פורום הריון ולידה (עמוד 531)

לגבי סניפים שלהם- הכי נח מבחינת חניה לדעתי זה הסניף בקניון רמות.

הוא גם די גדול, לא בטוחה לגבי הבדלים אחרים בין הסניפים 

אבל בזאר שטראוס לא כזה זול...

גם מחיר טוב וגם בגדים יפים ואיכותיים. אני הבנתי שיש להם בגדים במחירים ממש טובים. 

ולא משנה לי הקטע של החניה אני מגיעה באוטובוס. אם אני טועה אשמח לדעת אולי יש מקום אחר בירושלים ששווה לקנות מימנו? אני פשוט נוסעת לשם אז אמרתי נלך לקנות לקטנים בגדים פה בעיר האופציות שלנו מצומצמות . 

אני הייתי הולכת למקום שיש בו כמה אפשרויות של חנויות בגדים לילדים.

אז בזאר שטראוס של בית הדפוס יש  בכנפ"ש - פוקס, קיווי, צילדרנס פלייס, לידר, קידישיק..

בקניון רמות יש גם כמה וכמה חנויות

וברחוב שטראוס, אני לא מכירה

(ממוקם מעל התחנה המרכזית, בעיקר בגדים חגיגיים לבנות שווה לקנות שם), בזאר אליצור (יש במרכז העיר ויש בכנפי נשרים, כדאי בעיקר פיג'מות ובגדים פשוטים ויומיומיים).

יש גם קיווי (כמה סניפים) וצ'ילדרן פלייס (אולי גם כמה סניפים) וקידישיק - אבל אלה חנויות יקרות יותר.

מצטרפת להמלצה להגיע למקום ריכוז של כמה חנויות בגדים:

הכי נוח להסתובב בקניון רמות (במיוחד בחום הזה).

גם במרכז העיר אפשר לנסות, ובאמת גם בכנפי נשרים/בית הדפוס. אפשר גם לנסות בגאולה (יש שם שני סניפים של בזאר שטראוס).

יש גם בתלפיות כמה מרכזי קניות, אבל לדעתי לרוב הבגדים שם פחות מתאימים לדתיים.

בהצלחה!

וגם שם תלוי איזה סניף..

בסניף כמו בקניון רמות הביגוד מותאם יותר לאוכלוסיה דתית חרדית...

אני לא רואה אותה עושה שטויות מסוכנות. היא כן עלולה להציק לקטן (אבל כשהוא ער, אני בלאו הכי לא שוקעת בשינה).

לא הייתי רגועה במצב כזה לישון כשהוא ער אם הוא כל-כך שובב

הייתי כבר שמה סרט האמת לשעה .לדעתי שווה את המנוחה שלנו אם צריך 

השארתי את בת התשע ומחצה אחראית על שלושת אחיה הקטנים (שבע, חמש ושנתיים), וגם זה קצת בחשש. היא דווקא די אחראית ובוגרת כשהיא רוצה, אבל הקטנה עלולה להיות שובבה גדולה...

זה עבר בשלום ב"ה, אבל זה באמת לא משהו שאעשה הרבה.

התחלתי לישון בצהריים רק כשהגדולה שלי (אחראית ובוגרת יותר) הייתה בערך בת עשר-אחת עשרה. לפני כן בעיקר נמנמתי על הספה בעת הצורך...

בקיצור, אם אין ילדים גדולים יותר - לצערי נראה שתצטרכי לוותר על שנת צהריים רצינית כרגע

את באמת יכולה לתת לו תעסוקה מרתקת מאוד (גם סרט זו לא מילה גסה), ולנמנם בזמן הזה כל הספה ולהתפלל שזה ייתן לך כוח... ❤️

משאירים לבד בן 4.

הוא יודע מה אסור ומה מותר.

בדכ משאירים אותו עם תעסוקה- מוציאים ספרים, משחקים וכו'..

יצא שהתעוררנו לבית מבולגן אבל זה היה כשהוא היה בן שנתיים-שלוש.

בתכלס ביומיום אנחנו לא ישנים שנצ

מדובר רק על שבת, שבדכ אנחנו ישנים בתורנות ושומרים עליו. אז זה לא ממש קורה..

אבל כן קורה שבבוקר אנחנו ישנים והוא קם מוקדם אז מתעסק לבד עד שנקום.

אני אומרת לו שיביא משחק או ספר וישחק לידי במיטה.

לא משאירה בלי השגחה אז כשהוא לידי אני מנמנמת.

אבל מאמינה שאם הייתי ממש קורסת אז הייתי מניחה ראש רק כשהיא לידי מציירת או קוראת ספר..

זה ממש תלוי ילד אז לא יודעת מה מתאים לכם🙃

אבל האמת גם יש לו אחים קטנים.

