פורום הריון ולידה (עמוד 5337)

ואאל"ט יש סדנא בקרוב בעופרה,שמוערת ע"י מישהי משילה.

את יכולה לספר קצת על השיטה?

ותודה לעונות...

שני פירות שעוזרים לעצירת דימום:

לימון - לשתות מיץ לימון מדולל במים.

רימון - להסיר מרימון את המחיצות הלבנות, להרתיח במים, לקרר לסנן ולשתות.

פלאי פלאות. כך אומרים.

תתייעצו עם רב, וכמו שנחשונית אמרה אפשר לנסות לימון/רימון או חליטת ילקוט רועים-לקיצור הדימום.

דימום שאחרי לידה בדר"כ בין 6-8 שבועות,התחלת לקחת גלולות?כי אם כן גם זה לפעמיים יכול לעשות כתמים.

כבר פעם שלישית שאני עושה הפסק ואחרי יום יש לי דימום קצר ורואים שזה דם וישר אני שמה פד!!

שעד שלושה חודשים זה נורמלי.

קשה...

כדאי לך להתייעץ עם רב!!!!

אנחנו התייעצנו עם רב לאחר שלי כבר היה מאוד מאוד קשה ולאחר בדיקת רופאה של שישה שבועות החל דימום.. ולפני לא היה כלום. כשפנינו לרב הוא אמר שחבל שלא שאלנו קודם, היינו מותרים הרבה לפני לו רק היינו שואלים!!

רק שתדעי לא כל דם אוסר!!! (אני הייתי בטוחה שכן-כי זה היה דימום ללא כל ספק אך רב שמבין בזה יאמר אחרת...)ויש המון הקלות בנשים לאחר לידה-! אפילו לא צריך לעשות את כל הבדיקות הרגילות!

אם תרצי אוכל להביא לך מס' של רב שממש גאון בנושא הנ"ל  ותוכלי להתייעץ אתו- ממש הצלה . ויש הרבה חוסר ידע בנושא- כך הוא אמר לנו...

אל תעשי כמוני טוסי לרבנית והיא תתדריך אותך וכך תקל מעליך המון. מניסיון לאחר שנפל האסימון.

אולי זה אמור להיות laylatov אחרי מיכל (עם האות v)???

(עשיתי העתק הדבק מהחותמת של מיכל בעצמה..)

אבל אם התינוק מעל 5 ק"ג אז אין בעיה.

כל ילד נופל, זה קורה. אין מה לחשוש, ובד"כ גם אין צורך לקחת אותה לרופא (למה שניים?) אם היא מגיבה ולא מקיאה. תמיד אפשר להתקשר ל*2700 ולהתייעץ.

נכון שצריך להקפיד על הבטיחות ולא להשאיר ילד בסלקל לא חגור. אבל גם אם היא קיבלה מכה, לא קרה שום אסון!

לפני כמה ימים, ישבתי ליד השולחן והחזקתי תינוקת של חברה. פתאום, היא לקחה תנופה קדימה ודפקה את הראש שלה בשולחן - אאוץ'! היא כל כך בכתה, מסכנונה... אמא שלה אמרה שמאז שהיא נולדה לפני 3 חודשים, אפשר לספור על יד אחת את מספר הפעמים שהיא בכתה ככה הרגשתי ממש לא נעים. אבל מה אפשר לעשות? קורה!

בס"ד

כי הייתי כל כך היסטרית, שאחרי שהלכנו לרופא אחד ביישוב, הלכנו גם לשני שפתאום ענה לנו..

אני עדיין בסרטים.. מקווה בעז"ה לצאת מזה.

רק המחשבה שהיא קיבלה מכה והכאבתי לה- מצמררת אותי!!!

הם כאלו פיציים.. איך אפשר שלא להיכנס להיסטריה?

לפעמים דברים פשוט קורים, אל תאשימי את עצמך, זה רק יוריד לך את הביטחון..

איפה הסלקל היה? איך היא נפלה?

ב"ה העיקר שהכל בסדר, וכל הכבוד שלקחתם אותה לרופאים, איפה כאן יש חוסר אחריות?!

אגב, אני יודעת שזה מן משהו שלא נשלט - אבל אם את כן מצליחה לשלוט בעצמך, אל תצרחי בהיטריה כשמשהו קורה, כי הם ממש קולטים את זה ונבהלים מעצם הבהלה שלך...

למשל הבן שלי ישן בעריסה/לול כזה מעץ, ויש שם את הסורגים האלה, ויש לו מגן ראש, אבל עדיין אין לנו אחד גדול כי עברנו למיטה הזאת רק לא מזמן, והוא הסתובב והתהפך לו בלילה, ופתאום אני שומעת אותו מתבכיין כזה בקטנה.. ואני נכנסת לחדר ורואה אותו תקוע בין שתי מוטות של המיטה, כזה כל פלג הגוף התחתון מחוץ למיטה, הבטן תקועה בין המוטות והחלק העליון בתוך המיטה - מחזה מבהיל ביותר!!!!!

כמעט דפקתי את הצרחה של החיים שלי, אבל אז חשבתי שזה רק יבהיל אותו, הרי הוא בכלל לא יודע מה קרה לו - עובדה שהוא רק התבכיין בקטנה... אז הרמתי אותו מהר ואמרתי "קטנצ'יק איך הגעת למצב הזה, שובב??"

