שרשור חדש
בחילות, אני מתוסכלת נוראהריון ולידה

זאת אני שהתייעצתי פה יחסית לא מזמן על בחילות בלי הקאות ואם כדאי לקחת כדורים, ההמלצה פה היתה חד משמעית שכן (ובצדק). אז רשמו לי בונג'סטה, והוצאתי 10 כדורים לניסיון, אבל הקטע הזה של לקחת על בטן ריקה ממש מסנדל אותי! אני לא יכולה להישאר עם בטן ריקה שעתיים (לפני הכדור) וחצי (אחרי הכדור), זו הבחילה הכי קשה שיש. מצד שני הכדור הזה שווה את משקלו בזהב ואני לא רוצה לקחת אותו סתם בצורה שלא יועיל. הצלחתי לקחת כמה פעמים ואני חושבת שכן היה שיפור מסוים, אבל בימים האחרונים פשוט היה בלתי אפשרי לקחת. בינתיים אני איכשהו אוכלת אבל ממש גרוע ובקושי אוכלת חלבון. היום בעלי קנה לי לבקשתי פיצה שאני ממש אוהבת וגם את זה בקושי הצלחתי😕ומניסיוני סיכוי גדול שאצלי לא יעבור אחרי שליש ראשון (הלוואי, אני תכף שם)

מה אפשר לעשות? להחליף תרופה? מישהי אולי כן לקחה בנוג'סטה על בטן מלאה ועבד לה?

אני לא הקפדתי על בטן ריקה ועזר.עודהפעם

לפעמים היא היתה ריקה מהקאות...

אבל בכללי לקחתי גם אחרי אוכל.

בכלל לא הקפדתי על זהשריקהאחרונה

לקחתי בערב וזהו

 

ודאי עדיף לקחת שלא על בטן ריקה מאשר לא לקחת

( לא נראה לי ענין בריאותי שיהיה בטן ריקה, רק ממקסם עוד יותר את התועלת של הכדור)

משגע אותי שלא שואלים אותי על הילדה!! יואו!!חמדמדה

אני כזו מאפשרת וזורמת!

קיבינימט אם אמרתי לא יש לזה סיבה!!!

יואו אופ

ועם ההורמונים…

עוד שנייה אני בוכה פה בחתונה…

עצבים יואו

חיבוקקקרקאני

לא שהבנתי אבל נשמע מעצבן....

אויש... רוצה להסביר לנו?ירושלמית במקור
אנחנו בחתונה, לא משנה של איזה צד אני או בעליחמדמדה

והבת שלי הפוכה ועייפה

שמנו אותה בעגלה ושעהההה עד שהיא נרגעה

לא נרדמה

נרגעה

כל רגע גיס אחר בא ורוצה לקחת אותה אומרים לא- יואו מה זה שואה? היא רוצה לשחק! יואו מה הבעיה? אבל היא מושיטה ידיים!

ואז באה סבתא של הבת שלי ׳היא מסתכלת עליי מהצד השני זל השולחן׳ והוציאה אותה…

אבל אני אמרתי לא!

ובעלי אמר לא!

ואנחנו תמיד מאפשרים מאוד אנחנו ממש לא לחוצים ולוחצים

אז למה לא להקשיב לנו?…

ואז נתנו לה קולה ושטויות וזה כלכך מתסכל!

וואו ממש ממש מתסכל!!!!רקאני
וואי מעצבן... לא רק שלוקחים, גם נותנים שטויות...ירושלמית במקור
גם לי קשה היציאה הזו משגרה כשזה קורה...


אם דחיית השינה ועודף הסוכר לא קורה המון -הייתי מנסה לומר לעצמי שכבר עדיף פשוט לשחרר לגמרי מהלילה הזה ונתאושש מחר.


לגבי זה שלוקחים זה באמת הזיה... אתם מספיקים לומר להם בזמן שלא? או שזה קורה הכל תוך כדי... וואו מעצבן

בהנחה שאין לכם המון חתונות עם הילדה בשנהירושלמית במקור
ואנחנו בשלב שלוקחים תמיד את הילדהחמדמדה
אין בייביסיטר והיא בגיל טריקי למישי שלא מכירה
לגיסים אומרים בטחחמדמדה

להורים לא

להורים של שנינו יש קצת סרטים על ילדים נשואים ונכדים וזה וזה

ואנחנו באמת מנסים להזרים ושהיה בכיף

אני לא אעצור את אמא שלי או חמותי מלקחת את הילדה

אבל אני מצפה להן לשים לב לפנייייי אם זה מתאיםםםם

אז חהגיד, בצורה יפה ומכבדת- אבל חהגידמקרמה
וואי, היא בדיוק נרגעה עכשיו והיא ממש הפוכה... בואי ניתן לה קצת לנוח


(כל אחד להורה שלו...)

וואי מכירה את זהאורות המלחמה
שאני רוצה להשכיב את הילדים וכולם משכנעים אותנו למה לא להשכיב... איזה מעצבן זה!)חיבוק 
אוף❤️ חיבוק!יגל ליבי
חיבוק יקרה ❤️מדברה כעדן.
וואי סיפור מוכרטוט

אחים שלי שונאים אותי על זה.

אני מוצאת עצמי מותשת מרוב הערות.

אל תרימו, אל תשתוללו, לא להאביס בממתקים.

בתקופות שאנחנו מתראים לעיתים רחוקות אני משחררת, עכשיו אני אחרי לידה ונעזרת בהם המון, באה להורים או מזמינה את אחים שלי אלי וזו ממש בעיה. הם הורסים לילד את הסדר יום והתזונה וזה מערער אותי ממש

אנחנו גם נפגשים איתם יחסית הרבהחמדמדה

אבל דיברנו על זה הרבה בנינו

וחשבנו

שילד בשגרה, בקבוע והרגיל, אוכל מאוזן וישן בזמן ולומד שלא כל דבר הוא חייב לקבל- גם אם היציאה מהשגרה היא פעם בשבוע- זה עדיין יציאה מהשגרה

ואני עדיפה שהמשפחות שלנו ירגישו איתם ואיתנו בנוח ובכיף ולא יתבעסו (כמו שהיה לי עם האחיינית הבכורה שלי, וזה חתיכת דבר שזכור לי מאוד גם במבט אחורה)

מאשר שיאכלו קצת פחות ממתקים או יישנו בזמן

ברור שיש דברים שאני אתעקש עליהם כי הם בלתי (היא כבר במיטה עם בקבוק- אי אםשר ללכת עכשיו להגיד לה לילה טוב… מחר בבוקר בעז״ה תראו אותה שוב)

אבל בגדול משתדלת מה שלא קריטי- לשחרר


בראייה שלי סבא וסבתא צריכים להרגיש סבא וסבתא ולא לפחד להזיז את הילדים ולהיות נחמדים…


הכל באיזון כמובן, אבל ככה אנחנו רואים את זה

אני חושבת שאת עושה בחכמה רבה 👏👏👏קופצת רגע
🩷🩷חמדמדה
אז זהו, שזה לא פעם בשבוע כרגעטוט

זה יכול להגיע ל3 פעמים. ומה שאמרת על האחיינית הבכורה, ככה זה אצלנו, אחים שלי מבואסים מזה ממש. תודה שכתבת את החוויה שלך. אשתדל לזכור.

אבל לשחרר לגמרי זה אומר שפעם ביומיים אין שגרה... בקיצור בעייתי.

אולי לחלק את זה שכשהם אצלנו אז שומרים על שגרה וכשאנחנו שם לשחרר

כן יש מצב לדעתי שבבית שלי זה שונה מבבית שלהםחמדמדה

אבל כן זו סיטואציה מורכבת…

אני זוכרת שהחזקתי את אחיינית שלי שאכלה שלוק (שלא אני הבאתי לה)

והיא נגסה חתיכה קטנה, והוא כלכך התעצבן עליי ׳אל תביאו לה כלום פשוט! אם היא תצטרך אנחנו נביא לה לאכול!׳

ואני כלכך נעלבתי…

אני חושבת שאת צריכה להחליטאורות המלחמה

אם את רוצה את העזרה שלהם או לא.

כי אם את צריכה את העזרה, הייתי משחררת וזורמת עם הדרך שלהם, בדברים מסוימים. כי הם עוזרים אז מותר להם לעשות לפי מה שהם רוצים. כמובן לא בהכרח ובגבול מסוים, אבל כן קצת לשחרר. ואם את יכולה להסתדר בלי, או להסתדר עם בייביסיטר, זה אפשרות אחרת.... מה שטוב לך 

צודקת.. תכלס זה כיף וקשוח בו זמנית להיות נכדה ראשואוהבת את השבתאחרונה

ראשונה

בהמשך אף אחד לא יחטוף את הילדים- בעזרת ה' ולא בקטע רע..

פשוט בע"ה שיהיו הרבה .. ואז את כבר מצפה ומתחננת שיהיה רגע שמישהו לוקח אחד על הידיים וקצת ישחרר אותך...

באמת בקטע טוב פשוט ב"ה המציאות אחרי שיש לא מעט שאין יידים פנויות בסביבה....

פחד מנהיגה ללא מלווהשמן קוקוס

אני ממש מפחדת מלנסוע מחוץ לעיר ללא מלווה.

מפחדת שלא אבין את הוויז ואפנה במקום לא נכון ולא אדע איך להמשיך ובינתיים יצפרו לי מאחורה והילדים יבכו וכו וכו


😒

מבאס אותי שאני מפסידה הרבה דברים פשוט כי חוששת לנסוע

חיבוק. יש לי קרובת משפחה כזו וזה סיוט של החייםתוהה לעצמי

יש לה רכב, אבל כל פעם היא צריכה לחפש טרמפים או תחבורה ציבורית ולהיות תלויה  בכל העולם.

יודעת שיש מאמנות לפחד מנהיגה, אולי תנסי לברר על זה?

כן, חשבתי על זה. פשוט ראיתי שיש מאמנות דרך הזוםשמן קוקוס
ולי נראה שאני צריכה משהו יותר מעשי.
אני נוהגת הרבה שנים ועדיןoo

לעיתים מתבלבלת בוויז במקומות שאני לא מכירה ולעיתים צופרים לי למרות שאני נהגת מעולה.

היו זמנים שבלבול בדרך וצפירות הבהילו אותי, עם הזמן התרגלתי לקחת בחשבון שהדרך תתארך אם אטעה ולהתעלם מצפירות של נהגים חסרי סבלנות.