יכול להיות שאם לא היו הייתי יכולה גם שנצ קצת יותר רציני..

משאירה לו הרבה אוכל ומשחקים

לעומת זה הבן שלי מגיל שנתיים אני משאירה אותו לשחק ומנמנמת הוא ילד נסיך בלי עין הרע מאחלת לכולם ילד טוב כמוהו

לפחד שהיא תעשה משהו מסוכן היא לא,

אבל היא פשוט כל שניה נכנסת לחדר לשאול או להגיד משהו וזה מה שמפריע

לילדים שלנו לישון (בזמנו בני 3 ושנתיים ) , הם כמעט אף פעם לא ישנו, או שקמו רק אחרי שהבינו שנרדמנו, או שבאמת ישנו אבל לזמן מועט,

והיינו קמים לנייר טואלט ברצפה, סבון שכולו נשפך..

אבל דברים מסוכנים לא היו נגישים להם, בין אם חשמל או חומרי ניקוי, והארונות סגרנו עם אזיקונים..

הם בעיקר היו משחקים עם עצמם ולרוב עשו בלאגן בחדר אבל לא משהו ששווה לוותר על שינה בגללו .

והכי אירוני, שכמעט קרה אסון דווקא כשהייתי ערה והתארגנתי לשבת.

הם היו בחדר ופתאום שמעתי בום .

הם טיפסו על השידת החתלה והיא נפלה.

למה אסון? כי אחד הילדים היה ברצפה כשהשידה מעליו בכמה סנטימטרים, והשני מעל השידה., ומה שמנע מאסון, בשליחות של ה' כמובן, היה הדובי הענק שהיה יחד עם הילד ברצפה, בין השידה לרצפה ועשה מרווח גדול וכך הילד לא נפגע כלל תודה לה' מיליון פעם.

ופה הייתי מטר לידם במטבח והם בחדר, כולם ערים.

בקיצור, צריך הרבה תפילות. בכל מצב.

אצלי פעם ילד בן שנתיים וחצי הוריד סיר עם שמן רותח מהגז!!! מול העיניים שלי ושל בעלי!!! והקב''ה פשוט עשה לנו נס עצום שהוא עזב את הסיר כשהוא חצי באוויר באלכסון, פשוט בנס הסיר לא נפל לו על הפרצוף! פחד!!

הרגשתי שהקב''ה אומר לי- את חושבת שאת שומרת על הילדים שלך.?? פחחחח... זה רק אני שומר עליהם, את חיה באשליה שזו את... 

וחוצמזה שזה תלוי מאוד בילד, ובכנות לא הייתי משאירה ילד שובבי ער לבד.. זה יכול להיות מסוכן מאוד. לכלוך ובלאגן לא מפריעים אבל סכנה כן.

הןא אוהב מסך? ניסית לתת לו? 

או שמה אותו לשחק בחדר שלך

עם אזהרה מדוייקת מה מותר לעשות

אולי עם איזה צלחת פירות/ממתקים שלא ישתעמם

אבל הילדים שלי לא כל כך עושים שטויות.

לפעמים הם באים כל רגע ומפריעים לי, אבל לא עושים בלאגן.

בטח לא את בן הארבע שלי אבל גם לא את הבכורה כשהיתה בת ארבע (והיתה הרבה יותר רגועה)

כדי שאוכל לנוח

זאת השינה היחידה שלי כשהם ערים חחח

איך אתן ערות כל הזמן?

אני לא ''הולכת לישון '', אני פשוט נופלת למשכב... ונרדמת... איך אתן שורדות? אחרי יום עבודה ועם ילדים קטנים וגם בהריונות... פשוט נופלת למיטה/ספה ונרדמתתת . אז נכון שמעירים אותי כל כמה דקות, אבל עדיין יש לפעמים גם רבע שעה ברצף של שינה. ואז מגלה את כל הבלאגן 

את זה עשיתי ואני עושה הרבה. אם קורה משהו חמור - מעירים אותי או שאני שומעת ומתעוררת.

אבל ללכת לחדר ולסגור את הדלת - זה מה שעלול להיות מסוכן...

לק"י

הבת שלי בת 4 והיא לא עושה דברים מסוכנים (לא מדברת על אם היא עם הקטן. שאז היא יכולה לשבת עליו נניח).

מצד שני, יש את הגדולים בני 6 ו-9 שיכולים לשים עין.

לא שיוצא לי כל כך לשנו"צ ביומיום.

ובשבת היא בדרך כלל נרדמת בעצמה.

כשיש בבית רק ילדים עד גיל שש-שבע, נניח, גם אם הם ילדים טובים - כי הם לא ידעו מה לעשות במקרה של שרפה קטנה חלילה או ילד שמחליק על מים שנשפכו וכדומה.

