א. קודם כל רוצה לוודא,
בתקופת ההמטומה גם לכן היו כאבים בבטן או שזה בא לידי ביטוי רק בדימום פנימי או נרתיקי?
ב. חוץ מאולטסראונד , יש דרך לדעת שזה בא לכיוון טוב?
מה חוויתן לפני שגיליתן שהיא באמת נספגה/יצאה?
דימום או הפרשות כלשהן/ אם היו כאבי בטן אז הן נעלמו.? וכו..
ג. מה לקחתן/עשיתן כדי להטיב עם ההמטומה שתעלם?
מבחינת מנוחה וכדורים. או כל דבר כזה או אחר שעזר לדעתכן, חוץ מתפילות
ד. יש הבדל אם ההמטומה נספגה או יצאה או שבשני המצבים יש תסמינים זהים?
תודה רבה על שיתוף הפעולה, מעריכה מאוד!🙏🙏
סוד טוב סוד רע, כאלה..
משהו כללי, לא לגבי הגוף. לא רוצה שההתמקדות תהיה שם. יותר לכיוון של מה עושים אם מישהו אמר לי להגיד משהו מסויים ולא להגיד משהו אחר.
חשוב שיתאים לגיל 2-3
לפני כשלוש וחצי שנים (אמצע הקורונה) היה ללניאדו מעין קורס הכנה ללידה מצולם.
זה היה כמה סרטונים, הגעתי אליהם בקלות דרך האתר של בית החולים, והם זכורים לי ממש לטובה.
(זו לא היתה לידה ראשונה, והסרטונים לא מחליפים קורס הכנה, אבל כרענון זיכרון הם היו מעולים).
אני לקראת לידה חוזרת עכשיו בע"ה,
ואני לא מוצאת אותם!
מישהי אולי יודעת למה אני מתכוונת?
או מכירה סרטונים דומים?
תודה
השיר שלימדבר על פרק ב שלי.
היום פסח שני, ״חג ההזדמנות השנייה״
בשבת חל היום שבו קיבלתי את הגט לפני 8 (!!) שנים
ולהבדיל, בדיוק שנתיים ושבוע אח״כ, זכיתי להתחתן עם בעלי היקר.
כהרף עין, ממש.
היה קשה בדרך אבל ״לפום צערא - אגרא״.
את השיר כתבתי לפני 6 שנים, שבוע לפני חתונתנו.
מזל טוב גם לעוד שבוע 
כמה משמח לראות את הדרך שעברת ואיפה את היום,
ואת כל הפנינים והתובנות שאספת בה ואת חולקת אותם לכולנו,
תודה 🙏❤
ושתזכי ב"ה לכל השמחה והנחת שיש מכל הפירות המתוקים של עמלך ❤
אמןןןן
סבתא שלי הפולניה ז״ל אמרה: ״כאלה מתוקים - היהה לך שווה לסבול״...
שמחנו כימות עניתנו - לפחות כמו הצער.
ברוך ה׳.
מישהי יודעת מה היו הדרישות להנחת תמת לצהרון השנה?
הנחת תמת במעון עכשיו זה לפי הכנסה, אז אם אני מורה ויצאתי לחלד והארכתי חלד ובתלושים של החופש יש הכנסה מספיק גדולה אז אני אקבל הנחת תמת על החופש?
ואם לא, אז אם אני אחזור לעבוד קצת לפני החופש אז כן?
1. חבל הטבור
כל פעם שאני מנקה את המקום עם אלכוהול, הוא צורח לי. יכול להיות שזה כואב לו? באמת יוצא מזה לכלוך/ הפרשה.
יכול להיות שזה סימן שהזדהם?
2. מיומיים אחרי הלידה, יש לו הפרשות ירוקות מאחת העיניים. בבית חולים אמרו נורמלי.
אני מנקה עם צמר גפן ספוג בתה קמומיל ולא עובר.
מצריך בדיקת רופא?
שופכת ארוך ומבולבל אז מתנצלת מראש.
אתמול הייתי עייפה מאוד ובכל זאת ארגנתי את הבית לחלוטין כדי שיהיה לבעלי ולילדים יותר קל להתארגן בבוקר (יצאתי מוקדם וחזרתי בארבע וזה היום שלו לשלוח ולאסוף).
אז בבוקר אחרי שפיזר והתפלל עשה קניות
אחרי זה לא הספיק שופ דבר מעבר ללחמם להם אוכל ולאסוף אותם, התלוננו על האוכל, אז ארגן דברים שונים לכל אחד ונהיו מיליון כלים על השולחן ובשיש כי חייב צלחת נפרדת לכל דבר בערך(לא כזה מיליון, וכבר שטפתי אותם, אבל בכל זאת קבלת פנים עמוסה).
אחרי זה ישב ללמוד עם שני הגדולים (סוף יסודי) למבחן ו וא מתוסכל שהם לא מצליחים מספיק לדעתו.
אני חזרתי מהעבודה עם כאב ראש כי לא ישנתי טוב בלילה (כי הגדול מתעורר בלילה ובא לישון איתי והפריע לי, בן הארבע חייב שאני אשן איתו צמוד, אבל בת השנתיים התעוררה ורוצה לינוק אז הוא בוכה למרות שהוא איתנו במיטה, כי לטענתו זה לא מספיק קרוב אליי).
אז הכנתי קפה, אבל לא שתיתי כי בן ה8 התעקש שאני אקח אותו לחוג ואבא שלו היה נראה תשוש מכל האיסוף והגשת צהריים, אז לקחתי את שלושת הקטנים איתי.
הם רצו להישאר אחרי החוג בגינה, ובן ה8 הבטיח שכשנחזור הוא יושב להתקלח ולעשות שיעורים (קשה וריכוז, ידעתי שהוא לא יעשה את זה ובכל זאת אכזב אותי שלא עומד במילה שלו).
חזרנו הביתה להמולה של ארוחת ערב ומקלחות שיהיו בריאים. משאירים לי הצפה במקלחת כל פעם מחדש. כל יום צריכה 2 מגבות רק לייבש את הרצפה שם.
וארוחת ערב כל אחד רוצה משהו אחר, ואז השני רואה מה הראשון אוכל אז מבקש גם ופתאום מוצאת את עצמי מכינה עוד נגלה של פסטה, ועוד טוסט ועוד טונה. וזה גם לוקח מלא זמן וגם עושה בלאגן בכיור.
ואז אחד הגדולים נזכר שחוץ מהמבחן יש גם בוחן במקצוע אחר אז פתאום עוד ללמוד.
ואני לא מצליחה ללמד אותם אחריות, הם דבוקים אליי ברמות. הגדולים יכולים לעזור נקודתית, וכן לפעמים מתקתקים ארוחת ערב לכולם. והיום באמת היה חריג עם כל הבקשות של כולם. אבל פפפפפיי התעייפתי לגמרי ומאכזב אותי שאין שחרור, שלא יכולים לעזור בלקחת לחוג או לרדת עם הקטנים כי כולם רוצים רק אותי. והם בקושי מסתדרים עם המטלות של הלימודים שלהם אז איפה יכניסו עוד מטלות.
לא יודעת מה אנחנו עושים לא בסדר שהופך אותם לכאלה תלותיים, זה כל כך ההפך ממה שדמיינתי את עצמי מגדלת את הילדים.
כי אני לא מצליחה להקפיד לקחת כל יום, וזה מבאס ממש.
ואני ממש רוצה לשים מירנה אבל בהיסטריה מהדימום המתמשך שזה עושה
נשמע עייףף עייף עייף!!! איך את מחזיקה?? אלופה!!!
