פורום הריון ולידה (עמוד 5364)

דבר שני- קבלי חיבוקי ונשיקה

ועכשיו מנסיוני (אצלי צרבות מתחילות מסוף חודש רביעי וממשיכות עד אחרי הלידה)

דברים שיכולים לעזור:

להשתדל כמה שפחות לאכול מטוגן, שוקולד, דברים אחרים שמנים במיוחד, כמו בורקסים ודומיהם, וכאלו שמכילים קפאין כולל תה וקפה.

יש צרבת , מה עושים?

קודם כל - שותים מים, פעם בכמה דקות שלוק קטן. עדיף מים קרירים (לא מאוד קרים)

כשהולכים לישון - להגביהה את הראש על עוד כרית.

מכאן, כל אחת ונסיונה האישי..

מה שעוזר לי לפעמים, זה קצת חלב, או שקד אחד מידי פעם, מלפפון ירוק, אבל הכי הכי, לשמור לא לאכול מה שכתבתי למעלה..

בהצלחה

שוקולד ומטוגן...

אבל זה התחיל לי רק בשבוע -שבועיים האחרונים...

תעשי נסיון, קחי יום אחד שבו את מנסה לאכול "בריא" או לפחת להגביל את עצמך במאכלים הנ"ל..

תראי אולי בשבילך זה יעבוד

שכחתי להוסיף שעוד מה שעוזר לי זה משקאות מוגזים (ואני שונאת כאלה בעע)

אז...

מחר אני בצום...!

טאמס.

לא יודעת מה הייתי עושה בלי זה בהריון...

טאמס (כדורי סידן)

שתיה מוגזת (בעיקר קולה וסודה)

אפילו אחרי כמה שעות זה כבר משחיר ונראה לא משהו (אם כי אפשר עדיין לתת את זה).

זו הסיבה העיקרית שתמיד התעכבתי עם המוצקים... אף פעם לא היה לי כוח לרסק ולטחון כל פעם ולחכות שהוא יואיל בטובו לבלוע כפית אחת של רסק. במקום זה, הייתי נותנת כל יום אבוקדו, עד שנמאס לו והוא כבר לא מוכן לגעת בזה

לא יודעת מה עם הויטמינים, פירות טחונים בדרך כלל לא נשמרים טוב...

יש לי בלנדר מוט ובהתחלה פשוט טחנתי מעט מאוד (רבע תפוח...שליש בננה וכדומה...)

בהצלחה

פשוט ריסקתי על פומפיה, כמויות קטנות (תפוח, אגס וכדומה)

ובננה עם מזלג. התינוקות שלי דוקא העדיפו את המרקם הזה על פני רסק.

מהיר וקל לניקוי!

חיבוקי....טיגל....ועוד חיבוק....הנקה (מישי כתבה שיש בחלב משכך כאבים)...עוד חיבוק....לתת ללעוס משו- גזר מהמקרר, תפוח, ביסקוויט .....נשכן(למרות שלשלי זה לא עזר)....סבלנות....חיבוק נוסף.....לשיר ולרקוד עם הילד....ולדלג ברחבי הבית....לנשום עמוק.....אקמול עם יש חום ממש גבוהה....הנקה....תפילות....לתת ללעוס כפית או משו ממתכת(לא יודעת למה אבל שלי אהבה....

ואם יש למישי עוד עצות אני גם אשמח....כל שן לידה אצלנו....ועוד בלי אפידורל....מסכנה  הקטנה שלי שוב יוצאת לה שן...בינתיים חום 39.2 פעם שעברה הגענו ל39.5

לקרוא וממש לחייך,קיבלתי חיזוקים חיוביים...."בדרך" יקרה ממש תודה!

מקווה שנעבור את זה בטוב,מה שמעניין בכל העניין שאיך שאני מרימה את הפצפון הבכי נעלם בפתאומיות(עד לפעם הבאה)...

שיהיה בהצלחה, לנשום עמוק עמוק, ולגייס את מירב הסבלנות ורוגע שאפשר..

לגבי זמן, זה אינדיוידואלי.. אצל הבת שלי זה לקח בערך שנה עד שכל השיניים יצאו, ולאחיינית המקסימה שלי היה במשך 4 חודשים חניכיים נפוחות עד שיצא משהו, על כל התופעות הנלוות, חום, שלשולים וירידה בתיאבון...

לעומת זאת,

לחברים שלנו, 2 ילדים, כל התקופה של גדילת השיניים הם פשוט ישנו.

כן, נשמע הזוי, אבל ככה היה, הילדים פשוט היו עייפים מגידול השיניים ויישנו יותר מבד"כ..

אצלנו זה קורה בסביבות גיל שלוש וחצי...  

זמן תחילת הצמיחה
    
השיניים בוקעות בין גיל 3 חודשים לגיל שנה.

קשה לזהות את תחילת צמיחת השיניים. סימנים כגון הכנסת ידיים לפה ורוק רב אינם מעידים בהכרח על גירוי כתוצאה מבקיעת השיניים, וזאת מכיוון שמגיל שלושה חודשים לערך התינוק מיירר הרבה (בלוטות הרוק מתחילות להפריש הרבה רוק), ובנוסף התינוק משחק עם ידיו בפה מאחר וזו דרכו לזהות חפצים ולחוש במרקמם. לפעמים ניתן לשער את תחילת צמיחת השיניים אצל התינוקות על פי זמן צמיחת השיניים של הוריהם.
    
   
תופעות לוואי
    
ישנם תינוקות שבקיעת השיניים אצלם מלווה בכאבים, שלפעמים באים לידי ביטוי בכך שהילד נושך בעצבנות את ידיו או כל חפץ אחר שמכניס לפיו, וגם מביע אי שקט. כאבים כאלו עשויים לגרום לתינוק להתעורר בלילה מספר פעמים.
    
ניתן להשתמש בתכשירים הקיימים בשוק ללא מרשם רופא שמורחים על החניכיים, ומרגיעים את הכאב. כמו כן ניתן להשתמש בתכשירים משככי כאבים, אך במידה, כי במינונים גדולים יכולים לגרום נזק לתינוק.
    
    
סדר הבקיעה
    
השיניים בוקעות בדרך כלל בסדר מסוים, אך ישנם מקרים יוצאי דופן שהשיניים בוקעות בסדר שונה (ואין בכך כל בעיה). סדר בקיעת השיניים:

     1. 2 חותכות תחתונות, אחת אחרי השניה.
     2. 2 חותכות עליונות, אחת אחרי השניה.
     3. 2 חותכות עליונות נוספות אחת מכל צד של החותכות הקיימות אחת אחרי השניה.
     4. 2 חותכות תחתונות נוספות אחת מכל צד של החותכות הקיימות אחת אחרי השניה.
     5. ניבים תחתונים.
     6. ניבים עליונים.
    
תינוק שבגיל שנה עדיין לא בקעו שיניו אין צורך להתחיל לדאוג. הן תצאנה בתוך חודש חודשיים. אם תינוקכם נולד לפני הזמן קחו גם זאת בחשבון. תוכלו גם לגשת לרופא שיניים להתייעצות.
    
אחרי גיל שנה בוקעות הטוחנות התחתונות בשני צדי הפה, ואח"כ הטוחנות העליונות בשני צדי הפה. עד גיל שנתיים לכל הילדים בדרך כלל כבר יש את כל שיני החלב. בסה"כ צריכים להיות 20 שיניים, 10 שיניים בכל לסת: 4 חותכות בחזית, ניב אחד בכל צד ושתי טוחנות בכל צד. לעתים קצב צמיחת השיניים איטי יותר ועשוי להמשך מעבר לגיל שנתיים. ועל כן אין צורך להילחץ, כל עוד רואים התקדמות בצמיחת שיניים.
    
מגיל שש שנים בוקעות בהדרגה עוד ארבע טוחנות, ובגיל שתים עשרה שנה עוד ארבע טוחנות. בגיל שמונה עשרה שנה בערך צומחות שיני הבינה. לאדם בוגר יש סה"כ 32 שיניים.
    
כיצד לשמור על שיניים בריאות
    
פלואוריד - החל מגיל 6 חודשים מומלץ להוסיף לתינוקות פלואוריד. הפלואוריד מחזק את האמייל של השן ומונע עששת (עששת היא הבעיה העיקרית של השיניים בגיל הילדות). אם באזור מגוריכם המים מועשרים בפלואוריד אין צורך להוסיף פלואוריד, אלא אם כן שותה התינוק מים שהם לא מי ברז (מינרליים). במכשיר של חברת תמי 4 אין סינון של פלואוריד.
    
