פורום הריון ולידה (עמוד 5294)

בס"ד

הכי פשוט

לכי לחברה\אחות\ גיסה

קחי מהן....

חברות וגיסות רחוקות מאוד..

ברמילי יש חצאיות?

יש גם ב H&M ואבישג ארבל בגדי שבת במחירים סבירים.

יש בשוק ראש העין.

אבל רק בדיקה תגלה לך... ממ..מעניין,תעדכני אותנו.

 מגניב הקטע עם החלום!!!

אז ככה, דחיתי את הבדיקה כי לא האמנתי , אבל מכיון שהתעניינת התעוררה בי שוב סקרנות הייתה לי בדיקה ישנה בבית ועשיתי...יצא שלילי אחרי רבע שעה זרקתי אותה לפח, אחרי שעה באתי לקלף מעליה תפוחי אדמה והרי היא חיובית כיביתי את הגז ורצתי עם נעלי בית בגשם לסופרפארם קניתי בדיקה חדשה עשיתי והיא שלילית

למי להאמין?????

בשורות טובות 

והרבה בדיקות שליליות נראות חיוביות אחרי שעובר זמן.

אבל אני לא בטוחה.

סתם אחרי שעה הסתכלתי והיה חיובי. היום המתוק בן 20 חודשים

לך בלידה?

אני בהריון ראשון בשבוע 11 ב"ה,

ובחודש האחרון יש לי כל הזמן סיוטים!!!!

מכל הסוגים-

שחו"ח יש לי הפלה

שנולד לו"ע תינוק מת

שבעלי נעלם מהבית

שאני קמה משינה בתוך שלולית דם

ועוד חלומות הזויים מאוד...

יש מצב שזה קשור להריון?!?

יש משהו לעשות עם זה??

זאת אומרת אני:

יהיה לך הריון תקין ומשעמם

התינוקת תהיה בריאה ומתוקה ( אם כי , ותראי איזה נביאה אני - יש סיכוי שזה תינוק!)

בעלך יעלם מהבית לצורך קניית חיתולים חד פעמיים ויחזור .

יתכן שתקומי מהשינה עם ירידת מים בחודש התשיעי , אבל מצד שני זה יכול גם להתחיל בצירים.

כן זה קשור לגמרי להריון. חלומות שוא ידברו , הייתי בסרטים כאלו בתחילת ההריון.

מה לעשות? להרגע , לא חובה , אבל מומלץ.

כלומר- זה יעבור?! 

זה הריון של תאומים כך שהאיחול צריך להיות שהם/הן יהיו בריאים/אות..

והוא התחיל באיחול של הרופאת נשים שאחד מהם ימות (חו"ח).. 

חשבתי- אולי זה ההורמונים שמציפים אותי בכמויות-

אני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי...

וזה עוד מסיבות טובות...

וגם אם יש חלומות , אל תפחדי.

אני מברכת אותך מקרב ליבי בתאומים מקסימים ומתוקים , ושנה ראשונה עם המון עזרה .

מאד סביר שזה הורמונים.

תבטלי את כל האיחולים הלא טובים , וקחי לך את האיחול הזה שלי : תאומים מתוקים ובריאים במשקל טוב ואפילו אי"ה בלידה טבעית.

דברים שעוזרים לי במצוקה: לקרא תהלים - בעיקר פרק ה' , הליכה , שוקולד. וזה שאני אומרת לעצמי : תהיי חברה טובה של עצמך- מה יכול לעזור לך עכשיו? לפעמים שיחה עם חברה טובה ...

נסי לחשוב מחשבות טובות.

אם אני זוכרת טוב , וזה היה לא כל כך מזמן - אכן בתחילת ההריון היו לי סיוטים איומים , שאני אפילו לא יכולה לתאר בפורום הזה . והייתי בהריון עם אחת.

גם לי היו!!!

בלי סוף, בלי פרופורציה, דברים שכמו שאומרים: "אני לא מאחלת גם לשונאים שלי" (אני מקווה שאין לי)

זה נורמלי, זה הורמונלי...

יש חששות טבעיים בהיריון ובוודאי של תאומים,

לגבי ההיריון, הלידה, הגידול וכו'.

אז זה מתנפח ומתבטא בצורה כזו,

אין מה לדאוג.

חפשי אוזן קשבת לשתף בחששות שיש לך לגבי ההיריון, הלידה וכו'

ותתמקדי במה שמטריד אותך במציאות ולא בחלום.

תתפלאי לגלות שיש גם פתרונות לקשיים שאת חושבת עליהם או שיתבדו לך כמה נושאים.

היריון קל ובריא וידיים - שתי ידיים מלאות!!!

בס"ד

אודה לך אם תפני אליי ותספרי לי מה עבר עליה שם,

כי גם אני ילדתי שם, והיה די בסדר ...

הלידות היו בסדר,

המילדות (חוץ מאחת שקצת הלחיצה ולא היתה ממש נעימה) היו מתוקות!

היתה מתנדבת מתוקה שממש עזרה לי!

במחלקה האחיות צעקו עלי כמה פעמים כשהעזתי ללכת לשרותים (עם אחותי!)

בלי לקרוא להן.

בתינוקיה היו בלחץ ובלי סבלנות.

בכללי היה בסדר. לא יותר.

הם נותנים ליולדת לנוח.

מקפידים מאוד על שעות ביקור.

(זה הציל אותי ממש פעם כשחמי בא לבקר בלי להודיע

והפתיע אותי באמצע הנקה...)

אבל הם מקפידים ממש גם על בעלים

וזה באסה...

הם גם מקפידים להחזיר מיד את התינוק לתינוקיה

וגם זה באסה אם בא לך קצת להיות איתו.

ונותנים מטרנה בלי הרבה מאמצים לקרוא לאמא...

אם הכי חשוב לך שתוכלי לנוח טוב אחרי הלידה

אז אולי זה יהיה לך טוב.

אני החלפתי בית חולים בלידה השלישית

להדסה עין כרם

וממש הופתעתי לטובה!

(חוץ משבת)

אבל שם יש רק ביות חלקי או מלא.

שיהיה בשעה טובה!

בחדר לידה היה בסדר, למרות שבהתחלה הרגשתי שנורא אדישים אלי ולא מתייחסים כל כך, ובאמת לא הספקתי בסוף לקבל אפידורל... אבל סה"כ הייתי באמת מרוצה ויצאתי עם הרגשה טובה ב"ה.

ממחלקת היולדות יש לי טראומה קשה ביותר, אבל נראה לי שדווקא לך יהיה טוב שם.

כמו שציינו מעלי - מקפידים מאוד מאוד מאוד על שעות הביקור. ממש מגרשים אנשים. גם בעלים... כך שאפשר לנוח ויש שקט (אלא אם כן שוכבת לידך מישהי שאוהבת לדבר בטלפון.................... כמובן שזה מה שקרה אצלי).

בכל מקרה, לי זה היה איום ונורא. הרגשתי כל כך בודדה אחרי הלידה, אסור לאף אחד להיות איתי, אפילו לא לבעלי, והייתי רק בוכה כל הזמן... זה היה זוועה. בעלי היה מתגנב בשקט בלי שיראו כי הייתי בוכה לו בטלפון שרע לי לבד...... ואז זאת ששכבה לידי אמרה שהיא לא יכולה לסבול את זה וזה ממש לא נוח לה שהוא מגיע.... בקיצור - יש לי טראומה מהמקום הזה ואני לא רוצה ללדת שם שוב... כל הזמן בכיתי לבעלי שאני רוצה לחתום וללכת משם... רק בשביל המעקב של התינוק נשארתי.... ועוד נותנים שם לילה שלישי מתנה - זה היה בשבילי עינוי נוראי!!!

נראה לי שלך זה דווקא מתאים

לגבי התינוקיה - נראה לי שבסדר, אבל אני באמת לא מבינה בזה.... אני החלטתי שפעם הבאה בע"ה אני רוצה ביות מלא, ללא ספק. אבל כל אחת ומה שמתאים לה...