ובאמת, הוא אפילו חייך חיוך מתוק =)

ועוד סיפור - חברה טובה שלי עמדה בפתח הבית של שכנה שלה, והעגלה הייתה לידה עם הילד בפנים, ופתאום העגלה הדרדרה משם בירידה עד לקיר שהיה שם, התנגשה בו והתהפכה!!!!!! כשהפנים של הילד אל הרצפה!!!!! אז חברה שלי רצה מהר מהר אחרי העגלה, הרימה אותה, שחררה את הילד מהחגורה והחזיקה אותו, והוא אפילו לא בכה... היא חייכה אליו והוא לא הבין בכלל מה קרה =)

אני בטוחה שאם היא הייתה מגיבה בהיסטריה וצרחות - הוא היה מבין שמה שקרה היה מפחיד והיה מתחיל לבכות....

בקיצור, אין פה עניין של חוסר אחריות, יש דברים שאנחנו לא יכולים לשלוט בהם, והם קורים. אנחנו יכולים רק להיזהר עד כמה שאפשר... ולהתפלל לה' שישמור עלינו....

והכי חשוב שהיא בסדר ב"ה

אהבה של אמא, זו מיטה עם תו תקן? אסור שמוטות יהיו במרווחים כאלה שהתינוק עלול להיתקע בהם! מגן ראש לא קשור לזה בכלל (והלוחשת לתינוקות טוענת שהוא מסוכן).

אבל מצאנו לזה פיתרון, אל דאגה

אם הילד יכול להשתחל ביניהם זה ממש מסוכן.

אני לא רוצה להבהיל אותך, אבל יש סיפור מזעזע מאוד שעדיף שאני לא אספר...

אני ממש מייעצת לך להחליף מיטה.

לא יודעת איזה פתרון מצאתם, אבל במיטה עם בעיה כזאת יכולות להיות עוד בעיות בטיחותיות שלא עליתם עליהן.

עדיף להשכיב אותו על מזרון או במגירה גדולה או כל דבר אחר, רק לא במיטה לא בטיחותית, גם אם זה זמני.

זה קורה במשפחות הכי טובות,גם הבנים שלי נפלו מהמיטות,

לא נעים קצת מלחיץ,כמו שאמרו לך לראות שהם בסדר,לא להשכיב ישר לישון,לראות שהם לא מקיאים וכו'..

במקומות שאפשר לחגור,מומלץ ורצוי.

במיטה מעקה..

והיא עוד תיפול הרבה כשתלמד לעמוד וללכת.. זה חלק מהלימוד שלהם להתפתח ושלנו להרפות ולשחרר

וטוב שלקחת את העניין כמניע ללמוד וללמד- רק מודעות תעזור להמנע.

הרבה בריאות , מתוקה.

...שמטעויות לומדים . ואם אני לא טועה לכל אמא יש סיפור כזה, על איך שהיא היתה חסרת אחריות/טמבלית/אדישה. תני לעצמך חיבוק , ואח"כ לעוללית ותגידי לה , נשתדל שזה לא יקרה יותר ו...תמשיכי הלאה. חיבוק.

אבל בקשר ללובן בלשון תבדקי שזאת לא פטריה.

שווה בדיקה.

אולי סוג של זיהום או פיטריה

אז יש אצלנו מישהי שנתנה לי תערובת שמנים שמורחים על הריאות ולמעלה עם צמר גפן וזה משחרר את הצרידות דלקת ...

אם תרצי תגידי לי במסר אני אשלח לך שיהיה לך אם לא הפעם שיהיה לך בבית .

או תתקשרי למוריה עקיבא  מקרית ארבע תבקשי טיפות יוניטר

ובנתיים שמן זית וצמר גפן

גבינתי כזה ולאו דווקא אחרי האוכל ממש יכול להיות שזאת פטריה בעיקר עם הצרידות (גם התינוק שלי היה צרוד כשהייתה לו פטריה והאחות אמרה שהפטריה פשוט מחספסת את כל האיזור)..

בדיוק יש אצלנו בלאגן עכשיו עם הרופא ילדים

נראה מה נעשה

אצלנו ביישוב אפשר לקבל את ערכת הבדיקה חינם בקופת חולים כללית.

בכל ערכת בדיקה כזו מקבלים תוצאה תוך כמה דקות. אני חושבת שהתוצאה מהימנה בכמעט 100% מהמקרים.

צריך לעשות את הבדיקה בבוקר בשביל שהתוצאה תהיה מדויקת?ואם עושים  בערב,זה לא מדויק?

אני נשואה שש חודש ואני עוד לא בהריון זה אומר שיש לי בעיה??? חברות שלי ודודה שלי נכנסו להריון אחרי חודשים שלוש..

בגדול עד שנה זה בסדר,יש נשים שנקלטות אחרי חודש ויש אחרי 11 ח'..

תתחילי לקחת חומצה פולית,ובע"ה בעיתו ובזמנו.

יש לך מחזורים סדירים?

כמו שיש גובה ממוצע, ויש גבוהים יותר ויש נמוכים יותר. 6 חודשים הוא הזמן הממוצע.

ברורים מתחילים רק אחרי שנה של נסיונות (במידה ויש לך מחזור סדיר פחות או יותר...).

קל לומר, קשה ליישם - בנחת

כמו שכתבו לך: העיקר בלי לחץ.

אני שמעתי סיפור על ד"ר קטן (מומחית לפוריות):

הייתה אישה שרצתה להתחיל בטיפולים. היא התקשרה כדי לקבוע תור אצל ד"ר קטן, אך הרופאה אמרה לה שהיא כבר תכננה לנסוע לחופשה באותו חודש ורק בחודש לאחר מכן תוכל לקבל אותה. האישה התחננה שתקבל אותה ואמרה שהיא כבר מחכה זמן רב להיקלט והיא זקוקה מאוד להתחיל בטיפוילם וכו' וכו'. ד"ר קטן הבהירה לה בנעימות שבחודש זה היא אינה יכולה ושתקבע לחודש הבא וזהו.