לא מםריע לי שהדרך תתארך,שמן קוקוס
מפריעה לי ההרגשה של החוסר אונים שאת לא יודעת מה לעשות והכל מלחיץ ביחד.
אםoo
לוקחים בחשבון מראש אפשרות לטעות, אז קיים פחות חוסר אונים, כי הטעות צפויה וגם הידיעה מה לעשות- להמשיך עם הוויז עד להגעה.ככל שנוהגים יותר פעמים, נהיים מנוסים יותר, הפחד פוחת, מכירים יותר כבישים ומבינים יותר את הכוונות הנסתרות של הוויז.
בדיוק, לפעמים הוייז אומר x וזה ממממש לא ברור!שמן קוקוס
ואם אני לא אסתכל ממש על המפה אז לא אדע איפה הפניה.
ממשoo
מאז שיש לי מסך carplay המפה הרבה יותר ברורה ויש לי הרבה פחות טעויות.
מבינה ממש, זה ממש מבלבלאוויר לנשימה

כשנוסעים כמה פעמים זה כבר יותר קל כי מתחילים להבין ש100 מטר זה הפניה הבאה ו500 לא, מתחילים לאמוד טוב יותר את המרחק.

ונשמע שקשה יותר בתוך העיר, אולי תנסי קודם לעשות נסיעות בין עירוניות שבהן יש פחות הערות ופחות צפירות ויותר קל.

גם אחרי שנים של נהיגה אני הרבה יותר בסטרס בתוך העיר (רוב הנהיגה שלי בין עירונית)

דווקא אני חוששת יותר מחוץ לעיר כי מלחיץ אותי שלאשמן קוקוס
יהיה לי מקום לעצירה אם אצטרך.
וואו אני כל כך מבינה אותךרינת 24
מה שעוזר לי זה לדעת שגם אם טועים בדרך, הוויז פשוט מחזיר אותך בסוף למקום הנכון (מקסימום הדרך מתארכת אבל זה לא סוף העולם).


נהגים מצפצפים- שיעשו חמוצים!


ילדים בוכים זה באמת מלחיץ. כדאי לנסות בפעמים הראשונות לנסוע בלעדיהם אבל אם זה לא מסתדר, לא נורא. זו הזדמנות ללמד אותם שגם אם טועים בדרך בסוף חוזרים לדרך הישר 🥰

אולי תנסי לפרק את זה למטלות קטנותאמאשוני

ילדים שמלחיצים זה אחד הדברים המלחיצים גם למי שרגילה לנהוג.

אני בהתחלה נתתי להם מסך בזמן הזה, ועם התינוק היה סיוט.

כדאי שתסעי ללא הילדים בהתחלה וכשטועים בפניות אז מתקנים.. בסוף אנחנו ארץ קטנה זה לא שאת עולה על אוטוסטרדה של שלוש שעות נסיעה.

על נהגים חסרי סבלנות את ממש יכולה לצפצף.. תנסי למנוע מזה לחדור אלייך.

במקרה הכי גרוע תקחי כמה שיעורי נהיגה (כפולים)

כדי לתרגל נסיעה מחוץ לעיר.

מאמינה שאחרי כמה נסיעות תצברי יותר ביטחון.

נהיגה בחופשיות זה עולם אחר של עצמאות.

הכיף הכי גדולעטלף עיוור

זה נהגים עצבנים, צופרים ומנסים לצעוק עליי

ואני ממשיכה לנהוג ולא מסתכלת לצדדים.

זה מייבש אותם והם ממשיכים הלאה.


כל אחד ותחביביו😉

יואו זה הכי כיףשושנושי

שצופרים לי

אני רואה בזווית העין את הניסיון שלהם לתפוס את המבט שלי

ואני פשוט לא מסתכלת

אמאל'ה חלומי

איך אוהבת לעשות את זה חחח 

חחח בול!עטלף עיוור
🤣🤣מחי
בעקרוןoo
אין סיבה לנהג מאחורה לצפור, אז פתחתי שמיעה סלקטיבית, שומעת רק צפירות מהצד שאולי אומרות שאני צריכה לראות רכב שלא שמתי לב אליו וגם אז חשוב להסתכל על הרכב ולא על בעל הרכב.
אין סיבה זה נכון אבל תכלס אין נסיעה שלא צופרים לישמן קוקוס
ואני באמת נוהגת טוב. פשוט לא ממש מהר.
אז שיצפרו ותתעלמי את יכולה גם כןאני זה א
לנסוע בימין ככה שמי שרוצה שיעקוף אותך פשוט. אני נוסעת סבבה ולפעמים שבא לי לנסוע רגוע יותר פשוט נשארת על הימין
צפירה ללא סיבת סכנה מנוגדת לחוקoo
אצלי גם אין נסיעה שאין נהגים מזגזגים בפראות או לא שומרים מרחק. עברייני כביש תמיד יהיו, כשיש זגזוג ואי שמירת מרחק, צריך להזהר לא להיפגע, צפירה לא פוגעת באף אחד ולכן אפשר וכדאי ללמוד להתעלם.
אצלי זה בדרך כלל נגמר באיזו הערה שוביניסטית,שמן קוקוס

כמו: יפה יפה אבל לא יודעת לנהוג וכאלה

ואז את גם רוצה להקיא וגם לבכות מלחץ ביחד 😰

תראיאורות המלחמה
רוב הנסיעות מחוץ לעיר בעלי עושה. כשהוא היה במילואים פחדתי מאוד לנסוע לבד, אבל לא הייתה לי ברירה. והופ, הילדים היו רגועים להפליא. שמתי להם סיפורים של אמיתי המספר והם כמעט ולא הפריעו בכלל.. כמובן שעצרנו יותר פעמים, וגם טעיתי בפניות, אבל ככה לומדים... זה לא סוף העולם 
תנסי אולי לנהוג למקומות קרוביםאני זה א

קודם כל לבד.

בלי לחץ של זמן סתם בשביל להכיר ולהשתפשפ בנהיגה.

תמיד בהתחלה זה מפחיד אבל ככל שמתנסים יותר הפחד יורד.

תנסי במקביל לפרק לעצמך את הפחד מלטעות בדרך. מה יקרה עם תטעי? רוב המקומות אם טועים זה פשוט קצת מאריך את הדרך לא מעבר.. תנסי באזורים שאין חשש ביטחוני . אני נוהגת למעלה מעשור וכן בהתחלה פחדתי אבל בעלי לא ויתר לי וגם היום מקומות שלא מכירה לפעמים חוששת.

בטוחה שתצליחי להתגבר שולחת לך לבנתיים חיבוק על הקושי

עברתי טסט רק אחרי החתונההשקט הזה

אחרי הרבה זמן של לימודי נהיגה

גם אחרי שעברתי עוד לא קנינו רכב ועל הרכב של ההורים שלו רק בעלי יכל לנהוג אז לא יצא לי לנהוג הרבה


ככה שאחרי שקנינו רכב וכבר הייתה לי ילדה בת שנה+ באופן הכי הגיוני, חששתי לנהוג.


אבל בגלל שגדלתי לאמא בלי רישיון, ובגלל שעבדתי ככ קשה בשביל הרישיון שלי חא הייתי מוכנה לוותר על העצמאות שזה יכול לתת לי ופשוט הכרחתי את עצמי לנהוג


בנסיעות הארוכות הראשונה או שבעלי היה איתי וישב מאחורה עם הידלה כדי שאהיה פנויה לנהיגה או שנסעתי לבד (נגיד לחתונה של חברה).

ניסיתי לנטרל כמה שאפשר הסחות דעת..

כשראיתי מאחורי נהגים לחוצים, האטתי ואפשרתי להם לעקוף בכיף.. אני אפילו אומרת לעצמי אחרי שהם עוקפים "תודה שעקפת, עכשיו אני רגועה יותר". זה נשמע מצחיק אבל יש לזה ממש אפקט פסיכולוגי שזה לא אני הנהגת הגרועה שעוקפים אותה אלא שהם הנהגים הלחוצים ועכשיו כשהם עקפו אני יכולה לנהוג בסבבה שלי..

כשהתבלבלתי למרות הוויז, חיכיתי שהוא יחזיר אותי למסלול. אז נכון, הוספתי כמה דקות לנסיעה- אז מה? מזל שאנחנו לא צריכות לנהוג עם מפות ושלטי דרך


ככל שנהגתי יותר ככה הביטחון עלה והיום אני לפעמים הנהגת שעוקפת🙈


שתביני שמהמצב של ההתחלה הגעתי למצב של נסיעה מחתונה בדרום עד להורים שלי בצפון לבד בשעת לילה!


ויצאו לי גם פעמים שנסעתי והבנות צרחו מאחורה ולמדתי פשוט לנטרל את הלחץ ולעצור ברגע שאני יכולה כדי להרגיע.


אין שווה ערך לעצמאות הזאת. לזה שאני לא תלויה באף אחד.

לזה שאני יכולה לנסוע לאחותי שגרה חצי שעה ממני ולבלות איתה אחה"צ במקום להיות לבד בבית עם הילדים


לזה שאני יכולה להחליף את בעלי בנהיגה כשאני רואה שהוא גמור


לזה שאני יכולה לנסוע לבקר את הסבים והסבתות שלי שיאריכו ימים ושנים בזמנים שנוחים לי


ועוד ועוד..




וואו, את ממש צודקת 💜שמן קוקוס
אני פשוט תמיד חוששת שפתאום הוויז לא יעבוד ואני לא אדע איפה לעצור או אסתבך עם חניה ויצפרו לי וכו וכו
אגב, בתוך העיר הרבה יותר מסובך!רינת 24
אז אם את מסתדרת בתוך העיר (שיש רק נתיב אחד והכל צפוף יותר) מחוץ לעיר קטן עלייך
דווקא לי יותר קשה מחוץ לעירשיפור
שהכל במהירויות גבוהות ויש הרבה יותר נתיבים. אלא אם כן מדובר על עיר כמו ירושלים, שזה גם קשה.
קשה לך הניווט או מיומנויות נהיגה?רינת 24
אם ספציפית קשה לעבור בין נתיבים אפשר לקחת שיעור או שניים ולהתרכז בנושא הזה
גם הניווט במחלפים, וגם מעבר בין נתיביםשיפור
ורעיון, לא חשבתי לקחת עוד שיעוריםשיפור
באמת השיעורים שלי היו כמעט רק בתוך העיר
ממש ממליצה!רינת 24
רוב השיעורים הם באמת בתוך העיר כי שם יש הכי הרבה מיומנויות ללמוד. שיעורים שמתמקדים בנסיעה בינעירונית מאד יעזרו לבטחון העצמי
ממש מבינה אותךעלמא22

לי היה המון זמן רשיון עד שהתחלתי לנהוג לבד, עד שיום אחד פשוט לא הייתה לי ברירה ונהגתי.