אני זוכרת שפעם אחת כל האחיות שם צעקו עלי כי באתי עם הילד על הידיים ולא בעריסה (כי הוא בכה כששמתי אותו בעריסה, ואני כולי מבולבלת, ילד ראשון, אסור לאף אחד להיות איתי וכו' - אז באתי אליהן לשאול למה הילד בוכה לי........... וכולן צעקו עלי ואמרו "קחו לה אותו מידיים!!!!!!!" 

אני זוכרת לטובה מתנדבת אחת שעבדה שם והכי אהבתי שהיא מטפלת בבן שלי כי היא כזאת עדינה ורגישה ומדברת אליו במתיקות והכול מכל הלב..... ואת האחראית שהייתה שם, שהייתה באמת נחמדה, מקצועית וסבלנית מאוד!!!

כשלילה אחד לא קמתי בזמן כדי להניק אותו - באו אלי להעיר אותי.. ואני מעריכה את זה.....

בקיצור, אני לא חוזרת לשם, אבל אני מאמינה שזה סובייקטיבי ביותר!

אה! עוד דבר חשוב - הדבר היחיד בערך שאני זוכרת לטובה ממחקלת היולדות זה חדר הנקה ויועצות ההנקה....... בעצם אולי לך זה לא משנה כי זו לא לידה ראשונה. אבל לי זה ממש עזר!!! יש שם יועצת מקצועית, ואפשר גם לבקש שישלחו אלייך אחת שתעזור לך ותסביר לך וכו' באופן פרטי, וזה היה נפלא...!!!! גם האווירה בחדר ההנקה נעימה מאוד, ממש נתן לי טעם טוב להמשך!!!

חפרתי 

והעיקר שיהיה לך בקלות ובשמחה ותצאי מאושרת בידיים מלאות! 

יכול להיות באמת שמנסים לתת לאמא את התינוק כל הזמן וזה נותן הרגשה של "לא נותנים לנוח" אבל אני בלידה האחרונה שלי (ילדתי שם את ארבעת ילדי) למדתי פשוט לפתוח את הפה ולבקש!!!

בשעה כזו שאת רוצה לנוח ולא שהתינוק יהיה איתך את פשוט מחזירה אותו לתינוקיה וזהו... היה קטע שהוא היה אצלי ואני הייתי חייבת להתפנות אז לקחתי אותו לתינוקיה ואמרתי לאחות והאחות אמרה לי מה הבעיה הוא יכול להיות פה!!!

ולא הבנתי- אין ביות חלקי? התינוק לא יכול להיות לידי במשך היום מתי שרק ארצה? ובשעות הביקור הוא איתי, או שהמבקרים רואים אותו דרך וילון?

וחדר הנקה זה כיף! לא תמיד נוח להניק בחדר. (במיוחד אם ליולדת השנייה יש מלאאאא אורחים..)

והם אפילו אומרים שזה מסוכן שיהיו עם האמא בלילה.

אני העדפתי לסכן ולהשאיר איתי 

אחיינית שלי ילדה שם לידה ראשונה (השנה). היא עברה את הזמן ואחרי אישפוז של שבועיים (מבלי לתת זירוז, כי נקטו בגירסה של לתת ללידה להתפתח לבד), עברה קיסרי והיתה בסכנה של ממש. הם ידעו שהתינוק גדול וחבל שעיכבו את הלידה שתתפתח לבד ובסוף עשו קיסרי. והיא היתה מאושפזת שבועיים, כי נכנסו לה מים לריאות בגלל הלידה הממושכת שעברה (בנוסף לקיסרי). היא עברה גהינום.

לא הייתי ממליצה להגיע במקום רק כדי ללדת במקום חרדי. בכל זאת, לידה היא עניין רפואי ואפשר לסבול קצת אי נוחות של כמה ימים כדי ללדת בבטחה. ילדתי בביקור חולים והייתי מרוצה (לא מהתנאים הפיסיים). ילדתי בעין כרם והייתי מרוצה מהמקצועיות.

בגדול את צריכה להחליט 2 דברים:

א. חדר לידה: יחס הצוות, ושיטות ניהול הלידה. (עד כמה ליברלים, טבעיים, או ניהול אקטיבי,מתערבים)

ב. האשפוז במחלקת יולדות-תינוקות: ביות מלא, חלקי,או כמעט ולא. וכן ימי האשפוז.

כל השאר זה חסדי שמים על איזה מיילדת תפלי, משמרת עמוסה או רגועה, מצב רוח שלך ושל הצוות, היחס במחלקה תלוי בצוות.

אני לא מכירה את מעייני הישועה אישית- לא הייתי שם אבל אחותי וגיסתי היו שם והיו מרוצות, את בהחלט יכולה לנוח, יותר ימים מכל מקום אחר, השאלה אם את חוזרת הביתה לעוד 4 ילדים ואז כבר אין לך מנוחה או שאת הולכת לנוח איפשהו כמה ימים. 

(הערה - מנצלת את הבמה למשהו קטן לכל הדוגלות בביות מלא. אני בעד שהתינוק צמוד לאמא כל הזמן אבל גם בבית אתן אף פעם לא לבד עם התינוק ואם לרגע את צריכה לשרותים או שהוא בוכה כבר כמה שעות והוא לא רעב ואת צריכה לנוח כמעט תמיד יש מי שיכול לקחת לך אותו לכמה דקות ולתת לך רגע מנוחה בין אם זה בעל או אמא או חמות או אפילו שכנה שתתקשרי אליה שתיכנס דקה להחזיק אותו, אז תחשבו טוב טוב אם מתאים לכם ביות מלא, מיד אחרי הלידה שאת מותשת ואין לך עזרה כי הבעל הלך הביתה לשאר הילדים ובאמצע הלילה לא תקראי לאמא שתבוא להחזיק לך אותו שתוכלי לעצום עין לשתי דקות. אלא אם כן יש לך מישהו צמוד אליך כל ימי האשפוז. נקודה למחשבה על ביות מלא.)

התינוק והצרכים שלו.

ביות מלא, בלי תינוקיה (עין כרם, סורוקה)

אני תמיד בביות מלא, אבל כשאני צריכה להתקלח, אם אין לי מי שישמור על התינוק (בעל, מבקרים) אז אני שמה לכמה דקות בתינוקיה.

מה עושים באמת?

או חמי שאיתך בחדר.. איך את הולכת להתקלח בבית? אותו הדבר.

לא אכפת לי שיבכו רגע עד שאבוא,

מפריע לי:

א. שבאמת כל אחד יכול לעבור שם, ואין לי מושג מי מסתובב שם.  זה מקום ציבורי.

ב. שיבואו אלי בטענות איך אני משאירה את התינוק לבד.

ובבית אני גם יודעת שאם אני לבד זה לא להרבה זמן, גג כמה שעות, ותמיד אפשר לקרוא לשכנה או משהו.

במחלקה אני ל ב ד. בעלי עם הילדים, לא מגיע אלי כל יום...

להכניס אותו בעריסה השקופה איתך לחדר המקלחת

נראה לי בעייתי , כשאני חושבת על המקלחת הקטנה איפה שילדתי , ועל האדים וכו..

והסתובבו שם גברים מבני דודינו , אם את יודעת למה אני מתכוונת.

אני לקחתי ביות חלקי - אם כי המחיר היה שדחפו לה תמ"ל - בניגוד לבקשתי , ולקח לי שבועיים להרגיל אותה לינוק אח"כ

שלא מאפשרים מלווה צמוד ל24 שעות.

זה מה שאמא טרייה ויילוד טרי צריכים! להיות צמודים ושיהיה ליידם מישהו זמין לעזור כשצריך.