אבל אולי אני חששנית מדי 🤷‍♀️

(כן יצא לי להשאיר ילדים בגיל הזה לבד לכמה דקות בשביל לאסוף ילד מהגן, למשל, אבל זה פחות זמן משנת צהריים...)

דקה .. שיהיו בריאים...

יש לך כבר תור לרופא הריון בסיכון?

יש לך הפניה?

אם יש תור ויש הפניה יש מקום ללחץ

אבל אם אין,

תקבעי תור בינתיים

אם אין הפניה - ייתכן מאוד ולא יאשרו 

לזרז.. התור ברביעי, היה תור יותר מהר ממה שחשבתי  לא יכולתי לדחות

ועכשיו לחץ שלא יספיקו לאשר לי

יאשרו ...

אולי ביקשת לבית חולים שלא עובד איתם בהסדר?

כי אני למשל היה לי תור לבית חולים ולא אשרו בזמנו כי אמרו שיש את השירות הזה בקופה

אז ירדתי מהתוכנית של רופא מס 1 והלכתי לאחד אחר..

אם זה המקרה, לא יודעת מה לומר..

מקווה שלא יהיו בעיות

אם אין באיזור מרפאת הריון בסיכון, סביר להניח שיאשרו

בסיכון, אבל לא זכור לי טופס התחיבות

אבל בכללי אני בקושי זוכרת משהו אז זה לא חוכמה חחח

קודם כל הרבה מזל טוב ותזכרי בסוף שזה שווה את זה. 

היו לי בשתי ההריונות שלי בחילות קשות, ברמה של ירידה במשקל יחסית קיצונית. 

קודם כל לבקש מהרופאת נשים שלך כדורים לבחילות, יש כמה סוגים, אני הייתי לוקחת בונגסטה. 

לגבי האוכל זה תלוי, בהריון הראשון יכולתי לאכול רק פירות, עד חודש 6 בערך, בהריון השני אכלתי כמעט הכל אבל הייתי מקיאה את כל האוכל. 

יש כאלו אומרות שארטיקים או קרקרים עזרו להם, כל אחת והגוף שלה. תנסי לבדוק מה עושה לך טוב.

בעיקרון לגבי התחושה שזה לא עושה לך טוב, מחילה שאני לא מעודדת אבל כל ההריון השני היה לי ככה למרות שאכלתי הכל, זה פשוט ללמוד לחיות עם זה .תזכרי שאחרי הלידה בבריאות ובשמחה וביידים מלאות, התחושה הזו נעלמת . 

תשמרי על עצמך, אם את צריכה עירוי תלכי לעשות, לא לזלזל, אם זה ממש קשה את יכולה לבקש אישפוז בית. 

הרבה בריאות שיהיה 

עזרת לי ממש! אבדוק מה עושה לי טוב

וכמובן אבק שמהקוםאה, לא ידעתי שיש כדור לבחילות חשבתי רק להקאות...

להשתדל לאכול ממש ממש ברגע שמתעוררים משהו קטן יבש, כמו בייגלה או קרקרים, אפילו אם לא מרגישים רעב.

ואחר כך לאכול ארוחות קטנות/נשנוש יבש קטן ממש כל שעתיים או אפילו יותר. אם חיכיתי לתחושת רעב זה כבר היה מאוחר מדי, זה ישר היה הופך לבחילה... 

אם לא רואים מאיפה הדימום זה קצת מוזר..

אןלי ללכת לעוד רופא ולעשות עוד א.ס

לא כל אחד רואה מה שהשני...

מניסיון שלי היה דימום בשבועות האלו עד שבוע 10 ואז הפסיק הדימום וההריון היה תקין.

לא לקחתי תמיכה, וזה כמובן לא המלצה לא לקחת תמיכה. אם רופא ממליץ כמובן שכדאי.

כן השתדלתי לנוח ככל שהתאפשר לי.

מה שאני רוצה להגיד לך זה שיש הריונות עם דימום קל בתחילת ההריון וזה לא אומר בהכרח חלילה שתהיה הפלה או משו.

לנוח ממש? לא להסתובב בבית?

כי לי הרופא אמר לא פעילות מאומצת כמו ריצה וכו

תקופה קצרה לנוח,

זה בעיניי לגמרי שווה את זה

בשורה התחתונה אי אפשר לדעת מה כן או לא מחזיק את ההריון

אבל אם את יכולה להשתדל להתאמץ פחות - עדיף 

הרופא שיניים שלי העדיף לא לעשות לי צילום בגלל ההריון, אז הסתכל, לא ראה חור, ואמר לי לקבוע תור לאחרי הלידה לצילום

מקווה שזה בסדר

תכלס לא ממש הייתה ברירה...

אם יש לך ביטוח משלים בקופה ועוד לא ניצלת סל לידה

שווה לך לקחת מישהי במחיר של עד 2000, כי יש החזר של כ 1500 ש''ח.

