ותבדקי גם ברזל.
תהיי קשובה לגופך ותנוחי כל עוד את יכולה.
תהני..המשך הריון בריא,קל ארוך ומשעמם.
ואחרי כל הבדיקות דם שהרופאה שלחה אותצי לעשות, הבנתי שזה היה התופעות של cmv.
שווה לך לבדוק את זה, כי אם זה אכן cmv, אז חשוב לעקוב אחרי התינוק כשהוא יוולד.
אחרי שמיום שישי הייתי מאושפזת בגלל בעיה רפואית (לא קשור להריון) היום חזרתי הביתה!
לצערי עכשיו יש את תקופת ההתאוששות כי האישפוז כלל ניתוח והבאסה היא שאסור לי להרים את המתוק (וגם ככה אין לי תמיכה...)
אבל הבשורה היא שאני כבר בשביעי ומתפללת לא ללדת תוך כחודש (כמו שהיה לי עם הראשון)
בהצלחה לכל ההריוניות ומזל טוב לכל אלו שאחרי.
ב"ה חודש שביעי..מתפללת יחד איתך שתסחבי עוד קצת.
בהצלחה יקרתי. 
זו לא פרסומת...הייתי עם ביתי בתמנון בגבעת שאול ומצאנו שם עליונית מקסימה שחתוכה עם כיווץ בערך בסרעפת ומשם מתרחבת בנפילה מאד מוצלחת להריון ולא רק למידות קטנות במיוחד. היא בדוגמא מקושקשת ובאה בשלושה צבעים ועלתה רק 20 ש"ח! ביתי אח"כ הייתה בסניף ברחוב יפו בי-ם ומצאה גם עליונית חלקה בגוון אפרסק או לבן באותה הגיזרה והמחיר וקנתה לאמא שלה השמנה...איזו מתוקה! רוצו להתפנק...
זה ממש משמעותי לי. אני ב"ה צריכה להצטייד, וגרה בחור ולא פשוט לי כרגע לצאת לקניות. מידע ממוקד כזה עוזר לי.
שקניתי מזמן [הרבה לפני תחילת ההריון] והם סוחבות איתי עד כה- סוף תשיעי. כל האלה שמכווצות למעלה ונחברות למטה פשוט טובות.. והם תמיד עם המחיר של תמנון 3 ב100 וכאלה.. לא צריך להוציא 200 ש"ח על עליונית בודדה ברמילי.. ויש מלא חנויות כאלה, לא רק בתמנון..
יש צורך לפעמים בגופי כי פתח הסירה פתוח לי מידי.
מתרחבות יפה למימדים שלי 
ב"ה
בשבועות האחרונים אחרי יחסית אישות אני מרגישה לא טוב.
זה מרגיש כמו תגובה כזו של העובר (שאין לי מושג מה הוא עושה) שמשדר שממש לא בא לא בטוב!
אתמול זה הגיע לרמה של כאבים מציקים כאלו שלא יכלתי יותר לשכב ורק מים נעים באמבטיה עזרו...
(לא רציתי לצאת אבל כבר הייתי שפוכה מעיפות)
שבוע 34 בפתח..
ומה אני אמורה לעשות?!
יש משהו שיכול לעזור?
שוב, ה"בעיה" מתחילה רק אחרי..
לא כ"כ הבנתי אם כואב תבדקי שאין לך פטריה.
ושאלה (לעצמך כמובן) האם יש תנוחות אחרות שבהם זה פחות כואב? לדוג' אולי אם את למעלה זה פחות לוחץ. שאלה נוספת האם את מגיעה לסיפוק מלא? אם כן תנסי פעם אחת לראות אם את לא מגיעה לזה האם זה משפיע, כי ההורמון שמשתחרר בגוף בזמן ה"פורקן" יכול להיות בעל השפעה.
תרגישי פעם הבאה את הבטן אם היא קשה.. כן, זה הרגשה כזאת קצת מעיקה שאתה לא מצליח לעלות עליה.. וזה נראלי קורה בגלל ההורמונים. תרגישי אם היא קשה כזאת, ואם כן זה סבבה.. כאילו, נורמלי, קורה, ועובר..
לי זה קורה בכל הריון בערך בשלב שאת מתארת. יותר כמו צירים אולם לא בא בגלים אלא כאב ארוך ומתמשך וגם לחץ למטה...
בהתחלה ממש נלחצתי מזה אבל לאחר שבדקתי שזה לא באמת צירים למדתי להתמודד עם הכאב...
הדבר היחיד שקצת מקל זה להשאר אח"כ במיטה כמה שעות טובות (לא לקום!!!!) ולנסות להרדם..
אני ממש מבינה אותך זה החלק הכי מתסכל בהריון, אצלי בכל אופן... כי זה באמת באמת כואב.
רופאת נשים (אולי גם רופא משפחה) מכניסה מין מקלון גמיש לנרתיק ותוך בערך שבוע יש תוצאות.
הטיפול בפטריה פשוט גואל! לא להתעצל וללכת לרופאה, חבל על הייסורים שלנו.
פעמים זה לא ריפלוקס ולא שום בעיה אחרת, סתם התנהגות נורמלית של תינוקות.
אם את מודאגת תחפשי ברשת מה הסימנים לריפלוקס או תיקחי לרופא לוודא שזה לא זה. חוץ מכשיש בעיה של ריפלוקס - בעיקרון זה ממש בסדר כשתינוקות פולטים הרבה.
גם התינוקות שלי פלטנים גדולים, והייתה לי מחשבה כזאת (שאין לי מושג אם היא נכונה או לא, סתם הרהור של אמא) שהפליטה עוזרת להם להוציא את מה שהם לא צריכים. למשל בחורף הפליטה הייתה מאוד רירית, וחשבתי שככה הם מפנים נזלת מיותרת מהמערכת. ובקיץ כשהיו פליטות מאוד סמיכות כאלה, גבינתיות, חשבתי שהם צריכים הרבה נוזלים ומפנים את החלקים המוצקים יותר של החלב שמיותרים להם.
אז, לא ידעתי כ"כ מה זה ריפלוקס ככה שלא בדקתי את העניין יותר מדי.
אבל ראיתי שהוא עולה במשקל ומתפתח בסדר.
בכל אופן בסוף זה עובר, בגיל 7 הם כבר לא פולטים 
מציק הענין עצמו לעמוד לפעמיים שעתיים עד שהיא פולטת מסה מסוימת ורק אז היא נרגעת!!
היא מתפתחת יפה כך שאין לי מה לדאוג ב"ה !!
חשבתי אולי יש לכן פיתרונות למנוע זאת לגמרי וכו', אני רואה שאין מנוס להגיע באמת עד גיל 7 ואז יגמר הענין............
כדי שהאוכל יעלה קצת פחות.
(הכוונה לשים מתחת לצד אחד של המזרון שלה איזה כרית או שמיכה מגולגלת).
אני בדרך כלל משכיבה אותה אחרי אוכל על סל קל (דבר שעושה אותו פעולה) וגם אז היאלא רגועה ומבקשת הרמה עד שזה יוצא( בעיקר בערבים) לפעמיים כך ולפעמיים אחרת אני משכיבה אותה על כרית או על מיטה ותמיד לידה יש פליטה ענקית
נקווה לטוב ויהיה אך טוב מאיתו יתברך!!! תודה על התגובות!!