את הבן הגדול ילדתי שם, לי היה זוועה, הרופא התייחס מגעיל, נתנו לי זירוז 4 ימים (!!) בגלל שלא ידעו להתמודד עם משהו רפואי טיפטיפה חריג, סבלתי נורא, ובסוף גם "לא הספיקו" לתת לי אפידורל.

במחלקה היה יותר טוב אולם היחס ממש לא נעים, זה מעין בית חרושת לתינוקות....

אני רוצה להדגיש שאני מבינה שזה היה יכול לקרות בכל מקום, ועל כל בית חולים תשמעי סיפורים של כאלה שמרוצות מאוד וכאלה שלא מרוצות מאוד.

עד שלא תנסי, לא תדעי....

לידה שניה ילדתי בלניאדו והיה נפלא,

ולידה שלישית ילדתי בברזילי (אשקלון) וגם היה נפלא.

לדעת... לי הייתה חווית לידה נוראית בעין כרם- חרף כל ההמלצות החמות- ולא סתם נוראית. יחס מחפיר, אשפוז אחרי לידה במסדרון- בלי שרותים , ועוד ועוד. על ביקור חולים גם שמעתי טובות, לא הייתי שם. אני ילדתי במעייני הישועה פעם אחת לפני 15 שנה, והייתי מרוצה. גיסתי יולדת שם, ועוד הרבה שאני מכירה- חוזרות לשם שוב ושוב. כמו בכל מקום- תלוי על מי את נופלת... כלומר- על איזה צוות. נראה לי שבלידה ראשונה אפשר לסמוך על להגיע בזמן לירושלים מאלקנה- אבל זה קצת מלחיץ. אני ב 3 לידות -שניה שלישית ורביעית נסעתי מר"ג לירושלים, לשע"צ, והגעתי בזמן, בנחת, ועוד היה המון זמן עד ללידה עצמה,  אבל זה ממש אינדוידואלי, ומשתנה מלידה ללידה. בהצלחה...

יש דברים קבועים שלא תלויים במזל, ואותם כדאי לברר. למשל תנאי שירותימקלחת (לא הולכת ללדת במקום שאין שירותים בחדר לידה!), למשל ביות מלא כן או לא (בעיקרון כל בית חולים מחויב לאפשר, אבל למי יש כוח להיות אסרטיבית אחרי הלידה) ועוד.

נכון שגם אחרי כל הבירורים אפשר ליפול רע אבל זה לא אומר שאין טעם לברר.

ותפילות זה תמיד טוב.

איזה באסה עם המסדרון. גמני שמעתי על הרבה שאושפזו בעין כרם במסדרון, וזה ממש מזעזע! אבל למיטב ידיעתי אם מבקשים ביות מלא (בעיקר בשנתיים האחרונות מאז שהרחיבו) מעטים מאוד הסיכויים שלא יהיה מקום פנוי בחדר. האמת היא שהמחלקה של הביות די ריקה, זה לא הדבר הכי פופולרי... כשאני הייתי מאושפזת שם חלק מהזמן הייתי אפילו לבד בחדר.

הם מאוד רפואיים ולא טבעיים.

לא מאפשרים גמישות.

לא נתנו לי לטעום כלום בחדר לידה למרות שגוועתי.

לחצו עלי לעשות זירוז כשלא היה הכרחי. ונלחמתי ביקשו שאחתום וסירבתי אז ירדו ממני.

עשו לי את המוות עם ביות מלא.

התעקשתי ,כי הם מפרסמים שיש ביות מלא, אבל מיררו לי את החיים.

אחיות היו צועקות עלי בגלל זה.

גערו בי כשרציתי להיות עם התינוקת בבדיקות - כי אני עלולה להתעלף- נו באמת.

קיצור- גישה.

לא לכולם זה מפריע.

פעם היה יותר טוב , פעם פחות

יש כמה מיילדות מדהימות

אני אישית נהנית מאד משעות הביקור הקפדניות 

בד"כ הילדים היו בביות חלקי - כל שעות היום , ובלילה קראו לי על פי בקשתי

פעמיים גם היה לי ביות בלילה- פעם אחת היה מושלם ופעם אחת היולדות שאיתי התלוננו ובאמצע הלילה העבירו אותי 

אני חושבת שצריך להתפלל על מיילדת טוב ולראות מה חשוב לך באשפוז

רק שם הצלחתי לנוח ולהתאושש באמת..בבתי חולים אחרים חזרתי הביתה מותשת כי תמיד היו מלא מבקרים ופלאפונים וכל שעות היממה (כולל לילות) שם המחלקה שקטה ,יש הקפדה על שעות ביקור והתחשבות של האנשים בצניעות ובמנוחה של היולדות.יש אוכל טוב ועוד יום לנוח ,לי אפילו נתנו עוד לילה לנוח כי בקשתי (למרות שלא היה להם פשוט,היה עומס).גם נחמד לי שם יותר מבחינת האוירה החברתית.ולפי כמות הסיפורי ניסים שיש שם יש לי הרגשה שיש למקום השגחה מיוחדת.

בעניין ביות-לא הרגשתי בעיה מיוחדת,יכולתי להשאיר אותם איתי כמה שרציתי,רשמתי על העריסה הנקה בלבד...והתחשבו בזה..הם תמיד קראו לי אם הוא בכה מידי או הביאו אותו אלי.והרגשתי שמשגיחים עליהם טוב,יש יותר צוות על פחות תינוקות..

בכל מקום יש כל מיני אנשים בצוות ..טובים ולא וצריך להתפלל לשליחים נאמנים..בכל מקום.

עוד סיבה חשובה שהלכתי לשם זה בגלל שהייתי במצב שבמקום יותר קונוונציונלי חששתי שישר יכניסו אותי לניתוח ושם באמת עשו את המאמץ וזכיתי ללדת רגיל ב"ה.

יש שם מתנדבות מקסימות שעוזרות בלידה,מעסות ,מתפללות איתך...

יש בתי חולים שיש להם יותר מודעות לטבעיות (תנוחות ,זירוז..וכו') אז אני שוקלת ללכת אל אחד מהם ..אבל אני לא משלה את עצמי,כי זה מאוד תלוי על איזה מיילדת/צוות נפלת ואני מתפללת שה' יתן לי את הכח והאסרטביות לבקש ולעמוד על רצוני...וזה די נכון לכל מקום.

מהניסיון שלי כבעלת חנות מנשאים ביתית, וגם כאם ל-3 ב"ה שנישאו במגוון של מנשאים -  

אני ממליצה על מנשא צמד בשלב הראשון. - מנשא פשוט גאוני, נוח מאוד לאם ולתינוק, מהיר ללבישה וללא קשירות, כל מה שטוב במנשא בד ארוך, מבלי החסרונות שבו.

ועל מנשא סאפי ילקוט בשלב השני, או על ילקוט אחר כמו יאמו. 

או לחילופין לשלב השני את מנשא טנדו - שזה מנשא שעוד לא מפורסם רשמית, של אותה היצרנית שהמציאה את צמד, זה הכלאה של מנשא ילקוט עם מנשא סיני. 

התחימה של השלבים היא שיקלול של נתונים - השלב ראשון - מתחיל מגיל לידה והשלב השני מתחיל בערך כאשר התינוק יכול לשבת - בערך בגיל חצי שנה. סוף השימוש האפשרי של מנשא תלוי בגיל+משקל וגם בסיטואציה. אני לדוגמא השתמשתי במנשא צמד גם כשבני היה בן שנה וחודשיים, רקדתי איתו בחתונה וזה היה לי מאוד נוח. 

מנשאי ילקוט טובים בדרך כלל עד גיל די מאוחר (לפחות שנתיים) ונפלאים כמנשאי טיולים. 

ההמלצה שלי היא מתאימה לרוב הפונות, אבל זה בעצם תלוי בצרכים שלך, את צריכה לשאול את עצמך שאלות כגון-

מה התדירות בה תשתמשי במנשא (בהנחה שהוא נוח לך)?