במחיר של 1500 אני פחות מכירה,

אם את רוצה מכירה אחת יחסית מתחילה (3-4 שנים בתחום,לא יודעת אם נחשב מתחיל)

בסקר שוק שלי לא מצאתי מישהי יותר זולה 

ברוך ה׳ התינוקי בסדר חמוד ופעיל

אבל ממש ממש כואב לי ואמרו לי לא לקחת משכך כאבים עד הבדיקת רופא שאני מחכה לה

במידה וזה לא קשור להריון הוא גם יידע לעזור?

לכליות וכיס מרה, לבדוק אם יש אבנים

גם אם מנפנפים אותך תתעקשי

זה שכיח יותר אצל נשים צעירות בהריונות ואחרי לידות

תרגישי טוב!

הבדיקות דם יצאו תקינות

אני ביקשתי שיוסיפו גם שתן ואכן יצא שיש קטונים וכדוריות לבנות אבל הרופא אמר שלא כדאי להתחיל אנטיביוטיקה בלי לדעת בדיוק מה זה אז מחכים לתוצאה של התרבית

אבל שיחררו אותי

ותודה לעירייה של אותו מקום שגם נתנו לנו דוח וגם גררו לנו את הרכב כך שהעסק יצא לנן איזה 800₪😫😫😫😫

אחד המכעיסים 😡😡😡😡😡😡

תרגישו טוב מהממת 

מלא נחת, בריאות ושמחה

גידול קל

בלי אלחוש נותנים לתינוק ישר לינוק ואם זו היתה באמת הבעיה אז זה כמו קסם. גם מרגיע אותו מהכאב

הוא אומר שההנקה מיד אחרי ההתרה ממש חשובה.

עניין של גישה.

בכל מקרה תבררי מראש כדי שתוכלי להתכונן

איך זה לא כואב??

וגם, הבנתי שעושים את זה עם מספריים??

יאבאלה

מסכן עוד לא התאושש מהברית...

זה שאת הולכת בגיל שבועיים זה מעולה- ככל שיותר קטנים פחות כואב.

זה כואב, אבל רק לכמה שניות. ההתרה סופר מהירה (שניה-שתיים), נרגעו אחרי כמה שניות, והנקה גם הרגיעה מאוד. (במקרה שלך הייתי מנסה הנקה אחרי אבל מוכנה גם עם בקבוק להרגעה). לא אמורה להיות לו בעיה לאכול אחרי ההתרה.

באופן אישי מבחינתי ההתרה היתה יותר קלה מחיסונים לדוגמא, ובטח יותר קלה מברית.

אני לא יודעת לענות לגבי ההנקה כי אצלי לא היו יותר מדי קשיים בהנקה אצל התינוקות הספציפיים האלו... הלכתי להתיר כי ראיתי בעצמי שהלשון מאוד קשורה.

ודבר אחרון, מחזקת אותך, שמחקרים אחרונים מראים שלשון קשורה משפיעה על מגוון תפקודים בגיל יותר בוגר, ולכן התרה בגיל קטן היא חשובה ויכולה לחסוך לכם ולו הרבה בהמשך.

בהצלחה ומזל טוב גדול!💕

אפילו לא ינק... נרדם בחזרה מיד אחרי ההתרה

קשה לי לדעת מה היה לפני ההתרה ומה אחריה כי התירו לו עוד באישפוז בבית חולים. רק אומרת שלפני כן הוא פצע אותי ברמה שהפליטות שלו היו עם מלא דם. אחר כך בעלי קנה לי פטמת סיליקון והנקתי איתה עד גיל עשרה ימים. אצלי הפטמת סיליקון ממש גרמה לו לפתוח את הפה גדול כי היא הייתה יותר גדולה ורחבה מהפטמה שלי (אבל אולי לא לכולם זה ככה, הפטמה שלי בקוטר יחסית קטן לפחות לפי הקונוסים של המשאבות) וגם מנעה ממני להיפצע, זה היה הצלה.

מקווה לא להתאכזב...

בכל מקרה מבינה שטוב לעשות אז בסדר.

תודה לך!💗

מעולה שאת מתירה. זה משפיע בסוף על המון דברים גם אם לא יציל את ההנקה.

משפיע עד שרירי הגב והיציבה והתפתחות מבנה הפנים.

בקשר להנקה- יש כאלה שעוזר מיד, אבל לא לכולם. שווה אולי יועצת הנקה טובה גם. לפתוח את הפה- תנסי להעביר את האצבע בעדינות מהשפה התחתונה לסנטר כזה. כדאי מאוד גם לתרגל עם אצבע נקיה שלך מציצה. את מכניסה לו לפה וכל פעם מושכת קצת החוצה ומנסה שהוא ייצור סביב האצבע ואקום יותר ויותר חזק. בהתחלה אצבע ובהדרגה לזרת.