היום יש מקומות מסויימים שאני ממש סבבה לנהוג לשם, ויש מקומות שאין סיכוי שאנהג לשם, כמו ירושלים ותל אביב.


יצא לי גם להתבלבל עם הווייז, ויצא שבטעות עליתי על כביש 6, ופשוט העדפתי לנסוע לאיטי מאחורי משאיות כדי לא לפספס את היציאה שוב פעם..


אני לומדת את הווייז לאט לאט, לומדת את הדרכים שאני צריכה לנסוע בהם הרבה יחסית (למשל, להורים), ולרוב תראי אותי בנתיב הימני..

אולישיפור
תנסי לנסוע באותה דרך כמה פעמים עם מלווה ותבקשי ממנו לעזור לך רק אם יש מצב מסוכן. עד שתראי שהוא לא עושה כלום ואז תנסי לבד.
ראיתי שרשמת שבעצם את מפחדתרותי7

מהרגשת חוסר האונים.

ניסית לקבל את הפחד הזה?

כלומר לתת לגיטימציה לרגש?

זה מקל, והרבה פעמים עוזר לשחרר את הפחד בסוף..

מובן ממש ממש!!!!!אוהבת את השבתאחרונה

אולימיעזור ללמטוד טוב אתצ הדרך מראש

להכין דף עם רשימה של מצבים שעלולים לקרות ומה את חושבת לעשות.

 

וגם- הרבה פעמים עדיף פםשוט להמשיך לנסוע כי לעצור זה מסוכן ומקסימום הארכת את הנסיעה בחצי שעה...

אם זה עצירה במקום לא מסוכן אז לגמרי לעצור.. ומקסימום שקצת יצפרטו

 

לילדים אפשר להכין מראש רשימת השמעה או פודקאסט ודברים לנשנוש

וגם לך

גם לשנן מנטרות יכול לעזור

אני נהגת מעולה, שומרת על רוגע ועוג מעט אצליח למצוא פתרון בעזרת ה'!!

 

 

עוד משהו את יכולה כמה נסיעות

להתאמן כאילו את לבד

בעלך יושב לידך אבל את צריכה להבין את הוויז לבד....

יש לך מחזיק פלאפון?

רוצה להבין אם זה נורמלימחי

אז ב"ה כבר הרבה שנים לא חוויתי תקופות ארוכות עם מחזור, ועכשיו שהמחזור חזר שנה+ אחרי הלידה מבהיל אותי לגלות את עוצמת העצבים שהוא מביא איתו.

תמיד צוחקים על העצבים של המחזור ואני מבינה שכולנו עוברות את זה ברמה זו או אחרת, אחרי הכל זה הורמונים וצפוי שהם יגרמו למצבי רוח, אבל אני מרגישה שזה קצת מוגזם ותוהה אם יש דרך לאזן את זה.

מרגישה שפשוט שונאת את עצמי בימים האלה. כועסת על בעלי ונפגעת ממנו מכל דבר, עצבנית על הילדים ברמות, לחוצה מאודדד (בבקרים למשל. כל בוקר זה פרוייקט להוציא את כולם בזמן, אבל בימים האלה אני מרגישה שאני פשוט נהיית מפלצת מרוב לחץ), מרגישה חוסר שקט ומצבי רוח דיכאוניים. והכי גרוע שזה מתחיל כבר שבוע לפני המחזור, ובמחזור מתעצם פי כמה.

אוףףףף

נורמלי לגמרירקאני

בדיוק העליתי עם בעלי זכרונות איך כל פעם הוא קלט שאני הולכת לקבל לפי העצבים שנחתו עליו...

נזכרנו במלא סיטואציות שהייתי עצבנית ובכיתי בלי קשר ותמיד אחר כך הגיע המחזור...

ובמחזור עצמו שלא נדבר... אני סובלת מכאבי מחזור נוראיים אז כל פעם הייתי מתחרפנת מכל הבחינות...

פתאום קלטנו איך בהריון עם כל ההורמונים והכל- זה לא מתקרב למחזור....

טוב אוףמחי

אז אני לא מתחברת לנורמלי ההזוי הזה 😕

האמת גמאני לא...רקאני

כיף לי להיות בהריון חחח ברוך ה' מיליון פעם 

בינתיים ההריון כל כך סבבה (חוץ מעייפות קיצונית שאוכלת אותי)

ומחזור זה קשהההה כואב מחרפן וסיוט

לא מצליחה להבין איך יש נשים שסבבה להן עם מחזור חח

האמת שאחרי הלידותמחי

התחלתי לסבול פחות מכאבי מחזור, ב"ה!

אבל המצבי רוח נראה לי נהיו הרבה יותר גרועים 

אוי ואבוירקאני

לא יודעת מה עדיף... לכאב יש כדורים למצברוח לא חחח

עכשיו אני מבינה למה אני ככה עצבנית בימים האחרוניםאורות המלחמה
הזכרת לי חחח 
חח בכייף לשרותך תמיד 🤣מחי
אולי בגלל שאת לא רגילה אליוoo

הוא יותר משפיע.

אני כל חודש עם מחזור וזה לא גורם לי לעצבים, כן מרגישה את ההורמונים אבל בקטנה.

מעניין... אני גם בתור בחורהרקאני

כל פעם הייתי מושפעת ממנו קשות...

אני לא חושבת שזו הסיבהמחי
יש נשים שהתנודות בהורמונים משפיעות עליהן יותר ויש כאלה שפחות
שמעתי ממישהי שמאז שחלתה בקורונה המחזור יותרשיפור
משפיע עליה, והיא אמרה ששמעה מעוד כמה נשים. לא יודעת כמה זה אמיתי.
וואו מענייןמחי

היא התכוונה לקטע הנפשי?


אני תוהה אם באמת המחזור משפיע עלי יותר ממה שהשפיע בתור בחורה, או שעכשיו אני מרגישה את ההשפעה שלו יותר כי בתור בחורה יכולתי להיכנס לחדר, להשתרע על המיטה, לשים אוזניות ולהתנתק מכל העולם כשלא היה בא לי להיות ליד אנשים. היה לי את החופש לקרוא ספרים, לכתוב, לישון, לנוח כמה שהגוף שלי דרש. הבנתם בקיצור.

ועכשיו בתור אמא... אני מוצאת זמן לנוח כי הגוף שלי חייב את זה, אבל לא שייך להתנתק מהילדים ומבעלי, ואני לא בדיוק חופשיה לנפשי להתנהל כמו שהייתי רוצה בימים האלה, והחיים גם עמוסים יותר ומלאי מחוייבויות, אז אולי לכן אני מרגישה יותר מוצפת

אני בטוח מרגישה את ההורמונים יותר מאז החתונהשיפור
אבל מי שאמרה לי את זה היא רווקה, אמרה גם כאבים וגם מצבי רוח, שבקושי הרגישה לפני הקורונה ומאז הקורונה ממש סובלת מזה.
נורמליבת 30

אבל בטח יש איך לשפר את המצב. תזונה? דיקור? כשתגלי, תספרי לי גם...

וואי גם לי זה התחיל אחרי הלידה האחרונה!!!!!!!אוהבת את השבת

סיוט בגדול..

ממש..

ניסיתי דיקור שקצת עזר וקצת שיבש

בגדול נראלי שתזונה וספורט והמון מודעות יכולים לעזור

אני לא באמת מצליחה.....

וזה גם היה מיד אחרי אחרי קורונה בעצם....אוהבת את השבתאחרונה
מה אתן עושות בזמן הנקה?אהבה.

מניקה מלא, תינוקי קטן ויונק באמת מלא מלא שעות. בהתחלה ניסיתי להמנע מלהיות בטלפון בזמן הנקה, עכשיו אני ממש לא עומדת בזה. זה מלא זמן וזה משעמם

מצד שני יש לי כל הזמן ייסורי מצפון שלא ככה אני רוצה לגדל את הילד

מה אתן עושות? איך מגדלים ילדים בלי מסכים?

מרגישה שאני חייבת לעשות שינוי אצלי כדי שזה יקרה אבל אין לי מושג איך 

אולי להביא לך ספר או מגזין מענייןנפש חיה.

אולי להקשיב להרצאה

או סתם להתבונן בתפקוד של התינוק

היצור הקטן והפלאי הזה.

כל עוד התינוק לא מסתכל לפלאפון -לא רואה בעיהכבתחילה
שאת תתעסקי איתי.


אפשר גם לחלק את הזמן, נגיד כמה דקות להסתכל עליו, כמה דקות ספר/עיתון ושאר הזמן-פלאפון.


בסוף גם צריך משהו שיחזיק אותך ערה בלילה שלא תירדמי עליו בטעות. 

אני איתך..שושנושי

בגיל יותר גדול אם הילד מתחיל להתעניין במסך,

שם הייתי עוצרת

וכן מסכימה שזה קשה 

לקרוא ספרלפניו ברננה!

לשמוע פודקאסט

לנוח (בהנקה בשכיבה)

בלי נקיפות מצפוןניקזמני

מה שאת צריכה זה להניק, הוא לא צריך בזמן הזה פוצי מוצי

תהיי בפלאפון כמה שאת צריכה כדי שההנקה לא תהפוך למטלה מעצבנת

מניסיון 

אני גם ניסיתי בלי פלאפוןאורות המלחמה
אבל באיזשהו שלב זה נהיה הזמן הכי אידיאלי לפורום... כי אח"כ אני עם הילדים האחרים ועושה דברים... אז 
אני ממש עם הפלאפון, לפחות בהתחלה כשההנקות ארוכותהשקט הזה
מה שכן משתדלת לראות נניח סרטון או משהו ואז לשים את הפלאפון רחוק ממני סתפ שלא יהיה ממש קרוב לתינוק..


כשמגיע הגיל שהם מתחילים כבר לשים לב למה קורה סביבם ואני רואה שהם מסתכלים על הפלאפון גם אז משתדלת להיות פחות אבל זה לרוב גם קורה כשההנקות קצרות יותר.