ולעשות הפסקות יזומות לגרפסים.
לפעמים מצטברת בועת אויר באמצע האוכל ואז הם פולטים את כל מה שנכנס מעליה.
לי היתה בת שכשהייתי מכסיקה אותה היא היתה ממש בוכה מכעס, אך אם לא הייתי מפסיקה- היו לה אח"כ שעה- שעתיים של בכי ופליטות עד שהיתה נרגעת.
להחזיק במצב מאונך כ20 דקות אחרי האוכל- קשה אבל מפחית פליטות.
להשכיב תמיד בעגלה/ מיטה כשזה מוגבה (כ39 מעלות).
ולחכות שתגדל.....
(בעצם, בין כאבי בטן מגזים, לכאבי בטן מרעב). כשהקטנה שלי בוכה, מאוד קשה לי לדעת מה הסיבה, ואני לא תמיד זוכרת מתי הפעם האחרונה שהיא אכלה, ואם עברו שלוש שעות (מה גם שלפעמים היא אוכלת מהר, תוך 10-15 דקות, ולא רוצה יותר, ואני לא יודעת אם היא באמת שבעה).
אז... אשמח לעצות
1) לפי התאוריה של "שפת התינוקות", תינוק רעב משמיע לרוב צליל "נההה" ותינוק שסובל מגזים - "אה... אה...". אני מניחה שלא תמיד זה עובד אבל שווה לנסות לבדוק.
2) עזבי שעון, היא יכולה המון פעמים לאכול לפני שעברו שלוש שעות, ואפילו לפני שעברו שעתיים... בכלל, בחום הזה היא יכולה לרצות לקחת 'שלוקים' במרווחים מאוד קטנים.
3) אפשר לבדוק אם את לוקחת אותה במנשא והולכת איתה - האם היא נרגעת. אם כן אז סביר שהיא לא הייתה צריכה לינוק.
4) כשאת לא בטוחה עדיף להמר על הנקה. הנקה טובה גם להרגעת כאבים - יש בחלב אנדרופינים.
משערת שאהיה אאוט סיידרית כאן בפורום, אבל בכל זאת
בלידה של הגדול התלבטתי באותן שאלות והבנתי שיש 2 גישות: של יועצות ההנקה ושל הרופאים.
היועצות הנקה אומרות את הדיעה הרווחת כאן בפורום בד"כ- להניק לפי ביקוש בלי קשר למרווח מההנקה הקודמת.
לי זה עשה ממש רע. אף פעם לא ידעתי אם הוא רעב או כואבת לו הבטן- לא הצלחתי לזהות סימנים לכאן או לכאן, כאב לי כבר להניק, הייתי מותשת ובעיקר מבולבלת.
התייעצתי עם הרופא ילדים והוא אמר לי שהקיבה של הקטנטנים האלה פיצית בשלב הזה. אם תתני- ברור שהם יקחו (יינקו הכוונה) אבל התפקיד שלנו זה לווסת להם. אם התינוק במשקל טוב וסביר אין סיבה שיצטרך לאכול בהפרשים יותר קטנים מ3 שעות (הכל כמובן פלוס מינוס).
החלטתי לנסות וכשהם בכו (גם עם הילד הבא עשיתי ככה) ניסיתי למשוך אותם לפחות למרווח של שעתיים-שלוש מההנקה הקודמת. חשוב לציין גם שהילדודס שלי צרחנים בלתי רגילים (עובר בתורשה במשפחה.. ), ואם אתן להם לינוק כל פעם שהם צורחים לא מצבם ולא מצבי יהיו טובים...
חוצמזה שזה סידר לי את היום שלי והרגיע אותי- אם הנקתי לפני שעה- יש לי לפחות שעה ללכת לישון/לנוח וגם בעלי /אמא שלי יכולים לדאוג לקטן ולנסות להרגיע אותו אם הוא בוכה- כי כנראה זה לא רעב אם הוא רק סיים לאכול לפני שעה.
כמובן שאצל תינוקות כמו אצל תינוקות אין כללי ברזל והיו מקרים ששברתי את ה"כלל" הזה אם הרגשתי שזה מה שנכון, אבל בגדול זה מה שהנחה אותי.
אני אישית מאוד מתוסכלת ו"סובלת" (אם אפשר לקרוא לדבר המדהים הזה "סבל") מהשלב הזה שלא מבינים מה הם רוצים.. אז אני די מבינה אותך
ועכשיו אני מוכנה לעגבניות. היכון, הכן, צא....
עם הבכורה שלי עשיתי גם כן כמו שכתבת- הנקה כל שלוש שעות בערך, עם חריגות קלות או חריגות יותר גדולות כשיש צורך.
פשוט עכשיו עם הקטנה, בגלל שהיא בוכה מאוד ואני לא בטוחה בכלל אם זה גזים או רעב, אני כן נותנת יותר אוכל. וקשה לי מאוד למשוך אותה כי היא בוכה מאוד (ואז אני תוהה אם זה נכון בכלל, כי מה אם היא מאוד רעבה, ובפעם הקודמת שהיא אכלה, היא לא אכלה מספיק? זה נורא לא נעים להיות רעבים ).
ואין ספק שזה מאוד קשה כשלא יודעים מה הם רוצים. אח, שתדבר כבר... 
ותודה רבה גם לך!
אל תחששי, גם אם יהיו ויכוחים, לא נמות מזה.
לגבי הגישה שאמרת שהיא של יועצות הנקה, היום היא גם של הממסד הרפואי, למרות שכמה רופאים עוד לא התעדכנו. הנה, כאן לדוגמה יש המלצה כזאת באתר של משרד הבריאות: http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/feeding/Pages/Tips.aspx ונתקלתי בעוד המון כאלה, בפרוספקטים של טיפת חלב, בכתבות שאני מקבלת מכללית, ועוד ועוד.
אני עברתי מסלול הפוך משלך, ומהילד הראשון האמנתי מאוד ב"לעשות לו סדר" ובהאכלה כל שלוש שעות, אני גם יקית, אז יש לי נטייה לקחת את הכללים קצת רחוק מדי... לצערי הרב התעוררתי בשלב די מאוחר כשהתוצאות בשטח הראו בבירור שממש הרעבתי את הבן שלי, והוא לא עלה במשקל ולא התפתח... אני ממש מתביישת לספר את זה, אבל מרגישה חייבת כדי להסביר מה פקח את עיניי לראות שאני לא חכמה יותר מכל הגורמים המקצועיים שממליצים לזרום עם התינוק לפי הקצב שלו. את ההנקה איבדנו באותה תקופה קשה, אבל ב"ה את הילד הצלחנו להחזיר למסלול עם הרבה מטרנה. בילד הבא כבר למדתי את הלקח שלי.
1) לא הבנתי את ההסבר לגבי הקיבה הקטנה ולכן אפשר להאכיל כל שלוש שעות. איך שאני מבינה את זה, זה הפוך: בגלל שהקיבה קטנה מאוד היא גם מתרוקנת מהר, והם לא יכולים להחזיק ארוחה גדולה כמו מבוגרים, אז בשביל להצליח להכפיל את משקלם תוך חצי שנה הם חייבים הרבה ארוחות קטנות. מה הכוונה בגלל שהקיבה קטנה צריך לווסת להם? באמת לא הבנתי.
2) האם הרופא סייג את דבריו לפחות לגבי תקופות של קפיצת גדילה, או ממש דיבר באופן מוחלט?
