אין משהו שקבוע לכל הילדים אם זה מה שהתכוונתיהודיה מא"י
אבל כן, לכל ילד יש שלב כלשהו שהוא מתחיל לינוק פחות. השאלה היא רק מתי...
יש גיל כזהיהודיה מא"י
בדר"כ איפשהו בין שבועיים לשנתיים 
כשיש הרבה מוצקים ההנקה יורדת.יפעת1
ואצלי הם ישנים סביב גיל שנה.
כי הוא גדליהודיה מא"יאחרונה
הקיבה שלו גדלה ויכולה להכיל יותר חלב שמחזיק ליותר זמן.
לא נשמע שיש לך מה לדאוג, אלא דווקא מה לשמוח
ילד שמבקש לינוק כל שעה וחצי שעתיים זה ילד שמבקש לינוק יחסית הרבה. הממוצע נחשב באזור ה3-4 שעות (מתחילת יניקה לתחילת יניקה)
ובהחלט יתכן גם הפרשים גדולים יותר, אם כי מקובל שתינוק ששוקל פחות מ4 ק"ג צריך להעיר לאוכל כל 4 שעות, אם הוא לא מתעורר בעצמו.
יש לך סיבות נוספות לדאגה?
אצלי זה קרה בגיל חודשיים וקצת. זה מאוד משתנהחיפושית אדומה
אם הוא חיוני וסה"כ נראה כרגיל, אז לדעתי אין לך מה לדאוג. יש להם ימים כאלה שהם אוכלים פחות.
שאלהאמאלה גאה
אני בשבוע 29 ויש לי כבר כמה ימים התכווצויות של הרחם.
אני יודעת שיש כאלה צירים שהם הכנה לצירים אמיתיים ואני מרגישה שהם באמת מדמים צירי לידה (כלומר הרחם מתקשה וכואב אבל זה לא ברמה של צירים לפני לידה)
פשוט בימים האחרונים והיום עוד יותר - יש לי את ההתכווצויות הללו באופן עקבי, כל חצי שעה בערך.
האם צריך לבדוק את זה או שזה נורמלי? אני לא זוכרת שהיו לי כ"כ הרבה התכווצויות כאלה בהריון הקודם ועוד בשלב מוקדם לפני הלידה.
אני לא רוצה סתם להלחיץ את עצמי..
שתית מספיק?יפעת1אחרונה
את אחרי הליכה/מאמץ?
אם זה לא מפסיק ולא עובר בשינוי תנוחה או בשתיה גשי להיבדק!
בשורות טובות! תעדכני..
שאלתי משהו לפני כמה ימים..אנונימי (פותח)
סיפרתי שאני שבועיים אחרי, והדימום נגמר,
אם יש מה לעשות הפסק, או שזה בטח יחזור ככתמים,
בקיצור מאז עדיין לא חזרו כתמים או המשך דמום, ותאורטית יכולתי להיות בתוך 7 נקיים,
אני תוהה האם להמשיך להתעלםם ולא לעשות
הפסק כי זה עוד מוקדם, או שאני אולי חייבת לעשות?
באמצע השבוע עשיתי יצא מעולה, אבל אז הורדתי לעצמי בטעות מה שנשאר מהתפרים וזה עשה לי דם, אז לא היה ל כוח לעשות שוב.
בקיצור מותר לא לעשות הפסק למרות שיכולים??
והאם נראה לכם הדימום יחזור גם אם הפסקה מוחלטת של כמעט שבוע? יום שני הקרוב אהיה 3 שבועות אחרי.
תודה לעונים.
ניסיוני פחות רלוונטי אך עדיין-מישיי
כיוון שהתחלתי לקחת גלולות לפני שטבלתי הדימום ממש חזר ועשה לי צרות צרורות...
לדעתי אין מניעה לעשות הפסק אם ע"פ ההלכה אתם יכולים להיות מותרים (תלוי אם ילדת בן או בת..)
מה שכן- מומלץ לשאול רב!
גם כי הרבה פעמים הספירה שלאחר הלידה היא "פחותה"- ז"א ספירה אחת ביום בימים ראשון, שלישי, שביעי (תלוי ברב, ובהרגשתך..)
וגם כי רב הוא.. רב, אז הוא יתן לך תשובה הלכתית ולא סתם כי זה מה שנראה לו..
עוד משהו- בלנית אחת אמרה לי שרוה הנשים טובלות בשבוע 5-6 שלאחר הלידה, זה כמובן לא מעיד על כולן (עלי למשל..) אבל זה אומר שהרבה פעמים הדימום נפסק ומתחילים לספור- ואחרי אפילו 6 ימים הוא פתאום חוזר..
בכל מקרה- שיהיה הרבה בהצלחה עם זה ומזל טוב!!
כן משנהתותי77
ומנסיוני היו ימים בלי כתמים ואז חזר, אני לא ניסיתי אפילו לפני 6 שבועות כי ככה הרבנית שלי אמרה לי שלא כדאי כי רוב הבנות נהיות מתוסכלות שלא מצליחות להטהר כי יש כתמים שחוזרים.
חוץ מזה תני לגוף לנוח, הוא עבר טראומה אחרי הכל.
תותי, קצת בילבלת במושגים...אני ירושלמית
התורה קבעה שבוע טומאת לידה לבן, ושבועיים טומאת לידה לבת.
לאחר מכן, הדם נחשב ל'דם טוהר' שאינו מטמא, לתקופה של 40 ימים לבן ו80 ימים לבת. לאחר מכן הטומאה היא טומאת נידה רגילה.
בסוף תקופת דם טוהר, האשה היתה עולה לבית המקדש להקריב קורבן תודה, קרבן יולדת.
מאחר ובימינו חמירים בדם טוהר, אין אפשרות לטבול עד שהאשה לא מתנקה לגמרי.
וגם אני מצטרפת להמלצה להמתין קצת... הגוף בהחלט עבר טראומה, פנקי אותו, ותני לו להתאושש!
זה לא ממש מדויקיהודיה מא"י
מדאורתיא, לפני החומרא שקיבלו עליהן בנות ישראל:
אחרי לידת בן יש טומאת לידה שבוע, ואז במשך 33 יום יש חזקה שכל דם הוא דם לידה, שלפני החומרא לא היה מטמא.
אחרי לידת בת יש טומאת לידה במשך שבועיים, אז במשך 66 יום, יש חזקה שכל דם הוא דם לידה וכו'.
טומאת הלידה של שבוע או שבועיים למעשה קיימת גם היום, אלא שבנוסף לה יש לנו (כבר קרוב ל2000 שנה) טומאה על דם הלידה.
לגבי החומרא. לא מדובר בחומרא ש"הרבנים קבעו" כפי שכתבה האנונימית מדובר בחומרא שקיבלו עליהן בנות ישראל, עוד בתקופת המשנה. חומרא זאת קיבלה תוקף הלכתי ע"י רבי יהודה הנשיא, וע"י רבי זירא, בכל הפסיקה לאחר מכן. לחומרא זו תוקף הלכתי חזק מאוד, ככל התורה שבע"פ.
מי שרוצה לקרוא עוד על החומרא מוזמנת לקרוא במאמר כאן
וסתם כדי לשמח, קצת הסתכלות רעיונית על כל הענין הזה של טומאת לידה. הרי לכאורה נראה שיש כן יחס מזלזל משהו לנשים, בכך שאישה אחרי לידת בת טמאה פי שתיים מאשר אחרי לידת בן.
אז בשביל להבין למה זה בעצם כך, צריך קודם להבין מה זו בעצם הטומאה. טומאה מגיעה למעשה במקום שהיתה קדושה שהסתלקה.
כוח חיים זה סוג של קדושה, וכך כשאדם מת הוא מטמא.
אישה שמקבלת וסת - הוסת היא למעשה סיומו של מחזור ביוץ - סיומה של אפשרות פוטנצאלית להביא חיים נוספים לעולם. אז גם לזה יש טומאה.
ולידה? הרי בלידה באמת מגיעים חיים לעולם אז למה יש טומאת לידה? אז באו נסתכל רגע על האישה ההרה. כשהיא בהריון יש לה כפול כוח חיים, גם שלה, גם של העובר, ואחרי הלידה, היא "מפסידה" חלק מכוח החיים שלה, כשהוא יוצא לעולם. אז יש טומאת לידה
אז למה אחרי לידת בת יש טומאת לידה כפולה? זה פשוט מאוד - לנשים יש יותר כוח חיים, כי הן יכולות ללדת. אם כך מי שיולדת בת "מפסידה" יותר כוח חיים ממי שיש לה בן, ולכן גם טומאת הלידה ארוכה יותר.