סליחה שאני לא זוכרת יותר.

יש איזה מרכז באיכילוב שממש מתעסק בזה. מעתיקה לך קישור. אין לי זמן בעצמי כרגע לקרא ולהסביר אבל בטוחה שיש שם מידע.

לשון קשורה - מרכז לטיפול ומחקר | ליס, איכילוב

בהצלחה ממש. והמון מזל טוב יקרה! 

אם בעלך יכול לבוא איתך, אז כדאי

אני ממש פחדתי להסתכל ולהחזיק בזמן שהרופא חתך... הייתי עסוקה בלבכות..גם ככה הכל הורמונים שניה אחרי לידה

להניק ישר אחרי זה מעולה,

ויש תרגילים שעושים כדי שלא יתאחה מחדש ותרגילים כדי ללמד אותו לפתוח את הפה גדול אם זה לא מסתדר לבד. תחפשי ביוטיוב או יועצת הנקה  

הבן שלי גם בתור תינוק היה פותח פה קטן קטן והיה קשה להניק ונפצעתי מאוד.

יועצת הנקה הדריכה אותי לקנות בקבוק של לנסינו, יש לבקבוק שלהם פטמה קשה שלא מתכווצת בפה של התינוק כמו בקבוקים אחרים.

ואז כשנתתי לו בקבוק סובבתי את הפטמה בתוך הפה ככה שהפה שלו נפתח גדול.

וכמובן חוץ מזה האכלתי אותו כשהבקבוק מאונך והוא היה צריך להתאמץ קצת כדי לאכול.

זה מה שנקרא האכלה תומכת הנקה.

חוץ מזה מאוד מאוד חשוב לשמור על כמויות חלב, תנסי לשאוב אם את מסוגלת כדי לשמר כמויות חלב.

השאיבה פחות כואבת מההנקה, עוד כמה ימים בודדים הפצעים יתרפאו, התינוק יפתח פה גדול יותר והכל יהיה יותר קל.

ומעודדת אותך לא להתייאש,

הבן שלי גם קרוב לגיל שבועיים הגענו ליועצת הנקה אחרי ששבוע כמעט לא הנקתי אותו (רק סחטתי את החלב שהצטבר)

כי היו לי פצעים איומים וזה היה כאבי תופת.

לאט לאט החזרתי את ההנקה תוך כדי שאיבות במקביל עד שהגענו להנקה מלאה.

אז מניסיון שלי זה אפשרי, אל תתייאשי!

קודם כל הוא היה נחוש בדעתו לא לפתוח את הפה😅

והיא ממש היתה צריכה להילחם איתו.

התירה לו עם מספרים (לא הסתכלתי) ואפילו חתכה עוד קצת שיהיה בטוח עד הסוף.

אח"כ ניסיתי להניק בחדר ליד ולא כאב לי!

ברור שעדיין לא ינק באופן יעיל אבל זה שלא כאב יאפשר לי להמשיך לנסות...

בינתיים שאלה הנקה עם שאיבות ונראה.

תודה לכולכם עזרתן לי ממש! 💗💗💗

מקווה לחזור עוד קצת ולספר שהסתדר לגמרי.

מלא הצלחה עם ההנקה!!

לק"י

אם בהתחלה הרבה (בארץ ובעולם) היו מזועזעים ממה שקרה. עכשיו כאילו שכחו....

ראיתם מה עשו הערבים. גם אלה, שתושבי הקיבוצים דאגו להם ועשו בשבילם. אז מאיפה בא הרעיון הזה בכלל לתת להם שליטה?!

פעם היה זמר שקראו לו יהודה גלנץ, והוא שר "רק לצעוק אל ה',  רק לצעוק אל ה'....."

בדיוק זה.

משגעים אותנו!

בא לי לשמוע מאיזו ישות דתית דברי הרגעה

שה׳ אומר דיי בניי אהובי, אל תחששו אני שומר עליכם ואיתכם. או משהו בסגנון

דווקא הרבה משפחות חטופים או הרוגים מאד נותנים כוח לעם ומחזקים אבל כולם מסביב בדיכאון

מה שאני אומרת בעצם

מול אלוקים

הייתי רוצה לדעת שכל מה שאנחנו עושים נחשב בכלל

ומול העם

אני רוצה להבין מה אמור להיות כשאנחנו עושים הכל ויש אנשים שפשוט לא קולטים, כולנו צריכים לסבול בגלל זה?????

ובכללי-

זה מצב סטטי ומעצבן

יש מלחמה אבל לא ברור מה קורה כבר הרבה זמן

אין שליטה חייבים להרפות

אבל מצד שני מפחיד

ואנחנו בזה כבר מלא זמן

בא לי שמחה בא לי קלילות בא לי טוב ורגיעה כבר

אם חלק ממנה עבר אולי יש הקלטה

הרבנים הרב ארוש והרב זמיר כהן.

