הטפטפת שלו בסדר גמור והתינוקות שלי אהבו את הטעם...

מנסיון, נתתי בכפית. זה הרבה יותר פשוט ופחות מלכלך. וגם זה בשלוק אחד ודי...

אפשר גם לתת לפני האמבטיה ולא בתוך, ואז הכיף של האמבטיה לא מתקלקל.

בהצלחה!!

זאת המצאה של חברות התרופות ורק אם יש משהו חריג מאוד בבדיקות דם והוא גם מתנהג מוזר

סימן שהתינוק מחוץ לטווח.

את הטווח קבעו לפי התינוקות שלוקחים מטרנה ומוסיפים להם ברזל וכו וכו וכו'

יש רופאים ישרים וטובים שאומרים בפירוש שההדרכה הגורפת לכל התינוקות באשר הם זה עניין כלכלי

אבל ברור שכל אחת תעשה מה שהיא חושבת לנכון, אני אומרת מה שיותר מרופא אחד אמר לי

יש שאומרים שזה אפילו מזיק...

והן מתייחסות דווקא לאמהות שמניקות.

יכול להיות שיש אמהות שהתזונה שלהן כזאת טובה, וספיגת הברזל אצלן מעולה, ואז יש לתינוק שיונק מהן מספיק ברזל.

אבל לפי משרד הבריאות, הרבה מוצרי מזון בימינו לא מכילים מספיק ברזל ורובנו לא אוכלים מספיק בשר בקר כדי לכסות על זה.

זה מה שאני זוכרת שקראתי. מן הסתם אני לא מדייקת ויש שם עוד פרטים ושיקולים.

שאפשר לבדוק ממתי נכנסה ההוראה לתת ויטמין D +A ולראות מה היה לפני כן עם המצב הבריאותי של התינוקות.

הרי אם כך אפשר לומר על כמעט כל סוגי המאכלים שהם לא מכילים מספיק... (סידן ויטמין K, C ועוד..)

חוץ מזה אני חושבת שהקב"ה לא היה בורא סתם את ה "חלב אם" ככה שכל עוד את אוכלת בגדר "הנורמלי" החלב אם יהיה מושלם מכל הבחינות לתינוק שלך.. הוא מייצר דברים כמו אומגה 3 גם בלי שתקחי אומגה 3 וכו'.. אז כנ"ל לגבי שאר הויטמינים והנוגדנים (היום אומרים לאכול רגיל.. כמובן אל תרעיבי את עצמך ותאכלי כל היום ממתקים וכו'),

ברור שיהיו מספיק תירוצים טובים כשרוצים להכניס תרופה או חיסון לשוק..

ד"א, הרופא שאמר זאת הוא מומחה לרפואת ילדים

עוד רופא ילדים מנהל מחלקה בבית חולים אמר לי שלא צריך למהר לתת לתינוק ברזל כמו ההוראה שנותנות האחיות....

מכאן הסקתי שהוא גם חושב ככה למרות שלא אמר זאת במפורש.

אם יש מישהי שרוצה לחדש משהו אשמח לשמוע

על חלב אם שמושלם לתינוק וכו' וכו' וכו'.

ובגיל שנה כשעשיתי ללילד שלי בדיקת דם היה לו המוגלובין 6!!! (ולי היה המוגלבין גבוה דווקא)

כל החיסון וכל תוסף מזון שניתן באופן שיגרתי לכולם ניתנים מתוך צורך - כאשר רבים הנפגים ממחלה או חוסר.

החיסונים התחילו כשאנשים מתו בהמוניהם ממחלות.

גם מתן הברזל התחיל לאחר שהתברר שילדעים רבים מאוד סובלים מאנמיה בפוגעת בגדילה. האם זה אומר שזה נכון לתת לכל תינוק באופן אוטומטי, אני לא בטוחה, אבל מה שבטוח בטוח, אני לא מתכוונת לדקור את הילד של כל חודש-חודשים רק כדי לבדוק אם יש לו מספיק המוגלובין בדם.

הנה הגרפים שמראים את הירידה בתחלואה ובתמותה, הרבה לפני תחילת החיסונים. 

במקרים רבים ניתן לראות דווקא עליה בתחלואה ו/או בתמותה, מיד עם כניסת החיסונים. 

http://www.hisunim.com/articles/Disease_and_Vaccinations_in_History_Charts.htm

 ושטוען שכל תחלואי העולם נגרמים בגלל החיסונים, אני לא מאמינה אפילו לא לעשירית מילה שהוא אומר. ממש מזל שאת תאונת הדרכים הם לא מאשימים בחיסונים...

הם שלחו לי אימייל פעם, אחרי שהשיגו את כתובת המייל שלי בדרכי מרמה. כחתימה לכל מייל שהם שולחים הם מצהירים שאינם אחראים על אמינות המידע שהם מספקים.

גם מחקר הדגל בו נופף האירגון על הקשר בין חיסונים לאוטזים התגלה כשקר מוחלט, תגובתו של אירגון חסון לכך היתה לא עניינית ומתלהמת, טענה לאי צדק וצייד מכשופות, מבלי להתייחס כלל לגוף הטענות, וגם מבלי להתייחס להודאתו של החוקר עצמו בשקר.

בהתאם לכל אלו, כל מידע המסופק על ידי איגרון חסון חשוד בשקר, ובוודאי שאינו מהווה שום ראיה.

את עצמך כתבת פעם שהירידה בתחלואה התחילה בכלל בגלל כללי ההגיינה, זמן רב לפני שהתחילו החיסונים. אבל הן כללי ההגיינה, והן החיסונים הומצאו על ידי אדם הידוע בשם לואי פסטר.

1) גיסתי אחות והיא אמרה שכל מגפה שמגיעה היא מוטציה חדשה ואין קשר כבר למה שקיבלת עליו חיסון .

שאלתי אותה אז למה את נותנת? לא היה לה תשובה ברורה.... נותנת...

היה אצלנו עכשיו "מגפת חזרת" משהי (בהריון ) שחלתה בחזרת כשהיתה קטנה והוריה נתנו לה חיסון חלתה שוב .כך שחיסון הוא לא ערובה וגם ילדה שחוסנה קבלה את זה קשה מאוד כשילדים שלא חוסנו בכלל (נפוץ מאוד בחברון) קיבלו את זה יותר קל משפעת .. 

2)יש אצלנו 2 ילדים שבוודאות נפגעו מחיסונים עד גיל שנה היו ילדים רגילים לכל דבר ובגיל שנה הילד שקיבל את החיסון של גי שנה נהיה אוטיסט .

הילד השני עם בעיות אחרות (לא זוכרת את השם ) ...

ישנה חוברת על הפגיעה של החיסונים בנו .....

ב"ה הילדים שלי לא יכולים לקבל את החיסונים ואני נותנת(מילדה רביעית)  רק טטנוס ופוליו.

אני מורה לחינוך מיוחד כולל הפרעות תקשורת ואני רוצה לומר לך שאין שום קשר בין חיסונים(וזה לא אומר שאני אומרת לתת חיסונים) לבין אוטיזים או כל הפרעת תקשורת המחקר שהצביע על כך שילדים שחוסנו יהיה להם הפרעות תקשורת הוא מחקר לא אמין....(את יכולה לבדוק זאת) וחוצמזה הפרעות תקשורת מתגלות רק לאחר גיל שנה...(לרוב יותר קרוב לשנתיים שלוש).....

מאוד. כשצריך (אנטיביוטיקה, או חומרי טשטוש, או כימותרפיה, או ניתוח) אז טוב שיש. אבל כדאי לחסוך את כל הזבל מהגוף, אם לא באמת צריך אותו. מי יודע עד כמה הילד שלנו רגיש? מי יודע עד כמה הביולוגיה שלו טובה בפינוי זבל?  יש אנשים שמעשנים עד שיבה טובה (עד כמה שאפשר לקרוא לחיים בצחנה "שיבה טובה"), ויש כאלה שחוטפים סרטן בגיל 30. מה גרם לכך?

אם עוד לא "הוכח" במחקר שחיסונים גורמים לאוטיזם, זה לא אומר שזה לא כך. 

הנה כתבה קצרה שתשכנע אותך לחשוד:

א. חלק מהגרפים לא מראים את אחוזי התמותה לפני כניסת החיסון,

    כמו למשל שיעורי תמותה מדיפתריה בארה"ב שנגדה נכנס חיסון ב 1894

    אולם הגרף מתחיל בשנת 1900, או שיעורי אבעבועות שחורות באנגליה

    שם החל חיסון ב 1798, והגרף מתחיל משנת 1898.....

ב. עלייה בתחלואה לאחר כניסת החיסון היא מאוד סבירה אם את יודעת איך פועל חיסון...

    וחוץ מזה, כל הגרפים מראים לא תנועה חלקה, אלא עליות וירידות לאורך שנים בלי קשר

    לחיסון, וצריך לבדוק את המגמה ולא התפרצות תקופתית.

ג.  יש גרפים המוכיחים את יעילות החיסונים למרבה הפלא,

    כמו מספר המדינות המדווחות על אבעבועות שחורות, או שעורי תמותת ילדים באוסטרליה.

ד. אפילו אם נניח שרוב התמותה ירדה בגלל סניטציה, ז"א מ 130 ל 40  לכל 1000 לידות,

    אף אחד לא יכול להוכיח שהירידה הנוספת, מ40  ל 20  או אפילו לאפס,  נגרמה לא בגלל החיסונים

    אלא באופן טבעי, ואם החיסונים חוסכים 20-40 מיתות לכל 1000 לידות, זה דבר שאין להתעלם ממנו.

אם יש סימנים ואם בבדיקת דם יוצא משהו לא רגיל- תני ברזל! ובמיוחד כשהוא מתחיל לאכול תני לו ברזל באוכל.

עשיתי לבן שלי כבר פעמיים או שלוש בדיקות דם ואני עוקבת אחרי זה... לא צריך להיות ראש בקיר אף פעם

לגבי חיסונים אני לא דנה כרגע בנושא

העיקר הבריאות!

