פורום הריון ולידה (עמוד 5365)

הרבה פעמים קורה שהיה יונקת פחות או צריכה יותר- מקסימום מוסיפים הנקה ואז הגוף קולט שצריך לייצר יותר....

אני לא הייתי שואבת אבל גם הגוף שלי מסרב לייצר למשאבה (לא מצליחה לשאוב הרבה)

שתרגיש טוב- רפואה שלמה ומהירה

את לא יוצאת אף פעם לבד?

את לא חוזרת לעבודה/לימודים בהמשך?

תרגישו טוב

אז אם לא חייבים אני מתעצלת

אם את סובלת מהרגשת גודש, פשוט תרוקני עד שתרגישי יותר טוב.

בעיקרון זה יסתדר מעצמו, כי החזרה למזון היא הדרגתית.

אם יש לך סיבה וכח לשאוב - תשאבי, שיהיה

הוצאתי לכיור - פשוט כדי להפחית את הכאבים מלחץ החלב.

הרבה אושר ושמחה. 

וכמו שמאחלים לי אני אחל גם לך, שיהיה לך הריון ארוך ומשעמם..  

בהצלחה!!!

ובשעה טובה.

הריון קל ומשעמם ובסוף לידה קלה ובריאה

בשעה טובה, תרגישי טוב.

תכיני את בעלך שכל דבר אפשרי

זה מתחיל להלחיץ...

שבהריון קורה לנו כל מיני דברים שהבעל צריך לספוג

הקאות, עצבים, קריזות .....

זה לא מחייב כל אחת אבל קורה להרבה מאיתנו...

לפעמים זה גורם ללא נעים כשהבעל לא יודע למה את עצבנית פתאום

זה הכל בגלל ההריון...

אל תפחידי אותו עדין,  מאחלת לך שהכל ילך בקלות

אל תלחצי

מרגש ביותר

שיהיה בשעה טובה, בקלות, בנחת ובבריאות רבה של שניכם

הריון קל קלול ושמח

הגילוי המשמח והמרעיש - רציתי לשאול: מה עושים עכשיו??

דבר ראשון - ברור לי, רופאת נשים..

אבל מה אח"כ?

ומה הולך להיות?

ואיך אני אמורה להרגיש? (תופעות וכד'..)

ויכול להיות שאני מרגישה את הבטן/גב התחתונים? (לא כואב, פשוט מרגישה רוב היום..)

ושמעכשיו אני כבר הרבה בשירותים? (יותר מבד"כ?)

ראשית, לא חייבים רופא נשים בשלב הזה.

את יכולה לבחור האם לעשות את המעקב בטיפת חלב,או אצל רופאת הנשים שתגיעי אליה כל חודש. פעם היה אפשר גם אצל רופא משפחה, היום נראה לי שבכללית כבר לא עושים את זה.

הכי מקובל, אני חושבת, זה לעשות מעקב בטיפת חלב. אז תלכי לפתוח תיק, האחות תסביר לך שם כל מה שאת צריכה לדעת על ההריון. היא גם תפנה אותך לרופא משפחה שישלח אותך לבדיקות דם, ולאולטרסאונד ראשון, אם את רוצה. היא גם תעקוב בקביעות אחרי המשקל שלך, לחץ הדם וחלבון בשתן.

מה הולך להיות, ומה את אמורה להרגיש... רק ה' יודע כשתרגישי, תדעי!

יש הרבה מידע  על זה באתרים של קופות החולים.

צריך לברר.

שיהיה ארוך ומשעמם!

ובשעה טובה..

מאחלת לך הריון ארוך,קל ומשעמם..

ושתצאי בידיים מלאות,איזה מרגש.

כיף כיף כיף

שיהיה בקלות ובשמחה בע"ה =)

ברוכה הבאה 

סתם... אין לי מושג איך השני אבל הראשון בהחלט מרגש

במכבי המעקב הוא בקופת חולים לא בטיפת חלב ככה שזה תלוי בקופה שלך....

ומצטרפת לאיחולים ושלא תצטרכי להכין את בעלך

נמתין 10 ימים בערך,

ואז את תספרי לנו את דעתך   ...

וואלה, שאלה קשה שאלת.

אבל לפעמיים כשכל כך רוצים מתחילים קצת לדמיין,מצטרפת לאחותו..תעדכני אותנו עוד 10 ימים..

בע"ה בשורות טובות!!

אצלי הבחילות תמיד משיגות את האינטואיציה, למרבה הצער...

מאחלת הריון! קל ובריא וארוך!

אפילו לאישה אחת

העיקר, שתהיי בריאה.

לידה קלה לך ותינוק בריא

בהריון הקודם הרגשתי ממש שאני בהריון, ב"ה התברר כנכון...

ועכשיו, מלפני חודש הרגשתי שאני בהריון.

אני עדיין מניקה, כך שלא קיבלתי עדיין מחזור, פרט לדימום קטן,

אך כל דבר גרם לי לחזק את הרגשתי שאני בהריון.

לפחות אצלי- התברר כאוסף דמיונות...

עשיתי בהפרש קצר 3 בדיקות הריון ביתיות, כך שבטוח התשובה שלילית...

אבל אני חושבת שכל אדםמכיר את עצמו הכי טוב-

קרה לי כבר בעבר שהאינטואיציות שלי היו נכונות, אך קרה לי שהיה לי הרגשה, אך במבט לאחור הבנתי שזה פשוט

רצון חזק שקיים בנפש ומחפש חיזוקים מהמציאות...

אם את מכירה את עצמך וסומכת על עצמך- מצוין,

אך למה לא לעשות בדיקה בימים הקרובים?

בהצלחה רבה,

יעל

המון מזל טוב, נחת ושמחה!

למה את מזהירה הריוניות שלא יקראו? זה סיפור לידה כל כך מדהים, קצר ויפה. הלוואי על כך אחת.

והוא גם ממחיש את העובדה שחשוב מאוד להתכונן להתמודד עם הכאבים, ולא לבנות על האפידורל. לפי הסיפור שלך, קשה להניח שבלידה הבאה כן תספיקי לקבל אפידורל...

ונשמע שהיתה לך מיילדת מדהימה. בהתחלה קצת אטומה, בקטע של הרצון לאפידורל, אבל היא המריצה אותך להסתובב על הברכיים, שלא בכל מקום זה מובן מאליו, ועזרה לך המון, ולא חתכה עד שבאמת היה מוכרח.

למה לקחו אותו ממך מיד אחרי הלידה? בגלל חבל הטבור הכרוך?

מחבל הטבור היא לא עשתה עניין, הבנתי שזה לא משהו מסובך בכלל, היא מיד שחררה אותו מזה...

