פורום הריון ולידה (עמוד 5374)

בגדול אין בעיה להמשיך ואפילו ממולץ,רק תעדכני את המדריכות שאת בהריון אם יש תרגילים מסויימים שמומלץ לא לעשות.

שיהיה בשעה טובה..ובע"ה המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..

ושתצאי בידיים מלאות.

אופס, השאלה הופיעה גם בחתימה... זו פעם ראשונה שאני כותבת בפורום אז תסלחו לי...

מקוה שהצלחתי לבטל את החתימה.

השם שלך מתסיס נשים בהריון לפחות אותי שפתאום פשוט בא לי קרמבו

טוב שבחרתי במשהו שאפשר להשיג בכל חנות עכשיו, תארי לך שזה היה משמש...

גדול..

לא יודעת להגיד לך על הלוחשת לתינוקות כי לא קראתי אותו... אבל ברוכה הבאה בכל מקרה

שכנה שלי,דולה במקצועה הכניסה לי את הספר מש שבועיים אחרי הלידה ופשוט נצמדתי אליו בשקיקה הוא ממש עזר לי להבין מה זה היצור המתוק הזה שנולד לי ומה הוא רוצה פחות או יותר ואיך לסדר לנו סדר יום ביחד,ממליצה מאוד!!

רק תמיד צריך לזכור שלא הכל עובד לפי הספר ולא הכל "תורה למשה מסיני"-ילדים הם גמישים,כפי שאני רואה כל יום מחדש ולפעמים צריך אינטואיציות אימהיות כדי להבין אותם...בכל מקרה שוב אני מאוד ממליצה.

בהצלחה רבה!

סתאאאאאאאאאאאם ....

טוב, אני גם לא בהיריון כך שזה לא משנה...

יש לי את הספר,יש דברים טובים ששווה לקחת ממנו..ולא להתקבע זה לא תורה מסיני.

טיפ טוב שלקחתי ממנה ואני מעבירה ליולדות שלי,זה איך שהתינוק קם משינה להניק אותו,אח"כ להרים לגרפס אם הוא נרדם אפשר לנסות להעיר ע"י החלפת טיטול,ולנסות להציע צד שני..בכי הבא תדעי שזה לא רעב,כי הרגע הוא ינק,לא טיטול,הרגע החלפת,כנראה שהוא עייף..

כמובן תלוי בגיל וכו'..

מה שיוצא מזה טוב שאת לא הופכת להיות מוצץ אנושי הוא לא מקשר את ההנקה לשינה,הוא נרדם בזכות עצמו על הבטן/גב במיטה עם בלי מוצץ,טיפכות על הגב אפשר גם ללחוש ששש..

אני אישית מתחילה עם כל זה בערך בגיל 3 חודשים..

בהתחלה אני זורמת עם הילדים{תינוקות}

ואז "מחנכת" אותם..

ברוכה הבאה,אכן פורום מקסים!

אך לא כתורה מסיני

ממה שהבנתי ישר כשהתינוק מתעורר להניק אותו...

א. עוד לפני שהוא בוכה? ואם הוא לא רעב נגיד...?

ב. צריך לחשב כמה זמן עבר מהאכילה האחרונה או פשוט להניק  בכל מקרה?

תודה...

מרעב רק כשהוא מראה את הסימנים,אוכל את הידיים מחפש.

לנסות כן לחשב בדר"כ אם הוא קם ב 7 וינק..נשאר ער קצת והלך לישון ב 8 וקם בסביבות 10 זה כבר 3 שעות מהאכילה הקודמת ואז הוא מתעורר וישר להניק.

לא חשבתי שזה כזה מסובך :S

בראש ובראשונה אומר את הדבר הכי חשוב: אזהרה!!! אין לעקוב אחרי ההוראות של הלוחשת בנוגע להפסקה בין הארוחות! תינוקת אחת כבר נפטרה, שלא נדע, בארה"ב, לאחר שאמה עקבה אחרי ההוראות בחריצות גדולה מדי

כשהייתי אמא חדשה וצעירה, העולם שלי התהפך. הרגשתי לכודה, כלואה, שהלכתי לאיבוד. היתי ממש במצוקה.

בעזרת השיטות של הלוחשת, השגתי איזון ומרחב שהייתי מאוד זקוקה להם.

ככל שהתפתחתי כאמא, אני מרגישה שיש לי יותר ויותר משאבים (בעיקר נפשיים) להתחלק בהם עם הילדים. במצב כזה, אני מסתייגת מרוב השיטות בספרים של הלוחשת.

אני מרגישה שתינוקות (וגם פעוטות) זקוקים להרבה יותר ממה שיש לאמא המערבית הצעירה להציע, ושככל שניתן לספק את צרכי התינוקות - מה טוב! כשאין, כשחסר, הספר נותן כלים די טובים לרוב האימהות והתינוקות, במידהובאמת מקפידים על כבוד והקשבה ותמיכה לתינוק, שבסך הכל אנחנו מצפים ממנו להתפשר במידה רבה על צרכים חיוניים שלו לצורך התפתחות נפשית ופיזית תקינות. במילים אחרות: לא נותנים לתינוקת לבכות לבדו במצוקה. אפילו לא עשר שניות.

שהשבוע הקטנה התעוררה ורצתה לאכול ובדיוק הייתי "מתה" לשירותים. נכנסתי והיא קצת צרחה, ואז זה התארך קצת (כי יומיים לא הייתה לי יציאה ולא רציתי לפספס - הטחורים...) והיא צורחת בחוץ.

עשיתי שיקול לא נכון?????

לענ"ד שיקול הדעת שלך היה נכון, גם כי הבריאות שלך חשובה אף לילדתך וגם כי עדיף שהיא תחכה כמה דקות לארוחה ואת תהיי נינוחה, רגועה ופנויה אליה, מאשר שתאכילי אותה בלחץ. אפשר לשים אותה בסלקל או עריסה בטווח שניה ולדבר אליה בינתיים... 

ברור שהשיקול שלך היה נכון! מותר לך למלא את צרכייך הבסיסיים, ואוי לאמא שלא מבינה את זה!! מותר לך גם להכין לעצמך אוכל ולשבת לאכול אותו בנחת, גם אם התינוקת קצת בוכה בזמן הזה.

ברור שאם היא צריכה לאכול, אז צריך לתת לה בהקדם, ובמקרה כזה באמת האוכל של אמא יידחה. אבל אם אחרי האוכל היא בוכה ורוצה על הידיים, אז אין מה לעשות - אמא תחזיק אותה כמה שאמא יכולה, אבל לא על חשבון צרכיה הבסיסיים.

אני מתקנת את המשפט של יוקטנה:

לא נותנים לתינוקת לבכות לבדו במצוקה אם יכולים להרים אותו. אפילו לא עשר שניות.

לפני הנקה לפני ה-כ-ל!

צריך אמא שפויה,וטחורים זה כאבים שבי בנחת ותעשי אי אפשר להניק כשחייבים לשירותים,מה גם שהתינוקות מרגישים כשאנחנו לחוצים.

כמו שסבתא שלי הייתה אומרת בכי מפתח את הראות

אברכית-תיקון במקום.

ומצטרפת לדברי יפעת בנוגע לטחורים, לצערי מנסיון אישי...

אני משתדלת להניק על פי דרישת התינוק ובד"כ לא מסתכלת על השעון...

לא על כל בכי,אלא על פי דרישה.

הספר מדבר הרבה על הנקה..יש הנקת חלום,ואחה"צ התינוקות יונקים לעיתים תכופות יותר וכו'..

יש קטע גם על גמילה מטיטולים,ואיך להשכיב את התינוק לישון,שיטת הרם הורד,ושיטה של להגיד לתינוק "שש..שש"

ועוד.

לא  הבנתי אני צריכה להעיר את הינוקא בת 3 חודשים?

היא ישנה לילה ברוך ה

מה שכן.................כל ערב גזים גזים גזים

אלא אם חלילה מדובר על תינוקת שנולדה מוקדם מדי, או קטנה די, או שיש לך סיבה לחשוב שהשינה שלה לא בריאה, חלילה.

אח... הערב... השעות המופלאות של התינוקות...

מה זה אומר על תינוק שישן לילה,  הוא לא רעב? רגוע? אוכל טוב במשך היום?

יורד לי הנקה כי הוא לא קם יותר מהנקה אחת... זה משפיע על כמות החלב? לי לא נראה כ"כ אבל אולי להמשך....  חשבתי לקום באמצע הלילה ולשאוב למי יש כח לזה....

לא מדברים על תינוק שישן בלילה!!!

מרפי שומע!!!

טפו-טפו-טפו חמסה-חמסה!

אני מקווה שהנבואה לא תתגשם, אבל הרבה תינוקות קטנים שישנים לילה, מתחילים לקום פעמיים-שלוש בגיל סביב ארבעה חודשים. הם מתחילים יותר לתקשר עם העולם, וזה גם בלילה...

(עם זאת יש לי ילדה שישנה לילה עד גיל תשעה חודשים! ואחר כך קמה פעמיים-שלוש, כמו תיקנות רגילה)

הינוקה מתעוררת לפי שעון שוויצרי

תביאו לי את מרפי אני אטפל בו

תינוק מבטא את הצרכים שלו לפני שהוא מתחיל לבכות.

אמהות העולם המערבי לא מבינות תינוקות כמו שאמהות היו מבינות את התינוקות בעבר.

למשל, תינוק מבטא רצון לינוק בסימנים שונים, עוד לפני שהוא בוכה. הוא מטה את ראשו לכיוון האמא ומבצע תנועות נבירה, אחר כך מתחיל לנסות ולהכניס לפיו כל מה שנוגע בפניו (למשל, הידיים שלו), ורק אחר כך מתחיל לבכות.

למשל, תינוקות מסמנים לאמותיהם שהם צריכים להתפנות (קקי ופיפי). אנ אומרת את זה בוודאות, מנסיון, מאחר ואני לוקחת את התינוקות שלי לעשות קקי ופיפי בכיור מגיל 0. לצערי, אני מפספסת הרבה, אבל גם מצליחה לא מעט

בכי הוא כבר סימן למצוקה אצל תינוק. הוא לא מתחיל לבכות מיד כשעולה בו צורך, אלא רק כשהצורך שלו לא נענה.