עכשיו מעבר להרבה דברים שאפשר להגיד על זה
ממה שמרגיש לי שעולה ממה שכתבת זה שצריך לעבוד במשהו נקודתי
למשל - ארוחת ערב רק אמא מחליטה מה אוכלים - לא מתאים לך? תתמודד
פעם פעמיים, הם לא יצומו אם תכיני אוכל שהם אוהבים פשוט בקריזה לא התחשק להם
כנ"ל סדר וניקיון נשמע (ממה שאפשר) להטיל יותר סמכות לילדים מה לעשות ואיך לעזור כמובן משימות נקודתיות ותואמות גיל
אבל קצת להקל עלייך.. נשמע עומס גדול
נשמע שאת צריכה סדר בבלגן.
סדר בארוחות- פה זה לא מסעדה שבה כל ילד מזמין משהו אחר. מה שאני מכינה- זה מה יש. ומי שלא רוצה לא חייב לאכול, או יכול לאכול תפוח. אם תעמדי על שלך ככה כמה פעמים, בלי להתעצבן, ובלי לצעוק, רק להתעקש ולא להכין שום דבר גם אם ילד נרדם בלי ארוחת ערב- תראי שהם יפנימו את זה ויתרגלו. מותר לאכול גם מה שלא הכי אוהבים בעולם. יום אחד שרה יותר אוהבת ולמחרת דוד יותר אוהב, והכל בסדר. לא שמעתי על ילד שהתעלף כשאכל מרק שלא הכי אהב. (מבטיחה לך שאלו משפטים שאני לפעמים אומרת גם)
סדר בלו"ז אחה"צ- יש זמן לשיעורי בית, יש זמן ללמוד למבחן. אין כזה דבר נזכרתי ב8 בערב שיש לי מחר בוחן. יש זמן לזה. מה שכן, אני למשל מאפשרת לגדולות ללמוד אחרי ארוחת ערב, אבל אם הן אומרות לי מראש. (מדברת על כיתה ו,ח).
סדר בעזרה- לדעתי כשילדים מקבלים אחריות זה עושה להם טוב. הם מרגישים משמעותיים יותר. אולי תנסי לעשות טבלה יומיתצ או שבועית של משימות בבית שכל אחד צריך לעשות כל יום. אצלי יש משימות כמו פינו י מדיח, הוצאת פח, הכנת שולחן לארוחת ערב, סידור ספה וכד'. ברור שלפעמים מעקמים את האף אבל בסוף עושים בדר"כ וגם מקבלים מילה טובה וגם נהנים מבית מסודר ונקי, וגם את נהנית כי את יכולה לנשום קצת ולא הכל עלייך.
וונדר וומן
ואולי יעזור קצת לעשות סדר קודם כל אצלך
לדעת מראש מה יש במהלך השבוע.. לעשות מערכת על המקרר
וגם לילדים לעשות להם איזה לוז קבוע
וזמן קבוע לשיעורי בית ולימודים..
בהצלחה אחות.
חייבת לומר לך מהנסיון שלי
זה קורה כי אני עייפה.
ולא מספיק מאורגנת בראש שלי אז נגררת אחרי בקשות
ומנסה למנוע ויכוחים מיותרים
ואז נהיה כאוס
בבקשה למי שיש לה נסיון והיא מתאפרת ברמה, כי אין לי דרך לדעת מי אתן ולא רוצה להתבאס על קנייה לא מוצלחת..
באיזה מיקאפ אתן משתמשות?
צריכה כיסוי אבל לא מסצדרת עם מייקאפים שמתייבשים על העור עוד לפני שמורחים אותם.
לא אוהבת בכלל את המראה של מייקאפ שעושה קימטוטים מרוב שהוא עבה.
מחפשת משהו שימרח בקלות באחידות על הפנים, יהיה עמיד (!!) ויכסה אבל לא כמו פלטה אלא בינוני.
שם חברה, סוג המייקאפ וטווח מחירים יועילו מאוד!
בונוס אם אתן יודעות האם יש מבחר גוונים של עור
והאם יש לו תחושה שאת מאופרת, מגרד וריח מציק או לא.
תבורכו!!
אסתי לאודר
30 spf
לא מרגישים אותו על העור
תנסי לפני שאת קונה
LANCOME TEINT IDOLE ULTRA WEAR מייק אפ 345N
הוא מעולה ונותן מראה קליל ועם זאת מכסה את מה שצריך.
אבל! מייקאפ בסופו של דבר צריך להתאים לסוג עור שלך. ממליצה ממש לנסות אותו לפני שקונים.
ועוד משהו חשוב - עם העור יבש לא משנה איזה מייקאפ תשימי הוא יראה זוועה. כדאי לשים קרם לחות כמה דקות לפני שאת מתאפרת ככה העור לח אבל לא דביק מדי..
נותן צבע..
במייק אפ True Match של לוריאל פריז.
הוא קליל ויש להם המון גוונים.
מה שאמרת שלא יתייבש תמיד כדאי לשים קרם לחות לפני ששמים את המייקאפ
במייקאפ של רבלון חדוג: REVLON COLORSTAY FOUNDATION מייק אפ מ/ש 250
למדתי איפור ותוך כדי העבודה הבנתי כמה ההגדרות שונות מאחת לשניה! עמיד, לא מסכה וכו זה ממש עניין אישי (יש כאלה קיצונים אבל הרוב מאד על הסקאלה)..
אז ממליצה משהו שלי טוב אבל את חייבת להתנסות בעצמך ולראות מה מתאים *לך*!! בכל מקרה צריך לבחור את הגוון שלך..
המלצות כלליות כדי שיעמוד טוב ויפה- קרם לחות לפני ואת הספוג לשטוף במים שיהיה מספיק לח אבל לא רטוב כדי שמריחה תהיה יפה, אחידה ולא מסיכה או להיפך דלילה..
מאוד מרוצה
קליל ונוח
בתקופות שהפנים היו פצועות ורציתי משהו מכסה יותר השתמשתי באסתי לאודר
למישהי שמוכרת איפור ועושה התאמות דרך תמונות בוואצאפ ששולחים אליה.
את כותבת לה מה בדיוק את רוצה, טווח מחירים וכו
אצלי קלעה ממש טוב.
המחירים שלה טובים והיא עושה משלוחים.
כשקונים ממנה מייקאפ היא שולחת טסטר ואם לא אוהבים את הצבע או המרקם אז היא מחליפה
קטריס hd coverage עם טפטפת יש לו כיסוי שנבנה כמו שאת רוצה וממש כמו בגימור משי , הוא מתאים למלא סוגי עור ושלי רגיש . גם ממש זול שלא בצדק
בי
גוד פארם (יש שם עמדה של קטריס, מן הסתם יש שם גם את זה)
אתר גילטי (אתר ישראלי של מוצרי איפור וטיפוח)
האתר הפולני
השתמשתי במלא סוגים לפני הוא לוקח בגדול!
אבל קצת בעייתי עם הגוונים ומתחמצן קצת
שבתלפעמים ממשיכה עם האסתי לאודר בשכבה עדינה...
בעבר השתמשתי לשימוש יומיומי
כיום רק שבת
יציאות אמצש
אירועים וכו'
באמצע השבוע אני שמה ביבי קרם של גרנייה..
המיוחד במייקאם של מאק, זה מייקאפ שיש לו לחות..
לא לחות בקטע של ביבי קרם, ממש ממש לא
זה לחות עם כיסוי מלא
נמרח מושלם
אני מאוד מאוד אוהבת
אם יש לך אירוע בקרוב,
תנצלי את ההזדמנות לעשות שם איפור אירוע ולקנות בתמורה מוצרים בחנות (את סוג של מרוויחה איפור או מוצרי איפור חינם ד תלוי מאיפה את מסתכלת על זה)
לטעמי, אני מאוד יפה
נראית מעולה עם המייקאפ..
