אבל אני לא מכירה מניסיון.

עשיתי עד הלידה  ולא מיוחד להריון [היו ממש דברים בודדים שהמדריכה אמרה לי לא לעשות]

מעניין, מה המדריכה אמרה לך לא לעשות?

.(כל פעם מישהי אומרת לי משהו אחר...)

ויוצאים המומים וכואבים משיעורי יוגה

ב"ה

אני בתחילת ההריון(שבוע 6-7) 
האם כפיפות בטן והליכות של 20-30ד' ביום כמה פעמים בשבוע זה בסיידר?? 

זה לא מזיק להריון, חלילה, אבל זה גורם נזק עצום לרצפת האגן, ובמיוחד שיש גם הריון שמאתגר אותה

מי שלא רוצה לעשות פיפי במכנסיים בגיל 40 - מוטב שתמנע מהתרגיל האיום הזה!

א. יש התעמלות מיוחדת לנשים בהריון, בסטודיו C. התעמלתי שם בהריון הקודם. עובדים בעיקר על סוגרים ושרירי בטן. מצוין. מעט יקר.

ב. עכשיו אני מתעמלת בסטודיו רגיל, ופשוט מיידעת את המדריכה קודם שאני בהריון.

ג. יש רופאים שיגידו שזה פשוט עוול לא להתעמל בהריון,

כי אז איך מגיעים ללידה? איזה כוחות?

אם כבר לידה,...אז פעם שלחו אותי להסתובב לפני לידה, ואני הבנתי את המשימה כפשוטה, ועליתי וירדתי את כל מדרגות ביה"ח, ובגלל שלא הייתי בכושר, נתפסו לי כל הרגליים, כאבים זוועה. לא בטוח שזה קשור, אבל זו הלידה שהיה לי הכי קשה ללחוץ ולדחוף בסוף...

מה שצריך כשעושים כפיפות בטן- זה כל פעם לפני תרגיל, לאסוף את הסוגרים לכווץ הכל, ואז להתכופף.

אבל יש גם רופאים שמרנים שאומרים-

למה לקחת סיכון?? (חברה שלי..."עזבי, את במילא משמינה רצח!")

אבל בעלי תמיד צוחק ואומר- מה את חושבת? שכל הנשים שרוצות להפיל הצליחו לעשות את זה ע"י כפיפות בטן??

הסיכון הוא לצניחת רחם (ואת זה מונעים ע"י החזקת שרירי האגן)

איזה עוד סיכון את מכירה?

אם כי אני מניחה שגם לזה החזקת השרירים עוזרת במשהו...

בס"ד

הבת שלי שקרובה ל5 חודשים התהפכה היום פעם ראשונה מהגב לבטן איזו מצחיקה היא...

ותודה ליראת על העצה עם ה-פוך, כי ברגע שעשיתי את זה ושמתי אותה על הריצפה ככה, היא המתינה איזה 10 דק' רבע שעה והתהפכה...

ב"ה!!!

והבן שלי בן שנה ו-9 עשה בשבת קקי בשירותים פעם ראשונה מרצונו!
איזה נחמד...

מה העצה של יראת לגבי הפוך ,

הבת שלי בת 5 חודשים עוד לא מתהפכת , איך מגרים אותה?

תניחי אותהעל הפוך כשהיא על הבטן ושימי לפניה צעצועים מעניינים, את יכולה גם לשכב לידה שהיא תסתכל עליך אוו על הילדים אם יש לך. אצלי זה עובד יופי היא  שניה על הבטן ואופס היא כבר על הגב...ואז כולם מוחאים לה כפיים והיא מצחקקת ושובהופכים אותה, עד שהיא מתעייפת ... מתרגלים כל יום 10 דקות כמה פעמים ביום מתי שהם רגועים.

תודה ,

ובחורף את מחממת קודם ?

בדר"כ קודם הם מתהפכים מהבטן לגב או הפוך ?

אני שמה אותה על פוך על השטיח. קודם מתהפכים מהבטן לגב

בס"ד

למרות שבדרך כלל ה הפוך קודם הם מתהפכים מהבטן לגב...

תודה!

בטבע היא לא היתה שורדת שניה בלעדייך.

תנסי להסביר לה שהיא לא בטבע.

(בצחוק. אי אפשר להסביר לה את זה.)

את פשוט צריכה להאמין לה שהיא מאמינה בכל ליבה שהיא בסכנת חיים בלעדייך.

תארי לך שאת היית אחוזת אימה מכיוון שאת הולכת למות. לא היית רוצה שמישהו שאת אוהבת, גדול וחזק וחם ואוהב, יהיה איתך וישמור עליך?

אני מספרת לילדים שלי מגיל אפס את סדר היום שלהם ושלי וכשאני צריכה ללכת אני עושה להם הכנה כמה וכמה פעמים וככה הם לא בוכים כשאני עוזבת אותם - כמובן שאת צריכה להגיד הכל באור חיובי: "אמא הולכת, אמא חייבת ללכת ואת נשארת עם אבא/דודה/מטפלת/סבתא ויהיה לך כייף ויתנו לך לאכול וישחקו איתך ואח"כ אמא תחזור ותהיה איתך" ולחזור על המילים יהיה לך כייף וטוב כמה פעמים.

היתה פעם אחת שהלכתי במהירות בלי להגיד בגיל 3.5 חודשים והבן צרח בלי הפסקה. ותמיד הוא היה נשאר רגוע כי הוא יודע שאמא הולכת ואח"כ היא חוזרת והיא תמיד משאירה אותו ביידים טובות.

את צריכה לשדר לה שהיא נשארת ביידים טובות ושיהיה לה טוב ואח"כ אמא חוזרת. ולא להרגיש אשמה ולהגיד איזה מסכנה ומצטערת שאני עוזבת וכו' וכו' הילדים מרגישים הכל!!!!!