אני לא טוענת שאמהות צריכות לזהות ולהבין את שפת התינוקות (במצבינו, זה לצערי לא אפשרי). אבל אני כן טוענת שאסור להתעלם מהבכי, וחובה עלינו להבהיר לתינוק שאנחנו מנסים להבין אותו ושאנחנו מנסים לעזור לו, ושהוא לא לבדו במצוקה שלו.

ילד בן 4 איננו דומה לתינוק בן יומו (וגם לא בן שנה). ילד בן 4 מסוגל להבין.

הוכח במחקר שבכי ממושך גורם לפגיעה מוחית בילדים מתחת לגיל שנתיים.

הייתי שמחה לדעת מהם סימני התינוק לרצונו לעשות את צרכיו?

הרבה מידע אודות הנושא:

http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EC%E2%E3%EC_%E9%EC%E3%E9%ED_%E1%EC%E9_%E7%E9%FA%E5%EC%E9%ED

ופוסט אישי שאני כתבתי:

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=10&t=l

הבת שלי בועטת (באוויר או בי, תלוי מי הכי קרוב ), כשהיא רעבה. ולפעמים היא גם עושה קולות מתוקים עם השפתיים, כמו של נשיקה (ככה זה נשמע, בכל אופן).

ואת זה- "הוא לא מתחיל לבכות מיד כשעולה בו צורך, אלא רק כשהצורך שלו לא נענה"- ראיתי על הבת שלי בבירור.

רואים תנוקות שרוצים לישון הם עייפים. "בוכים את עצמם לישון" ואז האמא באה ומרימה אותו ומפריעה לו לישון.

אבל במקרה כזה התינוק לא צורח אלא כמו מהמהם לעצמו. אז שומעים שזה בבירור לא בכי של מצוקה.

יוקטנה הגדירה נפלא את ההבדל.

תינוק שבוכה כשהוא רעב, אינו דומה לילד שאומר "אמא, אני נורא רעב, תביאי לי כבר משהו לאכול", ומחכה שהיא תביא לו. אלא לילד שצורח "אמאאאאאאאאאאאאאאא! אוכללללללללללללל! הבטן שלי כבר כואבת נורא מרוב רעב ואני רוצה את האוכל שלי עכשיו ברגע זה ולא מבין למה את לא נותנת לי כבררררררר!!!!!!!!!!!!!!!"

לידיעתך, אנשי מקצוע אומרים שההרגשה הפיזית של תינוק רעב, היא כמו מבוגר שלא אכל שלושה ימים.

אי אפשר לומר שתינוקות המון פעמים לא בוכים ממצוקה, כי תינוק שאינו נמצא במצוקה - לא יבכה!

אבל לבן השני שלי בפירוש היה בכי של מצוקה ובכי של דיבור, ולא היה אפשר להתבלבל בין השניים. וזה היה כבר בגיל מינוס...

טוב אבל הילד הזה הראה איטלגנציה רגשית גדולה במיוחד כבר מההתחלה.

בדיוק לפני שנכנסתי לפורום ( זה מה שאני עושה תוך כדי הנקה...) התינוק שלי ממש ביקש ממני לאכול! הוא הסתכל עלי במבט מצפה ומלמל אמממא, וברור לי שאם לא הייתי נענית לו, מהר מאוד המלמול היה הופך לבכי עז...

מה שמצחיק הוא שחשבתי לשאול אתכן אם אתן חושבות שזהו באמת ניסיון שלו "לדבר" עם אמא, ולפי הנכתב פה אני מבינה שכן.. זה ממש חמוד...

דרך אגב הוא בן חצי שנה בסה"כ..

הבן שלי מוצץ אצבע ואני רואה המון פעמים שהוא מחפש את האצבע ואפילו מוצץ אותה... זה אומר שהוא רעב??

הבנתי שזה רפלקס מסוים שהם אוכלים את היד...

אני אמורה להתחיל להניק אותו בכל פעם שהיד מתקרבת לפה??

את התינוק שלה ויודעת מה הסימנים כמו סימני עייפות,שיפשופי עיניים,פיהוק וכו'.. עד שהם מתחילים לבכות ואם תופסים בזמן הם פשוט הולכים לישון רגועים.

יש גם שלבשהם מגלים את הידיים והיד שלהם כל הזמן בפה. 

כלומר, מה הוא ציפה ממך בבכי של המצוקה ומה הוא ציפה בבכי של הדיבור?

גם אני חושבת שהרבה פעמים הבכי הוא עוד לא מצוקה אלא הוא עדיין רק הסימן לצורך של התינוק, ואפשר לשמוע את ההבדל. אבל אם לא ימלאו את הצורך, הדיבור יהפוך למצוקה.

אבל לא היה שום מקום לטעויות.

אבל אני חייבת לתקן את עצמי, אני דווקא כן מבינה על מה אתן מדברות, אלא רציתי לומר שלא אצל כל תינוק כל בכי הוא סימן למצוקה

כלומר, כן, בהחלט יש דרגות של בכי ומצוקה.

אבל בכי, גם ההתחלתי, הוא שלב אחד מעבר ל"דיבור" - סימנים שהוא שלח לנו ופספסנו.

ושלא תהיה טעות (כי יש לי נטיה להטעות בקטע הזה): התינוקות שלי בכו ובוכים ויבכו המון! גם בצרחות איימים! אבל אני משתדלת לעמוד בזה בכבוד ולהיות איתם (ולהתנגד לדחף לצאת מהבית ולנעול אחרי את הדלת, או לזרוק אותם מהחלון!).

ואני מאד מאד קשובה לצרכים של הילדים.

ואני חושבת שצריך לתת לילדים להתבטא.

המון פעמים תינוק בוכה והאמא מרימה אותו ואומרת אני לא יודעת למה הוא בוכה מה מפריע לו. אז למה את מרימה אותו? אולי את מפריעה לו.

תנסי לבדוק ולחשוב אם יש משהו שהוא יכול להיצטרך אבל תעזבי אותו במנוחה ואל תנענעי אותו כמו מילקשייק..

ואז אני מעדיפה לבכות על כתף של אדם אוהב ואהוב (ומי יותר אוהב מאמא?), מאשר לבדי. וגם לשפוך את הלב, ושיקשיבו לי.

תינוק לא יודע שאת קרובה אם את לא לידו, אלא בחדר הסמוך. תינוק צריך להריח ולראות ולגעת בשביל לדעת שאת שם.

במחקר נמצא שתינוקות שהונחו ללא תנועה במשך כמה דקות, הנוירונים במח שלהם הפסיקו לעבור. תינוק צריך תנועה לצורך התפתחותו. זו הסיבה שהתינוקות שלנו בוכים לאחר שהם מושארים ללא תנועה. הם מרגישים שמשהו לא בסדר. חסרה להם תנועה. בעולם הישן, תינוקות נמצאים כל הזמן בתנועה מאחר והם נישאים כל היום על אימותיהם, בזמן שהיא עסוקה בעבודות שונות (ועל כן נמצאת בתנועה).

ברור שצריך לחשוב מה הוא יכול להצטרך. אבל זה לא סותר את זה שאפשר להרים אותו בזמן שחושבים, וגם לנענע אותו קצת אם זה מרגיע בינתיים. ואם לא מבינים מה הוא צריך, אז ב99% מהפעמים הוא בכל מקרה יהיה רגוע יותר כשהוא על הידיים.

מתי צריך פשוטלתת להם לבכות, אם בכלל?

רק שלא יהיו לבד. ובשביל תינוק, כמו שאמרתי, אם הוא לא רואה ומריח ונוגע - הוא לבד. אין לו את המודעות שאמא נמצאת בחדר השני.

מה לעשות כשהילד בוכה כי הוא מפונק ורוצה בידיים?

עד חצי שנה אני לא חושבת שידיים=פינוק,אלא צורך בסיסי.

הקטנצ'יק עכשיו בן חצי שנה ואני ממש מרגישה שהבכי הוא פינוק לפעמים...

הוא משחק בשקט על המזרון שלו (והוא נקי, לא רעב, וכד') ואם אני או בעלי עוברים והוא רואה אותנו הוא פשוט מפסיק הכל, מסתכל עלינו ומתחיל לצרוח (תוך כדי מבט בנו...) כשאנחנו תופסים בצידי גופו כהכנה להרמה הוא ישר מפסיק, מה לעשות ???

הילד רוצה יחס. מה יותר הגיוני מזה?

אני מבינה אותך, שזה מבאס שהוא דורש את זה כשאתם באמצע העיסוקים, במיוחד שהוא שיחק יפה עד שראה אתכם.

הפתרון לזה הוא לתת לו הרבה מאוד תשומת לב עוד לפני שהוא מבקש אותה. לשבת ולשחק איתו, ואחר כך לתת לו לשחק לבד.

אפשר גם להניח אותו על המזרון במקום שבו הוא רואה אותך כל הזמן ומשחק תוך כדי שהוא מסתכל עלייך. ואז הוא לא מתחיל לבכות כשהוא רואה אותך פתאום.

שמעתי פעם שתינוק שבוכה עד גיל שנה זה לא פינוק... הוא צריך משהו...

מישהי שמעה על זה??

פינוק זה כשילד מבקש משהו שהוא לא אמור לקבל. למשל, ילד בן שלוש שמבקש סוכריה ואמא לא רוצה לתת לו. או ילד בן חמש שלא רוצה להתלבש לבד.

ילד בן שנה לא אמור להסתדר לבד או להבין למה הוא לא מקבל מה שהוא רוצה. כך שאי אפשר לקרוא לזה פינוק.

אמנם, כבר בגיל הזה אפשר להתחיל לחנך אותו שהוא לא יכול לקבל כל דבר ולעשות כל דבר. אפשר בהחלט לאסור עליו לגעת בטייפ, למשל, ולא יעזור לו אם הוא יבכה ויתחנן לשחק בטייפ. עדיף כמובן להמעיט באיסורים ולצמצם אותם רק לדברים שמסוכנים לו.