ביחד לקודמות
היא לא קשה למריחה
לא מעצבנת
לא גושית
לא נהיית מסריחה בחום..
איך אני בודקת מייקאפ בקניון? כל הדיילות שם דוחפות לך את המוצר של החברה שהן משווקות ויש לי תיק ענק עם מלא שטויות בגלל זה.
התאורה פח, הדיילת על העורק הראשי, אני לא יכולה לסמוך על המילה שלה... מבאס
ככל הירוע לי הדיילות של מאק מאפרות מקצועיות בהכשרתן. בגלל שניסיתי להתאים ונכשלתי שוב ושוב-הלכתי למאק וגאמת התאימו לי מייק אפ שהייתי ממש מרוצה + יש לך אפשרות להחליף תוך חודש אם השתמשת ואת לא מרוצה (לפי מה שזכור לי. תבדקי )
המייק אפ של מאק לא זול אבל אני בתור אחת שלא מצליחה להתאים לבד החלטתי ששוה לי. והוא גם איכותי
וניסיתי המון חברות.
יש לי 2 סוגים של מייקאפים שלהם, כיסוי מלא, ואחד קליל יותר.
את הכיסוי מלא שמה לשבת, ממש יפה, נשאר יפה בבוקר, לא מציק, קל למריחה, לא זוהר מדי וגם לא מייבש.
את השני אני שמה כשבא לי איפור קליל יותר.
יש להם המון צבעים ומוכרות מאוד חמודות שמתאימות לך את האיפור.
כל פסיעה שלי לתוך החנות עולה לי 700 ש"ח
אני מאוודדד אוהבת את המוצרים שלהם.
לא מורחים מייקאפ על עור נקי ... חשוב מאוד לשים לפני כן קרם לחות או פריימר
פודרה! אוהבת את הדחוסה של מאק או לורה מרסייה
והכי חשוב- מברשות/ספוגית
יש את המברשת של מאק (נראה לי ה f80)
או ספוגית ביוטיבלנדר
ונראלי שברמה
מייקאפ צריך לנסות ולראות מה מתאים לך.
בעיקרון כדי שמייקאם ייתפס טוב, צריך לשים קרם לחות על הפנים לחכות שייספג ואז למרוח מייקאפ עם ספוגית רטובה וסחוטה היטב.
ממליצה לך לקחת חברה או אחות וללכת יחד לקניון לחפש מייקאפ שיתאים לעור הפנים שלך.
צריך שהגוון יתאים לצוואר שלך (אחרת רואים סימן איפה המייקאפ נגמר וזה קצת מביך)
אני אישית הייתי קונה מלאאאא איפור באתר הפולני ליידימייקאפ
הוא היה כל כך זול שלא היה אכפת לי לקנות ולנסות בלי למדוד.
והיה לי יותר נח לקנות מרחוק מאשר לטרוח ללכת לקניון.
עכשיו הבנתי שנהיה שם יקר (וגם החלטתי שאני מפסיקה לקנות כי יש לי מידי הרבה איפור)
מייקאפים שניסיתי בחיים:
אסתי לאודר - כיסוי יחסית כבד, מעולה למי שיש לה פנים עם כתמים, פצעים שרוצה לטשטש
לנקום - כיסוי מלא, לדעתי יש לו ריח חזק יחסית
קטריס- נחמד וקליל
רבלון- משתמשת ביום יום, כיסוי קליל ונעים
מקס פקטור- משתמשת כיום לשבתות, מחזיק יותר מאשר רבלון
אבלללל מסייגת שלכל חברה יש כמה וכמה סדרות, ויש הבדלים בין סדרות מה ליותר שעות ומה לפחות
אז מה שכתבתי זאת רק החוויה האישית שלי וזה לא מחייב.
מנסים להכנס להריון יותר מחצי שנה
לפני יומיים שני פסים ורודים ונחמדים בבדיקה ביתית והיום פוף.. מחזור 
(איחור של יום)
המתסכל ביותר זה שזה פעם שלילית שזה קורה לי בשנה וחצי! פעם ראשונה לפני שנה, ובדקתי קצת לפני האיחור והיה פס ממש חזק והמחזור הגיע ביום האיחור, לפני חודשיים זה קרה לי שוב והיום עוד הפעם!
הבעיה שזה לא מתועד כי אף פעם לא עשיתי בדיקת דם לבטא.. וגם ממה שאני קוראת וממה ששאלתי את הרופאה- אין יותר מידי מה לעשות עם זה
אני מרגישה שזה משהו קצת חריג. אנחנו צעירים מאוד, אנחנו קולעים תמיד לזמן הביוץ(מזהה לפי שמפ), מחזור סדיר...
מה זה יכול להיות?
ומה עושים עם זה??
@פרח חדש אני זוכרת שכתבת על זה משהו
אשמח שתאירי את עיניי
ואשמח לעידודים שפעם אחת זה יקרה בלי שיגיעו המחזןר הזה וינפץ הכל😔
היום בבוקר עשיתי בדיקה ויצא לי פס יחסית חלש לאתמול
ועכשיו כשקיבלתי מחזור עשיתי עוד בדיקה כדי לבדוק אם בכלל מדובר בבעיה בבדיקות האלה והכל היה סתם (למרות שמופרך שזה יקרה)
מחכה כמה דקות ורןאה פס צבעוני יותר חזק מהבוקר! מה נסגר?? או שלוקח זמן לבטא לרדת? אז למה בבוקר הפס היה חלש משמעותית מעכשיו?
🫣
אבל למה לא לפנות לרופאת פוריות?
בטח שיש מה לעשות! ורוםאה טובה תקשיב לך ולא תתעלם ממה שחווית גם אם זה לא מתועד
ממליצה לך לקנות בדיקה של לייף/ תשובה כנה ולראות אם גם שם יוצא חיובי
הן יותר אמינות
לא הייתי מסתמכת על בדיקה של איביי..
של המחזור הפסיק
נראה מה יהיה
אם הדימום לא ממשיך- אני ממליצה לך לעשות בטא ולהפסיק להאמין לבדיקות ביתיות....
הן "אם כל חטאת"....
גם אם תהיה בטא נמוכה וזה אכן הריון כימי שלא התאפס- כדאי שיהיה תיעוד
תגידי לו שיוצא לך חיובי כשאת בוודאות לא בהריון
זה לא אמור להיות ויכול להיות סימן למשהו חמור
לפחות כמה ימים כשזה לא אופייני לך
חבל על הכאב לב גם לא הייתי מתייחסת לתוצאה החיובית שקיבלת כחיובית בכלל.
להפך מציעה לך לבדוק בזמן שבוודאות את לא בהריון לראות אם עדין יוצאת לך תוצאה חיובית. שמתי לב שכתבת וורוד- האם את בודקת באמצעות בדיקת ביוץ?
ומצד שני עדיף לי לדעת במידה ומדובר בהריון כימי
היא בוודאות הייתה חיובית.. בדקתי איתה שבוע שעבר ולאט לאט הפס התחזק
עד הבוקר שהוא נחלש ואז ציפיתי למחזור
בצהריים המחזןר הגיע והפס התחזק
אבל אולי זה כי הבטא עוד לא התאפסה
לא יודעת איזה הפניה צריך.תבררי
אבל יכול להיות שזה עניין של קרישיות יתר או משהו דומה שמקשה על הריון להיקלט ואולי יש תמיכה לעניין הזה
לא תמיד יש הסבר אבל לפעמים כן ושווה לבדוק
בשורות טובות!
הכי הגיוני שהן לא אמינות פשוט.
הייתי מבקשת בדיקת דם מיד כשיוצא חיובי, כדי שיתועד.
אבל יש עוד מצבים שיש בטא וזה לא הריון.
אז אולי כדאי לשלול את זה גם.
