אנונימי (פותח)אני בעיקרון על גלולות,ושבוע שעבר פיספסתי גלולה,והשלמתי אח"כ..
אני תוהה אם אני בהריון כי שבוע שעבר היו כאבי מחזור ובחילות..
אז דבר ראשון- יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם גלולות??ואיך גיליתן את זה?
ודבר שני- הפסקתי כרגע עם הגלולות כדי לראות מה יקרה אם אני אקבל מחזור..ובנתיים הוא לא מגיע, אני יכולה לעשות בדיקת הריון כרגע-שזה שבוע וחצי אחרי החשש לכניסה להריון,או שאני צריכה לחכות עוד זמן לבדיקה?
מקווה שזה המקום והזמן לשאול.., ואני די טריה בעסק ולא חשבתי להיות בהריון.. 
תודה!
להריון עם גלולות והתקן וכו'..
עם איזה גלולות את?
ואיזו גלולה שכחת?
ישר אחרי המקווה?
שבועיים לפני תחילת מחזור הבא?
אם כן..זה בערך זמן של ביוץ אז יש סיכוי גבוהה יותר,למרות שבדר"כ גלולה אחת לא כ"כ משפיעה.
הכי אמין זה בדיקת דם.
בהצלחה,בשורות טובות 
תעדכני אותנו.
א. מתי בזמן הנקה *אין* ביוץ?
ב. אם לא מקבלים מחזור מאז הלידה זה אומר משהו לגבי הביוץ?
תודה...
יכול להיות ביוץ..אומרים שב 3 החודשים הראשונים אם את מניקה 12 הנקות אין ביוץ בדר"כ, אח"כ אף אחד לא מבטיח.
אני אישית נכנסתי להריון תוך כדי הנקה הגדול שלי היה כבר בן שנה וחודש בלי לקבל מחזור..
ככה כמה מילים לפני הסיפור: ההריון הראשון שלי הסתיים בשבוע 42+2 ובבית חולים כבר לא הסכימו לשחרר אותי בתאריך כזה, אז הם ייצרו פתיחה עם 2 זירוזים וגרמו לפתיחה ממש בדרך לא טבעית..
ב"ה אחרי 42 שעות הגדולה שלי הייתה בידיי..
בחזרה ללידה של יעלי-
מהרגע שנכנסתי לחודש תשיעי התחלתי להרגיש כיווצי רחם. בשבוע 39 התחילו לי צירים אמיתיים כל חצי שעה-שעה. ולא סתם צירי ברקסטון היקס, היו לי צירים שלא הייתי יכולה לעמוד זקוף 20 שניות בערך.
בכל פעם שהייתי מתייעצת עם הדולה שלי שבמקרה היא חברה טובה שלי.. היא הייתה אומרת לי- עד סוף שבוע אני מאמינה שתלדי..
בשבוע 40 התחלתי את המעקב הריון בבי"ח. כל ביקורת הייתה מאכזבת, אין פתיחה.. תבואי עוד יומיים.
שבוע 41.. שוב אין פתיחה, אין סימן ללידה.. ובינתיים הצירים הורגים אותי. התלמידים שלי התרגלו לראות את המורה שלהם נעצרת כמה שניות בכיתה כאילו היא אחוזת שיתוק וחוזרת לעצמה כעבור חצי דקה..
בשבוע 41+5 ימים כבר הייתי מתוסכלת, התקשרתי לדולה שלי ובכיתי, האם כל ההריונות אצלי יהיו כאלו ארוכים?? בבי"ח הזמינו אותי לזירוז מיד לאחר שבת. הדולה שלי מרגיעה אותי ונראה שהיא בעצמה לא רגועה במיוחד..
ביום שישי בלילה שבוע 41+6 היו לי צירים לא נורמליים, בעלי כבר התארגן ליציאה. היו לי צירים כל 3 דקות למשך 40 שניות. הזמנו את גיסתי שתישן עם הילדה ורצנו לבי"ח. הגענו ו..אין פתיחה!
מה זאת אומרת אין פתיחה? היינו בשוק! כאלו צירים ואין כלום???
חזרתי הבייתה, בעלי כבר המשיך לשחרית ואני ביליתי בבית כשהצירים לא מרפים.
בסביבות 12 בצהרים הפסיקו פתאום הצירים ואני ניצלתי זאת כדי לנמנם.. התעורתי בשעה ארבע, ציר נוראי תפס אותי, הייתי לבד. בעלי יצא לתפילה עם הגדולה והתלבטתי מה לעשות. כשראיתי שעברו 10 דקות ואין עוד צירים נרגעתי.
ככה עברה השבת עד מוצא"ש כאשר כל 10-15 דקות מגיע ציר גדול ועובר.
במוצאי שבת בעלי אמר לי: בואי נלך לפיצריה ברגל, גם תעשי קצת הליכה וגם זה יהיה מלווה מלכה- סגולה ללידה קלה.
התארגנו, לקחנו את הילדה והתחלנו לצעוד. 3 דקות הליכה ותופס אותי ציר. עוברת דקה, עוד ציר וככה במשך 7-8 דקות וכל ציר יותר ארוך מקודמו. בעלי כבר נלחץ. ואני הרגעתי אותו שבטח אין פתיחה כמו תמיד. המשכנו עוד כמה צעדים וציר תפס אותי. בשלב זה כבר הייתי ממש מותשת מהצירים שהיו לי כל השבת ולא הצלחתי לעמוד, פשוט התיישבתי באמצע הרחוב ונשמתי עמוק.
רק תדמיינה לעצמכן, רחוב ראשי שוקק הומה אדם, ואישה בהריון יושבת ישיבה מזרחית באמצע שום מקום ונושמת בעיניים עצומות..
בעלי ממש התחנן שנלך לבי"ח. לאחר הפצרות רבות הסכמתי להקשיב לו כשני בטוחה שאין פתיחה כמו תמיד. הגענו לבי"ח.
לפני שנכנסתי למיון בקשתי מבעלי שיחזור הבייתה עם הילדה, אני כבר אסתדר ובטוח אחזור תוך שעה וחבל על הזמן שלהם.
נכנסתי למיון, חיברו אותי למוניטור דופק בסדר אין צירים.
"ברור שיש צירים, המוניטור שלכם מקולקל!" אמרתי לרופאה. "לא חמודה, את מפונקת, לא כל כאב בבטן זה ציר" ענתה לי.
היא בדקה לי פתיחה והיה לה פרצוף קצת מוזר (היא מפרצפת הרבה) ופתאום היא נתנה קריאה לאחות שלידה, תכיני חדר לידה יש לנו פתיחה של 6!
מה פתיחה של 6?? אני לא יולדת עכשיו! בעלי לא כאן! אין לי עדיין מחליפה לכיתה! נכנסתי להיסטריה, הכניסו אותי מהר לחדר לידה, לבשתי חלוק והתקשרתי לבעלי, תחזור פתיחה של 6!!
המיילדת נכנסת, בודקת פתיחה, יש לך פתיחה של 7. (תוך פחות מעשר דקות..)
ביקשתי חוקן אך המיילדת פחדה שהפתיחה תתקדם כ"כ מהר שהלידה תהיה בטעות בשירותים....
טיילתי בינתיים בחדר לידה, באופיי, אני טיפוס קפיצי ולא יכותי לשבת ולהינות מן הצירים. אז כל הזמן זזתי ממקום למקום והלכתי לבדוק אם בעלי כבר חזר.
המיילדת שלי מצאה אותי מטיילת לי מחוץ למיון והיא נבעתה, היא החזירה אותי לחדר לידה ושמה לי מתנדבת שתבדוק שהצירים לא שיבשו את דעתי.
הייתי בעננים שהלידה מתקדמת ואני לא צריכה זירוזים.
בעלי נכנס לחדר לידה, בגדיו מרושלים ומוצא את אשתו מספרת בדיחה למתנדבת.
המיילדת נכנסת בודקת פתיחה- פתיחה של 8..
היא מביטה בי ואומרת, הלוואי כולן היו סוחבות את הכאבים האלו בכזה חיוך. ובעלי משיב לה שאני תמיד ככה..
כשהגעתי לפתיחה של 9, כבר התחיל להימחק לי החיוך וביקשתי אפידורל. המיילדת ובעלי שיכנעו אותי שאין בשביל מה אבל אני הייתי מסויטת מהכאבים של הזירוז בלידה הקודמת והתחננתי לאפידורל.
נתנו לי אפידורל וחיברו אותי למוניטור. פתאום הפתיחה לא מתקדמת כבר 40 דקות. התחלתי להצטער על האפידורל אבל הצרחות ששמעתי מאישה בחדר לידה ליידי שיכנעו אותי שטוב שלקחתי.
פתאום נזכרתי שבכלל לא עדכנתי את הדולה שלנו. בעלי התקשר אליה והיא הבטיחה שהיא תגיע במהירות.
החלפת משמרות, נכנסת מיילדת נמרצת בודקת ואומרת לי תוך 5 דקות אני רוצה שאת תיהי אמא לשתיים, ברור?
התחלנו ללחוץ ואני מרגישה את הצירים על כל צד שמאל.. אמרתי זאת למיילדת והיא אומרת לי- לא, את מדמיינת. ממשיכה ללחוץ ואני ממש מרגישה כאבים רק בצד שמאל.
