ותבדקי גם ברזל.
תהיי קשובה לגופך ותנוחי כל עוד את יכולה.
תהני..המשך הריון בריא,קל ארוך ומשעמם.
ואחרי כל הבדיקות דם שהרופאה שלחה אותצי לעשות, הבנתי שזה היה התופעות של cmv.
שווה לך לבדוק את זה, כי אם זה אכן cmv, אז חשוב לעקוב אחרי התינוק כשהוא יוולד.
עושות או לא עושות?
ממש קשה לי עם בלאגן.
זה לא שהבית מסודר יותר מידי. אבל המרחב הכללי כן..
ואני כל הזמן עסוקה - עבודה, ניקיון בסיסי, כביסות, בישולים, זמן עם הילדה וכו'
מרגישה בלי אוויר ולא רוצה לוותר על האיפוס כי מסדר לי את הראש ומעצבן אותי ממש שיש בלאגן.
לק"י
ועשיתי כל פעם מדף אחד.
נשאר האחרון.
נרשמתי לקורס שאני צריכה. הראשון מבין השלושה.
שילמתי כסף.
אמרו לי שהבחינה תהיה במרץ אפריל. עדיין אין תאריך.
כמובן שחששתי כי מדובר בהמון (!!) חומר. ויחסית למישהי שלא נגעה בחומר הזה 5 שנים..
אבל כשפתחתי את השיעור הראשון נלחצתי כפליים.. המרצה אומר שהבחינה תערך (השערה שלו) בערך במאי. אולי סוף מאי, אולי תחילת יוני. והוא אומר שצריך מעבר ל10 שעות שבועיות של ההרצאות- צריך גם 20 שעות שבועיות של תרגול. ובנוסף, 3 שבועות עד חודש מתאריך הבחינה- חופש! להודיע בעבודה כבר מעכשיו. הוא ממליץ על 12 שעות לימוד ביום בשלושת השבועות האחרונים.
מצד אחד, פצצה שזה יוצא במאי ולא במרץ.. - יש לי יותר זמן ללמוד.
מצד שני- ה' ישמור- זה יוצא על ה 3 חודשים שצריך לעבוד הכי הרבה בשביל דמי לידה נורמליים. איך אעשה את זה?!
ומאיפה הזמן הזה ללמוד כ"כ הרבה?!
נלחצתי ממש!
בא לי לבטל!
מפחדת עוד פעם מכישלון. לאכזב את כולם.
הבית שלי הפוךךך. חדר שלם של כביסות לא מקופלות.
ערימות של כביסה מלוכלכת.
חדר משחקים נוראי ברמה שהילדים נכנסים ויוצאים משם בלי משחק מרוב הבלאגן.
בעלי עובד הרבה ערבים ובבקרים בד"כ לומד בכולל.
אני בד"כ באיסופים ואחה"צ. עד שנרדמים-הכי מאוחר 20.00
ואני זהו.. אין אותי. עייפה גמורה. אין לי כוחות לכלום. אפילו להפעיל רגע מכונה.
נלחצתי ממש מאיך אני הולכת לעשות את זה.
אם יש לכן טיפים אשמח ממש!
קחי הלוואה בשביל להשלים את הדמי לידה ועזרה בבית בתשלום עד אז.
שווה עכשיו להיכנס לזה כדי להעלות את המשכורת אחר כך, ונשמע שאת צריכה ממש להיות על הלימודים ולתעדף את זה ממש גבוה בסדר עדיפויות שלך כדי לעבור.
ממש לחשוב על מה את מוותרת, בבית או בעבודה כדי שיהיה לך זמן ופניות נפשית ללמוד.