מספרת מנסיון משפחתי של עלית בטא אצל גבר שגררה טיפול רפואי.
אני עברתי מלא הריונות כימיים אחד אחרי השני
בסוף התברר שיש לי דלקת באנדומטריום (רירית).
אבל היו לי עוד תסמינים.. היו לי כאבים בימים מסויימים בחודש. לקחתי סבב אחד של אנטיביוטיקה וכבר אותו חודש ההריון התפתח בהצלחה.
ממליצה לך ללכת לרופא פוריות טוב.
יש לי רופא מדהים ממש, גם מקצועי וגם בן אדם. מקבל בכללית בפתח תקוה. וגם אפשר לבוא אליו פרטי.
ויודעת להגיד לי אם אפשר להשתמש במגהץ כדי לכווץ אותם?
או לחילופין אם זה בסדר מבחינת כשרות לשים בתנור? (בכושרות שאלו ממה זה עשוי, ואין לי מושג. רציתי להזמין מאליאקספרס אז שאלתי קודם)
משהו זול ופשוט (שכבר נהרס). כי באמת חששנו מעניין הכשרות.
אם את מנסה במגהץ - אז נראה לי שעדיף לשים נייר אפייה מעל. אבל לא יודעת להגיד לך אם זה באמת אפשרי...
יותר זול ויותר קטן...
מקווה שתמצאי מישהי שתוכל לעשות בשבילך את כל הניסיונות האלה לפני שאת קונה 🤭
מצד אחד אני מרגישה יחסית טוב ושיכולה לעשות דברים.
מצד שני יודעת שזה יכול אחכ להתנקם בי, ושאומרים שגם אם מרגישים טוב חשוב לנוח וכו כדי לתת לגוף להרפא.
השאלה עד כמה לנוח?
מתי אתן מתחילות לצאת עם התינוק? נניח לבית קפה עם חברות...
מקלחות לילדים וכד, בישולים- כרגע אני לא עושה כמעט כלום..
איסופים ופיזורים לגנים- עושות מההתחלה?
לידות קודמות לא היתה לי התלבטות כי לא הרגשתי טוב לצערי.
עברה 7 לידות
ובאמת שדי נחה היטב אחרי לידות
מה שכן, היא אומרת שלא היה אז מודעות לשמירה על רצפת האגן. תרגילים לחיזוק רצפת האגן- מעולם לא שמעה. והיא די בטוחה שאם היתה מתרגלת ומחזקת את זה בין הלידות וגם בהריונות, היא לא היתה מגיעה למצב הזה.
ב"ה אצלה אחרי ניתוח המצב נהיה טוב.
זאת אני שהתייעצתי פה יחסית לא מזמן על בחילות בלי הקאות ואם כדאי לקחת כדורים, ההמלצה פה היתה חד משמעית שכן (ובצדק). אז רשמו לי בונג'סטה, והוצאתי 10 כדורים לניסיון, אבל הקטע הזה של לקחת על בטן ריקה ממש מסנדל אותי! אני לא יכולה להישאר עם בטן ריקה שעתיים (לפני הכדור) וחצי (אחרי הכדור), זו הבחילה הכי קשה שיש. מצד שני הכדור הזה שווה את משקלו בזהב ואני לא רוצה לקחת אותו סתם בצורה שלא יועיל. הצלחתי לקחת כמה פעמים ואני חושבת שכן היה שיפור מסוים, אבל בימים האחרונים פשוט היה בלתי אפשרי לקחת. בינתיים אני איכשהו אוכלת אבל ממש גרוע ובקושי אוכלת חלבון. היום בעלי קנה לי לבקשתי פיצה שאני ממש אוהבת וגם את זה בקושי הצלחתי😕ומניסיוני סיכוי גדול שאצלי לא יעבור אחרי שליש ראשון (הלוואי, אני תכף שם)
מה אפשר לעשות? להחליף תרופה? מישהי אולי כן לקחה בנוג'סטה על בטן מלאה ועבד לה?
לפעמים היא היתה ריקה מהקאות...
אבל בכללי לקחתי גם אחרי אוכל.
לקחתי בערב וזהו
ודאי עדיף לקחת שלא על בטן ריקה מאשר לא לקחת
( לא נראה לי ענין בריאותי שיהיה בטן ריקה, רק ממקסם עוד יותר את התועלת של הכדור)
אני כזו מאפשרת וזורמת!
קיבינימט אם אמרתי לא יש לזה סיבה!!!
יואו אופ
ועם ההורמונים…
עוד שנייה אני בוכה פה בחתונה…
עצבים יואו
לא שהבנתי אבל נשמע מעצבן....
והבת שלי הפוכה ועייפה
שמנו אותה בעגלה ושעהההה עד שהיא נרגעה
לא נרדמה
נרגעה
כל רגע גיס אחר בא ורוצה לקחת אותה אומרים לא- יואו מה זה שואה? היא רוצה לשחק! יואו מה הבעיה? אבל היא מושיטה ידיים!
ואז באה סבתא של הבת שלי ׳היא מסתכלת עליי מהצד השני זל השולחן׳ והוציאה אותה…
אבל אני אמרתי לא!
ובעלי אמר לא!
ואנחנו תמיד מאפשרים מאוד אנחנו ממש לא לחוצים ולוחצים
אז למה לא להקשיב לנו?…
ואז נתנו לה קולה ושטויות וזה כלכך מתסכל!
אם דחיית השינה ועודף הסוכר לא קורה המון -הייתי מנסה לומר לעצמי שכבר עדיף פשוט לשחרר לגמרי מהלילה הזה ונתאושש מחר.
לגבי זה שלוקחים זה באמת הזיה... אתם מספיקים לומר להם בזמן שלא? או שזה קורה הכל תוך כדי... וואו מעצבן
להורים לא
להורים של שנינו יש קצת סרטים על ילדים נשואים ונכדים וזה וזה
ואנחנו באמת מנסים להזרים ושהיה בכיף
אני לא אעצור את אמא שלי או חמותי מלקחת את הילדה
אבל אני מצפה להן לשים לב לפנייייי אם זה מתאיםםםם
(כל אחד להורה שלו...)
אחים שלי שונאים אותי על זה.
אני מוצאת עצמי מותשת מרוב הערות.
אל תרימו, אל תשתוללו, לא להאביס בממתקים.
בתקופות שאנחנו מתראים לעיתים רחוקות אני משחררת, עכשיו אני אחרי לידה ונעזרת בהם המון, באה להורים או מזמינה את אחים שלי אלי וזו ממש בעיה. הם הורסים לילד את הסדר יום והתזונה וזה מערער אותי ממש
אבל דיברנו על זה הרבה בנינו
וחשבנו
שילד בשגרה, בקבוע והרגיל, אוכל מאוזן וישן בזמן ולומד שלא כל דבר הוא חייב לקבל- גם אם היציאה מהשגרה היא פעם בשבוע- זה עדיין יציאה מהשגרה
ואני עדיפה שהמשפחות שלנו ירגישו איתם ואיתנו בנוח ובכיף ולא יתבעסו (כמו שהיה לי עם האחיינית הבכורה שלי, וזה חתיכת דבר שזכור לי מאוד גם במבט אחורה)
מאשר שיאכלו קצת פחות ממתקים או יישנו בזמן
ברור שיש דברים שאני אתעקש עליהם כי הם בלתי (היא כבר במיטה עם בקבוק- אי אםשר ללכת עכשיו להגיד לה לילה טוב… מחר בבוקר בעז״ה תראו אותה שוב)
אבל בגדול משתדלת מה שלא קריטי- לשחרר
בראייה שלי סבא וסבתא צריכים להרגיש סבא וסבתא ולא לפחד להזיז את הילדים ולהיות נחמדים…
הכל באיזון כמובן, אבל ככה אנחנו רואים את זה
זה יכול להגיע ל3 פעמים. ומה שאמרת על האחיינית הבכורה, ככה זה אצלנו, אחים שלי מבואסים מזה ממש. תודה שכתבת את החוויה שלך. אשתדל לזכור.