***ורק להזכיר - אני לא רבנית ובטח שלא פוסקת בבקשה לא לקחת את הדברים שלי הכלה למעשה בשום צורה שהיא!!!***
קשיים טכניים44444
לפי דעתי שאסורים, אחרי לידה יש המון קשיים טכניים בעיקר בהנקה והעברה מיד ליד (בעיקר של התינוק).
לפי דעתי, כדאי לטבול, זה יקל מאד מבחינה טכנית ובעלך יוכל לעזור לך הרבה יותר.
מבחינת נגיעה וקיום יחסי אישות, למרות הטבילה אתם יכולים להחליט שעד שאת לא מרגישה מוכנה אז גם לא נוגעים (למעט מקרים שזה לצורך טכני) כדי לא להביא להוצאת זרע לבטלה.
אבל תחליטו ביניכם אם זה מתאים לכם.
את ממש ברת מזל, אני הייתי משלמת המון אם זה עוזר ()שזו תהיה הבעיה שלי.
נראה לי שמבחינה בראותית קיום יחסים מותר 3 שבועות אחרי הלידה.
אבל כמובן שההרגשה שלך יודעת יותר טוב אם זה לא מוקדם מידי.
לגבי השאלה פה..מישיי
אני לא רב אבל נראה לי שאין בעיה לטבול ולא להיות יחד כיוון שהמקום עוד רגיש מאוד
והוא אפילו יכול להיפצע מזה.. מצוות עונה באה לתת לאשה את מבוקשה כך שאם אינך רוצה (בגלל הכאב וכו'..) אני לא בטוחה שיש בעיה..
בכל מקרה הייתי שואלת רב/ מכון פוע"ה/ בודקת טהרה וכד'..
בהצלחה!
..................גליה...
יש אפשרות לשאול באינטרנט דרך אתר כלשהוא?
מתוקה.הקולה טובהאחרונה
אני ממליצה לך לנסות.
ותדברי עם רב, יכול להיות שההפסק שעשית נחשב לך, אם הדימום היה מהתפרים- הוא לא מטמא!
ופעם הבאה- ישר לשאול רב!
וכדאי לך גם לשאול מראש רב- אם יש לך תפרים, לפעמים מתירים לא לעשות מוך דחוק, או לוותר על חלק מהבדיקות
כדי שלא תפצעי את עצמך..
לשתות המוןהקולה טובהאחרונה
ולקחת כדורים של חמוציות. (יש בבית מרקחת של הקופה בהנחה)
עזרה בשידוך לרווק מבוגרyaldaima
שנה שעברה פניתי לבנות בפורום וביקשתי עזרה במציאת שידוך לדוד שלי,
מישהי חזרה אלי עם הצעה, שדוד שלי פסל על סמך תמונה, נורא התביישתי לענות לה,
בדיוק ילדתי בת בכורה, וה"ריגשי" עבד שעות נוספות.
היו לו חברות לא יפות בכלל, והן אלו שעזבו אותו. ככה שבררן גדול על מראה חיצוני, הוא לא, כניראה שהיה משהו שממש הפריע לו.
זו הזדמנות לבקש מאותה גולשת סליחה.
ולפרטים...
רווק, גיל 39, ד"ר לכלכלה ומרצה במכללות ובאוניברסיטה, בעל חוש הומור,
מידות טובות ולב טוב, אכפתי ובעל חוש הומור מפותח, נעים הליכות ובן אדם ממש טוב.
בסיגנון של ריקודי עם ומוזיקה ישראלית, לא מצ'ואיסט בכלל, עוסק הרבה בספורט ושמור טוב,
נראה טוב יחסית לרוב הגברים בגילו שאני מכירה, בהיר, גבוה (1.80) ובלי כרס.
מנטליות אשכנזית מאוד, לא משנה לו מה תהיה העדה של המשודכת.
אוהב מאוד ילדים ורוצה ילדים.
גר ביישוב ליד חיפה. מחפש מישהי אקדמאית,לא בליינית של מועדונים ופאבים, עם ערכים וזיקה למסורת, חשוב לו שלא תהיה בעלת עודף משקל רציני, עם עודף משקל לא גדול הוא יסתדר (ואם לא אני אסדר אותו...) צריכה להיות אסטטית, אבל הוא ממש לא מחפש מלכת יופי, והוא יודע שהוא גם לא ימצא. רווקה או גרושה בלי ילדים. עד גיל 39.
מסורתי, עושה קידוש, מפריד כלים ולא אוכל בשר במסעדות בלי תעודה או בחו"ל, הולך לבית כנסת בשבתות ובחגים, מחפש מישהי שלא שומרת שבת, כפי שהוא לא שומר שבת, אבל שלא תהיה אנטי מסורת.
דוד שלי הוא בן אדם נהדר עם לב ענקי, ואני אוהבת אותו אהבת נפש, למרות שיש אנשים שכבר הרימו ידיים , אני מאמינה שבע"ה הוא יתחתן ויקים משפחה. אודה לכן אם תנסו לעזור.
רעיון להקמת "קאופרטיב", ללא מטרת רווחאנונימי (פותח)
אני כותבת מאנונימי כי אם אתחיל את הפרוייקט הזה, ישר ידעו מי עומדת מאחורי הניק,
ואני לא רוצה שזה יקרה...
קראתי פעם כתבה, על תושבי שכונה שהקימו לעצמם מכולת קאופרטיבית
ללא מטרת רווח, הם ניהלו את החנות, הזמינו מוצרים ומכרו בעצמם, כדי לחסוך בעלויות.
ועלה לי רעיון, אני שואלת כדי לבדוק את דעתכן, אם לרעיון כזה יש צ'אנס להצליח...
והנה, לעניין,
להתארגן מינימום 50 אימהות, שכולן גרות באיזור ספציפי( ערים סמוכות, מועצה אזורית אחת, מושבים סמוכים וכ'ו..), אחרת זה לא כדאי, שיהיו חברות ב"אגודה", אפשרי שלאגודה יהיו כמה איזורים ובכל איזור יהיו מינימום 50 אימהות.
כל אחת תתנדב בתורה, לפני חגים, תחילת הלימודים אחת לזמן שייקבע (פעם בשלושה חודשים, לדוגמה בלבד)
לסוע לדרום ת"א איפה שיושבים הסיטונאים ולערך קנייה סיטונאית מרוכזת של ביגוד בסיסי (כדי שלא יהיה מקום יותר מידי לבעיות שנובעות מטעם אישי או בילבולים בהזמנה) הלבשה אישית בסיסית וטקסטיל לבית, לילדים, תינוקות אמהות ואבות. המתנדבת תשלם כמובן מחיר סיטונאי נמוך בהרבה מהעלות של זה בחנות "רגילה", ואם יהיו איזורים נוספים, יגיעו לפי תור לחנויות מהאיזורים האחרים לקחת את הפריטים המסויימים בקנייה שמיועדים לאיזור שלהן. (ומדוע שלא תהיה קנייה עצמאית לכל איזור? כי אם מישהי אחת קונה הכל, המחיר שהסיטונאי נותן הוא יותר נמוך.)
הפרסום לאגודה והפנייה להצטרף יערכו על לוחות מודעות בריכוזים ויישובים דתיים, מוסדות חינוך (מיסודי ועד על יסודי, מוסדות תורניים ומוסדות אקדמיים) עלוני שבת (במידה ויעתרו לפרסם בחינם, לא מוציאים כסף על פירסום) פייסבוק ופורומים וכל רעיון יתקבל בברכה.
את הקאופרטיב יתפעלו החברות בו בהתנדבות, לפי תורנויות קבועות, וגם הילדים שמתאימים בגיל יעזרו בחופשים מטעמי חינוך לעזרה. אם יהיה מספר גדול (מעל 50) של אמהות בכל איזור, לא ייפול נטל רב על כל אם.
יש מצב לרעיון כזה להצליח?
אצלנו בשכונהאמאשוני
אצלנו בשכונה יש משהו כזה ואנחנו לא מצטרפים.
מוכרים אצלנו מצרכי אוכל יבשים.