צחצוח שיניים - החל מגיל שנה אתם יכולים להציע לתינוקכם מברשת שיניים קטנה ובעלת סיבים רכים כדי לשחק אתה. הראו לו איך אתם מצחצחים שיניים, כדי שיחקה את פעולת הצחצוח. תנו לו להתרגל למברשת השיניים ולכשיגדל תוכלו אף להתחיל להשתמש במשחת שיניים על המברשת. פעולת צחצוח השיניים חשובה בעיקר בלילה לפני השינה כדי לסלק את שאריות האוכל והסוכרים מהשיניים, למניעת עששת ומחלות חניכיים. עזרו לילדכם לצחצח שיניים עד גיל 7-8 שנים, כדי שיפתח הרגלי צחצוח נכונים לכל החיים.
    
השיניים מתפתחות בעובר עד גיל שלש חדשים להריון. תקופה זו הנה תקופה רגישה לאיברים רבים בגוף העובר היכולים להיפגע מתרופות שונות, מחלות, וטראומות שעוברת האישה בחודשי הריונה הראשונים. עובר ששיניו נפגעו בעודו ברחם יסבול משיניים רכות ואמייל פגוע, ועל כן מיד כשהן בוקעות מהלסת הן חשופות לפגעים ע"י עששת. תינוקות כאלה האוכלים מתוק ולא שוטפים את הפה לאחר מכן נוטים לסבול מעששת השיניים מיד עם בקיעת השיניים.

תינוק ששיניו נפגעו בעודו ברחם לא בהכרח יסבול מעששת גם בצמיחת שיניו הקבועות. השיניים הקבועות שיחלו לצמוח החל מגיל שש שנים לערך, נבנות בתוך הלסת החל מגיל שנתיים.
    
תזונה מאוזנת הכוללת סידן ופלואוריד, הימנעות מאכילה מרובה של ממתקים, צחצוח שיניים באמצעות הברשה נכונה וניקוי שיניים אצל רופא שיניים, חשובים מאד לבניית שיניים בריאות. ממתקים עדיף לאכול פעם אחת ביום ולא מספר פעמים, ולאחר מכן לצחצח שיניים.
    
שתיית מים - הרגילו את ילדכם לסיים את ארוחתו בשתיית מים לשטיפת הפה. הימנעו מלהרגיל אותו ללכת לישון עם בקבוק חלב או שתייה מתוקה, שכן הם מכילים סוכר, הגורם העיקרי להתפתחות עששת. (מאחר ובמשך שעות רבות הפה לא עובר שטיפה, אזי החיידקים הניזונים מחלקיקי מזון וסוכר משתיירים בפה מייצרים חומצות המעכלות את האמייל וגורמות לחורים).

באמת מרגש לראות ולשמוע משהו אמיתי בתוכך

אני זוכרת שאחרי האולטרסאונד הראשון שלי, כשהפיצקית הייתה פיצקית ביותר, הרגשתי כזו התרגשות... וגם... גם תחושה חזקה של האמון שהקב"ה נותן בי, שהוא נתן לי את הנשמה הזו, הפקיד אותה בידיי.

מזל טוב, מתוקה

אכן מרגש..

המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..ושתצאי בידיים מלאות!

ממש זוכרת את הפעם הראשונה... מרגש נורא!

בשעה טובה!!

כל דבר קטן שעוברים בהריון- מרגש בלי סוף!

הריון קל ובריא!

אני בשבוע 40+4, וכבר מחכה ומצפה.

בעז"ה שאזכה לכזו מהירות!!!!!

שמחה בשבילך!

גידול שמח ובריא וכל הברכות!!!!

איזה קור רוח , להיות בישיבה ולהתחיל לידה !!!! הייתי במתח. אמן על הברכות שלך, שתזכי להמון המון נחת מכל המתוקים.

אחד השסיפורים,תודה ששיתפת אותנו.

שתזכי לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

איזה כיף שכל כך בקלות ובלי תפרים!! ב"ה!

אבל איך ישבת ככה בפגישה???? חחח כל הכבוד!

שתזכו לגדלה בנחת ושמחה בע"ה =)

אין לי יותר מידי מה לומר,

רק מההכרות הקצרה איתך כאן- שאת אדם מיוחד, ומדהים ואל תשכחי את זה..

ותרגישי טוב יקרה..

והרבה כוחות.

ותגידי למשפחה שלך שלא משנה מה הם חושבים על ההחלטות שלך. כרגע את בהריון וזו עובדה מוגמרת. אין טעם להתעלל באישה בהריון.

ודרך אגב, את לא קרובה כבר לסוף?

תרגישי טוב,תנוחי ותנתקי פלאפונים,תהיי קשובה לגופך,ולמי שעושה לך טוב.

שפעת או כעסים במשפחה

בע"ה בקרוב תהיה לך עוד משפחה, שתאהב אותך בלי שום תנאי!

אני מקוה שיש באפשרותך לנוח ולהחלים בשקט...

כן אני קרובה לסוף . באמצע שבוע 31. אני רק מודאגת משפע ההתנסויות שמישהו חווה בתור עובר קטן (בין השאר מגורים במליון מקומות בתקופה של חודש , שפעות , עצבים ) . וזה הדבר היחיד שמטריד אותי. פעם חברה אמרה לי שלכל תינוק יש מלאך ששומר עליו , אז גם אם ההריון לא אידאלי - יש תקווה שהכל יהיה בסדר . ברוך ה' על הפורום הזה - כי זו אתנחתא כזו .

כשהייתי בשבוע 31 אימי נפטרה במפתיע

הילד בן שמונה וחצי, בריא ומאושר בלי עין הרע!

זה האמא. אם את רגועה ושמחה. ותשתדלי להשקיע בזה. (לא השפעת והמעבר דירה אלא איך האמא הרגישה)

אבל אני חושבת שההשפעה היותר משמעותית זה אחרי שהוא נולד. את תראי שכשאת במקום שלא נוח לך בו התינוק לא מפסיק לבכות וכדומה.

הילדה התחילה לאכול מרק כתום. היא אוכלת קצת גזר ותפו"א אבל עכשיו היא אכלה איתי מרק כתום (האלה המרוסקים) והיה לה טעים

חוץ מזה דיברתי היום עם גיסתי וקיבלתי ממנה חיזוקים ועידודים שכ"כ הייתי צריכה

בתאבון,

איזה כיף לקבל חיזוקים מגיסתך,

וגם מגיבה.

יפעת, יישר כוחך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ילדתי לפני כמעט שבועיים  בלידה מהממת בובה מתוקה.

אתמול היא התחילה לשחק באצבעות שלה מול העיניים, כאילו מגלה אותן...

בעלי עבר טסט סוף סוף... אז יש לו רשיון...

אני בחופשת לידה...

התחלתי לסדר ארונות שכבר כמה חודשים מתחננים אלי...

תחכי עוד חודש ותתחילי,מזל טוב לבעלך,

איזו בובה,אכן לידה מדהימה.

אני כ"כ אוהבת את הפינה הזו. כמה דקות של נחת בתוך השבוע העמוס לעייפה (והיום המטורף שהיה לי בינתיים...). תודה על החסד שבפתיחת הפינה הזו (ובאכפתיות שלך לקרוא ולהגיב למי שמגיבה ).

הבת שלי, המצחיקה הזו, שמוציאה את המוצץ ודוחפת במקומו את האצבעות שלה (לפעמים כמה ביחד... אנחנו מוציאים אותן כל הזמן, אז היא עדיין לא למדה איך למצוץ באמת ). ולאחרונה היא מקרבת את שתי הידיים שלה לפני שהיא אוכלת, במעין בקשה כזו "אמא, בבקשה תתני לי אוכל. תראי איזו חמודה אני" . מה שנכון- נכון.

עד כאן.

איזו בובה...

ב"ה

השבוע, יותר נכון סוף שבוע הבובה שלנו התהפכה מהבטן לגב פעמיים! רשונות 

כמה היא נהנתנה מזה.

אך לאחרונה שהיא על הבטן היא רק נהנת, ב"ה מסכימה יותר מהרגיל עד עכשיו  כלומר לא מנסה יותר להתהפך.

הגיוני?

שהיה המשך שבוע נפלא!

קוראים לו "שטות" (אימצנו אותו ביחד עם השם...).

הילדים מאוד מאושרים, וגם אנחנו

אני מתחילה אירובי סופסוף!!!

אני כ"כ אוהבת!!!

שבעולם הטכנולוגי לא המציאו ולא ימציאו תרגום לבכי התינוק

גם לנו היו כאלה ימים שב"ה עברו אבל לא היו קלים בכלל!

אם היא רק יונקת אז הריח הרע הוא סימן אזהרה, והייתי לוקחת לרופא.

שתרגיש טוב במהרה.

שלי היו כמה טיטולים עם ריח רע שעברו ממש מהר

וכואב לה בגלל זה לשכב בזמן ההנקה?

היא מתמתחת לאחור בזמן האכילה? מתפתלת בפלג גוף תחתון? פולטת הרבה?