הקרבה אליך היא צורך התפתחותי בגילאים הללו (חיוני מאוד להתפתחות תקינה של המח).

תני לה כמה שיותר מגע וקרבה כשאת איתה, ואז אולי יהיה לה יותר קל כשאת לא בסביבה

מנשא יכול להיות לכן נחמד. אני ממליצה על מנשא "יאמו", ככה היא יכולה להיות על הגב שלך, ממש כמו תיק! נח מאוד לעבודות היום (ונחמד בטיולים).

אני לוקחת אותה לכל מקום עם הקנגרו והיא כל הזמן עלי. אולי בגלל זה היא ככה בוכה?

סה"כ זה באמת גיל צעיר, שבו הם צריכים את אמא כל הזמן.

חלק מסכימים "לוותר" לפעמים (אינ קוראת להם "תינוקות של אחרים", והם גם אלה שנרדמים לבד, ישנים כל הלילה, אוכלים הכל, ו... הבנת את הרעיון... ).

כל הכבוד שאת קשובה לה ונותנת לה את מה שצריך, אפילו שזה אולי יותר מהממוצע

מכירה מישהי , שהתינוקת שלה היתה ככה מגיל חודש. אני ממש זוכרת את זה , כי היינו קרובות. לא רצתה בידיים של אף אחד כולל אחיות וסבתא.

הילדים שלי עד גיל שנה פלוס לא קולטים שאני הולכת...

רק כשאני חוזרת הם מתרפקים.

וכשהם גדלים ומתחילים להבין הם צורחים...

אבל בדר"כ הם מפסיקים כשאני מחוץ לטווח שמיעה 

וכשהם גדלים מספיק להבין שאפשר להשיג את אמא בטלפון

הם דורשים להתקשר אלי ובוכים לי בטלפון!

בגלל שהיא כל הזמן עלי ואיתי.אז שמתי אותה אתמול אצל המטפלת והיא הסתכלה עלי בפרצוף כאילו עוד שנייה היא הולכת לפרוץ בבכי,אז ברחתי משם לפני שאני יתחרט ויקח אותנה חזרה ... הלכתי ללימודים.היא מתחילה לזהות פרצופים .אם מרימים אותה ןהיא לא מכירה היא בוכה ממש...אפילו שאני לידה והיא רואה אותי

את כן חייבת להקשיב -לעצמך!!! 

אשרייך, זכית.

אני הייתי ממש בלחץ רק מלקרוא את הסיפור.

ה' יזכה אותך להיות שותפה בעוד הרבה שמחות ורק בשמחות.

הייתה לי יולדת במצב כזה והיא אמרה שזה כאבי תופת יותר מהלידה..

הייתה לך יולדת ממש גיבורה.

ואת כמובן עושה עבודת קודש.

משהו אחד ישר ,קפץ" לי - למה יש מרדם אחד שכשהוא בחדר ניתוח כל הנשים צריכות להתענות עד שהוא יגיע אם בכלל??? למה לא מחזיקים מרדים אחר לחדר ניתוח? זה פשוט נורא להגיד ליולדת שסובלת שהיא צריכה לחכות כי הוא בחדר ניתוח

את צריכה להבין שיש חוסר במרדים בארץ ובחדרי לידה בפרט!

במשך היום בד"כ יש שני מרדימים ובלילה אחד.

ואם הגעת לחדר לידה ויש עוד 4 יולדות שרוצות כמוך אפידורל? את צריכה לחכות בתור-הם הגיעו לפניך, נכון שהמיילדת עושה סדר עדיפיות ולפי ניסיון מרגישה מי פחות דחופה אבל כל פרוצדורת האפידורל לוקחת 40 דקות לפחות אז אפילו אם יש עוד אחת לפני לא תמיד תספיקי אם את בלידה חוזרת וממש מתקדמת.

את צריכה להבין שכמו בחיים לא הכל כאן ועכשיו ולהכין את עצמך בראש שאולי לא תספיקי כדי שלא תהיה לך אכזבה מהלידה- הילדים מרגישים את זה אח"כ.

(והיתה לי משמרת, בלילה שהפעילו מרדים כונן כי היו 6 ניתוחים אחד אחרי השני כל פעם שנים במקביל ואף אחת לא קיבלה אפידורל, מה סדר עדיפויות? יולדת מדממת או אפידורל? תינוק במצוקה שחייבים קיסרי או אפידורל?)

בתור יולדת את צריכה להבין שאין לנו מטרה שתסבלי, נשמח לעזור לך הכי מהר שאפשר ודרך הטובה ביותר א-ב-ל את לא הייחידה בחדר לידה בד"כ (אלא אם כן את יולדת ביוספטל-באילת)

אני חושבת שכדאי שכל אישה בהריון, לא משנה מה עמדותיה, תכין את עצמה לאפשרות של לידה בלי אפידורל.

ויותר מזה - שכל אישה בהריון, לא משנה מה עמדותיה, תכין את עצמה (ממש תתכונן ותלמד) לאפשרות של לידה בבית.

אפידורל בלידה ממש קשה (תינוק קרוב ל5 קילו) ולידה אחרת חיכיתי סובלת מאוד לאפידורל כדי שיבקעו לי את המים(סרבתי עד למתן האפידוראל).

האם החוסר וא בתקנים? או מכך שאין מרדימים בכלל ?  אם היו היו מחזיקים יותר?

שאלונת?

איך מ-4 היא קפצה לפתיחה מלאה,פתאום היתה כבר בלידה תוך רגע?

בסוף שאלתי את הרופא והוא הפנה אותנו ל"צריבה", אבל זה נשמע בעעעעההההה אז לא עשינו. אחרי שבועיים זה הפסיק לגמרי (גיל 5 חודשים, כאמור).

לנו רופא אמר,פשוט להפסיק עם האלכוהול.והוא צדק  : )

בשני ההיריונות שלי חזרתי למשקל המקורי שלי רק בשבוע 20, אחרי שירדתי 5 ק"ג מההקאות והחולשה של ההתחלה...