יש לרב זמיר כהן הרצאה שלמה שקוראים לה מלחמת ששת עשרה דקות על הנס שהיה בהתקפת איראנים האחרונה

ובכללי לשמוע כמה שיותר מסרים מאחדים שקוראים לאהבת ישראל ולא משסעים. וגם לא מפחידים ומלחיצים.

הרב ארוש כבר לא מדבר ברור ולצערי הרבה פעמים אין לי סבלנות להקשיב, אבל רק החיוך שלו עושה לי טוב על הלב.

בטוח יש עוד הרבה רבנים עם מסרים מרגיעים שנותנים תחושת בטחון.

להסתכל בפרספקטיבה רחבה על המציאות. יש שינויים  אבל לרוב הם קורים בתהליכים ארוכים ומורכבים.

יש לנו מדינה- אחרי 2000 שנה שלא הייתה

יש לנו צבא שנלחם בשבילנו- אחרי 2000 שנה שלא היה

אפילו יש ממשלה שמבינה שצריך להמשיך להלחם ואפילו מדברת תוך שימוש בפסוקים ואמונה בה' שעוזר לנו במלחמה- אפילו אם בפועל היא הרבה פעמים נכנעת ללחצים פנימיים וחיצוניים, זה כבר מראה על מגמה של שינוי שקורה בעם וכבר הגיע לשלטון ובעזרת ה' בהמשך גם יוכל לצאת לפועל בצורה שלמה

בעיניי כל אחד ואחת צריך לעשות את החלק הקטן שלו בתהליך- להתפלל /להתגייס /ללכת להלוויה של חייל בודד/ לחנך את הילד לאהבת ישראל/ לדבר בצורה נעימה עם מישהו שחושב אחרת ממני וכו' וכל מעשה קטן פועל! כל מעשה קטן הוא עוד צעד קטן בתוך תהליך גדול שלפעמים קשה לראות אותו תוך כדי שהוא קורה. כמו שלא רואים את המחוגים בשעון מסתובבים.

ודווקא כשיש התקדמות חיובית לכיוון מסוים, הכוחות שפועלים נגדו מתגברים.

דווקא כשהעם מתחזק בחיבור למסורת בעקבות המלחמה אז מי שמפחד מהדתה יצעק יותר בקול.

דווקא כשיש חשש שאנשים יעזבו את ביבי כי יש כאן מלחמה שיותר מהותית כרגע אז שונאי ביבי יצאו להפגין.

דווקא כשצבא ישראל יוצא להלחם נגד אויביו בצורה מובהקת, אז פעילי זכויות אדם יגבירו את ההתנגדות שלהם.

ואז נראה שהעולם מתחרפן, והכל הפוך. אבל זה דווקא מראה שהעולם מתקדם לכיוון נכון.

ובעיקר אני מאמינה בה' "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" וגם מה שאני לא מבינה, כנראה שהכל חלק מתוכנית אלוקית גדולה. וגם אם אני לא רואה איך יוצאים מהפלונטר הזה, כנראה שהוא רואה מלמעלה. ומעבר

ללעשות את ההשתדלות שלי, נשאר לי רק להתפלל ולסמוך עליו.

לא יודעת עדיין למה, מה המכנה המשותף, אבל ברור שבמשפחה יש דברים כאלה וברור שמומלץ לנסות לפתור ואם לא אז להפחית. לצערי לא אוהבת את מה שעונה לאבא שלי אבל כאבא הוא לכאורה יכול לספוג יותר. כאן זו אחות...

לא אמורים כלום, אם הנוכחות שלה פוגעת בך, זה ממש בסדר לשמור מרחק. נשמע שאת עושה מעל ומעבר כדי לנסות לעזור לה ולתת לה מקום..

בסוף, יש לה אחריות על החיים שלה ולדאוג לשלומה, ולך יש אחריות על המשפחה שלך ולדאוג לשלומך.

ואם זה פוגע בך- תשמרי מרחק, בהחלט...

שהיא בעיקר עול

וגם מתסכלת אותי בהתנהלות שלה שפוגעת בעצמה בסוף

כאילו

שמעתי את הנאום של מנחם קלמנזון על מה עושים בשביל אח ועל אהבה לאחים

אני רואה את בעלי עם האחים שלו

והיא מאוד רוצה קשר איתי ומחפתש אותו (יותר מדי בעיני)

ואני פשוט לא

ולא נעים לי לומר את זה

כאילו

זה לא אמור להיות ככה

לא?

אכפתיות... עובדה שאת שואלת את זה וזה סוג של מייסר אותך.