האם נראה לך שיהיה לך נוח מנשא עם בד ארוך וקשירות?

האם חשוב לך שהלבישה תהיה ממש מהירה?

האם תשתמשי בו בעיקר בבית או בחוץ?

לגבי מחירים - חשוב לדעת שיש פעמים רבות מבצעים - בד"כ סביב חגים, ואז המחיר יורד ב-15%-30%,

המחיר הרגיל: צמד עולה 300 ש"ח, טנדו גם עולה 300 ש"ח, וסאפי ילקוט עולה 480 ש"ח, מנשא בד ארוך תמצאי בפחות מ-200 ויש מנשאים שעולים גם 600 ש"ח.

עוד משהו חשוב, כדאי למצוא אפשרות להתנסות במנשא לפני שאת קונה אותו. אי אפשר להשוות שימוש חד פעמי וקצר בחנות, להתנסות ארוכה יותר של מס' ימים בסביבה הטבעית שלך ושל תינוקך. כך גם תוכלי להיות שלווה שאת קונה משהו ששווה מבחינתך את ההשקעה.

יש עוד הרבה מידע, זה בינתיים על קצה המזלג, את מוזמנת לשאול עוד בכיף.

בהצלחה!

וניצלושון -  נעים מאוד לפורום, ראיתי את ההודעה והחלטתי סוף סוף לקפוץ למים... עד עכשיו קוראת שקטה 

שנשמח לשמוע ממך יותר.

לי אישית יש את מנשארי,שזה מגיל אפס באמת קצת מסורבל אני גם רוצה לקנות את המנשא צמד שזה פשוט 2 רצועות כמו הבד הארוך נראה שזה עולה סביב ה 300 ש"ח.

יש לי אפילו מכירה מיוחדת השבוע במחירי חגים 

שמים על הגב, וכולם מאושרים

מאוד תומך. ממש לא מרגישים את המשקל.

עולה כ-450 ש"ח ושווה כל שקל! כמה עלתה העגלה שלכם? תנסי לבקש מתנה ממישהו

המנשא שלי משמש אותי כבר פעם שלישית, והוא ממש "כמו חדש". המנשא הזה כל כך מוצלח, שבקושי ניתן למצוא "יד שניה", כי רוב מי שקנה אותו שומר עליו.

ולטעמי היה בלתי נוח בעליל

ובסוף תפרתי לי מנשא סיני, שאומנם לוקח רגע יותר ללבוש אותו, כי צריך לקשור אבל נוח בערך פי אלף, וגם מציע יותר אפשרויות נשיאה.

והשתמשתי בו לקטן שלי מגיל אפס (כמעט מינוס...) ועד היום, בגיל של יותר משנתיים.

אם כבר רולס רויס של המנשאים - זה מנשא ארגו שאולי יום אחד אני ארשה לעצמי לקנות

עם כל הכבוד למנשאים האחרים (שהגב שלי התנסה בהם ללא הצלחה מרובה....)

אין על המנשא של בייבי ביורן אקטיב..... הוא אמנם נורא יקר (850 ש"ח בשילב, אבל אני יודעת שאפשר למצוא אותו ביותר זול בחנויות אחרות, ובוודאי ביד 2....)

אחרי ילד ראשון שהיה כל היום על המנשא (בישלתי איתו, שטפתי כלים, קיפלתי כביסה וכל העולה על רוחכן....) והייתי עם המנשא של תינוכיס (מנשא הבד הארוך שקושרים), בילד השני (שגם כמובן נמצא על המנשא כל הזמן... ( כבר לא היה לי ספק שאני הולכת על הטוב ביותר (כמובן שצריך לשלם את המחיר.....) וזה שווה כל שקל!!!

אין על המנשא הזה, בלי שום ספק.....

2 חברות שלי קנו את המנשא הזה אחרי שהתנסו במנשא שלנו (אחת קנתה ביד 2 ב-315 ש"ח והשנייה קנתה במבצע בשילב ב-650 ש"ח) - וזה בהחלט שווה כל שקל....

בהצלחה! (=

קנינו יד 2 ב400 שקל ממש כמו חדש!

לא מתחרטים לרגע!!

לחודשים הראשונים שהתינוק כלכך עוברי- לא היה לה כלכך נח במנשא, והייתי חייבת להשתמש בו הרבה, במיוחד בנסיעות. אבל גיסי קנה לנו בחו"ל וכמובן שלא היה תקציב לאחר...לילד המתקרב אני מקווה להתחלה להלוות מנשא בד ולראות אם זה יותר נח ואולי לקנות.

מגיל שהם קצת יותר תינוקות מעוברים (כבר לא זוכרת מתי זה משתנה-זה קורה מהר מאוד) היא מתה על הbaby bjorn וגם אני... בגיל שנה וחודשיים עדין הסתובבתי איתה במנשא ולא כאב לי בגב בכלל...

אבל הוא מנשא מאוד מחמם-אז בחורף זה אחלה בקיץ-לשים לב שלא מבשלים את הילד

עכשיו יש לנו מנשא גב ישן ונח של הורי שכרגע כנכדה היחידה בשלב הזה הוא אצלנו- וזה יותר נח בטיולים...וכל שאר הזמן היא הולכת (טוב רצה השובבה הזו)

בעזה"י

מנשא מעולה, [ברוך ה' קיבלנו אותו מתנה, אחת המתנות הכי שוות שקיבלנו...] אני הולך איתו כבר מבערך גיל שבועיים במנשא הזה (אבל אולי זה לא מתאים לכל תינוק, אני לא יודע...), רקדתי איתו שעות בשמחת תורה... ועכשיו אני הולך איתו הפוך - עם הפנים לעולם, והוא מאוד מאוד מרוצה...

(אישתי לעומתי לא אוהבת אותו, היא מעדיפה את המנשא בד, שאחותה השאילה לה...)

בהצלחה

(ועוד משהו חשוב - גם אני ממליץ מאוד לחפש דברים ביד2 אפשר למצוא שם דברים מעולים במחירים זולים מאוד מאוד - אנחנו קנינו שם את העגלה שלנו במצב חדש [השתמשו בה 3 חודשים והם קיבלו אחרת חדשה...] בפחות מחצי מחיר... . רק כדאי לבדוק טוב טוב קודם, ולחכות להזדמנות טובה.)

יתרונות מנשא סיני:

הוא בין המנשאים שנחשבים הכי בריאים, ואכן אפשר לתפור לבד, יש הסברים ברשת. גם אם קונים זו קנייה חסכונית, כי הוא מתאים מגיל 0 ועד גיל מאוחר, שנתיים ויותר. וכפי שסיפרת על עצמך, אכן יש נשים שלא מסתדרות עם הילקוט (=סוג של מנשא, עליו נמנים בין השאר מנשא יאמו, סאפי-ילקוט וארגו) והסיני יותר נוח להם (מהניסיון שלי, הרוב מסתדרות מצוין עם ילקוט).

אם קונים - כדאי מאוד להתנסות קודם, כי יש הבדלים מהותיים בין מנשאים סיניים שונים.

החיסרון שלו הוא הרצועות הארוכות שיכולות להתלכלך, והזמן שלוקח לקשור ולסדר אותו. שני הדברים מתייעלים עם הזמן והניסיון.

מי שלא נוח לה מנשא ילקוט – מומלץ לנסות את מנשא טנדו, שהוא בין סיני לילקוט, ללא רצועות ארוכות, אפשר לשאת מלידה עד גיל מאוחר.

מנשא ארגו

אף פעם לא התנסיתי עם מנשא ארגו, אבל משוטטות בפורומים גיליתי שיש כאלו שמעדיפות את הארגו ויש כאלו שהוא לא היה להן נוח, והן מעדיפות ילקוט אחר. מהתייעצות עם אחת ממוכרות המנשאים הכי וותיקות בשוק – הבנתי שאם כבר קונים אז לקנות את דגם ספורט, הדגם הקלאסי היה פחות מוצלח ולכן היה עליו מבצעים (אני לא לגמרי בטוחה במידע הזה, תבדקו).