אז מעולם לא עלה הספק אם הם מקבלים מספיק אוכל... היה ברור שהם כן. ואולי לכן הסתדרתי עם זה מעולה (וזה גם בא יחד עם זה שהם מאוד בכיינים אצלי אז כל השילוב מבחינתי היה הכי טוב כפי שעשיתי)
אני לא זוכרת מה הוא אמר לגבי קפיצת גדילה. אבל אני יודעת שגם הקפיצות גדילה אצלי היו יותר מאוזנות מאשר סיפורים מצמררים שאני שומעת על נשים שיושבות ומניקות מהבוקר ועד הערב רצוף.
בקפיצות גדילה הייתי נותנת כל שעה וחצי- שעתיים לפי מיטב זכרוני. (ואז תמיד התעוררה השאלה- האם זאת קפיצת גדילה או סתם בכי של כאב בטן אין מה לעשות.. זאת תקופה של ספקות והתלבטויות עם כל הניסיונות להקל).
ולשאלתך הראשונה- בגלל שהקיבה קטנה לא צריך לפוצץ אותה. הוא הדגים לי את זה עם גולה... דרך אגב- משהו נוסף. הוא גם אמר (וקראתי את זה גם באינטרנט איפשהוא) שבגיל הזה נוצרים תאי השומן בגוף. ואם דוחפים אוכל יותר ממה שהתינוק צריך נוצרים יותר מדי תאי שומן בגוף מה שעלול לגרום לבעיות השמנה בעתיד. אין לי מושג אם זה נכון. והאמת? אני לא גרופית של מחקרים לשום כיוון. כי תמיד יהיה מחקר שיגיד אחרת. אבל זה מה שאמרו לי בזמנו.
לא לתת כמות גדולה מדי בארוחה, זה ממש לא בריא.
זו בעיה שקיימת בעיקר עם בקבוק, כי הוא זורם מהר יותר מהקצב שהם בנויים לקבל, ובאמת מאוד חשוב כשנותנים בקבוק לשים לב לא לתת יותר מדי, לעשות הפסקות יזומות, לראות אם התינוק מחפש עוד וכו'.
לתינוקות יש קיבה קטנה, ולכן הם צריכים ארוחות קטנות ותכופות, ולא גדולות ובמרווחים גדולים כמו מבוגרים.
אם זה מה שהרופא הסביר - אני לגמרי מסכימה.
ללדת בקיץ... היו מקרים כשהם היו יוצאים מהמנשא נורא מזיעים שהייתי נותנת להם כמה "שלוקים" כשתייה- אבל לא ממש ארוחה שלמה.
אני כ"כ לא מומחית לעניין... סתם מה שאני עשיתי עם שני ילדיי..
חיפושית אדומהאני לא מבינה איך ההגדרה שלהם כ"בכיינים" מסתדרת בכל הסיפור שלך.
את מנסה לומר שגם אם היית נותנת להם לאכול יותר - הם עדיין היו בוכים הרבה, ולכן, זה לא משנה אם תתני להם פחות?
כי הסיבה המרכזית שאני נותנת לילדים שלי לינוק הרבה זה בגלל שהם בוכים הרבה! כי רוב הפעמים הבכי שלהם זה בדרישה לאכול.
ובכלל - אני מבינה בד"כ שתינוק בוכה כי מציק לו משהו. אז מה שאת אומרת זה שתמיד הציקו להם דברים אחרים ולא רעב?
בקיצור - אני אשמח להסברים, וגם לטיפים מה עושים עם הבכי (חוץ מלתת להם לינוק).
יותר הם עדיין היו בוכים
(גיסתי נותנת כל הזמן לינוק, ויש להם את אותם גנים- דרך אחי- וגם הילדים שלה לא מפסיקים לבכות. אמא שלי מספרת שגם אנחנו היינו כאלה...).
בכי יכול להביע גם כאב בטן, כאבי שיניים (לגדול שלי יצאה שן ראשונה בגיל חודשיים!!!), רצון למגע וכו'.
הבעיה היא שלפעמים מפרשים כל בכי כרעב ונותנים לאכול ואז אם זה למשל כאב בטן- זה רק מגביר את הכאב ואת הבכי...
אני לא אומרת, יכול להיות שלפעמים מה שמציק זה רעב, כן צריך לנסות ולקרוא את התינוק אבל אם יש לך לו"ז כללי- פחות או יותר כל שעתיים שלוש- זה מקל (לפחות עליי..) את קריאת הכיוון.
אם הקטן מתחיל לבכות שעה אחרי שהוא אכל אני אומרת לעצמי- כנראה שהוא לא רעב כי הוא אכל רק לפני שעה ארוחה יפה, אז כנראה זה בטן.
ואז- מה עושים עם הבכי?
אוהו.... זאת תורה שלימה שעוברת אצלנו במשפחה מדור לדור
כמה אפשרויות:
).
זה מה שעולה לי בראש על רגל אחת... בכל זאת, הקטן שלי בן 3, הספקתי קצת לשכוח..
ואני מתפללת שכל העצות האלה שנשמעות כאילו אני מומחית יועילו לי ברגע האמת עוד כמה שבועות... ומי יודע, אולי הפעם ה' יחוס עליי ויעניק לי תינוק רגוע ושליו.... אחחח... חלומות....
איך את יודעת שהוא אכל לפני כן ארוחה יפה, ושבע לגמרי? (שואלת כדי לדעת עבור עצמי, כמובן).
זה עוד גורם שמבלבל הכל וגורם לאי וודאות
מרגישה.. אולי לי החיים היו קלים יותר כי הם נולדו ב"ה במשקל יפה (3.800) ועלו מאוד יפה במשקל וגם לא היו מאלה שנרדמים בהנקות- אז מבחינת כל הפרמטרים יכולתי להיות רגועה.
כשהייתה הנקה- היא היתה לגמרי. לא נפסקה באמצע עם הירדמויות וכאלה. והמדד הכי טוב- הם עלו במשקל.
יש לי משהו מוזר לספר לכן- אצל הקטן הייתה לי ממש בעיה עם ההנקה (שנמשכה דרך אגב עד סוף ההנקה 
בסוף השבתתי שד אחד והנקתי רק מצד אחד).
היועצת הנקה שבאה אליי (אחראית ראשית במעייני הישועה- מישהי קליברית) הביאה איתה..... משקל!!!!
ואתן לא תאמינו מה היא עשתה.. שקלה אותו לפני ההנקה ואחרי ההנקה ובדקה בכמה גרם הוא עלה . ולפי זה היא אמרה לי האם הוא ינק טוב או לא.
כן, גם לי זה נשמע הזוי.. עד היום... אני כבר לא זוכרת כמה היא אמרה לי שהוא אמור לעלות אם הוא ינק ארוחה טובה.
אבל זו בהחלט שאלת השאלות... אין לי תשובה חד משמעית.. בעיקר הרגשה...
אלא הרגעה לילד- וגם תלותיות..
ילד לא רעב אחרי חצי שעה אם הוא אכל טוב. צריך ארוחה טובה אחת וזה "סותם" אותו לשעתיים- שלוש הקרובות. אם כל הזמן הוא אוכל, הוא אף פעם לא מרגיש ממש שבע, כי הוא לא אכל ממש קודם, וגם לא ממש רעב- הוא רק רוצה נישנוש קטן, וזה מבלבל לו את כל המערכת.