אבל אני לא ממש יודעת, אני לא זוכרת אפילו מי לקח אותו... אולי לקחו אותו כדי לשקול... לא יודעת =)

וכן, המיילדת בהתחלה לא הייתה נראית כזו נחמדה, וזה לא היה נעים.. אבל בסופו של דבר אני זוכרת אותה לטובה ממש, היא הייתה מדהימה ב"ה...

אם זה מציק לך עד היום, ובצדק גמור! חבל שיחזור על עצמו.

אני רושמת אחרי כל לידה לקחים ודברים חדשים שגיליתי, ומכניסה את זה לתוך הקלסר שיש לי בו סיכומים עוד מהקורס הכנה ללידה הראשונה. זה מאוד עוזר.

התיאור שלך שכאילו נרדמת ונמחק לך מהזיכרון, נקרא "שלב המעבר". זו הפוגה בצירים בזמן שהתינוק יוצא מהרחם, ועד שהרחם מסיים להתכווץ שוב מסביבו (כלומר, מהחלקים שלו שעדיין לא יצאו מהרחם אל תעלת הלידה). בשלב הזה, בלידה טבעית, האנדורפינים (הורמונים משככי כאבים, שגם ממסטלים) בשיאם! ועל כן חלק מהיולדות פשוט נרדמות או נודדות... תארת כל כך יפה!

חשוב לי לציין שבין חצי לשליש מהתינוקות נולדים כשחבל הטבור כרוך סביב צווארם, לפחות פעם אחת, ולפעמים גם פעמיים ושלוש. זה לא מסוכן ב"ה שניים מחמשת ילדי נולדו ככה, עד כה.

שיהיה תמיד בכזו נחת!

היה לי חשוב להגיד לך תודה וכל פעם אני שוכחת - תודה על ההסבר בקשר ל"שלב המעבר"! כל כך לא הבנתי מה קרה שם פתאום, וזה עשה לי פשוט טוב לקבל הסבר... ממש ממש תודה

כל הכבוד לגבורת הכח!

בכל לידה מחדש אני יוצאת נפעמת- כמה כח נטע בנו הקב"ה כדי ללדת! לא מפתיע? כמה שנצעק " לא יכולה" זה פשוט לא נכון! הוא שם והוא מיילד אותנו! ופשוט תענוג לקרוא את הסיפור שלך.

שיהיה גידול קל ובנחת.

גיבורה!

גידול בנחת ובשמחה.

ברוך ה'! נשמע שהיה חוויה לא קלה בחלקה, אבל ברוך ה' זה מאחורייך, וראית שאת יכולה ללדת גם בלי אפידורל

שיהיה במזל טוב, בנחת ובשמחה!

אגב, אני גם ילדתי בלי אפידורל (גם כי לא היה זמן) והיה בסדר. הכל תלוי בנקודת המבט.

התאוששות קלה ומהירה והמון נחת

איפה ילדת?באיזה בי"ח?

סיפור מקסים,איך החוויה האישית שלך מהלידה?

בדר"כ כשעושים חתך זה בזמן ציר,והיולדת לא מרגישה..רק אח"כ מרגישים את התפרים.

שתכי בע"ה לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב.

תודה על השיתוף!!

תתכונני לפעם הבאה בלי אפידורל..יש מצב שלא תספיקי שוב.

אני כבר לא בונה על כלום... אי אפשר לתכנן שום דבר! ;)

איזו לידה!!!

העיקר שתגדלו אותו לתורה, לחופה ולמעשים טובים,

ושלא יצטרך לעבור מה שעברת...

צחקתי , בכיתי והתרגשתי - מכל מה שקראתי ושאלתי- אם אפשר בלי אפידוראל - יותר טוב !

דבר ראשון כל הכבוד לך, אני לא העזתי לעבור בלי אפידוראל.

ברוך ה' עברתי שתי לידות עם אפידוראל- בראשונה עבר בשלום, זה קצת עיקב את הלידה וגם אותי חתכו אבל אין לי מושג איך הייתי עוברת אותה בלי.

בשניה זה היה קצת יותר מסובך, הייתי כשנה ו3 חודשים אחרי הראשונה ואני דיי רזה וקטנה, בשלב מסויים בפתיחה של 4-5 כבר לא יכולתי יותר והזמנתי את המרדים בדחיפות. כנראה שהוא קצת מיהר כי אחרי שניה הוא ביקש ממני להזיז את אצבעות הרגליים ויכולתי עדיין להניעם אז הוא החליט להוסיף לי עוד קצת...
כמובן שההשפעה לא אחרה לבוא וסוף סוף יכולתי לנשום גם כשהיו צירים חזקים אך בשלב מסויים הרגשתי לא רק המותניים והרגליים מורדמים אלא שזה מתחיל לעלות, וזה הגיע לריאות והתקשתי לנשום, התנשמתי והתנשפתי והאחות כבר נלחצה וסידרה לי משאף והזמינה את הרופא. בשלב מסויים פשוט רציתי לישון, לא יכולתי לפתוח את עיניים...
אמא שלי נכנסה (חצי בוכה) והורידה לי את התכשיטים בתואנה שזה עלול להפריע, רק אחרי הלידה היא סיפרה לי שהרופא קרא לה ולבעלי החוצה ואמר ברצינות שאם לא אתעורר בדקות הקרובות יכניסו אותי לקיסרי... (מזל שלא ידעתי את את זה אז...)

ברוך ה', ותודה לאל הקב"ה ריחם עליי והתחלתי להתעורר, ולא רק להתעורר אלא עם כוחות מחודשים ומלאה מרץ, האפידורל עוד השפיע אבל בדיוק במינון הנכון והמיילדת בשמחה קראה: הגיע הזמן ללחוץ.

מכאן (ורק מכאן!) הייתי מאחלת לכל נשות ישראל כזו לידה! ב"ה אחרי שתי לחיצות ארוכות ומרוכזות (כבר הייתי קצת מנוסה איך לוחצים בצירים...) הראש כבר היה בחוץ... זה היה מדהים! (כמובן שעזרה העובדה שהראש היה דיי קטן...)

בכל אופן, שמחתי לקרוא את סיפור לידתך המרגש וכל הכבוד שעמדת בזה בלי אפידורל, אך אי אפשר לדעת איך יתקדמו הדברים וצריך גם לקחת בחשבון את הסיכונים. בכל מקרה נראה לי שגם בלידה הבאה אבקש אפידורל (ומקווה שאספיק לקבל...) אבל אהיה קצת יותר זהירה וכמובן- לשלב הרבה תפילה ואמונה בקב"ה שהוא הוא הנותן את הכח!