אבל עפ המון עזרה וכמובן לא עבדתי תוך כדי
מה שאת מתכננת נשמע לי לא סביר שיעבוד.. צריך לחשוב מאיפה אפשר להוריד באופן זמני
ילדתי פעם אחת במהלך התואר
ועכשיו בהריון שני עדיין באמצע התואר
קשוח מאוד מאוד
אני לא עובדת במקביל, לא רואה איך אפשר לעשות את זה
מצד שני אני עושה 6-7 קורסים בסמסטר ואת צריכה רק אחד
את צריכה להבין שזה תקופה קשה מאוד ולהרפות ממטלות בית, לקחת עזרה בתשלום ובעלך יצטרך לקחת יותר אחריות
וללמוד בערבים כשכולם ישנים
זה נשמע באמת קורס כבד מאוד
אני נרשמתי למשהו הרבה פחות קשוח ודחיתי את הקורס למועד לא ידוע זה פשוט היה בלתי אפשרי מבחינתי גם עם עבודה וילדים
עשיתי את זה, אבל לא עבדתי תוך כדי.
אני חושבת, שאי אפשר הכל.
את מתארת שאת בעצם גם סטודנטית, גם אמא וגם עובדת במשרה מלאה (וגם הריון, שמוסיף אתגר)
לפי דעתי, זה לנסות לרקוד על כל החתונות, ועלול לגרום המון תסכול.
אני ראיתי שאצלי מה שהכי עזר לעבור תקופות עומס, זה סדרי עדיפויות.
התחושה של לנסות להשיג הכל ולצאת בלי כלום, היא מתסכלת מאוד.
אז הייתי משתדלת להגדיר סדרי עדיפויות.
אם החלטת שהקורס הזה חשוב, הוא צריך להיות במקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות שלך.
זה אומר שאת מנסה "לנקות" מסביב את כל הטכני. זה אומר גם להוריד סטנדרטים, ואם יש יכולת, לשלם למישהו חיצוני שיעשה את הבסיס.
לגבי הילדים - אולי זה לא העולם שלי ואני לא מבינה, אבל בעיניי יש הרבה הקלה כששני ההורים עובדים ביום, ואז בערב נמצאים יחד. להיות לבד עם הילדים רוב השבוע, זה מאתגר ובאמת מעייף.
השאלה אם העבודה של בעלך יכולה להיות גם בבקרים?
האם זמן הלימוד יכול לעבור לזמנים אחרים שהילדים הולכים לישון?
(את לא צריכה לענות לי כמובן, זה נקודות למחשבה שלכם)
נסי לחשוב מה תקע אותך בפעמים קודמות, מה היה מה שמנע ממך להצליח, ואז לנסות לחשוב איך הפעם זה לא מהווה מכשול, איך את מתגברת על זה.
נשמע קצת בלתי אפשרי
באיזה קורס לומדים כל כך הרבה שעות?
בעד לתת כוח, כשזה ריאלי.
אבל את מתארת משהו שאת מנסה לעשות כבר הרבה זמן ולא מצליחה
ולכן העידוד כאן מבחינתי זה לחשוב מה הפעם את עושה שונה כדי להצליח, ואם נעודד אותך פשוט ללכת על זה בלי לחשוב, זה יהיה נחמד עכשיו, אבל מתסכל אחר כך.
וללכת איתו עד הסוף. כי לנסות בנוסף לעומס המטורף שיש לך כבר עכשיו להוסיף משהו כ"כ משמעותי לא נראה לי מוצלח.
אם את על הקורס הזה: להפחית עבודה למינימום, להפחית מטלות בית, להפחית נסיעות. כבר מעכשיו, וכשיתקרב המבחן אז עוד יותר.
אם את על העומס של החיים: לדחות את הקורס לזמן אחר. לחשוב מה הזמן שיהיה לך הכי ריאלי. אולי כ4-5 חודשים אחרי הלידה? ואז נניח להאריך חל"ד עד לתאריך של המבחן ובחודש חודשיים האחרונים גם לשלוח את התינוק למסגרת.
בקיצור, לחשוב הכי תכל'ס איך יהיו לך הסיכויים הכי גדולים לעבור את זה.
אני עברתי תואר עמוס עם הריונות ולידות, אבל תוך כדי התואר לא עבדתי בכלל.
אין לי אפשרות לא לעבוד. באמת.
אין לי אפשרות כלכלית לקחת מנקה/עוזרת.
האפשרות היחידה זה להוריד את הרגל מהגז בכל ענייני הבית אבל פשוט מרחמת על הילדים..
לדחות את הקורס.. אפשרות, אבל מה, יותר קל לעשות את זה עם 3 קטנים? עדיף 2 קטנים, לא?!