אנחנו גרים בעיר כך שיש סופר לא רחוק מאיתנו. אם היו מוכרים מוצרים שצריך אותם יותר בשוטף כמו לחם, חלב, ירקות אז זה היה שווה. (הוא ממש מתחת לבית שלנו)
לגבי בגדים- בגדי תינוקות וילדים בסיסיים נשמע לי רעיון טוב, השאלה כמה היינו חוסכים ע"י ההצטרפות.
אם לא היה הפרש כלכלי משמעותי- לא הייתי רוצה. נכון שיש בזה אידיאל חשוב וחיבור בין הקהילה אבל עדיין לא הייתי רוצה את המחוייבות הזאת. (אצלנו יש דמי מנוי מדי חודש + התנדבות)
נראה לי ביישובים יש יותר היענות לדברים כאלה..
לא נראה לי שהייתי משתתפתחיפושית אדומה
כי גם בפרטי לבוש בסיסיים יש העדפות. וגם, כי בטוח כשהיה מגיע התור שלי לא היה לי זמן ללכת ולטפל בכל זה. אני מכירה את עצמי...
15..וכמו שכתבו מעלי.יפעת1
בדיקת רופא בחודש שמיני.פונצ'י
אני אמורה להתחיל חודש שמיני השבוע.
לא הייתי אצל רופא נשים מאז שקיבלתי ממנו הפניה לבדיקת סכרת הריון וסקירת מערכות.
גם הבדיקת סכרת וגם הסקירת מערכות יצאו תקינות לחלוטין,
אז לא הלכתי לרופא שוב.
בזמן הזה כן הייתי פעמיים במעקב אחות, והכל תקין.
בקיצור, השאלה היא- למתי אני צריכה לקבוע אליו תור? אני זוכרת שבערך עכשיו עושים הערכת משקל, נכון?
כן, בסביבות 30-32..אשתו שלו
הערכת משקל ולראות מצגהביצה שהתחפשה
ממליצה על 33פצקרשתאחרונה
לפני זה המצג מאוד לא אמין.
אחסון והפשרת חלב אם - מאתר משרד הבריאותאם היית
- יש לרחוץ ידיים
- יש לדאוג לניקיון כלי האחסון. כלי האחסון המומלצים הנם כלי זכוכית, כלים מפלסטיק קשיח או שקיות פלסטיק המיועדות לאחסון חלב אם.
- רצוי להשתמש במכל אחסון נפרד לכל שאיבה.
- אפשר לערבב חלב הנשאב בזמנים שונים, רק לאחר שקורר במקרר.
-
אפשר להוסיף חלב שקורר במקרר לחלב שהוקפא, כל עוד הכמות שהוספה קטנה מכמות החלב הקפוא הקיימת על מנת למנוע הפשרת החלב.
-
עדיף לאחסן את החלב השאוב בכמיות קטנות המתאימות להאכלה אחת על מנת לצמצם את הבזבוז.
-
יש לשים על הכלי מדבקה עם תאריך שבו הוצא החלב.
- אפשר לשמור חלב אם עד 10 שעות בטמפרטורות חדר של 19-22 מעלות צלזיוס, ועד 4 שעות בטמפרטורת חדר של 22-25 מעלות צלזיוס.
-
ניתן לשמור חלב אם שאוב במקרר עד 8 ימים.
- הנמצא בתוך מקרר (טמפרטורות שונות של פתיחה חוזרת של דלת המקרר)-עד שבועיים.
- בעל דלת נפרדת מן המקרר (טמפרטורות שונות בשל פתיחה חוזרת של דלת המקפיא)-עד 3-4 חודשים
- הקפאה עמוקה (מינוס 19 מעלות צלזיוס)- 6 חודשים ויותר.
- יש להניח את הכלי בעומק המקרר או המקפיא ולא בקדמותו או על מדף בחלק הפנימי של הדלת.
- חלב אם, שהיה במקרר, יש לחמם לטמפרטורת החדר בתוך כלי עם מים חמים.
- חלב קפוא אפשר להוציא שעה לפני השימוש, ויש לחמם בכלי עם מים חמים, או להפשירו בטמפרטורת החדר.
- אפשר להוציא את החלב מהמקפיא למקרר ולהשתמש בו בתוך 24 שעות מרגע ההוצאה למקרר.
- אפשר להשתמש בשאריות חלב שהופשרו בתוך 4 שעות מרגע ההפשרה. לאחר מכן יש להשליכן.
- אין לחמם את חלב האם במים רותחים או במיקרוגל.
- לשומן החלב יש נטייה להיפרד ולצוף למעלה לכן יש לערבב בעדינות חלב אם שהופשר ולבדוק את הטמפרטורה שלו לפני האכלה.
וואו מעולה! תודה!אוריה שמחהאחרונה
הי, סיפור הלידה הניסי שלי..גליה...
לא יאומן שאני אחרי...
גם סוף סוף חזרנו הביתה מההורים.. אז מקווה שאספיק לסיים את כל הסיפור.
רקע: לידה ראשונה קיסרית,שבוע 42, כי הלידה נתקעה ולא התקדמה אחרי 4 שעות של פתיחה מלאה.
אז בעצם הלידה הזאת מתחילה שבוע וחצי לפני שהיא קרתה באמת, היה נראה לי שהיתה ירידת מים.
סתם ככה בבוקר, כשאמא שלי בדרך אלי לביקור, אני מתקשרת אומרת לה בלחץ של לא יודעת מה עושים עכשיו פתאום, "תקשיבי, אל תגידי כלום נראה לי שיש לי ירידת מים."
שתיקה. טוב, אני מגיעה.
אני כולי בהלם, מה הקשר עכשיו? אני עוד ב38+, ואין צירים אין כלום!
ומה שחסר לי זה ירידת מים אמיתית בלי צירים, אחרי עבר של ניתוח..
קיצור עבר עלינו יום מתיש, לא צירים, בערב נסענו לבי"ח לבדוק, בדרך אני בוכה, שעוד יאשפזו אותי עד שאלד, ומה יעשו, אין זירוז אחרי ניתוח, וכו' וכו'.. סרטים.
טוב מגיעים.
מוניטור מעולה, פתיחה 2.5, מחיקה 70%.
את לא בלידה. יש!! הייתי מאושרת,
"טוב אז אני הולכת??" אומרים לי קודם בדיקת רופא.
עברתי את הבדיקות הכי שנואות של בדיקת צוואר רחם, שוב בדחקת פתיחה, אולטר' והביתה, בשמחה וששון!
כלומר להורים.
כל השבת הרגשתי שאני יולדת עוד שניה, כבדות בטרוף, לחצים למטה, הרגשתי שהתינוק מבריג את עצמו שם, ועוד שניה הוא בחוץ..
אכשהו עברו עוד יומיים, אני מתחילה להתחרפן, ןלחרפן את כל משפחתי.
החלטנו לחזור הביתה באמצע השבוע.
ואז מיום רביעי יש לי כאבים, מתחת לבטן, בגב, לא נוראים, אבל קיימים.
יכולתי להתעלם מהם, אבל הם היו. מה שחרפן אותי עוד יותר, נו מתי כבר???????
מתי תגיע הלידה הזאת??
יום שישי נוסעים להורים,
אבא שלי רואה אותי, ואומר, כדי שתלכו לבדוק אם זה התקדם, כי את בטוח תלדי השבת,
בהתייעצות עם יפעת היקרה, לא הלכנו לבדוק, לא רציתי להגיע סתם לבי"ח,
ולתת להם סיבה להתערב.
טוב אני מתעוררת שבת בוקר, ו................... עוד לא ילדתי!!
איזה תסכול עמוק!
די אני כבר משוגעת, נמאס לי, נמאס!
מגיעה אלי דולה, מנסה להסביר לי דברים ולעזור, היא אומרת לי שהראש של התינוק, כשהוא לוחץ למטה, יכול בעצמו לגרום לפתיחה.
תאמת, היתה לי הרגשה פנימית שזה קורה, אבל אמרתי אני מחכה.
ראשון בוקר- מעקב הריון עודף. הכל בסדר, הרופא אומר שכדאי בדיקה פנימית. אמרתי לא תודה. כשאני יודעת שבטח יש לי איזה פתיחה 4 כבר. ככה הרגשתי..
ראשון בערב, צירונים כאלו כל 10 דקות למשך כמה שניות. אמרתי יאלה לא רציני, הולכת לישון כשהפעם אני בטוחה! שאתעורר מצירים.
בוקר.יום שני. אני עוד כאן. אבל בלילה ירד חלק מהפקק הרירי. טוב מתקדם משהו,
אני יוצאת לטיול בבוקר להירגע. חוזרת. "ואי מעניין ההליכה הזאת לא עשתה לי צירים."