מאחלת לכולן שבוע טוב, חודש טוב (בסוף השבוע) והריון ולידה קלה לכל נשות ישראל!

למרות שבהריון חמישי יכול כבר משבוע 16-17 נראה לי..

תהני!! איזה כיף זה להרגיש אותו..

הרגעתן אותי. התחלתי קצת להלחץ שעוד לא התחלתי להרגיש...

יש מעקב תנועות..

כיום עושים אותה במכשיר - מחשב.

כשרוצים תוצאה מדוייקת, עושים אותה ידנית.

כל עו זה בטווח נורמלי, לא עושים בדיקה ידנית. כנראה שבאחת הפעמים (או בשתיהן) הסטייה היתה גדולה יחסית (למעלה או למטה)...

זה הבדל גדול מאוד לקראת לידה!

ומחליט מתי צריך לבדוק בצורה יותר מדוייקת

בדיקת דם זה לא ידני?

אז מה היד שלי?

את הדם שלך לוקחים למבחנה. עד כאן - אותו הדבר בבדיקה ידנית או ממוחשבת. 

בבדיקה ממוחשבת, המבחנה נכנסת למכונה משוכללת, שלוקחת דם מהמבחנה, וסופרת כמה תאים יש מכל סוג בדגימה. 

בבדיקה ממוחשבת, הלבורנטית מתבוננת בטיפת דם במקרוסקופ, ויש לה מעין מחשבון, שבו היא לוחצת על כפתור שונה בכל פעם שהיא רואה סוג תא שונה בדם: תא דם אדום, תא דם לבן, לוחית דם, וכן הלאה. כשהיא מגיעה ל-100 לחיצות הספירה נגמרת (ועל כן נקרא שמה של הבדיקה "ספירת דם"), ואז היא רואה כמה יש מכל אחד מסוגי התאים, יחסית (באחוזים). 

כי כתבתי גם ב"ידנית" בטעות "ממוחשבת"... P-:

בכ"מ, זה אומר שההמוגלובין שלי בעליה, וזה טוב.. נכון?

באמת התבלבלתי בשורה השלישית בהודעה - צריך להיות "ידנית" במקום "ממוחשבת"...

(אבל בטח מבינים גם ככה, אז לא דחוף!)

1. לאכילת עוף אין שום קשר להמוגלובין

2. אם יש לך המוגלובין נמוך כתוצאה ממחסור בברזל, ממליצה לך להרבות במאכלים עשירים בברזל

3. יכולות להיות מספר סיבות לכך שהוספת ברזל במקרה אחד עוזרת יותר מאשר במקרה אחר. לא משנה כרגע. אל תחפשי סיבות לדאגה.העיקר: את מרגישה טוב ורמת ההמוגלובין שלך טובה!

וגם בבתי החולים , נדמה לי שבעין כרם יש משהו. יש הבדלים גם במחירים לפי הקורס (פרטי , קבוצתי )ולפי סוג הביטוח שיש.

במקום מגורי 450 שקלים לשישה מפגשים - למי שיש ביטוח רגיל , ו250 לביטוח מושלם

תודה!

אודליה גור אריה

מיילדת שמעבירה קורס בבית שלה. מקסימה!!

זה זוגי, או לבד, מה שאת בוחרת.

במשך 3 שעות בערך. זה בסוף ההריון, שבוע 36-7.. ככה שלא לכולן זה מתאים.

לוקחת 90 לשעה, ומעבירה את הכסף לפעמונים.

יעל שנרב. (אם את רוצה טלפון- באישי..)

אני גם מתחילה ללמוד בע"ה,איפה את לומדת?

הקורס מאורגן באופן פרטי ובבית פרטי אבל הוא תחת בית רבקה ואור חיה.

אני עוד לא בטוחה שאני הולכת, כי קשה לי לצאת מהבית וזה רחוק. אני יכולה או לנסוע עם מישהי ולאחר בקביעות, או לצאת שעה קודם באוטובוס. בינתיים הייתי פעם אחת, ואני צריכה להחליט מה הלאה.

מה איתך? איפה את מתחילה וכמה זה עולה?

נראה לי שגם אני פעם ארצה ללמוד הדרכת כלות בע"ה..

אבל זה נראה לי רחוק.. אני כל כך לא יודעת מה אני רוצה לעשות בכלל =)

איזה כיף לכן שאתן יודעות, ב"ה

דרך בניין שלם או במדרשת שובה..אני בדיוק בבירורים..אעדכן אותך במסר.

הבכור שלי ינק אותי במשך חמישה חודשים, ורק אז התחלתי לחשוב על בקבוק.

אנין הטעם הקטן ממש לא אהב את הרעיון...

לא חלב שאוב, לא מים ממותקים ולא כל תחליף מזון שהצעתי לו (אחרי שכל החברות שלחו לי דוגמיות).

אני לא זוכרת מי נתן לי את הרעיון ההזוי הזה, אבל זה הדבר היחיד שעבד...

לקחתי סוכר ענבים...ונגעתי בו עם קצה פיטמת הבקבוק.

ההמשך צפוי- התינוק מצץ כמה שלוקים בשמחה ו...העיף את הבקבוק.

שוב נגעתי בסוכר הענבים והוא שוב לקח כמה שלוקים.

זהו.

כבר באותו יום לא הזדקקתי יותר לסוכר והוא שתה מבקבוק כמו גדול.

למי שלא עברה מעבר קשה מהנקה לבקבוק זה נשמע בטח כמו להחדיר לרחם סוכריה על מקל מינימום...

אבל למי שחווה את התיסכול והקושי זה יכול להישמע מעודד.

בהצלחה!

כן, גם כאן יש שיטת קסם

תגישי לתינוק את הבקבוק, כאשר הפטמה שלו עטופה בחיתול בד ("טטרה"), כך שהתינוק מרגיש בפיו את מגע החיתול, במקום את מגע הפטמה.

נשמע הזוי, אבל עובד כמו קסם!

ואמא שלהם גררה אותם איתה לכל מקוםֱ

בגיל 6 חודשים הוא כבר יכול להתחיל ללמוד לשתות מכוס,

Foley Cup זו כוס גמישה.

או אולי בכלל כוס עם מכסה?

גם שלי ממש סרבן כזה ואני נכנעתי בסוף. הוא בן 8 חודשים, עדיין יונק, וכשאני ל נמצאת שותה מכוס זכוכית רגילה - כשהוא ממש רעב, (בעזרת אבא כמובן) ומכוס גמילה כשתם בא לו קצת מים...

אבל מנסיון, אני ממש ממליצה לכל האמהות להתחיל מגיל קטן לתת גם בקבוק.

