בנות יקרות האם אתן יודעות איפה אוכל ללמוד להיות דולה ומכינה ללידה? במסגרת דתית כמובן...
תודה למשיבות
עולה לשנה 9000 ש"ח.
ויש גם קורס של אנטומיה פיזיולוגיה.
יום בשבוע 4 שעות.
ועוד סימסטר של 4 שעות.
מורה מדהימה!
להיות דולה באיזה מסגרת בתוך בי"ח ביקור חולים בירושלים.
לא יודעת יותר מידי פרטים.
זה מה שהיא ספרה על עצמה כשנפגשנו בוקר אחד ברכבת.
בס"ד
ב"ה בשבוע 29.
אחרי לידה ראשונה ארוכה וכואבת ( עם קרע באיזור החייץ)
הגעתי למסקנה שאני רוצה דולה בעז"ה ללידה הבאה.
הקריטריונים הם כאלה:
שתהיה ג'דאית ולא איזו עדינונה מרחפת... שתהיה צנועה ונעימה(לא חייב דתייה), שיהייה לה "מילה" מול הצוות ושתגבה אותי גם פיזית וגם נפשית.. וגם וגם שתישאר איתי לאחרי קצת ותדריך אותי מעט בהנקה..
י ששלי פחד שגם הפעם לא אצליח להניק..
ו.. גם שתיקח סכום נורמלי, בכ"ז אברכים.. 
יש "חיה" ( על משקל יולדת ;) ) כזאת??
בסורוקה אין לדולה מילה מול הצוות רק לך היולדת יש יכולת להגיד מה טוב לך ומה נכון לך ורק לך מקשיבים ואם הדולה מפריעה למהלך התקין של הלידה יוציאו אותה מהחדר.
אז תדברי איתי באישי ועזור לך קצת.
הבעייות מתחילות כזה מתנגש ואשמח לתת לך טיפים איך לגרום שזה לא יתנגש.
והכל על פי נסיון שהיה עם יולדות ודולות קודמות לך.
ובסופו של דבר הדולה לא היתה לטובת היולדת...
מניסיוני הכנה מוקדמת עושה הבדל גדול.
יש הרבה חומר ברשת, אבל הנה משהו די חדשני שאני ממליצה לך לקרוא: http://www.beofen-tv.co.il/alon/2011/03/biological-nurturing/
כמובן שזה לא עונה על כל הבעיות והקשיים שבעולם, אבל להרבה דברים זה נותן מענה.
רוצה לספר מה היו הקשיים? (אפשר בשרשור נפרד).
מניסיוני, אפשר לחוות תיקון... הייתי שמחה לעזור לך בזה, ממה שאני יודעת, אם את מעוניינת.
אם זה משמח אותך ילדתי בסורוקה לפני שבוע ב"ה בפעם הרביעית הכל היה מצויין פלוס. מאוד התלבטתי אם לקחת אפידורל כי בקודמים לא לקחתי ושיגעתי אותם והמיילדת והמרדימה היו מאוד אדיבות וסבלניות וענו לי ולבעלי ל כל השאלות ואפילו בבוקר אחרי הלידה המיילדת הכינה לי ולבעלי כוס נס בחדר של המיילדות (:
דבר אחרון המיילדת בכל הליידות עזרה לי להניק כבר בחדר לידה מומלץ מאוד
רציתי לשאול,
בחסדי ה' אני בשבועות הראשונים של ההריון (שבוע 8 יותר נכון..)
ומעבר לנושא הבחילות שכבר הבנתי שאין הרבה מה לעשות איתן, רציתי לדעת,
בגלל הבחילות, אני לא מצליחה לחשוב על אוכל, ולא על להכין אוכל..
בעלי חוזר הביתה, ואני- אין לי מושג ואין לי רעיון מה להכין לו (כי אני בכ"מ לא אוכל את זה...)
אפילו כשהלכתי למכולת חזרתי בידיים כמעט ריקות ואין לי מושג למה,
תחושה כזאת שאני פשוט לא מצליחה לחשוב על אוכל... הדבר היחיד שאני כל פעם מציעה לו זה פסטה- והאמת שכבר נמאס לי אפילו להציע..
מה אני עושה עם זה?? יש לכן רעיונות לארוחות שגם אני אצליח לעכל למרות הבחילה?
ממש כאילו הכל פרח מזכרוני...
וחוצמיזה, זה הגיוני שרמת הרגישות שלי נסקה השמיימה? כל דבר ישר מציף לי דמעות בעיניים, וזה שאני בוכה זה מדכא אותי אז בכלל אני בוכה, וזה מעגל שלא נגמר כזה.. זה הגיוני? זה מפסיק מתישהו?..
תודה 
ורק בשורות טובות! 
בס"ד
בהריון ההורמונים משתוללים וטבעי שמצבי רוח משתנים 
אוכל?
חפשי באינטרנט, יש ים...
אפשר סלט טעים ובריא עם גבינות ולחם,
אפשר ציפס ושניצל
דגים
פיצה ביתית
וכו וכו' וכו'
בשעה טובה ובידיים מלאות עד 120!
הראשון קורה גם לי. אני אומרת לבעלי- לא אכלתי כלום כל היום. הוא מציע ללכת בשבילי לסופר לקנות לי משו טעים ואין לי רעיון מה להגיד לו לקנות...
אצלנו כך זה היה. בזכות זה הוא למד לבשל ועכשיו (שאני לא בהריון) אני רק מרויחה מזה
שמרגישה ככה
בס"ד
טבעי, טבעי...
גם בגב העליון.
לישון בהגבה על כרית.
או המאוור.
הבת שלי משתעלת גם כן לאחרונה ונראה לי שזה בגלל המאוורר.