זה חשוב גם לויסות של הילד, לתחושת העצמאות שלו- שהוא יכו להרגיע את עצמו לבד, לשחק לבד.
כמובן שזה יותר קריטי ובולט מעל חצי שנה, אבל כדאי מההתחלה לפתח הרגלים..
וגם בשבילך- הנקה תמידית היא קשה וכובלת ותתיש אותך מהר.
והילד צריך אמא עם כוחות.
בהצלחה!
ילד שמבקש לינוק כל חצי שעה, יכול להיות ילד שתופס בצורה לא טובה, ולכן לא מקבל מספיק ונשאר כל הזמן רעב (בשביל זה צריך לבדוק עלייה במשקל, חיתולים וחיוניות), או ילד שמשהו אחר נורא מציק לו ולא יודעים מה זה (נגיד נכרכה לו שערה סביב האצבע של הרגל) והוא בכל פעם נשאר לא מרוצה כי מה שהוא ביקש זה לא לינוק ולא לכן הוא בכה, או ילד שבדיוק בקפיצת גדילה, או ילד שנולד מאוד קטן ומנסה להדביק פערים, או ילד שהתחיל קצת להתייבש כמו שכתבו פה, או עוד המון אפשרויות אחרות. אם קורה למישהי שהתינוק שלה בוכה כל חצי שעה, כדאי לבדוק ספציפית את אותו תינוק, לחשוב על הנתונים המסוימים שלו - בן כמה הוא, כמה הוא שוקל, כמה זמן הוא כבר מתנהג ככה, וכו' וכו' - כדי למצוא מה כדאי לעשות אתו.
כרגע בשרשור הזה לא דובר על אף תינוק שמתנהג ככה (אלא אם כן פספסתי באיזו שהיא הודעה). אם מישהי הייתה כותבת שהתינוק שלה מבקש כל חצי שעה, היה מקום לשאול אותה עוד שאלות ולחשוב אם המצב צריך תיקון, ומה התיקון. אבל אמירה כללית כזאת שאמורה להיות נכונה לכל התינוקות - זה בעיניי לא במקום.
אבדוק לגבי צליל הבכי. העניין הוא שהיא "צוברת תאוצה" די מהר בבכי, ובוכה בכעס (ככה זה נראה לי), וקצת "משתוללת" עם הידיים, ותהיתי אם גם זה יכול לסמן את הסיבה לבכי.
ואני משתדלת להניק אותה, אבל חוששת שאם יש לה גזים, זה עוד יותר לא נעים לה (ויש לה הרבה גזים, באופן כללי).
אם היא רעבה, היא באמת לא תירגע גם אם אלך איתה? (מוודאת). כי הבכורה שלי כן הייתה נרגעת, או שסתם היה נדמה לי.
כי נראה לי שכל ההבחנות שאפשר לעשות תלויים בזה שזה יהיה תחילת הבכי או אפילו קצת לפני הבכי, וכשתינוק כבר שקוע בבכי ומתעבן מעצם העובדה שהוא בוכה כבר קשה להבין ממנו משהו...
אח, תקופה לא פשוטה...
ואם הוא נרגע - אז הוא לא רעב..
גם בנוכחי וגם בקודמת - אני מוצאת את עצמי מניקה כל היום. וגם כשאני מנסה לפתוח מרווחים - זה פשוט לא הולך. אני מצליחה לגרור אותו למקסימום חצי שעה (וזה כשעושים מקלחת ומטיילים ועוד).
אני תמיד מנחמת את עצמי שככה זה מבטיח לי ייצור מוגבר של החלב בהמשך, וגם שעכשיו חם והילד צריך את הנוזלים....
(האמת - הוא ממש מזיע הרבה).
לגבי הגזים - אני חושבת שכשמדובר בגזים אז מרגישים שהבטן קשה כזאת. תנסי למצוא מישהי שתלמד אותך לעשות רפלקסולוגיה לגזים, וש גם אתהשיטה הכייפית של יוקטנה: להוריד טיטול, ולהחזיק במעין צורת ישיבה מעל הכיור. עם הקודמת זה ממש עזר, עם הנוכחי - עדיין לא עובד לנו.
עוד משהו שאני עושה כדי להימנע מגזים זה להוריד למינימום את מוצרי החלב שאני אוכלת, וכמובן, שאני לא נוגעת בקטניות וכרוב.
האמת - למרות כל מה שכתבתי, יש לא מעט זמנים שאני מתיסכלת ומתחננת אל השם שהילדים שלי יהיו מהסוג הרגוע שאוכל כל 3 שעות. נראה אם בשלישי התפילות האלה יענו.. (תמיד אחרי תפילה כזאת אני מרגיעה את עצמי שזה מה שקבע לי הקב"ה וכנראה זה מה שהכי טוב לי. כל אמא סובלת בנקודה אחרת...)
אצל הבת שלי ראיתי שהיא מתפתלת תוך כדי הנקה, ואז הבנתי שהבכי נבע מכאב בטן ולא מרעב.
לעקוב אחרי זמן ההנקה האחרון, נראה שרוב התגובות כאן מבוססות על הארוחה האחרונה.
אז,
אולי תעשי לך סימן או שתכתבי מתי היא אכלה, ואז תהיי רגועה יותר.
כמו כן, לפי מצב הטיטול (כמה הוא רטוב) תדעי האם היא אכלה טוב.
לא ראיתי תגובה כזו, ואני מבינה שיש פה יכולת הכלה גבוהה לדעות השונות
אז
הייתי ממליצה על טיפות הומאופתיות להקלה על גזים (אם את ירושלמית אוכל להמליץ לך באישי על בית מרקחת שרוקחים בעצמם - לנו זה הועיל מאוד)
ובכלל, אני הנחתי שאת מניקה, ואולי לא?
בת כמה הקטנה?
אולי מידע כזה יכול להביא תשובות יעילות יותר.
רק נחת.
פצקרשתואני, בכל פעם שהנושא עולה, חשוב לי ליידע שמשרד הבריאות מזהיר מפני טיפות וחליטות למיניהן לתינוקות, בעקבות מקרים שקרו.
אחרי שמסרתי את המידע והמצפון שלי שקט - אני מכילה את הבחירה של אימהות לעשות אחרת
בדר"כ בגזים הם מתקפלים עם הרגליים ומותחים אותם.
א. לאחר ארוחה מלאה, חשים שהשד מתרוקן. ב"ה הגוף מייצר בכל ארוחה את כמות החלב שהתינוק צורך.
ב. יש תינוקות שבוחרים לצרוח ללא סיבה, בהיסטריה נוראית, לא בהכרח הסיבה היא רעב או גזים. צריך לבחון את העניין... מה שאני מנסה לומר שאולי את בכלל לא בכוון והצרחות לא נובעות מהסיבות שציינת.
ג. אם תרצי אוכל לשתף אותך מנסיוני בענייני צרחות.
בכל מקרה, בהצלחה.
תרגישי את הבטן. בטן קשה- מלאה באויר, ואז זה גזים או גרעפס. הדרך הטובה לשחרר את זה היא להושיב את הילד, לעסות את כפות הרגליים מתחת לכרית הבוהן (לפי הרפלקסולוגיה זה המעי הגס) בתנועה סיבובית כלפי פנים (אם הרגליים זו מול זו- כל צד כלפי הרגל השניה).מקווה שהייתי מובנת.. אצלינו זה עובד כמו קסם!תוך דקה-שתיים יוצא כל מה שתקוע(עצירות, גזים, גרעפס..).