היה נוראי, הרגשתי בהישרדות יום יומית. כל תקופה נשברתי ולמרות זאת המשכתי. היום אני כבר 3.5 שנים אחרי ועדיין סובלת מהשלכות של התקופה ההיא.
סליחה שלא מעודדת.
סיימתי תואר ראשון כשהבן שלי היה בן שנתיים וחצי. ילדתי בתחילת סמסטר ב' של שנה א'.
תמיד עבדתי במקביל, באיזור ה60% משרה. לפני שהוא נולד אפילו עבדתי יותר - הייתי עושה משמרות בשעות שלא למדתי. נגיד בימים שלמדתי בבוקר - עבדתי ערב עד הלילה. ביומיים שלא היו לימודים עבדתי משמרת בוקר, וכמובן שישי או מוצש.
אחרי הלידה עבדתי רק בוקר, 3-4 ימים בשבוע. בהמשך עברתי למשרת סטודנט במשרד ממשלתי שזה בדיוק 60% משרה(120 שעות בחודש), אבל היה לי תוספת מעונות ופרמיה למשרד שלנו שזה יצא עוד כמה מאות שקלים בחודש.
בגדול מה שהנחה אותי זה -
לתעדף מה עיקר מה תפל, מה דחוף עכשיו ומה יכול לחכות, במה אני משקיעה ובמה עושה את המינימום או לא עושה.
1. ציונים - מבחינתי שאפתי לעובר, לא היה לי צורך ביותר. בסוף סיימתי עם ממוצע מעל 80 ובחיים התעסוקתיים ידעתי שאף אחד לא מסתכל ויודע בכמה ציון ממוצע סיימתי את התואר לכן לא ראיתי עניין להתאמץ. מחריגה תחומים מסויימים שכן יש ערך בציון ממוצע בתואר - תבררי איך מקובל בתחום שלך.
מאמינה שאם הייתי רווקה ולא עובדת, או רק נשואה ולא עובדת הייתי יכולה להוציא מעל 95 מבחינת היכולות שלי..
2. עבודות הבית וטיפול בילד - להתחלק עם הבעל.
נשמע שבגלל שהוא לא בבית בצהרים ובערב הכל נופל עלייך עם הילדים. יש אפשרות שהוא יהיה יותר נוכח בצהרים ובערב? גם במחיר של עזיבה חלקית/מלאה של הכולל לתקופה זמנית..
בסוף זה גם חשוב שלילדים יהיה קשר עם אבא, וגם בשבילך לזוגיות..
3. להחזיק בראש שזה זמני, ולעשות ספירה לאחור מתי זה נגמר.
במיוחד אצלך שמדובר בכמה חודשים בודדים ולא בכמה שנים..
מבינה שאצלך זה במקביל להריון אז ספירה ביחד.
4. למקסם זמנים וסדר יום מאורגן - להחליט איך את מחלקת את הזמן בין הלימודים, לעבודה, לבית, לבעל ולילדים, ולתמרן בתוך זה.
בשעתיים של הלימודים - להיות רק בלימודים. פלאפון בצד, לא חושבת על הילדים ועל כלום.
בשעתיים של הילדים - נטו להיות איתם. לשחק, לטפל, וכל מה שצריך.
5. לפנק את עצמך מידי פעם. מגיע לך.
לצאת עם חברות/משפחה, לראות עולם שהוא מעבר ללופ של עבודה-לימודים-בית-ילדים.
זה מכניס קצת אנרגיות וכוחות.
בהצלחה
מציעה שיטה שאני השתמשתי בה -
תבדקי כמה שאלות יש לך במבחן, וכמה בערך מכל נושא.
תבדקי מה ציון עובר שאת צריכה בשביל לעבור את המבחן הזה, ואז תוכלי להתמקד בללמוד טוב טוב כמה נושאים עיקריים שיספיקו בשביל לעבור, במקום ללמוד את כל הנושאים אבל לא לעומק ולא בצורה שבאמת תהיי בטוחה שאת מצליחה ועוברת.
ככה לפחות אני עשיתי.. למדתי שלושת רבעי מהנושאים בדכ.