א. יאמו נוח לרוב המשתמשים . מיעוט - לא סובל אותו.

ב. ארגו לא נוח לרוב המשתמשים . מיעוט אוהב אותו

ג. מנשא פנטזו - אין לי מושג איך הוא , אבל יש לו פרסומת מפתה .

מנשאים זה קצת אופנה , וזה מאד יקר , יחסית לעובדה שמדובר במשהו בסדר גודל של תיק גב.

התינוקת שלי 10 ק"ג . כנראה שלא ארכוש מנשא. למרות שכואב לי הגב. השאלתי תינוכיס , וזה כבר גדול עלינו בטן אל בטן , ואת שאר הקשירות אני לא יכולה. יש לי בעיה ביד

למישהי יש המלצות ?

מסכימה עם כל מילה, יש לנו את יאמו, והוא עזר לנו כל כך. ואכן נראה עדיין מעולה (אני מוכרת גם אותו).

מנשא יאמו הוא מנשא מסוג 'ילקוט' כמו 'סאפי-ילקוט' ו'ארגו'. לכל אחד מהם יש את המיוחדות שלו, אך בגדול הם כולם די דומים.

לגבי ההוצאה שהיא גבוהה לרוב הזוגות הצעירים - מהניסיון האישי שלי, אני מצאתי את עצמי כל כך הרבה פעמים משתמשת בזה בזמן עבודות הבית, ובכך חסכתי המון כסף שהייתי משלמת במקום זה לעוזרת בית/בייביסיטר. 

שאת יכולה לראות את הדגמים השונים שהוצעו לך פה

בכללי דעתי היא שלכל אחת נוח משהו אחר, כדאי ללכת ולנסות על עצמך כל מיני מנשאים, ואז להתייעץ על אלו שהיו לך טובים יותר

http://www.minsa.co.il/

תודה רבה החכמתי.

לי אישית הכאיבו המנשאים למיניהם עם הקירה/לחיצה על הבטן.

שמחתי לראות מנשאים אחרים.

הוא באמת נראה נוח ובעל יתרונות הבד ארוך רק פחות מסורבל, אבל מבחינת הבד שעוטף זה באמת אותו דבר? מכרבל את הצוציק בפנים? ומתאים למידות שונות? כי הקטנצ'יק שלי קצת גדולצ'יק זה יגביל לי את השימוש במנשא הזה?

ולגבי הבייביביורן אקטיב, אמרו לי משהו על הפיסוק של התינוק במנשא הזה ושצריך שיהיו רגלי צפרדע, מישי שמעה על זה משהו? יש לזה בסיס? ומזה בייביביורן סינרג'י? זה לא הדגם החדיש שממש תומך בגב? איך אדע איזה דגם הוא המומלץ לגב שלי?

לגבי השימוש- המהמם שלי בן חודשיים, ואני גרה בבניין עם מדרגות ומתקשה לרדת עם העגלה לסידורים, אז אני יוצאת עם המנשא לכל מיני סידורים- טיפת חלב, קופ"ח, קניות קטנות וכו'.. וגם מרחק ההורים הוא 4 שעות נסיעה אז גם באוטובוס אני משתמשת במנשא (כרגע בבד ארוך, אבל הוא של שכנה..)

ולצערי לסובבים אותי אין יותר מדי   מנשאים אז אין לי איך להתנסות, לכן מבקשת המלצות ממנוסות.. תודה!

אם יש למישהי עוד משהו להמליץ בהתאם למידע הנוסף, אשמח מאד לשמוע!

שהביבי ביורן לא נותן מספיק פיסוק ברגלים לתינוק, במיוחד לא אם כבר לא מדובר בתינוק ממש פצפון.

וזה עושה אותו פחות בריא לילד.

אם את יודעת לתפור, אני ממליצה בחום על תפירה של מנשא סיני.

ולגבי איך תדעי מה הכי טוב לך - לכי לחנות, עם הקטן ותנסי. תראי מה הכי נוח לך.

(וגם המנשא בד ארוך) ואני מכירה עוד כמה כמוני שהבייבי ביורן כאב להן.. אבל לבעלי הוא מצויין-עוד הוכחה שזה ממש אינדוודואלי.

אני משתמשת ב funtazoo, הוא יקר אבל לי הוא מעולה..

אצל הראשון היה לי מנשא בד ארוך ומנשא לופי, ללידה השנייה קיבלתי את צמד.

בעיני הוא פשוט גאוני, שילוב מושלם של מנשא מערבי ואתני, כך שזה נוח לאם וגם בריא לתינוק.

אני ממליצה על מנשא צמד כי קל להלביש אותו וגם מאוד מהר, כי אין בד שמשתלשל על הרצפה ומתלכלך, כי לא צריך לסדר ולפרוש אותו מאחור כמו הבד הארוך ולכן הוא לא לוחץ מאחורה, אלא יושב בדיוק כמו שצריך.

מבחינת הבד שעוטף זה אותו הדבר, זה לא מגביל. וזה מתאים למידות שונות של התינוק והנושא, למעט מידות חריגות של הנושא (נגיד גובה 2 מטר) שאז אפשר להזמין במיוחד.

( למנשא צמד היתה גירסא ראשונה שכן הגבילה, והיתה פחות נוחה מהעכשווית. גם אז המלצתי על צמד, אבל צמד החדש הוא שווה הרבה יותר. לכן אם את קונה יד2 תבדקי שזו הגירסא החדשה!!)

קודם כל אקדים ואומר שאין לי שום הכשרה בתחום. כל המידע שאכתוב הוא על סמך מה שקראתי ברשת, אז נא לקחת זאת בחשבון.

איך נכון לשאת תינוקות במנשא?

אם תשאלו פיזיותרפיסטים, התשובה לשאלה היא לא חד משמעית, חלק לדוגמא יגידו לך שמנשא בייבי-ביורן הוא בסדר גמור לגילאים קטנים, וחלק יגידו שהוא לא.

אם תשאלו יועצות מנשאים, תהיה להן תשובה ברורה  איך נכון לשאת. הן גם יגידו שבייבי ביורן הוא מנשא לא מומלץ. ועל תנוחת רגלי צפרדע שהוזכרה פה, הן יגידו היא לא תנוחה טובה.

ואם תסתכלי על תמונות מסין של נשים שנושאות תינוקות – את עשויה דווקא לפגוש תנוחת צפרדע...

אז מה בעצם נכון?

אז הנה המידע שאני ליקטתי אחרי שהבנתי שגם בזה יש אסכולות שונות.

כל מי שמכנה את עצמה 'יועצת מנשאים' כנראה למדה במסגרת ללימוד כזה שהוקמה בגרמניה, או בקורס שהיה בארץ מטעמה. מסתבר שהשיטה הגרמנית שונה מהמנשאים שפוגשים בסין, באתיופיה ובעוד מקומות רבים בעולם שבו נשאו תינוקות כנראה אלפי שנים.

אבל עד כמה שידוע לי, כולם מסכימים על כמה דברים:

בהנחה שהמנשא עובר בין הרגליים של התינוק (נכון כרגע לתנוחה הנפוצה בכל המנשאים שהוזכרו בשרשור):

על המנשא לתמוך לגמרי בגב התינוק – על כן מומלץ שלא יהיה קשיח.

בין הרגליים, בצורה האופטימלית המנשא עוטף את התינוק מברך לברך (מתחת לברכיים).

כשהתינוק במנשא – התנוחה הנכונה היא שהברכיים גבוהות יותר מהישבן.

מה זה אומר על המנשאים השונים?