וכן גם דואגת לספרים אבל בדכ פחות נוח להחזיק ספר תוך כדי הנקה מפלאפון

תודה לכןלןאהבה.אחרונה
עזרתם למצפון שלי)
קורס הכנה ללידהנקודה טובה :)

היי

חושבת להתחיל קורס הכנה ללידה (בע"ה לידה ראשונה) ומתלבטת בין 'טבעי לך ללדת' של נחמי סגל לבין 'מרכז שפרה' של חנה בורר, פתוחה לעוד הצעות

מחפשת בעיקר כלים שיעזרו לי להיות בשליטה בלידה, לדעת מה קורה ואיך אוכל לעזור לעצמי. מלכתחילה רציתי גם שתהיה הכנה רוחנית אבל כרגע זה בונוס במידה וקורס אחר יתן כלים יותר יעילים..

אשמח לתובנות שלכן❤️

אני בגישה קצת אחרת לגבי קורס הכנהשושנושי

לא בטוחה שרוצה לשמוע

אז אשאיר את המחשבות לעצמי בינתיים חחח 

השארת אותנו במתחרוני_רון
חחח סיקרת, אשמח לשמוענקודה טובה :)
עבר עריכה על ידי נקודה טובה בתאריך י"ח באייר תשפ"ד 15:39

על הקורסים הנ''ל שמעתי והיה נשמע לי יותר הכיוון ביחס לקורסים של הקופות אבל פתוחה לשמוע גישות/ כיוונים אחרים

אז אני בגישהשושנושי

לפני לידה ראשונה חשוב מאוד מאוד ללכת לקורס הכנה

עדיף לקבל קורס הכנה רגיל, עם מידע שיכול לתרום ולתת תמונה מלמעלה על כל התהליך

יש קורסי הכנה בהם מלמדים ומשכנעים מאוד ללכת בגישה מסוימת, בפועל קורה המון שהלידה מתפתחת לכיוון אחר לגמרי

למשל, חברה עשתה קורס הכנה מזה יקר

בעלות של כ 3 א''ש שלימדו בה המון על הקטע של להיות בלידה נשימות ותרגילים עם תרגול תנוחות כריעה כל זה כדי לעבור לידה טבעית ללא אפידורל..

בפועל הבחורה קיבלה פיטוצין בפתיחה 3 וכל הנלמד בקורס הלך לפח.. יותר גרוע מזה - בקורס אפילו לא הסבירו על אופציות שקיימות מעבר ללידה טבעית פסטורלית סופר מגרה..

לדעתי כדאי קורס בסיסי רגיל שעושים בכל בית חולים לצורך הדוגמה

מסבירים בו הכל לגבי הלידה

על סוגי לידות

מסבירים על סוגי משככי כאב )מה שבקורס מעלה בכלל לא עשו, כי הרי ברור שכל המשתתפות ילדו בלידה ראשונה ללא משכך רק בעזרת התרגילים של המנחה רוחמה)

במקום הקורס הגרדיוזי הייתי אומרת לקחת דולה

שמלווה כבר בשלב של לפני היציאה לבית חולים,

מלווה בצירים

מלווה אם מדובר בירידת מים

מלווה אם מדובר בהתפתחות אחרת שמחייבת התחלה של תהליך לידה

היא נמצאת שם לעזרה באופן מעשי

ולא באופן מקדים ולא קשור למציאות כמו בקורס הכנה..


דיעה אישית שלי,

כמובן שלא חייבים להסכים עם זה


כן אומרת שברור לי שיש קורסים שכן מקיפים את הנושא כמו שצריך, שם זה אחרת

דיברתי על קורס הכנה בו מדברים רק עוד אופציה אחת מתוך חלום שרק לידה כזאת יכולה להתרחש

תודה לךרקאני

עזרת לי...

מוזר מאד הקורס הזה112233445566

מה שידוע לי ואני מהתחום ואני מאד מעודדת גישה טבעית.

ברור שמלמדים על סוגי זירוז וסוגי משככי כאב וממש לא רק את הטבעי.

כן אומרים את האמת שתנוחות שונות מקדמות לידה ו תאימות ליציאת תינוק הרבה יותר משכיבה על הגב

שאפידורל מקשה על תנועתיות שמקדמת לידה וכו ויש לו תופעות

ונותנים הרבה כלים פיזים ונפשיים להתמודדות עם הצירים


אבל ממש מעודדים את האישה לקבל מה שהקב"ה שולח לה ולזרום איתו בהתאם לתהליך שה מוליך אותה.

סיפור שהיה כך היהשושנושי

החברה לא ידעה מכלום

ואני כמעט נפלתי לפח הזה

היינו בהריון ביחד וממש ממש התלבטתי אם ללכת איתה ביחד לאותה אחת

הסיבה היחידה שלא הלכתי זה כי ידעתי שעל דולה אני לא מוותרת ולקחת גם את וגם את זה היה לי יותר מידי כלכלית..


הסילבוס שלה עדיין אצלי במייל, היא ממש חוזרת על זה שוב ושוב

שכל מטרת הקורס זה לדעת לבוא בגישה טבעית ללידה

בגישה שאנחנו מסוגלות יכולות מעוניינות וכו'


בפועל?

לא דיברה בקורס מילה על זירוזים

מילה על משככי כאב

יש כאלה שזה מושלם עבורן גישה כזאת, אבל אותה חברה ''נדפקה'' עם תוכנית אחרת ללידה..

אם ישאלו פה על הקורס הזה תזהירי באישי...112233445566

אבל חשוב לדעת שזה לא כולם בכלללל

ואפשר לבחור קורס בגישה טבעית ולוודא שמלמדים את הידע הרחב על הכל.


 

כי בעיניי קורס של בית חולים הוא בעייתי לצד השני

אף אחד לא מלמד אותך שאםידורל הוא עם תופעות לוואי וסיכונים ומעכב לידה וגורם סיבוכים

אף אחד לא אומר לך שכיבה על הגב לא מתאימה פיזיולוגית ללידה...

מלמדים אותך מה שנח לרופאים ולא בהכרח מה שנח ללידה

צודקת חלקית \בהתאם לניסיון המועט שיש לי)שושנושי

בעין כרם אכן לא דיברו על תופעות לוואי של אפידורל

כן דיברו על החשיבות בתנועה


כתבתי בהודעה הראשונה שלי שאני בטוחה שיש קורסים פרטיים מעולים ומקיפים את כל מה שצריך

בחוויה שהייתה לי מול קורס פרטי - אלה הרשמים..


בטוחה שיש קורסים מעולים.

מסכימהלב אוהב

יש הרבה "מידע יבש" בנוגע לסוגי לידות, תהליך הלידה,

מה קורה בחדר לידה, ועוד ועוד

ואגב את המידע הזה הרבה ממנו השגתי כאן חח 

וגם הרבה בכל מיני מקומות אחרים, לאו דווקא קורס

אבל כן בסוף לקחתי משו בקטנה שייתן לי מידע מקיף למקרה שאצטרך

זה היה טוב.

 

אבל דולה, וזה משהו שלא ידעתי,

באמת לפעמים קריטי...

 

וללמוד לשחרר זה עבודת חיים

לעבוד על אמונה, רוגע, להתחבר לגוף וכו' וכו'

 

מצד שני - אני הייתי בקורס הכנה ללידה "רגיל"מתואמת

ובדיעבד התבאסתי שלא היה שם שום דיבור על התמודדות טבעית עם צירים (חוץ מנשימות) ועל תנוחות לידה שונות...

אז צריך קורס שיכיל הכול...

זה יהיה הכי טוב שושנושי

אגב, בטוחה שיש כאלה

צריך רק למצוא אותם


או אולי כדי לחסוך את החיפוש אחרי כל אלה

שכל אחת תקרא קצת ברשת

קורס קטן

דולה שמלווה ברגע האמת בלידה ''שנפלה'' על היולדת ברצונו של בורא עולם

ויאללה זורמים


טוב, אני סתם ממש מולהבת מכל עניין הדולה

כי הייתה לי אחת מקסימה

ממש היה טוב שהייתה נוכחת

לא חושבת שעם 10 קורסים הייתי יכולה להיות ככה בטוחה בלידה המשובשת שלי.


חפרתי בקיצור.. 

אפשר לשאול אותך מי הייתה לך?רקאני

אפשר גם באישי אם את מעדיפה...

ומאיפה היא?

אני בדיוק מחפשת.

 

וסליחה על הניצלוש

הכל טוב, כותבת לךשושנושי

יש מהון המון מדהימות בעולם

לא לוקחת אחריות

מי שטובה לי, אולי מזעזעת לאחרת


אני בכל אופן לקחתי בהמלצה מחברה שלקחה

לכן הרגיש לי 'בטוח'

נכון, באמת הכי טוב קורס עם דולה פרטית...מתואמת
חשוב.. תודה רבה!🙏נקודה טובה :)
אני לא חושבת שצריך ללכת עפ"י "שיטה"שלומית.

מסויימת.

עדיף לדעתי לברר ספציפית על דולה/ מיילדת שיש לה קורס ואת מתחברת לגישה שלה

ופשוט ללכת ללמוד אצלה.

ואני מאוד בעד קורס הכנה ללידה ראשונה, נתן לי המון

אז שואלת על המדריכות הנ"ל אם מישהי מכירה נקודה טובה :)
ואצל מי עשית?
מכירה כמה שעשו אצל נחמי סגלפלא קטן

ומאוד מאוד נהנו. בעיקרון היא מדברת על גישה חיובית ועל לידה כחוויה.

לי אישית היה יקר מידי.

שליטה בלידה זה אוקסימרוןמקרמה

אין לך שליטה בלידה

את צריכה לקבל כלים להתמודדות עם מה שלא יגיע

והכי חשוב בלידה זה לדעת לשחרר


אם תגיעי ללידה ממקום של הצורך בשליטה- זה יהיה בעוכרך

(לצערי מדברת מנסיון)


תבדקי גם את הקורסים של 'אמית לידה'

תודה על הדיוק! מקבלת..נקודה טובה :)
צודקת לגבי היכולת לדעת לשחררשושנושי

זה כל-כך נכון!!!

וכן, כואב שזה לא תמיד ככה 

שמעתי על שתיהןדיאן ד.

לא מכירה באופן אישי.

 

על נחמי סגל הבנתי שיש לה קצת קטע רוחני אז כנראה ידבר אלייך.

חנה בורר אני עוקבת אחריה בוואטספ, היא מאוד בגישה שהיולדת צריכה להחליט על תנוחה בלידה ועל מה שקורה איתה ויש לה הרבה תובנות יפות.