הבן שלי היה מתפתל וצורח הרבה, חשבתי שאולי זה כי יש לו עצירות נניסיתי את כל השיטות למניעת עצירות, עד שרופאה מומחית (גסטרו) זיהתה שזה רפלוקס-

אם זה נשמע לך הכיון, אשמח לתת לך עוד פרטים באישי

דקות! היניקה שלה כבר חזקה יותר מבעבר, היא בולעת יותר בכל בליעה, והרבה תינוקות בגילה פשוט מלאים אחרי 5 דקות.

אולי כדאי לבדוק את העניין...?

בכי התינוק משמש ככלי תקשורת עבורו בינו ובין סביבתו להודיע למטפלים בו שהוא זקוק למשהו. בתחילה קשה לפענח את בכי התינוק. התינוק לא מסוגל להגיד לנו מה הוא רוצה, אך בכיו אומר לנו שהוא זקוק למשהו - זו דרכו לתקשר.
 

הסיבות לבכיו מגוונות ורבות ובמשך הזמן למדים לפענח את רצונו או להבין שמשהו מציק לו ואת זה על ההורה לפענח. יכול להיות שקר לו או שחם לו, או שהוא רעב, או זקוק רק שנחזיקו על הידיים. אולי הוא סובל מכאב בטן ואולי מעצירות.
 

האפשרויות הן רבות, ומה שנותר לנו זה לנסות. ברגע שנוכל ונצליח לספק את רצונו, יפסק הבכי. אל תמעיטו בערכיכם משום שאינכם יודעים מיד מה לעשות עם הבכי, כל תינוק שונה מתינוק אחר, גם בין אחים. הורים לילד ראשון מיד נלחצים ונהיים מתוסכלים כשהם לא מבינים ולא מסוגלים להפסיק את בכיו של התינוק, לעומתם הורים לילד שני מרגישים יותר בטחון ופחות לחוצים בנסיון להרגיע את התינוק.
    
התינוק בדרך כלל רגוע כאשר הוא נמצא בזרועותיו של מישהו, ולכן פתרון מיידי הינו להרים את התינוק ולהחזיקו, זה כבר ירגיעו. אך אם הוא גם רעב, שזו סיבה נפוצה למדי אצל תינוקות, הבעיה קלה לפתרון, פשוט להציע לו לאכול. תינוק רעב רצוי להאכיל לפני שמחליפים לו חיתול, ורק לאחר שנרגע מהרגשת הרעב, להחליף לו חיתול. אם תתייחסו לרצונותיו, ותקשיבו לו, יפחתו מצבי הבכי.
    
מעבר לצרכיו הביולוגיים של התינוק שהבכי מהווה דרך להעברת מסר לגביהם, בכי התינוק ועוצמתו תלויים גם באופי התינוק.
    
    
COLIC
    
תופעת הקוליק משמעותה תינוקות עם בכי מוגזם ומתמשך יותר מהממוצע לתינוקות בגילם. כאשר התינוק בוכה, יש הבדל בעוצמת הבכי, תדירות הבכי, ואופן הבכי.

כ 10-20 אחוז מהתינוקות סובלים מ-Colic בחודשים הראשונים לחייהם. קיימת השערה שבעיית הבכי המוגזם יכולה להיות קשורה לגורמים פנימיים אצל התינוק כגון אלרגיה לחלב, אולם גם לאופי הבסיסי של התינוק.
    
אין אופן האכלת התינוק בבקבוק או בהנקה כל השפעה על תינוקות בעלי נטייה לבכי מוגזם.
    
    
טמפרמנט התינוק
    
לתינוקות שונים יש סוגי התנהגות שונים. מחקרים הראו שיש ממדים רבים להבעה הרגשית של התינוק למגוון של גירויים, ממדים אלו כוללים: רמת פעילות, קצביות, ריכוז לעומת חוסר ריכוז, התייחסות לגירויים חדשים, תגובה לסביבה ועוצמתה, מצב הרוח (רגוע, עצבני, וכו'), ועוד.
 

על פי ההבעה הרגשית של הילד ניתן לסווגו לאחת מחמש קטגוריות התנהגותיות עיקריות:

 1. קל: מקיים בדרך כלל סדר יום ביולוגי קבוע (אוכל, שינה, צרכים), נהנה ממצב רוח טוב, אוהב אוכל חדש, מחייך לאנשים חדשים
 2. קל - בינוני
 3. איטיים בהסתגלותם
 4. בינוני - קשה
 5. קשה: נתון לעתים למצבי רוח, מרבה לבכות, נראה עצוב ובלתי מרוצה, סדר יום ביולוגי לא סדיר, מתקשה להסתגל למצבים חדשים.
    
40 אחוז מהילדים מוגדרים כקלים ונוחים, 10 אחוז כילדים קשים, והשאר ברמות הביניים.
    
חוסר התאמה בין טמפרמנט התינוק והציפיות של ההורה לגבי התנהגות התינוק גורמים למתח ביחסים של ההורה לתינוק. ההורים יכולים להיות מושפעים מהתנהגות התינוק בצורות הבאות: עייפות יתר, דיכאון, אפטיות, הרגשת חוסר אונים, האשמה עצמית, וכעס כלפי התינוק.
    
הורה המודע לכך שקיימים סוגים שונים של טמפרמנט אצל תינוקות, וסיבת הבכי לא ברורה, יכול להגיב לתינוק בהתאם. לדוגמא: על ידי נשיאת התינוק, השמעת מוסיקה מרגיעה, נענוע התינוק, ושימוש במוצץ או אצבע. רצוי להימנע מגירוי יתר והאכלת יתר אצל תינוקות אלה. הילדים מחולקים ומאופיינים באופי שונה. ויש כאלה שקשה להם להסתגל לחדש, וכל דבר כרוך אצלם במאמץ רב, וזה קשור למערכת ויסות החושים. 
 

יש ילדים שהמערכת לא עובדת בהרמוניה וזה גורם לכך שהילד אינו מסוגל לפעול בסביבתו באופן מספק והוא מתקשה לפתח אמון בעצמו ובסביבתו. כל התנסות חדשה אינה מהווה אתגר והנאה אלא מקור לקושי. בילדים מקבוצה זו ניתן לראות רגישות יתר למגע, לרעש, לתנועה ולכאב וגם רגישות לטעם וריח. סימנים אלה יכולים להצביע על בעיות הסתגלות למצבים חדשים או סביבה חדשה וגם על בעיות אכילה ושינה. אם נכריח ילדים אלה להתמודד עם שינויים בקצב שלנו זה לא יפתור דבר. צריך לזרום איתם ולהבין אותם. 
    
בחודשים הבאים יחולו שינויים וגם תינוקות קשים יהפכו קלים יותר. תרגישו שיש בידיכם לעזור ואתם מסוגלים להבין טוב יותר את התינוק. קיימים מקרים שבהם לוקח יותר ממספר חודשים עד לשיפור, אבל השיפור מגיע בסופו של דבר. ישנם דרכים לטפל בבעיות מעין אלה על ידי טיפול בריפוי בעיסוק ויעוץ להורים וגם עריכת שינויים סביבתיים בכדי להקל על הילד ולשם כך יש לבקש הפניה מרופא הילדים למכון להתפתחות הילד.
    
ישנם תינוקות הנרגעים כמעט אך ורק כשאוחזים אותם בידיים. תינוקות אלו לעיתים מתישים את ההורים, שכן הם יכולים לרצות להיות על הידיים במשך שעות ברציפות. לגבי תינוקות אלו אפשר לנסות לעטוף את התינוק בשמיכה דקה, לאסוף את ידיו ולעטוף את גופו בצורה כזו שהוא אסוף, הוא ירגיש מעין חיבוק, וגם חום ובטחון כפי שהוא מרגיש בזרועותיכם ובצורה זו אפשר להחזירו לעריסה או למיטה כשהוא שוכב על צדו. ניתן גם לשאת אותו במנשא במשך היום.
    
    
הרגעת תינוק בוכה ע"י מוצץ או אצבע
    
רוב התינוקות אוהבים את השימוש במוצץ או אצבע. מציצה היא צורך שלהם וזה מרגיע אותם. תינוקות יונקים לעיתים לוקחים את השד כמוצץ ולא על מנת לאכול.
    
מותר לתת לתינוק מוצץ ולא צריך לדאוג לזמן שהוא יצטרך להיגמל ממנו. השתדלו להציע את המוצץ רק לשינה, ולא בשעות הערנות, כדי שלא יפתח תלות מוחלטת במוצץ כל היום.
    
קיימים סוגים שונים ומגוונים של מוצצים בשוק - כל תינוק אוהב סוג אחר, הציעו לו מה שהוא מעדיף, אין חשיבות לאיזה סוג מוצץ הוא יתרגל.
    