קודם כל – לדעתי האישית בלבד, זה תלוי בצרכים שלכם – אם המנשא הוא לשימושים ממש קצרים,  קשה לי להאמין שמנשא שהוא לא האופטימלי יכול לגרום לנזק.

גם מנשא שיש לו את כל ה"אישורים" – צריך לדעת איך לשאת בו, אני פוגשת פעמים רבות אנשים שנושאים לא נכון, וזה עלול לגרום חס וחלילה לנזק.

מנשא בייבי ביורן – יש לגביו חילוקי דעות, יש פיזיותרפיסטים שחושבים שלגילאים קטנים הוא כן טוב, כי לגילאים קטנים הפיסוק שהוא גורם הוא מספיק רחב..

מנשאי כריכות - כגון מנשא בד ארוך – צריך לשים לב שהילד לא נוזל, וכאשר הוא כבר מאוד כבד ונוזל - זה הזמן להפסיק להשתמש במנשא, כי זה אומר שגם אין לו מספיק תמיכה לגב.

יועצות מנשאים טוענות שהמנשא הבריא ביותר לאם ולתינוק, הוא מנשא בד ארוך שעשוי מבד ארוג בעבודת יד. במנשא הזה צריך ממש להשקיע וללמוד איך לשאת את התינוקות נשיאה נכונה, והוא מאוד מאוד חם.

על מה אני ממליצה?

אם למי שפונה ממש לא אכפת רצועות ארוכות, ולא אכפת לה שהלבישה לוקחת קצת יותר זמן – אמליץ לה על מנשא סיני.

אם מישהי "סגורה" על בייבי ביורן – אני אציע לה לנסות בכל זאת את מנשא 'צמד' שהוא "חצי מערבי" בהרגשה של האמא, ואם היא משום מה לא תרצה, אז את מנשא פנטזו

אך לרוב אמליץ על צמד לגילאים מוקדמים, ועל ילקוט (=סוג של מנשא, עליו נמנים בין השאר מנשא יאמו, סאפי-ילקוט וארגו) לגילאים מאוחרים – אלו מנשאים בריאים, נוחים מאוד ומאוד פרקטיים, ומהירים מאוד ללבישה.

פתאום זה נהיה לי רלוונטי...

אשמח מאד להבהרה...

אם אכן כך, אז הבנתי שזה לפי מידות נכון?

תודה רבה!

אבל אם אני לא טועה, כשהם גדלים הם יונקים יותר מהר וזה נראה כאילו אין להם מספיק... וגם, החלב נוצר תוך כדי, ככה שלך זה נראה כאילו אין לך חלב, אבל הוא מקבל בדיוק כמה שהוא צריך...

זה מה שידוע לי, אבל אני באמת לא יודעת לגבי הטבעת... יבואו החכמות ויענו לך.....

אז מה עם הוא באיזשהו אחוזון ???

אולי הוא פשוט רעב???

בגיל הזה הוא לא אמור לישון לילה 

יש ילדים שווק לא טוב להם להיות עטופים

צריכים מרחב , חושך ומינימום גירויים מסביב

אולי יש לו פתקים בבגד שמציקים לו?

זה שהוא שוקל משקל מסויים זה לא אומר שהוא לא רעב בלילה...

יפה מאוד שעלית על זה בעצמך

מחזור שינה של תינוק שונה ממחזור שינה של מבוגר (שלב "תנודות עיניים מהירות" נמצא בתחילת השינה, למשל), וקצר ממנו משמעותית (כמחצית).

התינוק שלך, אם כן, נורמלי לחלוטין

תינוקות שונים ממבוגרים בהרבה מובנים:

מבוגרים אוכלים אוכל רגיל, תינוקות יונקים חלב;

מבוגרים הולכים ורצים וקופצים, תינוקות מנופפים בזרועותיהם ורגליהם;

מבוגרים מדברים, תינוקות בוכים;

מבוגרים ישנים ברציפות, תינוקות מתעוררים, וצריכים עזרה כדי להמשיך לישון.

תינוקות גדלים ומתפתחים והופכים למבוגרים לאט... לאט...

כאשר הציפיות שלנו יהיו ראליות, לא נתאכזב ולא נחווה תסכול שינה היא פשוט עניין נוסף שתינוקות עושים אחרת!

ובתקופה הזאת פשוט תשני כל פעם שיש לך זמן. תוורתי על כל השאר, ותנסי לקבל עזרה ממשפחה בכל מה שקשור לעבודות הבית.

אצלנו מה שבעיקר עזר זה לתת לתינוקת לישון במנשא במהלך היום, כשאני בזמן הזה בד"כ עשיתי כביסות, קצת בישלתי, קצת סידרתי, או סתם ישנתי איתה כשהיא עלי במנשא. ההרדמה במנשא היתה כמובן עם קצת שירים ונידנודים, אבל רק במנשא היא היתה חוזרת לישון מחזור שינה נוסף אחרי ה-40 דקות של הבד"כ. לפעמים היא אפילו היתה ישנה שלושה מחזורים.

ולגבי הלילה - אני אכן הייתי מאכילה. אני גם בגישה של להרדים עם הנקה.וככה לא צריך להלחם. בכל מקרה זה עדיין לא הגיל שרוכשים הרגלים. היום הבת שלי בת שנה ושלושה חודשים והיא נרדמת בקלות גם בלי ההנקה, למרות שרוב חייה עד כה היא היתה נרדמת בהנקה.

ב"הצלחה! ואל ייאוש - תזכרי שזאת תקופה כזאת שמאוד עייפים, אבל ברך השם היא עוברת. ובאמת שתנסי לקחת קצת עזרה, או אפילו בייביסיטר לשעות שהוא משחק כדי שתוכלי לישון קצת ולאגור כוחות. והכי חשוב - תתפללי אל השם שהגידול שלו יהיה לך קל ונעים, ושהבן שלך יזכה לישון ולהרדם בקלות, הרי הוא עצמו לא יכול להתפלל על זה.... בסופו של דבר - התפילות הן המפתח לכל!

אחרי שלושה ילדים, קיבלתי מענה לעניין ה-40 דקות.

זה שיגע אותי.

גם אני הרגשתי שמשהו לא רגיל קורה פה.

זה מדהים,

כל 40 דקות או בכפולות של 40 דקות.

אז ככה,

ככל שגדלים - זה מתארך.

כשהם למדו לישון על הבטן - זה עזר.

כשהשלישי היה קטן - עד גיל 4 חודשים בערך הייתי מרדימה ומניחה בעגלה ולא במיטה ענקית, הוא הרגיש מוגן יותר ועטוף. אז הוא ישן אפילו 4-6 שעות.

במנשא אני לא מציעה לך, אף על פי שעשיתי את זה עם הגדולים משתי סיבות:

1. הגב שלי עכשיו הרוס, ואני לא יכולה לדמיין את עצמי עושה את זה עם השלישי.

2. גיליתי שלא כל תינוק אוהב את זה, והקטן שלי למשל נרדם מהר יותר כשאני לא מזיזה אותו אלא רק מחזיקה אותו על הידיים וטופחת בעדינות על גבו. עם השני שלי התעקשתי על המנשא ובמבט אחורה זה הלחיץ אותו ואותי תיסכל למה הוא לא נרדם או למה הוא מתעורר כשאני מניחה אותו.

שתגדלו בנחת ובבריאות כולכם.

חוויה לא נעימה ב"ה שיש דופק והעובר בסדר..מה עושים עם החור?

את בשמירה עכשיו?

ב"ה שיש לנו על מי להישען,

בשורות טובות.

ועובר חזק.

שההמשך יהיה בעזרת ה' בקלות וללא סיבוכים.

אז מה איתך עכשיו?

בעז"ה שההריון יעבור בשלום, בנחת ובשמחה ותלדי בקלות ובשלווה

כלומר, זה דימום ישן, שנראה לעין רק עכשיו (כנראה יצא החוצה בעקבות היחסים).