כעבור כמה ניסיונות הדולה שלנו נכנסת, לוקחת פיקוד ומורחת שמן שקדים. אני פתאום מרגישה לחץ נוראי על האזור השמאלי ולחיצה ארוכה ו..יעלי שלנו הייתה בחוץ!
אחרי שהשליה יצאה וקריאות המזל טוב. אני רואה את הרופא נכנס. הבנתי שאני חתוכה.. הבטתי במיילדת והיא אומרת לי רק כמה קרעים קטנים.. אח"כ הדולה בדקה ואמרה לי שזה קצת יותר הרבה מכמה קרעים..
בכל מהלך התפירה אני מרגישה את הדקירה של המחט בצד שמאל ובצד ימין לא. התפלאתי והמיילדת אמרה שכנראה הזריקו את האפידורל עם נטייה לימין וצד שמאל לא הורדם, יופי!
המיילדת והדולה עזרו לי להניק אותה ואני הייתי בעננים.
כשהגעתי למיון השעה הייתה 21:40 וילדתי ב 23:20..
תודה לך בורא עולם, היה שווה לעבור את כל הצירים האלו במהלך החודש ולא לידה ארוכה ארוכה כמו מסטיק.
ותודה לבעלי המקסים, ה' ישמור לי אותו. ולדולה, שהגיעה לעשר דקות אחרונות..
שיהיה לכולן לידות קלות, מהירות וטבעיות!!
והכי חשוב, לעבור את זה בשמחה! 
יפה לך ככה לספר בדיחות בפתיחה 8,
יש מצבים שהאפידורל מרדים חצי צד..לא נעים.
נשמע שב"ה הייתה לך חוויה חיובית
שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה.
שפע של חלב..
שהבדיחות היו יבשות ולא מצחיקות. מה שהיה מצחיק זה לראות אותי מספרת את זה באמצע ציר...
יותר מידי..
איזה סיפור...
אומרים שבחדר של תינוק המעלות צריכות להיות בין 20-22, מה קורה אם זה פחות (15)אבל הוא לבוש ממש טוב?
מה הצורה הכי טובה ובטיחותית לחמם?
תודה רבה וב"ה שקר בחוץ
גם התינוק לבוש, זה לא מספיק, כי הוא עדיין מתקשה לשמור על חום הגוף. חוץ מזה, אל תשכחי, שהוא נושם אוויר קר (פחות מ-23 מעלות, זה קר, ו-15 מעלות - זה קר מאד!).
צורה הכי טובה לחמם, לדעתי, זה רדיאטור. את יכולה גם לייבש עליו כביסה, וכך גם כביסה תהיי יבשה מהר, גם חמה, ותוטכלי להלביש את התינוק בבגדים חמימים-נעימים, גם אוויר לא יהיה יבש מידי (זה קורה לפעמים, כשמחממים 24 שעות ביום. חוץ מזה, רדיאטור מחמם את החדר ביסודיות.
במקום שני הייתי שמה קונבקטור: גם מכשיר זול, גם מחמם מהר, כמו מפזר חום וגם יסודי, כמעט כמו רדיאטור.
ובמקום שלישי - מזגן: שיטה הכי זולה וגם בטוחה של חימום. יתרון נוסף - בחמסין אותו מכשיר גם מקרר. אבל מזגנים ידועים כגורמי כאבי ראש לא רק כשהם עובדים על קור, אלא גם כשהם עובדים על חום! במילים אחרות, לפני שקונים מזגן, טוב לבדוק, אם אין לבני בית אחרים כאבי ראש כתוצאה משימוש במזגן. חוץ מזה,אנישים במהרות מתמכרים למזגנים, מגזימים בשימושם וזה גורם להם כאבי גרון וכאבי ראש בקיץ וכאבי ראש וישנוניות בחורף.
אתמול המזגן היה דלוק כל היום וביתי בת החודש פשוט ישנה וישנה וישנה וחלמה (כמו שרק תינוקות יכולים לחלום ולחייך תוך כדי חלום) והייתי דאוגה מאוד, מה קרה לילדה העירנית שלי?
עכשיו הרגעת אותי שהמזגן גורם לישנוניות. אז אני אכבה אותו ונבדוק אם זה יסתדר..
תודה!
וכמו שיעל כתבה להניח עלין משהו רטוב שיהיה קצת לחות.
מפזר חום ומזגן עושים עבודה מצויינת אבל מייבשים את האוויר. אפשר ללוות אותם במכשיר אדים קרים שיכניס לחות לחדר.
טרמוסטט שחוסך בחשמל והיום עם הרדיאטור מגיע מתקן שממלאים אותו במים ומניחים מעליו ולכן לא מתייבשים...
איך יתכן שהרדיאטור היה דלוק כל הלילה עד עכשיו, החדר חמים ונעים והמעלות עדין לא הגיעו ל20??
כשיש לי פעוטה שנהנית לגעת בכל דבר? או שזה מסוכן מידי?
אפשר להסביר לה לא לגעת..
כלומר, זה חם ולא נעים, אבל זה לא יגרום לכוויה.
הילדים לומדים מהנסיון להיזהר די מהר ;)
לקחת אוויר דרך האף לנפח את הבטן
להוציא אוויר דרך הפה ובמקביל לכווץ את הפירנאום ולהכניס בטן.
לעשות את זה בבוקר,צהריים וערב..התחלה 5 פעמיים כל פעם למשך גג 10 שניות.
ואח"כ לעלות ל 10 פעמיים כל פעם.
בשכיבה או בישיבה..
ולנסות להרפות את שאר הגוף.
ממליצה בכלל לנשים אחרי לידה לגשת לפיזוטרפיה לרצפת האגן,היום יש דרך הקופ"ח ללא תוספת תשלום 4 מפגשים..
להכניס למודעות.
אני אישית עשיתי זאת דרך מאוחדת והפניה מרופאת הנשים שלי.
אל תחכו שיברח לכן פיפי באפצ'י,בהקאות בהריון חוזר,ולא להצליח להתאפק וכו'.
ללמוד טוב איך ומתי ללחוץ בצירי לחץ ובאיזה תנוחה..
לגבי אופניים אין לי מושג אני אברר גם בע"ה.
מאז שנכנסתי לפורום אני רק מחכימה בזכותך! 
אלא אם כן יש לך בעיות מיוחדות - אז יש להוועץ ברופא נשים שלך.
ביררתי,ואין בעיה.
פשוט בכל פעולה לנסות לכווץ,בהצלחה!
שלום לכן.
אני קוראת כאן הרבה פעמים ועכשיו גם לי יש שאלה.
אני אמא לילדה בת 9 חודשים.
בחצי שנה האחרונה היו לי 4 דלקות שד חוזרות ונשנות, וכעת אני עם דלקת חמישית..(!!)
עד עכשיו לקחתי כל פעם אנטיביוטיקה במשך שבוע בערך, וגם הפעם.
במשך כל הזמן אני בקשר עם יועצת הנקה, שהסבירה איך להוריד את הגודש וכדומה. ניסינו גם לעשות לה ניתוק לשון כי חשבו שזה אולי בגלל שהיא יונקת לא נכון, וזה לא עזר. כנראה יש לי רגישות גדולה, ואם אני לא שואבת או מיניקה במשך כמה שעות- מתפתח גודש שמיד מתפתח לדלקת.
אני ממש אובדת עצות!
מצד אחד- אני לא רוצה להפסיק את ההנקה, אני מבינה כמה זה חשוב וטוב בשבילה.
מצד שני- מה אני עושה? אני מרגישה שאני גומרת את הגוף שלי עם כל האנטיביוטיקות! זה די מפחיד אותי..
אני חושבת על רעיון של טיפול טבעי שיעזור לפתור את הבעיה מהשורש וגם טיפול לחיזוק המערכת החיסונית שלי..
אבל מה לעשות? להמשיך להניק או שזה כבר דורש יותר מידי?
מה דעתכן על העניין?
ואם יש למישהי רעיונות לסוגי טיפול או נסיון קודם בדלקות כאלה, אשמח.
שולחת מסר.
הבנתי שדיקור עוזר אם קיימת רגישות
אם את רוצה המלצה לטיפול - אפשר במסר אישי
לא הגיע לאנטיביוטיקות, ב"ה, אבל גם אני סובלת בהנקות מהבעיה של סתימות חוזרות ונשנות.
אני כבר למדתי לאבחן את ההתחלה של היווצרות סתימה עוד לפני שמתחיל הכאב האמיתי, (והגודש שיוביל לדלקת),
ומאותו רגע אני מעסה ומחממת ומעסה ומחממת, לפעמים גם יומיים שלושה, עד שזה נפתר.
והרבה פעמים גם הגעתי במיוחד ליועצת הנקה רק כדי שתפתח לי את הסתימה, כי הן יודעות לעסות בדיוק בנקודה הנכונה, "לתפוס" את הסתימה ולשחרר אותה...
בקיצור- אין לי פתרונות, ואני לא יודעת מה גורם לזה (יש טענה שלחץ גורם להיווצרות סתימה, אבל אני לא מצאתי קשר ישיר בין כל הסתימות שהיו לי בימי חיי לבין לחץ תקופתי או רגעי), אבל אם תמצאי איזה פתרון קסם או את הגורם לנטיה אשמח שתעדכני..
בהצלחה!
איך מוציאים גרעפס לקטנה, לא אחרי שעה..???
אם לא הולך על כתף אחת - תעבירי אותה לכתף השניה.