העברנו אותו ביה"ס אחרי שלא נמצא לו מענה בבית הספר הישן. קיבלו אותו והכילו אותו הוא היה הילד הטוב שם. זה שלומד מהמופרעים שבכיתה.
הוא עבר לפני שבוע לביה"ס חדש. היתה לנו פגישה עם המנהל והמנהל אומר שהוא ברמה של אמצע כיתה א. לא יודע לקרוא לא מזהה חלק מהאותיות.
(למרות שכשאני יושבת איתו הוא מזהה אותן אבל לפעמים קשה לו בשליפה הוא מתבלבל ואז מתקן)
הוא אמר שהוא קצת היפר. ושהוא לא יודע מה לעשות איתו איך מתקדמים כי הוא לא מתאים לכיתה
יושבת איתו כל יום. עכשיו התחלתי שיטה חדשה בליווי של מורה מתקנת.
סיימנו קמץ פתח ושווא פעם ראשונה שזה עובד והוא יודע ברמה טובה. פעם אפילו שווא הוא היה מתבלבל וממציא חיריק צרה...מה שבא
התחלתי אתמול חיריק.
אבל מה בנתיים??? הילד צובר פערים וזה הולך וגדל.
לא נשמע שהמנהל רוצה אותו.
אני מיואשת. אבודה. בא לי להעלם.
הוא הולך למורה מתקנת? או שהיא נותנת לך כלים לעבוד בבית?
הייתם באיבחון כלשהו? קלינאית תקשורת? קשב? איבחון דידקטי?
מומלץ להתחיל לבדוק בכיוון. בד"כ הכתובת זה יועץ בית הספר.
שווה לגשת לוועדה לקבל סל או שילוב בבית הספר.
זה קשה, מאתגר ולפעמים גם מאייש😔 אבל יש דרכים להתמודד עם זה, וכל הכבוד לך שאת על זה!!
הרבה ילדים חולמים. להרבה יש פערים. הרבה ילדים מתקשים. עד כאן זה לא סוף העולם.
אם הוא מפריע בכיתה בגלל שקשה לו - זה משהו אחד.
אם הוא לא מפריע, הכל בסדר, הפערים היו שם גם לפני, פשוט עכשיו אתם מודעים להם ובדרך לגשר עליהם. זה יקח זמן והוא יהיה בקצב של כולם.
השאלה אם מבחינה התנהגותית וחברתית המקום הזה מתאים לו וכמה הצוות אכפתי.
בעיניי אלה הדברים שצריכים להיות המכריעים בנוגע למקום החדש.
אם היה לו טוב במקום הקודם וקיבלו אותו למה העברתם בעצם?
יש היום הרבה אנשי חינוך שאין להם כח להתעסק ומנסים להלחיץ הורים ולגרום להם לעזוב רק כדי שיהיה להם שקט תעשייתי. אל תבהלי וגם ההגדרה של קצת היפר יכולה להיות כאן כדי ליצור סיבות יש מאין למה הוא לא מתאים להם. היה הרבה יותר מדאיג אותי היחס של המנהל מאשר הפער הלימודי..
לא יודעת אם רלוונטי לבדוק עוד מקומות, אבל אם כן אז כדאי לעשות את זה עכשיו, ולא אחרי שכבר יתחיל להתאקלם
עשינו לו פסיכודידקטי (ומוקסו) הוא יצא גבולי בקשב וריכוז. אבל ברמה הלימודית הוא ממש נמוך. כנראה יש לו איזשהו לקות למידה אבל המאבחנת לא הסבירה לי , ככה אני מרגישה. עובדת איתו מלא והוא עדיין מתבלבל או שוכח . ילדים גדולים שלמדתי איתם בבית קלטו הרבה יותר ממהר ממנו. רואה שזה לא משהו הגיוני.
המורה בכיתה א אמר שהוא לא רואה שהוא צריך עזרה של כדורים.
הוא ילד טוב שלא היה רגע בשיעורים. מקשיב למורה בכיתה א וב' כל הזמן המורה היה אומר שהוא ילד מושלם ומחמיא עליו ראיתי שהוא אהב אותו מאוד.