בהצלחה!

זה קשור?

הגודל שלו בקושי,

בטן שרואים זה מה שהרחם דוחף, כנראה אצלך אין לו מה לדחוף.

הרחם מעט יותר גדול אולי בגודל של מלון כשרובו בתוך האגן ורק מתחיל לצאת כלפי מעלה ודוחף את מערכת העיכול על כל אבריה.

אז אם אין לך הרבה ממערכת העיכול אז אין הרבה מה לדחוף ואין הרבה מה לראות...

תהני מזה.

(ומאז היא לא חזרה, אבל זה נושא אחר )

ולי יצאה בהיריון ראשון בשבוע 24 אולי.

אני בשבוע 39 עם בטן של שישי...

וברוך ה' הרופא אומר שהכל בסדר....

ב"ה

אין מה לדאוג.
ואפילו זה משמח כך את מרגישה יותר קלה עם עצמך לאורך זמן.
יש כאלה שמגיעות לחודש שישי-שביעי וכבר מתחילות להתעייף מהבטן.

אני גם התברכתי בזה בהריון, הלוואי בכל ההריונות כך!

מזה הדבר הזה?

בסביבות חודש 7 הכל מתפרץ החוצה.

אני בחודש שביעי לבשתי לחג את השמלת אירוסין שלי...

בע"ה הכל בסדר ולרוב זה בהתאם למימדים..

ואז עשו אולטראסאונד בסוף ההריון והערכת משקל והיא באמת נולדה פיצפונית ילדתי בשבוע 38.5 במשקל 2620

בשבוע 37 הוא היה 2.400

ואני נולדתי ככה!!! עכשיו כבר עברו שבועיים הוא בטח איזה 2.800

ועוד לא רואים את הסוף 

משהו כמו שבוע 41 העריכו שהוא 3.000-3.200
בסוף ילדתי בשבוע 42+3 במשקל 2950.

כך שתמיד הכל פתוח..
העיקר שתצאו בריאים את והוא!

בס"ד

בשבוע 38 הייתה 3.600

ילדתי בשבוע 41+3 3.200

אני בכל הריון אוכלת שאלות כמו: "יש לך שניים, נכון??"

"נו, את כבר ממש בסוף, לא?" - לא, אני רק בשישי!!!

"וואו את ממש גדולה!!" (תודה, עד לרגע זה לא הרגשתי את כל המשקל על עצם הזנב שלי..)

זה כיף, זה הריון קליל יותר

ואני כבר משישי ממש גדולה, בקושי נסחבת ולא יכולה לשכב ב-180 מעלות, רק עם הרבה כריות.

קשה מאוד לשבת רגל על רגל, להתכופף או להושיב עלי את אחת הבנות שלי..

צחוק צחוק אבל עדיף בטן קטנה!

טרנד אופנתי: בטן הריונית מסיליקון

יותר ויותר נשים סיניות בוחרות להסתובב עם בטן הריונית מזוייפת שמעניקה להן מראה הריוני אמיתי למדי. "מדובר בהצהרה אופנתית", מציינים בעלי החנויות, אך אי אפשר להתעלם מכך שבחברה הסינית, אישה בהריון נחשבת למושא הערצה, כליל היופי והשלמות; בקרוב אצלנו?

כתבה שראיתי דרך הפייסבוק, מי שרוצה זה הכישור לכתבה(מאתר 9 חודשים)
http://www.mako.co.il/ninemonth-research/Article-663f3805f513431006.htm

תסלחו לי באמת ... כל היולדות בצורה טבעית למיניהן...

איזה בית חולים זה שהפרוצדורות שלו כ"כ ארוכות לקבל אפידורל? אני תמיד קיבלתי הכל במקביל- מוניטור,

עירוי (בדיקות דם בד"כ יש לי בתוקף בגלל צירים מוקדמים) וורופא שנכנס תוך כדי, מעיף מבט קצרצר במוניטור, והופה, המרדים כבר בא...

אני שואלת מפחד, כי לא נראה לי שהייתי שמחה  בלדיה הקרבה ללדת במקום כזה.

ואל תתנו לי הרצאות על לידה טבעית, ניסיתי, תודה, זה יותר כיף לי ללדת כשאני שמחה, רגועה, בקלות ובאהבה.

ללידות הבאות שלי?

הלואי על כל המיילדות כמוך

מותר לשאול באיזה בי"ח?

הכל נעשה במקביל: מחוברת למוניטור ותוך עשרים דקות כבר נשלוחת הבדיקות דם (דחוף) ומריצים נוזלים ובא הרופא.

אבל בסיפור הנ"ל אפילו 20 דקות לא עברו עד שהיא התקדמה כ"כ.

הלואי שתלכי למקום שאין הרבה לידות ואין הרבה יולדות שרוצות אפידורל כדי שתגידי מרדים והופ הוא כבר אצלך בחדר וחוצמזה שתגיעי בפתיחה שהמרדים יסכים לעשות לך אפידורל, כי כבר היתה לנו השבוע לידה שהמחט היתה בפנים בגב והראש היה כמעט בחוץ( - סכנת נפשות לאמא)

בהדסה עין כרם,

שנחשב בית חולים עמוס למדי (שיצא לי להיות כמה פעמים במסדרון)

ותמיד קיבלתי אפידורל בזמן, ללא עיכובים.

ברור שבתור מיילדת זה לא אשמתך ואחריותך,

אבל את צריכה להבין שאין שום טעם להעביר לידה בצרחות וכאבים אם אפשר שלא,

מדוע כל הלידות שאת מספרת הן כאלה? של לידה מתוך בהילות?

מדוע את לא יכולה לספר על לידה נעימה של יולדת שמגיעה בשמחה, אפילו בקושי חווה כאבים, ויולדת את התינוק

תוך כדי שירה/לימוד עם בעלה/המלווה?