זה בגלל שלקיבה יש נטיה לצד אחד, והגז ייצא יותר בקלות עם הנטיה לכיוון הזה
אמהונתאמהונתאחרונהאבל אני לא סגורה אם זה עובד, נראה לי עבד לי פעמיים מאתמול..
Dirose שקיות עם סגירה כפולה,
אני מצאתי אותן במחיר ממש טוב 42.9 ל35 שקיות, בחנות 'חסדי שמואל' ברח' עזרת תורה בירושלים....
(בבית מרקחת ראיתי אותו דבר ב50 ומשהו...)
צריך לשים לב לכמות החלב כי 60 בשקית זה לא 60 בבקבוק
בהצלחה!!
מצאתי אותן בסופר פארם ב45 שקלים. הן מעולות ויש להן סגירה כפולה. ומה שחשוב הוא שהן יציבות במקפיא ולא תופסות מקום.
הבעיה היחידה היא שהן חד פעמי ולא מדויקות בודאות. והן ממש מפרגנות עוד כעשרים מ"ל חלב (מה שלא כן באמת)
ממליצה בחום!
כואב לי הגרון...
אני ממש מפחדת להיות חולה עכשיו.. לא מתאים, נכון?!
מה עושים??
ידעתי בלילה שזה הולך לבוא.. למרות שקיוויתי מאוד שאני טועה - והנה היום קמתי עם כאב גרון שכואב לי אפילו לדבר, לא רק לבלוע.. :/
החלטתי לא לצאת היום ללימודים כי נורא קר ואני לא רוצה שזה יתפתח עוד... אבל אני מפסידה המון :S:S:S
מה עושים??
יש רעיונות חוץ מללכת לרופא? ממש לא בא לי... :/
לא נעים - לא נורא!
נחים, מתפנקים, מתגברים
בדרך כלל זה לא חיידק, ואין טעם ללכת לרופא, באמת. תסמכי על ההרגשה שלך!
אני מפסידה עוד ועוד לימודים...
זה באמת יהיה מטופש מצדי לצאת..? 
יוקטנהתרגישי טוב,ותנוחי 
במז אוויר כזה מי רוצה לצאת מהבית?!
תשתי תה חם עם לימון ודבש,
שכשכואב הגרון צריך לשתות משהו קר.
כי אם שותים חם זה גורם להתפשטות חיידקים והקור מצמצם וממגר אותם.
שווה ניסיון.
אבל אני מניחה שזה גם תלוי אם זו דלקת או לא, ואצלי ב"ה זו לא דלקת, טפו טפו טפו... חחח
שמעת על חיזוקיתשל הדס? זה ממש עוזר!!! תבדקי מה המינון שמתאים לך.
וגם ויטמין c לא מזיק בכלל,
תרגישי טוב מהר
הייתי לוקחת קבוע חיזוקית של הדס ושניםם לא הייתי חולה.. נראה לי שכדאי לחזור לזה
תודה על התזכורת...
למרות שזה ממש לא תרופת סבתא, נראה לי שאני אתחיל לקחת ליתר ביטחון...
מישהי יודעת בהנקה כמה כדאי??
אז מספר שאלות למי שלקחה:
1. מה תפקיד הדולה בלידה?
2. האם הרגשת שהדולה קידמה את הלידה?
3. במה זה התבטא?
4. האם תקחי דולה שוב???
אני השואלת:
שבוע 34+
בלחץ מהלידה המתקרבת.
אחרי לידה ארוכה של 21 שעות (שתחילתה בירידת מים, זירוז, וכו'...)
ורוצה לדעת האם באמת זה שווה את הכסף...|אופנוע|
תודה מראש לכל העונות!!!
|כלנית|
השניה ואני עונה לך בתור יולדת.
לקחתי את המורה שלי,והיא מאוד עזרה לי בלידה ולפני..הכינה אותי ללידה,עיבדנו את תהליך הלידה הראשונה,עברתי את התאריך ודיברנו בערך כל יום ןוהיא עודדה אותי.בלידה{ילדתי בלי אפידורל}
היא עשתה לי עיסויים בגב,ושינתה לי כל מיני תנוחות,נשמה ביחד איתי,ותמכה בי,הכילה אותי,ונשמה איתי,עודדה אותי.
נתנה לי לשתות,מרחה לי שמן תפוז על השתיים ועוד..
לדעתי היא מאוד קידמה לי את הלידה,כל פעם היא נתנה לי עוד כוחות להמשיך,ולהתמודד.
הייתי בפתיחה 7 ונכנסתי ליאוש שאני לא מתקדמת כבר עבר כמעט 4 שעות והגעתי בפתיחה 4 והיא ממש עודדה אותי ושינתה לי תנוחות רבע שעה אח"כ נעם כבר היה בחוץ
בע"ה אני אקח גם ללידה הבאה דולה..אולי לא כזאת יקרה כי ב"ה יש לי גם את הידע והנסיון שלי,אבל היה לי ממש טוב חוויה מתקנת..וגם ההתאוששות אחרי כל הזמן היא תמכה בי,והיה מצויין,ב"ה.
שווה כל שקל!!!!!!!!!
תחפשי את הסיפור לידה שלי..{סיפור הלידה של נעם ישראל} אם תרצי אני אשלח לך במסר
את הזכרת את זה יותר מפעם
הי
אמא שלי לא הספיקה להגיע ללידה שלי, אז היא שלחה לי דולה (מעולה-מעולה וצדיקה ומקסימה, ממליצה בחום).
מבחינתי- הדולה הצילה לי את הלידה. ילדתי פג והיא עזרה לי גם נפשית, אבל גם הרבה פיזית. תחשבי מי את רוצה שיהיה (תהיה) איתך בלידה ממש. יש הרבה שלא ירגישו בנוח עם אמא. אז קודם כל- דולה מלווה אותך צמוד-צמוד בלידה. בד"כ גם נפגשים איתה לפני ומתאמים עמדות וציפיות. היא יכולה לעזור, כמו שיפעת אמרה- בשינוי תנוחות, בנשימות, פשוט בלהחזיק אותך ולהיות איתך. חשוב- היא מקשרת בינך לבין הצוות של בי"ח. לפחות אצלי קיבלו אותה בשמחה ושיתפו איתה פעולה לגמרי.
הדולה שלי עובדת הרבה עם עיסויים בגב לצירים (למי שצריכה), עם להיות במים (במקלחת), עם כדור ועוד. לי לא היתה אפשרות לכל אלו. היא נתנה לי גז צחוק שעזר לי מאוד. וכמו שאמרתי, גם חיזקה אותי נפשית ורוחנית. הרגשתי שאני לא לבד. הייתה לי לידה מדהימה והרבה בזכותה. ואני לא היחידה.
הייתי רוצה מאוד לקחת אותה שוב- אנחנו בהתלבטויות תקציביות.. אבל ממש בא לי. אני יודעת שאיתה יהיה לי כיף בלידה.
לדולה שלי קוראים חיה שריד (לא מתאים?)
היא גרה בירושלים, וכדאי לדבר איתה מוקדם כי היא מאוד עמוסה
המספר שלה בבית: 02-6521884
(אם אני לא טועה- כי רשמתי אותו בזמנו תו"כ לידה.. אם זו טעות תחזרי אלי)
בהצלחה!
אני חושבת שהיא לא נחשבת מהזולות אבל צריך לבדוק, ושוב, זה שווה.
תפקיד הדולה לתמוך, לתמוך ולתמוך בך לפי צרכייך.
הדולה מאפשרת לך ללדת בקצב הנכון לך באמצעות תמיכה נפשית ופיזית (ולפעמים גם רוחנית). המטרה להוריד מפריעים (פחד, כאב, לחץ וכ') כדי שתלדי במיטבך.
לכן ממש חשוב כשמחפשים דולה לבדוק מהם הנקודות אצלך שצריכות חיזוק ובהתאם לחפש דולה.
לכל דולה ייחוד וחוזקות שלה וחשוב שזה יתאים (לכן גם כמעט כל דולה נותנת פגישת הכרות חינם).
בעיניי לקחת דולה זה עוד סוג של כלי בארגז הכלים במסגרת ההשתדלות ללידה בריאה בגוף ובנפש. למרות שאני דולה אני ממש לא חושבת שכל אחת זקוקה לזה. כל אחת תתרכז בכלים שמשמעותיים לה- קורס הכנה מעשי, סדנה להכנה נפשית\ רוחנית, הדרכת מלווה מהמשפחה כמו אמא, קריאה, תירגול ספורט\יוגה וכ'
שיהיה בהצלחה, בריאות ושמחה...
כשילדתי, עוד לא שמעו מילה כזאת.
אבל יכולה לענות לך.
1."דולה" - פירוש המילה: "שפחה". תפקידה - לשרת את היולדת בזמן הלידה.
2. נשים שונות דווחו דברים מאד שונים. כנראה, זה קשור לדולה (כאדם וגם כמקצוענית) ולצרכים אינדיבידואליים של היולדת.
3-4. אישה אחת אמרה: "כל-כך שמחתי, שהיא סוף-סוף הלכה... לא יכולתי לסבול אותה כבר הרבה זמן, אבל היה לי לא נעים לגרש אותה..." אישה אחרת אמרה: "לא יודעת, איך ילדתי קודם בלי דולה! לידה הבא אני אקח דולה, בלי נדר!"