הסיבה שהעברנו כי לא ראיתי שמקדמים אותו שם מבחינה לימודית בכלל והבנתי שבביהס החדש שעבר אליו כן יש סל של שעות שיכולים לעזור לו.
יכול להיות שעכשיו בכיתה הוא הפריע כי לא מבין את החומר? לא יודעת עדיין .
לא אכפת לי לנסות לתת לו ריטלין ודומיו אבל צריך הפניה לזה ועוד פרוצדורה. יש דרך להשיג מרשם בקלות כדי לראות אם זה יעזור לו?
חשוב שתהיה לכם דמות מקצועית שתוכלו להתייעץ איתה, וממה שאת כותבת, למרות שניסיתם, עוד לא מצאתם דמות כזו וזה באמת ממש מתסכל😕
הסיבה שבגללה חשוב מישהו מקצועי, זה כדי שתוכלו לקבל הכוונה נכונה מה נכון ובאיזה סדר, ולא לנסות "לירות" לכל הכיוונים.
בקשיי למידה, יש משמעות גם לחוויה של הילד, לתחושת הביטחון שלו (שכנראה מתערערת) ולדרך שבה מקבלים את הקושי שלו ומבינים אותו ואת ההתנהגויות שלו.
לכן הייתי מתמקדת בזה,
אם עשיתם אבחון ואת מרגישה שלא קיבלת הסבר מספק, הייתי פונה שוב למאבחנת. רושמת על דף שאלות כדי לא לשכוח, ואפילו לכתוב לעצמך את התשובות שהיא נתנה.
בדרך כלל מי שאחראי על זה בבית הספר זה היועצ/ת. יש לכם קשר איתו/ה? זה חשוב.
גם עבורכם, חשוב להבין שיש דבר כזה קושי לימודי שמקשה ממש על הקריאה. את כותבת על ההשוואה לילדים אחרים. וזה בדיוק הקושי, שגם אחרי הרבה חזרות הוא לא בהכרח יודע. בניגוד לילדים בלי קושי, שאחרי כמה חזרות, מצליחים. הוא כנראה צריך משהו אחר (כמו שאתם כבר מנסים).
ועכשיו לפן הרגשי, תחשבי על התסכול שלך, ואז תחשבי איך הוא מרגיש. אני לא יודעת לכוון מבחינה מקצועית מה השלב הבא הנכון, אבל כאמא, הייתי מנסה לחשוב על דרכים נוספות לחזק אותו (כמו פיתוח תחביבים, להתעסק בדברים שהם לא רק לימודים וכו')
ובערך פעם בחודש גולש בים עם מדריך
כרגע נראה שמצאנו שיטה עם מורה מתקנת בשם יעל חדד . נשמע שהיא ממש מקצועית
כן התסכול גם שלו גדול אני רואה את זה
צריך לעבור וועדת שילוב, וגם אז זה תקף רק לשנה הבאה.
אם הם הגיעו לביה''ס השנה, ולא עברו שום וועדה, הוא באמת לא יקבל שעות כי הוא לא זכאי לכך.
לק"י
אז תנו לזה צ'אנס.
ואולי כדאי לדבר עם היועצת ולשמוע מה היא מציעה, איך לקדם אותו. מניחה שהיא תדע לראות בסיכום של האבחון אם יש שם אבחנה/ המלצות.
בהצלחה!!
אני קוראת את השרשור ופשוט מודהמת שכמה שאת אמא אלופה ולביאה!!
באמת וואו!!!
מתואמתאני חושבת שהצעד הראשון שלך הוא עבודה עם עצמך:
הילדים שלנו הם יוצאי חלצינו, אבל הם לא המראה שלנו.
אם יש לילד שלנו בעיה - זה לא אומר שום דבר עלינו. ה' נתן לו את הבעיה, והתפקיד שלנו הוא רק לעזור לא ככל יכולתנו - וזהו. מה שיצליח - תודה לה', מה שלא - גם כן תודה לה'. ואנחנו לא אשמים אם לא יצליח.
הצעד השני לדעתי הוא לערוך לו אבחון. בקשו מבית הספר המלצות למאבחנים לקשב וריכוז ולקשיי קריאה או שתחפשו בקבוצות באזורכם.