אני מרגישה ששם למטה הכל טעון.
אני מרגישה תתינוק בתחתונים כמעט.
טוב החלטנו ללכת לקניון עם הילד, לבקר תסבתא, קבר רחל, יש לי צירים מידי פעם, התקשות של הבטן, אבל לא כאבים חזקים ולא סדיר.
שני ערב. אני מרגישה משהו שונה, אני נהית עצובה, ולארוצה ללדת פתאום, יש צירים מידי פעם, אבל לא סדיר בכלל, משהו כמו פעם בשעה, 45 דקות.
ואני עדיין מתחרפנת מזה שאני עוד בהריון.
אבל פחות, כבר הרגשתי שמשהו יקרה.
1 בלילה אני מתעוררת.
מרגישה כאב שגורם לי לקפוץ מהמיטה, קוראת לבעלי, לא מנסה אפילו לדבר בשקט שהילד לא יתעורר, הוא קם.
זה היה הכאב הנורא והאיום ביותר שחשתי בחיי, אני מטפסת עליו, לא יודעת מה לעשות עם עצמי, ואני אומרת לו "אני הולכת למות, אני הולכת למות".
בחיים לא חשבתי שאני אתבאטא ככה. לא על כאב.
אני רצה לשירותים, חייבת לשירותים, לא יכולה לשבת הכאב הזה מזעזע מה אני עושה עם עצמי???
רצה למקלחת, קוראת לו לבוא, זה טיפה מקל, ואני חייבת לשירותים!
אמא שלי מתעוררת, מבוהלת, ואומרת לי תצאי מהמקלחת נלך לבי"ח!!
אני :"לא! זה ממש כואב אני לא יכולה לצאת!"
אכשהו, לא יודעת איך, יצאתי משם. מהר לצאת לאוטו.
אבא שלי מבוהל מוות,"מה יש לך צירים?"
היה לי כוח לענות לו "לא, אני סתם צועקת."
טוב, אני לא יכולה לצאת לא יכולה ללכת הכאבים איומים, גהינום מש. איך אני אצא בלי לצעוק במדרגות?
אבא שלי אומר, כנסו אני מזמין אמבולנס.
טוב נכנסנו, אמא שלי בינתיים, הלכה להתעליף במרפסת,
לא עמדה בזה, ואני רק מחזיקה בבעלי וצועקת, כך מסתבר שצעקתי.
מדא מגיע תוך 3 דקות ממש. הם מגיעים כבר עם כפפות,
אני שואלת אותם, תוך שאני יודעת שאני עושה מעצמי צחוק גמור, של בורים,
"יש לכם אפידורל?" יודעת שלא, אבל הייתי חייבת לשאול.
אני עוד על בעלי, ולוחצת בכל ציר.
טוב חייבים, יורדת למטה נשענת על בעלי והאיש מדא, 3 קומות!
אכשהו מגיעים לאמבולנס, בינתיים היו צירים כל 2 דקות נוראיים!!
עולים לאמבולנס, שם אני מתתחילה פשוט, לצרוח!
צרחתי כל הדרך לבית חולים, ואני רק לוחצת ולוחצת, בעלי לא היה ליידי, אז תפסתי את האיש מדא האומלל, מה לעשות, לא היה לי מה לעשות עם הכאב הזה.
ציר כל 45 שניות למשך דקה.
מגיעים לבית חולים, מיילדת פותחת, עם עריסת תינוק ושואלת: נו ילדתם?
איזה ילדנו רציתי לאמר לה.. ידעתי שזה לא ייגמר מהר, ממש הרגשתי,
אכשהו מגיעים לחדר לידה עוברים למיטה, ואני ממשיכה לצרוח, כאבים איומים!
לא אלאה אתכם, אבל הייתי מאושרת, כהמיילדת אמרה לי הוא ב+2
יש!! הוא עבר תספינות האלו, לא יהיה ניתוח!
עוד היה מוקדם לשמוח, לחצתי שעתיים ומשהו!
והבחור לא יוצא! ואני צורחת, ואין לי כוח!
בלי אפידורל בלי כלום, והסיוט הזה לא נגמר!
ואני העיקר רציתי לעבור את כל התהליך בבית, להביע מוכנה וללדת בלי אפידורל,
ואני חושבת, מה חשבתי לעצמי ללדת בלי אפידורל מה מה???
בסוף באה הרופאה, טוב נעשה וואקום.
אני חושבת יאלה וואקום שיגמר הסיוט!
עוד לפני כן המיילדת שאלה: "רוצה מראה לראות אותו, להרגיש את השיער?
ואני לא לא, עזבי..
נתנו לי קצת גז צחוק, שכמובן היה בדיחה גרוע, אבל בין הצירים, זה עזר לי להירגע.
טוב הרופאה באה לעשות וואקום, כמובן חותכת ואומרת לי תדחפי, אני לא יכולה לבד,
אני לוחצת, היא אומרת לי הראש בחוץ עוד פעם אחת, והוא בחוץ עלי, כולו סגול,
וואי הוא היה די גדול חשבתי לעצמי.
טוב הכאבים נגמרו. שיו.
אמא שלי סוף סוף מעיזה להיכנס לחדר. טוב, השליה צריכה לצאת, כל פעם שנוגעים לי בבטן אני מעיפה אותם, די כאב לי מספיק!
שליה יוצאת ב"ה, בודקים, חוששים אולי נשאר משהו פיצי..
עכשיו צריך לתפור את הכל שם.
תפרו לי תצורה, אבל לפחות היא נתנה לי זריקת הרדמה מקומית..
הרדמה היחידה בלידה הזאת.
אבדתי ליטר דם, אז הרופאה הכניסה לי בד לנרתיק ליצור לחץ שיפסיק הדימום.
היא חוזרת אחרי כמה זמן, אני בינתיים נרגעת, היא רואה שהדימום ממשיך.
שיט! חשבתי לעצמי מה עכשיו??
טוב היא חייבת לבדוק, אולי לתפור שוב..
היא בודקת, זה כאבים מטורפים!
היא מציעה לרדת לחדר ניתוח להרדמה מלאה כדי לבדוק טוב מה הולך שם.
אמרתי לא וניסיתי לסבול תכאב.
היא לא ראתה כלום, שמה עוד בד, ואמרה שאם עוד חצי שעה זה ממשיך, צריך לסקור תרחם.
זה אומר הרדמה מלאה בחדר ניתוח וה' ישמור מה עוד...
התחלתי להתפלל, אמא שלי גם....
בה הדימום הפסיק, המיילדת מאושרת בשבילי, סוף סוף נחת היא אומרת..
טוב אני שם עוד כמה שעות.
המוגלובין שלי ירד ב-2 גרם, ומראש לא באתי עם הרבה.
אכלתי תצמי שלא לקחתי מספיק ברזל!
מגיעים למחלקה, אני לא יכולה לזוז, עם קטטר, הבד המציק הזה בנרתיק, ובעיקר מסוייטת ממשעברתי.
וואי, היה נורא. נורא.
בקיצור, יצא ארוך אז לא אמשיך עוד הרבה, רק שההתאוששות לא היתה קלה, כמו אחרי ניתוח.
כאב לי מהתפרים והחתך, ולא יכולתי לקום ההמוגלובין ירד ל7.4 ואז 6.8.
כל פעם שהתיישבתי, התעלפתי.
והאחיות ניסו לגרום לי לשבת ולקום, לא הבנתי אותם, אין לי דם מה אתם מצ]פים??
קיצור, נתנו לי דם, לא היה ברירה.
גם זה עבר עם פחדים מה זה יעשה לי, אבל בשלום ישתבח שמו!
אחרי זה התחלתי להתאושש וללכת!
זה היה אושר שאני יכולה ללכת לשירותים. ואז אפילו לתינוקייה.
ומשם.. רק התקדמתי ב"ה.
בקיצור בנות, היה לי נס גלוי, שהכל עבר בשלום, התינוק בריא וגם אני,
שמיחה לחזור אליכם,
ותודה ליפעת שעזרה לי בייעוץ בטלפון.
איזה סיפור!אור היום
ממש חי ותוסס! את יודעת לספר, את
צחקתי, נלחצתי, דאגתי, קראתי מהר כדי לראות מה קורה- ממש ילדתי איתך
(והכי אהבתי את "בעלי לא היה ליידי, אז תפסתי את האיש מדא האומלל" )
ולגבי הצרחות- אח, הזכיר לי את הלידה (השניה) שלי ואת אובדן השפיות לקראת הסוף... מי שלא עובר את זה, לא יכול להבין...