החמודה שלי מוצצת ידיים גם מיד אחרי האוכל וגם סתם ככה להנאתה- אז כנראה שזה לא תמיד סימן לאוכל.

לפעמים היא קמה משינה וישר בוכה לאוכל. וגם אם היא עשתה סימנים של התעוררות ורצון לאכול לפני כן, לא היתה לי דרך לראות אותם...

ואם כבר מדברים על צרחות - היום בבוקר, אחרי שינה נעימה וארוחה משביעה והחלפת טיטול, היא ישבה בסל-קל, והאורחים שהיו לנו באו לעשות איתה היכרות ולשחק איתה קצת. אני ואבא שלה בינתיים ארגנו את השולחן. ופתאום, בלי שום הקדמה, היא התחילה לבכות בהיסטריה, בכי חדש שלא הכרנו, וממש מרטיט לב... כמובן לקחנו אותה לידיים והרגענו אותה. אבל אחר כך זה קרה שוב - כשאבא שלה השאיר את אחד האורחים מולה לבד...

כשהקטנה שלי רוצה לאכול, היא מחזיקה את הידיים ומקרבת לפה בתנוחה של משאלה ועושה קולות קטנים כאלו ומתוקים כאילו היא מתפללת: "בבקשה שהיום לחלב יהיה טעם וניל..." 

פשוט לאכול אותם 

והכי מתוק, זה הפרצוף המאושר והשליו אחרי אוכל, כאילו אכלו מינימום מנת שווארמה..

זה כמו המן במדבר..הטעם שלו זה מה שהם מבקשים..שווארמה,גלידה וכו'.

שיהנו..

ממה שטעמתי זה יותר דומה למלון עבש

הוא לא סובל מעקה רגשית. ולכן היחס לבכי שלו לא אמור להיות כמו שאני רוצה שיתיחסו לבכי שלי.

ולבני אנוש יש רגשות. מדוע את סבורה שאין לו רגשות? או שהוא לא מביע מצוקה? אין לו אמצעים להגן על עצמו, ובלי אמא לצידו, דינו נגזר למוות. לכן הוא עושה הכל כדי להשאיר אותה לצידו, וכשהיא לא לצידו הוא חש במצב סכנה. לאורך זמן זה בהחלט יוצר מצוקה קשה. במיוחד אצל תינוק קטן, שחסר מושגי זמן, ודקה מבחינתו היא נצח בה כל שניה עלולה להגיע חית טרף מעבר לפינה. לכי תסבירי לתינוק חסר שפה שאין כאן סכנה כזו. בשבילו היא קיימת כל עוד את לא קיימת).

הוא נולד בלי בעיות פסיכולוגיות, וכל עוד נתייחס אליו, הוא גם לא יפתח כאלה בע"ה.

את בעצם אומרת, שהיחס שאנחנו מצפים אליו כשאנחנו בוכים, נובע מבעיות פסיכולוגיות שצברנו במהלך החיים. אז מאיפה הגיעו הבעיות הפסיכולוגיות?

את יודעת מאיפה? בדיוק מתחילת החיים, שבה התינוק קיבל יחס של יצור חסר רגשות, רחמ"ל.

ברור שהכאב שלו שונה משלנו. הוא לא משליך את הרגשות הנוכחיים על כל מה שהוא עבר בחיים, כי הוא עוד לא הספיק לעבור הרבה (ובעצם, מה אנחנו יודעים...). אבל מצד שני, גם אין לו שכל שיכול לעזור לו להתגבר על המצוקה הרגשית. כך שאי אפשר לומר שהוא לא סובל מעקה רגשית כשהצרכים שלו אינם מתמלאים.

עד שהוא מתחיל לאכול דגים (?!) או עד גיל מסויים, לא יודעת איזה.

מתי הוא מבין שהוא רואה את עצמו? שאלה טובה, לא חשבתי על זה אף פעם. מה שאני יודעת זה שמראה היא אטרקציה מדהימה לתינוקות קטנטנים. זה ממש מעניין אותם ומרגיע אותם כשמראים להם את עצמם במראה.

אני שמעתי פעם שלא להראות לתינוק את עצמו במראה עד שבוקעת שן ראשונה, אבל אני לא זוכרת מה המקור...

בכל אופן גם אצלי כשהתינוק רואה את עצמו- למשל במראה של המעלית- הוא זורח מאושר!

באתר שנקרא" שטייגן" הפורטל של עולם התורה ( לא מכירה. חיפשתי בגוגל) :

"ויש גם מקורות מרתקים למנהגים שנשתרשו והפכו למוסכמים על כולם. "ישנו מנהג של זקנות ירושלים שלא להעמיד תינוק מול מראה", אומר הרב דבורקס. "הרשב"א מתייחס לא אחת למנהגים מן הסוג הזה וכותב: 'הלכו אחר מנהגי הזקנות'. כלומר, זהו גם מקור שיש להתייחס אליו".  

בקורס התפתחות הילד שהוא מזהה את עצמו רק בגיל שנתיים (עשו ניסוי בארה"ב ושמו לפעוט מדבקה צבעונית, או ריבה  על המצח ורק בגיל שנתיים הוא זיהה שזה עליו והוציא את זה). האמת היא שקשה לי להאמין שזה נכון, לי נראה שזה יותר מוקדם בהרבה, וגם - מחקרים הראו שתינוקות ישראלים מתפתחים מהר יותר מאמריקאים... 

מהר יותר מאמריקאים  מי גאון של אמא ?!

לגבי המראה נראה לי בסביבות שנה וחצי..

שמעתי על כל מיני מנהגים,למרות שבהרבה משחקים של תינוקות כולל אונבירסיטה לגיל חודש יש מראה..אני לא יודעת אם זה לא אמונות ...

הבת שלי בת שנה וחצי הולכת מעצמה למראה לראות כשהיא שמה לה כובע או סרט...

היא יודעת שזו היא.

כל בוקר כשאני מסרקת אות ההיא יושבת עם מראה ומאד אוהבת לעשות פרצופים.

וזה התחיל מזמן, לפני שהיתה בת שנה.

ברור לי שהיא יודעת שזו היא.

וגם אם יהיה לה מדבקה על  מצח היא תשים לב.

לא ברור לי למה נראה לך שרק בגיל 3?

אפילו הקטן בן 3 חודשים צוחק לעצמו מול המראה- ואז כולנו צוחקים...

מגיל שלושה ח' הוא נשאר בערך אותו הדבר..

בהתחלה כמו שאמרת קולסטרום ובהמשך קצת משתנה ואז מתאזן לכל הגילאים.

או לםחות לתקופה ארוכה יותר,בכלל מומלץ להתחיל לשאוב רק מגיל חודשיים ולא לפני.

בטח יוקטנה תגיע ותתן לך יותר מידע.

שבוע-טוב!

אכן - החלב מתשנה! ולא רק משבוע לשבוע ומיום ליום, אלא גם בין יום ולילה של אותו היום יש הבדלים בחלב. בלילה - יותר מים, כדי שהתינוק יישן בנחת ולא יעסוק בעיכול.

ועדיין - חלב שתשאבי היום ותתני בעוד שלושה חודשים לתינוק, עדיף מאות מונים על פני לקיחת חלב פרה, ייבושו, הוספת שמנים (השמן שהכי זול באותה התקופה לחברת התחליפיםף שמן דקלים, או קוקוס...), הוספת ברזל (מכיוון שהתינוקות כמעט ולא סופגים את הברזל מהתחליף. בתינוקות יונקים נדיר למצוא אנמיה), ושאר מציאות.

גם חלב שתקחי ממני, כשילדי בן שנה ו-10 חודשים, טוב יותר לתינוק שלך מאשר האבקת-חלב-פרה-זרה.

בקיצור - בכלל בכלל אין מה לדאוג. מה שכן, כדאי לבדוק אם המקפיא שלך מתאים להחזיק חלב למשך שלושה חודשים. למיטב ידיעתי מקפיא רגיל טוב להחזיק חלב לחודש אחד (אבל יכול להיות שאני טועה, כי למזלי לא הייתי צריכה להתעסק עם שאיבות).

עם זאת, תחליף איננו רעל, וכשצריך אז מזל וטוב שיש!

פשוט כדאי לזכור שאם יש אפשרות וכח לשאוב - חלב שאוב עתיק עדיף תמיד על פני תחליף טרי.

גם בגיל חצי שנה הוא משתה ככה,או רק בשלושה חודשים הראשונים?

בגיל שלושה חודשים הוא עדיין אולי צהבהב, ובגיל חצי שנה הוא כבר ממש תכלכל

עשיר יותר בקלוריות ובשומנים מחלב של תינוקות מתחת לגיל שנה.

אם החלב משתנה מלפני גיל שנה לאחרי, אני בטוחה שהוא משתנה גם כל הדרך עד לשם. יכול להיות שלפני גיל שלושה חודשים השינויים משמעותיים יותר, כי זו התקופה של הגדילה הכי מהירה, אז הצרכים של התינוק משתנים במהירות והחלב מתאים את עצמו.

אתמול בחצות שאבתי וראיתי שהחלב שלי יותר מיימי מחלב, ונלחצתי שיש לי מים במקום חלב.. כי משום מה זכור לי שבתחילה כשהייתי שואבת הוא היה יותר איכותי.

ואני רואה שכתבת שבלילה החלב יותר מיימי.. תודה!

ושאלה נוספת, אם מישהי שמה לב,  זה הגיוני שהחלב בצבע לבן? חברה שלי שאני שומרת על הבת שלה שואבת גם כן, והחלב שלה סמיך וצהוב מעט. וכשאני שואבת הוא ממש לבן, כמעט בצבע של תחליף חלב אם. יכול להיות שזה משתנה מאם לאם?

וגם אצל אותה אם לפי כל מיני פרמטרים (למשל מה שהיא אכלה).

אבל בעיקר זה משתנה מגיל לגיל - אצל תינוקות בשבועות הראשונים לחייהם לרוב החלב די צהבהב, כי הוא עדיין קצת 'קולסטרום'.

כי בדיוק כתבתי גם על זה למעלה, לפני שראיתי ששאלת

שהחלב פחות טוב?