מכיוון שהספיגה שלו מחלב אם כמעט מושלמת. 

בתחליפי חלב יש ברזל בכמות של פי 40 מאשר בחלב אם (מה שגורם גם לקשיים בעיכול), ועדיין יותר מקרים של חוסר בברזל אצל תינוקות שניזונים מתחליפים. 

כמובן שקיימים מקרים של חוסר בברזל גם בתינוקות יונקים. 

תופעות הלוואי של עודף ברזל חמורות בהרבה מאשר של חוסר בברזל. אני לא יודעת עד כמה ניתן וסביר להגיע לעודף אצל תינוקות בשל התוסף. מניחה שגם זה אפשרי, אבל לא סביר, בדומה לחוסר בברזל אצל יונקים, אולי  

הכי טוב זה לא ללכת עם הראש בקיר, עם המלצות של "כלל האוכלוסיה", אלא בחינה אישית ועצמית של המקרה שלי, של התינוק שלי, וקבלת החלטות בעקבות זאת.

לידע כללי: מי שחסר לו ברזל, הוורוד בפנים העפעף של העין יהיה לבן במקום וורוד. אם את עדיין לא בטוחה, פשוט בקשי בדיקת דם לפני שאת נותנת תוסף. 

ישר כח כפול: על המאמץ ועל זה שהצלחת להביא לנו את היוטיוב עצמו במקום הפניה שבסוף לא פועלת.

שמעתי פעם שיחד עם החיסון אפשר להוסיף טיפות הומיאופתיות לצמצם את נזקי החיסון. נצא מתוך נקודת הנחה שרוב האמהות לא לוקחות סיכון ואכן נותנות חיסון, מה האפשרויות של ניקוי הגוף מהעופרת או מה שיש בחיסון?

אין לי מושג מה גרם לכך שהכתבה תעלה, אגב... כנראה משה המנהל סידר משהו. 

לגבי מה ששאלת - לצערי אני לא יודעת. כדאי להתייעץ עם מישהו מומלץ שמבין בזה...

יש לזה באמת טעם מגעיל

כי ברזל וחלב לא נספגים.

צריך לתת ברזל ולחכות שעתיים עד לאכילת דברי חלב.

ניסיתי עם אקנומיקה והריח לא יצא

מכניסים את הכל בכל לתוך סיר - ומרתיחים 5 דקות.

לפי הטיפת חלב צריך כל פעם לעשות לזה סטריליזציה. אני חושבת שזה מטורף לחלוטין, וגם אם הכל כל כך סטרילי עם כל דבר הילד ידבק במליון דברים ויהיה שיא הרגיש... אז למה לי?

בס"ד

מפחידה אותי המחשבה להכניס חומר ניקוי לבקבוק..

אבל אם כולכן משתמשות בסבון כלים, אאמץ זאת גם

זה באמת מטורף להרתיל כל הזמן- אני רק עם שטפות של מין ומתחרפנת..

מזל שאני בחופש..

קניתי כמה בקבוקים. חלק ביבוש (או מלוכלכים) ואחד בטוח נשאר נקי..

זה גם נותן לי נוחות כשאני יוצאת מהבית. אני מארגנת שלושה בקבוקים עם מכסה ובתוכם מים רתוחים, מוכנים - ורק נשאר לי לשים בפנים מטרנה....

ותנקי את זה עם מברשת כלים קטנה כזאת. זה ממש מהר הולך. צ'יק צ'ק.

בס"ד

בת כמה הבת\ן שלך?

מאיזה גיל התחלת לה מטרנה?

אשמח לשוחח איתך באישי, כדי להחכים ולשמוע טיפים..

אם לא אכפת לך כמובן

בס"ד

ולתת שיתקררו בתוכו  ואז לשים ישר את המטרנה?או קודם לתוך כלי זכוכית וכו'..?

גם אני בפעם האחרונה שמתי רותחים בבקבוק כשיצאתי ואז נשאר לי רק לשים את המטרנה..

ואם לא - אז תעשי את זה את. אל תתביישי.

אל תשימו מים רותחים בבקבוקים של התינוקות!

מזהירים מפני זה מאוד מאוד.

הדבר הכי טוב לעשות זה כל יום להכין מים רתוחים ולקרר אותם, להשים אותם בבקבוק ואז להשים מים רותחים כדי לחמם לטמפ' הרצויה.

ואף פעם לא להשים מטרנה עם מים רותחים! זה יכול לעשות בלגן רציני בבטן.

בהצלחה! 

שאת אוכלת מהם??? מה ההבדל?

הרעיון של סבון כלים זה שהוא נשטף בקלות ע"י מים...

בקבוק שאוב לא, בקבוק מים לא, בקבוק חלב פרה כשהתינוק מספיק גדול לא, אבל בקבוק פורמולה כן!

במפעלי התמ"ל מסתובבים חיידקים ממש לא סימפטיים (כמו סאקאזאקי שאאל"ט נפטרו ממנו שני ילדים בצרפת לפני כמה שנים). ממש לא אותו סדר גודל של החיידקים שהתינוק מלקק מהרצפה. חיידקי מזון וחיידקים סביבתיים זה לא אותו דבר. אז כשאין ברירה נותנים תמ"ל, אבל בשביל שזה יהיה בטוח צריך להקפיד על הכללים - לא לשמור בקבוק שהתינוק כבר טעם ממנו, ולעקר בכל פעם. אני מסכימה שזה קשה מאוד...

בס"ד

"לא לשמור בקבוק שהתינוק כבר טעם ממנו"?- אם אני מאכילה אותה 100 CC ומתוכם היא שותה 60 נרדמת לרבע שעה ומתעוררת לעוד- לא לתת לה כי היא כבר טעמה ממנו?

אפשר לדעת מה הפירוש "לעקר"?כאילו לשפוך לתוך הבקבוק ולתוך הפטמה מים רותחים?זה הכוונה?

אם אני לא ממש מייבשת אחרי כל ניקוי אלא מנערת את הבקבוק מהמים(אין זמן!!)אז זה בעייתי?

תודה רבה רבה!!

ניקיון: "ניקוי הבקבוקים יעשה לאחר כל האכלה.

לנקות היטב את הבקבוקים, הפטמות, המכסים והטבעות וכן את כל הכלים המשמשים להכנת התמ"ל באמצעות מברשות ניקוי מיוחדות ולהשתמש במים חמים ובסבון.

לשטוף היטב במים חמים. חשוב לוודא שהחורים של הפטמות פתוחים על ידי מעבר מים נקיים דרכם (ניתן לנקות במדיח בטמפרטורה של C 65⁰). לאחר מכן יש להרתיח במשך חמש דקות רצופות בסיר כשהם מכוסים במים.

להוציא את הנ"ל מהמים הרותחים, ולייבש באויר, בתנאים המונעים זיהום. אסור לייבש על גבי מגבת מטבח!  לייבש  על מתקן ייבוש כשפתחי הבקבוקים כלפי מטה.

קיימת אפשרות של שימוש בסטריליזטור ביתי, השימוש בהתאם להוראות היצרן."

הגשה: "מומלץ להגיש התמ"ל המוכן לתינוק מיד עם הכנתו. ניתן להכין מראש מנה נוספת להאכלה הבאה. מנה זו יש לשמור במקרר  ובלבד שלא יעבור פרק זמן מירבי של 8 שעות מרגע הכנת התמ"ל ועד להאכלת התינוק.

פרק הזמן מרגע הגשת התמ"ל ועד לסיום ההזנה לא יעלה על שעה אחת בטמפרטורת חדר. אין להחזיר למקרר תמ"ל מוכן שחומם.

אין להשתמש בתמ"ל מוכן מעבר לזמנים ולתנאים שהוזכרו."

מצורף המסמך שהעתקתי ממנו (של משרד הבריאות), יש שם עוד הנחיות חשובות.20110606151343.doc

המלצות שלי:

1) כפי שנאמר לך, לקנות כמה בקבוקים. ככה תוכלי לטפל בכולם במרוכז בערב (או להשאיר לבעלך שיעשה את זה).

2) להכין תמ"ל בבקבוק גדול, ולשפוך ממנו רק קצת (נגיד 30 מ"ל) לבקבוק קטן יותר. את הבקבוק הגדול תשמרי במקרר ולא תצטרכי לזרוק כי היא לא טעמה ממנו. אם היא גומרת את ה30 ואת רואה שהיא רוצה עוד - מצוין, תלכי למזוג עוד 30 וכן הלאה. ממילא מומלץ כשמבקבקים לעשות הפסקות יזומות ולראות אם יש צורך בעוד או לא.

אז איך הם לא משפיעים מיידית כשהפורמולה מוכנה? ורק לאחר שהתינוק טעם הם מסוכנים???

הרוק של התינוק נותן להם מצע נוח להתרבות. לכן מהרגע שהתינוק טעם לא שומרים את המנה יותר משעה. אז הם לא יספיקו להתרבות בצורה מסוכנת.

קניתי נוזל כזה לשטיפת פירות. אני מתיזה על הפירות. משרה כמה דקות ושוטפת, או אם יש הרבה פירות- מוסיפה מים לנוזל ומשרה במי הסבון הללו.

מולסה הוא המיצוי של הסוכר , נראה לי סוכר קנה, לפני שהפיקו ממנו את החלק היבש- שהוא הסוכר דמררה שאנו מכירים, ולפנ שממנו הפיקו את הסוכר הלבן. ובקיצור- הוא מכיל משהו פרט לקלוריות.

ואם את לא יכולה אפידורל- בררי על חדרי לידה שבהם יש גז צחוק . וטשטוש אפשר בכל מקום. יש יתרונות ויש חסרונות לשתי השיטות.

אני ממליצה לך בחום לנצל א הזמן שנשאר עד ללידה, להכנה טובה ללידה ללא משככי כאבים.

גז צחוק לא עוזר (סליחה, אחותו) למי שאין לה כלים אחרים. לא ידגדג את הכאב, אפילו.