מדוע להפחיד בנות שזו הפעם הראשונה שלהן ללידה?

הרי עם כל הכבוד, אף אחת לא יכולה ממש להתכונן, כי אתה אף פעם לא יודע מה יקרה,

אז למה לא לדמיין משהו טוב, שמח ורגוע?

למה חייבים לחשוב שאולי דווקא לך לא יספיקו לתת /שיהיה סיבוך? להפחיד זה לא עוזר להתכונן...

עדיף להגיע רגועה ושמחה . 

אני זוכרת בשתי הלידות שלי שמיד כשנכנסתי למיון נשים לקבלה, שאלו אותי: את רוצה אפידורל?

נשמע כאילו יש להם עודף מהאילחוש האפידורלי

(יבורך מי שהמציא את זה!)

דיברתי על לידה חוזרת ולא על לידה ראשונה! מי שתסיק מכאן על לידה ראשונה חבל לה.

כל לידה אצל כל אחת ובין כל אחת לשניה שונה לחלוטין אי אפשר אף פעם לעשות השוואות! אני שיתפתי אותך במה שאני חוותי באותו לילה במקרה זה היה די מקביל.

ואני אגלה לך סוד: חוק הסריות עובד חזק בחדר לידה. 

בע"ה אשתף גם בלידות אחרות אולי יותר מתאימות לך...

אני רואה כ"כ הרבה דברים אבל לא עם כולם אני חוזרת עם רשמים שאני חייבת לכתוב ואח"כ לשתף אתכם אם אתן רוצות. יש דברים שנראים אחרת לגמרי על הדף את צריכה לקרוא אותם בלי שיפוטיות ולנסות להבין את הרגשות של מי שם.

ולי יותר כיף ללדת כשאני עצובה, מעוצבנת, בקושי ובשנאה. לכן אני לא לוקחת אפידורל...

(הבקשה להישאר בשאלה שלך ולא להיגרר לוויכוח עקרוני לגיטימית, אבל שמת לב באיזו תוקפנות את מנסחת אותה?)

סה"כ ניסיתי להבהיר שיש אולי כאלו שלא נעים להן לקרוא סיפורים כאלו,

מה תוקפני בלומר שזה נשמע מפחיד?

המשפט שהגבתי אליו והפניתי את תשומת לבך לתוקפנות שבה הוא מנוסח הוא זה:

"ואל תתנו לי הרצאות על לידה טבעית, ניסיתי, תודה, זה יותר כיף לי ללדת כשאני שמחה, רגועה, בקלות ובאהבה."

נסי בבקשה לקרוא אותו ולהחליף לידה טבעית בערך שחשוב לך בחיים, אולי תביני מה מרגישה מי שקוראת אותו (ולא התכוונה כלל להיכנס איתך לוויכוח, אגב, כי השאלה שלך היתה לגיטימית לגמרי).

גם עם אפידורל בעיני זה לא פחות טבעי,

אבל כך מבדילים במקומנו בין לידה עם אפידורל לבין בלי...

גם לי לא ברור למה.

והסתכלתי על התגובה למעלה, באמת אפשר לקרוא את זה בצורה צינית,

אבל באמת  באמת שכל מה השתכוונתי שלא יכנסו לויכוח כל המצדדות בלידה בלי אפידורל,

כי זה ממש לא העניין - כן או לא אפידורל,

אצלי זה פשוט תמיד כן....

למה יש עיכובים בנתב"ג? ממש לא בסדר למרוט ככה את הסבלנות של הנוסעים.

ואל תתנו לי הרצאות על שחשוב להישאר בארץ, תודה, זה יותר כיף לי לחיות במקום שבו אני שמחה, רגועה, בביטחון ובפרנסה טובה.

את מבינה שלא הייתה לי שום בעיה עם ההודעה עד שהגעתי למשפט האחרון...

אם יש עיכובים אז זה בסדר? לא נורא, או שאפשר אחרת?

בתי חולים מקבלים אלפי שקלים בשביל כל יולדת! בעיני אפידורל זה תנאים מינימליים. הרי הכל שאלה של תקציב, גם כמה מרדימים יהיו בבתי החולים, והאם יש אחד שהוא רק של חדר לידה, תלוי בתקציב...

אז למה לא לנסות לשפר?

כקוראת מהצד, יש לי בעיה עם אותו משפט שציטטתי. רק איתו. כדי שתביני למה הוא פוגע בי אני מציעה לך לחשוב שהיית נתקלת במשפט הזה, ואיך היית מרגישה: "אל תתנו לי הרצאות על שחשוב להישאר בארץ, תודה, זה יותר כיף לי לחיות במקום שבו אני שמחה, רגועה, בביטחון ובפרנסה טובה."

אני מאמינה שלא התכוונת לפגוע. ממליצה לחפש פשוט ניסוחים יותר נעימים. אפשר למשל "ובואו לא ניכנס לדיון על כן או לא אפידורל..." או "מבחינתי ללדת בלי אפידורל זו לא אופציה. מבקשת לא לגלוש לדיון על הבחירה הזאת" או -- סומכת עלייך שתוכלי למצוא עוד הרבה דרכים להעביר את אותו המסר בלי לפגוע במי שבוחרת אחרת ממך.

ב.אני חס וחלילה לא מזלזלת ביולדות בלי אפידורל,

רק מעריכה מאוד

כי אוהו יודעת מה הן עוברות...

נכון יש לידות כאלו באהבה ובשמחה ובשיא הרוגע

בת דודה שלי בלידה הראשונה שלי אמרה לי-

מה ...תכנסי לאמבטיה, אני לא מרגישה שם כלום!

ו...זאת היתה הפעם האחרונה בעז"ה שילדתי עם מים כמשכך כאבים

אבל כמובן כמובן שכל אחת ומה שטוב לה[

מה שיוצר לה לידה טובה ומוצלחת

 ואצלי, מה לעשות?באמת זה קורה הכי טוב

רק עם אפידורל...