אני שמעתי שבחות על דולה אחת בירושלים, מכמה מטופלות שלי. יכולה להביא לך את הפרטים שלה.
לבסוף החלטתי לנסות לעבור לידה בלי דולה, אומנם הלידה הייתה לא ממש חוויתית והבטחתי לעצמי שלידה הבאה אקח דולה.
בלידה השנייה, אני לא יודעת אם זו הייתה הדולה שגרמה לי לרצות ללדת שוב או שזה היה הפרצוף המלאכי של התינוקת שלנו.
בכל מקרה, אני ממש ממליצה על דולה, הידע הרפואי שלה מרגיע אותך שהרופאים לא רוצים לתת לך זירוז וכדורים כדי שתפני להם חדר לידה. והתנוחות והעזרה, באמת שוות כל שקל.
לפני הלידה אפשר לשגע אותה על כל פיפס... ובלידה עצמה זה מדהים!
לא לכולן יש אמא שמסוגלת ללוות אותן והבעל גם לא יכול כ"כ...
שווה כל שקל!!
תשימי לב אם תקחי שהדולה תהיה פנויה אליך בזמן הלידה ולא מרוב שהיא טובה ופופולארית היא בטלפון כל הזמן עם יולדות אחרות...תתפלאו לשמוע אבל זה קורה...
תמיד כשהייתי מניקה את ביתי הקטנה, אחרי כמה ייניקות ומנוחה קצרה היא הייתה מנסה לינוק ופורצת בבכי ושוב מנסה לינוק ובוכה ותמיד הייתי מתייאשת ונותנת לה מטרנה...
החלטתי שזהו, אם ההנקה לא הולכת אז אני אתחיל לשאוב לה.. שאבתי והיה לי רק 30 מ"ל חלב אם משניהם!!
נו, בטח שתינוקת בת חודש לא תרצה לינוק אם זה מה שאמא שלה מציעה לה... 
ניסיתי תמציות צמחים ומאמי לי וכל מיני תוספות ואני לא רואה שינוי.
זה אומר שאני צריכה לדבר על ההנקה בלשון עבר מעכשיו??
לא לפני שאת נפגשת עם יועצת הנקה..להמשיך להניק כמה שיותר,ולשאוב במקביל כדי לייצר יותר חלב.
לאכול חילבה ועוד..
אבל יועצת הנקה ויפה שעה אחת קודם!
אם את רוצה באמת לדעת כמה חלב יוצא לך בארוחה, אז את צריכה לשאוב במשך שלושה ימים, באותה השעה, ולא אחרי יניקה של התינוק. ככה הגוף מתרגל שהתינוק רוצה עוד ארוחה, בכאילו, ואז הוא מתרגל להכין אותה.
סתם שאיבה פה או שם בכלל לא נחשבת (ויותר מזה - 30 CC ככה סתם בשאיבה ראשונה זה ה-מ-ו-ן).
לא ממליצה להתחיל בשאיבות כל כך מוקדם, כי זה מתכון כמעט בטוח לסיום הההנקה, וההפסד גדול מאוד לשתיכן
כשתינוקות בוכים פתאום בהנקה, לפעמים זה בגלל שהם צריכים לעשות פיפי, והאינסטינקט שלהם אומר להם לא לעשות על אמא. אז הם מתבלבלים מהרצון לינוק, הצורך לעשות פיפי, והאינסטינקט לא לעשות על אמא.
תורידי אותה מהשד, ותחזיקי אותה עם הגב אליך, והיד שלך מתחת לטוסיק שלה. כשהפיפי יצא תרגישי שהחיתול מתחמם במהירות פתאום, ואז תוכלי להחזיר אותה לשד, והיא תוכל לינוק בנחת אם זה מסקרן אותך, את יכולה להוריד לה את החיתול והמכנס, ולהחזיק אותה בתנוחת פיפי מעל לכיור באמבטיה, וממש לראות אותה עושה זה נחמד
שהבכי הזה פתאום באמצע הנקה זה בגלל פיפי, אם כי היא כבר בעבר נהנתה לעשות את זה על אמא..
אני באמת אבדוק את זה בהנקה הבאה בעז"ה.
בקשר לשאיבה, אני שואבת כבר מאז שהיא הייתה בת שבוע כי אז ממש לא הצלחתי להניק ופחדתי שיגמר לי החלב..
בהתחלה היה לי המון ב"ה, 120 מ"ל וזה ירד לאט לאט והגיע ל-30 מ"ל.
וזה מה שמפחיד אותי, שבסוף זה יגיע ל-0 מ"ל..
ויפעת, דיברתי עם יועצת הנקה, היא לוקחת 430 שקל לפגישה!!!
זה המון כרגע, בדקתי בטיפת חלב ויש להם מדרכית הנקה. אני אפגש איתה ביום רביעי, נקווה שזה יוביל לתוצאות טובות.
תודה לכן יקרות, האכפתיות הזו מעודדת!
מטרנה לשנה ,שנתיים עולה הרבה יותר מ 400 ש"ח.
שיקול שלכם,בהצלחה ובשורות טובות
אפשר להגיע ליועצות הנקה רק דרך טיפת חלב.
ואצלנו בסניף אין יועצת.
אגב, במהלך השבת הנקתי את ביתי ממש כל חצי שעה בערך, ושמתי לב לכך שהיא יונקת, מנמנמת, יונקת שוב וככה חוזר על עצמו התהליך עד שהיא נרדמת לשעתיים בערך.
זה אומר שהיא שבעה או שהיא התעייפה ונרדמה?
יוקטנהאצלי, על כל פנים, השאיפה המרכזית שלהם בשלושת החודשים הראשונים היא לחזור ולישון! 
(אבל אולי זה תורשתי, כי אצלי זה ככה עד היום)
שאיבה באופן קבוע = שאיבה בזמנים קבועים של היום, לאורך ימים רבים.
נראה שהתינוקת פשוט אוכלת יותר, ועל כן בשאיבות מזדמנות יוצא לך פחות. זה לא מדד לכלום.
את רוצה מדד? היא עושה פיפי? היא עושה קקי? זה לא מהשמש ולא מחיבוקים ונשיקות! זה מחלב שהיא אוכלת!!! 
יוקטנהבדרך כלל שינה טובה ומספקת מגבירה את כמות החלב.
היתה לי תקופה שאכלתי שדות שלמים של ירק עשבים גרגרים וכד' אבל הייתי עייפה מאוד- וכמות החלב היתה בהתאם.
כשנכנסתי לסדר של שינה נוסף לארוחה מיד חל שיפור, ממש מיד!
הלוואי ותצליחי!
אני אישית אשכנזייה ולא יודעת איך נראה בכלל חילבה ובאיזה צורה אוכלים אותו.
אבל ידוע שזה מאכל שמגביר חלב. מה שאני עשיתי אחרי הלידה הקודמת
זה לקחת כדורים טבעיים שעשויים מזה,ואחרי הלידה הנוכחית מצאתי שיש את זה גם בטיפות.
תשאלי בבית מרקחת אם יש להם טיפות טבעיות של חברת "רפאל" (החברה של המשחה להנקה),
קוראים להן: חלב רב. לא טעים בכלל, אבל שווה את זה להגברת החלב.
יש היום כממרח ירוק או צהוב בצנצנת כמעט בהרבה מכולות וסופרים. אני התרגלתי ואוכלת טיפה על חלה. כיום זה כמעט טעים לי... אפשר לקנות כאבקה בחנויות טבע ותבלינים ולהכין בבית. את זה אני כבר לא יודעת איך... את החילבה, כאבקה או כממרח, אפשר להוסיף להרבה דברים, מה ואיך שאוהבים: למרקים, סלטים, תבשילים, ממרחים וכו'.
בתקופות שלקחתי כדורי צמחיים מחילבה להגברת החלב, בעלי לא היה מסוגל להתקרב אלי....
אני גם למדתי לאהוב את זה....
אני טוחנת ומוסיפה לדייסה עם: קוואקר, סוכר וחלב (בהתחלה הוספתי גם שוקולית, לאט לאט התרגלתי לטעם ונגמלתי )
ומצטרפת- חייבים להתקלח כמה דקות אחרי שאוכלים/שותים, אחרת...לא נעים...
מצד שני, הגרגירים מגבירים את החלב מיד ובצורה משמעותית, אפילו יותר מכדורי חילבה.
וגם לזכור שישנו מצב נדיר יחסית של מיעוט חלב אצל חלק מהנשים. אם מגלים שזו המציאות זו ממש לא אשמתך ואין צורך להיכנס לדיכאון מזה, פשוט משלימים עם תוספות.
לגבי יועצת הנקה חשוב מאוד מאוד לקבל המלצות ממישהו שאת סומכת עליו. זה עולה הרבה וחבל מאוד ליפול על מישהי לא רגישה ולא יעילה.
רוב הסיכויים אגב הם שיש לך מספיק חלב מיעוט חלב הוא מצב מאוד נדיר ולגבי השאיבות אני יודעת שיש נשים ששאיבה פשוט לא הולכת להן אבל הן מניקות וב"ה התינוקות שלהם גדלים יפה ומתפתחים אז השאיבה היא לא תמיד אינדיקציה לכמה חלב את בעצם נותנת..
במהלך השבת ממש ניסיתי רק להניק אותה, ללא תוספות של מטרנה.