אפילו אן את בבית כל היום, אפילו אם את רוצה רק להניק - תתני קצת, מדי פעם...

הכל בגיל קטן הולך הרבה יותר בפשטות.

בהצלחה יקרה, זה לא פשוט...

יעל

זה לתת לילדה לשחק רק עם ראש הבקבוק לתקופה מסויימת ואח"כ לנסות לחבר את הבקבוק עם מעט מים ובסוף היא הסכימה אחרי משהו כמו חודש לקבל בקבוק עם תמ"ל. יש לציין שלפני כן היא לא הסכימה בכלל לקבל בקבוק, מאף אחד, עשתה שביתות רעב, בגיל חצי שנה די הרגשתי כמוך, שאני רוצה קצת לצאת בלעדיה, ובסופו של דבר את הבקבוק היא הסכימה אפילו לקבל ממני

אגב,אני לא ממש מבינה בזה, אבל אולי פיטמה אחרת יכולה לעזור?

אצלי היה סוג מסויים שממש הגעיל אותה.

אם הרב של בעלך לא ממליץ, אז מה ה"אבל"?

למה את רוצה לעשות?

אני מפחדת שאחרי זה אני אתחרט על זה..

האמת, אני יודעת שלא משנה מה, אני לא אעשה הפלה ח"ו!!

אבל משהו בי רוצה לעשות את הבדיקה כדי להרגיע את עצמי...

לא הבנתי מה בדיוק גישת הרב שלכם לעניין. בכל מקרה, אם הוא לא ממליץ, אז זו צריכה להיות נקודת המוצא שלך. רק אם את ממש לחוצה ומרגישה שקשה לך לא לעשות את הבדיקה, תעשי (אם הרב שלכם לא אוסר זאת), ותקחי בחשבון שהיא לא בהכרח תרגיע אותך, כמו שאמרה חן.

בת כמה את?

זה אולטרסאונד,ואם יש סיכוי אז יש הלאה בדיקות מקיפות יותר ואז כבר צריך להתייעץ עם מכון פועה.

למה שאלתם את הרב של בעלך אם אתם לא הולכים לפי מה שהוא אמר?

ברוכה הבאה,ומאחלת לך הריון קל,ארוך ומשעמם..

ושתצאי בידיים מלאות.

אני בת 24..

מכון פועה לא כ"כ ממליצים במיוחד לנשים צעירות.. וגם בסופו של דבר יהיה את הדילמה.. השאלה אם בכלל לעמוד מול הדילמה הזאת..??

או פשוט לסמוך על הקב"ה??

אוף!!

לא ברור לי לגבי חלבון עוברי, זה תלוי גם בגיל.

וגם ההערכה של 90 אחוז מהרבנים נשמע לי מאד לא אמין ( במילים עדינות, מאד לא אמין)

שווה שאלה במכון או ספיציפית את הרב שלכם.

ואם נדייק.. 90% מהרבנים, לא ממליצים לעשות כדי לא להגיע לדילמה של שקיפות עורפית והפלה ל"ע.

ובמיוחד כאשר זה הריון ראשון והזוג צעיר... אני בת 24.

ההמלצות שצריך לעשות את הבדיקות הם מעל גיל 33 או אפילו 30, כאשר נכנסים לקבוצת סיכון...

ככה נאמר לי...

אני בת 25 (גיל יחסית דומה) הריון שלישי. בהריונות הקודמים לא עשיתי אך בעלי שמע שיחה של הרב בורשטיין ולאחר מכן שאל אתו עפי הגיל וכו' האם לעשות או לא והוא אמר לעשות כי זה מגלה דברים מוקדמים שלאחר מכן אם יש בעיה ספציפית אפשר לעזור לתינוק במהלך הלידה ולאחריה . לשיקולך אך דעי שהם ממליצים

יש להם חוברת על הבדיקות מה כדאי ומה לא.

הרב שלנו הוא רב שעבר קורס מקיף במכון פוע"ה והוא אמר שיש לעשות את הבדיקות האלה. וגם אצלנו זה היה הריון ראשון ואנחנו גם זוג צעיר. הן בדיקות פשוטות ולא חודרניות - אולטרא סאונד ובדיקת דם.

ולגבי החששות שלך - לדעתי כדאי לך לשנות גישה כשאת עושה את הבדיקות האלה. אם תתחילי עם חששות זה לא יסתיים אך פעם ויהרוס לך את השמחה. תמיד יש ממה לחשוש - התפקיד הוא להסתכל דווקא על ממה יש לשמוח

אני אישית עשיתי את הבדיקות האלה כדי לצאת ידי חובת ההשתדלות. הרי הכל מאיתו יתברך! אמנם קשה לראות את זה תמיד ולחוש את זה ברגש, אבל צריך ושווה לעבוד על זה!

יש בדיקות שבודקות את העובר שלך אחת לאחת כמו סקירת מערכות, שחשובה וחיונית לקבלת תמונה ברורה כרגע, וגם עם השלכות לעתיד. (למשל אם חו"ח צריך לנתח מיד אחרי לידה, או להיות במעקב כלשהו)

יתכן ואני טועה, אבל אני לא סובלת בדיקות שהתוצאות שלהן סטטיסטיות.

ז"א יכלתי לקבל בבדיקת חלבון עוברי תוצאה שתלחיץ אותי מאוד. שהסיכוי ללדת חו"ח ילד פגוע גדול, אך בסופו של דבר הקב"ה זיכה אותי והעובר הקטנטן שלי היה בין האחוזים הנמוכים ללידת ילד בריא ושלם. וכן להיפך.

אני עשיתי תמיד את הבדיקות שבודקות ומודדות את העובר שלי ושיש להן משמעות מעשית להריון.

אבל כל אחת מאיתנו אחרת...

כדאי לחשוב טוב לפני שמוותרים על בדיקה, כי אח"כ אי אפשר לחזור ולעשות אותה.

וכל כך חשוב הרוגע שלך בהריון.

שיהיה ברוגע, בהצלחה ובבריאות.

אמן. 

אאל"ט בסביבות גיל 3 ח' למס' 2 ובגיל חצי שנה מס'3 אני אישית על 2 גם בגיל שנה.

מקסימום, אם זה יהיה לו קשה מידי עדין, את יכולה לשמור את הפטמה לעוד כמה חודשים.

כשאעבור לחלב שאוב, איזה פטמה לשים על הבקבוק, שלב 1 או 2?

יש לנו בקבוק של מם ושל בי פרי, אם זה משנה.

לעבור ל2 רק אחרי כעוד חודשיים.

אבל שימי לב שזה לא "יתסכל" אותו כל כך, עד שיאכל חצאי מנות.

של אוונט לפחות.