יש לי נטיה לכתוב  דברים מהלב

בלי לשים לב  לפעמים לניסוח

וילדים שצורחים  בחדר השני

לפעמים זה קורה לי...

מאוד מעריכה את זה שאת מוכנה להתנצל.

אני חושבת שזה מקסים, אבל לי אישית זה עושה רע.

ן rinrin אני חושבת שהסיפור היה יפה, ונעים לראות איך הצד השני מנסה להבין את היולדת ולהכיל אותה.

גם אצלי, אני מכירה שאפידורל זו המתנה מסויימת, ככה זה. אין ברירה- בדיקות דם ונוזלים . אוי לו לבית החולים שיעיז לתת אפידורל בלי 2 הנ"ל- זה יכול לגרום סכנה ממשית ליולדת.

נראה לי שאפנה אליך באישי....

אני עונה כשאני לא במשמרת ולא ישנה אחרי...

אם לא..זה הזמן.

ותזכרי שאת עדיין אחרי לידה.

נסי לשכב לנוח כמה שיותר,ולא להרים כבד.

איך בדיוק זה עובד? יש תרגילים שאפשר לעשות?

אבל תקבעי עכשיו תור..קשה להשיג תורים פנויים.

את יכולה לבנתיים לנסות את שיטת פאולה..תחפשי בגוגל. 

ב"ה

קופאות החולים שותפות לכך?

כשהיתתי עומדת בתור בסופר או בזמן שהייתי עושה סלט

את מתכוונת שעלייך לבצע מעקב הריון עודף, ואכן הוא מתבצע בבית יולדות אחרי התל"מ.

שם סביר שיגבר עליך הלחץ לזרוז.

את צריכה לשאול את עצמך האם יש סיבה באמת להפעיל זרוז, פרט לענייני סטטיסטיקה (היקף ראש וכדומה).

זו לא לידה ראשונה, את לא קטנטונת, את והתינוק מרגישים היטב (כך אני מבינה), וגם השילייה נראית סביר יחסית לשבוע.

תקשיבי ללב שלך!

אני הגעתי למכבי עד שבוע 41...

שלא יקשקשו לך..

וקטן עליך כזה גודל לא?

והרופא טען שהמשקל בכלל לא נכון.

מדובר בכלל ב- 4.150!!!!

אני מוזמנת להערכת משקל של מומחה ביום ראשון ולוועדה (ואו איזו חשובה!!) אם לפנות לקיסרי בהתאם לממצאים..

בינתיים בלעתי חבילת שוקולד, אז הוא ישמין ויגדל עוד קצת

מה כבר יכול לקרות??

תגידי בחפיסת שוקולד שלך, מוחבאת מנת אופטימיות?

תגלי לי איפה קונים כאלו שוקולדים שווים??

עד משקל 4.500 אין שום בעיה ללדת רגיל..

ואגלה לך סוד..יש גם כאלו שיולדות גדולים יותר בלידה רגילה..

ובהערכות משקל יש סטיות מטורפות כפי ששמת לב,אחד אומר 3.800 שני 4.150 ב"ה הכי כיף גדולים מנסיון.

תהיי אסרטיבית..המון בהצלחה!

חיבוק גדול..מוזמנת להתקשר מתי שבא לך להתייעצות וחיזוקים!

גם אני ילדתי אחרי שבוע 40 (41+5)

ולא נתנו לי לעשות בדיקת מעקב הריון עודף בקופה (אני בכללית)

והלכתי למעייני הישועה ושם נתנו לי הארכה של שבועיים, שאם עד אז לא אלד, יתנו לי זירוז.

תנסי פעם אחת ללכת לקופה שלך ומקווה שאם יראו אותך שם יבדקו אותך כבר..

בהצלחה ובשורות טובות!

בתחילת תשיעי 3.300, נכנסתי לסרטים של ילד 4 ק"ג, ובסוף הוא נולד "רק" 3.400... יש סטיה של 10%, שזה המווווון!! בהצלחה!

יש סטייה ללמעלה וללמטה.

והרופא אמר שבמקרה שלנו נראה לו שהסטיה ללמעלה......

לא נורא, כבר השלמתי עם זה.

אני רק מחפשת מישהי שתסכים ללדת במקומי..

יש מתנדבות?

אבל לא ממש ללדת, רק את השניה בדיוק שהתינוק יוצא...וששמים אותו עליי...[ואם כבר, אני אשאיר אותו אצלי!!!]

כרגע אני לא במכבי, אבל הייתי לפני 5 שנים. אז עשיתי מעקב הריון עודף במוקד של הקופה. שלא ינפנפו אותך! דרך אגב, ילדתי בשבוע 42 ואני מכירה מישהי שילדה בשבוע 44 (לא בהריון ראשון) תינוק בריא ושלם.

ב"ה אתמול הייתי בהערכה בבלניאדו אצל מומחה אחרי שאמרו לי שהעובר במשקל 4.200 עם היקף

ראש שמחייב חתך חיץ.

ולא בטוח שייתנו לי ללדת רגיל אם לא אלד עד אמצע שבוע 40.

אתמול ב"ה אחרי הערכה מדובר בעוברון במשקל 3.800 זה עדיין גדול,

אבל נשמע בהחלט פצפון לעומת 4.200 

וקיבלתי את הסכמתם ללדת בעז"ה רגיל.

אומנם ההיקף ראש מעט גדול 9.36 ס"מ

אבל אני מאמינה שיהיה בסדר בעזרתו יתברך.

תודה לכל התגובות, המסרים והעידודים.

כל שנותר לי כעת זה לחכות לצירים המיוחלים.

ואגב, שאלה קטנטונת-

אמרו לי שיש לי ריבוי מי שפיר וזה מה שהופך אותי מסתם אישה בהריון לאישה בהריון של תאומים..