באופן כללי, כדאי לשים לב ללו"ז של התינוק- יש איזושהי מחזוריות של שינה- ערות- אכילה- יציאות. זה משתנה כל כמה זמן (ככל שהם גדלים זמן הערות הולך וגדל וכד') אבל אני יודעת שלמשל עם הבן שלי, חשבתי כל הזמן שהוא רעב ולא הבנתי איך אצל המטפלת הוא ישן כל הבוקר ואצלי הוא נודניק.. ואז הבנתי שהוא לא רוצה לאכול אלא לישון, וצריך לתפוס את זה בזמן. ואז לפעמים הוא יונק עוד קצת כדי להירדם, ומזה נבע הבכי..
גם טיטול יכול להעיד על מצב האכילה (רטוב ויציאות), גם רוגע בזמן הערות (אם הוא רגוע זמן ממושך יחסית זה אומר שהוא שבע בינתיים), שינה טובה, וגם זמן יניקה-תנסי לעקוב כמה זמן הוא יונק ממש (לא כל התהליך של גרעפס וכו'). אצלינו למשל- פחות מחמש דקות בכל צד הוא לא יהיה רגוע (הוא כבר גדול ז ההנקה מהירה יחסית, בהתחלה זה היא רבע שעה- עשרים ד' כל צד..)
תקופה מתסכלת קצת, אבל ב"ה שהתינוק יכול להביא את זה שקשה לו ומציק לו משהו (גם אם לא ברור מה זה בדיוק)- זו תחילה של תקשורת וגם הזכות שלך לדאוג לו, להעניק לו ולרצות בטובתו. זה לא מובן מאליו..
מתחת לכרית הבוהן - כלומר בבוהן עצמה, מתחת לחלק השמן יותר? או מתחת לבוהן?
כתבת שלא הבנת איך התינוק ישן אצל המטפלת כל הבוקר ואצלך לא - הכוונה היא שהדפוס כשהוא היה בבית אחה"צ היה שונה, או שכשיצא שהוא איתך בבקרים זה היה שונה?
לא לעשות לו"ז מתוכנן אלא סדר יום בו התינוק אוכל כל 3 שעות , בגיל 4 חודשים כל 4 שעות (כמובן אם הוא נולד במשקל נורמלי). בגדול שלי נתתי לו "לפי דרישה" וזה פשוט חיסל אותי: הוא לא היה ישן טוב, ועד היום הוא לא אוכל כמו שצריך ונמצא בעשירון התחתון בטיפת חלב....
עכשיו כשאני עומדת ללדת שוב בעז"ה אני מתכוונת להתחיל עם שגרה מהיום הראשון בבית.
ממליצה בחום על הספר של טרייסי הוג "הלוחשת לתינוקות" שווה כל שקל ויותר מזה
1) תינוקות לא אמורים לישון טוב, אפילו שזה נשמע מעצבן. שינה עמוקה מדי היא מסוכנת לתינוקות.
2) לא נשמע סביר שבגלל האכלה לפי דרישה הילד בעשירון התחתון. היום רוב התינוקות בארץ מואכלים לפי דרישה ורובם כמובן לא בעשירון התחתון, אלא מפוצלים על פני כל הגרף. בכל מקרה, אין שום רע בלהיות בעשירון התחתון. זה לגמרי בטווח הנורמלי, ובשביל שיהיה ממוצע מישהו חייב להיות שם כשילד הוא באחוזון שלוש ומטה זו כבר בעיה. או כשילד גולש מאחוזון לאחוזון. אבל כשילד שומר פחות או יותר בעקביות על אחוזון נמוך זה בסדר גמור, וזה המבנה שלו.
3) לגבי התוכנית שלך לתינוק שייוולד בשעטו"מ, אני מפנה אותך בכאב לסיפור שכתבתי למעלה (הודעה מ9:24). אולי תשקלי מחדש, ואם לא - לפחות אנא היי קשובה לסימני מצוקה.
הספר של הלוחשת לתינוקות לי עשה רק רע - כי ניסיתי להרגיל תינוקת בת יומה לארוחות רק כל 3 שעות, והיא לא הפסיקה לצרוח מרעב (אחרי שבדקתי שזה שום דבר אחר), שזה היה הררבה יותר קשה מלהניק אותה...
אני לא חושבת שבכלל יכולה להיות שגרה או סדר יום לתינוקות עד גיל 3 חודשים לפחות, אם לא עד חצי שנה ואולי יותר. ואם יש כזאת, היא מאולצת ולא טבעית לילד.
לא קראתי את הלוחשת לתינוקות, אבל נראה לי מוזר לחשוב שלכל הילדים, בצורה גורפת, מתאים לינוק כל 3 שעות. זה כמו ההנחיות בארה"ב לפני חמישים שנה, שאז אמהות היו נותנות לילד לצרוח חצי שעה ברעב רק כי "לא הגיע הזמן לאכול".
לכל ילד יש צרכים אחרים, וכל חלב אם הוא שונה, ויש ימים שבהם הם יותר רעבים או צמאים או צריכים הרגעה. הנקה היא לא רק צורך פיזי, היא גם ממלאת הרבה צרכים נפשיים ורגשיים.
בנוסף, בהתחלה אני אישית תמיד רוצה לוודא שהן עולות במשקל (מה לעשות, אצלי זה בלשון נקבה בינתיים..) בצורה תקינה ולכן לדעתי חשוב לפחות בהתחלה להניק חופשי, לוודא שהכל בסדר, שהגוף שלך מצליח לייצר חלב כמו שצריך, וכו'.
מה שכן, את בהחלט יכולה לזהות דפוס של כל ילד. הגדולה שלי באמת הייתה כמו שעון כל 3 שעות. השנייה דווקא ינקה כל שעתיים וחצי בערך. אם את מזהה דפוס כללי את יכולה להרגיש אם סביר שהילד כבר רעב או שהבכי הוא בגלל סיבה אחרת.
אני הייתי נזהרת מ"סדר יום" לעולל כ"כ זעיר, שתהיה לידה טובה בכל מקרה!
בס"ד
אלא כעיקרון
אני בניתי לבת שלי סדר יום מגיל חודש כמדומני. אוכל, משחק [ אוניברסיטה, דובי בעגלה וכו' כשגגון העגלה פתוח] ושינה [גגון למעלה- חושך]. הילדה התרגלה שאחרי אוכל היא משחקת ואח"כ הולכת לישון. כמו כן תמיד תמיד אמבטיה לפני השינה, פיג'מה, ובבוקר אנחנו לובשים בגדים [גם בגיל חודש לא השארתי אותה עם פיג'מה]
אני יכולה להעיד שממרומי 10 חודשים אני נהנית מכל רגע, זוכה ללילות רגועים ושקטים [בלי עין הרע חמסה חמסה] וילדה שיודעת להעסיק את עצמה בשעות העירות שלה.
אני ב"ה אחרי כמה לידות. בילדים הקודמים בקבוק היתה בשבילי מילה שלא הסכמתי לשמוע עליה עד שיצאתי לעבודה.