אם נראה לך שזה חמור באמת, כן כדאי ללכת לרופא...ולשמוע בקולו...
תודה על השיתוף.
את גדולה מהחיים כמה כוחות.
ולשאלתך לנרות יש 60% מניעה.
מכירה הרבה נשים שנכנסו איתם להריון.
לא יודעת מה להגיד לך.
חיבוק גדול ![]()
במיוחד אחרי לידה מוקדמת כ"כ, כדאי למנוע עם אחוזים קצת יותר גבוהים מאשר נרות.
כשלא מחכים מספיק זמן אחרי ניתוח החשש הוא שהצלקת שחלשה עדין ועוד לא התאוששה היטב תקרע כתוצאה מהעומס שמופעל על הרחם בזמן הריון או בזמן צירי לידה.
ואפילו אחרי לידה רגילה לוקח להרחם שנתיים לחזור למצב של לפני ההריון, בטח שאחרי ניתוח קיסרי כדאי לחכות.
אפשר בהחלט להבין את הרצון, ואת הקושי, אבל לטובתך, לטובת הילד שבבית ואלו שבעז"ה עוד יבואו כדאי לחכות.
(ועוד במאמר מוסגר, לי יצא לאחרונה לראות מחקרים גדולים למידי שהראו שמי שילדה בניתוח קיסרי, ועברו לפחות שנתיים עד להריון הבא, היה לה סיכויים גבוהים בהרבה ללדת בלידה רגילה.)
ושולחת חיבוק וכוחות לשבוע הקרוב.
שמרי על עצמך, יקרה.
חשבתי עליך..
מאחלת לכם את כל הטוב שיש!!
לגבי נרות, מה שאת שואלת זה פרמטקס ולהן אחוזי מניעה כמו גלולות
הנרות הסטנדרטיים שמוכרים בבתי מרקחת הם בגדר נרות נשמה 
אשמח לתת לך עוד פרטים..
שבוע טוב!
לא בא לי...סתם מלחיץ ומטרטר...
הריון ראשון..
תודה!
לא כדאי לזלזל בזה,יש רופאים שאומרים לבוא 3 ימים אחרי התאריך,ולבדוק שהכל תקין.
כולל לחץ דם וחלבון בשתן,מוניטור 20 דק' כדאי לקחת משהו מתוק,שיהיה תנועות במוניטור.
אולטרסאונד,ואת יכולה לסרב לבדיקה פנימית. בשורות טובות!![]()
לסוע כל 3ימים לביקורת.
ולשהות שם משהו כמו 40ד' עד שעה. (כך היה אצלי..)
אבל זה ממש חשוב לראות שהכל בריא אצל העובר.
שהיה ב"הצלחה!
ובעז"ה שלא תצטרכי לסחוב הרבה..
לי לקח כל פעם שהגעתי בערך יום שלם. ולא באתי למעקב הריון עודף. פשוט הם חשבו שהעובר קטן מידיiugr
וכן מומלץ לסנג'ר לך איזו חברה ,בעל , אחות,אמא אם היא לא עובדת. (אמא שלי עובדת כל הזמן גם שהיא בחופש...) ספרים חוברת תשחצים וכו'...
=(
אחרי שבוע 40 מפחדים ממיעוט מי שפיר, כך שאת חייבת לבדוק שהכל בסדר ואין מצוקה לעובר.
להתכונן נפשית שזה יכול לקחת גם 3 שעות, וגם יותר אם יש עומס..
וללכת כל 3 ימים.
צריך- אחות, מוניטור, US ורופא שיבדוק שהכל תקין.
אם הכל תקין- אין שום סיבה לבדיקה פנימית (אלא אם את תבקשי לבדוק אם יש פתיחה..)
הרופא בקופה שלח אותי לא פעם לבי"ח בשל מיעוט מי שפיר.
(מזל שהבי"ח מתחת לבית)
אך בכל בי"ח הנוהל למיעוט מים הוא שונה..
ובכל מכונה התוצאות אחרות.
אז כדאי לברר מה הנוהל איפה שאת רוצה ללדת...
מאיזה גיל זה נורמאלי שאין יציאה?
הבת של בת 11 יום, וכבר 36 שעות היא עושה רק פיפי....
יש לציין שכן יוצאים לה גזים מלמטה. יכול להיות שזו עצירות..?
האם היא עושה הרבה פיפי (צריכים להיות שישה טיטולים רטובים יפה-יפה ביום)?
האם את רואה שהיא גדלה מיום ליום?
האם יש לה זמנים (אפילו קצרים) שהיא ערה, נינוחה, רגועה, חיונית?
אם התשובה לאחת השאלות האלה היא לא, כדאי להיפגש מהר ככל האפשר עם יועצת הנקה.
אם מבחינת כל המדדים נראה לך שהיא מקבלת מספיק חלב, ואם כשהייתה לה יציאה היא הייתה קשה יחסית, ואם את רואה שהיא מתאמצת הרבה - כדאי לקחת לרופא לראות אם זו עצירות ומה אפשר לעשות. אבל זה די נדיר עצירות אצל תינוקות יונקים בגיל הזה.
הטיטולים רטובים,
אבל לא מאוד.
אין להם ריח של שתן מרוכז,
למעט אחד כזה שהיה לפני 4 ימים.
חוסר יציאות בגיל הזה זה תמרור אזהרה. אם היית בטוחה לגמרי שהכול לגמרי בסדר חוץ מזה - אולי אפשר היה להתעלם מתמרור האזהרה הזה (ואולי גם אז זה לא היה אחראי, אני לא בטוחה). אבל אם את לא במאה אחוז בטוחה - שווה לבדוק. כדאי מאוד מאוד להיפגש עם יועצת הנקה (אחת מצוינת, בעלת תואר IBCLC והמלצות) ולוודא שהכול בסדר. לפעמים יש דברים קטנים שפוגעים בהנקה, ואם עולים עליהם בזמן קל מאוד לתקן אותם ולחזור למסלול, אבל אם מתחילים לטפל בהם מאוחר יותר זה עלול להיות מאוחר מדי, כי העניינים מסתבכים.