לגבי טשטוש - הוא מטשטש את ההכרה, אבל לא את הכאב (מנסיון כואב מאוד, לצערי...). כלומר, את סובלת אבל לא מצליחה להפריע לצוות, ולכן הצוות ממש אוהב את הטשטוש. בנוסף, הוא ממש פוגע בחוויית הלידה, וגם יש מחקרים שמראים השפעות שלו על הילד ממש עד לבגרות. בין אפידורל לטשטוש אני ממליצה בחום על אפידורל. ומאחר ובמקרה שלך אין... ממליצה בחום להכין כלים משל עצמך להתמודדות עם הכאב.  יש לך עוד מספיק זמן בהחלט!

אני תמיד לוקחת בלידות שלי בסוף גז צחוק,זה לא מקל על הכאב,מה שכן זה עוזר לי לנשום.

לגבי טישטוש לא ממליצה בכלל,את פשוט הופכת להיות מסוממת,וזה עלול להשפיע גם על נשימת התינוק לאחר הלידה.

הכנה טובה,ממליצה גם לקחת דולה.

ואני מבררת לך איך אפשר לנסות להעלות את הטסיות בדם.

לא הפריע בכלל לתינוקת, אבל כנראה בעיקר משום שכל זה לקח פחות מ10 דק'...

נכון, יש חסרונות ל2 השיטות ויש גם יתרונות. לא ברור שכל לידה היא אפשרית ללא משככי כאבים ולא משנה מה היתה ההכנה ( מנסיון כואב לצערי)

והוא עוזר אפילו בלי לדעת.

ב לידה השניה שלי, שהיתה בניתוח קיסרי, בהרדמה מלאה, הכניסו אותי לחדר ניתוח, והמרדים שם לי מסכה על הפנים שחשבתי שהיא של חמצן, אחרי כמה נשימות הרגשתי שאני מצליחה להתמודד הרבה יותר בקלות עם הצירים

(ברגעים הספורים עד שהרדימו אותי לגמרי) ואני אפילו לא ידעתי שזה גז צחוק, הפרט הזה התברר לי רק בהמשך.

למרות שאכן, כדי באמת לנצל את גז הצחוק צריך לדעת איך לעשות זאת. אבל אני מאמינה שבמקומות שיש, המיילדות יודעות לתת הנחיות לשימוש נכון.

אצלי הוא עזר קצת בהתחלה. אבל בצירים החזקים (מפיחה 7 בערך) ובצירי לחץ הוא רק הפריע  ועשה לי יותר סחרחורות.

אני התאהבתי בו... הרגשתי ממש בשליטה והרגשתי עדיין את הכאבים אבל לא ברמה של להיות בלעדיו.

המיילדת הציעה לי אותו כשנכנסנו לחדר לידה ולא רציתי אפידורל עדיין. היא הסבירה לי ולבעלי איך להשתמש בזה ובצירי לחץ ובלידה עצמה בעלי היה לידי וכל הזמן הזכיר לי איך להשתמש בגז יחד עם הנשימות וזה היה מעולה!

בעז"ה בלידה הקרובה אני מתכננת לבקש אותו מיד, בלי שיציעו לי בכלל...

יש מישהי שמטפלת בהומופטיה ויש לה משהו שמעלה את הטסיות אני אישית לא הספקתי לקחת את זה כי הייתי לפני לידה כששמעתי על זה אם תרצי אבדוק לך.

ויש גם טיפול ביקום שמישהי מהישוב שלנו עשתה לפני כל לידה וזה עזר לה בלידה ואחרי......

חשוב ביותר לכתוב באותיות ברורות וגדולות כמה הטסיות שלך ( באמת מה המספר שלך?)

אני עשיתי יום לפני הלידה (הייתי כבר סוף 40 ) בדיקת דם וזה עזר להם בחדר לידה .

שיהיה הרבה בהצלחה וטישטוש לא מומלץ כי הוא משפיע על התינוק

תקראי את הספר לידה פעילה ותעשי תרגילים ובע"ה תלדי בשמחה בקלות ובשלום

ברכה והצלחה

המספר שיצא ל בבדיקה האחרונה זה 88 (אלף, כמובן), ומתחת ל-100 לא נותנים אפידורל... אני צריכה לעשות שוב בדיקת דם לראות מה המצב,

נמשיך לבדוק ונראה מה יהיה.

תודה!

ובכל זאת נתנו לי אפידורל..

אבל אולי יש משתנים נוספים שצריך לקחת בחשבון

http://www.lifemojo.com/lifestyle/תזונה-לאיזון-רמת-טסיות-הדם-בגוף-שלך-113960136/iw

http://www.drk.co.il/

לה יש את הקפסולה להעלת טסיות דם שתפי מה יצא שגם אני אדע ללידה הבאה...

והיא אמרה שיש לה משהו שהיא מכינה במיוחד בשביל זה.

השאלה שלי - כמה לסמוך עליה? אף פעם לא שמעתי עליה, וקצת מלחיץ אותי לקחת כל מיני דברים בהריון בלי לדעת שזה מאה אחוז בטוח... לפי מה שהיא אומרת יש לה אישורים של משרד הבריאות וכאלה, אבל עדיין קצת מלחיץ, מישהי כאו יודעת פרטים עליה?

נמוכים - פירוש הדבר שאת יכולה לפתח דימום  בלידה או לאחריה, לא עליך, וזה יכול להיות מסוכן ביותר. לא תמיד מצליחים להשתלט על הדימומים האלה, כך שאני ממליצה לך ללכת למרפאטה בסיכון, למרות שאין לך חשק.

לא ניתן להשפיע על רמת הטרומבוציטים ע"י אכילה. כן ניתן להגביר קרישות דם ע"י  הכנסה מוגברת של ויטמין Kשמשתתף בתהליכי קרישה בתוק זרז. יש אותו הרבה בכל סוגי הכרובים, אבל אני לא ממליצה לך לשחק עם זה.

לגבי מולסה - כן, זה מוצר בריא, ניתן להשתמש בו במקום סוכר, במקום דבש ובמקום ריבה.

אני פשוט אוהבת חלבי, אז כיף ששבועות!!

חג שמח

כי אני כרגע הכנתי לעצמי מילקשייק מפנק 

אצל ההורים בחג..בדרך כלל יש להם אוכל ממש טעים.. אבל כולם שם בדיאטה- מקווה שהכינו לפחות משהו אחד לא דיאטתי ..

יום חמישי- העמסת סוכר 100 בלעעעע.. כבר הורדנו סרט לראות יחד במחשב נייד שם במרפאה כדי להעביר את ה3 שעות..

שיעבור בקלות ובכיף!!

ואצלי היום-

הקב"ה נתן לי ברכה מיוחדת בזמן ובכל מה שהכנתי,

העוזרת הגיעה לנקות,

הילדים היו בסדר,

הספקתי לנוח

גם בעלי הספיק,

כיבסתי וקיפלתי ושמתי במקום,

תודה לך ה'!!

תוצאות טובות! איזה סרט הורדתם?

איך היה החג?היה משהו משמין לאכול

א. אני מחלימה מקדחת החלב  . ממש הדגמתי את המחלה לתפארת כולל חום , ורעידות . ועכשיו ב"ה שהמציא את האנטיביוקה , אני מבריאה .

ב. למרות הכל התינוקת שלי בעיקר יונקת . הלואי שימשיך . אשמח לעצות להגברת החלב.

ג. היתה לה איזו בעיה , די מדאיגה , והרופא אומר שזה הולך ומשתפר . יש סיכוי להחלמה מלאה בזמן הקרוב . יש !!!

..  התורה כידוע נמשלה לחלב - שזה המזון הראשוני שהתינוק צריך. לא סטייק וצ'יפס , לא טופו עם נבטים . פשוט חלב. ככה התורה - הפשטות שלה עמוקה מכל תורה אחרת.

אז..קבלת התורה באהבה. לכל החברות

בריאות לשתיכן ושפע חלב.

עצה עיקרית להגברת חלב זה מנוחה ותזונה טובה.  אפשר גם לשתות בירה שחורה.

חג שמח!!!

זה להתפלל אל השם שיזכה את הבת שלך לאכול מהמרקחת האלוהית שהוא מכין לה דרכך, ושלא תצטרך לאכול כל מיני מרקחות מעשה ידי אדם...

ובד בבד עם התפילה - להאמין באמונה שלמה שהקב"ה אכן מכין בתוכך את כמויות החלב המדוייקות והמספיקות לבת שלך. לחשוב חיובי חיובי חיובי כל הזמן!

הגברת חלב,בעיקר להניק,לנוח ולאכול טוב..ואם את אוהבת חילבה תוסיפי את זה לאוכל שלך אם לא אז יש את זה גם בכדורים.

החלמה מהירה!!

איך עבר החג?

אני מרגישה תנועות ממש ברורות!!

בשבועיים- שלושה האחרונים אני כבר מרגישה את הפירפורים ועכשיו אני ממש מרגישה אותו בועט! ב"ה!!
 

(אפילו בעלי הצליח להרגיש...)

תהנו..

את יכולה לפנות אלי באישי. ביתי השמינית כרגע בת חצי שנה והיא הראשונה שעשתה לי סרטים בהנקה. היא פשוט לא הצליחה לינוק כנראה בגלל מבנה הלסת  (ולא, הלשון לא קשורה, לפחות לדברי כל מי שבדק אותה..)

זה היה קשה אבל התעקשתי, וגם אני שילבתי בקבוק. פשוט הייתי מתחילה בהנקה, כמה שמצליחים ואז משלימה בבקבוק, כל פעם עוד שישים. ועכשו היא יונקת מלא!!!

המשרל של התינוק כפול 150 לחלק למס' הארוחות ביום.

לא מערבבים מטרנה עם חלב אם,נותנים לדוג 30 מטרנה ומוסיפים 30 חלב אם בבקבוק נפרד וכו'..

כדאי גם להתייעץ עם היועצת הנקה.

וללמוד איך להאכיל מבקבוק כמו הנקה עם הפסקות וכו'.

בס"ד

יוצא לי לפי הנוסחא 96 CC.

אז לתת  בקבוק של מטרנה 50 וחלב 50?אחד אחרי השני?