כעבור כמה חודשים ד"ר קטן מקבלת טלפון: מדברת... רציתי להודות לך, בזכותך הריתי. דר" קטן שאלה: מי את? איני זוכרת אותך. השיבה האישה: אני רציתי לקבוע אצלך תור אך את דחית אותי כי נסעת לחופשה. הבנתי שאין מה לעשות וההיריון יידחה בחודש (במקרה הטוב). והנה להפתעתי, דווקא בחודש שבו היית בחופשה הריתי. כנראה לא הייתי בלחץ כי 'ידעתי' שלא אכנס להיריון, אז דווקא אז הריתי - וזה בזכותך, אז תודה רבה.

אמנם זה לא מתכון מובטח, אך יישוב הנפש חשוב מאוד מאוד לעניינים האלה.

שיהיו בשורות טובות בקרוב!!! 

אמין יותר.אפשר גם לבקש בדיקות דם מרופא משפחה,ולראות את הערך של הבטא ולדעת אם יש הריון.

בשורות טובות!

לרב כלום.

כ 1:100 אכן מעידים על מום לבבי ( שאף הוא לא בהכרח משמעותי לחיים באופן מיוחד).

וללא ממצא נוסף- הסיכון למום כרומוזומלי אף נמוך מהסיכון הנ"ל.

מפתיע אפילו שקופ"ח אישרה לך אקו לב עובר...

בדר"כ זה כלום,ובע"ה אני מקווה שזה אכן כלום,

שיהיה בע"ה בשורות טובות!

ושבוע טוב..תעדכני בהמשך.

אבל התברר שזה לא כלום. באמת נראה לי שבסקירה השנייה זה כבר נעלם.

הרבה בריאות ושמחה!

מוקד אקוגני הוא "סימן רך"- ממצא שלא מעיד בפני עצמו על בעיה כלשהי אלא מהווה "אור אדום" להתבוננות נוספת. שכיח אצל 1% מהעוברים הבריאים. ובדר"כ יעבור בהמשך ההריון.

הסיבה ששלחו אותך להמשך בירור-

1. כמו שאחותו כתבה לפעמים זה מעיד על מום לב ולכן האקו- לב.

2. אם הערכת הסיכון שלך בחלבון עוברי הוא 1:9999 הסיכון לשינוי כרומוסמלי (כמו תסמונת דאון) נמוך מאוד, למרות שיש שמחמירים ומתיחסים ל-2 נקודות אקוגניות כשני סימנים רכים ואז הסיכון יותר גבוה, אך לפי המחקרים וזו גם הגישה הרווחת אין הבדל בין נקודה אחד לשתים, בין ימין לשמאל וכו'. ולכן הסיכון לבעיה כרומוסומלית לא משתנה.

מקווה שעזרתי

יועצת... 

יותר נכון אם תספיקי

אבל ממש אם בא לך כי זה נראה שאם תעשי תנוחות מסויימות הם יזרזו לך את הלידה ולא ישאר לך הרבה זמן של סבל ותהי כבר אחרי

אבל  שוב זה בלידה הבאה ואיך שיבוא לך  העיקר את כבר נכנסת למועדון

יותר מהצירים,אפילו עם הצירים הכי חזקים אני מסוגלת להתמודד ,אבל לא עם הבדיקות,הייתי שמחה אם לא היו בודקים ביכלל,אבל אני אפילו לא מעזה לבקש,פעם אחת ביקשתי ממילדת אבל כשהגיע רופא היא בעצמה התבישה לומר לו שאני לא רוצה בדיקות,ניראה לי כי הוא היה מנהל המחלקה

פעם אחרונה ממש צרחתי שבדקו אותי... והרגשתי מושפלת ובכיתי... בהתחלה האחות במיון בדקה וצרחתי, הרגשתי כאבי תופת אח"כ רופא עדין בדק ולא הרגשתי כאב בכלל, אח"כ רופא עדין אחר והרגשתי שוב ובסוף מיילדת שלא  הרגשתי אצלה בכלל... למה זה קורה? לפני לידה ראשונה אפילו אולטרסאונד וגינלי לא הצליחו לעשות לי.. אחרי הלידה  שהרופאה עשתה לי אולטרסאונד לא הרגשתי כלום גם כשהתכווצתי... גם בבדיקות אנלא ארגיש? מישהי יודעת.. או שזה תלוי מי בודק אותך... (אני בתשיעי אוטוטו יולדת)

הבדיקות מכאיבות ומשפילות,נכון שאם חייב מבחינה רפואית ,אז מה לעשות..אבל לרוב זה מיותר,מילדת ותיקה סיפרה לי שבשביל לבדוק את הפתיחה אפשר לדעת  גם לפי המיקום של עצמות הגב התחתון.

זה ניראה לי גם בעייתי מבחינה הגיונית, המקום כאוב,רגיש ובתהליך של הוצאה לא הכנסה... 

לצערי נשים סובלות יותר מידי דברים מיותרים בגלל מעט מידי פתיחות והקשבה לרצון ולהרגשה של האישה,כאילו שלא מספיק המצב הכואב והקשה הזה גם ככה.

איזה יופי שככה הגעת בפתיחה 4 בלי כאבים בכלל.