מה זה אומר תכל'ס? זה פחות כואב בצירים? זה יותר טוב, פחות טוב?

תודה

ב"ה שהכל בסדר..

קטן עליך! את מסוגלת..

בע"ה לידה קלה...

"לא בטוח שייתנו לי..."; "קיבלתי את הסכמתם..."

נראה לך???

הם נתנו לך חוות דעת רפואית מסויימת (את בהחלט יכולה לקבל חוות דעת רפואית שונה, ואם תרצי אפנה אותך לאנשים המתאימים).

את יכולה לקבל את דעתם, או לחלוק עליה.

ובסופו של דבר את מחליטה, מודיעה להם על החלטתך, והם מקבלים אותה (כמובן), ויהיה מי שיתפוס את הג'מוס הצעיר כשהוא יגלוש החוצה, בסופו של דבר, בשעה שאת (או הוא) תחליטי.

ריבוי מי שפיר.

ברור לך שלא לכל הריון יש את אותה כמות מים.

יש טווח מסויים, ואת כנראה נוטה יותר לכיוון מסויים של הטווח.

ריבוי עדיף על חוסר - זה דבר ראשון.

דבר שני - חשוב מאוד שלא יבקעו לך את שק מי השפיר. תקפידי לומר לכל מי שרוצה להכניס יד (סליחה), שאסור לו לפקוע לך את המים, כי יש ריבוי. בגלל הריבוי, עולה הסיכוי של צניחת חבל טבור, חלילה, או של כניסה של התינוק לתעלת הלידה במצג שפחות נח ללידה להתקדם. כמובן, לא להיכנס לסרטים... במקום לפחד - להיזהר. זה הכל!

(ייתכן שזה גם מעיד על כך שהשילייה שלך צעירה ותוססת, ושוב תלדי אחרי 40, שזה כבר לא חדשות )

(ואם הלידה מתחילה בירידת מים לפני הצירים, תישכבי או תתישבי, למשך זמן מה, עד שראש העובר יירד למטה)

(לא לשכוח שטפטוף ימשיך כל הזמן, כי המים מוסיפים להיווצר כל הזמן.)

מכבי לא מקבלים, אך בית חולים נקבלים. תלכי לשם.

לא, זה בכלל לא טיפשי לברר אם התינוק שלך מרגיש טוב ואם אין בעיות בשליה או בכמות המים, ח"ו. ובשביל בירור כל-כך חשוב לא חבל לנסוע רחוק ולאבד חצי יום. כי זה באמת חשוב.

תרגישי טוב ואל תפחדי.

ואת לא נטושה: יקבלו אותך בבית חולים, יעשו לך את כל הבדיקות שצריך. וכאן בפורום יום ולילה תמיד יש בנות נהדרות שיענו לך ויתמכו בך!

ולא מתעסקים עם זה עד גיל שלוש, אם אני לא טועה.

להשאיר בלי נעליים - כמה שיותר חודשים על חודשים על חודשים.

אין לי מושג לגבי קיפול האצבעות.

(המבריקה?)

אחד הבנים שלי היה ככה.. הוא תפס את עצמו בעזרת האצבעות לרצפה... (נשמע כמו איזה בע"ח...)

תנסי להלביש לו גרבים עם בד אנטי החלקה כזה... אולי זה ישרה עליו יותר ביטחון...

אז זהו שמעל הגרביונים אני שמה לו גרביים למניעת החלקה ובכל זאת הוא מקפל,

חשבתי אולי הוא כבר צריך נעליים

עד מתי לחכות?

כמה שרק ניתן, ועל גבי משטחים שונים: על השטיח, על החול ובקיץ, כשחם ואפשר לעשות את זה - גם על הרצפה. זה מאד טוב לבריאות ובנוסף מונע בעיות אורטופדיות של כף הרגל.

לגבי האצבעות, התינוק הולך רק  חודש, יש כל הסיכויים, שזה ישתפר לבד., רק שימי לב שלא קר לו ברגליים (תבדקי, שכפות רגליים לא קרות), כי יכול להיות גם, שהוא  מקפל אצבעותיו בכוונה בגלל שקר לו.

רבה

המון בהצלחה בהתמודדות, וחשוב לשים לב לא להגיע לגודש רציני וחום והסתבכות.

אפשר לתת לחמודה לינוק קצת יותר מדי,

אפשר לשאוב קצת, לא לרוקן ממש

ויש טענות שקרור המקום עוזר גם הוא

מזל טוב!

אפשר לשים קומפרסים - חמים או קרים.

אפשר לשים עלי כרוב בחזיה (לגזור חור עבור הפטמה - שלא תהיה כוויה מרוב יובש). לשים לב להוציא כשחשים הקלה (או אי נעימות).

תרגישי טוב

קודם כל המון מזל טוב!

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

מחכה לקרוא את סיפור הלידה.

בעניין הגודש-הכי טוב להביא לה לרוקן אותך קצת.

וכמו שכתבו את יכולה להניח עלי כרוב איזה 20 דק'.

או להיכנס למקלחת עם מים חמים ולסחוט ידנית את השד עד להקלה.

כאב לי מדי לסחוט את השד במקלחת ופשוט הייתי שמה כרוב לכמה שעות- לפעמים אפילו ישנה עם זה. עבד לי מצוין.

את פשוט מששפשפת חזק מעצם הבריח כלפי השד וזה יוצא ...את לא סוחטת כאילו שאת חולבת פרה... לי זה הכי עזר לעשות את זה במקלחת ...

ולא להניק כל חצי שעה כי אז זה הגביר לי את החלב,

וגם הנקתי מצד אחד כל פעם ואז הגוף למד להתאזן.

כמובן שלא מדובר במצב חירום שאז מן הסתם העיצות שלמעלה יעילות יותר (על אף שלא ניסיתי) אך כן כדאי לשים לב שמרוב לחץ את לא שואבת יותר מידי פעמים או מניקה יותר מידי כי אז המעגל ממשיך.