על הפיטמה שאת קונה כתוב מספר החודשים.

בהצלחה

תורני:

בשעה טובה

להיות לאם

ליד ה'

רפואי/התפתחותי:

המדריך הישראלי להריון ולידה

בטח יהיו פה עוד רעיונות

בהצלחה

טבעי ללדת - ספר נחמד לקריאה רגוע ומאוזן.

ובקטע הרוחני - הכנה רוחנית ללידה של דפנה חיסדאי

ולא בהריון עצמו

"לידה פעילה" מאת ג'נט בלאסקאס.

ויש לציין שהיולדות שם , נראות כאילו הן כרגע היו בקניון בשופינג או בשיעור יוגה   , וקפצו לרגע ללדת .

וגם את "הריון ולידה" של שילה קיצינגר. בלידה פעילה יש תרגילי התעמלות והמוטו של הספר , זה שצריך לזוז הרבה בלידה , לנסות תנוחות , ולא לשכב על הגב וללדת כמו שרואים בסרטים . להפך , עדיף לכרוע , לעמוד על הברכים, להתהלך  וכיוב'. יש שם גם מידע על לידה בבית , ולידה במים. וקצת המלצות לגבי דברים שמקלים על הלידה כמו תה פטל ,ועיסוי.

"הריון ולידה" -טוב...בעיקר הסתכלתי בתמונות- יש שם המלצות לתזונה , שלא הייתי יכולה לעמוד בהן (3 כוסות חלב ליום) , וגם קצת תרגילים.

בפורום Beok יש משהו שנקרא "שבועות הריון" - מספרים לך מה קורה כל שבוע ויש המלצות. פשוט תעשי בגוגל beok ושבועות הריון.

די תמציתי, אם את מחפשת יותר הרחבה, אז הספרים האחרים שהוזכרו.

הכנה רוחנית ללידה. אבל אין לי מושג איפה מוכרים כי השאלתי מחברה....

מומלץ לכל אישה גם מי שלא יולדת לידה טבעית להבין את התהליכים ההורמונלים המתרחשים בגוף בזמן ההריון והלידה

שיעבור בקלות

אני ממש ממליצה על "ליד ה'". אין בו תיאורים של מה קורה באיזה שלב, אבל הוא מאוד תיאורי ומעניין (ואין לי אותו כרגע כי השאלתי לחברה. רק לומר שבעיניי הוא שווה קריאה בהחלט ).

בערך בגיל 3 חודשים הבת שלי נכנסה לסדר כמו שהיא מציעה בספר הזה.

אצל הבת שלי קלטתי שלא מעט פעמים יש לה בכי שנראה שהיא רוצה לאכול אבל בעצם זה בכי של "אני ממש עייפה אבל קשה לי להרדם". ואז אני מניחה אותה במיטה ומנסה להרגיע אותה עם שיר וליטופים ונשיקות, או שאני מצמידה את הראש שלי לראש שלה. לפעמים אני גם מנענעת קלות את העריסה. ואם היא משתוללת - אני מחזיקה אותה ככה שלא תזוז,  לא באלימות אבל כן צריך להפעיל מעט התנגדות כלפי התנועות שלה - כי לפעמים התנועות שלה לכל הכיוונים הם אלה שמפריעות לה להרדם ותוך כדי עושה את הדברים שאמרתי קודם.

ולבסוף - ברוך השם היא נרדמת. ובד"כ היא ישנה עד שמגיע זמן הארוחה שלה...

לסיכום - הרעיון שלי הוא שאם הילד עייף, לעזור לו ללכת לישון, ולא להתבלבל ולפרש את הבכי שלו כמשהו אחר (אוכל, משחקים וכד')

וככה לאט לאט הוא יתרגל לשינה בזמנים מסודרים בע"ה.

נראה לי שכדאי לי לקנות את הספר ואז לא יהיו לי כ"כ הרבה שאלות....

זה באמת היה נשמע כמו בכי, פשוט הנקתי אותו ובפעם האחרונה הוא נרדם מיד...

אני פרשתי את זה שהוא רוצה להרדם תוך כדי הנקה...

מחזור שינה של תינוק נמשך כ-45 דקות (לעומת שעה וחצי של מבוגר).

הילד ישן ממש לפי "החוקים"!

בגיל כל כך צעיר עדיין לא מדברים על הקניית הרגלים זה ממילא משתנה כל יומיים!

מקווה שהתקופה הקשה הראשונה תעבור בקלות! אבל לא יותר מדי במהירות

זה משתנה כ"כ מהר???

איפה ה3 שעות נעלמו?

אם הוא ישן שעתיים וחצי זה אומר שהוא ממש עייף???

איך מספיק לו לישון כ"כ קצת במשך היום?

אולי לכן הוא לא קם במשך הלילה מה שלא קרה בשבוע האחרון...

כמו שאנחנו עוברים ממחזור שינה אחד לבא אחריו. כשמגיע שלב השינה הקלה, לקראת יקיצה או שנמשיך למחזור השינה הבא ונשקע שוב בשינה עמוקה, או שנתעורר לשירותים או לשתות או לכסות את הילדים גם התינוקות - או שימשיכו למחזור השינה הבא, או שיקומו לבדוק איפה אמא אני ממליצה לך להישכב איתו לישון, ואז הוא ירגיש שאת לידו ואולי יהיה מספיק רגוע כדי להמשיך מחזור שינה נוסף.

אבל זה לא כ"כ מעשי להכנס למיטה שלו

מוזמנים בשמחה למיטה שלנו

ניסיתי לשים אותו איתי במיטה ולא כ"כ הלך...

בנתיים הוא ישן לפרקים, נחיה ונראה

תודה יוקטנה.

שהבעיה היתה שהוא הולך לישון מספר פעמים מועט במהלך היום, ולכן אמאל'ה חדשה שלנו מודאגת...

למרות שאני מסכימה לגבי אורך הזמן של השינה - גם הבת שלי ישנה בין 3/4 שעה לשעה וחצי (מחזור או שניים)

השינה שלו..בדיוק מתאים לגילו..

אם את רוצה להשכיב יותר מוקדם,תדעי שהוא גם יקום מוקדם יותר..בסביבות 6.

טקס לפני השינה מקלחת עיטוף,הנקה ולישון.

בהצלחה!

הוא רגיל לכ"כ יותר מאוחר....

הוא לא יקום מלא פעמים במשך הלילה??

אם לא תנסי לא תדעי...

אפשר להקנות הרגלים בנועם ובמהירות שלא תאמיני,

רק כדאי שיהיה לך סדר בראש/ כתוב, שלפיו את הולכת, כך שהוא יתרגל אליו.