לא עשיתי אצלה את הקורס.

 

מכיון שזו לידה ראשונה קחי בחשבון שיש הרבה חלומות על לידה ובפועל לפעמים הלידה מתחילה אחרת לגמרי.

(אני לדוג' למדתי לפני לידה ראשונה על התמודדות עם צירים ותיכננתי למשוך הרבה בבית וכו' ובסוף בכלל הלידה התחילה עם ירידת מים והייתי חייבת לעלות לבי"ח...)

 

עוד תובנה שאני חושבת עליה,

יש לנו רצון כזה לשלוט על כל מה שקורה לנו. זה מצמצם לנו חוסר וודאות ומרגיע.

אני חושבת שלקראת לידה כדאי ללמוד כמה שיותר. על סוגי לידות, על נשימות, על הורומונים שמופרשים במהלך הלידה וכו' וכו'.

אבל דווקא בלידה עצמה צריך לשחרר במידה מסוימת, זה גם קשור להורמונים.

יש הורמונים שמופרשים דווקא כשמשחררים שליטה ולא נמצאים בסטרס ובלחץ להחליט על כל דבר.

זה גם אמור לקדם לידה.

 

וואו תודה! עכשיו מצליחה להבין את הדיוק בין שליטהנקודה טובה :)

לבין לרכוש כלים..  מאמינה שזו תובנה שתהיה לי משמעותית❤️

ממליצה על יעל גריינראמא יקרה לי*
מכירה אישית הרבה מאוד נשים שהיו אצלברונזה

נחמי סגל ומרוצות מאוד

לא מכירה אותך אז לא יודעת להגיד לך אם זה הסגנון

אבל זה מגיע עם הכנה רוחנית ואישית

אומרים שנחמי מקסימה וקשובה

אז נשמע שיכול להתאים

היא גם דולה בעצמה אם את בקטע שלה..
 

*לא הייתי אצלה, רק שמעתי מחברות

ממליצה בחום על נחמי סגל!יפה ועייפה

בעיני קורס מדהים ונותן כלים מהממים!!

גם כלים פרקטיים ובעיקר עבודה בראש....

אבל לקחת בחשבון שהיא כן קצת מציגה את הלידה כמושלמת ואידיאלית ובלידה הראשונה חטפתי קצת שוק

עדיין שווה ממש כל שקל! והקורס פתוח ללידות חוזרות... 

ממליצה סביבי לכל מי ששואלת,זו מתנה לחיים!

ממליצה על נחמי סגלרותי7

כדולה.

למדתי אצלה לפני הלידה שלי הגדול שלי והיא עוד לא עשתה את הקורס של 'טבעי לך ללדת '.

והיה לי מהמם ממש!!

תודה רבה לכולן על ההמלצות והדיוקים🙏נקודה טובה :)אחרונה
אפשר להשתמש בטמפון חודש אחרי הלידה?גירית
לא להרבה זמן (בערך שעתיים).. ב"ה לא היה תפרים אם זה משנה 
אם אני לא טועה ההנחיה היא לאאולי בקרוב
לא להכניס לשם כלום נראלי 🙈 האזור רגיש.. ואת לא רוצה שיתפתח שם משהו בגלל זה..
עד 6 שבועות ההנחיה שאסור.תדהר

לא קשור לתפרים.

האזור הפנימי  עדיין יחסית פתוח והרחם חשוף מאד לזיהומים. כל הכנסה של גופים זרים לנרתיק זה פתח לזיהום חמור.

אם הידיים שלך אפילו קצת לא נקיות, ואת מחדירה לשם טמפון, את חושפת את הנרתיק והרחם לזיהומים מסוכנים.  

תודה!גירית
ומה לגבי בדיקות טהרה? (אם אולי יסתיים לי הדימום לפני 6 שבועות..) ואם כבר כמה זמן לוקח לכן/בדר"כ עד שנתיים הדימום?
בדיקות טהרה - אין בעיהתדהראחרונה

זה כבר בשלב שאין דימום.  אין רקמה מדממת וחשופה ברחם.  ובמצב זה אין חשש לזיהומים.  

אשמח להמלצותברונזה

מחפשת מקום סגור לבילוי זוגי נחמד משהו לא יקר ומגוון

באיזור חיפה והקריות

ואם לא נוכל לנסוע גם למרכז

יש למישהי רעיונות?🙏🏼

אנחנו פעםאורות המלחמה
הלכנו לרכבלית בחיפה בלילה. היה לנו קרון לבד ופשוט ישבנו ודיברנו... זה היה נחמד. יש גם את הטיילת בקרית ים... 
רעיון יפהברונזה

היינו ברכבלית

וגם מחר יש לנו רק אופציה של יום...

קצת מאכזב שזה בדיוק נפל על יום שכל כך חם 😑 מקווה שיהיו עוד רעיונות

אתם אוהבים ים?אורות המלחמה
כן, אבל לא רותח מחר שכבר לא נהנים?ברונזה
לא נראה לי עד כדי כךאורות המלחמה
מה עשיתם בסוף? 
הלכנו למסעדה עם מזגן😅ברונזה

אני בהריון הזה לא לוקחת סיכונים לשמש

בשניה נהפכת לשלולית😂

חחח אחלהאורות המלחמהאחרונה
מה שטוב לכם
באולינג, חדר בריחהדיאן ד.

באולינג יש בנשר, חוצות המפרץ, קריון

חדר בריחה עשיתי פעם בנשר.

מעבר למוצקיםלהתחיל מהתחלה

שונאת את השלב הזה.

פשוט לא הולך לי עם זה, לא טובה בזה. ממש נוח לי להניק ומעבר לאוכל לא זורם לי.

זה לא ילד ראשון.

כל עצה תתקבל בברכה

בן כמה?בתי 123
7 חודשיםלהתחיל מהתחלה
כבר נותנת מגוון אבל פשוט לא טובה בזה
העצה שלישיפור
לנסות לתת טיפה מהאוכל שאת אוכלת (פירור של גזר מבושל מהמרק, פירור מהאגס שהורדתי עם הציפורן) ולראות איך מסתדר עם זה. עם מסתדר עם סה לתת עוד קצת וכל פעם קצת יותר, אם לא מסתדר- הילד לא מעוניין, או שיש כאבי בטן או הקאות אחר כך אז לחכות כמה שבועות ולהתחיל שוב. עבד לי מעולה עם 2 ילדים. אצל אחד עדיין לקח בערך שנה עד שהתזונה התבבסה בעיקר על מוצקים, כי הוא אכל כמויות קטנות והעדיף הנקה, ואצל השני זה הלך זריז- בערך חודשיים עד שאכל ארוחות מלאות. 
אני כבר אחרילהתחיל מהתחלה
נותנת כל מה שאפשר, אבל פשוט לא הולך לי להגדיל את הכמות והתינוק דווקא בעניין
נראה לי שיש תינוקות שהשלב הזה לוקח זמןשיפוראחרונה
הייתה תקופה שהיה חשוב לי שיאכל יותר כי לא עלה טוב במשקל, אז ראיתי שלתת סוג אחד של אוכל ואז כשמסיים אז עוד סוג ואז כשמסיים אז עוד סוג כמובן בסדר עולה מהאוכל הפחות טעים ליותר טעים עזר לו לאכול יותר. אבל לא הייתי משקיעה בזה סתם.
מזדההמתואמת

הפתרון שלי הוא אוכל אצבעות... כלומר - מניחה בפניהם אוכל רך אבל שלם, והם לוקחים לבד ומכניסים לפה.

נכון, לוקח להם יותר זמן ככה להגיע לארוחה שלמה, אבל בעיניי זה עדיף על פני העצבנות שנגרמת לי מזה - עצבנות שמן הסתם עוברת לילדים...

נראה לי שהרעיון הזה הפך ממש לגישה - בייבי לד: הילד בוחר בעצמו מה הוא רוצה לאכול, וכך לא נוצר לו אנטי לאוכל. אז אני אמנם לא עושה את זה בגלל הגישה, אבל נחמד שיש גושפנקה לדרך שלי

ועוד דבר - אני לא מכינה אוכל במיוחד בשבילםמתואמת

אלא נותנת מהאוכל שמכינה לכולם, וכשמכינה משתדלת לחשוב על זה שיש גם תינוק, ולהכין אוכל רך. (מרק וחמין עובדים הכי טוב)

זה כבר מקל על העניין.

וכן, מחזיקה בבית אוכל תעשייתי מותאם לתינוקות (כגון במבה) למקרה הצורך. לא אידאלי, אבל שוב - עדיף על פני העצבנות והלחץ.

באמת שלב מאתגרשפוש

תנסי להכין מראש כמות, לטחון ולהקפיא מחולק למנות

ולהאכיל בנחת.. בהתחלה זה לוקח מלא זמן, אחכ מתקצר.. כמו הנקה

וברגע שהילד יושב טוב, אז עוברים לחתיכות רכות של אוכל שהילד אוכל לבד

ממש אשמח לעזרה - בדיקות ביוץ.אנונימית בהו"ל

טבילה הייתה במוצש.

 

בשישי בדיקה בלי פס.

שבת לא עשיתי.

ראשון - פס כהה קצת פחות מהפס בקרה.

היום - חלש בהרבה מאתמול.

 

הביוץ היה בשבת?

 

עדיין לא היה?

תעשי מעקב זקיקים. מניסיוןאורוש3
אני כבר רוצה להצליח החודששששש!!!!!אנונימית בהו"ל

די, כבר יותר מדי זמן!!

 

אני לא מבינה בבדיקות ביוץרקאני

אני לא הצלחתי עם זה...

אבל להיות יחד כל יומיים אם זה אפשרי- זה פתרון ממש מוצלח... לנו זה עבד

(כמעט כל יומיים...)