תינוקות יונקים, בדרך כלל אוהבים מוצץ גומי עגול, הם רכים ונעימים, מזכירים להם את הפטמה, אך רצוי להמתין עם הצגת המוצץ לתינוק יונק עד אשר מרגישים שהוא יונק נכון ובאיכות טובה על מנת למנוע בלבול פטמות. תינוקות שאוכלים מבקבוק, יאהבו בדרך כלל מוצץ שדומה למוצץ שבפטמת הבקבוק.
    
יש לשפוך מים רותחים על המוצץ בפעם הראשונה לפני השימוש, אל תנקו את המוצץ שנפל באמצעות הפה שלכם. בפה שלכם יש יותר חיידקים מאשר על הרצפה. תמיד רצוי לשטוף את המוצץ במים.
    
    
כאבי בטן שנובעים מגזים
    
תינוקות מתחילים לסבול מגזים כ 10 ימים עד שבועיים לאחר הלידה. לא כל התינוקות סובלים מגזים.  סימפטומים המאפיינים כאבי הבטן כתוצאה מגזים הנם: התפתלות התינוק תוך כדי השמעת אנחות או בכי, וכיווץ הרגליים לכיוון הבטן.
    
קיימים דרגות שונות של כאבי בטן כתוצאה מגזים. יש תינוקות שרק נאנחים קצת, ויש תינוקות שהכאב גורם להם לבכי. יש תינוקות שסובלים מכאבי הבטן מספר שעות ביממה, לרוב בערב ויש תינוקות שסובלים מכאבי הבטן כל היום.
    
כיום יש טיפול לבעיית כאבי הבטן כתוצאה מגזים. קיימים בשוק תכשירים שונים בטיפות על בסיס טבעי לחלוטין, מצמחי תה בתוספת סוכר ענבים (שגם הוא אחד הגורמים להקלה על כאבי הבטן) תכשירים אלה עוזרים ברוב המקרים. הקפידו לתת את התכשיר לפני או אחרי כל ארוחה לפי ההוראות, או רק בשעות של כאבי הבטן, וזה יקל על התינוק. יש גם תה צמחים שיכול לעזור, אך פחות מומלץ, מכיוון שזה תופס מקום בקיבה על חשבון אוכל, וגם מרגיל את התינוק לשתיה מתוקה.

וסליחה שלא עניתי יותר מוקדם; אתמול היה יום עמוס. וגם היום, בעצם.

אני לא חושבת שזה שיניים, כי היא עוד די קטנה (עדיין לא ארבע חודשים. מתקרבת לזה ). וגם לא נראה לי שזה רפלוקס, כי לא היו לה בעיות אחרות עד עכשיו, ברוך ה'.

אחותו- תודה רבה על המידע! אנסה לשים לב אם היא באמת שבעה לאורך זמן אחרי יניקות קצרות כאלו.

ויפעת- תודה רבה על ההסבר שצירפת. אני קוראת אותו בהמשכים...

לא מהכיוון של אחות נשואה (כי אין לי) אבל הסיפור שלי מול גיסות וחברות שלי. לי לקח 3 וחצי שנים עד שנולדה הבת הבכורה. רוב החברות מסביבי שהתחתנו אחרי בהפרש של כשנה ילדו כבר. גם אנחנו גרים בישוב צעיר ולראות סביבך כל הזמן לידות ואת בחוץ זה ממש ממש לא קל. עכשיו כבר הכל תלוי באשה עצמה. יש נשים שיסתגרו בעצמן ויש שדווקא יהיו שותפות לחוויות ולעזרה לפני ואחרי הלידה (אני הייתי מהסוג השני) זכיתי כך להמון ברכות מחברותיי. כולן אמרו לי שהתפללו עלי. עם הגיסות שלי גם היו 2 לידות בשנים האלה שאנחנו היינו עדיין זוג צעיר. והן סיפרו לי על ההריון והדגישו שאני הראשונה שיודעת מהגיסים והאחים. לי זה עשה טוב על הלב, למרות הצביטה הקטנה שהיתה בהתחלה לי זה עבר מהר כשהן שיתפו אותי וגם התייעצו איתי (למרות שידעתי שהן לא צריכות את העצות שלי הן עשו זאת כדי לתת לי תחושה טובה)

לדודה שלי לקח 6 שנים ולה כן היו אחיות נשואות, היא אמרה שזה לא קל אבל אחיותיה מכירות אותה וידעו שחשוב לה להיות מעורבת ודודה שלי זכתה מזה להמון ברכה.

את מכירה את אחותך, ראית אותה פעם מגיבה למישהי? את יודעת את תגובותיה למקרים דומים? בכל מקרה כדאי לספר בעדינות אולי גם תספרי לה לפני כל האחים, תגרמי לה להרגיש שהיא הכי חשובה לך ואת צריכה את עזרתה. בייחוד אם היא אחותך הגדולה. תראי לפי התגובה שלה וההתנהגות אח"כ מה את עושה. צריך המון עדינות ומחשבה. ויפה שאת רוצה לספר לה.

המון בהצלחה ומחזיקה לך אצבעות

לי היה חוש שישי כזה , ופעם אמרתי לבת דודה שלי , שהיא בהריון . היא אמרה שהיא לא - ואחר כך הסתבר שצדקתי. אני בת 40 , ומצאתי את עצמי לא מספרת על ההריון הזה לחברות- בעיקר בגלל הרקע הלא פשוט . בתקופות קודמות שנות העשרים והשלושים - תמיד שמחתי באמת ובלב שלם לשמוע על הריונות במשפחה ואצל חברות.  כשלא ספרו לי זה פגע בי , כי הרגשתי שפוחדים ממני. כשסיפרו לי השתדלתי לעודד ולעזור - וזה נתן לי תחושה , שגם אצלי זה יבוא . יולדות מסויימות אמרו לי שיתפללו עלי או שהתפללו עלי - וזה מחזק.

הייתי בסיטואציה דומה לשלך. מי ששידכה בינינו התחתנה די הרבה זמן לפנינו ולצערי עדיין לא נפקדה.

לדעתי צריך להשתדל לעשות זאת בכמה שיותר ספונטניות (לפחות שיראה כך..).

לא להגיד: יש לי משהו חשוב להגיד לך...

אלא- רציתי לספר לך משו משמח- ב"ה אני בהריון...

ואם הקשר ביניכן ממש טוב אז אפשר לפתח שיחה סביב זה ולשאול אם היא תרצה שתדברי איתה על ההריון או לא...

בכל אופן- אל תרגישי לא נעים! את לא אשמה שאחותך לא נפקדה...

בע"ה מקווה שכשתספרי לה על ההריון היא תגיד.. "איזה קטע! בדיוק רציתי לספר לך אותה בשורה..." אמן!

תספרי לה בין הראשונים,תגידי לה כמה חשוב לך שהיא תהייה שותפה.

תשתפי בכך שאת יודעת שזה לא פשוט לה ותוסיפי שאת מתפללת עליה הרבה.

תשאלי אותה, תשתפי ותהיי ערה לתגובות שלה...

בהצלחה, זה לא פשוט...

יעל

קודם כל ברוכה הבאה לפורום

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..

ושתצאי בידיים מלאות.

אני אישית הייתי מספרת לה ראשונה,שלא תשמע ממישהו אחר חס וחלילה..

אולי דווקא הייתי עושה זאת בטלפון כדי לא להביך אותה פנים מול פנים,אם היא תרצה לבכות או משהו..

לא הייתי חופרת על ההריון,והבחילות,הקאות עייפות וכו'..

אלא הייתי רוצה לשמוע אם היא מתעניינת או שואלת או שזה מספיק לה.

בהצלחה,בע"ה שגם אחותך תצטרף בקרוב לפורום..

לא הייתי בסיטואציה שלך.

נראה לי, שלא צריך לספר שום דבר.

עם הזמן, זה יהיה ברור מעצמו.

תתנהגי בטבעיות, וה' יעזור.

ואם אתן ביחסים כאלה, שלא לספר נראה לך בלתי אפשרי - עשי זאת בטבעיות, כמו כל דבר, שהיית מספרת לה, ותסמכי על כך, שהיא אוהבת אותך ותדע לשמוח בשבילך.

ובכל מקרה, תתפללי  עבור אחותך, שגם היא תזכה.

ברוכה הבאה.. והריון קל ומשעמם!
אני נשואה ב"ה +1 ועכשיו בהריון שני,

גיסתי היקרה, נשואה כבר זמן רב ללא ילדים. אני לא יכולה לתאר לעצמי כמה זה כואב. רק להיות שם בשבילה כשהיא מחליטה לשתף אותי..

בהריון הראשון ממש פחדתי לספר לה, לא ידעתי איך ומה לומר, וכשהיתה שואלת אותי מה שלומי, לא ידעתי מה לענות..

עד ש..