את יכולה ליצור התניה מסויימת לשינה, משהו שאתם תמיד עושים לפני השינה, שרומז לו שעוד מעט הולכים לישון.

מ 8 בערב עשינו תחושה של לילה בבית..

הוא נרדם והתעורר אח"כ אבל שמרנו על החושך

קצת לפני 11 הוא נרדם וקם ב7 בבוקר...

תודה יפעת!!!!

בע"ה שימשיך כך..

מדברים עליו,כשאני מכינה זוגות ללידה אני מסבירה להם על הביבי בלוז,הדיכדוך,וגם דיכאון אחרי לידה..

לשים לב ליותר מידי בכי,אימרות מסויימות,ומתי זה עובר את הגבול,חשוב הרבה תמיכה לאישה אחרי לידה

כשאני מלווה יולדת,אני מדברת איתה במשך שבועיים רצוף ואח"כ גם פעם בשבוע ואם כמובן יש משהו אני מבקשת מהבעל שידבר איתי,לצערי כבר הייתה לי יולדת שכמעט נפלה,ב"ה עלינו על זה והיא בטיפול עכשיו.

חשוב לדעת להרפות,לצאת קצת לטיול,לאור שמש,לאכול ולנח טוב.

לעשות תיאום ציפיות לפני הלידה.לתת ליולדת לישון פעם אחת בכל יום לפחות 4 שעות רצוף,

לתת לה לצאת עם חברות עם הבעל לבד..

ומזל שיש גם פורומים שתומכים,וכולים להראות לאישה את ה"אור".

שלא נדע..ובע"ה שיהיה בשורות טובות לכולן..

גילוי נאות - אובחנתי כסובלת מדיכאון קליני עמוק. פעמיים בחיי הלכתי לפסיכולוג , פסיכיאטר והמליצו לי בחום להתחיל לקחת כדורים. מה עשיתי ? נתחיל במה לא עשיתי - לא לקחתי שום כימיקל - זו לא המלצה - אני מספרת על עצמי.

הרגשתי שה"דיכאון" לא בא סתם ככה , אלא יש לו סיבות - למשל הרצון שלי להתחתן , להיות אמא -בעיות שלא ידעתי לפתור. המקום הזה , של חוסר אונים, בלבול  וספק-מתמשך ,  מוביל לתחושה ש"הכל אבוד" ומכאן לדיכאון.

מה כן עשיתי ?

א. לא לקחתי את עצמי ברצינות.(לא מפרטת מחשבות, אבל האמינו לי שהן היו שחורות משחור).

ב. ניתחתי את המצב . למה אני עצובה - יש לי סיבה - אני לא מופרעת - באמת קשה . דיברתי עם עצמי כמו אמא פולניה  :  את חושבת שאת כישלון חרוץ? - נכון , את באמת כישלון . כולם צריכים להצליח?!  - נדמה לך שסוף העולם? - אז נדמה לך

ג. הלכתי , רצתי -ממש הכרחתי את עצמי לרוץ - זה עוזר מאד. אנשים חשבו , שאני שומרת על כושר - אבל באמת זו תרופת פלא נגד עצבות. בתקופות הקשות הגעתי למצב שבו רצתי 40 דקות 3 פעמים בשבוע. כשיכולתי הלכתי לים .

 ד.מצבי הכלכלי היה תמיד שפוף ,אבל  קניתי בחנויות טבע כל מיני דברים שאמורים לשמח (תפוחים , תמרים ולפעמים תוספי תזונה טבעיים עם השם המבטיח B-happy - או דברים בסגנון זה )

ה.. השתדלתי להתקרב לאנשים שמחים - זה לא תמיד הלך , כי אנשים שמחים לא אוהבים אנשים עצובים - מספיק שזה הצליח לפעמים - ועד היום יש לי חברות , שהן נר לרגלי.

ו. קניתי ספרי פסיכולוגיה בגרוש , לעזרה עצמית - יותר זול מפסיכולוג. דוגמא לספרים : "ללא פרויד ללא פרוזק" , "אתה המושך בחוטים". זה עזר ליומים - יומיים זה הרבה זמן.

ז. קראתי תהלים - אני חושבת שהייתי בכזה יאוש , שגם אם הייתי קוראת את דפי זהב , זה היה עוזר - אבל תהלים בדמעות שליש , זו בהחלט פעילות מבורכת יותר, מאשר חפירה.

הרבי מקוצק אמר , שמי שמסוגל לצחוק על עצמו , יוכל לצחוק על כל העולם .

תודה על השיתוף יישר כח שתגדל השמחה עוד ועוד

שלחו לי סרטון באינטרנט של אישה שעבדה כתועמלנית בחברת תרופות גדולה, והיא מספרת שפעילות גופנית עוזרת ממש כמו (וגם יותר) תרופות נוגדות דיכאון (פרוזאק וחבריו).

תודה ששיתפת!

הנה הסרטון:

http://www.youtube.com/watch?v=DTFl5eW4UiI&feature=player_embedded

חשבתי פעמיים לפני שלחצתי על העכבר . לא התנסיתי ומקווה גם לא להתנסות , אבל כנראה לפעמים דיכאון לאחר לידה ,כמו כל דיכאון נובע מזה , שאת אחרי לידה - עייפה , מותשת וצריכה לטפל בתינוק שתלוי רק בך . אז עם קצת עזרה בזמן הנכון - זה עובר

לצערינו דבר מצוי.

לכל המעוניין, בקשה, בנושא:

דיכאון אחרי הלידה

ששש..שמרפי לא ישמע.

עד לפני שבועיים הבת שלך ינקה רגיל?

אולי תנסי לשנות תנוחה? להניק בשכיבה אולי?

לפעמים זה עוזר...

לפעמים יש משהו שהאם אוכלת שמשפיע על טעם החלב, והתינוק לא מרוצה...

עוד מעט יבואו מומחיות ממני וייעצו, אז אלו המחשבות שלי בינתיים.

מזל טוב והרבה הצלחה!

זה נשמע כמו בלבול פטמות, מצד שני היא כן מתחברת אחר כך...

ראשית- התחילי להניק אותה בסימני רעב ראשונים, לא כשהיא כבר בוכה. משום שבכי הוא סימן מאוחר לרעב אז התינוקת כבר עצבנית וחסרת שקט ורק רוצה כבר לטעום אוכל. יתכן שאחרי שהיא כבר טועמת את המזון מהבקבוק- היא נרגעת ובטוחה ואז מוכנה להתאמץ עוד קצת על השד עד שיגיע עוד חלב...