הגורם, אם כן, איננו היחסים.

מהו הגורם האמיתי? לא ניתן לומר. 

באיזה שבוע את?

קראתי שזה יכול לנבוע מהפרדות קלה של השילייה ונלחצתי ובפרט שרמת החלבון העוברי יצאה לי טיפה מוגברת והבנתי שהדברים יכולים להיות קשורים

איך יתכן שזה קרה, הפסיק ושוב חזר?אם זה דימום ישן זה לא היה אמור להפסיק לא?

לגשת להבדק? אוףזה מלחיץ מידי

בלי סרטים

תרגישו טוב!

פשוט מאוד:

דימום הוא מאוד מפחיד, אבל למעשה פעמים רבות הוא איננו מצביע על בעיה בהריון.

בדימום בשבועות הראשונים, אם וכאשר מדובר אכן בבעיה, לא ניתן לעשות דבר, מכיוון שלרוב מדובר בבעיה בהתפתחות ההריון (פגם כרומוזומלי).

דימום בשבועות הבאים, אם וכאשר מצביע על בעיה, זו תהיה בעיה מסוג שניתן להתייחס אליה ולפתור אותה, לפעמים אבל כאמור - פעמים רבות לא מדובר על בעיה...

מה יכולות להיות המשמעויות של זה?

אלך בע"ה להבדק....

בהריון צוואר הרחם והאיזור נהיה יותר "פרי"-בלשון הרופאים. כלומר- דק יותר. לכן האיזור נוטה יותר לדימומים בעקבות גירויים ושפשופים.

כדי לקבל תשובה מוסמכת- פני לגניקולוג שלך! אין פה רופאים רק אנשים טובים ללא רקע רפואי. לכי למומחה.

רפואה שלימה והרבה נחת!

עד אז יש ממה להלחץ?

לי מההריון הראשון אמרו את זה , שצוואר הרחם שלי פריך,

ובאמת בהריונות יש לי הרבה כתמים חומים,

שהרב אמר לי שאין איתם בעיה

אז אם בדקת כבר פעם אחת והכל היה בסדר...אז כנראה שבסדר!

אבל את יודעת שאפשר גם להתקשר למוקד הריון ולידה בקופ"ח ולהתייעץ איתם

חיכיתי לעדכון שלך,ב"ה רק בשורות טובות.

להפסיק להניק בהדרגה,את יכולה להניח כרוב עם חור בפיטמה.

ובמקביל לשתות תה נענע ומרווה זה גם מייבש חלב.

לגבי 2 תתקשרי למכון הטטרולוגי איך שלא כותבים את זה..

בתחילת היריון, כשרציתי להפסיק להניק את הגדול, פשוט לא הנקתי אותו יום וחצי אח"כ שאבתי במשאבה פעם אחת ופשוט הפסיק החלב.

שווה לנסות.

הייתי מניקה כשהרגשתי גודש כואב,

ואז הילד היה משחרר את הגודש לבד.

הייתי מעבירה בערך 12 שעות ככה בהתחלה,

ואז לאט לאט החלב פחת, ותוך שבועיים נעלם לו לגמרי.

ולא השתמשתי בשום דבר שמייבש, לא שאבתי, כלום.

פשוט- אם הוא יונק פחות ופחות, הגוף לא מייצר!

ומן הסתם יש דברים שעוזרים ליבוש,פעם שמעתי שמרווה אבל אני לא בטוחה.

בהצלחה,הרבה בריאות ונחת.ותודה על הבשורות הטובות,כן ירבו...

כמה שפחות כבר אמרו פה

אם את רוצה פירוט, פני באישי

פעם אחת לא תקלקל לך את ההנקה אבל זה עלול להיות כואב

איך בדיוק? ולתוך מה ? ואפשר לתת את זה אחרי זה או שצריך לשפוך ?

לתוך כל כלי נקי שתוכלי להשיג

וכן אפשר לתת את זה אח"כ (בתנאי שיש לך כלי מתאים לאיחסון)

ואם את רוצה הסבר על האיך, שוב תפני באישי.

ולוחצים על "שיחה עם המחברת" (נמצא בשורה האחרונה)

אבל אם היא סובלת מזה הרבה, תבדקי שאין לה צינורית דמעות סתומה. לבן שלי היה את זה.

 לא שולחים, זה ממש לא יפה

וזה לא משתלם בסופו של דבר

תחשבי שאת שולחת את הבת שלך למעון עם דלקת עיניים

והיא מדביקה ילדים אחרים

ואח"כ הם מדביקים אותה וכו'

וברוך השם זה לא משהו שחוזר על עצמו יותר מדי. אני משערת שזה קשור לזה שהיא מגדלת שיניים עכשיו - היה לה גם חום ערב אחד השבוע...

אני מקווה שזה יעבור עד מחר גם בלי טיפות.

מנסיון מר בנושא של דלקות עיניים הרופא אמר לי שאם אין הפרשות אפשר לשלוח. אם יש הפרשות לא לשלוח כי זה מדבק.

בס"ד

א. בדרך כלל ניתן לעשות בדיקת הריון ביתית, כבר יומיים לפני מועד המחזור,

אבל אז צריך להקפיד לעשות זאת על הבוקר.

במידה ועושים את זה לאחר מועד המחזור, ניתן לעשות אותה בכל שעה ביממה.

ב. קונים באמת בבתי מרקחת, או ברשת הפארמים

לפי דעתי זה לא כזה פאדיחה, המון נשים קונות את זה,

פעם חשבתי שזה מפדח לקנות תחבושות הגייניות, אבל גם על זה מתגברים..

בהצלחה ובשורות טובות!

ילדתי לפני 4 חודשים, אני ללא מניעה.טבלתי חודש וחצי אחרי הלידה ולא קיבלתי עדיין וסת.

בדיקת הריון לפני חודש בערך הייתה שלילית. יש טעם לבדוק שוב?

מישהו?

אלא אם כן יש לך סיבה אחרת לחשוב שאת בהריון שוב.

נורמלי בהחלט לקחת גם שנה+ לווסת לחזור אחרי לידה

אני גרה במקום שמכירים את כולם כמעט ואצלנו אחת מהרוקחות שמה מיד בשקית...

הרוקחת השניה (לא מהציבור שלנו) הניחה חופשי על הדלפק (מפדח בהחלט!), עד שפעם אחת בצורה חביבה מאוד אמרתי לה על זה משהו וזה השתנה...

אולי תלכי למקום שאת לא מכירה. או שתבלעי את הרוק במקרה מפדח...

בהצלחה ובשורות טובות!

עולה נראה לי 12 ש"ח.

אגב, אני תמיד קונה 2 באותה הפעם, כדי שכבר יהיה לי במלאי (לחסוך פאדיחות...)

למה את חוששת?

כי אני באמת לא מרגישה מוכנה לעוד הריון ופשוט פוחדת שזה עלול לקרות בכל מקרה

הבדיקת דם היא רגילה אבל החישוב שלה
(ביחס לסיכון) הוא לא פשוט ורגיל ומשקללים בכך גם את השקיפות שעשית בקופה (את צריכה להביא אותך איתה) וגם את הגיל וכו' וכך מגיעים לאחוזי הסיכון. אם את רוצה להימנע מחלבון עוברי וכו  אז זה כדאי לעשות

שולחים למכון חיצוני כי זה משהו שהקופה לא מממנת

למשל בגלל מצגעכוז או משהו דומה - הם טובים בזה.

אבל סתם ככה לא הייתי מגיעה לשם מכל מיני סיבות, למשל שהם מאוד דוחפים לתמ"ל, ובעיניי זה מזיק.

לטעמי אם כבר ירושלים - רק עין כרם.

גם ביקור חולים בסדר גמור.

תשאלי את כל השאלות, וכשתדעי למה את מצפה תהי הרבה רגועה.