כנראה שיש סיבה לרתיעה שלך ממנה... אולי את מתביישת לחשוב על זה כי יש מוסכמה על אחים ומשפחה. אבל אולי תבררי לעצמך עד הסוף מה בדיוק מפריע לך בה ותביני *את עצמך* ותסלחי לעצמך על התחושות האלה.. תוכלי להסתכל על התחושות האלה בלי רגשות אשם אלא בהבנה דווקא על עצמך, דווקא אז אולי הקשר שלכם יוכל להשתפר

ממש לוקחת ללב והלוואי

אבל מציעה להפסיק לנסות לתחזד את הקשר, כי זה מאולץ מצידך. ובסופו של דבר זה גורם לך להרגיש כך כלפיה. אז מה שאת עושה בעצם זה שאת ממאיסה אותה עליך.

תשחררי, תני לדברים להירגע, עד שתמצאי חמלה בליבך על אחותך

בגלל שהיא לא מאפשרת לעזור לה באמת

אבל מנכיחה רק את הקויש והסבל שלה

אבל בלי לשתף באמת-ואני כל הזמן מציעה לה אוזן קשבת .ושאשמח לעזור.

אבל היא אומרת

רק מילים כלליות

סיוט מה אשני עוברת

גיהנום

וכו

אין כמעט משהו אחר שהיא מדברת

וזה לא חדש אגב

זה היה תמיד ככה בכל הקשר

גם בלי הזוגיות הזאת

ואז אני מרגישה שאני מצד אחד מנסה

ומצד שני כמה אפשר לשמוע רק תלונות

לחוות את התסכול אבל הכל נתקע ככה

מה עוד יש לומר

מנסה להתמקם

להקשיב ולתמוך

אבל בלי להתערבב ובלי לצפות לשינוי

לפעמים באמת אין מה לומר ולא צריך לומר שום דבר. לפעמים רק חיוך מבין או חיבוק.

לא צריך יותר מזה.

להבין מישהו אחר, להבין שהוא סובל ואין מה לעשות חוץ מלהיות שם. היא לא צקבלת את מה שיש לך לומר כי זה לא מה שהיא צריכה. אולי גם עבורה זה מציק שאת כל הזמן מנסה לעזור. נשמע לי שפשוט צריך להרפות.

לא אומרת כלוםםם

רק מקשיבה ומבינה לליבה ותומכת

זה כל מה שאני עושה

למעט כשהיא ממש מבקשת אחרת

בלב אני רוצה לעזור- לא אני! אלא שתלך באמת לטיפול

או לפחות תשתף מישהו ולא תסחב הכל בלב

אני ממש לא צריכה להיות צד בעניין

פשוט תארי לך ששניםם רק בוכים לך ומתלוננים כמה קשה משהו בכללי. בלי לשתף באמת

ובלי להעזר בשום צורה

והמצב רק מתדרדר ואת רואה מהצד אבל אין מה לעשות

אז אני משתדלת לומר שזה כנראה מה שהיא זקוקה

אולי אני מבינה שכן אגפת לי

אבל מתסכל אותי פשוט לראות שלא טוב לה

שכן אכפת לי

ואני מנסה

ורוצה שיהיה לה טוב

אבל מתסכל אותי

וקשה לי לייצר איזונים טובים לפעמים

ולא קל עם האופי שלה

אבל

זה כן מרגיש לי יותר טוב ממה שכתבתי בהתחלה

אשתדל להיות יותר קשובה ורגישה בהבנה שזה מה שיש לי לעשות כרגע

ולהתפלל

אין לי כ""כ מה להגיד, אבל ממש יכולה להבין אותך הכל מציף בהריון ובאמת האכזבה הגיונית. תתני לזה מקום זה ממש בסדר להרגיש ככה

(הלכתי לחפש כי אני לא הכרתי, אז מביאה פה לטובת כל מי שגם לא מכירה...)

זה קשה בשבתות, בעיקר בחגים

הם ישאלו מתי תמצאי אחד מתאים

את כזאת לא פשוטה

כל היום תסביכים

סגורה שהוא בדרך עוד תקוע בפקקים

והלב הוא שביר אין לך מה להסביר

היום זה לא כזה פשוט למצוא מכסה לסיר

ללבד יש מחיר

כבר אין לך אוויר

מדברת לשמיים

אבל אף אחד לא מחזיר

ויש לך חלומות גדולים

על משפחה קטנה

נמאס לך כבר לשמוע "בקרוב עוד השנה"

שיבוא האחד

שיתפוס לך ת'יד

יבטיח לך שמעכשיו את לא לבד

ותהיה לך תמונה

בשמלה לבנה

רק אל תאבדי לי את האמונה

הדמעות שבכית יהפכו לשמחה

זוכרת שאמרנו שהכל לטובה, הכל לטובה

הכל לטובה

את שונאת את השאלות בעיקר את המבטים

ואיך הרחמים שלהם דוקרים כמו מחטים

"לאישה חזקה קשה פה יותר"