אחרי שהוא יאובחן ותדעו על מה יושב הקושי - תדעו באיזה כיוון לעזור לו.
הצעד השלישי הוא לשתף את בית הספר ולבקש מהם שיתוף פעולה. לא יכול להיות שהם יאמרו שאין לו מקום אצלם... בית ספר נורמלי אמור להכיל גם ילדים שיש להם קצת קשיים (הרי לא מדובר פה בחינוך מיוחד - אף שגם ילדי חינוך מיוחד יכולים להשתלב לפעמים בבית ספר רגיל).
אם הם ממש לא משתפים פעולה, אז כנראה שיהיה צורך לשקול מעבר שוב לבית ספר אחר...
ובכל השלבים והצעדים האלה תמשיכי לחזק את עצמך/עצמכם - אתם הורים מצוינים ומשקיעים, לילד שלנו יש קושי שלא תלוי בנו (וגם לא בו), אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו - והשאר בידי הקב"ה...
הרבה כוחות והצלחה!❤️
ברגע שהוא ירכוש את הקריאה יוכל להצטרף למה שעושים בכיתה. אין לך מה לדאוג בקטע הזה לדעתי.
הבן שלי הצליח לקרוא ממש ספר רק בכיתה ג' לדעתי. והיום הוא תולעת ספרים, קורא כל היום.
זה לא כמו בחשבון שאם הוא מפסיד חיבור/חיסור ואז נוחת באמצע כפל זה בעייתי...
ומה זה המנהל לא רוצה אותו? לא הבנתי זה כיתה ב' לא אוניברסיטה שיש תנאי קבלה.
תגידי למנהל שהוא זכה שקיבל ילד טוב עם מידות טובות. והתפקיד שלו זה לחזק לא להוריד.
אגב ממליצה לך לבדוק על שיטת חמוטל שהינו
הילד ברמה של אמצע א',
קשה לו בשיעורים,
עבר אבחון פסיכו-דידקטי ואבחון קשב.
קשה לו בשיעורים בוודאי- כי הוא לא ברמה. ממליצה לשוחח עם המורה, ולקנות לו חוברת מותאמת לרמה שלו. ככה הוא יתקדם גם בשיעור, ויהיה עסוק ולא יפריע.
הגיוני מאוד שכרגע הוא משועמם, כי הוא פשוט לא מבין.
מרגע שמסייעים קמץ-פתח, שאר הקריאה יכולה לרוץ. זה דורש תרגול, תרגול, ותרגול. לתרגל קריאה כל יום.
בנוגע לאבחונים- קשב גבולי אז הגיוני בשלב זה לא יזדקק לטיפול תרופתי.
פסיכודידקטי- מה ההמלצות של האבחון?
צריך להיות כתוב לך בסוף...
ממליצה לך ליצור קשר עם יועצת בית הספר, ולברר מולה על תהליך של וועדת שילוב כדי שיוכל לקבל עזרה בשנה הבאה.
עד אז, כמו שכבר כתבתי, זה לתרגל קריאה.
אם יש אפשרות לקחת מורה להוראה מתקנת- מומלץ.
הרבה פעמים מנהלים מנותקים מהשטח. הם לא נמצאים פיזית בכיתה. מומלץ יותר לשוחח עם המורה שלו, שרואה אותו יום-יום.
בנוסף, כמו שכבר כתבתי, יועצת ביה''ס מבינה יותר המנהל בכל תהליך השילוב והזכאות.
שאלה שכדאי להתייחס אליה-
איל הוא בחשבון? גם בפער לימודי?
אם כן, אז הבעיה מקיפה יותר מהקניית קריאה...
היו קשיי קריאה גם בגיל יותר גדול
ולא ידענו לטפל בצורה מיטבית
(גם אני הייתי מתוסכלת מאד מזה)
עד שקבלנו המלצה מעולה
לתת עזרה במקביל לכל התחומים שהוא צריך
הוא קבל
הוראה מתקנת (מקצועית) לקריאה במשך כמה שנים
מורה פרטי למקצוע שהוא מתקשה בו (גם חזרה על הנלמד וגם הכנה לשיעור שעתיד להלמד)
גם היום כשהקשיים נגמרו
הוא עדיין מקבל שיעורים פרטיים לחיזוק
מאיך שאני מכירה אותי זה יידחה לרגע האחרון ואין לי חשק...