אי אפשר לדעת אם בלי האפידורל היה כואב לך יותר.

העיקר שאת אחרי עם ידיים נלאות ב"ה.

שתזכי לגדלה בנחת,בריאות ושמחה!

שפע של חלב!

רק בגלל שאמרנו לך שזה כל כך כואב, לקחת אפידורל?

יכול להיות שדווקא בלי אפידורל הכאבים היו פחות נוראים, מכיוון שהיית יכולה להתמודד איתם באמצעות תנועתיות.

בכל מקרה, ב"ה שלא היה מפחיד כמו שחששת, המון מזל טוב ותזכו לגדלה לתורה, לחופה ולמעשים טובים!

משמח ומרגש!

גם לי נשמע מוזר שלמרות האפידורל היו כאבים. יכל להיות שהוא פשוט לא השפיע? 

הרבה נחת וגידול קל!

שבע"ה הלידות הבאות יהיו אפילו יותר טובות...
תהני מהקטנה!

לשאוב כשאת רגועה,בבוקר,או בלילה לקום במיוחד אם הקטנה ישנה לפחות מעל 4 שעות..

בהצלחה!

אצלי ראיתי הבדל גדול.

ולהקפיד לשאוב בזמנים שהיא בערך אמורה לאכול.

ולחשוב על התינוקת  הרבה הרבה לפני ובזמן השאיבה, ואם יש פמונה זה עוד יותר טוב (זה משחרר הורמונים שעוזרים להוצאת החלב)..

ועוד עצה ששמעתי, אבל לא ניסיתי - לעשות קצת גירוי לפטמות כדי שיופרש ההורמון שאחראי לכיווץ של תעלות החלב.

לשתות הרבה

לשתות בירה (אפשר גם בירה מתוקה), תה פסיפלורה

לישון!

לשאב בשעות קבועות

אם את שואבת בלחץ לא יצא לך חלב, קחי לך הפסקה ותחליטי שמה שיוצא זה טוב ותהי רגועה ואז יצא חלב.

אם את יודעת שאת לא יכולה לשאוב כל 3 שעות (ולפעמים לא יוצא הרבה חלב) אז תחליטי, שאחרי 4-5 שעות את עושה הפסקה קצת ארוכה ושואבת שני צדדים.

לגבי לקום בלילה אם הילדה לא קמה- שלא תחשבי על זה אפילו זה ידפוק לך את המנוחה ולא יהיו לך הכוחות המתאימים ולא יהיה לך יותר חלב, ההורמונים שמייצרים חלב מופרשים בלילה (פרולקטין) ולכן בבוקר בדר"כ אנו קמות עם מלאות, אם את מניקה את הילדה בבוקר ומספיק לה צד אחד, תשאבי במקביל את הצד השני, ואם היא אוכלת את שני הצדדים אז תשאבי עוד קצת אחרי וככה הגוף שלך יתרגל לתת עוד קצת עד שיתן כמות נוספת נדיבה.

ארוחות טובות - זה לא סוד. ויש המלצות על תזונה תראי מה מתאים לך, מה את אוהבת ומה באמת מגביר לך את החלב.

אני מאוד מתחברת למאבה חשמלית (יש אפילו שני צדדים) את יכולה לקחת לנסות מיד שרה והערכה החד פעמית לצד עולה 50 ש"ח אם לא השתנה, זה מקל עליך שאת לא צריכה לעשות תרגילים לכף היד תוך כדי השאיבה.

תמונה של הילדה - והיום בפלאפון את יכולה לשים וידיאו עם קולות מאוד עוזר בגירוי ושחרור החלב.

העיקר בלי לחץ!!!! אין חלב לאמא לחוצה.

אבל כמעט בכל מקום אפשר למצוא חשמל ...יקצר לך את הדרך ויגדיל את כמות החלב ולך ישאר כוח

בהצלחה

שאם היא לא רוצה היא לא חייבת לבוא (לא ככה, כן? בצורה דיפלומטית)

גם אין לי מושג מאיפה היא שמעה על זה, הרי מי שרוצה להרוויח כסף דווקא לא יעשה מסיבה באולם/מסעדה, לא מרוויחים על דברים כאלו, בדיוק להפך.

חוץ מזה, לא צריך להיות מקופח חלקם של ההורים לבנות? מה להם אסור לחגוג את הנשמה שנוספה למשפחתם?

(ואם תרצי להיות ממש קטנונית, אז גם ברית הרי אפשר לעשות בזמן תפילת שחרית, עם כיבוד/קידוש אחרי התפילה.)

זבד הבת הוא בכלל לא המצאה מודרנית.

תראי אביוס, הצורך לעשות מסיבת הודיה לכל המשפחה (אם להגדיר את זה כזבד הבת או לא, זה כבר עניין של מנהגים, עדה וכו') הוא מאוד מובן.

אבל הבעיה שאחותך הציגה, גם אם היא אמרה את זה בצורה בוטה וגם מעוותת, היא קיימת. כלומר, ברגע שאת עושה אירוע במסעדה או באולם, אנשים מרגישים מחוייבים להגיע עם סכום שיכסה את המנה שלהם.

אני חושבת שאפשר לעשות סעודת הודיה מכובדת ויפה (גם פדיון הבן כנ"ל), בבית עם כיבוד קנוי, שלא מטריח ובטוח עולה הרבה פחות מאולם או מסעדה. אם רוצים ממש סעודה - אז קייטרינג. הנקיון אח"כ זה שטויות, מקסימום מזמינים עוזרת.