ויוקטנה,  זה קרה לי כבר בעבר פעם אחת שנכנסתי לבדוק על איזה נושא ומצאתי שענית עליו כמה שעות קודם, אשרייך!

הדברים האלה משתנים כל הזמן, כי החלב מתאים את עצמו ליונק, וזה מנפלאות הבריאה.

הזכרת לי קטע חמוד שקראתי פעם: "אנחנו היונק היחיד בטבע שרואה את החלב שלו. אמהות נלחצות הרבה פעמים כשהן רואות שהקולוסטרום או החלב שלהן לא דומה לחלב פרה, אבל אולי הפרה היתה נלחצת אם היתה רואה את החלב של אמא-קנגורו, שהוא בכלל ורוד ולא לבן. ואולי אמא-קנגורו היתה נלחצת אם היתה רואה את החלב של אמא-לווייתנית, שתכולת השומן שבו כל כך גבוהה עד שהוא מגיע במרקם של משחת שיניים. ואולי אמא-לווייתנית היתה נלחצת אם היתה רואה חלב של אמא אנושית…"

http://adiyotam.wordpress.com/2009/08/30/%D7%9E%D7%9B%D7%91%D7%99-%D7%95%D7%A7%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94-%D7%97%D7%9C%D7%A7-2/

תודה, עשית לי טוב על הלב..

כי אם כן, אז תפסיקי. שינה של יום היא לא שינה של לילה. שינה של יום אמורה להיות באור, חוץ מזה שהיא הרבה יותר קלה. 

חוץ מזה מאחר וזאת שינה אחרת ייתכן בהחלט שאת שנת הלילה דווקא מתאים לה לעשות לבד בעריסה בזמן שאת שנת היום היא רוצה דווקא צמוד לאימא. גם לתינוק שלי (בן יותר משנה) יש זמנים שבהם הוא רוצה לישון דווקא צמוד לאימא (לפנות בוקר...)

ייתכן בהחלט שלחוזק השינה יש קשר.

מה אפשר לעשות? קודם כל אפשר לתת לה לישון רק קצת. אין שום חיוב שתישן שעתיים או יותר. חצי שעה-שעה זה בהחלט יכול להספיק.

ולגבי מנשא - את שמה אותה מקדימה או מאחורה? אם מקדימה, לעבור לאחורה עשוי להיות פתרון מוצלח עבורך.

עיטוף..

בבוקר זה בסדר גמור יש ילדים כאלו..

בלילה היא צריכה לישון מינימום 3 שעות רצוף..

וכמו שכתבו בבוקר עם אור ומוזיקה וכו'..בלילה בלי דיבורים חושך,שקט.

http://www.beok.co.il/ArticleToPrint.aspx?ArticleID=4553 

לעומת שעה וחצי, של אדם מבוגר.

וכשמסתיים מחזור השינה, תינוק קטן ימשיך לישון בנחת אם ידע וירגיש שהוא מוגן (על אמא שלו), ואם ירגיש חשוף ופגיע, יתעורר ויקרא לאמא (מה לעשות - הם לא יודעים שאנחנו כבר לא בג'ונגל בין חיות טרף...).

איך פותרים את ה"בעיה":

1. מנשא - כמו שכבר גילית בעצמך

2. הפתרון החביב עלי באופן אישי - ללכת להתכרבל ביחד במיטה

אין כמו להתכרבל ביחד במיטה...

אין כמו להתכרבל במיטה ביחד

ואוסיף ואומר...

אין כמו להתכרבל במיטה ביחד..........................................................................................................................................

................................................................................................................................................

...............................................................................................................................................

................................................................................................................................................

................................................................................................................................................

...............................................................................................................................................

................................................................................................................................................

..............................................................................................................................עם תאומים!!

איזה ברכה יישתבח שמו לעד!!

אבל זה לא מתאים לכל אחת..

תלמדי גם להניק בשכיבה ויהיה לך יותר קל.

את שוכבת על הצד ובתך מולך גם שוכבת על הצד בטן מול בטן וככה את מניקה..

דבר ראשון- תודה רבה על הניסיונות לעזור.

א. ניסיתי, ואחרי שהיא מתעוררת היא לא הכי אוהבת להתכרבל יחד במיטה. חוץ מזה - אני חייבת קצת זמן להתחיל לעשות לביתי...

ב. אני עוטפת אותה - לא עובד...

ג. אני לבד בבית, ואני לא יודעת איך לשים אותה מאחורה לבד... חוץ מזה, שהכובד הוא אותו כובד.

ד. ולגבי אור יום - בבוקר היא ישנה סבבה בעריסה. הבעיה היא בצהריים ואחה"צ...

כל הבעיה היא - שהיא מתעוררת עייפה, וזה לא נעים לה, אז היא נודניקית ובוכה הרבה. באותה שעה- היא הייתה ישנה הרבה יותר על המנשא...

ואם ב"ה אין לה גזים,תינוקות בדר"כ יונקים יותר לקראת הערב כדי לפתוח פער בשינה..

אפשר להניח אותה בטרמפולינה אם יש לך,או בעגלה עם אמבטיה..

ואולי גם עזרה אפילו בתשלום..

בהצלחה יקרה,

בתחילה נלחמתי עם זה וניסיתי להרדים את הקטן שוב ושוב אך ללא הצלחה ואז גילית שני דברים:

1.לפעמים יש לו גרעפס תקוע שנוצר לו בשינה וזה מציק לו אז אני מרימה בשקט וטופחת לו על הגב עד שזה יוצא.

2.אם זה לא גרעפס אני פשוט מוציאה אותו שמה אותו קצת בסלקל או בטרמפולינה הוא מעסיק את עצמו קצת עד שהוא שוב מייבב ואז אני משכיבה אותו קצת יבבות והוא נרדם...

אני חושבת שזה אופי של תינוקות מסוימים לישון פחות לפחות ביום,זה מתארך בהדרגה אחה"צ-לשעה שעה וקצת (אצלנו)...עדיף ככה מאשר כל היום לנסות להרדים אותם

בהצלחה רבה רבה..

הקטן שלי היה ילד של ידיים. כל הזמן רצה להיות על הידיים. במשך ימיים שלמים סחבתי אותו על הגב. על הגב המשקל הוא אומנם משקל אבל זה הרבה יותר קל. המבנה הפיזי שלנו מותאם יותר לנשיאה אחורית מאשר קדמית, המשקל מתחלק בצורה טובה יותר, והתוצאה - פחות עומס.

וגם אם את לבד עדין אפשר לקחת במנשא על הגב, צריך פשוט את המנשא המתאים.

אני ממליצה על מנשא סיני (ויש פה כל מיני חברות בארץ שמשווקת, אפשר גם לתפור לבד.) קל מאוד לשים איתו תינוק קטן על הגב. רק צריך קצת לתרגל.

תסתכלי באתר המנשאים הישראלי, (חיפוש בגוגל...)יש שם פירוט של החברות השונות שמשווקות מנשאים, מדריכים מצולמים לנשיאה וגם הוראות לתפירה בבית.

תקשבי, אמא מתוקה...

הכל שאלה של ראיה. כשמסתכלים על העניין כבעיה אז צריך למצוא פתרון. תינוקות זה לא מתמטיקה. פשוט תזרמי עם התינוקת המתוקה שלך.בגילאים האלה השינויים הם יומיומיים. בשבוע הבא היא יכולה לישון בדפוס שינה שונה לגמרי...

הבית יחכה לך, אל תהפכי את העניין לבעיה. השינוי, לדעתי, צריך לבוא ממך, בתפיסה שלך. התינוקת במרכז, אמא קשובה לצרכיה וזמינה לכל שינוי בדפוסי השינה, האוכל, ההתנהגות. בערך בגיל חצי שנה יש כבר התייצבות מבחינת דפוסי השינה. העיקר - לקבל כל שינוי מתוך הכלה, קשב וכמובן, שמחה. שיהיה בהצלחה!!

אבל כואב לי לראות אותה לא נינוחה ועצבנית רק בגלל שהיא לא ישנה מספיק...

וכואב לי הגב לתת לה לישון עלי כל היום.

אני יכולה להגיד לך שבהתחלה - כשנתתי לה לישון על המנשא כל היום - היא הייתה תינוקת רגועה ושמחה ממש, ועכשיו כשאני מנסה להרגיל אותה לישון במיטה או בעריסה - היא בוכה הרבה ונודניקית.

ב"ה יש לי חמישה ילדים מקסימים.

אבל אני לא מאלה שאוהבות להתכרבל עם הילדים.

פינוקים, חיבוקים ונשיקות בכיף!

אבל לישון- לבד.

מעצבן אותי לקבל בעיטה בראש, בבטן וכו'... כמגיע הזמן שלי לנוח, להירגע ולאגור כח.

אותי הציל ממש הספר "הלוחשת לתינוקות".

לא ישנתי עם אף אחד מהם, וגם לא נתתי להם לבכות ולצרוח.

הלוחשת לימדה אותי לקרוא אותם יותר טוב וללמד אותם להיות עצמאיים בהתאם לגיל שלהם

בכל שלבי ההתפתחות ובתחומים השונים (שינה, אוכל, גמילה ועוד.)

אני גם לא שקטה כשהבית מהפכה.

לא צריכה סדר של מוזיאון, אבל כך סדר בסיסי.

לדעתי זה נותן רוגע לכל הבית.

בהצלחה!

ממש כל הכבוד אמרת יפה מאוד ואני מסכימה עם כל מילה!!!

ואני משתמשת בידע שהיא נותנת שם, אבל היא לא מציינת מה מתאים לאיזה גיל וגם מה עושים עם תינוקות שדורשים יותר - יותר אוכל, יותר ידיים, יותר לשחק איתם וכו'.

חוץ מזה, הסיפור הוא עם כמות הזמן שהיא ישנה, ולא עם איך ואיפה היא נרדמת, ולזה לצערי אין התייחסות בספר.

הבת היקרה שלך הייתה 9 חודשים בבטן, חם, נעים ומעל הכל מוגנת בתוך אמא.