אם היא פולטת הרבה ולא עולה במשקל האם זה רפלוקס?ללכת לרופא?איך מאבחנים?

מצטערת על ההפצצה...

דבר ראשון, תמיד כדאי ללכת לרופא ולאבחן אם זה ריפלוקס. לתת קודם כל חלב אם, כמה שהצלחת לשאוב. ורק אח"כ מטרנה. לפעמים בגלל שזה בקבוק האם אוכלים מהר והרבה, יותר ממה שהם צריכים ולכן פולטים החוצה.

הכי הכי חשוב - להרגע!! אם תהיי בטוחה שיש לך מספיק אוכל בשבילה - יהיה!

לגבי השאיבות. בטח זה מאוד מתסכל אותך - אני שאבתי ושאבתי עד שהגעתי למסקנה שמרוב שאיבות אין לי כח לחייך אליה, וזה נראה לי יותר חשוב. הפסקתי לשאוב ופשוט התעקשתי לנסות להניק כל ארוחה (למרות שאצלי היא פצעה אותי נורא בגלל מבנה הלסת שלה.)

בסוף כשהיא הגיעה לגיל 3 חודשים היא גדלה ולמדה לאכול כמו שצריך. צריך סבלנות..

זו ילדה ראשונה?

בס"ד

פטמות שקועות,.. וזה מתסכל.

כל הנקה לוקחתץ כמעט שכתיים והיא לא מפסיקה, קשה לה..

היום נתתי לה פעם 1 מטרנה..

איך אדע שהיא לא אלרגית?

ועוד שאלה- האם הפליטות ממטרנה הם יותר לבנות וסמיכות כאלה?

תודה רבה רבה!!

ילד חדש זה היכרות חדשה. צריך סבלנות. אין לי נסיון עם אלרגיות ובכלל אצלי היא הראשונה שאכלה מטרנה באופן סדיר במשך שלושה חודשים. אבל הכי כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ורופא/אחות טיפת חלב.

בעז"ה כשתחתני אותה, לא ישאלו אם היא ינקה מלא... כדאי להסתכל על זה גם ככה..

בס"ד

איך שמרת על כמויות החלב אם לא הנקת 3 חודשים?

אני ממש רוצה להניק אותה כשתגדל בעז"ה קצת ויתחזקו המציצות שלה(הפטמה שלי דיי מסובכת...)

לא 'לא הנקתי' אלא, הנקתי כמה שהצלחתי. לפעמים יותר לפעמים פחות. בכל מקרה ניסיתי להניק לפחות 4 ארוחות ביממה, ואם מאוד כאב לי - שאבתי. אצלי, זה היה פחות כואב מההנקה. בכל מקרה אפשר לעבוד על הגברת כמות החלב גם בגיל חודשיים-שלושה, העיקר שלא יפסק, ואז לחדש הנקה זה יותר מסובך, אבל גם זה אפשרי, לפחות לפי סיפורים שונים ששמעתי.

תעבדי עכשו על ההתחזקות שלה ושלך. אני בהחלט מבינה את יועצת ההנקה שאמרה לך להפסיק קצת את ההנקה, לשאוב כדי לשמר ולתת לה לגדול ולהתחזק. הרבה פעמים כשהם מגיעים לגיל חודשיים זה עולם אחר. כל אחד בקצב שלו.

תנסי אולי כשאת מניקה להשען אחורה, ולהניח אותה שתהיה ממש שעונה עלייך (כלומר המשקל על הבטן שלך ולא על היד שלך) ובצורה אנכית או אלכסונית - פחות או יותר לאורך הבטן שלך, ושתנסה להגיע לפטמה ממש לבד - לפעמים אז הם מצליחים לתפוס יותר טוב. (גם אם לוקח יותר זמן עד שהיא תתמקם... כל זמן שהיא לא עצבנית כבר מרעב זה בסדר) אם יש לךך פרטיות ואת יכולה להיות בלי חולצה - יותר טוב. ושגם היא תהיה בלי (מקסימום תכסי מלמעלה). אם לא - לפחות תהיו לבושות בשכבות דקות. כמה שיש יותר מגע הם יודעים לעשות תעבודה יותר טוב (-:

בקשר לבקבוק, יש כללים שכדאי לשמור עליהם תמיד, ובעיקר כשרוצים לשמר הנקה -

להאכיל אותה כשהיא בתנוחה זקופה ככל האפשר, מפטמה עם חור הכי קטן שיש. להאכיל  קצת - להפסיק. עוד קצת - להפסיק. בין לבין לשים לב שהיא מחפשת. לא 'להאביס'. לדאוג שהפטמה לא תהיה מלאה לגמרי בחלב אלא רק חלק. זה מדמה יניקה הכי טוב שאפשר.

אל תהיי עצובה שאת נותנת לה מטרנה. תשמחי שאת אמא טובה ודואגת לכל צרכיה ולא מרעיבה אותה חלילה. בע"ה זה זמני ותציחי לחזור להנקה מלאה.

בס"ד

את צודקת שזה באמת הכי דומה ליניקה, כאשר פטמת הבקבוק אינה מלאה.. אבל זה עושה להם גזים לא?

כי אז נכנס להם יותר אוויר...

אנחנו לבינתיים מגבירות חלב, ואחרי שהמשקל שלה יעלה נתחיל ללמוד "איך להניק", אם במידה ואכן אני יכולה להניק..

אני מתוסכלת כי היא פולטת ממש הרבה ולדעתי זה רק כי יוצא לה מהר מהבקבוק והקיבה שלה כזאת קטנטונת-

מה גם שאפילו אחרי 100 CC  היא לא רגועה ורוצה עוד.. עד שמתחיל הכאבי בטן.. ואז הפליטות..

יש לכן איזה בקבוק להמליץ עליו?

אני משתמשת באוונט, מס 1.. הפטמה הכי קטנה..

תודה ממש!!

ותמיד האכלנו אותה עם פטמה חצי מלאה - ולא היו יותר גזים בגלל זה.

היועצת אמרה בינתיים בכלל לא להניק ורק לשאוב?

זה נורא מוזר לי, את יודעת? טוב, היא בטח יודעת הרבה יותר ממני, אבל למה? למה? היא לא חוששת שהיונקת תשכח בינתיים איך יונקים? וגם בשבילך זה נשמע לי נורא קשה כל-כך הרבה לשאוב ולשאוב - אני לא הייתי מסוגלת!

את לוקחת חילבה או איזשהו מגביר חלב?

יש מישהו שעוזר לך? אחות, אמא, משהו? שלא תתמוטטי! את אוכלת, שותה?

לשאלות האחרות שלך אני לא יודעת לענות, מצטערת יקירה.

וניא צראה תנועות חיפוש כי היא לא מבדילה בין כאב של רעב לכאב של עומס כך שזה הפעולה הראשונה שהיא תעשה.

כי 100 נשמע בסדר גמור ( עד 120) אלא אם כן היא נולדה גדולה.

ואוונט מס' 1 מצוין.

 שאצלי עובד עכשיו מעולה!!

בהתחלה היו לנו הבקבוקים הרגילים. היא אכלה, הכל היה טוב, עד שהתחילו הגזים...  צרות צרורות.

ואז עברנו לבקבוק של MAM. הם מעולים! ולמה? כי יש להם למטה חורים. החורים האלה מוציאים את האויר שהצטבר בבקבוק, תוך כדי אכילה מהבקבוק. פתאום שומעים שם רעשים ומקורם מהחורים האלה.

בבקבוק הרגיל גם עשינו לפחות פעמיים הפסקת גרפס.. ובזה רק בסוף צריך.

זה ממש מעולה. עכשיו קנינו שלושה בקבוקים כאלה, ומשתמשים רק בזה.  יש לזה גם צורה שכנראה באמת הכי קרובה להנקה.  והיא כנראה מאוד נוחה להם, כי כשרציתי לתת לה מבקבוק אחר (סתם כי היה לי נוח) היא לא הסכימה!! עד שחזרתי לבקבוקים שהיא התרגלה - וזה פתר את הבעיה.

רק שימי לב שיש להם מספרים. פטמה מס' 1 זה לחודשים 0-2, בגיל חודשיים עוברים כבר למספר 2...

על הקופסות של הפטמות כתוב בדיוק מתי מה... כדאי לבדוק את זה.

לנו זה ממש ממש עזר. כדאי לנסות את זה.. .

ועוד משהו לגבי הפליטות - בבית חולים אמרו לנו לא לתת לה לאכול יותר מידי, כי יש תינוקות, ובעיקר הגדולים, שאוכלים הרבה ואז הם פשוט פולטים - מקיאים את הכל. כי זה יותר מידי.

ואני הייתי עד לפני שבועיים בערך בסרט שלך...

אז אם יש עוד שאלות או צריך עוד עזרה - אני גם בשיחה האישית אם  צריך.

בהצלחה רבה רבה!!!

אני לא הנקתי וכמעט ולא סבלו אצלנו מגזים.

ממליצה בחום.

ולא, אין לי אחוזים  אצלם אלא רק המון הכרת הטוב!!

והיא ברוך השם עלתה יפה במשקל.

חלב אם הוא עשיר יותר בקלוריות ולכן גם כמות קטנה היא מאוד מזינה.

בס"ד

ד"א, אני מצטרפת להמלצות על מאם.. זה ב"ה דיי עוזר, הלוואי וימשיך ככה!

האמת שנעזרנו גם בגרעפווטר..

כנראה בגלל העצירות ניהיה לך טחורים.

מה עושים עם זה,כמה טיפים:

לשתות המווווון,לאכול סיבים תזונתיים,פירות יבשים,
עגבניות וכו´..
לפני שנכנסים לשירותים,לשטוף קצת את האיזור במים חמימים,
לשבת בנחת בשירותים בלי לחץ,לנסות לא ללחוץ,אלא לזוז קדימה ואחורה,להניח שרפרף מתחת לרגליים.
בסוף,לשטוף שוב ולמרוח משחה טבעית בשם הממליס..

ואם את עם ברזל אולי הוא עושה לך עצירות,נסי לשנות ברזל.

