אני מבינה את הפחדים והחששות שלך.

במיוחד שזאת כבר לידה חוזרת,את יודעת מצד אחד מה מחכה לך מצד שני כבר ילדת אז את יודעת שאת מסוגלת לזה שוב בע"ה.

ממני שאת 3 הילדים שלי ילדתי במשקל 4 קילו.

קודם כל חשוב לזכור שזאת רק הערכת משקל,יש סטייה של 10% ויותר לכאן ולכאן..

אני חושבת שבמקום זירוז את צריכה להיות במקום של הרפייה,להיות בשקט שלך בבועה שלך,ולחזור לבטוח בעצמך ובגופך.

גם אני לקחתי בזמנו בהריון הראשון שמן קיק וילדתי רק שבוע אח"כ.

אם את מאזור ירושלים מוזמנת לטיפול.

עדיין לא למדו לעשות הערכות משקל כמו שצריך ויש טעויות משמעותיות(אפילו חצי קילו - קילו)!! לשני הכיוונים.

בעיקרון רק הראש גדול בשבוע+ חוצמזה השאר מתאים לשבוע שלי...

תנסי לעשות רשימה מלאה של מה שמפחיד אותך בדיוק.

ואז תסתכלי לכל הדברים האלו בעיניים ותגידי לעצמך- למה את יכולה להתמודד איתם!

למה תפרים זה עובר מהר ולא נורא

ולמה תינוק גדול זה הכי טוב בעולם!

הם אוכלים טוב יותר, ישנים טוב יותר, מתפתחים מהר יותר, מערכת החיסון שלהם טובה יותר וכו'.

ולמה שמן קיק מותק? מה את בעונש? תעשי לעצמך טובה ותפסיקי עם זה. לתינוק שלך טוב בפנים. הוא עדיין לא מוכן לצאת. למה להתעלל בעצמך סתם?

והזירוז הכי טוב- להרגע. לכי ליפעת שתעשה לך מסז', לכי לבעלך שיפנק אותך, תעשי אמבטיה חמה עם מוזיקה נעימה ברקע. תשירי לפיצי שלך ותספרי לו כמה את רוצה כבר לראות אותו..

שיהיה בקלות ובשמחה ידיים מלאות ושפע של בריאות!

ויש את כל הסיבות שזה לא יקרה חוץ מהגודל...

מנתחים רק עם עובר מעל 4.5 קילו.

ולניאדו ובתי חולים דתיים לא רצים לניתוח..

ועד סטייה של 3 שבועות זה תקין.

ויש סטייה רק בגודל הראש של שבוע וקצת...

תודה על הנתונים העובדתיים המרגיעים בהחלט!

אני בלחץ

אנסה.

והתקשרתי לחמותי (רופאת משפחה),

שנתנה לי מרשם לטיפות לפה לקטנה..

הרי אין דחיפות - זה לא מסוכן או משהו...

את יכולה לנסות קודם את אחת העצות שכבר קיבלת, או לנסות לקרצף לה את הלשון בגזה טבולה במיץ לימון, אחרי כל הנקה. זה לוקח כמה שניות וממש לא נורא. אותנו זה הציל כמה פעמים מהמשחה אם אחרי כמה ימים זה לא עבר, תעשי את המשחה

תסתכלי בפה שלה, שזה לא עבר לפנים הלחי, או לחניכיים. תראי שאין לה גם שם כתמים לבנים.

להרתיח גם מוצצים או בקבוקים שלא תדבק כל פעם מחדש.

אל תדאגי לרוב התינוקות יש פטריה.

יש את פורטל יולדת,

חלק מהשבועות חסומים וחלק לא:

http://www.yoledet.co.il/week01.asp

יש באתר של כללית על כל שבוע בהריון מה קורה וכו'..

איזה נס! תודה על השיתוף

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,בריא ומעשמם..ושבסופו תצאו בידיים מלאות!

במקרה של לחץ דם גבוה בסוף הריון. שבו ממליצים על זירוז.  האם יש לך גם אז חלופות יותר טובות?

תודה רבה!!

מנסה לאזן את לחץ הדם..

לפעמים מנסים לאזן, כשמדובר בשבועות ממש מוקדמים.

אבל מכיוון שרעלת הריון עלולה להידרדר במהירות, ומאחר ומדובר בסכנת חיים של ממש, לא לקוחים כמעט סיכונים.

לבריאות!

רפלקסולוגיה,דיקור,עליית מדרגות,שמן קיקק.

להרפות.

היה לי בפתיחה 10 רעלת- לחץ דם גבוה, חום, בצקות מטורפות, כולי הייתי מנופחת שאפילו לא מצאו וריד...

ועדיין לא הרגשתי ב'סכנת נפשות' ( ב"ה..כן... לא שאני מתלוננת) הרגשתי רגיל....

למה זה כזה מסוכן...למה זה יכול להוביל...

נראה לי שהבורות שלי גרמה לשלווה שבה הייתי...ב"ה..

אז היה לי נס ורק אחרי הלידה התוודעתי אליו...

שאלה נוספת..אם היו לי בצקות וכל הזמן הייתי במעקב שלא יהיה רעלת- זה אומר משהו על ההריון הבא

או שזה לא מחייב שהוא יהיה אותו דבר..?

תודה!!

ואם הפסקת להניק ואת עדיין עם סרזט ההגנה יורדת עוד קצת.