לא לא לא, אנחנו לא אוהבים את זה... תודה!אנונימית בהו"ל
עשית בדיקה במוצש?פרח חדש

אם לא, אז פעם הבאה תעשי

וקצת קשה לדעת אם היה ביוץ או לא כי אולי זה לא הגיע להיות כהה ממש

בעז"ה שהפעם הבאה תהיה לילד הבא;)אנונימית בהו"ל
רופאת נשים תדע לעזור לי?אנונימית בהו"ל
אם תעשי פרופיל הורמונלי- אפשר יהיה לקבל מושגמקרמה
אם את אחרי ביוץ
זו בדיקת דם רגילה? לבקש הפנייה מהרופא משפחה?אנונימית בהו"ל
רק לידיע, יש הרבה דעות שאומרות שמותר לעשות בשבתמקרמה
לצורך הבהרהYaelLאחרונה
הבדיקה לא יוצאת חיובית ביום הביוץ. בדיקה חיובית פרושה שהביוץ יתרחש ביומיים הקרובים.
מתי אקבל מחזור לאחר הפסקת תמיכה?בת-חן1
אסטרופם ואנדומטרין?
אצלי זה היה כמה ימים, משהו כמו 3 ימיםאולי בקרוב
3/4 ימים. חיבוק יקרה!!! בשורות טובות בקרובאמהלהאחרונה
מכירות את ד"ר מתתיהו אורמינר? אף אוזן גרון.אמא טובה---דיה!

אשמח לשמוע איך הוא, ובעיקר איך הוא עם ילדים (דיס המלצות בפרטי).

תודה רבה!

מקפיצה ליאמא טובה---דיה!
לא מכירה..כי כל פה
איזה קופה?
מקפיצה. בהצלחהאמהלהאחרונה
פתרונות לבליעת פרנטל, כדור עצוםם חחחמאמאמיה 3

אז עד עכשיו עם ניסיון של 4 הריונות ,הייתי בולעת את הפרנטל בשלמותו ובגלל גודלו היה עושה לי מוטיב הקאה

הפעם החלטתי שאני שוברת אותו לשניים ודווקא עכשיו שהוא חצוי גרם לי להקיא ממש (ממש סורי על התיאור)

יש אופציה שלישית?

מחיר סביר מאד.יפה ועייפה

בהריון הקודם ניסיתי כדורים חלופיים יקרים בהרבה.

אין בו כמו הפרנטל אבל זה עדיף מכלום. אני כבר לא הצלחתי לקחת את הכדור

איך לשמור על שלווהאנונימית בהו"ל

מרגישה שאני מאבדת את זה

עובדת במשרה מליאה כל יום כולל נסיעות מ-6 וחצי עד 4

עם בוס חי בלה לה לנד עם דרישות הזויות

מנסה להיות סבלנית ולהסביר למה הדרישות לא הגיוניות

אח"כ חוזרת הבייתה להיות עם הילדים החמודים

3 פעמים בשבוע לוקחת אותם לחוגים או טיפולים נצרכים

לא סופרת בכלל קפיצות לרופא או קניות שבועיות בסופר

אה כן גם באמצע היריון

ואז לפעמים בעלי או הילדים באים אליי בבקשות הזויות לדעתי

הבעל אומר עושים מדורה ללג בעומר מהגן אולי תלכי איתם

עכשיו פתאום אומר אולי נשלח לחוג שחיה

חבר

אתה שומע מה שפיך מדבר?

מה אתה חושב שאני סופר וומן?

כלומר אני כן

אבל יש גבול

ובאמת מנסה בנעימות להוריד אותו מהעץ כשלא נראה לי

ובאמת הוא עוזר המון

אבל גם הוא חוזר מהעבודה מאוחר וגמור מעייפות

ולפעמים אני זורמת

אבל לפעמים כבר דיי

המרירות והעוקצנות פשוט יוצאות

נשפכות

מטנפות את הכללל

דייי

עזבו אותי בשקט

כבר לא מסוגלת לעמוד על הרגליים


איך

איך להיות נחמדים יותר?

לא רוצה להעליב אף אחד

אבל אני כבר בלי סבלנות ואין צפי מתי זה יעבור

אני מנסה עכשיו להוריד זמן שאני בפלאפון בתקווה שזה יתן לי קצת שלוות נפש

לספור עד 5 לפני שעונה

אבל לפעמים העצבים פשוט מטפסים

אשמח לתובנות

לא יודעתתקומה

אם זו התשובה שתעזור, אבל רק אשתף ממני-

כשאני עמוסה מידי אני לא מצליחה להיות סבלנית, גדול עלי.

אז כשאני רואה שהעומס מתחיל להשתלט, אני עושה סדרי עדיפויות ומה שלא מספיק חשוב, אני לא עושה.

אני משחררת סטנדרטים, בודקת מחדש האם הדרך שבחרתי מתאימה לי או לא ומשנה בהתאם לצורך.

זה לא שאין לי תקופות שאני פחות רגועה, כן?

זה בסדר.

אבל ככלל, לא עושה לי טוב לחיות ככה, אז מנסה שהעומס יהיה כזה שאני יכולה לעמוד בו, ולא כזה שיכריע אותי

חייבת להגיד שהתעייפתי רק מלקרואמקופלת

אני רק חושבת על להיות מחוץ לבית מ6 וחצי עד 4, ואז לחזור לילדים..

ואחר כך עוד לצאת איתם שוב מהבית?

נשמה, ברור שתהיי עייפה ובלי סבלנות.

מצטרפת למה שתקומה כתבה, אולי לחשב מסלול מחדש ולעשות סדרי עדיפויות, מה שלא חייב - להוריד.

אין ציפייה להיות סופר וומן..

פעם נשים יכלו לתפעל את הבית טיפ טופ, אבל הן לא עבדו, בטח לא במשרה מלאה כ"כ הרבה שעות מחוץ לבית.

וזה כל יום כל יום, בלי חופשים בין לבין. זה מתיש וסוחט ממש ממש.

מבינה אותך!!


שולחת חיבוק ומקווה שתמצאי דרך להקל על עצמך בעז"ה

כשישoo

עומס גדול באופן תמידי קשה לשמור על שלווה.

לי השלווה מאד חשובה, לכן אני לא מעמיסה על עצמי אף פעם וגם לא נותנת לאף אחד להעמיס עלי, גם בעבודה גם בזוגיות וגם עם הילדים.


אני תמיד משאירה כוחות לבתלמים שתמיד מגיעים, ברגיל אני פועלת ב50% מהכוח שלי, כשיש בלתם אני אולי ב80%, פעמים בודדות אני משתמשת בכל הכוחות ואז יודעת לעצור ולהבין שעשיתי יותר מדי.


זה דורש לפתח מודעות עצמית ולהשקיע זמן וכוח בתכנון, בדיון והבהרות מה אני מוכנה לעשות ומה לא.

עונה לך כי אני בערך באותו מצבSARITDO

גם יוצאת ב6.5 חוזרת ב4

גם עם בוסית קוטרית על הראש

לא יודעת במה את עובדת אם זה עבודה פיזית

לי הנס שזה עבודה לא פיזית כל היום מול המחשב במזגן

אחכ גם חוזרת לילדים החמודים כולל כל מה שזה אומר

לא בהריון (מקווה בקרוב בעז"ה)

ובערב יש לי עבודות עצמאיות שאני לוקחת

וכן עומס וזה מממש לא קל!!

וגם אני לפעמים מאבדת את השלווה ונכנסת ללחץ

אבל משתדלת מאוד לא לאבד פרופורציות.

משתדלת להסתכל על הכל בעין חיובית

יש ילדים בה

יש עבודה בה

יש בעל בית בה

ואז עושה לעצמי סדר עדיפות

יש דברים שאני בהחלט מוותרת עליהם

או נעזרת במישהו

כל אחד וסדר העדיפות שלו


מבינה את המצוקה

אןלי מנחם אותך לדעת שאת לא היחידה


את רק בן אדםבת 30

ועוד בהריון.

ומה שאת מתארת נשמע ממש קשה. 

חייבת להוריד עומס איכשהו.

אני חושבת שבעיקר צריך פה לראות איך להוריד ממך עומספרח חדש

איך אפשר לעשות את כל זה ולהישאר רגועים? נדיר מאוד.

אז כל עוד המצב נשאר ככה, תקבלי את זה שאת לפעמים קצת נשברת ולא בדיוק נחמדה 

תודה לכולןאנונימית בהו"ל

ב"ה חוג אחד נגמר אתמול והנוסף עוד חודש

גם בעבודה כבר החלטתי שאני לא משתגעת ועושה רק מה שאני יכולה בלי לנסות להספיק עוד משימה

מקווה שכל זה באמת יעזור ואחזור לשפיות

כי אני מרגישה שקשה לשלוט על הפה, אני רוצה להיות יכולה לא להגיב מהבטן בשניה שמישהו אומר משהו

וזה יוצא בעיקר על בעלי כמובן

נגיד אם חמותי מחליטה לקפוץ לביקור כמה שעות לפני שבת כי בדיוק קנתה לנכד ספר מעניין אני מבליגה

אבל כשזה בעלי איכשהו הגבולות פרוצים... 

אפשר ללמוד לשלוט על הפהoo
גם כשעצבניים, אבל זה מצריך הרבה אנרגיות, לכן זה יכול לעבוד עם ביקור קצר אבל לא לאורך זמן.


צריך לטפל בעיקר בטריגר של העצבים, לצמצם את הזמן שצריך להתאמץ לא להתעצבן.

תודהאנונימית בהו"ל

אני רואה שהרוב באמת מדברות על זה שהעומס גורם לעצבנות שגורם לציניות. ננסה לטפל בזה.

יותר מזה שבעלי באמת עושה המון ואני מאוכזבת מעצמי שבמקום לפרגן לו גם אני רק מקניטה אותו

ואי שמעילב אוהב

בלי קשר לתובנות או עצות את אלופה

אין לי מושג איך את עושה את זה, ועוד בהריון...

אני לא עושה חצי ממך ועייפה חח

מקווה שאת מספיק מעריכה את עצמך.

באמת נראה לי אין מנוס מעצבים, כלומר, אפשר לעשות עבודה לא להוציא עצבים

אבל כשעייפים והכל נופל עלייך, כנראה שלפחות בפנים תרגישי עצבנית.

הכי הגיוני בעולם. 

 

מה שלי עוזר זה לדבר לעצמי במחשבות

להזכיר לעצמי שהרגש הזה בא רק בגלל שאני עייפה

ושאם אני ישנה טוב ואוכלת טוב, בכלל אין לי את הרגש הזה

אז חבל סתם להוציא אותו ולהרוס

כאילו אני מסבירה לעצמי למה הגעתי למצב הזה של להרגיש עצבנית

וזה משכנע אותי למה לא משתלם להוציא את העצבים. 

וגם, שזה גל, והוא יעבור... 

כשאנחנו לא סבלניות זה בדר"כרותי7

אומר שאנחנו לא מספיק מקשיבות לעצמנו -

לא מקשיבות לגבולות שלנו , לא מקשיבות לרצונות שלנו, לא מקישבות לרגשות שלנו.