החלטתי לקחת אותה לשיחה, פתחתי בפניה את הדברים, ואמרתי שאני אוהבת אותה מאוד, והיא כמו אחות גדולה בשבילי, ואני לא רוצה כל הזמן להסתובב לידה "על קליפות ביצים", ושכדאי שנעשה בינו הסכם,

מה שמפריע לה- שתגיד ומיד! (כמובן שגם הפוך)

וכך היה, גיליתי כמה כוחות היא שואבת ממני וכמה אני ממנה, עכשיו ב"ה אני יותר רגועה לידה, ויודעת בודאות שכשהיא שואלת איך אני מרגישה אני יכולה להרשות לעצמי להתלונן על העייפות הצרבות ושאר מרעין בישין ללא יסורי מצפון, וגם שהיא באמת שמחה בשמחתי.

וכאשר יש משהוא שקשה לאחת מאיתנו אז זה נאמר מיד.

ואז כמובן הצד השני מנסה להתנהג כמה שיותר ברגישות.

את לא מתארת לעצמך כמה היא תשמח בשבילך..

בכל זאת היא אחותך.

מה גם, אני בטוחה, שהיצור הקטנטן הזה שיגיע בסופו של ההריון, יקבל ממנה כ"כ הרבה אהבה..

שיהיה בהצלחה

הרגעתן אותי קצת...

אמן שכל ברכותכן יתגשמו!

עלי ועל אחותי....

יש לי אח שהתחתן ממש קצת לפני ועוד אח שלי התחתן כמה חודשים אחרי.

אני נכנסתי להריון ולא היה לי מושג אם גם גיסתי...

סיפרתי לאחים ולגיסות..

אחרי שנה שוב נכנסתי להריון, ב"ה, ואז ביקשתי מאמא שלי שתספר לכל האחים כי ממש לא ידעתי איך לעשות את זה..

היא סיפרה לכולם, ואז אחרי כמה ימים אח שלי התקשר אלי וסיפר לי ש... גם גיסתי בהריון!!!!

מקווה שגם אצלך במשפחה יהיו בשורות טובות במהרה...!

אבל זאת אני- קצת היסטרית.  (לפני לידה ראשונה). השאלה היא האם אפשר להשאיר אותה עם מישהו שסומכים עליו ? או שזה אומרת שאחת מכם תישאר עם הקטנה בבית .

את יכולה לקנות בסופר פארס אוזניות שעשיות משעווה צבעונית -זה מיועד לתינוקות,

אני לוקחת איתי את הילדים בגילאים האלה...

אחותי התחתנה יום אחרי הברית של הבן שלי,וכמובן שהגענו כולנו... והוא יישן כל החתונה...זה מרדים אותם!

ב"ה

לא מסוכנות??

אין חשש שהם יחדרו תוך אוזנו של הפעוט?

מה שם המוצר ומה העלות?

אשמח לקבל עוד דעות עליו.

לגבי פעם זו, החלטנו לקחת ביביסיטר. פעם ראשונה! נאחלו לנו ב"הצלחה...

שבעוד 20 שנה , היא לא תכעס עלייך, שלא לקחת אותה .

לא הייתי לוקחת לאו דווקא בגלל הרעש , אלא גם בגלל שבכל זאת חורף , שפעות . לא תמיד יש כיסא בטיחות , ותינוקות , כך נראה לי מעדיפים להשאר בבית.

אפשר לקחת את הפיצית החמודה גם למקומות רועשים, ואם את ממש דואגת- אז באמת תיקנו לה אוזניות כאלו או תשימו לה סרט יפה וחתיך על האוזניים 

מה שכן- יש גם חשיבות בלהרגיל את הילד להישאר עם ביבי-סיטר. ויש גם חשיבות בללכת לפעמים לבד- רק את והוא. בלי עוד מתוקנת שלוקחת את כל תשומת הלב של שניכם.

ב"הצלחה לכם (עם ייסורי המצפון שהשארתם אותה בודדה וגלמודה) לקטנטונת (שאני מאמינה שתסתדר) ולביביסטר..

יהיה לה הכי טוב איתך לא בחתונה.

אבל יהיה לה יותר טוב איתך בחתונה, מאשר בבית בלעדייך.

היא תתגבר כל עוד אמא שלה לצדה!

שלמה עם ההחלטה

אפשר לקחת, חשוב לקנות אטמי אזניים לתינוקות- יש בכל בית מרקחת...

מזל טוב!

עם אטמי אוזניים,או שלא הייתי הולכת לחתונה.

אם ההורים או מישהו גר קרוב אפשר להשאיר עם חלב שאוב.

ראשית, אני לא אמא וותיקה. יש לי תינוקת בת 5 חודשים ואני משתדלת להשאיר אותה עם בייביסיטר כמה שפחות. זהו גיל מאוד רך והם עדיין צריכים את אמא, במיוחד אם הם יונקים. (זו דעתי, לא דעת מומחה.)

לא מזמן אחי התחתן וביתי באה אתנו לחתונה בלי אטמי אוזניים.ישבתי איתה רחוק מהתזמורת כי חיפשתי מקום מוסתר להנקה (למזלי הייתה הפרדה בין נשים לגברים כך שלא התפדחתי כשהינקתי).  אז נכון שכל הזמן הייתי איתה כי היא יונקת, אבל מה רע? עד עכשיו הייתי רווקה/נשואה ללא ילדים ורקדתי בחתונות, ועכשיו הגיע זמן האמהות ומותר לי כעת לבוא לחתונה ולצפות בה מהצד.

אם את מרגישה שאת צריכה ערב עם בעלך או שאת חוששת מהקור ורוצה להשאיר אותה עם בייביסיטר, לדעתי תנסי להרדים אותה לשינת לילה לפני שאת יוצאת אם יש לך אפשרות.

הרופא שלי אמר שאין שום בעיה עם ויטמין c

לגבי חיזוקית אני לא זוכרת

ואאל"ט גם עם חיזוקית.

אבל היא ממש גבוהה. אבל אני לא זוכרת בדיוק.

אבל היום כבר קצת חששתי ...ואם הרופאה טועה - היא אמרה שזה בסדר בלי שהיא ראתה את התרופה בכלל . מה שכן מצאתי באינטרנט מתכון שנקרא חיסון טבעי נגד שפעת : מבשלים על אש קטנה מקלות קינמון , ג'ינג'ר טרי ובצל , עד שזה נעשה חום , ושותים לפני שנכנסים למיטה . - צריך לשאול מישהו שמבין אם גם זה לא בעייתי בהריון. אי אפשר לדעת.

עשיתי את זה היום בצהרים...ומיד נבהלתי  (כיאה לפולניה )

הנה הקישור

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1886811&r=1

זה לא צמחים שיש איתם בעיה בהריון בכלל , גינגר טוב לבחילות אפשר גם בחודשים הראשונים לשתות גינגר קינמון מחמם את הגוף בעדינות  - אפשר לתת את זה גם לתינוקות לחיזוק מערכת חיסון ועיכול .

בהריון באמת ישנם צמחי מרפא שלא כדאי לקחת , לפני שלוקחים תמיד לבדוק .

חורף בריא לכולנו

אם חיזוקית זה ויטמין ב פרופוליס וארכינצאה אין בעיה לקחת , גם צמח שנקרא אסטרגלוס בטוח לשימוש

מומלץ להזהר מכל צמחי המרפא שמנקים ליחה מהגוף .

בכלל עדיף לשאול מטפל מוסמך מה מתאים בדיוק בשבילך לחיזוק .

חורף בריא רפואה שלמה

אם אין לך אלרגיות, אם את לא רגישה לאף אחד מהמרכיבים ולא לשילובם, אם את לוקחת לפרק זמן קטן  ואם אין לך לחץ דם נמוך - אין שום בעיה.

(זה אומר - מורידה את המעקה הגבוה של מיטת התינוק ושמה במקומו מעקה נמוך) כאשר מלאו שני התנאים הבאים - הילד מסוגל לרדת בכוחות עצמו ממיטה/ספה, והילד כבר הולך באופן יציב.

ובכל מקרה אם הילד מתחיל לטפס על המעקה של המיטה כדאי להעביר אותו למיטה רגילה, ולא לחכות עד שהוא יפול מעל המעקה)

אלא אם כן הפעוט מטפס ויורד בעצמו.

שנתיים,וילד לדעתי מגלי 3

או לחילופין- אחיו התינוק התורן כבר נושף בערפו......

וכל ילד הגיע לשלב הזה בגיל אחר.

בס"ד

מהרגע שהילדות שלי יצאו מעצמן מהמיטת תינוק,

העברתי למיטת נוער.

איזה כיף להיות גדול!

התחיל לישון במיטה הרגילה קצת אחרי גיל שנה. הוא ממש לא אהב לישון במיטת תינוק.

כדאי רק בהתחלה לשים משהו שהוא לא יתגלגל בטעות. ולהראות לו איך יורדים.

וכדאי לעשות את המעבר הדרגתי לדעתי.