לפני חודשיים ילדתי, והתחלתי בהנקה. הכל היה כרגיל. בשלב מוקדם יחסית, ראיתי שהתינוק לא רג וע לאחר ההנקה. ניסינו הכל וראינו שרק תוספת בקבוק מרגיעה אותו. היה לי חבל מאד לותר על ההנקה, ומצד שני ראיתי שהילד רעב ואי אפשר להתעלם מזה ולהמשיך ...
מה שעשיתי, המשכתי להניק וכשראיתי שהחלב לא מספיק הוספתי בקבוק, לפעמים אפילו כמות קטנה.
זה הרגיע את התינוק, ונתן לו לישון את השינה שהוא זקוק לה, ולהוציא את היציאות בקלות.
אני כל הזמן מניקה אותו, אך כשצריך אני מוסיפה לו בקבוק.
שאלתי גם את הרופא והוא אמר שאני פועלת נכון. כמובן שכל מקרה לגופו...
לפעמים צריך, כמובן שלא בכל המקרים, ואמא טובה צריכה לזהות גם את הצורך הזה ולתת את תוספת הבקבוק עם הרבה אהבה.
גידול שמח לכולנו
אז אחרי ששנים לא בשלתי (ואני ובעלי צוחקים על זה כל יום כל היום )
הכנתי היום ספגטי אדום מהריייייב
אך מה אני אוהבת את הספגטי שלי מלוח,מלוח.
ומה שמונע ממני זאת אלו הבקצות
מצד שני אני תוהה לעצמי מה כל יכול להיות יותר גרוע מהמצב הקיים?!?!
מה אתן אומרות?
אשמח לתשובות מהירות לפני שאני מחסלת את הסיר ואת המלח..
סליחה שלא עידכנתי.
היה טעים ללק את האצבעות!
ואחרי שתי מנות נשאר גם להיום מנה מכובדת!
אבל דגימת דם למח עצם מותר, ואני חושבת שיש עוד כל מיני אפשרויות לתרום מרכיבי דם (לא בטוחה, צריך לשאול בבנק הדם).
לי קרה בהריון הזה שלא ידעתי שאני בהריון
(חודש ראשון כמה בדיקות ביתיות יצאו שליליות והיתה התרמה במוסד האקדמי שאני לומדת אז תרמתי.)
עוד לא מאמינה, אולי לא אגיע לברזל לוריד (הלוואי, בע"ה).ברזל עדין של סולגאר עבר בשלום אחרי סוגים רבים שניסיתי בכל השנים. את הנסיון עשיתי עם דוגמיות מהחברה - מומלץ למתלבטות לפני שסתם קונים ביוקר. עכשיו אני צריכה סדר מה מותר לקחת עם מה וכו':
בבוקר ובערב אני לוקחת טיפות הומיאופתיות (HAMAMELIS) לורידים ואז לא אוכלים ושותים חצי שעה לפני ואחרי(עוזר מאד!).
פעם - פעמיים בשבוע אני לוקחת CONTROLOC נגד צרבות, לפי הצורך. צריך לקחת על הבוקר.
וחוצמזה עם הארוחה ברזל עדין+פריג'נטלי (פרנטל טבעי שגם סוף סוף הצלחתי להסתדר איתו לאחר שלא לקחתי את הרגיל בגלל הבחילות.)
מה המרווח שצריך בין ברזל לתרופות של צרבות?
האם בעיתי לקחת לפני השינה או בארוחה חלבית ברזל/פריג'נטלי?
תודה רבה.
לבדוק שאת לוקחת מספיק..אני לקחתי תקופה כדור אחד ביום ואחרי בדיקות רופא העלה לי את זה ל2-3.
לא יודעת לגבי צרבות אצלי הם באים בכל ארוחה כבדה..
בגדול עדיף לא לקחת ברזל עם חלב יש פחות ספיגה.
תרופות של צרבות מונעות ספיגה של ברזל.
ולקחת עם הארוחה זה מוריד את הספיגה גם כן.
הכי טוב תוסף על בטן ריקה, אם את יכולה.
ברזל עדין של סולגאר, הוא היחיד שלא גורם לי לעצירות
הבובה שלי כבר בת שנה ו8.
והמשחקים בסל משחקים שלה לא נראים לי רלוונטים... (רעשנים,תוף מרים קטן, כמה חלקי משחק של לג'ו, טבעות למגדל וכד'..)
ההנאה שלה זה לזרוק הכל על השטיח וההכנס איכשהו לסלסה הקטנה שבקושי מכילה אותה.
ולאחרונה היא עברה ללשבת עליה כשסלסלה הפוכה ולקפוץ..
יש לה גם מתקן של מבוך עם חזורים שצריך להעביר מצד לצד אבל היא לא מראה בו ענין כ"כ לאחרונה.
מה ניתן לקנות לה?
או להכין בבית שהיה לה כייף לשחק.
אם רק היה לי כח ולא היה חם בחוץ אולי הייתי יוצאת איתה מידי פעם לגן משחקים
עצות בבקשה!
לקחת קופסת מטרנה ולעשות חור למעלה (כמו קופת צדקה).
לאסוף לבפנים פקקים של בקבוקים (ממליצה על הרחבים והגדולים- כך אני רגועה גם אם הם בגיל של להכניס לפה...). בגיל הצעיר הם מכניסים ומוציאים בלי פקק בכלל, או סתם שמחים לשמוע את הרעש.
בגיל של הבת שלך- כבר להכניס דרך החור.
אפשר לעשות את זה גם עם דברים יותר קטנים שקשה להכניס כמו מקלות ארטיב, פונפונים, קייסמים וכו'.
כדאי גם כלי מטבח- אני אוהבת לאסוף להם ממה שיש בבית- הם הכי אוהבים כי זה אמיתי: קופסאות של מעדנים וגבינות, כפיות חד- פעמיות וכלי רופא: בקבוקי אקמול ריקים, מזרקים שלא בשימוש, משחות גמורות, תחבושות וכו'... (וכמובן ממולץ שתהיה לה בובה אחרת הכל יהיה עליך...)
חוץ מזה בגיל הזה מתאים השחלות של חרוזים (כמובן הגדולים...) ופאזלים מעץ.
בס"ד
עד מתי שמים מגן ראש במיטה?
עד מתי צריך לתת לבייבי מים רתוחים? [יש לנו ברז קטן עם מים מסוננים- זה טוב?]
מומלץ לוותר לגמרי על מגן ראש, מטעמי מות-עריסה ל"ע.
ע"פ הנחיות משרד הבריאות צריך להרתיח את כל סוגי המים עד גיל שנה.
טוב לתינוקות שמתהפכים במקום שקטן עליהם.
אבל בחום של הקיץ עכשיו, הייתי מורידה- שיהיה להם קצת יותר רוח
כמו שכתבו, חום יתר מסוכן למוות בעריסה
כי אצלנו היא זזה מלא...לרוב היא תמיד לכיוון ההפוך בבוקר...
ואם היא ישנה איתי בכלל...
אז אנחנו עדיין עם המגן ראש ונראה לי שהיא תישאר איתו הרבה זמן...
בס"ד
המון- והראש שלה נתקע כל הזמן בסורגים של המיטה
אבל זה חשוב בשלב הזה? ואפשר לקנות מצעים בלי מגן ראש?
אוף אני מסתבכת
אבל נראה לי שיש גיל שהמגן ראש כבר מיותר.
כשהם גדולים ולא יכולים להכניס את הראש בין הסורגים..