באיזה חודש את?

ואני כרגע לא עם ברזל אלא עם מולטי-ויטמין כללי כזה... והמשחה הזאת- אפשר לקנות אותה בכל בית מרחקת?

בס"ד

לשתות על הבוקר (על בטן ריקה) כף שמן זית.

זה מאוד מאוד מאוד מרכך את היציאה.

בחודש האחרון יש לי הרבה פעמים טחורים, ואם אני מגלה את זה באמצע היום אני גם לוקחת שמן זית.

אחרי יומיים עם שמן זית הכל עובר (אפילו קחי 3 פעמים ביום - הרי זה טבעי ואפילו בריא בלי קשר לטחורים).

תנסי זה ממש ממש עוזר!!!!!!!!

והקאתי אותו חצי שעה אחר כך

משהו שמאוד עוזר -

א. לכווץ את הישבן כמה שאפשר, גם בהליכה, עמידה וכל דבר שעושים - זה מקל מהר מאוד. כי זה מכניס את הורידים פנימה.

ב. לשים שמן שקדים אחרי מקלחת.

שיעבור מהר מהר ובקלות!

מרכך מרפא ויש גם תרגיל שעושים כדי לא לגרום ללחץ על פי הטבעת

כמו כן תאכלי סלט ירקות , שמן זית  זה מרכך הכל מרקים .. ומיץ ענבים ...

אפשר בהום סנטר (או חנות שכזאת) למצוא צינור עם טוש קטן שמתחבר לכל שירותים רגיל (עולה בין 30 ל-100 ש"ח,תלוי איזה) או ממש חלק לשטיפה שמתחבר על האסלה.

היו לי הרבה צרות של עצירויות וזה ממש שידרג את החיים.השטיפה מאוד עוזרת ואם צריך יש גם אפשרות להגביר את הזרם וזה פשוט בציקצ'ק עושה לך חוקן.

חוצ"מ שגם הלכתית זה נחוץ לקנח עם מים ולא עם נייר,אחרת אי אפשר להתפלל..

אני יודעת שיש אפשרות לקנות כזה שגם עם מים חמים.

עוד משהו שחברה לימדה אותי ואני ממש מברכת אותה עד היום,זה כלל קטן בתזונה : אם אוכלים לחם/פחממות לבד זה גורם לעצירות, וגם אם אוכלים רק ירקות לבד יכולה להווצר עצירות, צריך לשלב את שניהם יחד בשביל שהעיכול יתרחש כראוי,מספיק להוסיף לסנדוויץ כמה פרוסות ירקות טובות.

וגם מצתרפת להמלצה על שמן זית על הבוקר + להתחיל את היום עם 2 כוסות מים.

ועוד דבר,לא בריא,אבל בכיף... גלידה ומילקשייק.עוזרים בהחלט.

רק שיהיה בבריאות בקלות ובשמחה.

למרוח שם דבש. באמת באמת. אחרי כל שטיפה. פלא פלאים.

כשצריך להיות בנוחיות,

אז לשבת זקוף ולהוציא אויר מהפה בכוח ולאט לאט.

זה עושה את אותה פעולה של הלחיצה אבל הרבה פחות כואב.

לי אישית זה עזר מאוד כשהיה לי גם טחורים וגם פיסורה.

(לא עלינו ולא על אף אחד   )

אני זוכרת את עצמי איך לא הצלחתי להבין למה הריון זה דבר כל כך קשה, ואחרי כן גם לא הבנתי למה לידה והנקה וגידול של תינוק יכולים להיות כל כך מתישים...

אבל בסופו של דבר זה עובר ברוך השם! אני יודעת שקשה לראות עכשיו את העתיד המתוק - אבל העתיד הזה מחכה לך בצורת תינוק/ת מתוק/ה שיחייכו אליך רק כי את אמא שלהם!
 הייסורים שווים את התוצאה בע"ה!

משהו מציק לך?או סתם בלי סיבה?

קודם כל לייצור לך מיטה נוחה עם כריות וכו'.

אולי לעשות הרפיה לפני השינה.

לשתות ולעשות פיפי שלא יהיה סיבה לקום.

ואולי גם משהו טבעי לקחת.

בהצלחה! לילות רגועים

האמת שאין סיבה מיוחדת שאני לא מצליחה להרדם חזרה.

הלילה היה לי חם והדלקתי מזגן והיה לי ממש נעים.ובכל זאת לא נרדמתי,היתי ערנית לגמרי.

אל תנסי להירדם. תעשי את מה שעליך ממילא לעשות (כלים, כביסה...) או תקראי ספר.

שימי גם לב, שלפעמים נהיים זקוקים לפחות או ליותר שעות שינה..

זה נדודי שינה קשים... בעלי היחיד שמצליח להרדים אותי.. 

מה עוזר לך להירדם?

אור עמום/חושך מוחלט?

מוזיקה שקטה/דממה?

תבדקי את עצמך מה התנאים האופטיימליים כדי שתירדמי..

אצלנו בעלי מדבר איתי עד שאני נרדמת, מספר לי סיפורים, מקריא לי דברים, וככה אני נרדמת...

אל תישארי עייפה, זה מקשה על התפקוד...

איך בעלך מצליח להרדים אותך??

זה בכלל סקופ שגבר נרדם אחרי אשתו

מה, הוא מספר לך על המניות בבנק עד שאת נרדמת?

איזה חמודים!

עד שאני נרדמת...

והוא החליט שכשהוא נרדם אחריי אני רגועה יותר אז הוא משתדל להרדם אחריי... מצחיק לא?

סתם..

שתהיה לידה מלאה בנחת!

את זאת שהייתה בפנים, ולקפל את מה שיצא מהחבל ואו המייבש וזה מעייף מספיק בד"כ

וזה גם מלאכה שקטה יחסית שלא מפריעה לבני הבית

ואם המצב ממש חמור אני הולכת לאסוף חפצים מהרצפה בחדרים של הילדים ואחרי 100 התכופפויות

לרצפה את מרגישה כמו אחרי ריצת 3 ק"מ....

כנראה שהקב"ה רוצה שנתרגל לשינה לא כ"כ מסודרת.. כי אוטוטו בעז"ה נצטרך לקום בלילה..

בהצלחה!

תעשו מה שנוח לכם.

נשמע שנוח לך שהוא איתכם בחדר אז שישאר איתך! תלכי עם הלב שלך- את יודעת הכי טוב מה טוב לתינוק שלך ולך.

וסתם ככה- אצלנו הבת הגדולה ישנה איתי במיטה עד גיל שנה וקצת ועכשיו הבן שלי ישן איתי. (סתם שתביני שבשבילי לדוג' ארבעה חודשים זה פיצי!)

וגם בקשר למיטה, אצלנו היא נכנסה יופי בחדר שלנו, אז אם יש לכם מקום זה לא אמור להוות בעיה.

הגיוני שאת עדיין משאירה אותו איתך וקל וחומר כשהוא ישן בעריסה שלו...

היועצת שינה כתבה שילד מגיל חמישה חודשים עד שנה, סביר שיאכל ארוחה אחת במשך הלילה.

נראה לי שאת יכולה להיות רגועה...
את גם יכולה לנסות להאריך לו את הזמן בין הארוחות בעזרת מוצץ

או פשוט להרגיע אותו קצת עד שהוא יתרגל לרווח יותר גדול בין הארוחות.

אם טוב לו וטוב לכם - אז שכל מי ש"יודע" - שילך לדחוף את האף במקום אחר מאשר בחדר השינה שלכם  

גם אם תינוק לא צריך אוכל בלילה (גם כן... מה, כולם? כל התינוקות? היא מכירה את כל התינוקות בעולם ויודעת? היא שאלה אותם?), הוא עדיין צריך אהבה וחום ואמא בלילה. הוא גור קטן. 

הנה חתולה שיודעת להיות אמא גם בלילה:

http://www.youtube.com/user/dragomirnet86#p/a/u/0/Vw4KVoEVcr0

שאם הוא איתך בחדר הוא מתעורר בגלל הריח שלך. ואם הוא בחדר אחר הוא כנראה יפתח מרוחים גדולים יותר וזה בריא לתינוק שינה רצופה.

למרות שבגיל 4 חודשים הוא עלול להמשיך לקום מהרגל גם אם תעבירי אותו.

לגבי אם קשה יותר לגמול בגיל גדול יותר אז ככל שההרגל ארוך יותר קשה יותר. 

בהם הוא היה צמוד לאמא שלו 24 שעות ביממה 

הוא אמור להיפרד ממנה בהדרגה. 

זה לא "בריא לתינוק שינה רצופה". שינה של תינוק ומבוגר שונות מאוד. זה כמו שתגידי ש"בריא לתינוק ללכת על הרגליים". זה מאוד נכון, כשהוא יגדל קצת. תינוק ישן מקוטע, ומחזורי השינה שלו קצרים משל מבוגר. השינה של התינוק משתנה בהדרגה והופכת לדומה לשינה של מבוגר בתוך כמה שנים. 

בכלל, כעקרון, תינוק משתנה בהדרגה והופך לדומה למבוגר בתוך כמה שנים הציפיות שלנו צריכות להיות בהתאם (ואז נחווה פחות תסכול). 

אצלי הילדים עד גיל שנה ויתר בחדר לא מפריעה לנו ויותר מזה עד אז הם קמים כל 3 שעות טוב לי טוב לו/לה ...

אחלה

מה, הם קמים לאכול? או למוצץ? וחוזרים לישון בקלות?

בינתיים זה לא מפריע לי... אבל תמיד אני מפחדת מהשלבים שצריך לגמול.... 

ואם אני לא שומעת הם לומדים או לבכות יותר חזק או לא לקום או להגיד אבא

ומרגע שבעלה הביא לה את מי המקווה, 20 דקות והפשוש היה בחוץ

אה, ואומרים שגם סגולה טובה, שאם הצירים והפתיחה לא מתקדמת.

שהבעל יצא לגמרי מבית החולים (לכביש ממש) ויחזור אחרי כמה דקות.