והאמת שנראה לי שאין בזה ממש כללים.

מניסיוני: כשלא ניכנס למיטת תינוק או כשזקוקים דחוף למיטת תינוק עבור ילד הבא.

אבל נתקלתי גם בתינוקות שעשו זאת יותר מוקדם.

בן כמה בנך?

יש מצב שזה קורה להם "בטעות" אז זה לא אומר שמעכשיו הוא יתהפך כל הזמן אבל את צריכה להיזהר ולא לשים אותו במקומות לא בטוחים

אצלי הוא התהפך בגיל שלושה חודשים.

ונצלו"ש, מתי מתהפכים מהגב לבטן?

לפעמים לפני והרבה פעמים אחרי....

אני חישבתי כל חודש לפי התאריך העברי של

התל"מ ויצא מדוייק

מהביוץ עד התל"מ בדיוק תשעה חודשים עבריים

מה תאריך הווסת האחרונה ומה התל"מ שהאחות אמרה?

היא חישבה על-פי וסת אחרונה או על-פי אולטרסאונד?

בעיקרון הייתי מחשבת לפי ווסת אחרון אבל כשהלכתי לרופאה היא חישבה לי לפי האולטראסאונד.. 

שמתי לב שזה יצא חישוב מדוייק מיום הטבילה האחרון שעשיתי.

החישוב 'חודש' הוא לא כל 4 שבועות? 

אם את יודעת תאריך לידה משוער-

פשוט חשבי: חודש אחורה את מתחילה חודש תשיעי,

2 חודשים אחורה את מתחילה שמיני,

3 אחורה - שביעי.

וכן הלאה ,

אחר כך כבר חשבי באיזה שבוע את...

באופן כללי. הספירה מתחילה החל משבוע 2, כאשר כל 9 שב' בערך הן חודשיים

2-6 ראשון.

6-9 שני

10-14 שלישי

14-18 רביעי

18-22 חמישי

22-27 שישי

27-32 שביעי

32-35 שמיני

36-40 תשיעי

והבדל בין סונר לוסת אחרונה מחשבים לפי סונר רק אם יש הבדל של 10 ימים ביניהם

סופרת חודשים עבריים מאז יום הטבילה.

חודש ממנה- תחילת שני, אחרי חודשיים- תחילת שלישי וכן הלאה.

סוף תשיעי יוצא מתאים תמיד לתל"ם, ובחלק מהפעמים- גם ילדתי בו.....

בהצלחה!!

אצלי זה גם תמיד עובד.

שהטבילה חלה שבועיים אחרי הווסת.

כי התל"ם נספר 40 שבועות מהווסת, ותשעה חודשים עבריים הם בדיוק (או בהפרש של יום-יומיים) 38 שבועות. אז זה צריך לצאת על התל"מ (בדיוק או כמעט בדיוק).

זה לעניין החישובים 'על הדף'. מתי בפועל יולדים - שאלה אחרת (-:

וכל הכבוד ששמת לב, צופיה. אני ריחפתי לי...

המשך הריון קל ארוך ומשעמם..

אז אחזור שוב. לא בריא להלחץ  - כן כדאי לקחת יום חופש - וביום הזה לנוח הרבה ולשתות הרבה . אם אי אפשר לקחת יום חופש אז לקחת חצי יום חופש . זה מה שהייתי עושה . ולשתות , כל שעה אם אפשר.

לחץ דם וחלבון בשתן,והדימום ממש קטן?את חייבת לנוח ולשתות טוב..

תעדכני אותנו בבקשה.

בשורות טובות!!

חשוב מאוד ללכת להיבדק כבר עכשיו.

(ממליצה לך לקחת הרבהההה בגדים בתיק )

מצב של רעלת הריון הוא מסכן חיים, בעיקר לאמא! ב"ה הרבה פעמים מצליחים לייצב את המצב, לפחות לזמן מספיק שמאפשר לקטנטנים להתחזק לקראת הלידה.

תרגישי טוב!

להבדק! ובשורות טובות!

נקודות פיציות של דם?

אין איזו אחות שיכולה לבדוק לחץ דם- רק כדי להרגיע?

כי עייפות וכל השאר יכולים להיות גם הרבה דברים אחרים, אבל לחץ דם גבוה הוא לא דבר שמזלזלים בו.

עשיתי לחץ דם שהיה קצת גבוה מהנורמה שלי אבל לא בהסטריה וגם לא היה לי חלבון בשתן ז"א ב"ה אין רעלת הריון. האחות אמרה לי לעשות מעקב  כל שבוע-שבועיים, בגלל הכאבי בטן העיפות והסטוריה של הלחץ דם בהריונות הקודמים...

בנוסף היתי אצל הרופא והוא אמר שטיפות דם כנראה מדלקת בדרכי השטן ולעשות תרבית ולאכול חמוציות שמעתם על כך? והכאבי בטן מהגדילה של הרחם...

וגם פטרוזליה וכוסברה- כל הירוקים. לשתות חלוטה בתה וזה ממש אוטומט מרפא דלקות בדרכי השתן

שיהיה לרפואה!

תרגישי טוב,והמשך הריון קל ארוך ומשעמם..

אולי שיבדקו אותך? לא נעים, אבל גם לא נורא...

כואב כל הזמן,.

תבדקי כדי לאשר,תרגישי טוב!

שמעתי עצה כזאת ממטפלת אלטרנטיבית.

בס"ד

איך בודקים דליות? נשמע לא סימפטי בכלל..

לעניין הצד בשינה-אני ממש ממש רוצה לגוון בצדדים, אבל אמרו לי שהכי טוב לישון על צד שמאל, כי כך מגיע דם לעובר, ולישון על הגב-זה מונע חמצן וזה קצת הלחיץ אותי-אז קיבעתי את עצמי על צד שמאל כבר כמה חודשים טובים..

וכל בוקר אני מתעוררת עם כאבים למטה בצד ימין ונפיחות.. 

מה דעתכן?גם ישנתן רק על צד שמאל?

תודה ממש.

עוד שאלה-

מזה אומר שיצא בתרבית שתן-זיהום חיצוני?ו 

זה אומר שהבדיקה הזדהמה, וצריך לחזור עליה.

הכי כדאי לעשות אותה בבית (אחירי מקלחת) ולהביא למעבדה.

אם לא מסתדר לך, אז תבשיעוד מה מגבונים, ותנקי טוב-טוב את הידיים ואת אזור הבדיקה.

ולא לשכוח: זרם ראשון לאסלה, ורק ההמשך לכוסית!

בהצלחה

(הייתי מבקשת מהרופא/ה להסתכל)

בס"ד

הרופאת נשים בודקת??

מה הטעם לבדוק?האם יש בזה טיפול?

הלידה יותר כואבת עם דליות?

תווודה ענקית!

פטריה בלשון, כאבי בטן, משהו אחר?

אם היא רק יונקת, אז זה נורמלי שלא יהיו לה יציאות כמה ימים.

זה היה ממש כשכבר לא ראיתי שיש משהוא אחר וניסיתי את כל הדברים הטבעיים...

בהצלחה!

כואב הלב!!

 איזה מתוקה!!!

רעיונות מניסיון-

לעשות תה מכפית כמון ולתת לה בכפית (מספיק משהו כמו  כפיות)

גם יכול להיות שזה טחורים (היא בוכה כשיוצא לה?) זה קורה הרבה לתינוקות בגיל הזה ואז עיסוי מאוד מאוד עדין עם שמן זיית יכול לפתור את העניין.

וכמובן שבכל מקרה את כמניקה צריכה להרבות בשתיה.

בהצלחה!

יתכן מאוד ואת צריכה לשנות תזונה.

תנסי כל פעם להוריד משהו אחר מהתזונה שלך ותראי אם משפיע עליה.

ולמיטב ידיעתי בגיל כזה ממש לא רצוי לתת עגבניות או מיץ שזיפים (אבל אני לא מהמומחיות...)

בטח עוד מעט יתעוררו פה המומחיות האמיתיות ובעלות המקצוע ויתנו לך טיפים אמיתיים, אני לא זוכרת איזה מאכלים ממליצים לאמא להוריד (אולי מוצרי חלב? לא בטוחה).

בכל מקרה את יכולה להרים טלפון להתייעץ בטיפת חלב...

בלי תוספים, הכל טבעי!

צריך רק קצת אומץ

וזה מצחיק וכיף!

בהצלחה!

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=9&t=l

וזה חסום לי משום מה,

מה השיטה?!