ברוך ה' שחזרת אלינו בשלום, ועם תינוק מתוק ובריא.
מזל טוב!
תודה נשמה על ההזדהות..גליה...
תחשבי שהייתי בסוף הזה 3 שעות..
3 שעות!
והאיש מדא באמת היה אומלל!תפסתי לו תחולצה הוא לא יכל לשבת ישר,
באמצע הוא עוד ניסה להתיישר קצת שאעזוב אותו אבל לא הלך לו..
הוא אומר לי תכף מגיעים, צרחתי לו אתם בכלל לא עוזרים לי, מה אני צריכה אתכם..
באמת אא להבין מי שלא עובר, בלידה הראשונה הייתי בסוף עם אפידורל,
אז זה עוד היה בהדרגה לא כמו כאן,
להתעורר עם צירי לחץ..
גיבורהה!!החלמה מהירה!!בעהזי"תאישה רעיה
את ממש ממש גיבורה!!!בתי-ה.
ב"ה שהכל עבר בשלום,
כתבת מקסים.
מאחלת לך גידול נעים, אושר ובריאות!!
תודה רבה על החיזוקים והאיחולים..גליה...
וואו תודה על השיתוף,חיכיתי לסיפור שלךיפעת1
לא פשוט להתעורר ישר לצירי לחץ.
זה רק מראה כמה כל הצירים שהיו לפני קידמו אותך,והכינו אותך.
כמה הוא נולד?
את נהדרת,ויב"ק היי 
שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה.. שפע של חלב.
התאאוששות קלה ומהירה.
תודה רבהגליה...
נולד 3.800 לכן היה לי קשה כנראה..
יפעת זה היה כזה מהר, שהתחרטתי שלא עשיתי בדיקה יום קודם. וידעתי שאני בפתיחה מכובדת.
תאמת זה בגלל שלא רציתי ללדת עם אפידורל.. ככה שבכל מקרה לא הייתי לוקחת
אז זה לא היה משנה את המצב בסוף...
הפעם הבאה... בעז"ה.... כשהיא תהיה.. אפידורל בפתיחה 2!
אם אספיק להגיע בזמן..
ב"ה תתחזקו לכם יוקטנה
אמאלה איזה מפחיד! רק מהאמבולנס אפשר להילחץ- קינמון -
כן, תודה רבה!גליה...
נכנסתי לשניה וחצי רק להגידזקנת השבט
מזל טוב, גיבורה !!.
איזה מקסימה!!ענת=)אחרונה
מצדיעה לך!!
ומאחלת לך לידות קלות יותר ושמחות!
ממש עשית לי חשק לכתוב גם את שלי...
בעזר ד' השבוע שהיה לי כמה שעות של רוגע מהפשוש..
תלוי באופי שלה...אהבה של אימא
אם היא רגועה מטבעה, אני מניחה שזה לא יחסר לכן - והרווחתן
במקרה שלנו, הילד היה מאווווד לא רגוע, ולא היה מוכן לקחת מוצץ.... אז היה קשה נורא... ועכשיו עם הבת אני משתדלת להתעקש יותר... מפחדת שיקרה אותו הדבר.. (:
זה לא קל אבל לא נוראפפריקה--
מתרגלים.
אצלי אף אחד לא הסכים לקחת מוצץ ולעיתים מלאתי את הפונקציה הזו.
לפחות את מרוויחה שאין לך תהליך גמילה.
אני הבנתי מתשובות במכון פועה44444
שאם משהי התחילה עם סרזט והוא טוב לה, אין בעיה להמשיך איתו אחרי הנקה.
יכול להיות שזה מוריד מעט מהיעילות אבל מעט, נראה לי שקראתי/ שמעתי את זה.
בכל מקרה, היעילות נשארת גבוהה.
אני המשכתי לקחת סרזט אחרי הנקה ודווקא אז לא היו לי כתמים יותר, המצב-רוח השתפר וכו'...
לגבי הסרזטג26
ברגע שהפסקתי להניק התחילו כתמים אוסרים שהתמשכו שבועיים עד שהלכתי לרופאה והחליפה לי לגלולה משולבת. אומרים שהיעילות אותה יעילות אבל בכדי למנוע עוגמת נפש- תבקשי מהרופאה מרשם חדש כדי שלא תצטרכי לדמם הרבה זמן...
מניסיוני בעסקי מוצציםכמו בן ראמים
אני ניסיתי את כל סוגי המוצצים כמעט, ובסוף היא לוקחת אצבע... (בת 4 חודשים)
אם היא נרגעת בעזרת משהו אחר (ולא הנקה) אז זה אפשרי, אם לא הייתי מתעקשת איתה...
אצלי היא לקחה קצת (אולי שבועיים) את המוצץ גומי המגעיל (של פעם). תנסי.
ובקשר לסרזט - אני לא יודעת...
מוצץ גומי של פעם!!אנונימי (פותח)אחרונה
מוצץ גומי כמו של פעם, רצוי של חברה כמו "טוליפ" (אין רעלים בחברה הזאת, יש בסופר פארם בקופסאת קרטון 3 ב14 נדמה לי, וברמי לוי אריזה של 3 ב10 ש"ח ) הוא מעולה!!! חשוב שהמוצץ יהיה בצורה עגולה ולא "אורטודנטי", בדר"כ סרבני המוצצים אוהבים עגול...
לנו הייתה אותה הבעיה, היא לא הסכימה למוצצי אוונט ומאמ מסיליקון שצריך לקחת משכנתא בשבילם, וכשניסינו את הגומי היא לקחה אותם בשמחה רבה. עד היום היא נהנת מהם והיא כבר בת מעל שנה.
ממש לא אכפת לי שהם לא יפים ועדכניים, הקטנה נרגעת ושמחה, וזה מה שחשוב .
אם חשוב לך צורה מעוצבת ועדכנית, בניו-פארם יש מוצצים של "טומי-טיפי" מגומי בצורה עגולה, רק יותר מעוצב ויפה ועולה פי 3. אצלי היא לקחה גם אותם ולא הבדילה ביניהם לבין ה"מכוערים".
כמה שאלות..am42
בס"ד
לאשתי יש רגליים נפחות[שבוע 38].
מה זה אומר?מה עושים?
זה באמת נכון שלידה ראשונה יכולה גם לקרות בשבוע 42?
מתי לערך צריך להתחיל להרגיש צירים?
תודה רבה ושבת שלום
מחדדת אתה השאלה הראשונה: ותשובה לשניהאנונימי (פותח)
אצלי אלו לא רגליים נפוחות אלא שני כדורי רגל בצורת רגליים.
קשה לי מ-א-ו-ד ללכת וגם אחרי שעות של שכיבה הנפיחות אמנם יורדת אבל עדיין נפוח מאוד.
מה עושים? אשפר למנוע?
על לידה יכולה להתרחש בשבוע 42, כמו שלידה ראשונה יכולה להתרחש לפני שבוע 38/40.
זה מאוד תלוי באישה ומאוד תלוי בהריון.
אין כללים .
בשורות טובות!
מנסה לענות..מישיי
הדבר היחיד שאמרו לי שעוזר לרגליים נפוחות זה באמת להרים אותם (שיהיו בשיפוע כלפי מעלה)
חשוב לבדוק שאין בצקת כי זה יכול להעיד (אחד מהדברים שמעידים) על רעלת הריון- ואז חשוב לבדוק את זה אצל רופא/ אחות.
כמו שכתבו- הלידה יכולה להרחש בין שבוע 37-42 וזה ממש נע מאשה לאשה..
יש נשים שמרגישות "צירונים" מחודש חמישי ויש כאלו שמתחילים להן ישר צירי לידה לקראת סוף ההריון
עשיתם קורס הכנה ללידה? אם לא- אולי כדאי אפילו ללכת לסיור בחדר לידה, זה יכול לעזור ולענות על מס' שאלות בנוגע ללידה עצמה..
בהצלחה רבה ובשעה טובה!
רק בריאות
שבוע טוב.יפעת1
לגבי בצקות ברגליים,כמו שכתבו עלול להעיד על רעלת הריון,לבדוק לחץ דם וחלבון בשתן.
אפשר להניח כרוב על הרגל כדי לספוח את הנוזלים,או להניח רגליים בתוך גיגית עם מים ומלח גס.