ממליצה לך בחום לפנות לעזרה מקצועית. ממש בשביל מצבים כאלה הומצא המקצוע של ייעוץ הנקה.
רק בריאות!
גם בגלל הקאות חוזרות ונשנות,
והיא עולה במשקל
וזה תקין שאין יציאות.. ככה האחות אמרה..
ביום ראשון בערב הקטנטנה התחילה להקיא.
אחרי ההקאה היא עשתה קקי והמון.
הלכה לישון בלילה,
קמה, ינקה בבוקר- והקיאה.
ושוב
הקיאה בצהריים,
ככה עד יום שלישי,
פעמיים-שלוש ביום מקיאה.
לא הייתה לא בימים אלו שום יציאה בטיטול,
בקושי פיפי.
התייעצתי עם אות "כללית" בטלפון,
והיא אמרה לא להלחץ מההקאות,
נתה לי הנחיות.
ביום שלישי הרגשתי שזה לא נורמאלי,
רצתי לטיפת חלב בלי שום תור,
בנס לא היה אף אחד.
שקלנו את התינוקת,
היא עולה יפה במשקל ב"ה
האחות הרגיעה שזה הגיוני שזה מעומס על הבטן,
מגזים,
ואולי זה ריפלוקס ולקבוע תור לרופא ילדים.
חזרתי הביתה.
בלילה,
הפצפונת מקיאה שוב,
ואני מריחה משהו מכיון הטיטול...
הייתה לה יציאה בצבע ומרקם מוזר,
אבל אמרתי- נטפל בזה בבוקר...
---הייתי שפוכה מעייפות..
בבוקר- כלום!
הבחורה ישנה ואוכלת היטב,
ללא הקאות.
נראה שהיא למדה לווסת את הכמות שהיא אוכלת.
גם כמעט ואין צרחות של כאבי בטן בערב.
היום בבוקר יא הקיאה שוב,
את הצד השני.
אני פשוט צריכה ללמוד לא לתת לא הרבה לאכול בפעם אחת,
עד שהיא תגדל קצת..
ותודה למי שהגיעה עד הלום 
מגיל חודש וחצי זה תקין שאין צואה כל יום בהנקה בלבד.
אתמול לא הייתה יצאה,
היום בבוקר היה משו ממש קטן.
זה נחשב?
הבת שלי עוד חודש בת שנה והיא לא זוחלת ולא עומדת.. הייתי השבוע אצל רופא והוא אמר לי שב"ה אין שום בעיה והיא פשוט תינוקת של חורף והיא בקושי הייתה על הבטן ועכשיו לעשות הכל כדי שהיא תזחל.. ולבוא לביקורת עוד שבועיים ולראות אם משו מתקדם אם לא הוא ישלח לפיזותרפיה וממש לא בא לי ללכת לזה. אני רוצה לעשות הכל שהיא תזחל.. היא גמישה ממש... והיא עומדת על 6 ממצב ישיבה... (אם הבנתם) היא מתיישבת גם משכיבה... הגמישות שלה מטורפת... שאלתי אותו אם זה בעיה הוא אמר שגם היא גמישה זה לא בעיה... בכל מקרה אני צריכה עצות מכן בעלות הניסיון כבר התייאשתי
(ב"ה שאלו צרותיי.. אך עדיין) גם מבחינה אחרת היא ממש אינטליגנטית וחכמה ושובבה אבל למה זה כ"כ מתעכב הגדול שלי כבר ב11 חודש הלך ...
ואת קוראת לה מאחרי החפץ ומעודדת.
את יכולה גם לשים גליל קטן מתחת לבטנה,או את זרועך כדי לעודד להתרוממם וכן לקפל לה קצת הרגלים.
בע"ה תתמידי בזה כמה דקות כל יום ואח,כ -כבר תרדפי אחריה.
בהצלחה!
גם אנחנו היינו בסרט הזה. גם הפיצית של עוד חודש בת שנה. ויש לציין שעד היום היא לא זוחלת על הבטן, אבל היא זוחלת על טוסיק ורגל אני לא יודעת אם את מבינה למה אני מתכוונת זה כמו הליכה על 4 אבל רק בישיבה.... הבת שלי גם עם גמישות יתר זה עובר בגנים מהסבתא וכן גם אני כזאת. היא ממש גמישה. היא יכולה לשבת ולהכניס את האצבעות של הרגליים לפה. אבל היא לא מוכנה בשום פנים לזחול על הבטן.אני רק שמה אותה והיא מתחילה לצרוח.הרופאה אמרה שהיא בכלל לא דואגת ואז מה אם היא לא זוחלת לא יקרה כלום. העיקר שהיא תיכף הולכת והא ניפצה לי כל מיני מיתוסים... בקיצור יום אחד הנחתי אותה על 4 צמוד לספה והיא התחילה לדפוק את האחוריים בספה וראתה שזה נחמד ואז להפתעת כולם היא עשתה צעד קטן. זה פשוט דחף אותה קדימה. ומאז הא לא מפסיקה להתרוצץ לנו בין הרגלים . אז בהצלחה ולא צריך להילחץ
שלום לך,
עברתי סרט דומה עם הבת שלי, ילדה מקסימה ואינטלגנטית שהתחילה לזחול בגיל שנה וחודשים... גם על הגחון לא התקדמה, רק הסתובבה והתהפכה. ולא נעמדה על 4. יש לה גמישות יתר, וטונוס שרירים נמוך. כל זה מצטרף לכך שלא היתה לה מוטיבציה לזחול, הייתי שמה לה משחקים, ומנסה לעודד מאחורה ולדחוף את כפות הרגליים, אבל היא כמעט לא התאמצה להגיע, ולא הייתה מתוסכלת מכך... פשוט הייתה מתהפכת לגב וצוחקת. כשהיא התחילה להתיישב (בסביבות גיל שנה) היא בכלל לא ראתה צורך לזוז..