מזל טוב ענק!

וכשיש אחים הם לא נוגעים בתינוק?

תאמצי כמה ילדים זבי חוטם וגם איזה כלבלב

שלה או של בעלה??אי אפשר להיות אצלם עד שתתאושש?

כמה רעיונות:

1. לשלוח לה ארוחות מוכנות מבושלות/מוקפאות,

לדבר איתה בטלפון (בעיקר כשבעלה בעבודה)

לקנות לה פינוקים.

להציע לה עזרה עם כביסה פעם בשבוע, לייעץ לה במה שאפשר, לארח

לה חברה, להתייעץ עם בעלה איך לעזור..

אשרייך על הדאגה!

בהצלחה ומזל טוב!!

בזהירות ,לשים לב אם הטלפון לא לוקח לה שעת מנוחה יקרה (אולי לשלוח SMS קודם לוודא להיא ערה),אם לא נמאס לה מעודף עצות...לפעמים בלידה ראשונה זה יכול להיות המצב.

סה"כ זו הזדמנות, אין ילדים שמחכים בבית,

שם יעזרו לה עם התינוקת החדש קצת,

היא תאכל כמו שצריך, תנוח,

תפטפט עם דומות במצבה...

זה לא כ"כ יקר, אולי תתחלקו ביניכם בעלויות...

וזה יהיה דווקא מצוין בשבוע שבעלה יחזור לעבודה,

כך לא תרגיש בודדה (וכו וכו) בבית 

מעבר לעזרה טכנית-

לשדר לה אמפטיה והכלה, להמנע מביקורתיות,

לטעת בה אמון שהיא מסוגלת, שהיא אמא טובה...

כל הכבוד על האכפתיות!!

סליחה עם הדיליי, אהבתי מאוד את העצות של כולכן, עברו כבר שבועיים מאז, בהתחלה באמת הצעתי לשלם לה על עוזרת, אז היא לא רצתה אבל לאחר שיכונעים, הצלחתי בעזרת בעלה, ניראה שכל יום המצב רוח שלה משתפר, אני חושבת שהמודעות של הרגשות שמציפים אותך לאחר ההריון הם יותר מדוברים בתוכניות אירוח ובכלל בטלוויזיה ואפילו בראיונות בעיתון וזה ניראה לי קצת מקל באיזשהו אופן

אנחנו חברות טובות, אז אני מגיעה, מביאה לה אוכל מדי פעם, כמו שרשמתן- עושה כביסה...ופשוט שם בשבילה

לא זוכרת מאיפה אני אגרתי כוחות בלידה השנייה והשלישית שכמעט אף אחד לא עזר לי...

אולי היא תסכים ויהיה לה כיף.

אם זה בעיקר עניין של מצברוח אז אפשר סתם לפנק במתנות,ספר מצחיק..ערכת פינוק (עם קרמים,שוקולדים וכאלה) או לתכנן ביחד עם בעלה איזה ערב מפתיע עם פעילות מצחיקה...וכו'

ולהיתמך עי אנשים קרובים ואוהבים...זה לפחות מה שהיה לי הכי אחרי הלידות (בדרכי לשלישית)הכי נעים ונוח  אם הבנתי נכון היא ממש אחרי הלידה , חברות שלי בדיוק קנו לי צמחים סיניים של זן צמחים,נקרא after birth,לוקחים את זה לאחר הלידה במשך איזה חודש וחצי, הביאו לי את זה ממש לפני כמה ימים, קראתי על זה דברים טובים, בעיקר זה מחזק את הגוף ומנטרל קצת את התשישות שיש תמיד אחרי הלידה...אני אישית מאוד מאמינה ברפואה סינית

איזה חמודה!

רוצה להיות גם אחות שלי (יש לי עוד כמה חודשים עד הלידה...)

ולשאלתך,

הייתי ממליצה להציעה לך (אבל לא לעשות מאחורי גבה, כי לא לכולן זה מתאים) עוזרת בית ו/או בייבי-סיטר, שיקח את התינוק לכמה שעות בין ההנקות, כדי שהיא תוכל לנוח/לישון/לעשות משהו.

וגם הייתי קונה לה ומביאה  תכשיר הומאופתי, שיקחק אותה מאד אחרי הלידה. אם את בעד, צרי איתי קשר ואשמח להמליץ.

באמת! עזרתן לי מאוד וגם הקלתן עליי באישזהו אופן, בתמיכה שלכן. ובשל כך חייבת לעדכן שאחותי הרבה הרבה יותר טוב! לא סתם אומרים שהזמן עושה את שלו.

הצענו לה באמת עזרה מכולנו לעוזרת בית והיא באמת מגיעה פעמים בשבוע, דבר שמאוד מקל עליה.

 היא באמת לוקחת פורמולה (שהיא קיבלה במתנה מחברה קרובה), ניראה לי זו הפורמולה שאת דיברת עליה שרון והיא טוענת שהיא עושה לה רק טוב לגוף ולחיזוקו.

ויעל, מעניין אותי לשמוע, אצור איתך קשר בפרטי.

שוב תודה רבה בנות, כיף לדעת שיש כאן כתף אוהבת, ניסיתי לשכנע את אחותי להצטרף לפורומים אמרתי לה שזה סוג של פסיכולוג, הכתיבה ההתפרקות והמענה והתמיכה אבל היא כנראה עדיין לא בנויה לזה... זה יהיה הצעד הבא...

ואתן לך טלפון של מישהי מהישיבה בראשון

ומנה עיקרית אולי פיצה/פשטידה/תפו"א מוקרמים..

בהצלחה.