הרבה פעמים אירו

תראי אביוס, הצורך לעשות מסיבת הודיה לכל המשפחה (אם להגדיר את זה כזבד הבת או לא, זה כבר עניין של מנהגים, עדה וכו') הוא מאוד מובן.

אבל הבעיה שאחותך הציגה, גם אם היא אמרה את זה בצורה בוטה וגם מעוותת, היא קיימת. כלומר, ברגע שאת עושה אירוע במסעדה או באולם, אנשים מרגישים מחוייבים להגיע עם סכום שיכסה את המנה שלהם.

אני חושבת שאפשר לעשות סעודת הודיה מכובדת ויפה (גם פדיון הבן כנ"ל), בבית עם כיבוד קנוי, שלא מטריח ובטוח עולה הרבה פחות מאולם או מסעדה. אם רוצים ממש סעודה - אז קייטרינג. הנקיון אח"כ זה שטויות, מקסימום מזמינים עוזרת.

הרבה פעמים אירוע כזה דווקא נותן הרגשה יותר נעימה ומשפחתית מאשר אירוע באולם.

ולא יכול להכיל את הדודים הקרובים...

בכל מקרה, כיף לדעת שיש עוד שחושבים כמונו, ובאמת, במידה ותהיה לנו בת, נצטרך ללכת עם האמת והשמחה שלנו ולהחליט בצורה אובייקטיבית מה מתאים לנו.

אני מקווה שאהיה חזקה מספיק בשביל זה..

ב"ה שיש לכם משפחה גדולה. אבל לא ברור כמה מהדודים באמת יגיעו (בפרט אם לא גרים קרוב).

בכל מקרה, מה זה משנה עכשיו? קודם כל תלדי, תתאוששי, ואז כבר תראו מה קורה.

אולי יהיה אירוע משפחתי או הזדמנות כלשהי שבה כולם יראו את התינוקת, יברכו אתכם ויעניקו לכם מתנות עוד לפני שתספיקו לערוך את המסיבה, ואז ה"עוקץ" מהמסיבה קצת יוצא ואפשר לעשות אותה בהרכב מצומצם יותר. אולי תמצאו פתרונות יצירתיים אחרים. אני בטוחה שתהיי מספיק חזקה בשביל ללכת עם האמת והשמחה שלכם, כמובן בצד התחשבות במוזמנים. בהצלחה!

אחותי עושה בריתה תקראו לזה זבד הבת באולם גדול ומכובד על דעת זה שהיא תכסה ועוד ישאר לה הרבה יותר. וזה שיקול בשבילה אחרי ההוצאות של הלידה זה מכסה לה יפה את המינוס ועוד...

היא יודעת שמשפחתה (לא שלנו כמובן הצד השני ) מביא המון והיא בונה על זה והאירוע בהתאם

ואני אגלה לך/ לכן סוד הן לא היחידות  ב-כ-ל-ל

יכול להיות שאצלנו זה לא המניע אבל רוב האנשים זה חלק מהמניעים שלהם

ברווקותי גדלתי בשכונה בכולם אבל כולם היו עושים וכלם היו בונים ומחשבים אחר כך ....

ב"ה שאצלנו המניעים אחרים אבל זו התמונה

ואיך אומרים אצלנו" צאו מהבועה חברון זה לא כל הארץ "...

נכון , טפשי שהתחילו לקרוא לזה "בריתה"

זה ממש לא.

אבל זו סעודת הודיה לקב"ה.

בד"כ זה באמת קטן יותר מברית, אבל זה באמת שיקול אישי שלכם

ומי שלא רוצה לבוא ממש לא חייב.

וכבר שמעתי על סיפורים שהר' אליהו החזיר משפחות לעשות זבד הבת לבנות ממש גדולות מסיבות אלו ואחרות.

לא רק הרב אליהו..

גם עוד רבנים.

ועם כל הכבוד לאחותך - זאת פעם ראשונה שאני שומעת על הרעיון הזה (שעושים זבד הבת רק בשביל להוציא כסף מאנשים..)

אחרי התפילה בשבת

העיקר שיש את סעודת ההודיה הזו.

אנחנו עשינו פעם מלווה מלכה ( גדול, אחרי שמירת הריון ארוכה) ,

פעם קידוש,

פעם בעלי הביא כיבוד לשיעור שהם עושים כל שבת אחרי מנין ותיקין ( תקראי לזה קידוש אם את רוצה)

ולא זוכרת את השאר...

גם הפעם יהיה קידוש בעז"ה

ההבדל הוא שאחנו קוראים לזה "זבד הבת"

למה?

אולי כי בעלי חצי תימני , חצי קיבוצניק,

אולי כי בסביבתנו גרים אנשים מעדות ומנהגים שונים ו"זבד הבת" זה שם כללי שכזה.

כמובן ש"זבד הבת" הוא שם שמתאים גם למסיבה באולם. כי זו מהותו.

מה לעשות, זה חלק מהחיים.

אם החלטתם לעשות זבד הבת - תעשו. זכותכם המלאה לחגוג ולהודות לה' בדרך שנראית לכם. את לא צריכה להרגיש לא נעים, היא צריכה להרגיש לא נעים שהיא משיאה עצות מבלי שנתבקשה.

זוהי דעתה ואישית אני חושבת כמוה ואחרי הכל זאת אחותה ... אין לה עניין לפגוע

בבקשה אל תקחו דברים למקומות כאלו....

אולי זה הסגנון דיבור שלה אולי היא העדיפה שאחותה תשמע מה חושבים על זה ממנה ולא מאנשים מבחוץ שיעקמו לה את האף על זה..