אז מה עושים?
דבר ראשון הלכתי לאבחון אצל פיזיותרפיסטית. דווקא זה היה ממש נחמד, היא הסבירה לי הרבה דברים נתנה לי כמה טיפים איך להתקדם, כמו לשים אותה על 4 כשהיא נתמכת ברגל שלי. קיבלתי מקופת החולים 12 מפגשי פיזיותרפיה. הבת שלי כ"כ נהנת ובשבילי זה פשוט זמן איכות עם הקטנה. אני מקבלת תרגילים פשוטים מאוד, שמקדמים אותה בדיוק מהמקום בו היא נמצאת, בלי לחץ.
חוץ מזה, עד שקיבלתי תור לפייותרפיה, למדתי תרגיל פשוט מחברה, שקידם אותנו הרבה. את משכיבה את הקטנה שלך על הגב, ועושה הצלבות של יד ורגל נגדיים. (יד שמאל ורגל ימין, ולהפך) כמו התעמלות כזאת- מרפק נוגע בברך. (לא חייב שממש יגע, רק שתביני את התנועה). כמה פעמים בכל צד. תחזרי על התרגיל כמה פעמים ביום. זה בעצם מחכה בצורה הפוכה את הזחילה. אחרי שבוע כבר אפשר לראות תוצאות.
היום, כעבור 3 שבועות מאז החלה לזחול, היא משוטטת במהירות ברחבי הבית, ומדי פעם אני שומעת: "אמא, תקחי את נטע, היא מפרקת לנו..." איזה כיף! היא התחילה להעמד, והיום כבר נעמדה בלי להחזיק...
בהצלחה...
בס"ד
ותודה רבה על כל העצות שלכן, אתן ממש צדיקות!!! ומרגיעות...
אצלנו הגדולה הייתה "לפי הספר", ורצה בגיל שנה וחודש.
אחותה הקטנה הסכימה להתהפך בגיל שבעה חודשים רק, וזחלה "על הטוסיק" מגיל שנה פלוס. רק בגיל שנה ושבעה התחילה ללכת, העצלנית...
האמת שאני לא הלכתי לטיפת חלב בכל התקופה הזאת כי לא רציתי שילחיצו אותי.
מה שכן- כדאי לך לברר (מה שאת עושה פה) מה טווח הנורמליות של שלבי ההתפתחות האלה, ומה באמת צריך להדאיג אותך. הגיוני שתגלי שממש אין לך מה להילחץ.
כמובן, חשוב להיות עם "יד על הדופק"- אם את רואה התקדמות, שכל שבוע- שבועיים היא עושה עוד דבר, ולו קטן, לקראת זחילה או עמידה- אז לדעתי את יכולה להירגע. אם היא "תקועה" בשלב אחד, שווה בדיקה.
בס"ד
הקשבתי לעצת הרופא עבדתי איתה יומיים חבל על הזמן אחרי שראיתי תרגילים באינטרנט והיא פשוט ביום שישי לפני שבת התחילה לזחול על 6... ולאט לאט היא זוחלת יותר ויותר... יואו איך אני שמחה... ב"ה... מה שכן על גחון היא אף פעם לא זחלה.. אבל אמרו לי שעל 6 זה יותר חשוב... תודה לה' יתברך!!! ולכן על העידודים והעצות....
אבל אם היא כבר יודעת לשבת, זה כבר אומר שאין לך סיבה לדאגה. הגדולה שלי היתה גמישה באופן מטורף אבל היא פשוט היתה פחדנית. אני מציעה שתמשיכי לנסות לעודד אותה ואם לא הולך פשוט תבקשי הפניה להתפתחות הילד ומשם לפיזיוטרפיסטית.
וגם אני לא רציתי ללכת לפיזיו תרפיה. יום אני מצטערת שלא הלכתי אז אפילו שהוא זחל והלך וכ' כי יש לו קצת היפוטוניות בשרירים ועדיף לטםל בזה מטקדם. אני במקומך כן הייתי הולכת לפחוו למפגש אחד שתראי שזה באמת עניין של תינוקת חורף ולא משהו שכדאי לעבוד עליו כבר מעכשיו. (ילד היפוטוני- הוא "נמרח" כזה ואח"כ בגן ובבי"ס יש בעיות בכתיבה)
שיונק יחסית המון ובהפסקות.
קרה למישהי?ממה זה?האם אין לי מספיק חלב?
הוא מתעורר לאכול,ואחרי האוכל הוא עושה הפסקה קלה ואחרי כמה זמן רוצה לאכול שוב...
ככה לפחות 3-4 פעמים ורק אחר כך הוא הולך לישון כמו שצריך
בהתחלה הוא היה יונק פעם אחת כמות מכובדת והולך לישון..
אשמח להסבר מהמבינות
תודה רבה
לרוב זה מגיע בגיל 3 שבועות, אבל נראה לי שזה גם יכול להגיע קצת אחר כך...
וגם בחום הזה יש מצב שהם יונקים יותר.
תזרמי איתו זה אמור להתאזן תוך 3 ימים.