היא יצאה לאויר העולם, יש ים של קולות ודברים מעניינים אבל גם דברים מפחידים..

כשהיא נמצאת עלייך זה נוסטלגיה של רחם, הריח של אמא המוכר, ותחושת מגע חמימה ועוטפת בתוך המנשא הכי קרוב לאמאלה שבעולם.

כשהיא עלייך כיף לה, התחושה של ההגנה מרגיעה אותה והיא ישנה בביטחה זמן ארוך יותר. כשאת מעבירה אותה למיטה, העייפות כנראה מכריעה אותה אבל לא להרבה זמן. היא מילאה את הצורך לישון. כשהיא עלייך היא ממשיכה לישון שנת פינוק.

מה שתוכלי לעשות, זה לשים אותה לישון בעגלה כדוגמא (זה יותר צר ויש יותר תחושה של חמימות והגנה). ולעטוף אותה בצדדים בשמיכה חמימה, שייתן לה תחושה של עטיפה (תצמידי את השמיכה בצדדים טוב טוב אליה.)

ייתכן וזה ירגיע אותה והיא תישן יותר טוב.

אני מקווה שזה יעזור והגב יחזור לאיתנו..

מקווה שעזרתי, ואל תשכחי! שווה קצת גב כואב וילד מאושר ומשח מגב בריא וחזק וילד שרוצה חום של אמא ולא מקבל.. (זו דעתי בכל מקרה..   )

המון הצלחה!

כי השבוע היא החליטה שגם עלי היא ישנה קצת...

ניסיתי את מה שאת אומרת - לפעמים עזר, לפעמים לא. הילדה שלי כנראה שונאת חוקיות...

בכל אופן - נראה לי שזה יותר תלוי בשעה ביום מאשר איפה אני שמה אותה.

תודה על העידוד בכל אופן!

לוחמת זכויות התינוקות!

כשהיא רוצה משהו היא עושה את כל תנועות הגוף שהיא יכולה כדי להגיע לזה, בחוזקה, עם קולות קרב...

מדהים לראות את התכונות האלו כבר בגיל כל כך קטן...

נחמד לקרוא שאני לא היחידה שמחפשת חוקיות אצל הבת שלה. כ"כ לא מוכר לי העסק הזה, שאני כל הזמן מנסה ללמוד מה גורם למה וכו'. לא תמיד בהצלחה

(ואין לי כ"כ עצות...).

תמצאי דרך לתינוק מאושר בלי כאבי גב לאמא.

בצהריים?

הבכור שלי מגיל חצי שנה ישן לילה שלם של 13 שעות אבל לא ישן בכלל ביום.

העיקר שהיא מקבלת מספיק שינה.

זה לא נורמלי בגיל הזה לא לישון ביום (וגם בגיל חצי שנה זה מאוד חריג).

ברוך השם היא למדה לישון במיטה, עם הכרית של אמא ומוצץ. אמנם - גם רק לחצי שעה-שעה (תלוי אם החזרתי לה את המוצץ בזמן או לא ),והיא ישנה ברוך השם לא מעט בלילה (נראה לי...) וגם גיליתי שעודף שינה ביום דוחה לשעות הקטנות של הלילה את ההירדמות של שנת הלילה, אז עכשיו אני דווקא מנסה שהיא לא תישן יותר מדי...

מלבד זה - החלטתי שגם להאכיל אותה כל שעתיים ולא כל שלוש זה בסדר גמור מבחינתי, אז לא מפריע לי שהיא מתעוררת מהר - כי בכל מקרה בד"כ שעת האוכל כבר הגיעה...

ונראה לי שהבנתי למה אין חוקיות - כי בגילאים האלה הגדילה כל כך מהירה, והשינויים שהם עוברים גדולים כל כך, כל יום הם כבר אחרת מאתמול! אז לכל יום יש את החוקיות שלו ולכל גיל הקשיים שלו והכייפים שלו! אז כנראה שהיא פשוט היתה צריכה לגדול קצת כדי שלאמא שלה יהיה קצת זמן לעשות דברים בבית ולעצמה. והאמת - זה מה שכולם אמרו לי כל הזמן וחיכיתי לראות איך ומתי זה יתקיים...

מתוך ההבנה הזאת שאין חוקיות, גם הסקתי, שעכשיו, כל עוד היא לא התקבעה על כלום, זה הזמן להקנות לה את ההרגלים שכולם כל הזמן מדברים עליהם. וזאת הבנה חשובה!

תודה רבה לכולכן!

כתבתי בזמנו שהיא מתעוררת - ועדיין עייפה, ולכן זאת היתה בעיה...

ברוך השם - היא ישנה יותר בלילה, וגם עברנו למחזורים של שעתיים, ככה שהיא ישנה יותר סה"כ, ולכן אחרי חצי שעה היא לא עייפה כבר...

תובנות נפלאות,שבוע טוב!

כי מלבד הקושי שבעניין, יש גם את המצפון שמטריד אותנו שכשלמלאכים הקטנים שלנו לא כ"כ נוח..

בכל מקרה, שיהיה המון הצלחה, תגדלי אותה בנחת ומתוך בריאות.

אה.. תודה על התובנות שקיבלתי בזכותך מהשירשור הזה. גם לי בבית יש סרבנית שינה..

אם זה חוזר על עצמו וזה הקאה בקשת צריך לשלול ריפלוקס,אם זה קורה רק במצב שאת מלאה/גדושה יכול להיות מרוב השפריצים של החלב..תסטי מעט לפני שאת מביאה לו ואז תחברי אותו.

שאבתי למשך 2 דקות מכל צד כדי להפחית מהגודש זה חכם?

בקשת זה הקאה ופליטה זה פשוט נפלט מהפה? הבנתי נכון

כשהוא פלט בקשת זה היה אחרי שהייתי גדושה והפליטות היו במשך היום,...

ואז גם הוא היה מקיא ממש, פעמיים ביום בערך, עד גיל חצי שנה כמעט.

גם אחר כך הוא היה מקיא בקלות, נניח, אחרי סתם שיעול פתאום.

שלחו אותנו לבדוק ולשלול ריפלוקס, ולמרות שהיתה לי הרגשה שזה מיותר, ושהכל בסדר ויסתדר, הלכנו לבדיקה.

אחר כך הצטערתי, כי היא נורא-נורא לא נעימה לתינוק. כלומר - אם חושבים שצריך - אז ברור! אבל מאחר וגם ככה חשבתי שזה היה מיותר, אחר כך ייסרתי את עצמי...

על איך להפחית פליטות והיא אמרה לי פשוט לדאוג להוציא גרפס לאחר כל ארוחה...

ובאמת  הבן שלי בקושי פולט...

ושם אמרו לנו ככה:

1. האכלה- אם התינוק יונק, להציע לו צד אחד, לסיים. להחליף חיתול בעדינות ולהציע לו את הצד השני. אם הוא אוכל תל"א אז אחרי חצי כמות מן הבקבוק לחתל ולהמשיך לתת לאכול. וזאת משום, שכאשר מחליפים לו כשהבטן חצי מלאה, הוא פולט פחות. וכאשר הוא סיים לאכול ומחתלים אותו, עשינו ממנו מילקשייק וברור שהוא יפלוט.

2. אחרי האוכל, להניח אותו במנח שכיבה של (נעלמה לי המילה..) נו, כמו זוית חדה. לא של 180 מעלות, כדי שאם הושת שלו עדיין לא מתפקד במאה אחוז אז השכיבה הזו תמנע ממנו את הפליטות. בקיצור, תופעת הריפלוקס.

3. אמא שלי תמיד אומרת לשים חיתול פלנל נעים על הסדין של התינוק מתחת לראשו כדי שגם אם הוא יפלוט, ישר מחליפים לו והוא לא סובל מהריח של זה.

שיהיה בהצלחה, מקווה שעזרתי..

כפי שנאמר לי בטיפת חלב.

בכל מקרה, אני עדיין מרתיחה למרות שביתי בת שנה וחודש. אבל גיסתי אחרי גיל שנה קנתה את הבריטה (לא פרסומת, מבטיחה!) וזה מנקה את המים מאבנית וכל מיני מריעין בישין.

זה לא יקר ובשביל הבריאות של הקטנים נראה לי שזה משתלם.

חרדות וגם את הטראומה. מזכיר לי את הלידה הראשונה שלי... אחרי כמה לידות  שעשיתי קורס הכנה ללידה- שהיה פיצוצי- עזר לי מאוד מאוד מאוד!!! ממליצה לך בחום. ואוכל לומר לך באישי איפה עשיתי (לא רוצה לעשות פרסום למרות שמגיע להם והם עזרו לי מאוד והיו מהממים.. לא אעשה את זה ע"ח הפורום..). מקווה שתזכי לראות הרבה טוב ונחת מהילדה/ילד? ושיהיה מזל"ט ענקי!

 היתי כל כך מוכנה, ידעתי המון, אבל לכזו לידה לא ציפיתי...

אולי תורידי את זה כי שמתי כבר למעלה. תודה בכל זאת

נראה כאילו נפשית לא היית מוכנה לכל הקטע. את צודקת שלפעמים גם הכנה לא עוזרת. באמת את מזכירה לי שלפני הלידה הראשונה עשיתי הכנה - שממש לא עזרה לי. וההכנה השניה שעשיתי הרבה יותר עזרה. בכל אופן. הכנה או לא שיהיה גידול קל ומתוך שמחה!

לקטע של מה? א"א לדעת מה יהיה בלידה... זה שכאב לי כל בדיקה פנימית איך מתכוננים לזה?

הלחץ והמתח היו מהמחשבה של האפידורל שכ"כ לא רציתי למרות שאמרתי לעצמי לפני הלידה שאם אני אצטרך אפידורל אז אני אקח אפידורל....

ב"ה שהיה לך תמיכה..ושלקחת בסוף אפידורל.

אני ממליצה ליולדות שמתחילות עם פיטוצין לקחת אפידורל..

בלשון העם אנחנו קוראים לזה פיצוצים..אין עניין לסבול ובדר"כ מאוד מכווצים ולכן לפעמיים תוקעיםן את הלידה.

