שלום לכולם,
אני הרבה זמן קוראת הפורום הזה.
בזכותו הצלחתי להחזיק מעמד בהריון לא קל במיוחד,
שהובילה ללידה טראומתית (אולי בהזדמנות אני ימצא כוחות לפרוק)
עכשיו הבעיה היא כזאת:
יש לי בת מ-ק-ס-י-מ-ה בת 8 שבועות שהחליטה לפניי שבועיים 'לגוון'.
היא צורחת מרעב אבל לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחבר. מה שעשיתי עד עכשיו או שהתחלתי עם בקבוק מטרנה ואז אחרי 10 מ"ג עברתי להנקה או שהוצאתי את המוצץ ומיד עברתי להנקה לפני שהיא שמה לב.
נוצר מצב שלפני כל הנקה אני לחוצה אם זה ילך בקלות או לא.
אני לא יכולה לצאת מהבית בגלל שבבית אני יותר רגועה להרגיעה אותו אם היא מכניסה את עצמה להיסטריה.
לפני שאני עוברת סופית למטרנות (גדול עלי לשאוב)
יש למישהי רעיון איך להפוך את ההנקה לחוויה חיובית בשביל שתינו?!?!?!?!?
(במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה
)