כשנקשיב יותר למה אנחנו רוצות, מרגישות וחושבות תהיה לנו יותר סבלנות.

כי בסוף כשבעלך מציע שאולי תלכי עם הילדים למדורת ל"ג בעומר. מה את מרגישה שם?

אולי שהוא לא רואה אותך, שהוא לא רואה שאת מותשת כבר, וזה באמת ממש כואב.

תכאבי את הכאב הזה.

ככל שתתני יותר מקום לרצונות ולרגשות שלך תהיה לך יותר סבלנות לעצמך ולכל מי שסביבך.

צודקת במאה אחוזאנונימית בהו"ל
רק אומרת וואווווורקאני

את בהחלט סופר וומן!!!

לא נשמתי רק מלקרא את העומססס

תנסי להרפות מידי פעם, אני ההצלה שלי זה שבתות (והעומס שלי שונה מאוד משלך...)

אני ממש חיה משבת לשבת וזה מחייה אותי...

וואואורות המלחמה

לא פלא שאת עייפה

זה באמת המון.

הייתי בודקת אפשרות להוריד חוגים, יותר בריא לילד שתהיה לו אמא רגועה מאשר חוגים כל הזמן...

או לבדוק אפשרות להוריד אחוזי משרה...

זה נשמע באמת מטורף

תודה לכולןאנונימית בהו"ל

גם ל-@רקאני ול-@לב אוהב ולמי שפיספסתי

ב"ה אני לא עייפה לפעמים הולכת לישון גם ב-8. וגם עם העייפות אני יודעת להתמודד. יותר מטריד אותי החוסר יכולת לשלוט על הציניות..

טוב לך ככה?שוקולד פרה.
תראיאנונימית בהו"ל

ב"ה מרגישה שאני מנצלת את הזמן שלי טוב.

אם כבר להוריד עומס הייתי מעדיפה להוריד מהעבודה, וזה אני קצת מנסה, עם כמה שהבוס חי בלה לה לנד. סתם דוגמא היה לי שבוע שעבר תוכנית שבועית, שהוא ידע מה היא. ברמה שהימים מלאים. פתאום תחילת שבוע שעבר הוא בא עם עוד כמה משימות בדחיפות גדולה. שכל אחת לוקחת לפחות חצי יום. אמרתי לו אתה בטוח? כן זה בדחיפות. טוב. עושה.

אתמול הוא שואל אותי מה עם המשימות המקוריות?

אמרתי שלא הספקתי הכל. הוא התפלא! אשכרה חשב שאצליח לעשות כפול באותה כמות זמן! לא יודעת מה עובר לו בראש ותוהה אם כל הבוסים ככה

את נשמעת מדהימהשוקולד פרה.אחרונה

ואני חושבת שהמנהל שלך זכה בך.

האם את מקבלת הערכה ופרגון מספיקים? כי זה גם עוזר לנפש לא להגיע לקצה

באיזה שלב סיפרתם לילדים על ההיריון?עינב שכמותי
כמה ימים לפני שסיפרתי למשפחה המורחבתשיפור
כדי שלא ישמעו דרך מישהו אחר
תלוי בגיל ובמצב ההיריוןמתואמת

יצא לי לספר בשבוע 8 או 9 לילדים בני 13-12 והלאה.

לרוב מעדיפה לספר קצת אחר כך, בסביבות שבוע 15 או 16. לקטנים מתחת לגיל 10-9 מעדיפה רק אחרי סקירה מאוחרת.

סתם אני צוחקתגוגי גוגי
הבן שלי בן שנה סיפרנו לו על ההתחלה 😂😂😂 אני גם משחנשת איתו על זה חחח
חחח מעניין מה הוא מבין...רקאני

בסוף הם כן קולטים קצת... לא?

שלי בן שנה וחודשייםרוני_רון

וכששואלים אותו איפה בייבי הוא יודע להצביע על הבטן שלי

אבל לא חושבת שהוא באמת מבין משו. קלט שלבטן של אבא קוראים בטן ולבטן של אמא קוראים גם בייבי.

לא נראה לי שמעבר

איזה מתוק!רקאני
שיקלוט זה טוב חחגוגי גוגי
יתכונן..
גם אצלי סיפרתי לגדולה על ההריון של הקטנההשקט הזה
על ההתחלה


כי הייתה בת שנה ולא באמת הבינה, ככל שההריון התקדם גם היא הלכה וגדלה וכבר הבינה יותר וגם קצת דיברה יותר  


ברור לי שבהריון הבא אספר לה מאוחר יותר כי היא כבר מדברת ומבינה.

זה מאוד תלוי גילרקאני

אין לי ילדים עדיין אבל נראלי בהתאם לגיל...

סוף שליש ראשוןמחכה מאוד !אחרונה
הוא עוד מעט בן 3 
לימודי ימימה בזום, מכירות את כליל השחר?קמה ש.

בס״ד

 


 

אשמח לחוות דעת (דיס באישי בלבד). תודה!!

יש כאן מישהי שהתגברה על פחד מנהיגה?Blueberry

אני לא מדברת על סתם חוסר בטחון שעובר עם הזמן, אלא יותר על פחד ממש שמשתק (כמו פחד מגובה וכו')

יש כאן מישהי שממש עברה תהליך עם מטפלת רגשית/ nlp או עם עצמה ויכולה להמליץ?


השאלה כמובן בעקבות אחד השרשורים כאן..Blueberry
יש קבוצות בפייסבוק של חרדת נהיגהאישהואימא

ממליצה לך להצטרף..

יש קבוצה אחת שהיא של נשים בלבד

אין לי פייסבוקBlueberry
מקפיצה לי
כן...לב אוהב

מישהי שאני מכירה, לקחה תקופה ארוכה תמצית באך לפחדים... 

גם נלפ אחלה לפוביות/פחדים ממשהו ספציפי

תודה! וזה עזר לה? היא נוהגת עכשיו?Blueberry
כןבאורות
Cbt עזר. ולנהוג המון בלי שהיתה ברירה
יכולה לפרט....?!חיכיתי חיכיתי
גם מחכה לפירוט...Blueberry
וגם להזדהות האמת חחחח
בגדולבאורות

לא נהגתי כמעט בכלל. היתה לי ממש חרדה מזה (דפיקות לב, בחילות, סטרס מטורף על הכביש..., וגם כמובן המנעות עד כמה שאפשר)

היום נוהגת הרבה. לא חופשי עדיין לגמרי לצערי, אני לא אגיד שאוהבת את זה ושנוהגת לכל מקום שארצה, אבל בהחלט התקדמתי משמעותית. אבל נאלצתי לנהוג בגלל עבודה שהתחלתי. אז הלכתי למטפלת cbt, עשיתי איתה בערך 10 טיפולים, ביניהם גם טיפולים שהיא היתה איתי ברכב ויצאנו לנהיגות, בסיום כל טיפול קיבלתי משימות "חשיפה"- יציאה לנהיגות שהפחידו אותי, בכל פעם הרחבנו קצת את הטווח. וזה עזר... מה שהכי עזר היה העבודה עצמה וזה שנאלצתי לנהוג וזה הכריח אותי להתמודד עם זה ברמה היומית, ככל שמתאמנים יותר החרדה פוחתת. 

תודה רבה על השיתוף!!Blueberry
לא אנידרקונית ירוקה
חמותי עשתה תהליך לפני זמן מה. ממצב שהיא פחדה לנהוג לעבודה בישוב ליד (5 דקות, בכביש לא בעייתי) היא הגיעה למצב שהיא יכולה לנהוג לבקר את הילדים (שעה+ לכל כיוון). היא עדיין לא אוהבת לנהוג, אבל כבר לא מפחדת מזה מאוד
תודה רבה שסיפרתBlueberry
מה בדיוק התהליך שעשתה? מה עזר לה?
אם אני זוכרת נכוןדרקונית ירוקה
זה היה קורס cbt ממוקד לזה. נפגשו פעם בשבועיים בזום (כי זה מיועד לנשים שפחדו לנהוג, אז קשה להפגש פיזית). כל מפגש הן לקחו משימה קצת מעבר למה שעשו בעבר וסיפרו איך עברה עליהן המשימה של שבוע שעבר. לדוג' בהתחלה היא נהגה לעבודה פעם אחת. אח"כ נהגה לעבודה של בעלה עם מלווה. אח"כ נהגה את זה לבד וכו'
הם גםדרקונית ירוקה

למדו אסטרטגיות להרגע ולשחרר מתח. למשל למתוח את הגב העליון בזמן רמזורים.

אני!!יגל ליבי

ממש ממש פחדתי ולא הצלחתי להביא את עצמי למצב שאני קובעת שיעור נהיגה.

לא למדתי נהיגה בארץ אז התהליך היה לי קצת שונה, בחרתי לי מישהו שאני ממש בוטחת בו ללמוד איתו ועשינו תהליך איטי ממש. בהתחלה רק בחניה ריקה בנסיעה איטית ממש ואז רק כשהרגשתי מוכנה עלינו על כביש קטן, לאט לאט התקדמנו והארכנו את הנסיעות. רק כשהרגשתי שאני מוכנה עברנו לשלב הבא.

פעם ראשונה שעליתי על כביש מהיר בכיתי ממש, פחדתי מאוד, אבל עשינו נסיעה ממש קצרה בשעה שהכביש די ריק וככה לאט לאט צברתי יותר ביטחון.

המון חיזוקים חיוביים של המלווה שלי והמון תפילות

ובאמת להיות מאוד מאוד קשובה לעצמי, לא לדחוף יותר ממה שאני מרגישה שאני מסוגלת. להאמין בי ובקב"ה

ב"ה היום אני עם רישיון בערך חצי שנה

לא אוהבת לנהוג אבל שמחה שאני יכולה וגאה בעצמי מאוד שהצלחתי!!

מקווה שעוזר❤️

תודה על השיתוף! ואיזה אלופה את!Blueberry

מעניין שכולן כותבות שעדיין לא אוהבות לנהוג...

ויש לי נראה לי דילמה פנימיתBlueberry
מה אני לא אוהבת יותר:" להיות תלויה וכו'" או לנהוג
אני ממש שמחה שעצמאות שזה נתן לייגל ליבי

ובזה שאני כבר לא משגעת את בעלי😅

נסיעות קצרות אני סבבה

תמיד אעדיף להימנע מנסיעות ארוכות לבד

פעם לא היתה לי בעיה לנהוגפולניה12

מאז שאני אמא אני מרגישה שהאחריות עלי בנהיגה הרבה יותר כבדה ומעדיפה להעביר למישהו אחר..