שתזכי לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

מצויין שכתבת את סיפור הלידה,זה משחרר

גם אימא שלי אומרת את זה ואני לא מבין

ב"ה יש לי שתי בנות מתוקות ואת שתיהם ילדתי בזירוז פיטוצין- כי עברתי את התאריך וכבר הגעתי לסוף שבוע 42  והיה לי לחץ דם גבוה וירידות בדופק וכו....

 בשתי הלידות לא לקחתי הפידוראל למרות הפיטוצין. לי לא היה כ"כ קשה וכואב כמו שכולם מדברים .....

לכן כל הזמן לא רציתי אפידורל כי שמעתי שנשים ילדו עם פיטוצין בלי אפידורל....

לא כתבתי את זה קודם אבל אני לקחתי טישטוש לווריד בלידה השניה.

ומפתיחה 3 קפצתי לפתיחה 8 ומיד ל 10 ....

אני מחפשת הרבה זמן להבין מה זה הטשטוש ולמה זה כמעט לא נפוץ...(לא משתמשים בזה)

אני לא שמעתי על כך..

אם משהו יודע....

אשמח לשמוע על כך

כי אני בהריון ולפי הקודמות נראה לי שמחכה לי עוד זירוז.

• טשטוש- ניתן על ידי זריקת פטידין, מעמעם את תחושת הכאב וגורם ליולדת להרגיש מרחפת, לא בשליטה, לא מחוברת לנעשה סביבה. טשטוש משפיע על העובר וגורם לו להיות ישנוני ולעיתים לקצב הלב שלו להשתנות. אם יוולד בתוך שעה ממתן הטשטוש יתכן שיסבול מדיכוי נשימתי ואז יקבל זריקה ניגודית באמצעות עירוי תוך-ורידי.
• פעם זה היה מאוד נפוץ,היום נשים יודעות את ההשלכות ורוצות יותר להיות מחוברות ללידה ואפקטביות וכבר לא משתמשות..
• אם כבר לקחת אז בתחילת הלידה בפתיחה מאוד קטנה,כי זה משפיע בין 2-5 שעות.

ויכול להיות שיש לך כח סבל ממש גבוה

• פיטוצין- אוקסיטוצין סינטטי. הפיטוצין מחקה את הפעולה הפיסית של האוקסיטוצין, כלומר גורם לכיווצים (ולכן לצירים), אך איננו מחקה את הפעולה הרגשית של האוקסיטוצין. פיטוצין ניתן בעירוי דרך הוריד, ולעיתים עלול לגרום לצירים ארוכים ותכופים יותר מאשר צירים המתפתחים באופן ספונטני.
• לעיתים גורם לירידות בדופק העובר.

איזה סיפור! נשמע שהייתה לך לידה ממש לא פשוטה... והעיקר שיצאתם בריאים ושלמים, ברוך ה' 

רק בלי דולה

אבל השעות על שעות האלה בלי ששום דבר לא מתקדם

הדבר הכי קשה שיכול להיות!

כל הכבוד שעברת את זה כמו גדולה!!!

ואיזה ניסים!!!

איזה סיפור מרגש!

מזל טוב לבנימין הקטן {גדול}

יפה לך על ההתחברות להקב"ה..ברגע שאנחנו מבטלים את עצמנו ואומרים שהכל בידיו אנחנו מצליחים.

מורידה בפנייך את הכובע {מטפחת}

שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

נשמח גם לשמוע את הלידה האחרונה.

תודה רבה!

את הלידה האחרונה פשוט לא הרגשתי כלום!!

ממש ככה. הרגשתי שהוא יוצא, קראתי למיילדת (שהייתה בהפסקה) היא עוד אמרה לי לחכות עם הלחיצות כדי שתתארגן. לחיצה אחת והוא היה בחוץ

איזה הבדל בין הלידות. טוב הוא גם היה קטן יחסית 3500

שמתי לי למטרה לאכול טוב בהריון האחרון כדי שהעובר לא יצא גדול

כנראה שהסוכר שלי היה נמוך ואחת התופעות של זה זה כמו למישהי שיש לה סכרת הריונית והתינוק יוצא גדול

מדהים העניין של הצעקה

שכשצועקים זה גורם לרפלקס של פליטת התינוק או משהו כזה...

יפעת, יוקטנה או מישהי אחרת - שמעתן על זה משהו?...

היו תפרים?

מעכשיו תוכלי להיות רגועה בע"ה בלידות הבאות, בכל הערכת משקל שיתנו לך (עד 4,884 ק"ג...)

ולא הבנתי את הקשר בין משקל התינוקות בלידות הקודמות לבין האפידורל... הכוונה היא שהם לא היו קטנים ולכן הלידה היתה יחסית ארוכה וכואבת יותר?

יולדת כל ילד פגז....

שיהיה במזל טוב

כשהתינוק גדול צריך ללחוץ ממש טוב וחזק.

לחיצות של תינוק בגודל 3000 הן לא אותן לחיצות שצריך עבור תינוק בגודל 4000

לשלב הלידהמה שהאפידורל נותן לי זה את האפשרות לנוח במהלך הצירים , אני פשוט נרדמת עד לשלב הלחיצות.

בזמן זה אני אוספת כוחות. אם אני לא נחה אין לי כח ללחוץ.

מה גם שהאפידורל מטשטש את הכאב בזמן הלידה עצמה. עוצמת הכאב ללא האפידורל היא ממש חזקה לעומת לידה בה קיבלת אפידורל לפני כן ונשאר לך קצת "שאריות" מהחומר.

גם לאחר הלידה הכאבים שלאחר מכן עוד חלשים בגלל האפידורל.

מאיפה הבאת את הדבר הזה?! יישר כח!!!

ולא היתה סכרת או משהו כזה??? וגם אחריו נולדו במשקל רגיל, יחסית?

מזל טוב (ליומולדת 4 ).

אחי נולד .........5900.

לידה רגילה

ילד מתוק

יש דברים כאלה??!

וואווווו!!!! 

הוא נולד בן חודשיים

גם בלי תפרים?

היא באמת משו

אין מילים!

איזו לידה זאת הייתה? בטח לא ראשונה.

צדקת

אבל תחשבי לא רק על נלידה על הסחיבה שהיתה משו

שנהנתי בלידה משני דולות צמודות - הסטודנטיות לרפואה שליוו אותי.

קיבלתי מהן המון חיזוקים ואחר כך הן באו לבקר אותי ביולדות והיו מאוד נרגשות

עבורן זו היתה חוויה מדהימה!

תמיד התנגדתי שאנשים אחרים יהיו בלידה אפילו רופאים, זה בייש אותי.

אבל הפעם זה יצא לטובה.

עוד משהו.

יצא לי ללוות את גיסתי בלידה שלה, שאמא שלה לא יכלה להגיע. ממש עזרתי לה ללדת. זו הייתה חוויה אדירה עבורי.

להיות בחדר לידה כשזו לא את שצריכה ללדת, שלא את עם הכאבים, שאת מחוץ לזה. ממש חוויה מתקנת.

לידה בכלל זה דבר מדהים.

ודבר אחרון -

הרבה מדברים על קורס הכנה ללידה, ספרים בהריון. מה שלא מכינים (אותי לפחות לא הכינו) זו להתמודדות שאחר כך. עבורי הימים שאני נמצאת במחלקת יולדות מאוד קשים עבורי ומאוד משמעותיים לתפקוד שלי בבית כשאני חוזרת. אני לא יודעת אם יש כזה דבר אבל אני בטוחה שיש לזה צורך שתהיה מישהי שתהיה איתך אחרי הלידה. שתרים לך את התינוק להניק, שתצא איתו לטיול בזמן שאת ישנה (במחלקה כמובן), שתשגיח עליו בזמן שאת "מתארגנת" במקלחת. כי השלושה ימים שאחרי הלידה מאוד משמעותיים במיוחד לאור המצב הנפשי שלאחר הלידה.

טוב סתם שיתפתי בהירהורי. הלוואי והיתה קבוצה כזו של "דולות" אפילו נערות שאפשר לשכור אותן עבור דברים אלו.

עוזרת אחרי לידה,ואני בהכנה ללידה שאני מעבריה יש לי שיעור שלם על אחרי הלידה,הימים בבית החולים וכו'..

וואו איזה חלום 2 דולות צמודות,ב"ה היה לך ממש השגחה פרטית.

במיוחד כשרוצים להיות עם התינוק בביות מלא.

לכן אני חושבת שהכי טוב בבית. שולחים את הילדים לסבא וסבתא, ובעלי מתפקד בתור "דולה פוסט פארטום" נהדר, נותן לי כל מה שאני צריכה ומגיש לי עד המיטה.

גם עם היתר , אבל מאוד מאוד עם האחרון. ממש חוויתי זה בעצמי, והרגשתי שברירית כמו שלא הרגשתי בחיים שלי (וכמו שכתבתי פעם, אולי כאן, רציתי לשים על עצמי שלט "זהירות, שביר!").

בעלי ואני לפני הלידה עושים תיאום ציפיות,וב"ה הוא מתפקד נהדר.

אחורה אמנם, אבל זה גם סוג של התקדמות

איזו ברכה!! ממש כיף לי איתו!

ככה זה מתחיל,מתה עליהם שהם זוחלים ברוורס

זה נשמע שאני מימי הביניים שהעניין הזה משמח אותי כלכך???

אה, וקניתי בגדי חורף לילדים , תוך עמידה בתקציב, נחמד.

זיכויים עוד מהלידה ומצאתי לו דברים מהממים

איזה סיוט,כמה זמן לא היה לכם?

ב"ה שעכשיו חזר..קדימה להסתער על המחשב

איפה קנית??

גם אצלנו היו הפסקות חשמל, וחשבתי שמקפחים אותנו, אבל אז שמעתי בתכנית בגל"צ ששכונה אחת בראש העין היו בלי חשמל לילה וחצי יום (ברק פגע בשנאי), וכמה רחובות בגבעתיים היו בלי חשמל 36 שעות!!! מילא זה - כל הזמן אמרו להם בחברת חשמל ש"לא יודעים מתי התקלה תטופל"... לתלוש שערות!!! לפחות היו יודעים אם לסוע להורים, או להעביר דברים מהמקרר... מסכנים! וזה רק שניים שהעלו לשידור - מי יודע כמה עוד אנשים היו ככה בזמן הסופה.