גם כי היא תתלבט ממש כי מצד אחד רוצה יצירתי מצד איד רוצה להיראות כמו כולם מבחינת רמת תחפושת.. שלא ייראה עלוב..
אבללל אני לא יצרתית בכלל, לא בראש ואני בידיים,
ובנוסף אני עם קטן ובלי ראש וזמן להתעסקויות..
יכולות לעזור לי לחשוב מה לעשות?
אם הראשון אז-
אפשר מלכת הממתקים או הפרחים- שמלה נפוחה כמו של כולם ולחבר ממתקים/פרחים שתכינו מחומרי יצירה בבית.
אפשר מלכת קשת בענן.
ילדה בגשם. עם מטריה שקופה שמשתלשלות ממנה טיפות.
משחק מילים או משהו מקורי שהוא פשוט לא ''מלכה כמו כולן...''?
אולי חיה כלשהי? נגיד ינשוף, עכבר, טווס
מקצוע? אחות, מגדת עתידות, מדריכת טיולים, מלצרית על סקטים (או בלי)
דמות מסרט? נגיד עוגיפלצת
אולי משהו כמו ''החיים שלנו תותים''
''החיים קשים''
וכד'
מניחה שזו תחפושת עם הרבה קשיות שתיה?
יש קטע בתחפושת מקורית לחלק משהו שקשור לתחפושת אז אפשר לחלק בכיתה טרופיות עם קש..
בעוד שבועיים וחצי יש לי השתלמות עם כמה ימי לינה. בזמן הזה אני אמורה להיות או בסוף הווסת, או בהיריון (אמן🙏🏻)
מה הסיכוי שאם זה הריון, יהיו לי תסמינים בולטים?
ממש חשוב לי שהנשים שאשן איתן בסמינריון לא ידעו על הריון בשלב כזה מוקדם, ברמה שאני מתלבטת אם לישון במקום אחר ולהגיע רק לפעילות.
ויש לה חושים לדברים האלה...
אצלי הכי הרבה זה בחילות מריחות כלשהן אבל לא עד כדי כך מוקדם.
היו תסמינים שבוע לפניי
צרבות, הרגשה של מלאות בחזה, בחילות, כאילו הרגשה של התחלת חולי
אבל אני מאוד רגישה אז כל אחת מרגישה בזמן אחר
בהצלחה ואמן וכן
סליחה אם לא קשור לפה
יש דבר כזה גמ"ח להלוואה לסכומים נמוכים ללא ריבית?
אם כן אשמח למספר
יש לנו קניה חשובה של משהו וכואב לי לקחת על זה הלוואה ולשלם ריבית גבוהה
לא יודעת מה זה נקרא נמוך אצלך
אבל יש גמחים שמלווים כמה עשרות אלפים (20-30) בלי ריבית.
מה שכן, לפעמים זה עם המתנה.
לצערי אין לי מספרים להביא לך, אבל תחפשי ב'פרוג' יש שם בטוח מידע ומספרים
עוד אופציה- זה לבדוק אם יש איזה הטבה בפתיחת חשבון בנק,
אני יודעת שלפועלים היה עכשיו הטבה בפתיחת חשבון חדש אצליהם הלוואה עד 40 אלף ללא ריבית בכמה תנאים בודדים (העברת משכורת ושימוש בכרטיס אשראי משהו כזה)
בהצלחה רבה
אפשר לבקש 30K הלוואה ללא ריבית
אם לא יתנו לך תביאי הצעה מבנק אחר ומיד שימור לקוחות יפנו אליך
אם את סטודנטית בהרבה מוסדות אוניברסיטאיים מאפשרים לקחת הלוואה של 10 אלף כזה, לשנה, בלי ריבית.
תבררי? אולי דרך אחים אחיות שלך ושל בעלך?
על סכומים גדולים יותר לא מכירה משהו מוסדר.