התוצאה באמת הייתה מייגעת וכואבת. אך בלילה היא ישנה 5 שעות ואני העברתי את הלילה לרוץ לבדוק שהיא נושמת...
במוצא"ש נסעתי לסופר פארם. ובאמת ראיתי את הכמוסות של החילבה, אבל הרוקחת אמרה שהגוף מפריש ריח לא נעים מהחילבה. אז העדפתי שלא. לבסוף לקחתי את מאמי לי, נקווה שזה יעזור.
ופפריקה, האמיני לי שא
פפריקה, אני לא מצליחה לנוח עם ביתי בת השנה. היא ממש פעילה, ורק אני איתה בבית ומישהו חייב לוודא תמיד שהבית נשאר על תילו..
ובקשר לשאיבות, אני באמת אנסה את העיצה שלך יוקטנה. (וסתם שתדעי, תמיד בעצות שלך יש משהו חמים כזה שמרגיע)
תודה לכולן, אני אעדכן..
שלום לך, יש לי בת בת חודשיים והייתה לי איתה בדיוק אותה בעיה.
היא הייתה יונקת שעות ופשוט לא שבעה!!!! אם הייתה עוברת חצי שעה זה היה נס! (אפילו כתבתי על זה פה גם..)
הייתי מאוד מתוסכלת והבאתי לה גם מטרנה כי כבר לא היו לי כוחות....לא האמנתי שיהיה שיפור אי פעם!
אבל ב"ה (בלי עין הרע : ) לפני שבועיים בערך זה פשוט השתפר לבד! התחיל לעבור זמן רב יותר - שעה, שעה וחצי וכו'....
את אמרת שכבר בלילה האחרון היא ישנה לך! מעולה! זה כבר התחלה!!!
אני הבנתי שזו בעיה נפוצה וזה ממש לא קשור לחלב שלך.. החלב שלך בסדר גמור!!
זו פשוט בעיה שאצל חלק מהתינוקות כשהם קטנים...
אז אני מציעה לך לא להתייאש, ולחכות שזה ישתפר!
עצה נוספת שקיבלתי ממדריכת הנקה- לא יותר מרבע שעה בכל צד או כשהם כבר נרדמים אז פשוט להפסיק! היעילות של ההנקה בהמשך כבר ממש לא רצינית...
מה שקורה שהם נרדמים וממשיכים בקושי לבלוע ואח"כ לנו זה נראה שהם אכלו הרבה זמן למרות שזה היה קצר...
לי העצה הזו ממש עזרה... מאז התחלתי לנתק אותה אחרי בערך רבע שעה בכל צד התחיל השיפור...
אז המון בהצלחה ולא להתייאש!!
תמיד כשאני מניקה אותה היא יונקת כמה דקות וחולמת כזה ומחייכת את החיוך הלא רצוני המושלם הזה ויונקת שוב ו..נרדמת!
הייתי מבלה איתה ככה זמן רב, וזה נחמד אבל לא כשאני שומעת את הגדולה שלי מרוקנת לי את הארון של הצלחות..
אני באמת אנסה לנתק אותה כשהיא נרדמת. הלוואי ואת תיהי השליחה!
איך אני יכולה לזכור באיזה צד להתחיל להניק כל פעם,כשאני מניקה משני צדדים והקטן כבר בן 4 חודשים!!!!!!
די נמאס לי להעביר את הטבעת מיד ליד....
עצות?טיפים?ומתי מתחילים לזכור לבד?
זה לא חייב להיות מדע מדויק, ושום אסון לא קורה אם את תניקי פעמיים מאותו צד.
אם את לא זוכרת תמששי, ותניקי מהצד המלא.רק שימי לב שאת לא מתחילה להניק קבוע מאותו צד...
חוץ מזה כדי לזכור אפשר לנסות להזכר איפה ואיך ישבת, לרקום ציור קטן על צד אחד של החזיה או כל מיני דברים שכאלו.
החזיית הנקה הפתוח זה הצד שסיימתי..
והכי "גרוע" הוא ינק שוב מאותו צד אח"כ בטוח לא תתבלבלי..
על החזיית הנקה שפשוט מכניסים אותה לצד שמניקים וזה סימן....
וצד שני תמיד יהיה צד שני?
תמיד להתחיל באותו צד?כי אז זה יהיה מעולה!!
וכל העצות האחרות-תודה רבה רבה אבל זה כמו הרעיון של הטבעת....
יפעת-איך הולכים עם חזיה פתוחה????זה מציק
זה גורם לצד שבחרת לייצר את רוב החלב, ואז בהתאמה הוא יהיה יותר גדול (באופן שנראה לעין!) בקביעות, גם אחרי ההנקה (כאילו- בין הארוחות, לא רק לפני האוכל כשהצד מלא).. תחליטי אם זה מתאים לך (: אותי זה עצבן מאד (אפילו שרק אני ראיתי).
זה יעבור, כמובן, כשתסיימי להניק, או כשתרגילי את הגוף בחזרה להנקה מאוזנת פחות או יותר משני הצדדים.
זה כמובן ממש לא חיים ומוות, ולא נורא אם תניקי כמה פעמים רצוף מאותו צד.. רק תשימי לב שאין צד אחד קבוע וששניהם משתתפים במשחק...
סיימה להניק.
אני 11 יום אחרי לידה, מיום יומיים אחרי הלידה הדימום ממש לא היה רציני
עכשיו הוא כמעט ולא, זה הגיוני? ממתי לנסות להתחיל לספור?
ממש מזל טוב קודם כל!!!! הרבה נחת ושמחה.
זה נשמע הגיוני מאוד אבל אל לך להעלות את רמת הציפיות כי אכן זה יכול לבוא פתאום בבום
ובהפתעה אחרי אפילו שבועיים ואז אי אפשר להיטהר אפילו חודשיים אז לא לצפות.
אבל לנסות זה תמיד כדאי אם את מרגישה טוב אחרי הלידה עם המקום...
אצלי זה היה כפי שתיארת משבועיים אחרי ובמשך כחודש וחצי ציפיתי בכל יום מחדש במקום לא להתעסק בזה בצורה אובססיבית..
בקיצר שיהיה בהצלחה בזה ובגידול..
נשמח לקרוא את סיפור הלידה.
הגיוני שהדימום נחלש ואפילו "נעלם" בדר"כ זה חוזר ובגדול..
ולפעמיים סתם כתמים..
את יכולה לנסות לשאול רב על כל כתם בדר"כ הדימום מפסיק לקראת 6 שבועות אחרי הלידה.
העניין של הדימום אחרי הלידה ממש מתסכל, הרבה פעמים קורה שלכאורה הכל חזר לעצמו והמראות טהורים ואפילו מתחילים לספור ותפאום זה מגיע ובגדול!
גם אצלי שבועיים לאחר הלידה נראה היה שהכל בסדר, התחלתי לספור והתאכזבתי לגלות בוקר אחד שספרתי חמישה ימים לחינם...
היום אני חודש ויום אחרי הלידה ועדיים לא יכולה להתחיל לספור.
ובגלל הספירות הקודמות הפכתי להיות אובססיבית כל בוקר לראות אם אפשר כבר.
בכל מקרה, אם את מרגישה טוב ואת לא תפורה, שווה לך כבר להתחיל סלפור. אבל תכיני את עצמך נפשית שזה לא בטוח. כי האכזבה ממש לא נחמדה בלשון המעטה.
אבל הכי חשוב, שיהיה במזל טוב!
מה נולד? למי הוא/ היא דומה? ואיך את היולדת מרגישה?
תזכו לגדלו/ לגדלה בנחת מתוך שמחה ובריאות איתנה!!
1.הגיוני.
2.בן או בת?
זה היה יום אחד ואח"כ זה חזר
ילדתי בן, למה יש איזה עניין?
אנחנו רק מתרגשות יחד איתך ומתעניינות.
שיהיה המון מזל טוב ותגדלו אותו בשמחה ובנחת!
קוראת וותיקה ורק עכשיו נרשמתי כדי לשאול שאלה...
אני קצת מובכת אבל בכל זאת...
ב"ה אני בהריון שני, שבוע7 ועדיין מניקה את הגדולה שלי שבת שנה וחצי.
עד עכשיו ב"ה שתינו היינו מאוד מרוצות מההנקה למרות שלפעמים אני מוצץ אבל...
עכשיו כשאני בהריון קצת כואב לי ומציק.. הקור (ולפעמים גם סתם) גורם לי לכאב ממש חזק בפיטמות וזה עוד יותר כואב כשהיא יונקת...
אני ממש לא רוצה לתת לה מטרנה, היא כבר גדולה ונראה לי שהיא לא ממש צריכה. גם בהנקה זה כבר יותר בשביל הפינוק מאשר החלב. (בשאיבות יוצא לי 50-80 מ"ל כשזה במקום הנקה, לעומת 150 ויותר בעבר).
איך אני יכולה לגמול אותה, להרדים אותה בערב, להרגיע אותה בבוקר?... ממש קיוויתי שאני אוכל לחכות עד שהיא תגמול את עצמה, כי אולי הטעם של החלב ישתנה והיא כבר לא תרצה אבל אני רואה שזה לא כל כך קורה.. לתת לזה עוד קצת זמן לראות אם בכל זאת היא גומלת את עצמה?
היא גם לא לוקחת מוצץ אז אני די הדרך היחידה שלה להרגעה...
תודה מראש וסליחה על הבומבסטיות על ההתחלה!