טוב - ב"ה היתה סופה ראויה לציון!

נדמה לי שהתחלתי לחוש תנועות עובר ( 19 שב') וזה מחמם את הלב כל כך!

ככה, ד"ש קטנטן מהבטן... זה כיף כל פעם מחדש.

או שבזה הרגע יצאת מהארון???

מזל טוב! ובהצלחה! אנחנו כמעט באותו השבוע!!!

עיון מעמיק בנשואות....

אצל ולדניות הן מרגישות תנועות מוקדם יותר,לעומת נשים בהריון ראשון שמרגישות בסביבות 20+

רק שמעתי על הסערה וקיבלתי שפעת!!!

אני בבית כבר מתחילת השבוע... משתדלת לא לתת למצפון שלי להציק

גיליתי שאני עוברת שבוע בכל יום רביעי, ולא חמישי, חח למה לא?! נחמד!!!

אז מחר בע"ה אני נכנסת לשבוע 35...

רוצה להתחיל עיסוי פרינאום.. נראה לי מסובך :S 

שיהיה לכולן המשך שבוע מקסים, גשום ומבורך! 

אם את צריכה עזרה עם העיסוי תפני אלי..

מקווה שאסתדר בע"ה..
 

ואכן כן!!! עוד שבוע בע"ה אני נכנסת לתשיעי! כל כך חיכיתי לזה, ואני משתדלת לא להילחץ כשאני חושבת שזה מתקרב ומתקרב... 

הייתי נותנת עצות, אבל אני לא בטוחה שעשיתי את זה נכון בעצמי כשזה היה רלוונטי 

אז שלי פחות אופטימי אבל עם נימה אופטימית

קמתי היום בבוקר בתוך שלולית של דם.. אמאלה!

הלכתי לרופאה - ב"ה יש דופק (התחלתי לבכות שם) הצוואר סגור וכמות מי שפיר תקינה. אני עדין דואגת ועדין יש דימום אבל מקווים מאוד לטוב..

ועל הדרך ראיתי את הצלעות והחוליות והלב והידים של נוני הקטנטנציק'/ית.

ואני תפילה שישמור לי עליו אלוקים

מצטרפת לתפילותיך,

תנוחי הרבה..

בשורות טובות,תעדכני אותנו

מלחיץ מאוד.

בעז"ה, שיהיה בסדר.

הבת שלי. אין ספור דברים טובים שהיא . והיא מצחיקה קטנה, בזה שהיא מזנקת לי לתוך הכתף, מסתכלת בציפיה כשאני באה להניק אותה, ומחכה בסבלנות כשאני מחליפה. אח, פשוט חמודה!

והיא גם חייכה השבוע! אמנם זה היה בתגובה לגירוי בפנים או למשהו אחר, אבל זה היה שווה ביותר

אה, וגם יש לי כרית הנקה חדשה, נוחה ומועילה.

ברוכה הבאה

מאחלת לך בע"ה הריון קל,ארוך עגול ומשעמם..

ושתצאי בידיים מלאות.

הפחד שלך מהלידה מובן מאוד וטבעי..

את הולכת אל הלא נודע,עוד חודשיים בע"ה את כבר יכולה להתחיל הכנה ללידה וזה יתן לך יותר מידע וכלים איך להתמודד עם צירי הלידה,נשימות,הרפיה,תנוחות וכו'..

ידע זה כח,

לבנתיים תתפללי בע"ה לשליחים טובים וחוויה חיובית,והכי חשוב אמא ותינוק/ת בריאים.

את יכולה לגלוש בפורום ולהמשיך להכחים,לשאול שאלות.

מוזמנת בשמחה לטיפול הרגעה ע"י עיסוי,דמיון מודרך/רפלקסולוגיה ועוד..

גם אני הייתי לחוצה, אמרתי לבעלי שאני רוצה להשאר בהריון לתמיד, ולמה צריך ללדת, הכי טוב להיות ככה (כולם דואגים לי, מאכילים אותי, מטפלים בי בכפפות של משי  ) ו, כמו שיפעת אמרה- לא ידעתי מה הולך להיות ועד  כמה זה יכאב ועוד כל מיני דברים שלאף אחד חוץ מלריבונו אין  תשובה עליהם...

אז מה אפשר לעשות?

בסופו של דבר, (שוב כמו שיפעת אמרה) רק להתפלל... וכשזה מגיע- זה מגיע , וב"ה לטובה!

וחוצמזה- לא משנה איך תהיה הלידה, המתנה שתקבלי בסופ שווה פי אלף מהכל (ואת זה אומרת כל אמא)

מקווה שעזרתי, אם יש לך עוד לבטים ופחדים יותר קונקרטים את מוזמנת לשאול, אפשר גם באישי..

הריון קל ובריא...

יש אנשים שלדעת יותר מפיג להם את החששות, ויש כאלה שידע רק מוסיף להם תפאורה לסרטים ;) במידה ואת מהראשונים, אני ממליצה לך להמשיך להחכים בפורום, וגם בקורס טוב (לא מטעם קופת חולים או בית חולים, אלא פרטי). גם הספר "לידה פעילה" מאת ג'נט בלאסקאס מומלץ ביותר.

בס"ד

לפני הלידה הראשונה שלי, אמרתי לחמותי שממש הפחידו אותי עם כל הסיפורים של הלידות. כל הסיפורים ששמעתי היו על תיסבוכים, בעיות וכל מיני כאלה. אז היא אמרה לי: מה את רוצה, אלא הם הסיפורים המעניינים. מה מעניין לספר אם הכל עבר בסדר? אין בזה אקשן...

זה לא כזה נורא כמו שזה נשמע!

אני ב2 הלידות שעברתי הייתי עם אפידורל, וישנתי רוב הזמן של הלידה....

המון הצלחה ושיהיה בקלות!!!!!!

את ממש מזכירה לי אותי...

גם אני ממש פחדתי מהלידה, עוד מתחילת ההריון רק חשבתי איך אני אעבור לידה...

זה תמיד היה נשמע כ"כ מפחיד וכ"כ כואב...

לא הפסקתי להתפלל, 9 חודשים התפללתי יום ביומו שהלידה תהיה קלה, שהכל יעבור בשלום, שהתינוק יהיה בריא ושלם.. וב"ה הקב"ה שמע את תפילתי והייתה לי לידה ב"ה מעולה...

לקחתי אפידורל עוד לפני שהתחילו הציריים הרציניים ורוב הלידה פשוט לא הרגשתי כלום...

עצתי היא להתפלל לה' על כל פרט פרט וכמובן בלידה עצמה להכין רשימה ולהתפלל!\

בהצלחה רבה, ה' עמך!

ב"ה שאת בהריון, זה כ"כ משמח...

אני זוכרת את עצמי במצב הזה, קוראת כל הזמן סיפורי לידה,

שומעת סיפורים מאנשים באמת צדיקים שרק רוצים לשתף אותך במה שהם עברו 

ובנתיים אני מתה מפחד...

חברה שלי שככבר ילדה אמרה לי משהו שלי ממש עזר!

זה לא הזמן עכשיו לשמוע את כל הדברים המפחידים האלה, חכי לסוף ההריון כשכבר תרצי ללדת, לא יענין אותך כלום רק מה שיש בבטן ולא יהיה אכפת לך לשמוע...

תהני מהשלב הזה, תנוחי כמה שאת יכולה, תכייפי עם בעלך ושיהיה רק טוב!!!

נסי להיזכר איך הרגשת לפני ראיון לעבודה?

זה נורמאלי לחלוטין לפחד מהבלתי נודע. אך אל תדאגי! כולם מדברים בלידות על האקשן שהיה להן ולא על מה שהלך חלק וטוב.

חז"ל נתנו לנו סגולה שמי שמקפידה על הפרשת חלה, הדלקת נרות וטהרה אז בעז"ה הכל יהיה בסדר.

תני לקב"ה לנהל בשבילך את החיים, הוא יתבל אותם במעט דבש!

בהצלחה!

ורובם היו טובים ונעימים. וגרמו לי ממש לצפות ולחכות שתגיע הלידה.

אגב - אני וחברה שלי שילדה גם לא מזמן, הגענו למסקנה שחוץ מהכנה ללידה עצמה, צריך גם להתכונן לגידול של תינוק קטן. אני ממש ממליצה להחכים הרבה בעניין עוד לפני שהתינוק מגיע...

הוספתן ושימחתן.. 

וגם אני מאוד פחדתי מהלידה בהתחלה, אבל הקורס הכנה ללידה, התמיכה של בעלי, והמיילדות המדהימות- כולם ביחד עזרו לי לעבור את הלידה בצורה נהדרת, בסך הכול. ברוך ה'.

ושיהיה המשך היריון תקין ושלו.

הקטנה שלי חוגגת היום חודש, ופתאום גיליתי שהיא מרימה את הראש וחגורת הכתפיים מהמם!

ושהיא עוקבת אחרי המובייל!

ילדה גדולה שלי!

אוי, ככה זה כשאמא היא מורה מתקנת, היא תמיד חייבת לראות הישגים..

אהבתי,כל הכבוד לקטנה שלך..תהני ממנה,

אני מי-ם וחמותי מרעננה וכל התשיעי לא נסעתי לשם רק לבקר במשך היום בלי לישון....

ויש לי חברה שנסעה לפ"ת בשביל מפגש חברות בתשיעי...

את לעולם לא תדעי מתי תלדי,

אם את לא מפחדת תסעי, קחי איתך את הטפסים ואלוקים יהיה בעזרך

שעתיים ושלושת רבע נסיעה..

מה יכול להיות? גם אם הלידה תהיה באמצע נסיעה. לפחות לנסיך הקטן אגד תיתן לו נסיעות חינם.

זה גם שיקול, לא?

השאלה היא האם בכלל הרב שלכם מתיר לכם לנסוע כל כך רחוק בשבת בשביל ללדת איפה שנוח לך. הרי זה לא פיקוח נפש ללדת דווקא באיזור המרכז.