טוב - אז בילדה הקודמת היה לי ממש סיוט בהתחלה בכל מה שקשור להנקה. היא היתה רוצה לאכול בלי סוף, וכמעט ולא היה מספיק זמן בין ההנקות כדי שהדדים יתמלאו. זה היה גורר את זה שהיא לא היתה לגמרי שבעה, ולכן היתה רוצה עוד ועוד. לקחתי רב חלב, שתיתי תה שומר, אכלתי חילבה, שתיתי בירה ועוד דברים שאמורים להגביר חלב. הם אולי עזרו, אבל ממש קצת. וככה זה היה בערך חודשיים וחצי, עד שגילינו את המנשא שבו היא היתה מסכימה לישון הרבה יותר זמן... (חכו, זאת לא הנקודה). אבל גם אחרי זה - בשאיבות, אף פעם לא הייתי ממש שופעת, והיה לוקח לי לא מעט זמן להתמלא.
כל פעם כשהייתי "בוכה" לאחות בטיפת חלב, שהיא גם יועצת הנקה, שהתינוקת אוכלת מלא ואני מרגישה שאני לא מתמלאת מספיק ושהיא רעבה כל הזמן - היא קודם כל היתה שואלת אותי: "את שותה מספיק?". ואני הייתי עונה לה בשפה רפה ועם עיניים מושפלות שלא כל כך...
תשאלו למה? כנראה בגלל שאני עצלנית, ולא הכי אוהבת לשתות מים, וגם תמיד חשבתי שזאת המלצה כללית כזאת שתמיד ממליצים, בעיקר כדי שאני אישית לא אתייבש. והיות ורוב הזמן הרגשתי טוב, לא היה מה שידרבן אותי לשתות כל כך הרבה.
אבל...
אחרי הרבה תפילות על ההנקה של התינוק הנוכחי שיהיה לי מספיק חלב בשבילו, הקב"ה הכניס לי סוף סוף בינה, ונתן לי את הכוחות להתגבר על העצלות - והחלטתי שהפעם אני מקפידה על שתיה. על המון שתיה. אני לוגמת בקבוקי מים. בכל הנקה, וגם ביניהן. וזה מדהים כמה שזה מגביר לי את החלב. יותר טוב מכל שאר השיטות... גם כשכבר לא בא לי - אני לוגמת עוד כמה לגימות ומכוונת עליהן "להגברת החלב".
אז אני מפרסמת את זה כי אולי זה יעודד עוד מישהי לשתות המון, ולזכות ביותר חלב לתינוק/ת שלה!
הגוף דורש עוד הרבה מים.
מסוגלת לפעמים לשתות ליטר שלם בשלוק...
(וחוץ מזה זה עניין של הרגל- ככל שתשתי יותר, כך תרצי יותר לשתות...)
כשאמא או סבתא רואות אשה שביוק מניקה, הן טסות אליה עם כוס או בקבוק מים ולא עוזבות אותה עד שהיא מסיימת הכל! ![]()
היא בת שנה וחצי ולא הייתי בטיפת חלב משמונה חודשים.מישהי יודעת אם אפשר לשחזר תחיסונים?
גשי לשם הם יוציאו לך "פנקס" שיצוין שם איזה חיסונים עברה הילדה..
בהריון הנוכחי גילו שנדבקתי ב-CMV בתחילת ההריון. לא עשינו מי שפיר, רק אולטראסאונדים מורחבים מדי פעם.
ב"ה בבדיקת שתן של המתוק שלנו אחיר הלידה יצאה תשובה שלילית - כלומר, אין עדות לנוכחות הנגיף. אך זה רק אומר שהנגיף לא פעיל אצלו כעת, והרופאה אמרה שחשוב לדעת האם מתי שהוא הנגיף כן היה פעיל.
בדיקות דם בשלב הזה לא יגידו כלום, כי יש לו בדם עדיין את הנוגדנים שלי...
אז היא שלחה אותי לבדיקת אולטראסאונד בראש של התינוק, ולי זה נשמע בדיקה שלא כולם עושים.. אני צודקת? או שזאת כן בדיקה מקובלת לילדים עם חשש ל-CMV?
לא בא לי שיכנסו גלי על-קול לתוך הראש העדין של הקטנצ'יק שלי בלי סיבה ממש טובה...
תודה מראש!
לי היה CMV בהיריון הקודם, ואחרי הלידה עשו לקטנה רק בדיקת שתן, ראו שאין את הנגיף, וזהו. והיא בריאה ושמחה ובלי שום בעיות (כבר בת שנה ושמונה, ברוך ה').
מעולם לא שמעתי על האולטרסאונד הזה (ואני לא יודעת כמה הוא הכרחי כי עובדה שאנחנו לא עשינו). אולי כדאי לבקש חוות דעת של רופא נוסף.
רק בריאות!
גם אני נדבקתי בזה לפני שנים וכשעשו לי בדיקת דם , בדקו את הערכים ויצא שנדבקתי מס' ימים לפני ההריון ולכן אין כל השפעה על הילד, לפי דברי פרופסור מורג מהדסה עין כרם, מנהל מחלקת וירולוגיה, שהיינו אצלו כי כל הרופאים חייבו אותנו לחתום על טופס אחריותינו האישית על ההריון והם רצו הפלה כדי שלא יוולד ילד מוזר, ברוב המקרים של הדבקה לפני ההריון אך תופעות הלוואי בהריון אין כל השפעה על הילד.
הבן שלי עם CMV כבר בן שנה
אצלו בדיקת השתן היתה חיובית ואז באמת עושיפ US למוח, בדיקות שמיעה ובדיקות ראיה כדי לראות אם הוירוס פעיל במוח, ואם הוא פעיל- מתחילים טיפול תרופתי .
אני חושבת שהרופאה שלך טועה - אם הוירוס לא בשתן סימן שהוא לא נדבק!