ובשעה טובה..
בגיל הזה היא לא צריכה מטרנה,אפשר להכין לה ארוחת ערב טובה וגדולה,ודיסה לפני השינה..
או בקבוק עם מים/שוקו/תה ללא קופאין.
וכשהיא קמה באמצע הלילה שבעלך יקום אליה עם בקבוק מים..
בהדרגה תתחילי להוריד לה הנקות.
בהתחלה זה יהיה קשה אבל גג תוך שבוע את ישנה בשקט.
אפשר גם לדבר איתה ולהסביר לה היא גדולה.
מאחלת לך בע"ה הריון קל ארוך ומשעמם.ושתצאי בידיים מלאות!
אפשקר גם משיבולת שועל וכו'..
ואני גם מכינה את זה עם חלב אם..
אפשר עלים עם מים {לואיזה,לימונית,נענע וכו'..}
או תה קנוי ללא קפאין.
לגבי ארוחת ערב זה קצת בעיה, היא ממש עושה לי טרור.. בדרך כלל היא אוכלת ממש מעט בארוחת ערב ואח"כ בערך קערת דייסה..
היא לא ממש מתעוררת בלילה אלא אם כן זה שיניים או שמשהו מפריע בלי עין הרע!
אני מניקה אותה רק בוקר וערב...
תודה על העיצות והברכות!
נגיד אם את מניקה כמה פעמים אז תורידי את ההנקות של הצהריים ותעסיקי אותה במשהו אחר כל פעם שהיא רוצה לינוק ותדאגי שלא תהיה רעבה בזמנים האלה. אני הייתי משאירה אחרונה את ההנקה של הערב.
ואח"כ תקצרי את הזמן של ההנקה נגיד תניקי קצת לפני השינה ואז תגידי לה שזהו ותקראי סיפור או הסחת דעת אחרת.
אני צריכה עזרה..
אני סובלת כשבוע מפטריה (נראה לי שזה פטריה, לפי כל הסימנים. חוששת שזה אולי משהו אחר)
כואב לי בטירוף! אני ממש לא יכולה לזוז, ללכת, לשבת..
ניסיתי כמה מהפתרונות הטבעיים (תחתוני כותנה, לא לסבן, חומץ תפוחים, פרהביוטיקה..) זה הקל מקומית על הכאב,
אבל- לא יודעת אם עם קשר או בלי- הכל התנפח לי ורק נעשה יותר גרוע.
יש לי תור לרופאה עוד יומיים ואין לי כח לחכות..
מוכר למישהי? זה נורמלי שככה נפוח? יכול להיות שזה משו אחר? מסוכן לתינוק?
והכי חשוב- משהו יעיל לעשות???
תודה תודה
שבוע טוב!
ומאיזה איזור? יש מרפאות חירום..
לדעתי גשי להיבדק זה לא נשמע טוב שזה גם התנפח..
כואב לך בנרתיק או בפרינאום? צורב לך שאת נותנת שתן? אולי זה דלקת בדרכי השתן..
באיזה שבוע את?
אם יש לקופת החולים שלך מוקד, תפני למוקד וכפרה על ה-80 ש"ח של הביקור - לא?
ואם אין, אז תשאלי במוקד קופת חולים איזה רופא יכול לקבל אותך כבר הערב או מחר על הבוקר, כי זה דחוף. מקסימום את משלמת עוד פעם 15 ש"ח על רופא שני ברבעון. אגב, את בכלל לא חייבת רופאת נשים. גם רופא משפחה יכול לתת לך מרשם (הוא לא צריך להסתבל).
גשי לרופא נשים, קבלי משחה חיצונית ותתפתרי מהתסמינים! ואחרי הלידה אפשר יהיה לטפל בבעיה בצורה יסודית, אם תרצי.
עשיתי שבוע U.S להערכת משקל,
קצב גדילת עוב רוכו'.
יצא שהעובר מתאים לשבועיים קודם. (קטן בשבועיים מגיל ההריון)
עכשיו, חוץ מזה, מצאו גם שיש לולאות מעי מודגשות.
הלתכי עם זה לרופאה, והיא אמרה שנלך ליעוץ גנטי.
הייתי בהלם, ושאלתי אותה- מה יכולים למצוא?
אז היא אמרה לי -אולי סיסטיק פיברוזיס, שם יגידו לך בדיוק.
וזה מוזר לי מאוS1
כי עשינו בדיקות לפני ההריון, והכל היה בסדר!
אוף! אני פשוט לא מבינה מה הולך פה.
מישי כן יודעת.?
האם זהו אולטרסאונד ראשון? האם ההפרש של השבועיים עקבי? או שהוא פתאומי (אחרי אולטרסאונד שיצא תואם לגיל הריון לפי וסת אחרונה)?
אני מניחה שאחרי הייעוץ הגנטי תדעו יותר "מה הולך פה"
U.S שלישי (בסקירת מערכות היו עוד 3, בשל קיבה קטנה, שב"ה עכשיו בגודל תקין)
ההפרש של השבועיים נוצר עכשיו
בסקירת מערכות לא היה הפרש!
אני עכשיו בשבוע 31.1, והעובר מתאים ל
29.1
השאלה של "מה הולך פה" זה - איך פתאום צץ לו מום??
או- האם באמת זה מום, מוטציה שתולד לי??
ויש לך מושג האם היעוץ הזה ממון מהקופה?
אני בכללית..
תודה רבה!
קצת לא ברור לי באולטרסאונד עצמו לא אמרו לך מה פשר הממצאים? ומה יכולים להראות?
אולי את יכולה לנסות לדבר עם עוד רופא? או לחזור לרופא של האולטרסאונד עם שאלות?
בכל אופן בקשר ל"איך פתאום צץ לו מום" -
לילד שלי היה מום במערכת העיכול שמתפתח רק באמצע ההריון (קשור איכשהו לזמן של התפתחות של מערכת העיכול נראה לי) ובעצם רק באולטרסאונדים המאוחרים יכלו בכלל לראות את זה. זה גם השפיע על כמות מי השפיר (שלקראת הסוף היה לי ריבוי מים).
בגלל שזה מום שיש גם בתיסמונת כלשהי אז היו חייבים לידע אותנו (ולהלחיץ כמובן) אבל שאר הממצאים שראו באולטרסאונד היו בסדר אז בעצם לא היה סיכוי גדול לתיסמונת הזאת.
בכל אופן כשהפנו אותנו ליעוץ הגנטי נדמה לי שזה לא היה על חשבוננו (אבל תבררי את כל זה במרפאה שלך הם אמורים לדעת וגם אם זה בתשלום הם ויכולים לסדר לפעמים שזה יהיה על חשבונם אם זה משהו דחוף וחשוב).
היעוץ עצמו זה היה בעיקר שיחה עם רופא שבדק את הממצאים והסביר מתי מום כזה קורה וכו'.
במקרה שלי הפתרון היה פשוט לחכות ללידה ולתקן את הבעיה בעזרת ניתוח בטן למחרת הלידה. וחוץ מזה הכל היה ב"ה בסדר.
יכול להיות שזה גם כלום והכל יהיה לכם בסדר בסוף. העיקר תשתדלו להיות רגועים ולקחת את הדברים של הרופאים בפרופורציות. הם חייבים להגיד גם את ההערכות הכי גרועות כדי לצאת ידי חובה מכל הכיוונים.
בהצלחה.
ובגבול הנורמה.
לגבי הממצאים אם יש 2,3 ממצאים זה כבר מדאיג,במקרה שלך יש ממצא אחד,ממליצה לך להתייעץ עם מכון פועה.
ובע"ה בשורות טובות.. אני אישית לא הייתי דואגת
ותמיד להמשיך להתפלל..
חבל להיכנס לסרטים להרבה בעיות יש כיום פתרון ב"ה, כמו שחילזון שיתפה וסיפרה!
זה לא בריא לך ולא בריא לו.
היו כבר מאות סיפורים על נשים שאמרו להם שיוולד להן כל דבר רק לא יצור אנושי ולבסוף נולד תינוק טהור ומקסים.
לכי לבדוק את זה, רק כדי להיות רגועה.
ותבקשי ברכה מהרב שלכם וב"ה הכול יהיה בסדר.
סתם ככה, אולי זה ירגיע אותך. ילדתי לפני חודש וגם לי אמרו בשבוע 32 בבדיקה לגודל עובר שיש לה ירך ארוכה, ראש גדול אבל הגוף והמבנה מתאים לשבוע 30.
והיום אחרי הלידה, ה' ישמור לי אותה ממש מלאך קטן ולגמרי בריאה ונורמלית.
לפעמים רופאים קצת מוציאים מפרופורציות כדי לא לקחת על עצמם תביעה רפואית על רשלנות.
והכי חשוב, תתפללי עליו!!
מחזיקה אצבעות
לא כולם יודעים לקרוא אולטראסאונד כמו שצריך.
הבת שלי בת שבועיים. לפני כמה ימים נפל לה הטבור, כלומר השארית מחבל הטבור..
ומאז החור שבתוך הטבור שלה נראה פתוח, כלומר, רואים ממש בשר, ולפעמים יש לה כמה טיפות דם בטיטול משם. מה זה??נורמלי?? לא זכור לי דבר כזה ..
ודימם טיפה כל הזמן, עד שנסגר
שהיה להם ככה,אם את דואגת תראי את זה לרופא או לאחות טיפת חלב..קצת קשה לתת עצה כזאת בפורום בלי לראות.