לידה ראשונה- רוב הסיכוי שתספיקי להגיע  לירושלים, אבל אף אחד לא יכול לקחת אחריות על המילים האלה, לכן אם את כבר חושבת ליסוע לירושלים, תסעי באמבולנס, כי כל עוד את לא יודעת באיזה שלב את בלידה (פתיחה וכד') את לא יכולה לדעת אם תלדי בדרך, אז לפחות שיהיה מי שיקבל את התינוק אם תצטרכי ללדת בדרך...)

ואני מאוד מאוד מרוצה וב"ה  אחזור לשם גם בפעמים הבאות.

אני ילדתי  בבית חולים מאיר  פעמים והיה לי ממש טוב שם

יש מילדות טובות וגם הרופאים... לשמחתי לא נתקלתי בהרבה

וזה הרבה יותר קרוב לך מירושלים

הכי חשוב שיעבור לך בשלום

על ביקור חולים.

בלידה האחרונה החלטתי לשנות וניסיתי שם.

הצוות מקצועי מאוד, אין לחץ גדול של יולדות,

אני לא הרגשתי לחץ בנושא תמ"ל,

דווקא הייתי בroominginn,

פחות מטופח שם, אבל החדרים הרגילים משופצים.

אחרי הלידה שקט שם, אפשר לנוח, האוכל מצוין.

בקיצור אשמח ללדת שם גם בפעם הבאה

יש עליו המוןןן המלצות

מה אני יתחיל ללכת לבקר עכשיו בכל מיני בתי חולים עד שאדע מה הכי טוב לי.. ומה זה ביות חלקי או מלא? אני מחליטה את זה? בכל בית חולים יש אפשרות לבחור??

איזה מלחיץ זה לידה ראשונה.

המושגים של ביות (חלקי, מלא, גמיש...) שונים מבית חולים לבית חולים, כלומר מה שנקרא כאן "ביות מלא" זה לא בדיוק מה שנקרא כאן "ביות מלא" וכן הלאה. לכן כדאי אולי לעזוב הגדרות, ולברר מה המצב בפועל בבתי החולים שאת מתעניינת בהם. יש בית חולים שמאפשר להיות עם התינוק כמה שרוצים ולשים אותו בתינוקייה כשרוצים, יש בית חולים שמחייב לבחור - או שאת במחלקה עם תינוקייה ואז התינוק איתך רק חלק מהזמן או שאת במחלקה של ביות ואז התינוק איתך כל הזמן, יש בית חולים שהתינוק יכול להיות איתך כל היום אבל לא בלילה, יש בית חולים שהתינוק יכול להיות בלילה בתנאי שגם השכנה לחדר מסכימה, ועוד ועוד. הדרך לברר היא (א) לשאול בבית החולים עצמו (אפשר פשוט להרים טלפון/לשלוח אימייל), (ב) לשאול את מי שילדה שם לאחרונה.

אני מרגישה קצת לא בנוח עם מה שפירטתי, כי בעצם כל זה לא אמור להיות ככה. כל בתי החולים בארץ קיבלו הנחיה ממשרד הבריאות לקיים ביות מלא, לרווחת התינוק. כך שאם מישהי רוצה להשאיר את התינוק צמוד אליה יש לה זכות מלאה לעשת את זה בכל בית חולים בארץ, ואני יודעת על לא מעט נשים שעמדו על זכותן, אפילו שלכאורה זה לא בנהלים של בית החולים. אני אישית הייתי מעדיפה ללכת מראש למקום שבראש שלי, ולכן הייתי כן מבררת מה הנהלים של בית החולים.

גרה באלקנה,

אז לכי להתייעץ עם מרים קלפר, מה-165

היא אישה מקסימה ומיילדת במעייני הישועה

אני בטוחה שהיא תדע להמליץ לך את הדבר הנכון...

אמנם לא ילדתי במעייני הישועה אבל דווקא שמעתי מחברות

על לידות ממש טובות...

את יודעת איך זה, לרוב- אם הלידה שלך היתה קלה, אז תחשבי שזה בית חולים מצוין ואם לא....

הייתי מוסיפה חיבוקים ונשיקות והרבה הרבה סבלנות...

מחלות זה נאחס, אבל זה חלק מהחיים עובר ונגמר בע"ה! גם אצלי מקיאים משיעול.

לגבי השאלה השניה - איך היא נראית? שמחה לפעמים? עושה קקי ופיפי? את אמא שלה - את יודעת אם זה מספיק לה

בבית החזה ובגב העליון.

אם היא ישנה ומרוצה ועולה במשקל כנראה שמספיק לה 

תרגישו טוב

מקצועי,

בתור אמא נראה לי שאולי כדאי בתקופה הזו להאכיל אותה פחות אוכל בכל ארוחה ויותר ארוחות כדי למנוע הקאות.

בקשר לשאלה השנייה,

תבדקי לפי פנקס טיפת חלב וכדאי גם להתייעץ עם אחות,

האם יש עליה מתמדת במשקל או שיש משקל סטטי/ירידה.

כמו שכתבו - כדאי לבדוק טיטול וחיוניות.

בריאות ונחת.

היא יונקת, אז להפסיק אותה לפני שהיא מסיימת בעצמה?

אבל היא תהייה עצבנית?!

זה מתאים לתינוק שסובל מהקאות, אבל לפי מה שאת מתארת היא סובלת משיעול חמור עד כדי כך שגורם לה להקיא וזה דבר אחר לגמרי.

לרפואה לא היה שום דבר להציע לה נגד הליחה?

הייתי מנסה לשפריץ לה חלב לתוך האף, דואגת לחמם היטב את החדר, ולעטוף אותה היטב, ובמצב של שיעול חריף כ"כ לקטנה כ"כ בהחלט כן נותנת תרופות נגד הליחה והשיעול. הקאות לתינוק קטן כ"כ זה עסק מסוכן

רפואה שלמה בקרוב

וישב וזחל וכו'.. אולי נסי לשלוח מסר לאחותו?

אני כמעט לא רואה אותה כאן בזמן האחרון

אשת מקצוע,

שיש קצב ויש רצף.

הרצף הוא קבוע - התהפכות, זחילה, ישיבה, עמידה, הליכה וכו' (לא בטוחה שכתבתי אותו נכון)

לכל ילד יש את הקצב שלו.

יש לי שכנה שבנה השני בגיל חצי שנה נעמד עם להחזיק ללא תמיכה.

לבדוק טונוס שרירים זה תמיד כדאי כמה שיותר מוקדם למקרה שיש חריגה

אבל היסטריה בטח לא צריך.

ובכלל נראה לי שהדור הזה זריז במיוחד.

יש לך ילד עם שאיפות גדולות.

ממש לא לפי המציאות

לא תמיד הילדים הולכים לפי הרצף, הם לא קראו את הספרים ולפעמים מעדיפים לעשות דברים בסדר קצת אחר

כשיש חריגות גדולות מהתפתחות ממוצעת כדאי לבדוק בלי לחץ האם אין מקורן בבעיות כאלו או אחרות, אבל לזכור שזה יכול להיות פשוט קצב/סדר שונה של הילד

והגדול של בגיל 5 חודשים כבר ישב לבד.

תנוחי יקרתי..ויכול להיות שאחרי הקפיצת גדילה יהיה לך לילה שלם לישון

הקטנה שלי לא ישנה בכלל במיטה שלה אלא רק עליי או לידי..

בלילה הזה בעלי נתן לה חלב ששאבתי לפני..בתקווה שאני אשן קצת ואחרי ההנקה וההחלפה היא לא הפסיקה לבכות עד שהוא שם אותה לידי...

ואי אפשר באמת לישון טוב כשהיא לידי...

הגעתי למסקנה הפשוטה שכדי להישאר שפויה ועם כוחות בסיסיים,

אני חייבת לנצל את הזמן שהקטן ישן כדי לישון.

שנגדל אותם בבריאות ונחת.