בשביל בני משפחה שאני סומכת עליהם בכיף הייתי מלווה
(במקומך הייתי שואלת כמובן רק בני משפחה שהגיוני שזה יהיה להם בסבבה, כאילו מבחינת מצב כלכלי וכו)
אם אין מספיק יכולת להחזיר אז בוודאי שסביר שיצור מתחים
אצלנו ספציפית אני יכולה לחשוב על כמה שזה היה מבחינתם הכי סבבה ובשגרה
(וזה לפני שאני מדברת על הורים וסבים שאולי אפילו היו נעלבים אם לא הייתי מדברת ושואלת)
בכללי מסכימה איתך על העיקרון של עדיף הפסד כלכלי מאשר פגיעה ביחסים המשפחתיים
ירושלמית במקוראבל במקרה הזה זה תקין
אני מניחה שיעל מעדיפה לא לכתוב בפורום פתוח את הסיבה שלא יפנו אנשים מפוקפקים, אבל יש לה דרך לעזור לאנונימית.
היא ניקית ותיקה ועם דרך טכנית לעזור במקרה כזה.
ויש הרבה בפורום שגם מכירות אותה במציאות(אני לא, אבל יודעת מי כן.. למשל)
היא לא מישהי חשודה.
היא ואחיה (שני מנקים מסרי לנקה) מגיעים אלינו לשעתיים שזה כאילו ארבע שעות-המון זמן ובקושי מספיקים משהו.
היא עובדת כאילו היא עושה טובה, זזה לאט ואז בקושי מספיקה דברים. את ארונות המטבח היא עושה עם ספריי מלמעלה ונייר סופג -שזה מבריק אבל לא מנקה באמת.
למרות שאני מבקשת ממנה סקוץ עם סבון-רטוב ויבש.
היא מנקה "מלמעלה" ובמקום להספיק עוד דברים מעבר ללהבריק את הבית כמו לשים מצעים, לקפל כביסה, להעמיד מכונה, הם מספיקים בקושי. אם עושים כמה דברים לא עושים את השאר. במקום להשתמש במגבת או גופייה היא מבזבזת את כל הנייר סופג גליל מלא.
בעלי נמצא בבית כשהם מגיעים ואני בעבודה והוא בחיים לא יגיד משהו, זה לא מעניין אותו-הוא מרוכז בעבודה.
אני נותנת לה הוראות\בקשות אבל היום כשאני כאן ומסתכלת סוף סוף היא עובדת לאט להכעיס.
ואני ממש עדינה אבל סליחה, זה לא ניקיון! ולא הספק.
הבעיה שאלו שמבריקות את הבתים, לא חוקיות ואני רוצה לעשות ביטוח לאומי.
הייתי מוותרת על שירותיהן אבל שאר המנקות לא חורקיות או רוצות יותר מ-80 ש"ח. מעצבן אותי שזו עבודה בעיניים ולא נקיון אבל אין לי ברירה עובדת קשה ולא מגיעה לניקיון.
אז את רק מפסידה ממנה
80 זה יקר אבל אם הן מנקות טוב יותר שווה לך, אולי גם יעשו לך באותו הזמן עבודה של שניהם וישתלם לך יותר.
ומזה לא חוקיות? אולי זה לא הכנסה עיקרית? וגם אם כן ממש לא הייתי נכנסת לזה, שתקבל את הכסף ושלום.
בעיניי כמובן
שכן אלה שלוקחות יותר ולא חוקיות ממש לא זריזות ולא משהו
הלוואי שאמצא מישהו כזו שתקבל 80 ותבריק
כולן שקרניות
ששמעתי בדיליי שהחזירו את החטוף האחרון
(ככה זה שלא מתעניינים בחדשות
אז הילד מעדכן אותי בשיחה אקראית)
סגירת מעגל לפצע הזה
ואיזושהי תקווה שזה לא יפתח שוב
אני גם לא שמעתי
בחזור מלאסוף את הילדים היו בנות בערך בנות 13 שחילקו סוכריות. ממש מתוקות
הרבה תפילות על ההמשך...
אני גם קראתי במקרה בערב
בעלי לא היה בבית והייתי רק בבית עם הילדים..