וגם הגוף שלהם גדול ותופס יותר מקום במיטה.
אני הורדתי את המגן בגיל 8חודשים בערך כי זה לא היה נראה פרקטי.
והבת שלי תמיד היתה זזה המוןןןןןן! וישנה בצורות מוזרות עד היום...
זהו ההריון הראשון שלי, ובשבועיים האחרונים התחלתי לסבול מכאבי גב, ולפעמים ממש כואב לי לקום בבוקר.
התייעצתי עם גיסתי, והיא אמרה לי שיש מעיין מזרן דק כזה שניתן להוסיף על המזרן הקיים, שאמור לסייע לכאבי הגב, אז חיפשתי מידע באינטרנט ומצאתי מגוון של מזרנים אורטופדיים שמתלבשים על המזרן הקיים, ואני קצת אובדת עצות...
אשמח אם למישהי יש המלצה עבורי מה לעשות עם כאבי הגב? ואם יש מישהי שמבינה בנושא - איזה מזרן עדיף? האם זה באמת יעזור לי? האם כדאי להשקיע בזה את הכסף וזה באמת יעזור לכאבים?
לישוון על צד שמאל, ויש כאלו שקונות כריות כאלו של "כריתי" או "מילגה", ישנות על הצד ושמות עליהן רגל בלילה. ישנתי עם זה פעם אחת וזה באמת הקל, והם גם משמשות אחרי זה הנקה. הנה דוגמא:
וסליחה על התמונות שרצות שם למעלה...
זה דבר שנוי במחלוקת. מה שבטוח - הוא מאד יקר ומספיק רק לכמה שנים. אחרי זה הוא מאבד את ה"סגולות שלו". גם לא לכולם הוא נוח..
אם יש לך כסף, אולי נסי מזרון מים.
ובכל מקרה, הנה מידע על כאב גב בהריון.
זה הקל עלי מאוד ואני אחת שמתחילת ההריון עם כאבי גב איומים יש לי רחם אחורית...
...
אותי אישית הצילה מסבל רב. מלמדת שימוש נכון בגוף כל הזמן עם דגשים להריון ולצירים. יקר מאד אך נכס לחיים...
אם את רוצה לעזור לגב שלך, תשחי רק חתירה. שחיית חזה גורמת לשימוש לא נכון בגב ויוצא שאת מחליפה שור בחמור...רוצה להקל על הגב ומשתמשת בו לא נכון. זה מנסיון, אחרי שלמדתי אלכסנדר - לאחר שחיה בברכה והליכה מהירה נתפס לי אזור שמעולם לא הציק קודם. שבוע לא יצאתי להליכה עד שזה עבר לגמרי. זה מה שהסבירה לי המדריכה. לקחתי שיעור אחד פרטי ללמוד חתירה וזה מספיק כשיודעים קודם לשחות. בהצלחה.
ממליצה בחום לנעול נעליים נוחות,לשבת על כדו פיזי'ו..לעשות אמבטיות חמות,ולהניח כרית חימום או בקבוק מים חמים.
אם את מאזור י-ם מוזמנת בחום לעיסוי.
יש חגורות בטן מיוחדות.
יש רפלקסולוגיה ודיקור.
משהי ממליצה על מנשא כשהו?
האם משהי שמעה על פאנטזו? ומה יותר נח, הוא או יאמו?
תודה רבה!!
והשתמשתי בו המון בעבר.
הפנטזו נראה מאד מאד יקר יחסית.
ועוד משהו שנראה קצת כמו חיסרון זה שאין לו רצועה לבטן של האמא. אז בעצם כל המשקל רק על הכתפיים.
זה טוב ליופי אבל לא בטוח שיהיה טוב לגב.
מנשא סיני שתפרתי בעצמי, והוא נוח מאוד. נוח לי, נוח לילדים שלי, והשתמשתי בו לתינוק מגיל אפס (וכמעט מינוס, כי התינוק היה פג, וממש פצפון) ועד גיל שנתיים+, בטיולים על הגב.
ומחיר התפירה שלו הסתכם במשהו כמו 20 ש"ח. משתלם בהחלט.
(ודווקא כשלקחתי פעם בהשאלה יאמו מחברה לא היה לי כ"כ נוח)
לי מאוד נוח!! היחיד שלא עשה לי כאבי גב. לבעלי פחות...
ואיך תופרים מנשא סיני?
תודה רבה!
זה תלוי למה את צריכה את המנשא - מאיזה גיל עד איזה גיל, לנשיאה קצרה או ארוכה,
פאנטזו - לא התנסיתי אישית, אך ממה שמצהיר על עצמו, שהוא טוב מגיל לידה ועד גיל מאוחר. מנשים שיותר ותיקות ממני בתחום וגם עברו הכשרה בנשיאה נכונה - טוענות שהמנשא הזה לא מאפשר נשיאה נכונה לתינוק. עם זאת, שמעתי גם דיעות הפוכות, כלומר שהמנשא הזה כן טוב לתינוק. לי אין דיעה מגובשת בעניין, גם לא התנסיתי בו.
יאמו - מנשא ילקוט שהוא קיצור של מנשא סיני - היה לי ועזר לי מאוד, היה שווה כל שקל. עם זאת מנשא סאפי-ילקוט נוח לי יותר בצורה משמעותית. מנשא ילקוט הכי מוקדם לנשיאה קדמית - 3 חודשים והכי מוקדם לנשיאה אחורית - 5 חודשים
מנשא סיני - קל לתפור לבד ואז זה זיל הזול.
אם כבר קונים - יש אחד שהוא לא מומלץ. את מוזמנת לשאול אותי באישי.
מנשא סיני לעומת מנשא ילקוט:
היתרון של מנשא סיני - טוב מגיל לידה עד גיל מאוחר. נחשב בריא יותר ממנשא ילקוט
החיסרון של מנשא סיני - קשירה איטית יותר ממנשא ילקוט. וחשוב לי לסייג - יש כאלה שזה כלל לא מפריע להן.
בהצלחה רבה בבחירה!
תסתכלי באתר minsaim
הוא דומה ליאמו, רק עם קשירה במקום קליפסים.
גם יותר זול.
השתמשתי בו מגיל לידה ועד עכשיו (שנה וחמישה, יותר מ-10 קילו), וממשיכה...
מאוד ממליצה!
למישהי יש אולי ניסיון עם אנטביוטיקה בהנקה (מוקסיפן לייתר דיוק)?
היא אמורה להשפיע בצורה כל שהיא?
פשוט מאתמול שהתחלתי לקחת אותה - אני מרגישה שאני לא כל כך מתמלאת, גם אם עוברות 4 שעות ללא הנקה, ואפילו 6.
הסיבה שבגללה את לוקחת את האנטיביוטיקה, גם גורמת לכך?
והבן שלי כמעט בן חודש, ואוהב לחנוק המון. הגדולה רק בת שנה ותשע, וצריכה המון תשומת לב. במיוחד כשהיא חולה...
אז איך אני אסתדר מחר בבוקר??? בקושי בימים כתיקונם, שהיא חוזרת מהמעון רק ב-4 אני מצליחה לשלב את הטיפול בשניהם (ופעמים זה עם לא מעט בכי של הקטן), אז עכשיו להתמודד עם זה יום שלם? איך עושים את זה?
אני צריכה עידוד
ועצות טובות
תודה מראש...