בדיקת השתן בודקת נוכחות של הוירוס ולא פעילות שלו- אם הוא נוכח הוא פעיל( זו בדיקה שמגבירה את כמות ה-DNA של הוירוס, ואם היא שלילית סימן שאין וירוס אצל התינוק שלך).
לא כל תינוק שאמא שלו היתה חולה נדבק
(דרך אגב בדיקת מי שצפיר זה אותו דבר- מי השפיר זה השתן של התינוק ועושים הגברה של ה-DNA של הוירוס בשתן העובר=במי השפיר)
ואם הוא לא נדבק בשביל מה US מוח?
כמו שאמרתי US מוח זה כדי לבדוק אם הוירוס שהדביק את התינוק חדר גם למוח ומתוך כך גם פעיל שם
אני הייתי מקבלת חוו"ד נוספת לפני הבדיקה 0למרות שלדעתי זו בדיקה שלא מסכנת אותו ולא מפריעה לו- אני צודקת- אחותו?)
(לחות דעית ממומחים בתחום- ש את פרו אמיר משניידר ופרו שלזינגר משערי צדק, אני בטוחה שהםם גם עונים בפורומים שונים)
בהצלחה
מקווה שעזרתי
משום מה (כתבתי באנונימי כי ערוץ 7 פתוח על המשתמש של בעלי ואין לי כוח להחליף אותו)
הבת שלי עשתה את הבדיקה. למרות שבבדיקת שתן יצא שלילי.
אין מה לפחד. להפך את תעשי את הבדיקה ותרגעי...
אולי הרופאה לא טועה
בכל זאת אני לא רופאה
אך ממה שאני הבנתי אם הילד נדבק יש נוכחות של הוירוס בשתן ואם לא- לא
ואם הוא לא נדבק בשביל מה US מוח?
אבל- אולי כן צריך לשלול נוכחות שלו במוח בכל מקרה?? חוזרת להמלצה להתייעץ עם אחד הפרופסורים הנ"ל- הם באמת מומחים ב-CMV ומרכזים את הטיפול בהמון ילדים שנדבקו
בהצלחה
משום מה
מזל טוב ובהצלחה
ואני שמעתי שלא תמיד הבדיקות אמינות ובינהם הסי אמ וי..
אז המון בריאות
השאלות לגבי הקטנה שלי, בת שלושה שבועות וחצי.
הרבה פעמים כשהיא בוכה, היא נראית לי מאוד כועסת, ממש בוכה בחמת זעם (היא גם מזיזה את הידיים שלה על-פני הפנים שלה כך שהיא כמעט שורטת את עצמה). זה הגיוני שהיא תכעס? אם לא, למה זה נראה כאילו היא כועסת? מוכר למישהי?
גזים (גררררררררררררררררררררררררררררר)- יש להם קטע כזה שהם מגיעים בעיקר בלילה, או שזה אקראי? היא הרבה פעמים ערה ולא רגועה דווקא בלילה (במשך כמה שעות), אז תהיתי לגבי זה.
ו- בחום הזה, האם כדאי (או עדיף שלא) להשאיר אותה במשך היום עם בגד גוף/חולצה בלבד? מצד אחד, זה נראה לי יותר נעים ללבוש פחות, מצד שני, היא עדיין בשלב של גפיים מתעופפים ונראה לי שזה מפריע לה לישון. מה כדאי?
ואיך אפשר לגרום לה לבלוע פחות אוויר כשהיא מתחילה לינוק? (בשניות הראשונות של ההנקה, ממש שומעים את האוויר שהיא בולעת יורד למטה).
רוב תודות 
קודם כל בהלט מוכר לי.אני ממליצה לנסות להרגיע אותה לפני שאת מאכילה אותה למרות שהיא כועסת כדי שלא תבין שכעס=אוכל..זה קצת קשה,אבל אפשר לנסות
לגבי הבגדים:אני שמה לה כמו בגד גוף כשהשרוולים קצרים,ויש מכנסונים קצרים או שאין בכלל..הגפיים שזזים זה יכול לקרות גם עם ריבוי בגדים ואכן זה מפריע להם לישון.אנחנו ישנים כשהגוף במצב ניטרלי,ואצלם הגוף לא כך ולכן הם מתקשים לישון
בגד גוף עם שרוולים קצרים, ומכנסיים דקים (ארוך/קצר, מה שיוצא).
כשהיא הולכת לישון אני פשוט עוטפת אותה עם שמיכה דקה כדי שלא "תשתגע" עם הידיים...
אני משכיבה אותו על הבטן. ככה הגפיים לא יכולות להתעופף והוא ישן ב"ה בכיף...
וגם אני ממש מתלבטת לגבי הבגדים. בינתיים אני שמה לו בגד גוף ארוך ומכנסיים עם רגלית (זה מה שישי לי מהילדה הקודמת ומהדודות
). ולמרות זאת - הא די מצונן (ממזגנים ומרוח מהחלון). מצד שני, בהנקה הוא ממש מזיע, ולפעמים גם בשינה. בקיצור - התלבטות...
ולגבי הכעס - יכול להיות שסתם זאת הצורה של הפרצוף שלה והיא לא באמת כעסת? לפי מה את מרגישה שהיא כועסת?
היא עושה קולות ראשוניים, או תנועות של רעב לפני שהיא מגיעה לשלב הכעס?
בס"ד
אבל זה כ"כ אינדבידואלי....
מכירה מישהי שלקח לה 3 וחצי חודשים (!!!!!)
שלושה וחצי חודשים ואפילו יכול להימשך לארבעה חודשים.
הלכתי לבודקות טהרה, הייתי בקשר עם מכון פועה וגם עם רופאת נשים.
ולא היה מה לעשות....
אל תדאגי, בסוף זה עובר...