 שאפשר גם חביתה גדולה, לחם, סלט או ירקות חתוכים, כמה סוגי גבינות/ מטבלים/ טחינה/ חומוס וכד'

אני פותחת מים פושרים מרטיבה את האצבעות ומנגבת איתן (לא להיגעל) זה הכי פחות מציק להם

ומייד שוטפת  ידיים במים הפושרים 

ואפילו הופכת לחוויה ונותנת לה לשחק 2 שניות עם האצבעות מתחת למים כאילו היא מנסה לתפוס אותם

ולהשפריץ חלב אם..

כל הקיץ... לא כדי לנקות לו נזלת (כי ב"ה לא הייתה), אלא כדי לנקות לו את הפנים אחרי האוכל... הייתי מחכה שיהיו מים פושרים ושוטפת לו את הפנים, הוא היה מבסוט וגם מרטיב את הידיים והכול

אבללל... עכשיו כל פעם לעמוד ליד הברז בחורף - עד שהמים נהיים (איך כותבים את המילה הזאת?! חח), עד שהם נהיים פושרים זה מלא זמן ואני מתייבשת אז הפסקתי עם זה...

אבל בגלל שכולכן כתבתן שזה חוסך את העצבים של הפשושים, אז ניסיתי היום.. והאמת שהוא עדיין לא אהב את זה שאני מנגבת לו את האף... חחח לכלוכון קטן

בכל מקרה תודה על העצות... 

אבל מגבונים??

לעצמכן אתן מנקות עם מגבונים?

זה קר ורטוב ולא נעים...

הקטנה שלי שונאת שהיא רואה אותי עם מגבון היא צועקת -טישו! טישו!

אם המים קרים אפשר להדליק לשניה את המים בקומקום, להפסיק אחרי דקה, והמים חמימים...

מספיקה כוס לשטוף.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4018771,00.html

הייתי בטוחה שכתבתי לך כאן הודעה שהקישור לא עובד לי... שרשרתי אותו בטעות למקום אחר?!

אבל תנסי לעשות קופי-פייסט של הכתובת לדף חדש, אני חושבת שזה יעבוד.

וזה היה ממש נחמד ונעים ורך...

אולי הבת שלך לא אוהבת... אבל כל עוד הוא לא מדבר אני לא יכולה לדעת מה הוא מעדיף, כי הוא מתעצבן גם על טישו וגם על מגבון....

לגבי המים - יש לו נזלת כל שנייה... אני אתחרפן לעמוד כל היום ליד הקומקום... =/ לא נורא... נראה לי שהוא מתחיל להתרגל לרעיון...

אז אולי זה כן נעים לו

והכל הרי נורא אישי בסוף

אולי תנסי מעט מי מלח לנזלת?

זה נעים של ד"ר פישר לפנים

זה פחות סורט את האף- ומוריד מהרגישות והאדמומיות. אפשר אפילו להרטיב קצת את הבד.

אני לא אוהבת מגבונים כי הריח שלהם לא נעים לי- אז לשים את זה על הפנים...

וחימום החדר יכולים למעט בכמות הנזלת.

אם הוא זוחל, אז זה גם מגביר בגלל המגע עם הרצפה הקרה.

כמו שכבר הציעו, אם הוא יונק - חלב אם באף עושה פלאים.

וחוץ מזה, לא חייבים לרוץ לנקות על כל טיפה, לא צריך להיות בכוננות ספיגה, כשיש סכנת "מריחה" או מידה ראויה לניגוב - בהצלחה!

קשה לי לראות אותו מנוזל ולהתעלם

בכל מקרה, תודה לכולן על התשובות..!! הוא כבר פחות מנוזל ב"ה, וגם כבר לא מתעצבן עלי כשאני מנקה לו את האף... חחח השלים עם המצב.. ;)

אבל על כיסא זה מסוכן שהוא יפול!

אולי אפשר לעטוף את שניכם בשמיכה שתישעני עליה

ואז גם אם תעזבי אותו הוא לא יפול?

או בשביל לא להרדם תנסי כל הזמן לדבר איתו, לשיר לו

למרות שזה ממש קשה כשעייפים!

תשבי/תשעני על מיטה או ספה בצורה שאם תרדמי זה יהיה בטוח עבורו.

ההנקה אצלי קצת מציקה (לפעמים כואב לפעמים מן הרגשה שמציק ) אז אין סיכוי שארדם כרגע למרות שאני על הספה בתנוחה בטיחותית לתינוקת - בעזרת השם יהיה יותר טוב ואוכל להירדם גם אני         היא נרדמת בהנקה  (התינוקת) גם לי מגיע

בהצלחה

את מצליחה לנוח במשך היום?

אני מבינה שאת פוחדת מההרדמויות, אין אחת שלא קורה לה, אך זה באמת יכול להיות מסוכן

(זוכרת את הבחורה שנרדמה על התינוק בביה"ח?)

בקיצור,

לא רוצה להלחיץ,

אבל צריך לחשוב על פתרון מה כן-

תשימי בקבוק מים לידך, תשתי לסירוגין,

תדליקי את האור ותקראי משהו

תבקשי מבעלך שלפעמים ידבר איתך

אם ההנקה ממש תכופה וארוכה, ואת לא מצליחה להחזיק ראש,

אולי תשאבי ופעם אחת בלילה בעלך ייתן לו מבקבוק?

לא פשוט הלילות בלי שינה רצופה,

אבל זה עובר צ'יק צ'אק

והופ הילד בביה"ס

(אפילו שעכשיו זה נראה כמו סיוט)

את שנינו..: ) בגלל זה אני מניקה הרבה במיטה.תהני,המנוחה הזאת טובה,גם לך וגם לו/לה

תבדקי, שאת כל הזמן אוכלת,

שאת שותה לפחות כוס מים כל שעה

תחשבי, אם לא מדובר בוירוס מעים או קלקול קיבה.

ואם כל זה נכון, אני ממליצה לך בחום לגשת לרופא נשים, על מנת שיבדוק אם לא מדובר ברעלת הריון, ח"ו.