זוהי דעתה והם יגבשו את דעתם  וזהו!

ממש כבר הודעתי לכולם שאני אחרי 4 בנים עושה מסיבה ענקית...

אחרי שהיא נולדה החלטנו לעשות משהו קטן (שעוד לא עשינו... חודש וחצי...)

בעלי ייעשה סעודת הודיה בשיעור בע"ה.

פשוט קשה מאוד לעשות זבד הבת ולהזמין את כולם כשרק המשפחה הקרובה זה בערך 200 מוזמנים...

זה באמת נראה לי טרחה וסתם מסורבל אם אתה לא חייב...

זבד הבת

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%91%D7%AA

יש להודות לה' על הבת שזיכה אתכם וראוי לעשות זאת בסעודת הודיה  - סעודת מצווה. את יכולה לתת לאחותך לקרוא את המידע הנ"ל. שתשכיל קצת ותדע שכמו שלא יעלה על הדעת להתעלם מהנס הלאומי שעשה לנו ה' בה' באייר ובכ"ח באייר ולא להודות לו, כי זו כפיות טובה. כך גם בנס פרטי כמו הולדת בת.

אין לזה שום קשר למתנות. לא רוצה לתת, לא צריך. לא רוצה לבוא, לא צריך. השמחה היא שלכם ובסעודה אתם מודים לה' ברוב עם הדרת מלך על המתנה היקרה שקיבלתם מה' וזה העיקר.

להיות משהו יותר מצומצם ואישי ולא להזמין את כל הדודים והחברים של ההורים כמו בברית...

הרב אליהו כבר אמר שחשוב לעשות סעודה וקידוש גם לבנות..

אבל זה לא צריך להיות כמו ברית ממש...

ובדברים האלה צריך לראות מה הלך הרוח המשפחתי..

אם כל בת דודה שניה עושה בריתה אז תרגישי בנוח לעשות ולהזמין

ואם לא אז תצמצמי אורחים..

אצלנו יש בריתות לרוב, והקרבה לדודים מאוד גדולה

ככה שגם אם תהיה לי בת אני לא ארגיש לא בנוח לעשות ולהזמין..

וגם אני הצטרפתי לפורום הנ"ל... בהמשך נחשוף את השבוע..

אני לא אוהבת את זבד הבת באמת מספיק קידוש בשבת אחרי התפילה.

חוץ מזה אחותך אמרה דברים נכונים בגדול אולי אצלך ספציפית זה לא כך אבל בגדול הרבה אנשים עושים א זה מהסיבה הזאת

הדעה שלה לא כ"כ נוראה וקיצונית.

אם בא לך לעשות בכל אופן תסבירי לה את המקום שלכם כזוכ לא כהתנצלות אלא כדעה אחרת תקבל מה טוב לא תקבל גם טוב

אישית ממש, אני חושבת שזה כאב ראש והוצאה מיותרת וקידוש עונה לי על הכל עשיתי כך ב3 בנותיי ובע"ה אמשיך כך גם בהמשך.

יש ב"ה מספיק שמחות להפגש ולשמוח וגם בלי זבד הבת אני בטוחה שכל המשפחה שמחה איתכם

ברכה והצלחה בכל החלטה

אני עשיתי לשתי בנותיי זבד הבת בבית הכנסת אחרי התפילה עם שתיה ועוגיות. א

ני רואה את זה כשאני צריכה לבוא למסיבות כאלו. הרי ברור שאצטרך להביא מתנה, ממילא הייתי מביאה. מוציאים עליי פה מנה ומקובל שהאורחים מכסים, אז אכסה בקצת יותר וזה יוצא המון! הרבה יותר ממתנה סטנדרטית.

מי שרוצה מוזמן הביתה או לזבד הבת בביה"כ 

אנחנו הזמנו את הדודים של בעלי ביום אחד וככה הם גם נהנו להפגש וכך כמה קבוצות והיה ממש כיף.

בכל מקרה שיהיה במזל טוב. אולי זה תאומים?

קודם כל אם את אוכלת דגים,3 פעמים בשבוע את לא צריכה.וגם הרבה זרעי פשתן טחונים, אגוזי מלך.

למה זה כן טוב לקחת,

1.בשליש השלישי גדל מוחו של העובר ב200%, לאומגה 3 תפקיד חשוב בתהליך זה מפתח את מח העובר.

2.מונע דיכאון אחרי לידה.

3. מחזק את הקרומים-שהלידה לא תתחיל בירידת מים.

4.בנוסף, אצל אוכלוסיות הצורכות הרבה אומגה 3 נמצא משך הריון ארוך יותר, פחות סיכוי לפגות, לרעלת הריון

בס"ד

של איזה חברה מומלץ?

לי אחרי החתונה היה איחור יחסית גדול.

אבל אם את רוצה להיות בטוחה את יכולה לעשות בדיקה ביתית או בדיקת דם....

בשורות טובות.

אבל רק עם בדיקת דם/בדיקה ביתית תדעי..תחכי עד סופ"ש ואם לא תקבלי תבדקי,

בשורות טובות!

לק"י

גמני אחרי החתונה המשכתי ליטול גלולות של 'יסמין
אחרי הסבב האחרון ראיתי שיש לי עיקוב של שבוע וזה התחיל להעלות לי חשד

(למרות שהיתה לי הרגשהה עוד לפני אך אני לא נוטה להאמין לתחושות... אלה לקחת אותם כספק גמור!)
באמת חכיתי עוד כמה ימים ואז עשינו בדיקה ביתית שהוגיע לנו את הבשורה הכי מאושרת!