וגם, את צריכה קצת מנוחה...
והתינוק צריך רק אותך אותך אותך, בלי אבא שתקוע לו באמצע 
אחרי שלושת הלידות שעברתי הצלחתי להיטהר מהר בעזרת מיץ לימון
כל יום הייתי שותה מיץ מלימון מהול במים עם תוספת סוכר, לפעמים אפילו 2 לימונים ביום...
זה היה התקיד של בעלי אחרי כל לידה לסחוט ולהגיש מתוק וקר וחמווווווץ
בעזרת פטל וסרפד
לקחתי כדורי סידן-מגנזיום, אומרים שזה עוזר...
כמו הטעם של העמסת סוכר
אז איך עושים מיץ לימון שיהיה גם אפשר לשתות אותו?? מה היחס בין הכמויות? הלוואי שזה יעבוד לי.. 
סחטנו לימון אחד יחסית גדול, הוספנו מים בכמות שהייתה קצת יותר גדולה מהמיץ שסחטנו (לא מדדתי כמויות), וכף אחת סוכר. יצא חמוץ מאוד אבל ממש ממש טעים.
משהו עם גזר, אם אני זוכרת נכון...
חיפושית אדומהאבל אם תהיי יותר ספציפית לגבי הכאב אולי אוכל לעזור.
ממה נובע? איזה סוג של כאב? איפה בדיוק כואב? כאב שרירים/עצמות/גידים? מלווה בפריחה? יש נפיחות? וכו'...
בעצמות נראה לי.
ויש לי כאבים דומים גם ברגליים.
אני מנחשת שזה מחוסר של מינרל/ויטמין, כי זה הופיע בסמוך להריון/הנקה.
יכול להיות שזה נובע רק מהמאמץ של החזקת התינוק בזמן הנקה - אבל הוא בסה"כ בן שלושה שבועות, וזה התחיל לכאוב לי די מהתחלה, וגם הכאב הוא יותר בכפות הידיים מאשר בזרועות שמחזיקות...
ממתי ומתי כואב לך? במאמץ או אחרי או תמיד? אם תהיי יותר ספציפית אוכל לכוון אותך לשמנים ארומתרפיים מתאימים. בנתיים אין לי מספיק מידע ואני לא רוצה להגיד סתם...
מצטרפת להמלצה לעשות בדיקות דם.
מה שפתר אותם מלהציע לי איזו שהיא דרך לרפא את זה - כי לסינדרום הזה אין תרופה חוץ מזריקת קורטיזון שאסורה בהנקה...
רופא קצת יותר "טבעי" דווקא המליץ על תוספת ויטמינים בזמנו. אבל מאז לא הצלחתי לתפוס אותו כדי לברר מה המשך הטיפול...
בכל מקרה - אולי מישהי יודעת להגיד לי איך עושים חיפוש מתקדם בפורומים פה?
אבל מה שלומך היום? איך הידיים?
הן קצת פחות כואבת, כי אני מקפידה להניק רק עם כרית שמחזיקה את החמודי במקומי... למרות שזה לא תמיד נוח. מה שכן - ברגע שאני קצת כן מחזיקה אותו במהלך ההנקה - אז הכאבים חוזרים מייד. התחלתי לקחת ויטמין D, ולסיים את חבילת הפרנטל שנשאר לי מההריון (עכשיו אני מתחרטת שלא הייתי עיקבית ולקחתי אותו כמו שצריך בהריון). ובע"ה - ביום ראשון תור לרופא ואני מקווה שהוא יביא לי את הבדיקות המתאימות...
אני מניקה רק עם כרית הנקה (או שאני שמה את הקטנה על שתי מגבות גדולות מקופלות, שזה גם כן מגביה יפה), אחרת המשקל מאוד כבד עבורי וגורם לכאבים במפרקים, כאלו שצריך קצת לנער את היד כדי להקל עליהם (או עליי
).
אם הוא יהיה שעון רק, או ממש בעיקר, על כרית גבוהה ומלאה (שהוא לא ישקע בה) זה יעזור?
לגבי הפרנטל- לא נורא, לאט לאט החוסר יתמלא.
שבת שלום!
נמאס לי כבר להיות בהריון.
החום הורג הבטן כבר לא הכי קלה ושום דבר לא עולה עלי!
אני רוצה כבר ללדת! (לא אכפת לי פג)
ילדתי פג וזה לא היה עסק כ"כ נעים..
=
ושבע"זה יעבור במהירות ובקלותת... ותצאי בידים מלאות..
תפנקי את עצמך תקני לך ארטיקים תשבי הרבה במזגן..
ובעיקר תודי לה' על כל רגע ורגע..
מה שלומך? חשבתי עלייך (ובטח לא רק אני).
בתי-ה.לישראלי(ת) אני לא רוצה לשפוט ואני מבינה שקשה לך אבל תדעי ממש שיש כח למלים שאנחנו אומרים ותאמיני לי שאת לא רוצה פג... את יודעת מה ההשלכות של ללדת פג בכלל?
1. רוב הסיכויים שבהתחלה תצטרכי לבוא לבית חולים להיות איתו, הוא לא ישתחרר מתי שאת וכל לילה הלב כואב שאת לא עם הילד שלך ושהוא בלעדיייך בבית חולים
2. יש פגים שקיימים אצלם סיבוכים, בעית הבשלת ריאות וכו'.. (וזה הרע במיעוטו) יש עם סיבוכים הרבה יותר רציניים... שלא נדע...
תתפללי לה' שתלדי בזמן ומתי שצריך.. וחס וחלילה שיהיה פג! שיהיה בזמנו...
הילד הראשון שלי נולד פג אחרי שמירת הריון ודימומים במהלך ההריון וצירים משבוע 23...