כך תשימו סוף לכאבי הבטן ולעצירות! טוב, האמת שלמרות שזה נראה כך, זו לא שיטת קסם - יש להצלחה של השיטה הסבר הגיוני לחלוטין!
מה גורם לכאבי הבטן? גזים!
כיצד נוצרים הגזים? ע"י תסיסה של הקיי במעי!
אם כך, אם נוריד את מפלס הקקי במעיים, יהיה פחות מצע לתסיסה, ולכן פחות גזים!
עכשיו כל שנותר הוא להוריד את מפלס הקקי. כלומר, לעשות קקי. כלומר, שהתינוק יעשה קקי.
אל דאגה! זה ממש-ממש פשוט!
האמת היא, שהתינוק מצפה לכך שתעזרו לו לעשות קקי. הוא בנוי לכך, ולכן זה כל כך פשוט.
הנה התהליך, שלב אחרי שלב:
1. חכו לזמן שהתינוק קם מהשינה רגוע.
2. תורידו את החיתול. זה עובד רק כשהוא מרגיש שהישבן שלו חשוף. זה האות בשבילו.
3. גשו לכיור באמבטיה (או מעל סיר פלסטיק, או מעל קערה, או בגינה ליד העץ)
4. תחזיקו את התינוק כשגבו צמוד לבטן שלכם, ידיים שלכם מתחת לברכיים שלו.
5. חכו ותשתדלו לא לזוז ולא לדבר, כדי שלא להפריע לו להתרכז.
6. אחרי גג דקה, הוא ייתן שפריץ יפה של קקי, ישר לתוך הכיור!
(תשתדלו לא להיבהל ולזוז, כדי שהוא לא יפסיק .זה עושה הרבה רעש!)
7. צהוב זה בסדר, ירוק זה בסדר, גושים זה בסדר, ואפילו קצף זה בסדר.
8. סביר שהוא יעשה אפילו עוד כמה שפריצים (כמו שאנחנו עושים כמה "קוביות"...).
9. כדאי להפוך את הקקי בכיור (או ליד השיח) לשגרה. הרגישו חופשיים להתמכר לשיטה!

יתכן שתנועות דשל נסיון להוציא הם גזים או חוסר אימון של שרירי פי הטבעת איך להפריש, אבל כשזה יוצא- זה יוצא רך. עצירות זה יציאות קשות. ותינוק יונק בלבד יכולל שלא לעשות שבוע, משום שאין לו "שאריות פסולת מהמזון" במעיים, אז אין לו מה להוציא.

אם יש כאבי בטן, זה כבר סיפור אחר וצריך לטפל בכאבי בטן, אבל בשום פנים לא טיפול לעצירות.

כשזה ב-ס-ו-ף יוצא לה, זה יוצא רך,

אבל היא מתפתלת מכאבים וצורחת כמה שעות/ימים (!) עד שזה משתחרר.

ואני יודעת כמעט במאה אחוז שזה זה כי אחרי שמשתחרר לה היא הרבה יותר רגועה,

אם הגזים היא כבר למדה להתמודד ברוב הזמן די יפה,

בכול אופן, אני יקח אותה היום לרופא לראות שאין לה עוד משהו שמציק לה.

איך מטפלים בכאבי בטן/חוסר אימוןשל שרירים?!?!

כי בטבע, האימהות לוקחות את התינוקות לעשות קקי, כשהן רואות כשהם צריכים

האינסטיקנט שלהם זה לחכות שאמא תיקח אותם. וההתאפקות נראית כמו התפתלות של מאמץ

אחרי כמה שבועות/חודשים הם מתרגלים לעשות את הצרכים על עצמם (בחיתול). זה לוקח בממוצע 3 חודשים, אגב, ואז אומרים ש"תקופת כאבי הבטן חלפה"

מציל חיים

אופייני לשלב זה,תעניקו לו את החום ואהבה..

וקחי גם עזרה אם את צריכה..

יש גם קפיצת גדילה בסביבות גיל חודש,ואז הוא כל הזמן ירצה לינוק.

ידיים, ידיים, ושוב ידיים, בגיל הזה ועוד חודשים רבים בע"ה  

כשהוא יתחיל לגלות עצמאות פיזית, הוא ירצה יותר להסתובב לבד. עד אז - מנשא!!! מציל נפשות. 

המגע והתנועה עוזרים למח של התינוקות להתפתח, ועל כן מדובר בצורך חיוני ממש בשבילם. זו לא קנוניה של כל תינוקות העולם נגד הוריהם  

טוב לדעת שזה נורמאלי, ואפילו כיף לגלות שהוא מחפש את הקרבה שלנו =) ב"ה!

באמת חשבנו על מנשא, ואנחנו מתכוונים היום ללכת לראות איזה סוגים יש... ואולי אפילו כבר לקנות בע"ה.

ניסיתי לבדוק באינטרנט סוגי מנשאים, וראיתי מלא, אבל לא הבנתי באמת שום דבר...

אני רק יודעת שאני רוצה מנשא שיהיה טוב לגב (חשוב לי מאוד), וגם נראה לי שאני מעדיפה שהוא לא יהיה בצורת ערסול אלא כזה בטן אל בטן כשהוא כמו "יושב". יש כזה דבר גם לחודשים הראשונים?

יש משהו מומלץ? דגמים שכדאי שאסתכל עליהם היום בחנויות?

קישור לאתר המנשאים הישראלי:

http://minsa.co.il/

יש שם מכל הסוגים.

אני ממליצה לך לנסות כל מיני סוגים, לפני שאת בוחרת אחד. הרבה נשים מסתדרות עם מנשא אחד, ופשוט לא מצליחות עם מנשא אחר. אמנם, מנשא עולה בערך עשירית מעגלה ופחות (אבל ישמש אותנו פי עשר ויותר), אבל בכל זאת כדאי למצוא משהו שמתאים ונעים. תנסי לשאול מנשאים שונים מגיסות, חברות, וכן הלאה.

איזה עגלה יש לך?

העגלה שלנו עלתה 600 ש"ח, המנשאים השונים שיש לנו מחירי השוק שלהם נעים בן 100 ש"ח ל1500 ש"ח... (מחירי שוק כי את חלקם תפרתי בעצמי...)

אבל אין מה לדבר, כל אחד מהמנשאים שלי היה שווה כל אגורה שהושקעה בו, מה שאני בהחלט לא יכולה לומר על העגלה שלי. (אבל סתם בגלל שהיא דפוקה)

במיוחד בשבילך

http://www.bari-p2.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=2371

אבל למיטב הבנתי זו לא עגלת תינוק,

זו עגלה המיועדת לילדים מוגבלי תנועה...

וזה עצוב  

מה זה המחיר הזה וראיתי שכתוב פצעי לחץ, מה הקשר בין פצעי לחץ לתינוקים?

נשמע שזה מה שקרמבו אמרה לצערנו...

עדין מנשא הוא מאית מעגלה

הייתי בטוחה שהם סתם כתבו "פצעי לחץ" כדי להכניס סרטים לראש של הורים שבדרך ולהלחיץ אותם לא עלה על דעתי שזו עגלה לילדים מוגבלים. באמת עצוב

תינוכיס ודומיו.

אבל כשהוא קצת מחזיק את הראש כבר אז לי היה יאמו וזה היה מצויין כי אפשר לשים אותו על הגב.

קנוניה של כל תינוקות העולם נגד הוריהם

ואם כבר- אני קוראת עכשיו מדריך להורים לגבי טיפול בתינוק ובילד עד גיל חמש, וכתוב שם שלפעמים תינוק בוכה סתם ככה, בלי סיבה אלא כדי להוציא אנרגיה, וצריך פשוט לחכות שזה יעבור (מה שאני ממש לא מאמינה שהוא נכון. יותר הגיוני שלא יודעים להסביר את הבכי הזה).

ובין היתר, כתוב שם שכשמשכיבים את התינוק לישון, הוא עלול לבכות בהתחלה, אז צריך להניח לו לבכות כמה דקות, ורק אז לגשת אליו. ובכל פעם לחכות עוד כמה שניות או דקות, ורק אז לגשת אליו (בהנחה שאין משהו שמפריע לו כמו טיטול לא נקי או רעב). והעורך אומר שזה קשה בהתחלה, אבל חשוב להיות עקביים ואיתנים. ואפשר גם להניח לתינוק לבכות 20 דקות לפני שניגשים לראות אם יש סיבה רצינית לזה שהוא בוכה.

ומה עם התינוק המסכן? הוא בוכה להנאתו? זו דרך שלו להעביר את שעות הפנאי? מה?

זה עוד צורם לי במיוחד בגלל ההיכרות עם הקטנה שלי, שתמיד יש סיבה לזה שהיא בוכה, ואם לא ניגשים אליה, אז היא בוכה יותר ויותר. אוף, גרררררררררררררררר, אני מרחמת על תינוקות כאלו (וממש חולקת על עורך הספר בעניין הזה).

(וזה קשור לדיון שהיה כאן פעם, ולדברים שכתבת פעם כאן או בפורום אחר, יוקטנה).

וסליחה על הניצלו"ש הרציני. רציתי לשפוך את ההתקוממות שלי איפשהו...

כי עובדא - למה כשטוב להם הם לא בוכים?