אבל לשחרר לגמרי זה אומר שפעם ביומיים אין שגרה... בקיצור בעייתי.
אולי לחלק את זה שכשהם אצלנו אז שומרים על שגרה וכשאנחנו שם לשחרר
אבל כן זו סיטואציה מורכבת…
אני זוכרת שהחזקתי את אחיינית שלי שאכלה שלוק (שלא אני הבאתי לה)
והיא נגסה חתיכה קטנה, והוא כלכך התעצבן עליי ׳אל תביאו לה כלום פשוט! אם היא תצטרך אנחנו נביא לה לאכול!׳
ואני כלכך נעלבתי…
אם את רוצה את העזרה שלהם או לא.
כי אם את צריכה את העזרה, הייתי משחררת וזורמת עם הדרך שלהם, בדברים מסוימים. כי הם עוזרים אז מותר להם לעשות לפי מה שהם רוצים. כמובן לא בהכרח ובגבול מסוים, אבל כן קצת לשחרר. ואם את יכולה להסתדר בלי, או להסתדר עם בייביסיטר, זה אפשרות אחרת.... מה שטוב לך
ראשונה
בהמשך אף אחד לא יחטוף את הילדים- בעזרת ה' ולא בקטע רע..
פשוט בע"ה שיהיו הרבה .. ואז את כבר מצפה ומתחננת שיהיה רגע שמישהו לוקח אחד על הידיים וקצת ישחרר אותך...
באמת בקטע טוב פשוט ב"ה המציאות אחרי שיש לא מעט שאין יידים פנויות בסביבה....
אני ממש מפחדת מלנסוע מחוץ לעיר ללא מלווה.
מפחדת שלא אבין את הוויז ואפנה במקום לא נכון ולא אדע איך להמשיך ובינתיים יצפרו לי מאחורה והילדים יבכו וכו וכו
😒
מבאס אותי שאני מפסידה הרבה דברים פשוט כי חוששת לנסוע
יש לה רכב, אבל כל פעם היא צריכה לחפש טרמפים או תחבורה ציבורית ולהיות תלויה בכל העולם.
יודעת שיש מאמנות לפחד מנהיגה, אולי תנסי לברר על זה?
לעיתים מתבלבלת בוויז במקומות שאני לא מכירה ולעיתים צופרים לי למרות שאני נהגת מעולה.
היו זמנים שבלבול בדרך וצפירות הבהילו אותי, עם הזמן התרגלתי לקחת בחשבון שהדרך תתארך אם אטעה ולהתעלם מצפירות של נהגים חסרי סבלנות.
כשנוסעים כמה פעמים זה כבר יותר קל כי מתחילים להבין ש100 מטר זה הפניה הבאה ו500 לא, מתחילים לאמוד טוב יותר את המרחק.
ונשמע שקשה יותר בתוך העיר, אולי תנסי קודם לעשות נסיעות בין עירוניות שבהן יש פחות הערות ופחות צפירות ויותר קל.
גם אחרי שנים של נהיגה אני הרבה יותר בסטרס בתוך העיר (רוב הנהיגה שלי בין עירונית)
נהגים מצפצפים- שיעשו חמוצים!
ילדים בוכים זה באמת מלחיץ. כדאי לנסות בפעמים הראשונות לנסוע בלעדיהם אבל אם זה לא מסתדר, לא נורא. זו הזדמנות ללמד אותם שגם אם טועים בדרך בסוף חוזרים לדרך הישר 🥰
ילדים שמלחיצים זה אחד הדברים המלחיצים גם למי שרגילה לנהוג.
אני בהתחלה נתתי להם מסך בזמן הזה, ועם התינוק היה סיוט.
כדאי שתסעי ללא הילדים בהתחלה וכשטועים בפניות אז מתקנים.. בסוף אנחנו ארץ קטנה זה לא שאת עולה על אוטוסטרדה של שלוש שעות נסיעה.
על נהגים חסרי סבלנות את ממש יכולה לצפצף.. תנסי למנוע מזה לחדור אלייך.
במקרה הכי גרוע תקחי כמה שיעורי נהיגה (כפולים)
כדי לתרגל נסיעה מחוץ לעיר.
מאמינה שאחרי כמה נסיעות תצברי יותר ביטחון.
נהיגה בחופשיות זה עולם אחר של עצמאות.
זה נהגים עצבנים, צופרים ומנסים לצעוק עליי
ואני ממשיכה לנהוג ולא מסתכלת לצדדים.
זה מייבש אותם והם ממשיכים הלאה.
כל אחד ותחביביו😉
שצופרים לי
אני רואה בזווית העין את הניסיון שלהם לתפוס את המבט שלי
ואני פשוט לא מסתכלת
אמאל'ה חלומי
איך אוהבת לעשות את זה חחח
כמו: יפה יפה אבל לא יודעת לנהוג וכאלה
ואז את גם רוצה להקיא וגם לבכות מלחץ ביחד 😰
קודם כל לבד.
בלי לחץ של זמן סתם בשביל להכיר ולהשתפשפ בנהיגה.
תמיד בהתחלה זה מפחיד אבל ככל שמתנסים יותר הפחד יורד.
תנסי במקביל לפרק לעצמך את הפחד מלטעות בדרך. מה יקרה עם תטעי? רוב המקומות אם טועים זה פשוט קצת מאריך את הדרך לא מעבר.. תנסי באזורים שאין חשש ביטחוני . אני נוהגת למעלה מעשור וכן בהתחלה פחדתי אבל בעלי לא ויתר לי וגם היום מקומות שלא מכירה לפעמים חוששת.
בטוחה שתצליחי להתגבר שולחת לך לבנתיים חיבוק על הקושי
אחרי הרבה זמן של לימודי נהיגה
גם אחרי שעברתי עוד לא קנינו רכב ועל הרכב של ההורים שלו רק בעלי יכל לנהוג אז לא יצא לי לנהוג הרבה
ככה שאחרי שקנינו רכב וכבר הייתה לי ילדה בת שנה+ באופן הכי הגיוני, חששתי לנהוג.
אבל בגלל שגדלתי לאמא בלי רישיון, ובגלל שעבדתי ככ קשה בשביל הרישיון שלי חא הייתי מוכנה לוותר על העצמאות שזה יכול לתת לי ופשוט הכרחתי את עצמי לנהוג
בנסיעות הארוכות הראשונה או שבעלי היה איתי וישב מאחורה עם הידלה כדי שאהיה פנויה לנהיגה או שנסעתי לבד (נגיד לחתונה של חברה).
ניסיתי לנטרל כמה שאפשר הסחות דעת..
כשראיתי מאחורי נהגים לחוצים, האטתי ואפשרתי להם לעקוף בכיף.. אני אפילו אומרת לעצמי אחרי שהם עוקפים "תודה שעקפת, עכשיו אני רגועה יותר". זה נשמע מצחיק אבל יש לזה ממש אפקט פסיכולוגי שזה לא אני הנהגת הגרועה שעוקפים אותה אלא שהם הנהגים הלחוצים ועכשיו כשהם עקפו אני יכולה לנהוג בסבבה שלי..
כשהתבלבלתי למרות הוויז, חיכיתי שהוא יחזיר אותי למסלול. אז נכון, הוספתי כמה דקות לנסיעה- אז מה? מזל שאנחנו לא צריכות לנהוג עם מפות ושלטי דרך
ככל שנהגתי יותר ככה הביטחון עלה והיום אני לפעמים הנהגת שעוקפת🙈
שתביני שמהמצב של ההתחלה הגעתי למצב של נסיעה מחתונה בדרום עד להורים שלי בצפון לבד בשעת לילה!