מה גם שלרוב אני עייפה ברמה זו או אחרת..

אני בהתחלה מאוד פחדתי לנהוג מחוץ לעיררוצהכברללדת

הידיים ממש רעדו לי בפעם הראשונה שנהגתי נסיעה ארוכה מחוץ לעיר.

אבל עבדתי כל כך קשה על הרישיון הזה שהתעקשתי להתגבר על החרדה הגדולה שהיתה לי.

היום אני נוהגת כבר כמעט שנה ומאוד מאוד אוהבת לנהוג.

אני נוהגת המון המון מחוץ לעיר, מפעם לפעם החרדה קצת ירדה...

אוהבת את העצמאות שהנהיגה נותנת לי.

איזה כיף לשמוע שאת אוהבת לנהוג עכשיו!Blueberry

ונוהגת מחוץ לעיר.

ושוב נראה לי אצלי זה לא פחד רגיל. כי עשיתי המון טסטים עד שעברתי ועדיין זה לא היה המניע שלי לנהוג (במיוחד אחרי שנתחתנתי)

❤️❤️יגל ליביאחרונה

בסוף אני נוהגת רק חצי שנה

יכול להיות שלאט לאט אוהב את זה יותר

לי היו התקפי חרדה בנהיגהגלי גלי
עברתי טיפול פסיכולוגי שכלל גם cbt אבל לא רק, כי בתכלס מתחת להתקפי החרדה היו כל מיני דברים אחרים שבחרתי לעבוד עליהם
מעניין...והיה קשר בינהם לבין פחד לנהוג?Blueberry
מכירה מישהי שהיה לה רישיון ועדיין פחדה מאוד לנהוגמאמאמיה 3

אז היא לקחה את עצמה בידיים  , קנתה אוטו והכריחה את עצמה לנהוג כל יום לעבודה

בשבוע הראשון נעזרה בבעלה שיהיה מלווה שלה בבוקר ואז הוא חזר עם האוטו ובסוף יום אסף אותה מהעבודה והיא נהגה חזרה הביתה.

אחכ היא כבר נסעה לבד הלוך חזור לבד, בערך אחרי חודש של נסיעה יום יומית לבד- קיבלה ביטחון ונוהגת לבד עם הילדים שלה בביטחון .

במקרה שלה עזר לה להתמודד עם הפחד 'ולהסתכל לו בעיניים'

לדעתי כאן מדובר על סתם חוסר בטחון שמצויBlueberry

בתחילת הנהיגה.

לי יש ממש פחד שמשתק אותי. יצא לי לנהוג עם בעלי ועדיין זה לא עזר

יש לי עוד שאלה..Blueberry

נראה לי שלא חידשתי את הרישיון שלי (לא שילמתי נראה לי את האגרה שצריך)...כי מבחינתי הייתה תקופה שאמרתי אין מצב אני נוהגת!

אצטרך לעשות שוב פעם טסט?

אולי מישהי יודעת מנסיון

חשוב לי לשתף על התקן תוך רחמימחכה להריון

כלכך פחדתי מזה,שמעתי כל מיני דברים נוראיים,

אתמול עשיתי התקן נובה טי וזה היה כלכך פשוט ולא כואב בכלל!! אני יודעת שזה משתנה מאישה לאישה,אבל חייבת לומר מי שמתלבטת פשוט לכו על זה,לא מרגישים כלום כלום,ברגע שהיא מכניסה את ההתקן מרגישים התכווצות קטנה כמו מחזור וזהו!! אני החלטתי שיותר לא מכניסה הורמונים לגוף עם כל מה שהם עשו לי,וזו החלטה כלכך טובה שקיבלתי  

אבל חשוב להבין שזה לא חייב להיות ככהמיקי מאוס

אם רופא עושה טעות

או מתנהל בחוסר רגישות

זה לא בעיה של התהליך אלא של הרופא!


אולי חשוב להדגיש שהמטרה ממש לא לומר שאם כאב למישהי היא מוזרה או צריכה להרגיש שהיא מדמיינת או מגזימה. אסור שזה מה שיצא מכאן

כל אחת יודעת מצוין מה היא חווה


אלא לומר שזה לא תקין ואם כואב בצורה חריגה אז אפשר לבקש לעצור את התהליך, ללכת לרופא אחר, אולי להתלונן אם יש סיבה לחשוב שזה נבע מהתנהלות לא תקינה, או לכל הפחות לא לחזור לרופא הזה ולא להמליץ עליו

ולמי שלפני התהליך- בעיני זה תהליך שממש חשוב לקבל המלצות לפני. לשמוע שבאמת זה רופא מיומן ורגיש

כי יכול גם להיות אחרת.....

מתנה לאחות במחלקת יולדותחושבת4321

חברה טובה מתחילה בקרוב לעבוד במחלקת יולדות,

יש לכן רעיון למתנה בשבילה??

יכול להיות משהו שקשור לעבודה או משהו שיעזור לה בעבודה.

לא מצליחה לחשוב על רעיון...

אולי איזה ספר מענין בנושא עם שוקולד טובפיצישלי
תודה רבהחושבת4321
ממש הייתי רוצה איזשהו פריט שילווה אותה בעבודה אבל ספר ושוקולד תמיד הולך
יש מחזיק תגבשורות משמחות

מוכרים באחת החנויות הירושלים ממש יפה עבור אחיות ורשום עליו משפט תואם קניתי לחברה טובה וממש מתאים ומשמח

אפשר גם להזמין דרכם אם את לא מהאזור

מה השם של החנות?חושבת4321
זה בעצם תג שהיא לא תלך איתו בעבודה, רק בשביל המתנה? 
היא יכולהבשורות משמחות

להשתמש בו בעבודה זה לא תג זה המחזיק תג

קוראים לחנות 'מתנות משמחות'

הבנתי, אבדוקחושבת4321אחרונה
אולי כוס לשתיה חמהמה רבו מעשייך

שרשום עליה "עושה חיים" עם קריצה או משהו כזה...

תודה, רעיון חמוד 😀חושבת4321
מוצץ גדול עם סוכריותהכל לטובה

עט עם הקדשה כתובה

אולי יש כרית או בלון עם הכיתוב אח/ות נולד/ה- אחות תרתי משמע ...

עוגה שכתוב עליה בהצלחה אחות

אהבתיחושבת4321

בהצלחה אחות!

תודה 😊

ביטוח בריאות סיעודיאביב באוויר

לא מזמן ראיתי כתבות בנושא ביטוח בריאות סיעודי לילדים שזה נכנס אוטומטי בקופות חולים.

זה נשכח ממני, על מה מדובר?

בעצם למה זכאים ילדים, באיזה ביטוח .

לא נכנס אוטומטיבוקר אור
צריך להתקשר ולבקש להכניס אותם
זה בתוספת תשלום?יעל מהדרום
לא זה חינם עד גיל 18בוקר אור
לא, רק מטרטרים אותך לזכור להתקשרשידור חוזר

וכדאי וחשוב שזה יהיה פעיל, במיוחד כשזה חינם

ורק בבריאות!


(למה אני כותבת מטרטרים? כי את מתקשרת למוקד של הקופה, שנותנים לך את הטלפון שלך המוקד של החסרת ביטוח שהם עובדים איתם, הייתי צריכה לנסות 3 פעמים עד שתפסתי נציג, ואח"כ הוא רק לקח פרטים ואמר שיחזור אלי, התקשרתי חזרה וכתבתי עוד 3 פעמים!!! עד שקיבלתי מענה וסוף סוף זכיתי שזה יופעל לי. סליחה אם אני מייאשת, אולי בקופות אחרות זה יותר טוב)

וואלה לנו זה עבד ממש מהרבוקר אור
אל ייאוש!
תודה לכן!!יעל מהדרום
ומה זה.אביב באוויר

עד איזה גיל

מה המשמעות של ביטוח סיעודי מגיל קטן

מציעה לגגל לקבלי יותר פרטיםבוקר אור

בגדול עד גיל 18 זה חינם, מגיל 18 תצטרכי לשלם

נותן כסף אפ הילד במצב סיעןדי

לפעמים נכנס אוטומטי לפעמים לא, צריך לבדוקשיפור
חשוב לבדוק בזמן ולצרף124816

הבכור שלי צורף אוטומטית וחשבתי שככה זה.

כשהשלישית נולדה גיליתי פתאום שהיא וזאת שלפניה לא מצורפות לביטוח הסיעודי,

הבעיה היתה שכיוון שלשניה התגלתה סביב גיל שנה בעיה רפואית, התנו את ההצטרפות שלה לביטוח הסיעודי בהגבלות על הביטוח.

אם הייתי יודעת שצריך לצרף לביטוח סיעודי והייתי מצרפת מיידית אחרי הלידה, הייתי יכולה להכניס אותה לביטוח בתנאים הרגילים.

(ומכירה מקרה דומה שבו לא הסכימו בכלל לצרף את התינוקת כי עד שפנו לרישום התגלתה בעיה רפואית אחרת)

אני חושבת שהיום הם מחויבים להכניס אוטומטי את הילדאמהלהאחרונה

לביטוח הסיעודי.

פעם בכל לידה מחדש היו צריכים לרשום לבד.

כיום יצא איזה חוק שהקופ"ח מחויבת לרשום כל ילוד.

אבל-

אני ממליצה לבדוק בכל מקרה, כי לאחד הילדים שלי זה התפספס.

וזה חינם עד גיל 18- וחשוב מאד. שח"ו לא נצטרך אף פעם לממש את זה

מישהי עברה ניתוחון כזה?תפארתוגבורה

אז אני רווקה מאורסת ועוד חודש החתונה ב"ה

ניסיתי להכניס טמפונים ולא הלך , לא נכנס ומאוד מאוד כאב

אז הלכתי לרופאה שאמרה שיש לי קרום מאוד קשה, שאם הייתי יולדת הייתי נקרעת וסובלת וגם שאני לא אצליח לקיים יחסים עם הקרום העבה

ואמרה שצריך לעשות ניתוח להסיר את הקרום הקשה

מישהי עברה ניתוחון כזה?

יש ניתוח כזהיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


זה משהו קטן בהרדמה מקומית.

אולי יש כאלה שעושים בצורה אחרת.


לא כל הרופאים יודעים לטפל בזה.