אז כמו שיפעת המליצה נסי בדיקה ביתית. אחרי שבוע וחצי של איחור לרוב יש תוצאות ברורות..
אם את לא מאמינה גם לב. ביתית... אפשר לפנות בדקיה דרת רופאת נשים.

בהצלחה ובשורות טובות!

יכולות לשבש מאד את מערכת ההורמונאלית של הגוף, כך שאת לאו דוקא בהריון.

חכי עוד שבוע ואם לא יהיה שינוי - עשי בדיקת דם בקופת חולים.

מאחלת לך מכל הלב לשכוח מהגלולות הללו.

הגיוני שמאז שהייתי צריכה לקבל יש לי מדי פעם כאבי מחזור? בקטנה, לא משהו רציני כמו במחזור עצמו. יכול להיות שזה סתם פסיכולוגי שאני מדמיינת שקיבלתי?

זה ממש חשוב לי..

בדיוק ככה היה לי

חיכיתי וחיכיתי למחזור...וכשכבר בעלי אמר לי לעשות בדיקה

אמרתי לו לא אל תגזים יש לי כאבי מחזור זה יבוא עוד יום יומיים..

אחרי 10 ימים עשיתי בדיקה וגיליתי שהיא חיובית...

ואז אמרתי לאמא שלי שזה ממש מוזר לי כי היו לי ממש הרגשות של מחזור

והיא אמרה שלפעמים תחילת היריון זה ככה...

הלוואי זה הריון

אין לי ממש פתרונות. אני אכתוב פה כמה מילים לסיעור מוחות:

מנשא, תחושתיות יתר, עיקרון הרצף, עיסוי תינוקות, טיול בעגלה או באוטו, הלוחשת לתינוקות.

אין לי דעה חד משמעית על אלה, לא תמיד זה עובד, לא תמיד זה אפשרי. פשוט זרקתי כמה רעיונות.

בינתיים - קחי חיבוק וכוס קפה וירטואלית. תיכף יבואו לייעץ חכמות הפורום המנוסות.

תחושתיות יתר- כלומר שהוא צריך כל הזמן להרגיש משהו?

עיקרוןם הרצף- מה זה?

ואם כבר סיעור מוחות אולי גם- אוסטיאופתיה (לא ניסיתי בעצמי)

מה זה אוסתיאופתיה?

שמסדר כל מני בעיות בגוף

תחפשי בגוגל:

אוסטאופתיה

אוסטיאופתיה

אוסטאופתיה לתינוקות

וכו'

למשל קישור ראשון שמצאתי- http://www.dyada.co.il/category/article_osteopat

הקטנה שלי היתה ככה עד גיל חודשיים בערך - שאז גילינו את נפלאות המנשא ונזכרתי שאני יודעת איך לבשל...

יש לך מנשא?זה יכול ממש להקל עליך.

ואולי ללכת לבדיקות מקיפות לראות שהכל תקין, בדיקות דם,או בדיקות של רפואה משלימה,מח אחד וכו'..

בהצלחה!

הרבה כוחות

כלי בית לא מסוכנים.

הוא רק מתחיל להעביר מיד ליד ולהתפתח ומציק להם להיות במיטה כי זה מכריח אותם להתפתח ולהתהפך.

את יכולה לשים אותו מול המחשב ולשים לו את הסרטים של Baby einstein הורדתי מהאימיול, מוצארט עם

בובות לתינוק וזה מעולה.

הם צוחקים ונהנים מזה יופי.

מדברת ממש מניסיון, אמא לצומיסטית גדולה בת 7 חודשים

ואין ברירה אפשר לשים איזה סרט

אבל באופן כללי נראה לי לא ממש מומלץ סרטים בגיל כזה קטן

לפחות אצלי יש בעיה כזאת עכשיו... והאמת שאני דיי אובדת עצות 

כלום לא מרדים אותו במשך היום.. ואז הוא עצבני ובוכה בלי סוף... הלוואי שיתנו לך עצות טובות שיעזרו גם לי...

אז ככה,

במהלך היום הוא כמעט ולא במיטה,

אלא בסלון עם שמיכה עם מלא משחקים מסביבו.

אחרי שהוא רואה שהוא לא מצליח להכניס לפה, הוא מתייאש ומתחיל ליילל.

נתתי לו ליילל כמה דק' ככה, ובאתי אליו.

הרמתי- לא יותר מידי עזר לו.

נסיתי לעזור לו להכניס לפה- כלום לא עוזר,

הוא ממשיך עם המצב רוח ההפגנתי.

התנוחה היחדיה בה הוא מוכן להיות- בידיים, כשראשו אל החזה שלי, והוא מסתכל על כל מיני דברים.

ניסיתי לשים במנשא-

לא עזר כי הוא היה עייף,

מה שכן הוא נרדם בקלות שם

אנסה עוד במנשא,

הבעיה היא שהוא כבר כבד..

בדיקות דם- וכו', מחר בע"ה יש תור לטיפת חלב,

אתייעץ עם האחות לגבי כל זה.

עוד משהו-

דברתי על זה עם אמא שלי,

והיא טוענת שזה מחוסר סדר יום שלו.

אני בלימודים,

ועכשיו מבחנים וקורסים ומלאאאא נסיעות והוא נסחב איתי.

אז יכול להיות שזה נובע מזה? כל החוסר רוגע שלו והעצבנות?

מה אני כן יכולה לעשות?