הראיתי את זה לרופאה בטיפת חלב, היא המליצה לשים שם פולידין.
שבוע שלם טפטפתי פולידין והכל עבר.
אבל רק כדי להיות רגועה, כשאת הולכת לרשום אותה בטיפת חלב תבררי גם את הנקודה הזו.
בהצלחה!
ב"ה
שאלה לי, אשמח לקבל תשובה מהאימהות הותיקות.
הבובה שלנו בת חודשים.
ביום שני נחזור ללימודים מחופשת חנוכה [היא נמצאת במעון במכללה]
עד עכשיו הייתי יוצאת להניק אותה כשהמטפלות התקשרו, הייתי יוצאת משעורים ומפסידה עוד ועוד חומר...
כעת אני חושבת על פתרונות כך שלא אצא ואפסיד חומר.
חשבתי להניק אותה בבוקר ובערב/לילה וכשאנו בלימודים לשאוב לה ולשלב עם מטרנה.
השאלה שלי היא כזו: אם יצא שכל פעם שהיא מקבלת מטרנה לארוחה אני אשאב, האם יגמר החלב?? האם יחזור הווסת??
אשמח לקבל תשובות ממנוסות ולשמוע הצעות מאמהות שהן סטודנטיות.
תודה רבה!!
הרי במקום ארוחה-את שואבת, ואז היא מקבלת חלב שאוב במקום הנקה.
אז בשביל מה המטרנה? (אולי לפעם הראשונה שבמקומה תשאבי ואז תהיה לך מנה ליום למחרת).
ב"ה
הענין הוא שפעם שאבתי ונתתי לה, אך היא לא שבע מהמנה ששאבתי.
האם השילןב של המטרנה במקרים אלו לא יפגעו בחלב?
תנסי לראות ממש במקום הארוחה כשאת ממש גדושה כמה יוצא, ולהביא לה את זה (לא כשאת בלימודים, למשל בבוקר-שאז יש הרבה חלב אם יש לך זמן...) ותבדקי כמה היא אוכלת,
תנסי להגיע בשאיבה שבמקום הארוחה לכמות הזו- הרבה פעמים נדמה לנו שנגמר החלב ואין עוד מה לשאוב ופתאום יוצא עוד, זה קצת עניין של מיומנות....
הרי אם היא לא צריכה תוספת בהנקה, אז היא לא צריכה גם בשאיבה.
פשוט בבקבוק החלב יוצא במהירות ובלי מאמץ, אז היא לוקחת יותר באותו הזמן.
היא לא נשארת רעבה - היא פשוט רגילה לאכול יותר זמן ולהשקיע בארוחה יותר מאמץ.
לדעתי אין צורך בתוספות. לכל היותר הייתי מוסיפה שאיבה בלילה, ומוסיפה מעט חלב לכל מנה, אבל בלי היסחפות. שינסו לתת לה מוצץ כשהבקבוק נגמר - אולי?
זה לפעמיים עלול לפגוע קצת בהנקה,שאיבה היא פחות אפקטיבית מהנקה.
אם היא ישנה לילה ממליצה לך לשאוב בלילה..
אם היא יונקת מצד אחד ממליצה לך לשאוב במקביל מהצד השני.
בבוקר כמו שנווה מדבר כתבה לך יש יותר חלב.
תנסי את הנוסחה המשקל שלה כפול 150 לחלק למס' הארוחות שהיא אוכלת ביום,זו בערך הכמות שהיא אוכלת כל ארוחה..
בהצלחה!
את החומר של השיעור תמיד תוכלי להשלים,
את ההנקה לתינוקת הקטנה לא תוכלי להשלים...
אז מה עדיף על פני מה?!
היי בנות, מה שלומכן?
רציתי לשאול שאלה.. אתמול הייתי בחתונה והיה ממש כיף... רקדתי דיי חופשי... קפצתי וכאלה...
ואז היום אמרו לי שזה לא כדאי כי זה יכול להפוך את התנוחה שלו... (אני בתחילת שבוע 34)
זה נכון? בדיוק לפני החתונה הייתי אצל הרופאה, והוא היה עם הראש למטה... באמת עשיתי שטות שרקדתי אח"כ..?
אם הוא עם הראש למטה - אז כנראה שרק עזרת לו להישאר שם... 
מה שכן - חראם על רצפת האגן! צריך לשמור עליה! בשבילך - לא בשביל התינוקות. נגד דליפת שתן ושאר מרעיש בישין תנסי לאסוף את רצפת האגן ("לכווץ", אבל לא צריך חזק. רק שלא יהיה משוחרר מדי) כשאת עושה תרגילים כאלה
אוקיי, טוב לדעת!!
ממש לא חשבתי על הכיוון הזה....
אז אני מקווה שלא עוללתי אף נזק
ותודה על הטיפ ;)
זה לא טוב לרצפת האגן לקפות עם 2 רגליים לא על הקרקע הזעזוע פוגע ברצפת האגן שכ"כ חשוב לנו ללידות..ובכלל לחיים.
תהני,ומזל"ט.
אהבה של אימאאני בהחלט אזהר פעם הבאה.. חח (:
זה נכון שלנשים בהריון אסור לשבת על הרצפה?!
אם כן אז למה?..
לקפוץ לא ממולץ לשום אישה.. במיוחד נשים אחרי לידה ושרוצות בע"ה ללדת שוב ולשמור על רצפת האגן שלהן.
הרי על טרמפולינה הנחיתה רכה.
אני שואלת סתם לידיעה כללית, כי לנו יש טרמפולינה בבית.
ואח"כ נוחתות זה פגיעה לרצפת האגן,לגבי טרמפולינה אולי יותר טוב אני בע"ה אתייעץ ואחזיר לך תשובה. בלי נדר.
אני אומר לכם, חוצפן הפלאפון הזה.
אני מדפדף ל - "אחותי", לוחץ send, מצמיד לאוזן -
בום! מסתכל על הצג ו - אה?!...
כתוב שם "אסור" + שלט של 'אין כניסה' בצד אדום.
סליחה? זו אחותי. חוצפן, מה יש לך אתה?!...
למחרת, באמצע היום אני מקבל שיחת טלפון -
"שלום, אני מעוניינת להציע לך דור שלוש וחצי, משהו חדיש ומגניב",
"את נורמלית?! בטח זה דור נושך, נכון?!", שאלתי.
"הא?! לא, אבל יש בו 'שן כחולה', משהו משוכלל" היא עונה בשמחה.
"י-ד-ע-ת-י שהוא נושך! ועוד עם שיניים כחולות".
"תגיד, בחור, אנגלית אתה יודע?
או לפחות איך אומרים bluetooth בעברית?!"...
(c) לאח.. שהזיע בשביל לעצב ת'תמונה הזו. אלא מה? אח"כ בא פה איזה 'שם משתמש' שבקשתי ממנו עזרה בעיצוב,
והוא עושה לי כזה - מה? רק זה?! זה ממש פשוט! אתם לא מבינים כמה נפגעתי. שנים אני מעצב את זה וזה 'כלום' בשבילו?!... (:
----
עוד לא ראיתי שום 'בולדוג' מהלך על שתיים.
ת'אמת? פגשתי כמה 'פינצרים' כאלה שהתעסקו איתי, אבל זה לא נחשב.
היה להם רק ת'תכונות של פינצר - לנבוח, להתקרב מ-א-ו-ד קרוב, ואז אחרי שעשיתי
להם 'קישט' קטן, הם רצו כמו טיל אחורה עם מבט תמיד נגד כיוון הריצה...
"פני הדור כפני הכלב", אומרים חז"ל.
מישהו פה ראה איש כמו כלב? ובכלל, דור שלם כזה?
מממ. הרב, אמרת ש - 'חכמים' כתבו ת'משפט הזה, אתה בטוח...?
"איה, אהההההה, איה", בן דוד שלי בן 3 בוכה.
- מה קרה חמוד, מי הרביץ לך? אני שואל כמו בחור טוב.
- הקיר!
מממ. מעניין הא? קיר מרביץ?! פחח. אבל לא יפה לצחוק עליו. טוב, נזרום איתו ביחד...
- נו, אז תחזיר לו, אבל הכי חזק שאתה יכול, כמו גי-בור!
טוב, ת'המשך אתם יכולים לתאר לעצמכם. פשוט המסך פה לא מספיק ל - 'איה'
שנשמע פתאום בחדר. מממ. מעניין למה, אולי הקיר קרה לבני דודים שלו, הבלטות?
סתם. אני לא כ-ז-ה רע. בואנה, אל תספרו לאחרים. שלא יפגע לי בשידוך... ;)
תנסו (או שלא) לתת לכלב מכה עם מקל.
הכלב, קופץ על המקל. הוא לא מבין שיש מישהו מאחורי [!] המקל שהוא זה שנתן לו ת'מכה, ע"י המקל.
תהרוס ת'מקל? ה - 'מישהו הזה' שמכה אותך יביא מחבת. ת'תן ביס למחבת?
חוץ מזה שישברו לך השיניים כלבנו היקר - האדם שמאחורי המקל יביא מסור, מה אז תעשה?!...
קיצור: הכלב לא מבין שיש מישהו מ-א-ח-ו-ר-י המכה הזו, אלא הוא קופץ על החפץ.
הדור שלנו? כמו הכלב.