עובד בדוק!!

(סגולה ממילדת חסידות צאנז, שהוכיחה את עצמה היטב בלידת ביתי הגדולה: אחרי יומיים זירוז שלא זז בחדר לידה.)

מעניין איזו לידה הייתה אמורה להיות לי אם לא היינו עושים את כל זה

אבל אני בעד,מה שלא מזיק..ואם זה יועיל אז למה לא?!

אבא שלי תמיד היה שומר מהאפיקומן לכל השנה- למקרה שמישהי מהבנות שלו תלד.

לקחתי לכמה לידות- ואני לא יודעת אם זה מה שהשפיע- אבל די מהר אח"כ התפתחה לידה.

איך זה לא כתוב??

לומר את השם 'אמתלאי בת כורנבו' (אמא של אברהם אבינו) כמה פעמים (לא זוכרת כמה ,סליחה)

ואת שמה של אמו של דוד המלך -'ניצבת בת עדיאל'

והפרשת חלה ,אמרו?

יש גם את המפתח של קבר רחל אימנו...

ואת כיסוי הטלית של הרב אליהו זצ"ל.

לקבל קבלה לומר נשמת אחרי הלידה..

הלידה הקודמת היתה כ"כ ארוכה שקיבלתי על עצמי לומר נשמת במשך חודש,רק שתגמר כבר...

הלידה האחרונה שלי היתה ארוכה ולא התקדמה, והשתמשתי בסגולה ט' של מזמור לתודה, בנוסף לסגולות הידועות. בקשר לטבילה בתחילת חודש תשיעי - מנסיון, להקפיד שתהיה בלנית/ חברה, כי זה מפחיד ליפול במקווה במצב הזה ויכול להיות גם מסוכן.

אני לא ילדתי...

אבל זה ספר עם פירוש של אותיות

של הרב קוק זצ"ל

שמים מתחת לכרית של היולדת....

אמא שלי ככה ילדה אותי...

בהכנה ללידה ילמדו אותך ואת בן הזוג איך להתמודד עם הצירים,מתי לצאת לכיוון בית החולים,

מה זה ירידת מים וכו'.. משככי כאבים.

אני אישית ממליצה על פרטי זוגי ככה אפשר לדבר על הפחדים,חששות ציפיות ועוד..

ההכנה תהיה מכוונת ספציפית אליכם.

תלו גם מה התקציב שלכם,יש דרך הקופ"ח שזה בדר"כ עם עוד 10 זוגות..

יש גם בבית חולים הכנה ללידה.

של הקופ"ח לרוב זול יותר ..סביב ה 250 ש"ח.

פרטי אצל דולה /מיילדת בין 500-1000 ש"ח.

ומחפשת שם, ורוצה גם מיילדת וגם קורס, אז יש לה אפשרות ללכת לקבל הדרכה של מיכל פינקלשטיין בביקור חולים.

היא מעבירה שם, זה עולה 500, אבל אם את בלאומית או מאוחדת הקופה מחזירה לך משהו כמו חצי...

ואז יש לך גם מיילדת וגם החזר קופ"ח. שם יש קבוצה, אבל זה לא בהכרח יותר קשה.

אני עשיתי אצלה (בקבוצות קטנות יותר) והיה מעולה.

שווה את זה לדעתי.

לילדים אין כל כך  תפיסה של זמן. עבורם לחכות חצי שנה לאח/ות זה נראה כמו נצח. אפילו חודש זה הרבה בשבילהם.

אני תמיד סוחבת כמה שיותר מאוחר ומחכה שהם ישאלו - אמא,למה הבטן שלך כל כך גדולה?

ואז כבר אי אפשר להסתיר...

קודם כל, כי באמת מגיע להם, בהיותם הכי קרובים.

דבר שני, בשביל שלא ירגישו ש"קורה משהו" (וילדים תמיד מרגישים - בעיקר חכמים כמו שלי ), ושכולם יודעים משהו ורק הם לא. שלא יכנסו לסרטים.

ושלישית - הם תמיד התמודדו יופי ב"ה! יש את הסיפור שאנחנו מספרים: "קודם יהיה שבועות,אחר כך החופש הגדול, אחר כך ראש השנה, אחר כך יומולדת לאבא, אחר כך יומולדת לזרובבל, ואחרי חנוכה התינוקת תגיע!". והם אוהבים לשמוע את ה"סיפור", שגם מתקצר כל הזמן

אולי  אני אאמץ אותו בהריון הזה

ואמרתי להם שלפורים (התאריך לידה) הם יקבלו מתנה וכך הם תיכננו כל הזמן...

הילדים מפטפים ובלי טאקט . כל שכנה שתגיע מיד תתבשר ואין לי כח לכל היחס הזה והשאלות. לכן גם לא סיפרתי למשפחה שלי עדיין רק לחברות טובות וקרובות.

כיף למי שפתוחה וזורמת

זה נראה לי מקסים-הסיפור שלך יוקטנה  ויום  

אולי אולי

אם ליבי יתרחב ויפתח

ואם יהיה יום מוצלח............

מספרים לילדים, ונוסעים לבקר את סבתא 

(אחר כך סבתא והנכדים יכולים להתחרות מי מספר ליותר אנשים הכי מהר )

קודם כל לגשת לבדוק לחץ דם,וחלבון בשתן.

להרים רגליים,אפשר גם להניח כרוב  שיקח קצת מהנוזלים.

להניח את הרגלים בגיגית עם מלח גס ומים.

בדקתי ביום שישי האחרון- וב"ה הכל מצויין...

זה התחיל לי בערב שבת...

אני אומרת תודה!!!

זה אומר שלא כדאי לי להסתובב מחר בירושלים??

ומחזירה אותך לעצה הטובה של יפעת לבדיקה של לחץ דם וחלבון בשתן. 

תקבעי תור לאחיות ותבדקי שוב. בצקות שמתפתחות במהירות, יותר חשוב לבדוק  

תרגישי טוב! 

רגלים למעלה, גבוה מהמתניים עדיפות בשכיבה. גם בעבודה רגלים על שרפרף.

עיסוי של הרגלים כלפי מעלה. הזרמת הנוזלים ופיזורם.

יש שמן ארומטי שיכול לעזור.

בהצלחה.

רגליים למעלה כמה שאפשר (לא מידי אלא בשיפוע עדין)

עיסויים

ולהפחית במלח

אל תתפתי להמעיט בשתיה כי אין לזה שום קשר.

אני אחרי הלידה רצתי יום ולילה לשירותים במשך שבוע ויותר, צ'יק צ'ק הבצקת ירדה.

שזה עבר!!!!!!!!!

עשיתי כל מיני תרגילים לרגלים... וזה נעלם!!!

אז אני רגועה יותר...

תודה שעידכנת.

בחדר הלידה ממש נבהלו ומיד לאחריה הייתי מחוברת לתרופה לדילול הדם במשך 6 שעות

אז שווה לבדוק

את מתארת מצב ממש לא פשוט. אין לימושג מה הייתי עושה אם הייתי במקומך. אשריך שאת שורדת!!!

בכל אופן, אולי דווקא בגלל שאני מהצד אוכל לומר איזו עצה טובה בעזרת השם...

אני יודעת על עצמי בכל מה שקשור למריבות עם בני אדם אחרים (ולאו דווקא בעל) שברגע שאתה מנסה להזדהות עם הצד השני - קל לך יותר לפתור את הבעיה.

ולכן אולי כדאי שפעם הבאה שתדברו על זה תנסי להיות כמו מראיינת שעומדת מהצד ומנסה להבין את בעלך. תשאלי אותו ותחפרי לו לגבי אך הוא רואה את הכל מצד עצמו, מה הוא מרגיש כלפי אמא שלו, האם הוא חווה ממנה יחס דומה כלפיו לפני הנישואין, מה זה מבחינתו כיבוד הורים וכד'. ואל תשכחי שבכל מהלך השיחה אל תגידי כלום על מה שאת מרגישה, כי זה יכול לחסום אותו מלהקשיב לעצמו פנימה ולפתוח את עצמו באמת. רק תקשפי לו את מה שהוא אומר - וכך זה יעזור לך לוודא שאת באמת מבינה אותו, וזה יעזור לו כי הוא ירגיש שאת מקשיבה...

ברגע שמגיעים עם אדם למקום כזה - אין מצב שהוא יהיה בעמדת תקיפה, אלא זה הופך אתכם לשותפים, כי עכשיו יש אצלך חלק ממנו (בהקשר הזה). וברגע שהוא יודע שאת מבינה אותו, זה לרוב יעלה בו את הרצון להבין אותך.

כמובן, אל תצפי שבאותה שיחה הוא ינסה גם להקשיב לצד שלך - כי לפעמים אדם צריך זמן לעכל את הדברים שהוא מוציא מעצמו בשיחות כאלה, והוא לא פנוי עכשיו להתחבר לאדם נוסף.

ותזכרי שתהליכים שבנפש דורשים זמן והמון דיבור ומילים טובות.

בכל מקרה, מאוד יכול להיות שתגלי דברים שיעזרו לך אישית בהתמודדות מול חמותך

ב"הצלחה ויהי רצון שישכון השלום ביניכם תמיד!

ובינתיים: לא להגיד לבעלך שום דבר רע על אמא שלו, בשום אופן.

אם יש צורך לדבר על המשפחה שלו ואת רוצה להגיד שאת לא רוצה לבוא אליהם או משהו כזה, תגידי בפשטות שקשה לך. בלי להאשים אותם.

ולכו לייעוץ זוגי מיד ללא דיחוי, אם את רוצה לשמור על חיי הנישואין שלך.

להשתדל לדבר בגוף ראשון,לא ללכך ולהגיד דברים רעים,קשה לבנדאם לשמוע דברים רעים על משפחתו ובמיוחד על אמא וכו'..

צריך ללמוד לדעת איך לדבר,קבלי חיבוק גדול,זה נסיון לא פשוט,ובע"ה יהיה לכם סיעתא דשמיא ושלום בית.

בשעה טובה,המשך הריון קל,ארוך ומשעמם!