וכמובן להרים רגליים.
לגבי לידה רוב הלידות הם בין שבוע 38-42 הלוואי שהיינו יודעים מתי בדיוק.
ממני שאת 3 ילדי ילדתי בכמעט 42.
כמה שאלותלניאדואחרונה
לגבי מתי מתחיל לידה-יכל תיאורטית משבוע 37-42.
יש נשים שבמשך מספר שבועות מרגישות צירים אלו הצירים המדומים שגורמים למחיקה של הצוואר ולפתיחה שלו.ויש נשים שמיד מפתחות צירים סדירים שמובילים לפתיחה וללידה.
ממליצה לבא לסיור בחדר לידה כדי לשמוע ממי ילדת מתי מגיעים לביה״ח.
בלניאדו יש אפשרות לפגישה עם מיילדת לבניית תוכנית לידה ,מעין הכנה ללידה.השירות אינו כרוך בתשלום.
לתיאום סיור,או מפגש יש להתקשר ל09-8609500.
בהצלחה
השאלה השנייהטוב בבית1
נדמה לי שזה אומר שהוא רוצה להתפנות, ולפי שיטת ה'בלי חיתולים' - רוצה לעשות זאת ללא החיתול. ממליצה לשאול על זה את יוקטנה
בקשר לשאלה הראשונהמאמינה בטוב
גם לי היה אחרי הלידה הראשונה, ואחרי שנמנעתי ממאכלים שהיו עושים לי לא טוב, זה נרגע ועבר מעצמו, פשוט שתיתי הרבה, ולי אישית חלב ממש עזר, שוקו תפוזים וכל שאר הדברים שלא גורמים לעצירויות בעיקר.
(היתה גם תקופה שהלכתי לרופאה אבל רק תארתי לי את הבעיה והיא עזרה בלי לבדוק ולחפור...)
אם זה ממש כואביוקטנה
בבית מרקחת ללא מרשם: פרוקטוגליבנול (ממליצה על הנרות. יש גם במשחה)
למקרה שהיא כבר לא קוראת כאןפצקרשת
הנה מה שהיא כתבה בנושא:
http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=9&t=l
אם לא ברור מספיק אולי תיצרי איתה קשר באישי.
חיבוק.יפעת1
נסי לא ללחוץ בשירותים ולשבת בנחת,יש משחות טבעיות להקלה כמו הממליס,וגם מגבונים מיוחדים לניגוב.
תקפידי לשתות הרבה לאכול פירות יבשים ברנפלקס סיבים תזונתיים.
לגבי השאלה השניה אולי גזים?!
..שקשוקונתאחרונה
זה לא טחורים?
מה ההבדל בין זה לבין טחורים??
שאלות אהבה של אימא
1. הקטנה שלי יונקת כל פעם רק מצד אחד, נראה לי שזה פשוט משביע אותה... היא לא רוצה אפילו לטעום צד שני אחרי זה זה תקין? הגדול היה יונק משני הצדדים בהתלהבות רבה...
אני צריכה לשדל אותה לקבל עוד צד, או שזה בסדר?
2. הסימני מתיחה האלה!!! הבטן שלי כולה קרועה!!! ראיתי את זה כבר בהיריון, אבל עכשיו זה נראה כל כך מכוער.... תגידו לי שזה לא יישאר ככה............ הבטן שלי ממש מכוערת 
(וכן, אין ספק שזה שווה את זה, ואני מוכנה לשלם את המחיר הזה תמורת הנסיכים שלי... ועדיין, אני אשמח לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה!
)
3. מישהי יודעת איך אני מבררת איזה פיזיותרפיסטיות יש בקופ"ח כללית באזור שלי?!?! אתמול העבירו אותי בטלפון מאחד לשני, ובסוף נתנו לי מס' שמסתבר שלא עונים בו... עייפו אותי לגמרי.. אין איזה מאגר שהועלה לאינט' ואפשר להיעזר בו?!?
4. למישהי קרתה היפרדות של שריר הרקטוס? אם כן, אשמח לשוחח איתה על זה....
תודה לעונות 
לגבי השאלה הראשונהיהודיה מא"י
כן, זה תקין, לא מחייב הנקה משני צדדים.
אם נראה לך שהיא שבעה אז יופי.
מצטרפת ככה זה גם אצלי בהנקה יוקטנה
לגבי השאלה השניה....אד
כן, זה משתפר ממש!!!
גם אני הייתי בטראומה בדיוק כמוך, למרות שזה באמת שווה את זה...
אבל בהדרגה הסימנים נהיים מאד מאד בהירים (בצבע של העור), עד שרואים אותם רק אם מסתכלים היטב מקרוב...
ככה לפחות היה אצלי, מקוה שגם אצלך...
סימני מתיחה- עובריםפפריקה--
לא בדקתי תוך כמה זמן ,
אבל כשנזכרתי אחרי שנה וקצת בסימנים האלו ובדקתי- הם היו עמומים כמעט לגמרי.
אחרי שש שנים לא נותר מהם זכר 
מצד אחד עד כמה שידוע לי זה יותר טובטוב בבית1
יש בחלב כמה רמות שונות, בהתחלה חלב דליל יותר, ואחר כך חלב פחות דליל ויותר משביע. לחלב הדליל התינוק צריך להשקיע פחות מאמץ.
אם את מניקה מצד אחד כל פעם - סימן שהיא בוודאות מגיעה לחלב הפחות דליל, וזה אומר שהיא תגדל ותשבע!
מכירה מישהי מאוד מקרוב, שאחרי שהחליטה להניק רק מצד אחד כל פעם, התינוק שלה גדל מאוד!
(לא מקצועית, כותבת על סמך זיכרון של כמה שנים, ולא זוכרת את הכינויים לחלב הדליל יותר ופחות)
לגבי סימני מתיחה - בעיקרון זה עובר, הזמן תלוי בסוג העור עד כמה שידוע לי.
והרבה מזל טוב!!!
מה היה בסוף? מי ליווה אותך? בעלך או אמא שלך?
ככה גם אני חשבתי פעםפצקרשת
וגם חשבתי שלמה לי להסתבך עם לזכור מה היה הצד האחרון וכו' - הנקתי כל פעם מצד אחד וזהו, הכי פשוט.
תוך כמה ימים תפוקת החלב ירדה פלאים.
הגעתי ליועצת הנקה, והיא הסבירה לי שלהניק מצד אחד כל פעם זו עצה טובה שנותנים לנשים שסובלות מעודף ייצור - זה גורם לכך שכל שד יקבל גירוי רק פעם בכמה שעות, וכך כמויות החלב יירדו בהדרגה.
אני, שמראש לא סבלתי מעודף חלב, הגעתי ככה לתת-ייצור.
אחר-כך ראיתי שההדרכה הסטנדרטית בכל מקום היא לתת מצד אחד עד שהתינוק משחרר מעצמו (וזה סימן מובהק שהגיע לרמת השומניות הנחוצה לו - אלו לא שתי דרגות נפרדות אלא רמת השומניות עולה בהדרגה ככל שההנקה מתארכת) - ואז להציע צד שני. אם התינוק לא רוצה - זה בסדר (ולכן, פותחת השרשור - את בסדר. אם את מציעה והיא לא רוצה תסמכי עליה). אבל חשוב להציע.
אני מגיבה לא בשביל פותחת השרשור, אלא רק בשביל לתת את הצד השני למי שתבין מדברייך שזו שיטת ההנקה המומלצת לכתחילה - זה לא כך.
לפעמים לנשים שונות יש מבנה שונה ונתונים שונות ויוצא שלמישהי מסוימת ההמלצה החריגה טובה יותר מהסטנדרטית, אבל לרוב הנשים זו ההמלצה הטובה והנכונה - לתת צד אחד עד שהתינוק משחרר מעצמו, לעשות הפסקה קטנה, ולהציע צד שני. זה כתוב בספרות של יועצות הנקה שחור על גבי לבן
תודה על המידעטוב בבית1
מעניין אם כך למה התינוקות שלי ירדו עם הזמן בעקומות. היה לי ב"ה שפע של חלב, הנקתי משני הצדדים, וחשתי שאני עוברת מהר מידי. שלושתם ירדו בעקומות, גם ראו על הפנים שלהם שעם הזמן נהיו רזים.