נשמע לי הזוי.

זה אפילו גרוע יותר משיטת החמש דקות...

לא מבינה למה רק אם זה אי נוחות פיזית כמו טיטול רטוב אז צריך לספק את הצרכים שלו ואם יש לו חסר ריגשי כלשהו אז זה כלום.

הקטנה שלנו גם היתה נרגעת רק בידיים, ובהתחלה אפילו ידיים לא עזרו - רק הנקה הרגיעה אותה!

אז בדיוק כמו שכתבת - בערך חודשיים בקושי עשיתי משהו וניהול הבית עבר לבעלי!

אחרי זה זה כבר יותר נרגע - היא התפתחה וגילתה את העולם ומדי פעם היא מעסיקה את עצמה עם המשחקים שלה, וגם ישנה יותר טוב לפרקי זמן ארוכים יותר. זה פשוט עניין של זמן והתפתחות.

ב"הצלחה!

ברגע שהתחלנו להשתמש במנשא החיים נהיו קלים יותר - הרבה יותר שעות שינה (במנשא כמובן), פחות שעות הנקב, וכמובן, הרבה פחות בכי...

אנחנו קנינו מנשא כיס - כזה מבד כותנה ארוך שכורכים על הגוף. הוא מאוד נוח ומחלק את העומס בצורה נעימה. אני משתמשת בו עד היום מדי פעם - כשהקטנה כבר לא כל כך קטנה ודי כבדה

לעמידה ממושכת,ובשלב זה של ההריון הרחם מתרחבת.

כדאי לנסות להמנע או שזה נורמלי?

כשאת עומדת, להניח רגל אחת על שרפרף נמוך,

ולהשתדל לעשות חלק מהעבודות בישיבה.

בס"ד

יש מצב שמדובר בתנועות עובר ראשוניות?

אצלי זה קרה פעם, שכשהייתי בהריון ונשמתי ריח של דברי מאפה,

הרגשתי את התנועות הראשונות

תמשיכי לעקוב, ושתהיינה בשורות טובות.

לי אישית הציעו את זה בתחילת הריון מאוד מסובך, והומאופט ששמע הזדעזע ואמר לא להעיז לקחת

בכלל הוא אמר שלא כדאי סתם לקחת תה-נדמה לי שהסרפד אמור לחזק את הרחם, והפטל מזרז לידה.

בקיצור, תשאלי ממומחים במיוחד אם מדובר בהריון עם סיכון- שיבדוק את זה ספציפית לך.

את הכוס הקודמת שתיתי בשבוע שעבר. תודה !

אין לי תשובות.. בטח יהיו למנוסות שכאן

ויש לי חיבוקים וחיזוקים. וגם להוסיף שדברים משתנים ונעלמים פתאום כמו שהגיעו

ובקשר ליציאות מהבית.

הגדולה שלי עד גיל שנה היתה דבוקה אליי וממש לקחתי אותה לכל מקום.

הייתי מסתובבת רק עם מנשא וזה היה לי סבבה והיה לי טוב עם זה.

עכשיו עם הבן השני שלי זה יותר קשה לי משום מה (הוא גם יותר שמן וכבד  אולי זה קשור) וגם אני מרגישה שאני צריכה קצת זמן רק לעצמי (עם הבכורה לא הרגשתי את זה בכלל) אז פשוט לקחתי משאבה מיד שרה (עד עכשיו לא שאבתי אף פעם) ושאבתי. ואני יוצאת לי לפעמים. מה שכן אני מסוגלת להשאיר אותו רק עם בעלי! אני לא סומכת על אף אחד אחר שיצליח להסתדר איתו..

תודה רבה על מה שכתבת

ואצלנו אני לא כ"כ יכולה להשאיר את הקטנה עם בעלי, כי הוא חוזר רק בערב (ואז במילא אני לא רוצה לצאת, בד"כ).

שאת יכולה להשאיר אצלה?

זה באמת לא קל לצאת עם הפיצים האלה, כ"כ מבינה אותך

ואני באמת יוצאת רק בערבים

ובשמחה יקרה.

מעתיקה תשובה שלי לאמא של תינוק-בן:

"יכול להיות שהוא צריך פיפי. לתינוק יש אינסטינקט לא לעשות על אמא שלו, אז הוא מתאפק.

תושיבי אותו עם הגב אליך, ושימי יד מתחת לחיתול שלו. כשתרגישי את החיתול מתחמם במהירות פתאום, תדעי שהוא עשה, ואז הוא יינק בנחת.

זה ילך יותר מהר אם תורידי לו את החיתול ותחזיקי אותו בתנוחת פיפי (אפשר לכוון לאמבטיה או למקלחת, או לשיח רענן כלשהו)."

גם לי זה קרה

ועדייו קורה,

ניסיתי את מה שיוקטנה אמרה,

הורדתי לה טיטול וחיכיתי כמה דקות בלי הטיטול שהיא תעשה,

זה רק יותר מעצבן אותה

היא רעבה אבל לא רגועה בהנקה,

היא גם גורמחת לי פצעים בגלל זה (מזיזה את הראש לכל הכיוונים תוך כדי ההנקה)

גיליתי שלפעמים היא אוכלת מהר מידי ולכן נתקע לה גרעפס שלא יוצא,

אבל שאני מנתקת אותה כדי להוציא לה את זה ,

היא עוד יותר מתעצבנת,

יש פיתרון לזה?!

וגיליתי גם שלפעמים
אני ב-א-מ-ת לא יודעת למה היא לא רגועה....

יש למישהי עוד רעיון?!

זה מאוד אישי. יש כאלה ששואבות ויוצאות. אני באופן אישי לא אוהבת בגיל כה רך לנסוע בלי התינוק.

ללכת לשיעור תורה ביישוב - זה משהו אחר. את עם פלאפון (על רטט...), ואפשר להזעיק אותך אם צריך. זה גם לזמן קצר יחסית. מניקים, הולכים, חוזרים ומניקים

בכל מקרה, לא הייתי נוסעת לעיר לפני שאני עושה כמה ניסיונות להשאיר אותה בלעדיי עם מישהו שאני סומכת עליו.

בעוד זמן קצר (את תראי, זה טס!), היא כבר תאכל מוצקים בע"ה, וזה יהיה עוד יותר קל מבחינה זו.

טוב, לקניות אולי כן.

אבל לאירועים, שיעור, או ערב תרבות- לבד. רק אני.

מגיל קטן, כמה שבועות, אני נותנות מידי פעם כמה שלוקים של חלב שאוב בבקבוק,

וזה מאפשר לי להינות ולא להילחץ.

עלי זה בכלל מעיק לקחת ילדים לאירוע. (אא"כ זה קרובי משפחה קרובים ממש)

וקרה פעם שאחי התחתן שבועיים אחרי שילדתי.

השארתי את התינוקת הקטנה עם בקבוק חלב צל חברה שלי שגרה רבע שעה נסיעה מהאולם.

לא יכלתי לסבול את המחשבה שכל הדודות המרוקאיןת שלי יציצו לתוך העגלה (אפצ'י!),

או שיעבירו אותה מיד ליד כמו כדור. (היא לא מרגישה כלום. היא ישנה...)

בסופו של דבר היא ישנה כל הערב ואפילו לא היתה זקוקה לבקבוק.

יש לי שכנות טובות ומקסימות, אבל יש להן ילדים קטנים גם כן (כך שגם אם יכולתי להוסיף להן את שלי לכמה שעות, ילדים קטנים נוטים לקנא בתשומת הלב שילד אחר מקבל מהוריהם שלהם).

יוקטנה- ניסיתי את הפתרון שהצעת, אבל הוא לא כ"כ עזר (מה שכן, לאחרונה יש לקטנה הפרשים מאוד גדולים בין היציאות שלה, עד כדי כך שאני ממש בודקת לעיתים קרובות. מעניין אם זה קשור).

ואמאלה טריה- כשהקטנה שלי מזיזה את הפה תוך כדי הנקה, אני מפסיקה להניק אותה (כי זה כואב ולא נעים לי).

אם יש לה גרעפסים, אני מנסה להוציא לה אותם (וכמה שיטות גיליתי להוצאת גרעפסים בשבועות האחרונים...).

אם היא בוכה ולא רגועה, אני מטיילת איתה ומנסה תוך כדי להוציא לה את הגרעפס. לא מצליח תוך עשר דקות (או פחות... תלוי בסבלנות שלי)- אני מנסה שוב להניק אותה. לא הולך? אני שמה לה מוצץ, היא נרגעת לה, ואז אני מוציאה אותה ומכניסה את עצמי במקום . זה בד"כ עובד היטב, ברוך ה'.

חמודה את- שחושבת על ההרגשה של ילדי השכנים...

כאמא לילדים קטנים אני יכולה להעיד שבדרך כלל הם דוקא שמחים לקבל אורחים קטנים וחמודים!