הבעיה הבעייתית היא הזוגיות, ולא האמא (שהיא חתיכת תיק בפני עצמו - לבי לך... )

אבל כרגע הוא לא רוצה לשתף אותם בהריון (למרות שאני מאוד רוצה).

נשבר לי כבר.

מה הוא רוצה ממני?

אני הסכמתי לנסוע ללשם גם שבועות וגם שבת שאחרי (בגלל החתונה של אחותו) אני כל הזמן זאת שיוזמת את השיחות פשרה אם אפשר להגדיר אתזה ככה.

לא רוצה. לא מוכנה לקרוא לבת שלי על שמה!!!

כי אם לא אז למה לדאוג בכלל

ואם כן, אני לא מבינה למה צריך להחליט עכשיו.

מחליטים כשהתינוקת תולד אז יש להורים רוח הקדש.

והוא גם לא רוצה שנדע.

אם לא תדעו סתם יהיה לכם מתח עד הלידה.

ואז, אם תהיה בת.... לא חסר מתח אחרי הלידה?

ואם זה יהיה בן, לא חבל על הבלאגן כל ההריון?

בשביל מה לריב מעכשיו על משהו שאולי יקרה בעוד שמונה חודשים? אין מספיק חילוקי דיעות בהווה שצריך לקחת גם את של העתיד?

כל הכבוד לכם שאתם הולכים לייעוץ זוגי! בע"ה, היועץ\ת יראו שאת בהריון עוד לפני הלידה ותוכלו לדבר בייעוץ על כל מה שקשור להריון וללידה. ותאמיני לי שיש דברים הרבה יותר משמעותיים בקשר לזה מאשר שם התינוקת (לא שזה לא משמעותי).

אם אין רב שבעלך סומך עלייך ושומע לו, כדאי מאוד ליצור קשר עם דמות כזאת ולהחליט שעושים מה שהוא פוסק.

ואז אמרתי (יותר נכון קבעתי) לבעלי שאני לא רוצה ללכת אליהם יותר!

אני יצאתי מהם ממש בוכה והייתי אז גם בתחילת הריון

מאז עד עכשיו (4 חודשים כבר) לא היינו אצלהם ואני לא מדברת איתם!

מה שכן זה שפעם בשבוע בעלי מתקשר כדי להגיד שבת שלום ובזה מסתכם הקשר

לגבי השם גם היא רצתה על שם אמא שלה ואני דווקא רוצה שם אחר אז אני מידי פעם רבה עם בעלי אבל עדין כמו שאמרו עוד יש מספיק זמן לריב על זה...

הכי חשוב זה שתהי חזקה ותרגישי טוב

1) אתם הזוג הראשון שמתחתן במשפחה שלו? כי ככה זה נראה .... הכל חדש

2) לכו להתייעץ עם הרב.. כי כמו שאני מבינה אתם ספרדים וזה באמת נושא רגיש  

3) לאחותי כדי שתתעודדי היו ספורים הרבה יותר גרועים והיה ריב וצעקות עד לב השמיים אם אחותי תלד בן מי הסנדק מה יהיה שמו איפה כמה למה ואיך ואחותי עשתה רק אולטרא סאונד אחד שעל פיו היא קבעה שיש לה בן וכמובן סביב זה היה כל הסערה... בסוף ....... היא ילדה ...... בת  

4) את האמת וכל האמת - כשאת פונה לדבר עם בעלך עוד לפני שאת פונה 2 דברים:

1. תהי רגועה מבפנים ותחליטי שמה שהוא לא יגיד את תנסי לא לתקוף אותו ... אני לא יודעת אם את עושה את זה אבל לפעמים גם לחץ סמוי גורם למתח והתגוננות

2. תנסי למצוא משהו קטן טוב בהם (אני בטוחה שיש ) ותסני להעביר את כל השיחה למצב אובייקטיבי לא אישי ז"א שהנימה הסגנון הטון הכל יהיה בגישה של "אני רוצה שנדבר על זה ונתייעץ בי-ח-ד ולא אחד מול השני ...

כמובן זה רק עצה מה שלא טוב לך אל תקחי ....

ברכה והצלחה

עם הילדים תבוא השלווה

1. שנינו הראשונים שמתחתנים. מה שנאמר הבכורים תמיד סובלים.

2. אנחנו דווקא אשכנזים וזה מה שמציק לי פה.

עד כאן התשובות.

והבשורה המשמחת:

ברוך ה' בעלי בקשר ממש טוב עם אמא שלי ואחרי שיחה די ארוכה ביניהם (שאין לי מושג מה נאמר בה) דברים קצת מתחילים להתאפס על עצמם...

אנחנו אומנם עדיין מתלבטים אם לבקש לדעת או לא. אבל כרגע זה פחות קריטי לנו.

תודה לכולן ממש עודדתן אותי...

על שמה.

אצל אשכנזים קוראים רק על שם מי שנפטר.  זה ישמע לה שאת מאחלת לה להיות בין שוכני עפר.

אם אתה אשכנזים זאת בעיה הלכתית לא פשוטה בכלל לקרוא לבת בשם האימא!!!

והרי לך פתרון לבעיה

 גם אני הייתי כמוך מתרגשת מכל דבר עד דמעות עד שלמדתי לא להתרגש ובאמת אם את :

אשכנזיה,

לא יודעת מה יש לך

מבינה שגם להם יש דעה אבל את לא חייבת לקבל אותה אלא רק לכבד אותה

החיים שלך עם עצמך ועם בעלך יהו הרבה יותר שלווים ועם הזמן גם ההורים יכירו במקום שלכם

גם אנחנו בכורים ובאנו מ2 קצוות של מנטליות שונה לחלוטין (מרוקאים וייקים )

בהתחלה היה קשה אבל ב"ה היום כל אחד מכבד את המקום והדעה של השני ויודע שהכל בגדר עיצה ...

למדתי מגיסתי שתמיד אומרת אני צריכה לדבר עם ... (בעלי ) לא יכולה לענות עכשיו ...

או תדברו איתו ואז לא היה נפתח דיון נוקב וקשה ואחרי זה אני יושבת עם בעלי שומעת מה יש לו להגיד ,לי, וחושבים ביחד ואם ל-נ-ו קשה בנינו מבקשים ע-י-צ-ה מהרב שלנו ובסוף מחילטים .   

אבל השנים יעשו את שלהם ...

איך חברה שלי אומרת רק אחרי 10 שנים מתחילים להרגיש את הזוגיות ......אז עכשיו אני מתחילה להרגיש  ....

בהצלחה עכשיו ובחיים בכלל

שרית

זה הרבה יותר טוב מיעוץ זוגי.

יש לי כמה חברות שהלכו עם הבעלים שלהם לרבנים: והם הסבירו לבעל ששלום בית זה הדבר הכי חשוב.

וזה יכול ממש לעזור ולהקל על המערכת יחסים שלכם אני ממליצה על זה בחום.

שיהיה בשורות טובות!

עד כמה שאני זוכרת לא חייבים לשמור בין נטילתו לבין חלב - זה כדאי אבל לא קריטי.

חוץ מזה הוא ללא תופעות לוואי כמו עצירויות ודומיהן...

ב"ה

בהריון הראשון נתנו לי ברזל, ואחרי חודש שגם ככה סבלתי מבחילות נוראיות שמתי לב שכל פעם שאני לוקחת ברזל הבחילה מתגברת ממש!

שאלתי את הרופאה כמה אמבוגלובין יש לי, ואמרה שיש לי 11 ומשהו, שאלתי אם בכמות כזו של אמוגלובין אני צריכה ברזל כי זה עושה לי בחילה. אמרה לי שאם זה עושה לי רע אין שום סיבה שאקח ברזל.

זהו, ומאז לא לקחתי וכל פעם אחרי בדיקת דם שאלתי מה קורה עם האמוגלובין.

תבדקי כמה אמוגלובין יש לך. נראה לי שמעל 10 לא צריך ברזל....

באמת כתוב לא לקחת עם קמח מלא?

לא לקחת עם חלב וקפה אני זוכרת (כי חלבי מפריע לספיגה) אבל לחם מלא? נראה מוזר לא?

אולי תשאלי את הרופא עד כמה זה קריטי? ואז תקחי לפני ארוחת צהריים שזה נשמע הכי נוח.

לא הייתי ממליצה לך לקחת בלילה כי על בטן ריקה זה יכול לעשות בחילות.

ברזל טבעי עדין מדי - הוא לא תמיד עוזר.
לפי מה שידוע לי אסור רק עם חלב וקפה.
כדאי לך לאכול ארוחה אחת בשרית (בלי קשר לברזל...) ולקחת איתה את הברזל

(יש לך אפשרות לחמם במיקרו? לאכול בערב???)

פשוט בד"כ יש לי אותה בעיה ואז אני מקפידה לאכול בשרי.

אפשר גם לקנות קפה ותה ללא קפאין...

לי המליצה רופאה שאמורה להיות מומחית בתחום לקחת ברזל (אקטיפרין) עם כוס מים או מיץ תפוזים.

אם את לא מרגישה תופעות של חוסר ברזל - אז למה?

אם את חושדת שחסר לך (או רוצה לקבל חותמת "מדעית" שלא חסר לך) - תבקשי מהרופא הפניה לבדיקת דם של מאגרי ברזל. שימי לב: לא ספירת דם רגילה (שתראה המוגלובין), אלא מאגרי ברזל. 

אם חסר לך - אז תתחילי לשבור את הראש עם כל השאלות הללו

(ואפשר גם סתם לאכול יותר מאכלים שעשירים בברזל, ורצוי מהצומח ולא מהחי, כל עוד אין לחץ...)

בריאות!

שנקרא פרוגרד פוליק (זה עם חומצה פולית)

והוא בשחרור מושהה-

גם לא משפיע לרעה על מערכת העיכול (ונראה לי שגם חוסך קצת בחילות..)

וגם נראה לי שהמגבלות שלו פחות בעייתיות (פשוט כשקונים בבית מרקחת עם מרשם תבקשי דוקא אותו,

או אחד אחר בשחרור מושהה..)