נ"ל תורידי הילוך ותנוחי
הלידה תגיע בעיתה ובזמנה עם ילד בריא
שהיה כל רגע שווה לסבול את החום והבטן..
שני,
הסיפור שלך לא עוזב אותי.
את אשת חייל גיבורה.
![]()
עכשיו - תטפלי בעצמך!
לקנות מזגן, גלידה וקרטיבים במקפיא! (המזגן במימון ההורים או סבא וסבתא)
סרפנים קלילים ואוריריים עליוניות כיפיות
אני יודעת שהחום יכול ממש לחרפן ןלכן את חייבת לטפל בך ולפנק אותך
את השליחה לשאת תינוק ברחמך ולכן מגיע לך הכל!!!
|חיבוק|
חיבוק!אישה רעיהאחרונהאבל אל דאגה: מטוס לא נשאר בשמים, ותינוק לא נשאר בבטן...
ולהרשות לעצמך מזגן, ובגדים חדשים.
אני אישית קניתי חצאית חדשה באמצע תשיעי. אז מה אם היא שימשה רק לשבועיים.
ותתפרגני לעצמך שעות מזגן, והמון צקלות מרעננות!
ב"הצלחה!
https://docs.google.com/spreadsheet/viewform?formkey=dFpyRVNST2pYNVMzZWl5T1VFSEV0c3c6MQ&ifq
תשתדלו לענות יותר את מה שהשואל רוצה לשמוע ולא בדווקא את האמת.. אהמ אהמ...
אם הוא מגמתי? "תשתדלו לענות יותר את מה שהשואל רוצה לשמוע ולא בדווקא את האמת"
אם רוצים לקבל חוות דעת של הורים רבים, צריך לקחת בחשבון שיש הורים שדעתם הפוכה מדעת עורך הסקר
ולא אכפת לי שיזרקו עלי עגבניות- אני נגד דברים כאלה כי זה מייבש את הסרקנות והיצירתיות הטבעית של הילדים.
למה ילד בגיל 4, צריך לשחק משחק וירטואלי על ספר? במקום שהוא יקח את הסיפור צעד קדימה ויציג בעצמו/ יספר מנק' מבטו- זה מה שמפתח אותם, לא האפליקציות למיניהן.
אני נותנת לילדים שלי זמן מול המחשב, אבל הוא מוגבל במשך היום.
מה זה אפליקציה?
אפליקציה היא יישום בפלאפון חכם...
אומנם, אין לי מושג מה זה אפליקציה (תמיד חשבתי שזה תמונה שאני תופרת לבגד של הילד, אבל נשמע שהם מתכוונים למשהו אחר...),
מה שכן, יש דבר שנקרא טייפ. אפשר לשמוע ואפשר להקליט ואפשר לעשות עותק של הקלטה ולמסור לחברים. שכחתם?
ויש גם אופציה מודרנית של טייפ, נקרה נגן.
אין לי מושג מה זה אפליקציה וגם לא מה זה המילה השניה (לא זכרתי, משהו מ-"ט"), אבל אני בטוחה בדבר אחד: כדי שילדים יקראו הם צריכים לגור בבית מלא ספרים ולא אפליקציות, עם הורים קוראים ולא משתמשים בדברים וירטואליים.
קודם כל המילה אפליקציה היא באמת גם לציור/תמונה/דוגמה שתופרים על בגד.
דבר שני אפליקציה שהם מתכוונים זה באייפון. אופציות של כל מיני דברים...
ובסה"כ אין תחליף לאמא...
אני בהריון שלישי: אחרי לידה אחת והפלה אחת.
שבוע 9 לפי המחזור אבל התינוקי בגודל של שבוע 6.
כבר שבועיים יש לי טפטופים מימיים, אין לזה ריח של שתן, יותר כמו של זרע (אני צריכה להחליף בגדים תחתונים 2-3 פעמים ביום.)
הלכתי לרופאה והיא אמרה שזה תקין.
א-ב-ל-
אם זה תקין, למה הטפטופים נפסקים כשאני במנוחה?
משהו מרגיש לי לא בסדר
אולי זה פחדים אחרי ההפלה?
לא יודעת...
מישהי יודעת על זה משהו?
תודה.
בהצלחה רבה, מקוה שהכל בסדר.
ובנתיים, תנוחי ותשתי המון...![]()
לא יודעת להגיד באופן מקצועי אבל חשוב שתישארי רגועה ובעז"ה יהיה בסדר.
גם אני אחרי לידה ראשונה בהריון שני היתה לי הפלה ומאז הטראומה לא עוזבת אותי עד אחרי שבוע 12, אז אני עכשיו הריון חמישי ( כולל ההפלה) מתחילה שבוע 11. וסופרת את הדקות עד לשבוע 13.
אז מאחלת לך בעז"ה הריון תקין ומשעמם. והעיקר לנוח להרגע ולחשוב חיובי וכמובן להאמין בקב"ה שהכל לטובה.
חיבוק גדול...![]()
נשמע שמסובר בהפרשות נרתיקיות טבעיות שהוגברו מהרגיל. זה קורה בהריון.ולא מזיק לשום דבר. כל עוד אין להם צבע וריח אין לך מה לדאוג. או יש צבע וריח - יש סכנת זיהום וצריך לעשות בדיקה ובהתאם לתוצאותיה אולי לקחת טיפול.
אם היתה לך הפלה, תקפידי על שתיה מרובה, תזונה נכונה בהריון, לקיחת תוספי תזונה והפגת מתחים. כל הריון חשוב לשמור, אבל אם הפלה ברקע - במיוחד.
מאחלת לך הריון תקין, לידה קלה ותינוק בריא
התייעצת עם רופא או אחות?
הכל בסדר?
אני מקווה שכן..