עם השנים הבנת שגם היופי משקר

והלילה נודד מחלום לחלום

בתוך מיטה גדולה יש יותר מדי מקום

מחכה כבר ליום, שיפלו החומות

שמישהו יעז את הלב שלך לראות

ויש לך חלומות גדולים

על משפחה קטנה

נמאס לך כבר לשמוע "בקרוב עוד השנה"

שיבוא האחד

שיתפוס לך ת'יד

יבטיח לך שמעכשיו את לא לבד

ותהיה לך תמונה

בשמלה לבנה

רק אל תאבדי לי את האמונה

הדמעות שבכית יהפכו לשמחה

זוכרת שאמרנו שהכל לטובה, הכל לטובה

הכל לטובה

הכל לטובה

הכל לטובה

זה קשה בשבתות, בעיקר בחגים

הם ישאלו מתי תמצאי אחד מתאים

את כזאת לא פשוטה

כל היום תסביכים

סגורה שהוא בדרך עוד תקוע בפקקים

מה שתיארת זכור לי מכל ההריונות

בשבל הזה הוא יכל לזוז ולהתהפך גם 10 פעמים ביום אם בא לו אין לזה שום ממשעות

חזק זה רק בתחושה שלך

שום דבר לא יקרה מזה

בכללי מהבעיטות אין ושם נזק להריון אף פעם

הוא בכלל קטןןן בשבוע 25 ..אפילו לא קילו

זה כלום

תהיי רגועה

תחושה קצת מעצבנת

אבל הכל טוב

זה באמת כאב ברמות שהרגשתי שהוא קורע אותי עוד שניה... אבל זה היה בשבוע 40 אז לא יודעת להשוות.

בכל אופן, בשבוע שלך לא מתייחסים למצג העובר.

ולא, הוא לא יעיף לך את הפקק הרירי 🤣

למרות שלפעמים יש תחושה שעוד שניה הוא עושה חור בבטן ומוציא איזה יד מהדופן... (כמה פעמים חלמתי על זה...) 

תיארת מדויק!

הרגשתי שהוא דופק את הרגליים בפתח חחח

וכל מי השכינה מתלהבת

קלות וטעימות

סתח מנסה להיאחז בדמיון לפעם קודמת

קשה לי עם דחיית סיפוקים חח

כיוון

אם אני לא טועה @פרח חדש גילתה הריון 9 ימים מהביוץ, נכון?

אז נכון שזה לא מוחלט

אבל ניראלי את לא במצב לחכות😅

וגם בדיקת דם אפשר…

8 ימים אחרי הביוץ

אני זוכרת שהביוץ היה בין שבת לראשון

וביום ראשון שבוע אח''כ כבר יצא לי 2 פסים.

אפילו צילמתי את זה מרוב שיצא ברור

היה בשבת בערב כזה

ועכשיו 8 ימים מהביוץ הורמון ביוץ גבוה

ביה לי ככה בהריון של הילד שלי

מםחדת לבדוק

וגם עכשיו

הבדיקות האלה טובות (של הסופרפארם) הן תמיד היו מסונכרנות עם המצב הגופני שלי

אחד משתי אופציות-

או שזה ייתן לך וודאות שכן

או שתשארי באותו מצב של אולי כן ואולי לא

ההריון שלילי והביוץ עדיין 2 פסים חזקים

הבדיקה שעשיתי לא מהרגישות ביותר, הורודה של הסופרפארם

נצטרך להמתין

הנה הביוץ

מאפשרים לשחק עם ביות מלא וחלקי?

וזה משתנה בין יום חול לשבת?

מאפשרים לבעל להישאר

נכון ללפני שבוע לא העירו ולא שאלו. אבל בפעם הקודמת אמרו שצריך רשות מהשותפה לחדר

לפעמים הביטחון מגיעים כדי לוודא אבל בפועל אומרים להם כן כן ונשארים

ניסיתי פעם לעבור מחלקי למלא

לא להיפך

נתנו לבעל להישאר אם השותפה לחדר הסכימה. צריך לשים לב שהוא לא יפריע (אני הסכמתי לשותפה ובפועל ממש הציק לי שהם לא הקפידו לסגור את הווילון וכאלה).

בשבת יש מערך מהמם של מתנדבים שדואגים לסעודות שבת, וגם למקום לינה למלווים. לא הכי נוח אבל בהחלט יותר מכלום- יש אולם למטה עם מזרנים והבעלים יכולים לישון שם.

ביות מלא וחלקי במחלקות שונות. אם רוצים לעבור מנסים לעזור לך להישאר בביות מלא (האחיות עוזרות מאוד) אבל אם מתעקשים מאפשרים לעבור.

(לפני ניתוח או בדיקה פולשנית בהרדמה נדרש צום מוחלט)