לקרוא אותך כאן,וב"ה שאת כבר בשבוע 28 בלי עין הרע..

לגבי ברזל אני גם ממליצה לפני הלידה לקחת ברזל  כי בלידה יורד ואחרי בע"ה בהנקה וכו'..

אני אישית לוקחת גם אחרי חלבי זה נספג פחות אבל עדיף מבכלל לא.

וכמו שכתבו כאן יש המון סוגי ברזל,תראי מה עושה לך טוב.

בנוסף למוצץ

וזה מרגיע בצורה מדהימה.

נגיד הילדה שלי פשוט לא רצתה....ועכשיו היא קצת יותר לוקחת בובה כהרגעה (בגיל שנה)

ואחיינית שלי זה ממש טוב לה....מגיל0 עד כרגע שנתיים וחצי

לי לא היה- ולאחי הייתה בובה שלא היה מסוגל להתנתק ממנו (אבל הוא גם נסע כילד לגן חנ"מ במרחק של כ-40 דק' מהבית בהסעה)

לדעתי טוב להציע, אם הילד זקוק, הוא יקח בשמחה....נראה לי שטוב שיש משהו שמקנה ביטחון גם ככה העולם כלכך גדול....

נכון שצריך לגמול אחר כך- אבל גם מהנקה צריך, זה לא אומר שלא מניקים.....וגם מטיטולים צריך (וחוץ מיוקטנה,שהלוואי היה לי ת'הקשבה שלה, נראה לי לכולן אין בעיה עם זה)....

אני רק מורידה להם כשנראה לי שהם צריכים! 

הלוואי שהיה לי תהקשבה ואורך הרוח שיש לאלו שמחזיקות בכלל בלי חיתולים 

אולי תנסי להתקשר ליועצת הנקה IBCLC יש בגוגל רשימה.

אצלי כבר בגיל שנה ו4. אבל את צריכה להיות בטוחה שהם אוכלים טוב.

לגבי בקבוק באופן כללי - תלוי מה יש בו. אם חלב שלך שאוב - אפשר להמשיך עם זה כמה שמתאים ונוח לך. אם אפשר - עדיף לתת את החלב בכוס ולא בבקבוק.

אם פורמולה או חלב פרה - מגיל שנה והלאה עדיף לצמצם ולשאוף לוותר על זה ולהסתדר רק עם מוצקים. אם בכל זאת ממשיכים אז שוב - יותר בריא לשיניים שזה יהיה בכוס.

יפעת,מה זה נקרא לאכול טוב? כל ילד ו"הטוב" שלו?

השאלה מתי יודעים שאפשר להפסיק בקבוק בלילה?

מזל טוב!!!!!

הרבה הרבה הצלחה! (גם בהריון.. הריון עם כזאת פיצית! ואו..)

ועוד עצות - אין לי.. אני בהריון ראשון..

יבואו עוד מעט החכמות ויעזרו...

צריך רק לזכור דבר אחד:

ילד מביא איתו ברכה.

וזה באמת - צרות של עשירים. לא שזה לא צרות - אבל ב"ה - זה לא צרות של חוסר, אלא צרות של עודף

אני קבלתי את 2 המתנות הראשונות שלי בהפרש עוד יותר קטן משלך (פחות משנה).

אני מבינה את החששות שלך, הם לגיטימיים לחלוטין, אני זוכרת שבכיתי שבועיים שלמים לאחר שגיליתי את ההריון השני.

אבל - מרגע שהתגברתי על ההלם הראשוני הכל הלך כל כך טוב, ממש הרגשתי שה' עוזר לי כל הזמן..

התינוק הראשון היה ילד קל ורגוע מאד, ההריון היה קל במיוחד. (אני זוכרת שחברה שלי היתה ערה לילות שלמים עם התינוק שלה, ואני עם תינוק באותו גיל + הריון, היה לי הרבה יותר קל.) כך שממש הרגשתי שהקושי מחושב מלמעלה...

בכל הריון שאחרי לידה ראשונה, גם בהפרש יותר גדול - יש פחות אפשרות לנוח כי יש עוד ילדים בבית.. ככה לפחות התינוקת שלך עוד ממש קטנה ומן הסתם ישנה במשך היום, אז את יכולה לאפשר לעצמך לנוח.

ואגב זה נכון גם לאחרי הלידה, שתיהם יהיו ממש קטנים וינוחו במשך היום, יש בזה משהו מאד מקל.

אני רוצה להגיד לך שאצלנו שתיהם כל כך חברים שזה מדהים, חויה לכל המשפחה. כיף אמיתי. לא מפסיקים להודות!

עוד נקודה בקשר להנקה, בזמנו מאד כאב לי שאני צריכה להפסיק להניק, והגדול מפסיד מזה, והמערכת החיסונית שלו, ובלה בלה. תכלס - הוא ילד שב"ה כמעט אף פעם לא חולה. אולי פעם בשנה.

בקיצור - תחשבי חיובי, תראי איך ה' עוזר לך - והוא יעזור, מבטיחה לך..

ותזכרי שאלו מתנות - נכון שעכשיו היה בא לך קצת חופש ולא עוד מתנה בהפרש כל כך קטן, אבל ה' בחר בך לקבל עכשיו את המתנה הזאת!

בין שני הגדולים שלי שנה וחודשיים (גם כן הנקה מלאה...). 

היה קשההההההההה נוראאאאאאאא. 

(עבר! הם כבר בני 8 ו-9 ב"ה). 

חזקי ואמצי!!! 

ברוכה השווה

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל ארוך ומשעמם..ושבסופו תצאי בידיים מלאות!

תחשבי שבשביל הקטנטונת זאת המתנה הכי גדולה,אח/ות קטנה הם יהיו בע"ה חברים טובים אח"כ כמו תאומים.

מן הסתם בהתחלה לא יהיה קל,אבל בע"ה בעתיד יהיה לכם כיף!

כרגע תדאגי לעצמך,תהיי קשובה לגופך,תבקשי עזרה אם צריך,משפחה או בייביסיטר בתשלום.

ותזכירי שהשליש השלישי כבר עובר ואז בע"ה תרגישי הרבה יותר טוב!

בהצלחה

בהתחלה זה לא קל בלשון מעטה..אבל הזמן טס ומגיל שנה שנתיים הם כבר חברים וזה נהדר , (היום ילדי כבר גדולים יותר וזה נהדר)

גם לי היה בדיוק אותו סיפור עם ההנקה ושלחו אותי לעשות מלא בדיקות לתינוק ואף אחד לא הציע לי לבדוק הריון...

אז עכשיו אני חודש אחרי הלידה של הקטנה (הגדולה בת שנה- הפרש של 12 חודשים פחות שבוע) , ומסתבר שזה אפשרי,כי (תתפלאי לשמוע...) פעוטה בת שנה צריכה את אמא בצורה אחרת לגמרי מתינוקת בת 5ץ5 חודשים. תזכרי שהיא תגדל (פי 2!) ותתפתח, יכול להיות שהיא כבר תלך, היא כבר תאמר מילים בסיסיות, תאכל ארוחות של מבוגרים...

לא שאני מנוסה כ"כ (סה"כ חודש) אבל אני כבר רואה שזה יותר פשוט ממה שחשבתי. 

וכששאלתי- המנוסות יותר טוענות שכשהן יהיו בנות 2 ו 3 זה יהיה יותר קל מאשר בהפרש גדול יותר.

לי דוקא ההריון היה קשה, אז אני ממליצה לך לא להתבייש לבקש עזרה מכל מי שאפשר. אל תתבישי!

כנראה שבהתחלה זה קשה...

אני לא ממש זוכרת את זה כקשה, אבל כשאני מסתכלת על אחרות, זה נראה לא קל.

הריונות ולידות נראים לי כמו עליה על הר.

כ"כ קשה להפסיק באמצע העליה ואח"כ להמשיך.

במבט של כמה שנים אחרי- כיף לכולם.

צפיפות ודביקות חבל"ז

אני עתידה ללדת בעז"ה בתחילת דצמבר ילד שלישי ב"ה.

ואז יצא לי כך:

הגדולה בת שנתיים וחודש

הקטנה בת שנה וחודש והרך הנולד (בתקווה שזה יהיה בן   )

אז אם את אומרת שהדבק הזה מנחם על התקופה הקשה של ההתחלה- ניחמתני..

תודה על התגובות החמות והמעודדות,

התאוששתי קצת מהשוק הראשוני

ועכשיו אני מאוד מאוד שמחה.

ב"ה ה' ההריון הזה (טפו, טפו, טפו) יותר קל.

בחילות איומות אבל לא הקאות כמו בהריון הראשון (5-6 פעמין ביום!).

אבל....

הגיוני שכבר יוצאת הבטן?

יש לי בטן שבהריון הקודם היה לי רק התחלת רביעי!

איך זה יכול להיות?!

אני מזה שומרת!

ויש לי עדיין מה להוריד מההריון הקודם!

חום גוף גבוה גורם לביעותים

קראתי אתמול, ואז שמתי לב שאני, מרוב לחץ שהילדים לא יזנקו לי מהמיטות עם אור ראשון

ויתנו לי שקט עד שבע לפחות (הם לא ישנים מאד מוקדם),

מקפידה להחשיך להם את החדר, לפעמים גם עם חלון סגור

והחדר מתחמם מידי!

ולכן בלילה כשבני (החמוד מהשרשור על התמונה ) בכה מאד, הרגעתי אותו

והשארתי חלון פתוח לכמה שעות,

והוא באמת ישן טוב!

תודה!

החדר ממש נעים והוא ישן עם בגד גוף בלבד...מידי פעם אני בודקת שהרגליים לא קרות ולפעמים שמה שמיכה דקה(שהוא מעיף אחרי שניה..) יכול להיות עוד סיבות?

אולי משהו רפואי מפריע לו ..אוזניים,שיניים (תולעי מעיים ל"ע)

אולי סתם משהו מפריע לו לישון ,כמו רעש,אור ,קור,חום וכו'

מאחלת לכם שינה נעימה.