כשהגדולה שלי היתה בת שנה וחצי והקטן בן חודש 
ובילינו לנו כולנו בבית כל יום מהבוקר עד הצהריים (שאז אישי חזר והיתה לי עזרה איתם)..
אני זוכרת איך בהתחלה רעדתי מפחד מהמחשבה על להסתדר איתם לבד,
אבל, בזמן אמת אין הרבה ברירות ומוצאים כוחות ופתרונות יצירתיים.
מצטערת שאין לי עיצות מעשיות..
אולי, אם יש אפשרות כדאי לבקש מאישך שיגיע יותר מוקדם מחר-
בכ"ז לטפל גם בעצמך וגם בשני ילדים זה פרוייקט לא פשוט..
בהצלחה!
תרגישו טוב! 
שתצטרכי לקחת אקמול, כדי להיות במלוא כוחותייך.
אולי אפשר למצוא מישהו שיעזור חלק מהזמן? - אבא, סבתא, שכנה, או אפילו בייביסיטר לשעה- שתוכלי לנוח, או לשמור ברוגע רק על אחד מהם, אולי אפילו יקחו את הקטן לטיול בחוץ לשעה?
מה זה אומר שהבן אוהב לחנוק המון?
ומה לעשות- אני הייתי מחזיקה את הקטן בכל פעם שהוא בוכה ולא רגוע, ובכל שאר הזמן מטפלת בגדולה. ואם אפשר, הייתי נעזרת בשכנה, בעל, מישהו אחר שיהיה בבית גם כן ויטפל בגדולה/בקטן, לפי מה שמתאים.
וחיבוק חם. לא נעים להיות חולה, ובמיוחד כשזה יוצא שאחד מהילדים חולה גם כן... רפואה שלמה לשתיכן!
ממש לא חשבתי על האפשרות הזו (על המקלדת שלנו מופיעות רק אותיות באנגלית, אז לא חשבתי על הסמיכות בין האותיות האלו).
חיפושית אדומהאיזה קטע. באמת הכוונה היתה לינוק
סליחה אם הלחצתי אותך אר היום
ברוך השם שומע תפילה - הגדולה קמה בלי חום, והלכה למעון.
ואני חולה בדלקת גרון - אבל בלי חום ב"ה אז אני מצליחה לתפקד.
תודה רבה רבה לכולכן!
מחפשת חזיות הנקה טובות ואיכותיות, (בלי תפר באמצע) במחיר זול ובאיזור ירושלים.
תודה!
לדוגמא- יש לך חזה גדול? את רוצה עם ברזלים (כן, אני יודעת שזה לא מומלץ, אבל לי לא היתה נטיה לסתימות ומשמש הייתי זקוקה לברזלים!)
אני ממליצה בחוםם על החזיות של מוניקה, בכל הגדלים. איכותיות וחזקות, ולא נראה לי שיש להן תפר באמצע. חזיות יקרות יותר שלא נמכרות בכל חנות הן של אניטה, הן בודאות בלי ברזלים והן חזיות כ"כ שוות! למניקות לטווח ארוך שזקוקות למשהו נוח ואיכותי- מוניקה זו ה-חזיה.
בכל אופן- אני לא מכירה את ירושלים, אבל פעם אחותי הירושלמית הובילה אותי לחנות קטנטונת כזאת וממש זולה בגאולה של איזו אשה נחמדה. מבחוץ קצת קשה לדעת שזו חנות לבני נשים, אבל מי שמכירה את גאולה יודעת לאן ללכת... אם יש לך חברות שמכירות- תשאלי אותן.
והן יחסית זולות, ומחזיקות טוב (הן מבד קצת סטרצ'י אז זה נותן תמיכה יותר טובה).
אבל למה שלא תיכנסי לאתר של "הנקה טובה"?
יש לה שם חזיות הנקה ממש ממש שוות ואיכותיות במגוון שעונה על כל מיני צרכים.
אם יש לך חזה קטן אז אולי כן.
עכשיו אני עם דורינה מצויינת חזקה מאוד (יש תפר אבל לא מרגישים ולא רואים אותו-גם אם את עם שכבה אחת מעל)
יש במשביר, בכלל לא יקרה 125 ש"ח.
אני קניתי 3 ומרוצה מאוד מחלפיה כל יום והן ממש לא נהרסות בכביסה כמו שנהרסה לי המוניקה.
אולי יש גם דורינה בלי תפר.
תלכי למשביר לצרכן יש שם כמעט הכל.
יש לי חזה ענק! אניטה ומוניקה היו היחידות ששרדו אצלי יפה מאוד! ואני מכבסת חזיות ביד ולא מעל 60 מעלות.
אנונימית, שתדעי להבא... וגם עדידי.
אני אשמח.
תודה.
מרוצה מאד. מצד אחד ללא ברזלים, ומצד שני- מעט מרופדת כך שלא רואים הכל כמו בחזיות של רמילי...
תחפשי באינטרנט "הנקה טובה", אם את מירושלים, הן באות אלייך הביתה, חזיות מעולות! מוכרות מקצועיות!!! שירות מהמם!!! מחירים סבירים בהחלט! מומלץ בחום!
ואפילו נשלף...
במחלקת יולדות בבית החולים...
החמודונת שלנו כבר כמעט בת 9 חודשים.
בזמן האחרון (שבועיים בערך) היא לא מוכנה לאכול כלום!!!
וזה מגיע לרמה שבמעון (מ- 8 עד 15:30 )היא אוכלת 60 מ"ל!!
עד לא מזמן כל ארוחה שלה הייתה בין 150 ל-180,
ועכשיו היא לא מצליחה לסיים ארוחות של 120!
(היא כבר לא יונקת).
ניסינו הכול- להחליף סימילאק במטרנה, לשנות סוגי בקבוקים,
להחליף לה את הדייסה שאנחנו מוסיפים לכל ארוחה (כדי שתשמין קצת...) אבל שום דבר לא עוזר!!!
ויש לציין שהיא לא נראית רזה, ובאמת פעם היא הייתה אוכלת הרבה ועולה ממש יפה במשקל.
אבל בפעם האחרונה בטיפת חלב האחות אמרה שהיא עלתה רק 50 גרם ביותר מחודש!!!
וחוצמזה- היא גם לא רוצה לנסות שום טעימות של אוכל רגיל!
היא תמיד סוגרת את הפה, העקשנית הקטנטונת!!!
בקושי 2-3 כפיות של פירות או ירקות, (וגם זה בכוח) בלי עוף טחון, בלי טחינה, בלי שום אוכל מגוון!
אוף!!!!!!!!!!!! אני מיואשת... אין לי מושג מה מפריע לה!!!
זקוקה לפתרונות יצירתיים כדי להחזיר את הפשושה לארוחות נורמאליות כמו פעם...
תודה צדיקות על האפשרות להתבטא ולשחרר מועקות....
אם זה בגלל פצעים בפה, או חום - אז יודעים שיעבור בעז"ה
בס"ד
גם הקטנטונת שלי אוכלת פחות מידי לאחרונה...
אבל חם, גם אני בלי תיאבון כמעט
אני לא הייתי נלחצת- אם היא שותה ועירנית ומשחקת וישנה טוב..
כמובן תמשיכי לה ויטמין D וברזל
ובטח אוטוטו יש לך ספירת דם איתה [גיל 9 חודשים]
אז תשאלי את האחות
בהצלחה!