ויצאו לי גם פעמים שנסעתי והבנות צרחו מאחורה ולמדתי פשוט לנטרל את הלחץ ולעצור ברגע שאני יכולה כדי להרגיע.
אין שווה ערך לעצמאות הזאת. לזה שאני לא תלויה באף אחד.
לזה שאני יכולה לנסוע לאחותי שגרה חצי שעה ממני ולבלות איתה אחה"צ במקום להיות לבד בבית עם הילדים
לזה שאני יכולה להחליף את בעלי בנהיגה כשאני רואה שהוא גמור
לזה שאני יכולה לנסוע לבקר את הסבים והסבתות שלי שיאריכו ימים ושנים בזמנים שנוחים לי
ועוד ועוד..
לי היה המון זמן רשיון עד שהתחלתי לנהוג לבד, עד שיום אחד פשוט לא הייתה לי ברירה ונהגתי.
היום יש מקומות מסויימים שאני ממש סבבה לנהוג לשם, ויש מקומות שאין סיכוי שאנהג לשם, כמו ירושלים ותל אביב.
יצא לי גם להתבלבל עם הווייז, ויצא שבטעות עליתי על כביש 6, ופשוט העדפתי לנסוע לאיטי מאחורי משאיות כדי לא לפספס את היציאה שוב פעם..
אני לומדת את הווייז לאט לאט, לומדת את הדרכים שאני צריכה לנסוע בהם הרבה יחסית (למשל, להורים), ולרוב תראי אותי בנתיב הימני..
מהרגשת חוסר האונים.
ניסית לקבל את הפחד הזה?
כלומר לתת לגיטימציה לרגש?
זה מקל, והרבה פעמים עוזר לשחרר את הפחד בסוף..
אולימיעזור ללמטוד טוב אתצ הדרך מראש
להכין דף עם רשימה של מצבים שעלולים לקרות ומה את חושבת לעשות.
וגם- הרבה פעמים עדיף פםשוט להמשיך לנסוע כי לעצור זה מסוכן ומקסימום הארכת את הנסיעה בחצי שעה...
אם זה עצירה במקום לא מסוכן אז לגמרי לעצור.. ומקסימום שקצת יצפרטו
לילדים אפשר להכין מראש רשימת השמעה או פודקאסט ודברים לנשנוש
וגם לך
גם לשנן מנטרות יכול לעזור
אני נהגת מעולה, שומרת על רוגע ועוג מעט אצליח למצוא פתרון בעזרת ה'!!
עוד משהו את יכולה כמה נסיעות
להתאמן כאילו את לבד
בעלך יושב לידך אבל את צריכה להבין את הוויז לבד....
יש לך מחזיק פלאפון?
אז ב"ה כבר הרבה שנים לא חוויתי תקופות ארוכות עם מחזור, ועכשיו שהמחזור חזר שנה+ אחרי הלידה מבהיל אותי לגלות את עוצמת העצבים שהוא מביא איתו.
תמיד צוחקים על העצבים של המחזור ואני מבינה שכולנו עוברות את זה ברמה זו או אחרת, אחרי הכל זה הורמונים וצפוי שהם יגרמו למצבי רוח, אבל אני מרגישה שזה קצת מוגזם ותוהה אם יש דרך לאזן את זה.
מרגישה שפשוט שונאת את עצמי בימים האלה. כועסת על בעלי ונפגעת ממנו מכל דבר, עצבנית על הילדים ברמות, לחוצה מאודדד (בבקרים למשל. כל בוקר זה פרוייקט להוציא את כולם בזמן, אבל בימים האלה אני מרגישה שאני פשוט נהיית מפלצת מרוב לחץ), מרגישה חוסר שקט ומצבי רוח דיכאוניים. והכי גרוע שזה מתחיל כבר שבוע לפני המחזור, ובמחזור מתעצם פי כמה.
אוףףףף
בדיוק העליתי עם בעלי זכרונות איך כל פעם הוא קלט שאני הולכת לקבל לפי העצבים שנחתו עליו...
נזכרנו במלא סיטואציות שהייתי עצבנית ובכיתי בלי קשר ותמיד אחר כך הגיע המחזור...
ובמחזור עצמו שלא נדבר... אני סובלת מכאבי מחזור נוראיים אז כל פעם הייתי מתחרפנת מכל הבחינות...
פתאום קלטנו איך בהריון עם כל ההורמונים והכל- זה לא מתקרב למחזור....
אז אני לא מתחברת לנורמלי ההזוי הזה 😕
כיף לי להיות בהריון חחח ברוך ה' מיליון פעם
בינתיים ההריון כל כך סבבה (חוץ מעייפות קיצונית שאוכלת אותי)
ומחזור זה קשהההה כואב מחרפן וסיוט
לא מצליחה להבין איך יש נשים שסבבה להן עם מחזור חח
התחלתי לסבול פחות מכאבי מחזור, ב"ה!
אבל המצבי רוח נראה לי נהיו הרבה יותר גרועים
לא יודעת מה עדיף... לכאב יש כדורים למצברוח לא חחח
הוא יותר משפיע.
אני כל חודש עם מחזור וזה לא גורם לי לעצבים, כן מרגישה את ההורמונים אבל בקטנה.
כל פעם הייתי מושפעת ממנו קשות...
היא התכוונה לקטע הנפשי?
אני תוהה אם באמת המחזור משפיע עלי יותר ממה שהשפיע בתור בחורה, או שעכשיו אני מרגישה את ההשפעה שלו יותר כי בתור בחורה יכולתי להיכנס לחדר, להשתרע על המיטה, לשים אוזניות ולהתנתק מכל העולם כשלא היה בא לי להיות ליד אנשים. היה לי את החופש לקרוא ספרים, לכתוב, לישון, לנוח כמה שהגוף שלי דרש. הבנתם בקיצור.
ועכשיו בתור אמא... אני מוצאת זמן לנוח כי הגוף שלי חייב את זה, אבל לא שייך להתנתק מהילדים ומבעלי, ואני לא בדיוק חופשיה לנפשי להתנהל כמו שהייתי רוצה בימים האלה, והחיים גם עמוסים יותר ומלאי מחוייבויות, אז אולי לכן אני מרגישה יותר מוצפת
אבל בטח יש איך לשפר את המצב. תזונה? דיקור? כשתגלי, תספרי לי גם...
סיוט בגדול..
ממש..
ניסיתי דיקור שקצת עזר וקצת שיבש
בגדול נראלי שתזונה וספורט והמון מודעות יכולים לעזור
אני לא באמת מצליחה.....
מניקה מלא, תינוקי קטן ויונק באמת מלא מלא שעות. בהתחלה ניסיתי להמנע מלהיות בטלפון בזמן הנקה, עכשיו אני ממש לא עומדת בזה. זה מלא זמן וזה משעמם
מצד שני יש לי כל הזמן ייסורי מצפון שלא ככה אני רוצה לגדל את הילד
מה אתן עושות? איך מגדלים ילדים בלי מסכים?
מרגישה שאני חייבת לעשות שינוי אצלי כדי שזה יקרה אבל אין לי מושג איך
אולי להקשיב להרצאה
או סתם להתבונן בתפקוד של התינוק
היצור הקטן והפלאי הזה.
אפשר גם לחלק את הזמן, נגיד כמה דקות להסתכל עליו, כמה דקות ספר/עיתון ושאר הזמן-פלאפון.
בסוף גם צריך משהו שיחזיק אותך ערה בלילה שלא תירדמי עליו בטעות.