תראיפצקרשת
אני כמובן לא יכולה לדעת מה בדיוק היה אצלכם, גם כי אני לא אשת מקצוע, וגם כי יש לי מעט מאוד פרטים, אבל על פניו ובלי להתמצא במצב הספציפי שלכם, התיאור שלך נשמע מאוד נורמלי ולא בעייתי. זה שהשמנמנות התינוקיות ירדה - זה התהליך הנורמלי של הגדילה, ולגבי הירידה בעקומות - מן הסתם בדקו אותם בכלל בעקומות הלא נכונות. ברוב טיפות החלב בארץ היום בודקים לפי עקומות לא מעודכנות. העקומות הללו נבנו על סמך תינוקות מארה"ב שכמעט כולם ניזונו בעיקר מתמ"ל בחודשים הראשונים. לפני שנה (אולי יותר) משרד הבריאות הוציא הנחיה לטיפות חלב לעבור לעקומות מאוזנות שהוציא ארגון הבריאות העולמי, אבל בארץ הנחיות מחלחלות לאט... העקומות המעודכנות האלה מראות דפוס גדילה סטנדרטי של תינוק בריא שניזון כהלכה - לרוב הוא מאופיין בעלייה חדה בחודשים הראשונים, והתמתנות בסביבות ארבעה חודשים, ומשם עלייה מתונה מאוד. לעומת זאת תינוקות שניזונים בעיקר מתמ"ל מאופיינים לרוב בעלייה ליניארית שנראית יפה על הגרף - מין קו אלכסוני ישר, בלי שינויים בשיפוע. בגיל שנה התינוקות הללו לרוב שוקלים יותר מתינוקות יונקים בני גילם, ובשנים הבאות רואים אצל חלקם השמנת יתר. אז יוצא שאם יש לך תינוק יונק שעולה במשקל בצורה סטנדרטית, תקינה, והוא נבדק על עקומה מיושנת - נראה כאילו בגיל כמה חודשים מתחילה ירידה מטורפת באחוזונים. זו ממש הטעיה!
עוד דבר שצריך לקחת בחשבון הוא שלפעמים תינוק נולד גדול יחסית, אבל הגנטיקה שלו מכתיבה לו מבנה גוף קטן יחסית, אז תוך כמה חודשים הגוף הבריא שלו מסדר את עצמו באחוזון הנכון, זה שהוא מראש נועד להיות בו. ואז נראה שיש עוד יותר ירידה באחוזונים. במילים אחרות - אם לשני הורים צפלונים נולד תינוק ארבע קילו, שלא יצפו שהוא ישמור על האחוזון אפילו אם קרה נס והוא נמדד על העקומה הנכונה...
איזה מתוקה, תודה על התשובהטוב בבית1
אני יודעת שהעקומות מתייחסות לתמ"ל, שמשמין יותר, ולא להנקה.
ואכן לא התכוונתי לעקומות במובן הזה (אין לי כמעט מעקב של משקלים לילדים).
אני אתן לך דוגמא - הבן שלי נולד בשבוע 42 בהריון תקין במשקל של 2.580. בגיל חודש היה במשקל של 4 קילו, והיה עם פנים מלאות - ואחר כך אני לא זוכרת להגיד משקלים, אבל בגיל שנה היה ממש צפלון, לא יותר מ-8 קילו.
כלומר גם יחסית לעצמו, בלי מדידה של עקומה, הקצב ירד. ונהיה ממש רזון.
עניין אותי במיוחד מה שאמרת שכך זה תמיד שהשמנוניות יורדת - אבל עד כמה שזכור לי היא ירדה עוד לפני שהתחיל לזחול. ואולי אני לא זוכרת טוב.
בעזרת ה' שההריון והלידה יעברו גם הפעם בשלום - בלנ"ד אני אבדוק בעצמי ואדווח...
טוב, אז זה כבר מעבר לידע שלי פצקרשת
העיקר, כמו שאמרת, שהכול יעבור בשלום ובבריאות, ושרק יהיו לך בריאים!
אוי, חמודה, תודה.פצקרשת
כתבת בעצמך שעברת מהר מצד אחד לשניחיפושית אדומה
ולכן יש סיכויים שהם לא הגיעו לשומן. אולי היית צריכה להתעקש איתם שייסמו לגמרי צד ראשון - אני עושה את זה ע"י סחיטות תוך כדי שהוא יונק, וגם מוודאת שהשד אכן התרוקן כשהוא מראה שהוא סיים את הצד הראשון ( שוב ע"י ניסיון לסחוט ולראות מה יוצא, אם בכלל).
אחרי כל זה - מציעים צד שני. אצלי הם בד"כ לקחו גם אותו. (בצד השני אני לא מתעקשת שיסיימו...)
ואוו תודה! למדתי המון! נראה לי שאתחיל ליישם - קינמון -
אולי בכל זאת מישהי יודעת לענות לי על 3-4?..אהבה של אימא
בכל מקרה - תודה לכולכן על התשובות!!!! ממשששש עזרתן לי
לגבי פיזיותרפיסטיתחיפושית אדומה
לא כל כך הבנתי מה לא מצאת... אבל אם אני מנחשת נכון, הדגש הוא שאת רוצה מטפלת בת, ולא בן.
בעיקרון בכללית זה עובד לפי מכונים, והמידע שיש באתר שלהם זה של המכונים עצמם. אני מניחה שהתקשרת למכונים וגילית שכל העובדים אצלם הם בנים (קצת מוזר לי).
לכן, האופציה הבאה זה לברר במכוני פיזיותרפיה בבית חולים הקרובים אליך, ואז לשכנע את הפקידה במרפאה שלך שתיתן לך טופס 17 כדי שתוכלי להיות מטופלת בבית חולים (כמובן, לאחר שיש לך הפניה כללית לפיזיותרפיה מהרופא/ה שלך).
אגב, אם הבעיה שלך היא ייחודית, אז לא בכל מכון יש מי שמטפל בה. אז אל תשכחי לבדוק בכל המכונים שאת מתקשרת אליהם אם הם בכלל עושים את הפיזיותרפיה שאת צריכה.
אני אישית קיבלתי את כל המידע שהייתי צריכה ישירות ב-*2700 (חוץ מהמין של המטפל).
תודה חיפושית -אהבה של אימא
זה נכון שאני רוצה מטפלת בת ולא בן, אבל לא זאת הייתה הכוונה בשאלה שלי...
אני רק רוצה בכלל לדעת מי המטפלים שאני יכולה להגיע אליהם דרך הכללית, שזה לא ייחשב פרטי ויעלה לי המון כסף......
בסוף נתנו לי מס' של מכון באזור מגוריי, אבל כשאני מתקשרת עונה לי משיבון עם שעות פעילות, אך מודגש שזה לא למענה טלפוני. אז איך אני אקבל מידע?? אני חייבת ללכת עד שם?! (אני רחוקה משם מאוד כרגע).
לכן חשבתי שאולי יש מידע באינט' שיחסוך לי את הטרחה... אני רוצה לקבל שמות של מטפלות שאני אוכל לחפש עליהן המלצות, כדי שכשתהייה לי בע"ה הפנייה - אני אדע למי ללכת איתה...
הבנת?
נדמה לי שאצליזקנת השבטאחרונה
כרגע לא עשיתי עם זה כלום , וזה באמת בעייתי. זה מתבטא בשקע כזה בתחתית הבטן.
שאלה לגבי גרנולה לילד בן 2 וחציגולנית
בס"ד
הי הבן שלי בן 2 וחצי ואנחנו נותנים לו יוגורט עזים עם גרנולה...(בלי השדקים) האם זה בסדר? אמא שלי מלחיצה אותי שזה מסוכן... מה אתן יודעות בנידון? זה חתיכות קטנות ממש של הגרנולה...
הריון חדש...עיני לה'
שלומות..
מתרגשת לכתוב פה..אנחנו זוג שהתחתן לפני 5 חודשים,וביום שני האחרון עשיתי בדיקת הריון(עוד לפני האיחור) ויצא חיובי..
משמח ממש,אבל גם קצת מלחיץ..ראיתי שהפורום שלכם מתוק ואמיתי ואשמח לשאול כמה שאלות..
בקושי יש לי תופעות לוואי.ממש בקושי, אולי קצת עייפות,וצריכה יותר לשירותים,
לא יותר..זה תקין?נורמלי?
בע"ה שבוע הבא אני אעשה בדיקת דם, אבל בעיקרון איך מתחילים לספור את ההריון, ממתי?