שנית- דרך יועצות הנקה ( גוגל...) ניתן להשיג בקבוקים / שקיות המתחברות לצינורית דקדקה שמתלבשת על הפטמה. את הבקבוק מניחים על הכתף, ואז , כשתינוק מתחבר לשד- יש זרימה מיידית של חלב פנימה, בהמשך- מצטרף חלב האם. לאט לאט "גומלים " את התינוק מן המתקן המעניין הזה, ומשכיחים ממנו את ההבדל שבין הבקבוק לשד.

אבל לדעתי, כדאי לתאם ביקור עם יועצת הנקה,

ואין טעם להלחץ אם את אומרת שבכל מקרה בסוף זה מצליח...

מצטרפת גם להצעתה - להציע לתינוקת לינוק לפני שהיא מבקשת לינוק.

בנוסף, הייתי מיד מוציאה את הבקבוקים מהמשוואה. אם את רואה שהיא מתקשה להיצמד ולינוק, את יכולה לתת לה בכפית, או אפילו בכוס, לאט לאט. הבקבוק זה יותר מדי "חיים קלים", וחשוב שהיא תשכח מקיומו. אם אפשר, גם את המוצץ הייתי משאירה מחוץ לתחום, ומציעה פשוט לינוק בכל הזדמנות.

עוד שתי עצות: הכנסי עם התינוקת מתחת לשמיכה, כששתיכן בלי בגדים, כך שיווצר מגע של "עור לעור". גם אמבטיה משותפת היא רעיון נפלא. במצב הזה כדאי לנסות להניק (במיטה בשכיבה, באמבטיה בישיבה). לאמבטיה כדאי לחכות שיהיה מי שיעזור לך לצאת עם הילדה אם התינוקת מתעצבנת או מתוסכלת, לעזוב את ההנקה, ופשוט להיות איתה במגע קרוב של עור לעור רגועות ביחד, כמה זמן שאפשר. את יכולה בינתיים גם לקרוא או לראות טלווזיה - העיקר שתהיו ביחד הרבה זמן במגע של עור לעור.

במצב כמו שאת מתארת, חשוב שתפני ל"פרוייקט" כמה ימים. פשוט תדעי שזו המשימה הכי חשובה בימים הקרובים, ושזה ידרוש השקעה וסבלנות, ועל כן שלא יהיו לך דברים אחרים על הראש (בישולים/כביסה/נקיון). רק נסיונות להניק, או האכלה בכפית או בכוס (שגוזלות יחסית יותר זמן), או פינוקים מתחת לשמיכה ובאמבטיה. אולי כדאי שתכיני לך איזו אחות או אמא בסביבה לצורך העניין.

בנוסף, מאוד ממליצה לפנות ליועצת הנקה מוסמכת, שתלווה אותך ותתן לך תמיכה וביטחון בתהליך.

שיהיה בנחת, באורך רוח, באמונה ובהצלחה!

ומדגישה-ועדיף לעשות זאת עם יועצת הנקה מוסמכת.

גם לי השאיבה היתה זוועתית בהתחלה! ממש פחדתי לחזור לעבודה בגלל זה!

אבל עם הזמן והמשאבה החשמלית (שהשאלתי מיד שרה) והקביעות (התחלתי להקפיד על זמן מסוים בשעות הבוקר - הכי מומלץ!) היא הפכה לדבר נוח ורגיל - וב"ה יש כבר מאגרון קטן של חלב במקפיא...

אז אל תתיאשי ממנה עוד לפני שהתחלת

אה, ועוד משהו: שמתי לב שלוקח קצת זמן עד שזרימת החלב נעשית טובה בשאיבה. לפעמים עוברות דקה או שתיים של טיפטופים עד שמתחילה אצלי זרימה נורמלית. וגם ממש חשוב להיות רפויה בזמן השאיבה ולא להסתכל כל הזמן מה קורה שם - תוך כדי השאיבה אני משחקת עם התינוקת שלי כשהיא שוכבת באוניברסיטה...

באמת אני מעירה 

אני מעירה קצת לפני השמן שהיא צריכה לינוק

אבל לא תמיד זה אפשרי בשניה שהיא רעבה לרוץ להניק אותה....

לפעמים זה בדיוק הזמן של הדלקת נרות (כמו שהיה לי ביום שישי)

או שבדיוק אני בשירותים וכו' ואז היא מכניסה את עצמה להיסטריה- מה עושים אז?!?

וליוקטנה- בגלל שהיא גם סובלת מגזים אני מתחילה כל הנקה עם לגימה מבקבוק של תה שומר (מים מורתחים עם זרעי שומר ובבונג) ובאמת יותר קל גם ההנקה וגם הגזים- מה דעתך???

כעקרון לא מומלץ לתת לתינוקות לשתות חוץ מהנקה (או תחליף) עד שמתחילים מוצקים. זה עלול לשבש את איזון המינרלים, בגלל שהכליות שלהם לא בשלות עדיין.

אני ממליצה לך לשתות בעצמך את התה, והסגולות יעברו בחלב שלך אליה

אם בכל זאת את מרגישה שזה טוב לה, אז אפשר גם את התה לתת בכפית או מכוס, לאט לאט. ממליצה בכלל בכלל שתשכח מהבקבוק.

וממליצה גם לנסות את שיטת הקסם לטיפול בעצירות אצל תינוקות, הכי טבעי, וגם משעשע ביותר:

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=9&t=l\

בהצלחה!

גם אם יש נטיה, את לא יודעת שהפעם זה לא מזה... ( אם היית בשבוע 38 , כבר הייתי אומרת שמיותר...) מצד שני את יכולה להכנס ל"משטר סכרת" בלי קשר ( אגב זו לא רק דיאטה נטולת סוכרים זמינים אלא גם חישוב של פחמימות ביחס ולחלבון ועוד)

טעות בגיל הריון- לא בשבווע 33.

גיל הריון נקבע על פי וסת אחרונה ואולטראסאונד בשליש ראשון בלבד. אז לכל העוברים יש צמיחה ביולוגית קבועה ותואמת ולפי הגודל שלהם אפשר לדעת את שבוע ההריון ( סטיה של כמה ימים אולי)

החל מהשליש היני גדילת העוברים מטושפעת מגנטיקה, מזרימת דם בשליה, מסכרת חלילה ולכן אי אפשר לקבוע על פי זה שבוע הריון.

כאשר מגיעים ללידה עם הערכת משקל גבוהה,

אם יש בדיקת העמסת סוכר מלאה תקינה פחות יבהלו מלידה רגילה.

אם היא חסרה הרופאים עלולים לחשוש מסכרת הריונית ולהמליץ על ניתוח.

כך שמעתי...

מצטרפת לאחותו מומלץ לעשות,ויש נשים כמוני גם שאני גם יולדת תינוקות גדולים בלי סכרת ב"ה.