כי אני לא יכולה להפסיק את הנסיעות,

ובייביסיטר בבית לא רלוונטי, כי זה נסיעה ליום שלם,

ואני לא אשאיר אותו יום שם בלי אמא.

תודה לכולן!@

שזה יכול להיות בגלל כל הנסיעות.. אני מניחה שכל ילד מגיב לזה בצורה אחרת... אולי זה קשור...

אבל יש לי שאלה - איך את לוקחת אותו? במנשא? בעגלה? מה הוא עושה כל היום כשאת לומדת?

פעם הייתי לוקחת אותו במנשא, עד גיל 3 חודשים.

עכשיו הוא כבר כבד יותר,

ולא כ"כ נוח לסחוב אותו במנשא,

אני לוקחת עגלה.

דןגרי,

עכשיו כשאני מפרטת,

אני מבינה כמה שנויים הוא עובר,ל את הנסיעות שלי,

והגיוני שזה מה שמציק לו, ולכן הוא משתגע..

אני צריכה להגביל את עצמי,
לא לעשות שום דבר מעבר ללסוע למבחן ולחזור.

וואו, איזה מונולוג..

אבל תודה שכך יכולתי לראות את מקור הבעיה

עד שהבנו שמה שהוא צריך זה גבולות- לדעת שעכשיו הוא קשור בעגלה עם בקבוק או משהו והוא לא צריך לחפש במה להתעסק וטוב לו בפינה שלו וב"ה הוא פשוט תינוק רגוע יותר

איך הוא פתאום היה רגוע בעגלה בלי ידיים?

גם הבן שלי היתה לו תקופה שפתאום הוא רצה רק על הידיים אומנם הוא היה קצת יותר גדול 5 חודשים אבל גילינו שהוא פשוט היה רעב וההנקה כבר לא הספיקה לו. זה לא שהיה חסר לי חלב, יש לי מספיק ב"ה אבל הוא כבר היה צריך אוכל מוצק. התחלנו להביא לו פירות ודייסות וב"ה עכשיו הוא הרבה יותר רגוע. והאמת היא שגם הפסקתי לסוע איתו כי חופשת סמסטר, בטוח שזה גם קשור אבל הוא התחיל להיות יותר רגוע גם לפני בזכות האוכל. אני לא יודעת אם זה מה שיש לילד שלך אבל יכול להיות... בהצלחה!!!

כששמנו אותו בעגלה בלי לקשור הוא כל הזמן נעמ ד והתבכיין וכנראה שכשקשרנו אותו הוא הרגיש שיש לו את הפינה שלו שממנה אין לו מה לנסות לקום ואני לא יודעת איך, זה פשוט עבד.ב"ה. יכול להיות שעגלה סיפקה לו את הביטחון והשייכות שהוא חיפש על הידיים

מתנות שוות אבל נגמרות:

שובר לקניות

שובר לטיפול כלשהו

חבילת מוצרי טיפוח

חבילת מוצרים טובים: שמן זית, יין, דבש, ריבה, שוקולד,

סל פירות קצת נדירים

מתנות שנשארות:

ספר (שבוע הספר! הנחות! )

דיסק מוסיקה / שיעורים / סרט

כובע / מטפחת / צעיף דקיק לצוואר

עציץ צמח תבלין או פרח

מתנה מחנות יודאיקה

מתנה מחנות מוסיקה - למשל איזה כלי נגינה מעץ

מנוי לירחון הלל או פנימה.

עגילים - מאז האירוסין לא עונדת יותר

צמיד - מעצבן

טבעת - אוהבת אבל מעצבן בגלל נטילת ידיים וחשש איבוד

שרשרת - הצוואר שלי עבה, רוב השרשרות לא בשבילי

אצעדה (צמיד לקרסול) - קצת פרחי

נזם - 

סיכות למטפחת - אפשר.

כך שאני קונה רק שרשרות ובעצמי לעצמי. זה למה...  אבל זה בהחלט יכול להיות מתנה נהדרת.

פתאום התביישתי בשאלה שלי(שהיא כזו מזנוחה ולא מפורטת...)

אז ככה המטפלת היא חרדיה.אז צריך משו בסגנון...

המשפחתון בבית שלה...

חשבתי על איזה משו שווה לבית /משפחתון(המשפחתון בבית...) ולשים בפנים גומיות לשיער ושלוקים(אלו שני דברים שהיא מחלקת לבן שלי בלרג'יות...)

מישהי ניסתה את זה?

אפשר להיכנס לקנות לצאת לשים באוטו להיכנס ולקנות עוד אחד וחוזר חלילה?

או לכת לסניף אחר ולקנות עוד?

כאילו איך הם יודעים שלא נעשה את זה? ולמה שאני לא יעשה את זה?

ומגה לא מקבלים אותם.

והם קצת התעצבנו על העניין... לא הבנתי בדיוק כי הם דיברו רחוק (הקופאית והקופאית הראשית) אבל ההבעות פנים שלהם לא היו יותר מידי שמחות...

יש את המייל שלי בחתימה.

חלק הוצאו 10 חבילות מסניפים שונים,אבל כבר בערב אמרו שזה רק לחברי מועדון,והיה זיופים..פדיחות.

מינימום קניה ...

רק מי שהיה בחברת לקוחות של האגיס קיבל,ומישהו מהחברה הפיץ את זה למיילים,וכולם הדפיסו,רק שהיה צריך לבוא עם המקור,רק בערב הסבירו להם.. בקיצור יש לי חברים שזכו..אנחנו לא!

מענייין אם זה גזל