וגם בגלל שאין לי תופעות לוואי אני מתנהגת ממש כרגיל ועושה והולכת ונוסעת(רק לא מרימה דברים כבדים)זה בסדר או שרצוי להימנע?
וואי סליחה על השאלות המבולבלות..תודה
בשעה טובהגםזולטובה
סופרים שבועות לפי היום שבו הווסת האחרונה שלך התחילה
כלומר את בערך עכשיו נכנסת לשבוע 5 (אם הבנתי נכון שבדקת לפני האיחור)
לא כולם סובלים מתופעות לוואי, במיוחד עם עסוקים בדברים אחרים ןממלאים את הבטן כל שעתיים במשהו קטן ומזין.
זה בסדר שאת ממשיכה כרגיל עם הנסיעות וסידורים וכדומה רק לא לשכוח לשתות ולשתות
בערך בשבוע 6 או 7 כבר תוכלי לראות דופק באולטראסטנד (מרגש!!) אך הבידקה פנימית בשבועות אלה
בשבוע 8 כבר אפשר לראות דופק בדרך כלל כבר באולטראסונד רגיל ביטני
ממליצה לגזוז ציפרוניים לפני השליש השני אחרת את נתונה לחסדי הבעל
בשעה טובה ברוך השם.. בעיקרון לפי ת. וסת אחרונהאנונימי (פותח)
תהני וברוכה הבאה לפורום..כיף פה מאוד
תודה נשמות..עיני לה'
חיממתן את ליבי..
יש משהו מלחיץ בהתחלות..
איכשהו אני ארגיש יותר וודאות נראה לי אחרי בדיקת דם שתאשר הכל בע"ה.
למה עשיתי לפני האיחור במחזור?
סיבה קצת מצחיקה, אני דיי לא סובלת את זמני ההרחקה..לאט לאט בע"ה מקוה שזה יהיה זמן טוב ובונה,
בינתיים זה מעיק לי, אז רציתי לעשות בדיקת הריון,כדי להיות מוכנה נפשית לקבל את המחזור ולא להתאכזב שאני מקבלת..
ה' רחמן
ברוכה הבאה!יפעת1
בשעה טובה..
לא לכולן יש תופעות לוואי של הריון,וגם אם כן הרבה פעמיים זה מגיע סביב שבוע 8
מתחילים לספור את ההריון מהתאריך של הווסת האחרונה.
מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך,בריא ומשעמם..ושבסופו תצאו בידיים מלאות!
הריון חדשלניאדו
לגבי תחושות לא כולם מרגישות בחילות עייפות וכו.
מותר לנסוע,להרים דברים אין חשש
בהצלחה
ברוך ה'!בשעה טובה =)אחרונה
קודם כל מזל טוב ושיהיה בהצלחה!
נראה לי שהתופעות מגיעות רק בהמשך... אצלי זה הגיע בערך שבועיים-שלושה אחרי שגיליתי..
אז בנתיים תמשיכי כרגיל (זה דווקא טוב), תשתי הרבה מים, תתרגלי לאכול דברים בריאים.. קחי חומצה פולית.
ובעיקר תתפללי שיהיה לך הריון טוב וקל...מאחלת לך שהתופעות לא יגיעו
אני ישר כשגיליתי קבעתי תור לרופא אבל הוא לא שם עלי חח... ואמר לי לחזור אח"כ (בערך שבוע 7-8), ורק אז ראינו דופק ב"ה.
בהצלחה...
מחזור מאחר - לא ממש מתאים לי להיות בהריון....אנונימי (פותח)
מחזור מאחר לי כבר 5 ימים... אני מניקה חלקית תינוקת מתוקה בת שנה וחצי , מונעת עם גלוואן , בחודשים האחרונים היו לי ווסתות מסודרות , בעבר לא היה מסודר
פעם ראשונה אחרי הרבה שנות נישואין וכמה וכמה ילדים שאני מוננעת - עם לב כבד , על כך שכרגע אין לי כוח לחשוב על עוד ילד , יודעת שרוצה עוד, אבל עוד לא, עוד כמה חודשים
ועכשיו האיחור הזה ממש לא בא לי במקום
יש לי גם בדיקת רנטגן שבוע הבא- מעקב על משהו , ואני חייבת לוודא קודם או אני בהריון או לא
לא זוכרת מתי כל כך חיכיתי למחזור...
ואני אמורה בעבודה לעבור לתפקיד חדש , כשהציעו לי את התפקיד לא התבלבלו ורמזו לי שמן הראוי שלא איכנס לתפקיד כשאני בהריון ( יצאתי כבר לכמה חופשות לידה במקום הזה ....). אמרתי שאני לא , עכשיו הכניסה לתפקיד שלי התעכב כבר חודשיים ויעוכב כנראה עוד חודש וחצי , ולא נעים לי
זה מחד
מאידך - אם השם מחליט עבורי שיש לי את הזכות להוריד עוד נשמה לעולם , אז אני מודה לו מכל הלב על האמון הרב שהוא נותן לי
ורוצה לשמוח בלב שלם באמת
אבל מעדיפה לקבל את המתנה הזאת בעוד 3 חודשים
הרבה נשמות ירדו לעולם עם נרות גלוואןיפעת1
אין כמו התרת ספקות תעשי בדיקה,בשורות טובות.
מבינה אותך,חיבוק
חיבוק גדול!יפעת1אחרונה
תעשי בדיקת דם.
כן,איך אפשר לעזור?יפעת1
פירוט לא שלח לי קודם..אנונימי (פותח)
התחלתי עם דרך חיים ועוד איזה שהו לא טבעי ברח לי השם שניהם לא התאימו בגלל התופעות לוואי.
קניתי אקטיפירין ורשום שיש שם ג'לטין כתוב כשר,פרווה לאוכלי גלטין..מה הכוונה שזה מעצמות של דגים? בקיצור אם כן אני לא אקח אותו כמובן.אני מרגישה חלשה ועייפה ומאמינה שזה בגלל שאני לא לוקחת ברזל.
אני חייבת סוג רגיל שלא יהיה קפסולה גדולה מידיי ,בלי תופעות לוואי
תנסי פריפלאמא למתוקים
אפשר ללעוס את זה עם אוכל, לי לא עשה תופעות לוואי
תנסי פרוקלשדגכ
פרוקל של חברת "רקח"
ניסיתי לקחת כמה והוא היחיד שלא עשה לי שום תופעות לוואי.
הוא טיפה יותר יקר מהאחרים אבל שווה את זה...
פרוקלשדגכ
הוא בגודל של האקמול העגול לא המעורך,
נראה לי שאפשר בכל בית מרקחת, אבל כדאי לברר עם הרופא אולי הקופה משתתפת....
אני לוקחת אותו גם בהריון הזה וגם בקודם והוא מצוייןרעבצן
תוסף ברזל מומלץאנונימי (פותח)
תוסף ברזל המומלץ ביותר הינו פלורדיקס - מכיל ברזל אורגני קל לספיגה, טבעי לחלוטין אשר נספג בצורה אופטימלית במערכת העיכול ללא תופעות לוואי (עצירות, בחילות, שלשולים וכד').
פלורדיקס מכיל ברזל גלוקונט דו-ערכי עדין ביותר בנוזל: 7.5 מ"ג בכל 10 מ"ל. שלא כמו במוצרים אחרים המצויים בשוק, בפורמולה זו אין צורך במינון גבוה של ברזל בכדי להגיע לרמת ספיגה גבוהה – רכיבי הפורמולה כולם פועלים יחד להגברת הספיגה. פלורדיקס מעלה את רמות הברזל בגוף וגם את רמות הפריטין (מאגרי הברזל בגוף) בתוך חודש ימים במצבים בהם רמות הפריטין נמוכות.
מה יכול להיות אורגני בברזל?חיפושית אדומה
מה, לא נתנו לא אנטיביוטיקה כשגידלו אותו?.... 
ושוב פרסומת ^^אם הייתאחרונה
יש לו איזה ביפר למילה ברזל....
תנסי את הברזל של פרו-נס*עקבות בחול*
גם לי היו בעיות עם אחרים ועם החברה הזו זה הסתדר.. הכדורים בגודל סביר , רק לא טעימים במיוחד- אבל מה לא עושים בשביל בריאות?
הבת שלי מקבלת את הטיפות שלהם עקב בעיות בטיפות הברזל של חברה אחרת, וגם אצלה אין תופעות לוואי.
ניתן להשיג ע"פ הידוע לי בכל בית מרקחת..
בהצלחה!