אבל אם לא ידעו אם יש לך או אין ותהיה הערכת משקל גבוה יאימו עליך אפילו בניתוח,או שירצו לנסות לזרז אותך,לכן כדי לצאת מכל ספק.

בע"ה בשורות טובות,תעדכני..

למרות שרציתי מאד שתגידו שאין בזה צורך...

אעדכן בעזרת השם!!!

*2800. נראה לי שהם יענו לך גם אם את לא בכללית. אם זה לא עובד, תנסי להשיג אחות או רופאה בטלפון. אם את לא מצליחה, תכתבי לי מסר ואני אשאל בשבילך בכללית.

בס"ד

הוא *2700

מה שאני יודעת, זה שבזמן הריון, הכדור "המקסימלי" נגד כאבים, זה אקמול.

אבל כמו שאמרה ורד, רצוי ומומלץ ביותר לברר דרך רופא.

שיהיה בהצלחה, רפואה שלמה ולידה קלה

התבלבלתי בין הכללית לאגד...

פעמיים בהריון והנקה, וכל הילדים בריאים ושלמים ב"ה בסך הכל מדובר בפעם ב... ולא במנהג קבוע לקחת חצי בקבוק אופטלגין כל ערב.

אני ממליצה לברר באחד המרכזים הטרטולוגיים בארץ.

מרכזים טרטולוגיים:

באסף הרופא –  08-9779309  08-9779309

בבילינסון –  03-9376911  03-9376911

בהדסה –  02-6243669  02-6243669

המרכז הארצי ליעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות –  02-6243669  02-6243669

ועשינו רק שבוע

לא שורק? לא מלא מלא ליחה? תאבון כבר לא ירוד?

אז עשיתם רק שבוע ובכ"ז הסתדר לו...

לשם מה לחזור לטיפול תרופתי אם אין צורך? זה לא אנטיביוטיקה שצריך לסיים על מנת שתמגר גם את החיידקים שעוד נותרו בגוף והם העמידים ביותר...

ב"ה, לא מנוזל, בקושי משתעל, אוכל טוב, מחייך מבסוט מהחיים...

אחותו תודה!!!

נס שאת פה.

וכבר אין בכך צורך - מה טוב?

כדי שוב לגשת לבדוק,

רפואה שלמה..

ותעדכני,בשורות טובות.

שזה סימן מצוין- ב"ה ירד החום והמתוקה החליטה שלאות תודה על הטיפול המסור היא עושה לי גם אמבטיה (שזה אומר שהיא חזרה להשפרצת מים לכל עבר מהאמבטיה שלה-אין על אמבטיות השעה הכפית של היום)

עדין לא אוכלת כלכך מוצקים אבל אנחנו עובדות ביחד על הגברת יצור החלב שלי (כי לינוק היא מוכנה בכיף)

עדין כדאי לבדוק לה את הגרון או שאם היא כבר לא חמה אז לא צריך?

רופא המשפחה שלנו טוען שלרוב אין חיידק בגרון לפני גיל שנתיים...

ואם יש אודם בגרון זה כנראה ויראלי.

אישית- אם החום לא חוזר והילדה שמחה וחיונית לא הייתי הולכת שוב לרופא.

בעיקר אם היא "חזרה לעצמה".

יתכן בהחלט שביומיים הקרובים היא תישן יותר כדי להחלים ולהתחזק אבל אם התאבון משתפר, והמצב רוח גם-זה הסימן הטוב ביותר לבריאות.

מכירות את זה שלא רוצים להיות שאננים מידי וגם לא לחוצים מידי ואז לא יודעים מה לעשות....

זה עובר אחרי הילד הראשון?!?!

פשוט יש יותר ניסיון, ומתפתח איזשהו חוש שישי של אמהות....

למה תינוק בוכה

שילשולים והקאות,ואכן פחות מומלץ את עלולה להגיע מותשת ללידה,וזה משפיע על כל אחת באופן שונה.

יש סגולות ללידה קלה:

לטעום ריבת אתרוגים, לקחת את ספר רזיאל המלאך ונועם אלימלך, שהבעל ילמד ספר יונה...

בעיתו ובזמנו ובקלות ובשמחה בע"ה!

קודם כל איזה שבוע את?

סגולות,הפרשת חלה,מקווה,ריבת אתרוגים,תיקון הכללי.

זירוזים,קיום יחסים,עיסוי פטמות,עליית מדרגות,רפלקסולוגיה,דיקור.

הרפיה..

תפילות.

מטלחת לך בע"ה לידה קלה וטבעית..ושתצאי בידיים מלאות.

בא בצורת כדורים ולדברי מי שלקחה, מזרז את הלידה במהירות,

אני פחדתי מזה אז לקחתי את הכדורים רק בבית החולים,

3 כדורים מתחת ללשון.

אולי כדאי להתיעץ עם הומאופט

והלידה שלי היתה ארוכה...

אבל אני יודעת על המון שלקחו והלידה היתה מהירה...

ואם זה צירים לא אפקטיבים זה מפסיק את הצירים,רצוי לקחת יחד עם זה גם סמיספוגה שזה עובד על מחיקת צוואר הרחם.

ובזמן צירים לקחת כל 10 דק' לסירוגין,לא לגעת בגלובולים ביד,כשאת עם הכדורים לא לאכול שוקולד,מנטה,ולא לשתות קופאין.

אמונה גדולה, רגיעה, הרפיה ותפילה מעומק לב!

אה, וגם קבלת הדין - לדעת ולקבל מראש שהכל יכול לקרות ולהיות רגועה בכל מחיר!

אני שמעתי שסעודת מלווה מלכה היא סגולה ללידה קלה...

ובאמת במוצאי שבת שאכלתי סעודת מלווה מלכה וכיוונתי ללידה קלה - באותו מוצא"ש ילדתי =)

וזו הייתה בהחלט לידה מהירה...

ב"הצלחה! לידה קלה ומהירה, שתצאו בידיים מלאות.. הרבה נחת =)

תה פטל ? תה ספרד ? לא אמורים לעזור במשהו?

עוד לא הגעתי לשלב - ואני מבינה שכבד ומעיק (כבד לי כבר עכשיו וגם כואב לי הגב , ואני הולכת כמו ברווזה שדרסה אותה וספה ) אבל למיטב ידיעתי מקווה והפרשת חלה הן סגולות ללידה קלה - ולא לזרוז .

משבוע 36 לשתות בהדרגה 2 כוסות ביום,ומשבוע 37 5 כוסות ביום,זה מחזק את הרחם,ועושה צירים יעלים ללידה.

תה סרפד,לברזל,ולכווץ את הרחם אחרי הלידה.