הקפאה, אירן, גשם, אובמה, ו - אוו'ץ.
לצערינו אפשר לצרף פה עוד דוגמא כואבת ממש 'טרייה' -
'האסון בכרמל', כך שמה של השריפה האחרונה...
קופצים על אובמה, מחפשים פתרון למים, מחפשים איך לאכול ת'איום הגרעיני, אלא מה?
רק שכחנו, שמאחורי כל היסורים האלה, כל הקשיים האלה, כל המקלות האלה,
עומד מנהיג. עומד אלקים. עומד בורא עולם. ה-ו-א מחליט ה-כ-ל בעולם.
במקום שנזכור 'לקפוץ' על הקב"ה (בתפילה...) שהוא זה בעצם מכה אותנו, בשביל שנתקרב אליו,
אנחנו קופצים על המקל. מנסים לנשוך ולכלות את המקל.
נו, אז מול לבנון הייתם 'גיבורים' - אומר הקב"ה, קחו עכשיו 'מחבת', איזה בומבה יותר קשה,
שתראו איך הטבע לבד אוכל בכם ואתם לא יכולים לעשות כלום מולו...
ושוב?! לא נבין שיש מישהו שתופס במקל ומכה אותנו, שעליו צריך לקפוץ בשביל להפסיק ת'מכות?!..
נכון, חשוב מאוד גם לעשות 'השתדלות בדרך הטבע' וכן לדבר עם אמריקה, כן לפתוח במלחמה מתי שצריך,
כן לקבל 'מטוסי כיבוי' מהעולם, אבל מה? תמיד לזכור מה העיקר. מה באמת עוזר. מי באמת מחליט.
וואו, חברים. חייבים לזכור שבסופו של דבר מי שמנהיג ת'עולם הזה, זה בורא העולם.
ואם הוא יחליט שאין הקפאה - לא יעזור לאובמה כלום, לא יעזור ל - 'אבו מאזן' נאדה,
אנחנו ננצח. איך? למי אכפת איך, אלוקים כבר יסדר הכל. ושוב, ת'השתדלות חובה עלינו לעשות,
אבל שאני יבין, יש פה מישהו שקורא ת'קטע הזה והוא בשב"כ? אולי אשתו של ביבי נמצאת כאן?!
מממ. מאמין שלא. אז מה יעזור 'הניתוח המדיני' שאתה חופר עליו כבר חודשיים?!...
"כן יהיה, לא יהיה" - ובמקום 'תהילים נגד טילים', אתה מתחיל לבלבל לכל העולם ת'מוח.
בשביל מה?! מבטיח לך, שאת 'אובמה', זה לא ידגדג בגרוש. נאדה. כלום.
אז חבר'ה ---
מהיום, די! מפסיקים להכלל במשפט 'פני הדור כפני הכלב'.
אנחנו, קופצים רק על מי שתופס במקל. 'קופצים' רק על אלוקים,
בתפילה, בעוד פרקי תהילים, בעוד מעשה טוב, בלימוד תורה, בעוד קבלה טובה.
אבאל'ה בשמיים לא סתם מביא לנו יסורים, אלא לסמן לנו -
וואו, אני פה! תסתכלו אלי! באו, תתקרבו! תחזרו!
אז יאלה, בואו נפתח ת'משדרים האמוניים שלנו, או במילים אחרות ובוטות -
'נפסיק להיות כמו כלבים', ונבין ש - כל צרה או קושי שבאה עלינו,
הכל מלמעלה - אבל לא סתם, אלא כל דבר בא לרמוז לנו כמה שיותר -
להתקרב, להתחבר, לחזור הכי קרוב שאפשר - לקב"ה!
עשו טובה ותקפיצו את השרשור הזה.
רק ככה אני יודע שקוראים. מעלה בי חיוך מתוק על הפנים... (:
מי שלא קרא - כדאי, משהו לחיים:
בנות - תגידו לה שיש,
אוווו. שולם עליכם 'אדון שכל'...
תרים ת'אצבע, כן - ב-ד-י-ו-ק, פה.
תכירו: ספיר, תלמידת תיכון חילוני, כיתה יב'.
הרימל, אוווווווווווווווווווור, הרימל...
משהו ככה לסיום:
תסתכלו על המייל הזה, נכון חמוד?
matokmidvash10@gmail.com
קיצור - ממנו בעז"ה ישלח כל שבוע הד"ת לשבת +
קטע מחשבות מהחיים כמו שעולה פה. לא יודע מה איתכם,
בלי לחשוב פעמיים, אני כבר הצטרפתי... (:
ואת יכולה לבקש לא לעבור דרכו ולהראות ת.ז
יש מכשירים שכתוב עליהם שאין בעיה לאישה בהריון לעבור.
והוא אמר שזה ממש לא מסוכן....
את יכולה לבקש לעבור ואז לדלג על התור...
בהזדמנות זאת אשאל, אין הבדל עם תינוקים נכון?
נותנים לך גם לעבור מסביב
בס"ד
בדיוק השבוע נכנסתי לאיזה קניון,
השומר ביקש לבדוק את התיק, ואני התכוונתי לעבור באותו מעבר ביטחון.
אז השומר בעצמו אמר לי לעבור מסביב, בגלל הקרינה.
אני ירושלמיתבסוף בהריון הייתי בסיור בכנסת, ובגלל שלא רציתי לעבור במכשיר בכניסה, הייתי צריכה להיכנס לחדר צדדי עם אחת המאבטחות, והיא מיששה את כולי לוודא שאני לא מחביאה שום דבר בשום מקום.
מזל שאני מהזורמות...
אהבה של אימאאחרונהאם את מניקה, אז יש ממש סוגים בודדים של גלולות שניתן לקחת ואותם לוקחים רצוף כל החודש מבלי לחכות לוסת ע"מ להתחיל ליטול אותם.
אבל אם את לא מניקה, את צריכה לחכות לוסת, בכל מקרה, כדאי לך להתייעץ עם רופא הנשים שלך כדי שיתאים לך ספציפית את הגלולות (לכל אחת זה שונה בהתאם לגוף שלה)
בהצלחה!
בקשר לדימומים מהגלולות, יש מי שזה באמת גורם לה לדימומים וזה ממש סיוט, ויש מי שלא.
לדעתי, כדאי להתחיל ליטול גלולות כבר מעכשיו כדי לראות כבר בתקופה שאת לא טהורה אם הגלולות גורמות לדימום או לא וככה לא להפסיד ימים..
אם יותר מחודש כבר תחכי לטבילה ואז תתחילי..אם פחות אז אפזר להתחיל.. לא לכולן זה גורם דימומים,בהצלחה!
ואם אני זוכרת נכון הם ממש המליצו קודם להיטהר ולהתחיל תקופה קצרה עם נרות, כדי שבטוח תהיה תקופה מותרת לפני שמתחילים עם הנסיונות והסיכויים לדימומים
עניין הגלולות.
זהו התערבות גסה לתפקוד הגוף. הגלולות משבשות את פעילות מערכת ההורמונאלית שלך ודרכה - את פעילות כל שאר המערכות.
בעתיד את יכולה להיתקל עם בבעיות פוריות, שלא לדבר על תופעות לוואי שלהן. למשל, מחקר חדש שכלל יותר מ-2 מיליון בדיקות סקר ממוגרפיות של יותר מ- 700,000 נשים בארה"ב מראה בפעם הראשונה קשר ישיר בין ירידה בשיעור הטיפול ההורמונאלי ובין ירידה בשיעור ההיארעות של ductal carcinoma in situ (DCIS), כמו גם סרטן שד פולשני:
שוב להריון כעבור 3 חודשים????
בלי תופעות לוואי, ובלי בלגנים של: כן לקחתי היום-לא לקחתי......
רק שבמקום לבלוע מכניסים אותה לנרתיק פעם בחודש,
והיא מונעת במשך אותו החודש.
ישנם 2 סוגי התקנים.
ההתקן הרגיל שחוסם . ואפשר להשאיר את זה לתקוןפה ארוכת טווח גם.
ואף פעם לא עושה בעיות, (בתנאי שרופא מקצועי ומנוסה בהתקנת התקנים עושה זאת ולא איזה רופא סנדלר....).
ויש את ההתקן ההורמונלי. שבעצם גם מפריש הורמונים לגוף וכאן הבעיה הגדולה, ולכן גם לא אוהבים את זה כל כך.
בסוף את עם אותם תופעות לוואי כמו בגלוללות.
ואגב, תעריף ההתקנה הוא כפול מאשר ברגיל
לי יש התקן רגיל ואני מרוצה מאד. אין שום בעיות והפרעות...
א. התקן (אין לי מושג למה, ממש אין לו צורה של טבעת, אבל משום מה הרבה קוראים לו ככה).
ב. 'נובה-רינג' - זו בעצם גלולה מסוג אחר. כזאת שאת לא בולעת כל יום ופוחדת לשכוח אלא מחדירה לנרתיק פעם בחודש לשלושה שבועות. אאל"ט זה לא מתאים להנקה.
התקן ג'ינפיקס (לא הורמונלי, ובנוי בצורה שונה מהתקני T הרגילים) לרוב לא גורם לדימומים. ממליצה לנסות.
המשמעות היא אותו דבר.
זה לא מומלץ להתחיל לקחת גלולות? ההתקן עדיף?
ומה בקשר להנקה בכול הסיפור של המניעה?
בשמחה