בגיל יותר גדול אם הילד מתחיל להתעניין במסך,
שם הייתי עוצרת
וכן מסכימה שזה קשה
לשמוע פודקאסט
לנוח (בהנקה בשכיבה)
מה שאת צריכה זה להניק, הוא לא צריך בזמן הזה פוצי מוצי
תהיי בפלאפון כמה שאת צריכה כדי שההנקה לא תהפוך למטלה מעצבנת
מניסיון
כשמגיע הגיל שהם מתחילים כבר לשים לב למה קורה סביבם ואני רואה שהם מסתכלים על הפלאפון גם אז משתדלת להיות פחות אבל זה לרוב גם קורה כשההנקות קצרות יותר.
וכן גם דואגת לספרים אבל בדכ פחות נוח להחזיק ספר תוך כדי הנקה מפלאפון
)היי
חושבת להתחיל קורס הכנה ללידה (בע"ה לידה ראשונה) ומתלבטת בין 'טבעי לך ללדת' של נחמי סגל לבין 'מרכז שפרה' של חנה בורר, פתוחה לעוד הצעות
מחפשת בעיקר כלים שיעזרו לי להיות בשליטה בלידה, לדעת מה קורה ואיך אוכל לעזור לעצמי. מלכתחילה רציתי גם שתהיה הכנה רוחנית אבל כרגע זה בונוס במידה וקורס אחר יתן כלים יותר יעילים..
אשמח לתובנות שלכן❤️
לא בטוחה שרוצה לשמוע
אז אשאיר את המחשבות לעצמי בינתיים חחח
רוני_רון בתאריך י"ח באייר תשפ"ד 15:39על הקורסים הנ''ל שמעתי והיה נשמע לי יותר הכיוון ביחס לקורסים של הקופות אבל פתוחה לשמוע גישות/ כיוונים אחרים
לפני לידה ראשונה חשוב מאוד מאוד ללכת לקורס הכנה
עדיף לקבל קורס הכנה רגיל, עם מידע שיכול לתרום ולתת תמונה מלמעלה על כל התהליך
יש קורסי הכנה בהם מלמדים ומשכנעים מאוד ללכת בגישה מסוימת, בפועל קורה המון שהלידה מתפתחת לכיוון אחר לגמרי
למשל, חברה עשתה קורס הכנה מזה יקר
בעלות של כ 3 א''ש שלימדו בה המון על הקטע של להיות בלידה נשימות ותרגילים עם תרגול תנוחות כריעה כל זה כדי לעבור לידה טבעית ללא אפידורל..
בפועל הבחורה קיבלה פיטוצין בפתיחה 3 וכל הנלמד בקורס הלך לפח.. יותר גרוע מזה - בקורס אפילו לא הסבירו על אופציות שקיימות מעבר ללידה טבעית פסטורלית סופר מגרה..
לדעתי כדאי קורס בסיסי רגיל שעושים בכל בית חולים לצורך הדוגמה
מסבירים בו הכל לגבי הלידה
על סוגי לידות
מסבירים על סוגי משככי כאב )מה שבקורס מעלה בכלל לא עשו, כי הרי ברור שכל המשתתפות ילדו בלידה ראשונה ללא משכך רק בעזרת התרגילים של המנחה רוחמה)
במקום הקורס הגרדיוזי הייתי אומרת לקחת דולה
שמלווה כבר בשלב של לפני היציאה לבית חולים,
מלווה בצירים
מלווה אם מדובר בירידת מים
מלווה אם מדובר בהתפתחות אחרת שמחייבת התחלה של תהליך לידה
היא נמצאת שם לעזרה באופן מעשי
ולא באופן מקדים ולא קשור למציאות כמו בקורס הכנה..
דיעה אישית שלי,
כמובן שלא חייבים להסכים עם זה
כן אומרת שברור לי שיש קורסים שכן מקיפים את הנושא כמו שצריך, שם זה אחרת
דיברתי על קורס הכנה בו מדברים רק עוד אופציה אחת מתוך חלום שרק לידה כזאת יכולה להתרחש
עזרת לי...
מה שידוע לי ואני מהתחום ואני מאד מעודדת גישה טבעית.
ברור שמלמדים על סוגי זירוז וסוגי משככי כאב וממש לא רק את הטבעי.
כן אומרים את האמת שתנוחות שונות מקדמות לידה ו תאימות ליציאת תינוק הרבה יותר משכיבה על הגב
שאפידורל מקשה על תנועתיות שמקדמת לידה וכו ויש לו תופעות
ונותנים הרבה כלים פיזים ונפשיים להתמודדות עם הצירים
אבל ממש מעודדים את האישה לקבל מה שהקב"ה שולח לה ולזרום איתו בהתאם לתהליך שה מוליך אותה.
החברה לא ידעה מכלום
ואני כמעט נפלתי לפח הזה
היינו בהריון ביחד וממש ממש התלבטתי אם ללכת איתה ביחד לאותה אחת
הסיבה היחידה שלא הלכתי זה כי ידעתי שעל דולה אני לא מוותרת ולקחת גם את וגם את זה היה לי יותר מידי כלכלית..
הסילבוס שלה עדיין אצלי במייל, היא ממש חוזרת על זה שוב ושוב
שכל מטרת הקורס זה לדעת לבוא בגישה טבעית ללידה
בגישה שאנחנו מסוגלות יכולות מעוניינות וכו'
בפועל?
לא דיברה בקורס מילה על זירוזים
מילה על משככי כאב
יש כאלה שזה מושלם עבורן גישה כזאת, אבל אותה חברה ''נדפקה'' עם תוכנית אחרת ללידה..
אבל חשוב לדעת שזה לא כולם בכלללל
ואפשר לבחור קורס בגישה טבעית ולוודא שמלמדים את הידע הרחב על הכל.
כי בעיניי קורס של בית חולים הוא בעייתי לצד השני
אף אחד לא מלמד אותך שאםידורל הוא עם תופעות לוואי וסיכונים ומעכב לידה וגורם סיבוכים
אף אחד לא אומר לך שכיבה על הגב לא מתאימה פיזיולוגית ללידה...
מלמדים אותך מה שנח לרופאים ולא בהכרח מה שנח ללידה
בעין כרם אכן לא דיברו על תופעות לוואי של אפידורל
כן דיברו על החשיבות בתנועה
כתבתי בהודעה הראשונה שלי שאני בטוחה שיש קורסים פרטיים מעולים ומקיפים את כל מה שצריך
בחוויה שהייתה לי מול קורס פרטי - אלה הרשמים..
בטוחה שיש קורסים מעולים.
יש הרבה "מידע יבש" בנוגע לסוגי לידות, תהליך הלידה,
מה קורה בחדר לידה, ועוד ועוד
ואגב את המידע הזה הרבה ממנו השגתי כאן חח
וגם הרבה בכל מיני מקומות אחרים, לאו דווקא קורס
אבל כן בסוף לקחתי משו בקטנה שייתן לי מידע מקיף למקרה שאצטרך
זה היה טוב.
אבל דולה, וזה משהו שלא ידעתי,
באמת לפעמים קריטי...
וללמוד לשחרר זה עבודת חיים
לעבוד על אמונה, רוגע, להתחבר לגוף וכו' וכו'
ובדיעבד התבאסתי שלא היה שם שום דיבור על התמודדות טבעית עם צירים (חוץ מנשימות) ועל תנוחות לידה שונות...
אז צריך קורס שיכיל הכול...
שושנושיאגב, בטוחה שיש כאלה
צריך רק למצוא אותם
או אולי כדי לחסוך את החיפוש אחרי כל אלה
שכל אחת תקרא קצת ברשת
קורס קטן
דולה שמלווה ברגע האמת בלידה ''שנפלה'' על היולדת ברצונו של בורא עולם
ויאללה זורמים
טוב, אני סתם ממש מולהבת מכל עניין הדולה
כי הייתה לי אחת מקסימה
ממש היה טוב שהייתה נוכחת
לא חושבת שעם 10 קורסים הייתי יכולה להיות ככה בטוחה בלידה המשובשת שלי.
חפרתי בקיצור..
אפשר גם באישי אם את מעדיפה...
ומאיפה היא?
אני בדיוק מחפשת.
וסליחה על הניצלוש
יש מהון המון מדהימות בעולם
לא לוקחת אחריות
מי שטובה לי, אולי מזעזעת לאחרת
אני בכל אופן לקחתי בהמלצה מחברה שלקחה
לכן הרגיש לי 'בטוח'
מסויימת.
עדיף לדעתי לברר ספציפית על דולה/ מיילדת שיש לה קורס ואת מתחברת לגישה שלה
ופשוט ללכת ללמוד אצלה.
ואני מאוד בעד קורס הכנה ללידה ראשונה, נתן לי המון
נקודה טובה :)ומאוד מאוד נהנו. בעיקרון היא מדברת על גישה חיובית ועל לידה כחוויה.
לי אישית היה יקר מידי.
אין לך שליטה בלידה
את צריכה לקבל כלים להתמודדות עם מה שלא יגיע
והכי חשוב בלידה זה לדעת לשחרר
אם תגיעי ללידה ממקום של הצורך בשליטה- זה יהיה בעוכרך
(לצערי מדברת מנסיון)
תבדקי גם את הקורסים של 'אמית לידה'
זה כל-כך נכון!!!
וכן, כואב שזה לא תמיד ככה
לא מכירה באופן אישי.
על נחמי סגל הבנתי שיש לה קצת קטע רוחני אז כנראה ידבר אלייך.
חנה בורר אני עוקבת אחריה בוואטספ, היא מאוד בגישה שהיולדת צריכה להחליט על תנוחה בלידה ועל מה שקורה איתה ויש לה הרבה תובנות יפות.
לא עשיתי אצלה את הקורס.
מכיון שזו לידה ראשונה קחי בחשבון שיש הרבה חלומות על לידה ובפועל לפעמים הלידה מתחילה אחרת לגמרי.
(אני לדוג' למדתי לפני לידה ראשונה על התמודדות עם צירים ותיכננתי למשוך הרבה בבית וכו' ובסוף בכלל הלידה התחילה עם ירידת מים והייתי חייבת לעלות לבי"ח...)
עוד תובנה שאני חושבת עליה,
יש לנו רצון כזה לשלוט על כל מה שקורה לנו. זה מצמצם לנו חוסר וודאות ומרגיע.
אני חושבת שלקראת לידה כדאי ללמוד כמה שיותר. על סוגי לידות, על נשימות, על הורומונים שמופרשים במהלך הלידה וכו' וכו'.
אבל דווקא בלידה עצמה צריך לשחרר במידה מסוימת, זה גם קשור להורמונים.
יש הורמונים שמופרשים דווקא כשמשחררים שליטה ולא נמצאים בסטרס ובלחץ להחליט על כל דבר.
זה גם אמור לקדם לידה.
לבין לרכוש כלים.. מאמינה שזו תובנה שתהיה לי משמעותית❤️
נחמי סגל ומרוצות מאוד
לא מכירה אותך אז לא יודעת להגיד לך אם זה הסגנון
אבל זה מגיע עם הכנה רוחנית ואישית
אומרים שנחמי מקסימה וקשובה
אז נשמע שיכול להתאים
היא גם דולה בעצמה אם את בקטע שלה..
*לא הייתי אצלה, רק שמעתי מחברות
בעיני קורס מדהים ונותן כלים מהממים!!
גם כלים פרקטיים ובעיקר עבודה בראש....
אבל לקחת בחשבון שהיא כן קצת מציגה את הלידה כמושלמת ואידיאלית ובלידה הראשונה חטפתי קצת שוק
עדיין שווה ממש כל שקל! והקורס פתוח ללידות חוזרות...
ממליצה סביבי לכל מי ששואלת,זו מתנה לחיים!
כדולה.
למדתי אצלה לפני הלידה שלי הגדול שלי והיא עוד לא עשתה את הקורס של 'טבעי לך ללדת '.
והיה לי מהמם ממש!!
לא קשור לתפרים.
האזור הפנימי עדיין יחסית פתוח והרחם חשוף מאד לזיהומים. כל הכנסה של גופים זרים לנרתיק זה פתח לזיהום חמור.
אם הידיים שלך אפילו קצת לא נקיות, ואת מחדירה לשם טמפון, את חושפת את הנרתיק והרחם לזיהומים מסוכנים.
זה כבר בשלב שאין דימום. אין רקמה מדממת וחשופה ברחם. ובמצב זה אין חשש לזיהומים.
מחפשת מקום סגור לבילוי זוגי נחמד משהו לא יקר ומגוון
באיזור חיפה והקריות
ואם לא נוכל לנסוע גם למרכז
יש למישהי רעיונות?🙏🏼
היינו ברכבלית
וגם מחר יש לנו רק אופציה של יום...
קצת מאכזב שזה בדיוק נפל על יום שכל כך חם 😑 מקווה שיהיו עוד רעיונות
אני בהריון הזה לא לוקחת סיכונים לשמש
בשניה נהפכת לשלולית😂
באולינג יש בנשר, חוצות המפרץ, קריון
חדר בריחה עשיתי פעם בנשר.
שונאת את השלב הזה.
פשוט לא הולך לי עם זה, לא טובה בזה. ממש נוח לי להניק ומעבר לאוכל לא זורם לי.
זה לא ילד ראשון.
כל עצה תתקבל בברכה
הפתרון שלי הוא אוכל אצבעות... כלומר - מניחה בפניהם אוכל רך אבל שלם, והם לוקחים לבד ומכניסים לפה.
נכון, לוקח להם יותר זמן ככה להגיע לארוחה שלמה, אבל בעיניי זה עדיף על פני העצבנות שנגרמת לי מזה - עצבנות שמן הסתם עוברת לילדים...
נראה לי שהרעיון הזה הפך ממש לגישה - בייבי לד: הילד בוחר בעצמו מה הוא רוצה לאכול, וכך לא נוצר לו אנטי לאוכל. אז אני אמנם לא עושה את זה בגלל הגישה, אבל נחמד שיש גושפנקה לדרך שלי 
אלא נותנת מהאוכל שמכינה לכולם, וכשמכינה משתדלת לחשוב על זה שיש גם תינוק, ולהכין אוכל רך. (מרק וחמין עובדים הכי טוב)
זה כבר מקל על העניין.
וכן, מחזיקה בבית אוכל תעשייתי מותאם לתינוקות (כגון במבה
) למקרה הצורך. לא אידאלי, אבל שוב - עדיף על פני העצבנות והלחץ.
תנסי להכין מראש כמות, לטחון ולהקפיא מחולק למנות
ולהאכיל בנחת.. בהתחלה זה לוקח מלא זמן, אחכ מתקצר.. כמו הנקה
וברגע שהילד יושב טוב, אז עוברים לחתיכות רכות של אוכל שהילד אוכל לבד
טבילה הייתה במוצש.
בשישי בדיקה בלי פס.
שבת לא עשיתי.
ראשון - פס כהה קצת פחות מהפס בקרה.
היום - חלש בהרבה מאתמול.
הביוץ היה בשבת?
עדיין לא היה?
די, כבר יותר מדי זמן!!
אני לא הצלחתי עם זה...
אבל להיות יחד כל יומיים אם זה אפשרי- זה פתרון ממש מוצלח... לנו זה עבד
(כמעט כל יומיים...)
אם לא, אז פעם הבאה תעשי
וקצת קשה לדעת אם היה ביוץ או לא כי אולי זה לא הגיע להיות כהה ממש