הרב שלנו פסק שבשבת חייבים לנסוע רק למרחק הקטן ביותר כדי ללדת, אז את כל השבתות של התשיעי בילינו במקום שבו רצינו ללדת...

שלא חשבתי על זה

חחח באמת מן הסתם זה לא כזה פשוט...

אני אבדוק....

שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ו סעיף ח: "ומותר לה לנסוע לבית החולים שנרשמה בו, ואפילו יש בית-חולים אחר קרוב יותר (אם אמנם היא חוששת שבבית החולים הקרוב לא יקבלו אותה, או יהיו עיכובים בקבלתה, או אם, לפי דעתה, לא יתמסרו לה שם כפי הצורך, או שבבית החולים שנרשמה בו נמצאים מומחים יותר, אבל אסור לעשות כן מטעמים כספיים גרידא)".

ובדומה בפרק מ' סעיף נא: "וכן מותר להסיע את החולה לבית חולים המוכר או הרצוי לו (מבחינת התועלת הרפואית), גם אם הוא מרוחק יותר מאשר בית חולים אחר שאפשר להגיע אליו ברגל (אבל אסור לעשות כן מטעמים כספיים גרידא)".

כך כתוב, אבל הרב שלנו פוסק אחרת.

וגם הרב מלמד פוסק שמותר לכל היותר לנסוע קצת יותר רחוק, אבל לא מאוד רחוק כמו מהצפון למרכז.

ורוב הלידות מתרחשות בין שבוע 38-42

ואני בעד בחודש האחרון להיות ב

בית כדי להיות בזוגיות לבד ולהינות,אלא אם כן את מותשת ובא לך פינוק של אבא ואמא..

אפשר גם להזמין את ההורים אליך הביתה.

וכמובן לברר עלם הרב לגבי שבתות..

גם רוב הסיכויים שלא תלדי בשבת.

בהצלחה.

איך את יודעת?

סתם מצחיק, אני בלידה של הבן שלי לפני שבת הייתי בטוחה שהשבת אני יולדת וכן זה קרה

אז יש סיכוי של אחד לשבע בלבד ללדת בשבת.

יש גם תפילות מיוחדות כדי לא ללדת בשבת=כדי לא לחלל שבת..

למרות שאין על הילדים שנולדים בשבת..נעם ישראל שלי

רק בשישי או בשבת... (4 מתוך 4)

אחר כך אולי כדאי להמנע כי הסיכויים ללידה עולים, אני נסעתי רק להורים שלי

שהיו קצת רחוקים ולא להורים של בעלי שהם ממש רחוקים (למרות שגם אני לא הכי קרובה שבעולם)

בסוף אומנם לא ילדתי בשבת אבל ילדתי ממש מהר(לידה ראשונה) ואפילו בלילה שהלכתי לישון

ממש לא חשבתי שאני אקום באמצע ואלך ללדת....

וחוצמזה, המקום היחיד שהתאים לי להעביר בו צירים זה היה אצלי בבית עם בעלי בלבד

(מה שגם לא קרה).

מה שלא יהיה, הרבה הצלחה ונחת!

נותנים כל ירק/פרי בנפרד ל 3 ימים עדיף בבוקר לראות אם יש רגישות,ואח"כ משלבים מרק ירקות/גרבר וכו'..

יכול להיות שזה משהו שהוא אכל או שאת אוכלת שעושה לו לא טוב..תנסי להפריד ביםן הירקות ולראות..

בהצלחה.

הוא הגיב אותו הדבר לכל ירק או פרי. מה שכן לא נתתי 3 ימים רצוף. למה צריך?

תעשי לו הפסקה, ותנסי שוב בעוד שבוע, שבועיים...

(אם הוא מבקש - אני הייתי נותנת )

פשוט חשבתי שאם הוא יתרגל למזונות נוספים חוץ מחלב אם, זה יעזור לי בשעות הלחוצות של היום ( בצהריים- שכולם חוזרים ובשעת ההשכבה הארוכככככה...) כי לא תמיד אני מצליחה לתזמן את ארוחותיו שיהיה שבע בדיוק בשעות הללו...

מנסיון של אמא שלי שילדה תאומות במצגים שונים,(אחת הסתובבה שניה לפני הלידה)

היא עברה קיסרי אבל אם היא היתה יודעת קודם היא היתה הולכת לרופא פרטי שיילד אותה בלידה רגילה,

אולי זה לא יפה לתת עצה בלי שםשל הרופא אבל שמעתי מכמה שיש מס' רופאים שמילדים תאומים במצגים שונים לידה רגילה, אוכל לנסות לברר לך אם תרצי.

אם ראש והשני עכוז שווה לקחת בפרטי,חברה שלי לקחה את ד"ר גדנסקי משערי צדק.

יש מה להתכונן לקיסרי,בהכנה ללידה שאני מעבירה לנשים אני מכינה אותם לקיסרי,איך יהיה מה יהיה,מה ההשלכות,אחרי לידה הנקה וכו'..

פרטים במסר.

מצג של התינוק הראשון הוא ראש. השני ראש עם נטיה לרוחבי ולכן הרופאים לא רוצים לקחת סיכון. השאלה שלי היא אם אני אחליט שאני רוצה לקחת לידה רגילה, אם אני לא לוקחת סיכון על חשבון ילדי? ברור שאני מעדיפה  לידה רגילה כי אחרי הלידה אני אצטרך להתמודד לבד עם חמישה ילדים כששניים מתוכם תינוקות.אין לי עזרה מאמא או מחמותי וזה כבר נושא אחר. הבעל שלי יוכל לעזור לי רק בשעות מסוימות.כך שעדיף לידה רגילה. השאלה היא שוב האם אני לא לוקחת סיכון מיותר על חשבון התינוקות שטרם הכרתי ? רק כי אני רוצה שיהיו לי כוחות להתמודד עם שלושת "הגדולים" (7.5 , 5.5,  3.5).

אשמח להארות בהקדם על מנת להחליט. אני כבר בשבוע 35!!! זמני דוחק!!!!!!

תודה

לידה רגילה יש סיכוי גדול שהעובר השני יתהפך למצג ראש שהראשון יצא,יהיה לו מקום בבטן להתהפך,וגם אם הוא יתהפך לעכוז אחרי שהרגע ילדת הרופא פשוט יכול להכניס את היד ולהוציא את התינוק השני כעכוז.

ממליצה לקחת רופא פרטי,את לא מסכנת את ילדיך אם הוא יהיה רוחבי פשוט יכניסו אותך לניתוח.

ממליצה לקחת אפידורל אם בסוף תעברי לניתוח או אם הוא השני יהיה מצג עכוז שלא תרגישי את הכנסת היד.

זה המס' של אילן הלוי מבי"ח לניאדו תתייעצי איתו,  054-4804531      054-7638793

עברתי  לא מזמן לידה מעניינת מאוד שאולי יכולה לעזור כי רופא פרטי עוךה למעלה מ 10000 שקל מי שיכולה למה לא

הסיפור שלי

המתוקה הייתה עכוז ניסיתי לעשות כל מיני שיטות לא עזר...כמובן אמרו לי רק קיסרי

אמרתי לסחוב עוד הגעתי ל שבוע 41

אמרתי כך לרופא

1 נסה היפוך ידני ניסה כאבתי מאוד 5 פעמים אש של כאב הוא אמר מחר קיסרי

אמרתי לו וואלה יש לי עכשיו צירים בדק ואכן התחלה 2 סמ אמר אין בררה חכי קיסרי

2אמרתי לו תכין לקיסרי טוב אך לפני חיתוך אחרי הרדמה נסה להפוך

הוא התנגד כי סיים משמרתו סתם היה לו בריר שלא יצליח  בכיתי הסכים

הובלתי לניתוח חרום בעלי מבקש מכולם להתפלל ההיפוך צלח

עברה ההרדמה באו צירים......

הצעה לא יודעת איך עם תאומים

שיהיה בשמחה בידיים מלאות

כל הכבוד על העמידה על שלך מול הרופא! ומזל טוב!

לעשות היפוך חיצוני,במיוחד לא במצב שהראשון ראש..

אבל יש סיכוי גדול שהשני יתהפך גם לראש.

ו-חנע, כל הכבוד לך על האסרטיביות!

שאומרים קיסרי הם מפחדים מתביעות לכן זה כל כך פשוט להם לעשות קיסרי

ניתוח פשוט אך ההחלמה באמת כואבת היו איתי במחלקה נשים שהיו צריכות עזרה ממש להרים את הילד זה כואב

מה גם שלא פשוט לידה רגילה

תפילה לד שיעזור להחליט נכון כי לצערי לא מה שהרופאים אומרים נובעים משיקולים רפואיים פרופר 

להבין שזה נסיון וצריך להתפלל

כמובן שאני לא שוללת ניתוח מציל חיים אך

ניתן לשנות מציאות בתפילה 

סליחה ש בוער בי ולא סתם

בהצלחה

הלידה הראשונה שלי התחילה כרגיל אבל נגמרה  בקיסרי בגלל מצג עכוז.(ילדתי גם רגיל מאז, כל שיש לי אינדיקציה להשוואה)

אני רוצה להגיד שזה לא כזה נורא (ניתוח) כמו שעושים מזה! יש גישה כזאת מפחידה שאומרת, הכל, רק לא ניתוח, כאילו זה הדבר הכי נורא בעולם. אז נכון שלא משם ה' תכנן שיצא התינוק, וזה לא כדרך הטבע, וברור שאם יש ברירה אז עדיף לידה רגילה, אבל אם מגיעים למצב שיש צורך בניתוח קיסרי, לא צריך עד כדי כך להתבאס או לפחד. אמנם זה לא לכתחילה, אבל בדיעבד ברוך ה' שיש לרפואה היום דרך להוציא תינוקות ממקום אחר, כשהם בריאים ושלמים.

ההתאוששות שלי מהניתוח הייתה מהירה וקלה, ואולי זה גם כי זו היתה לידה ראשונה שלי ואני וודאי צעירה ממך, אבל שמעתי מעוד שעברו קיסרי שזה לא כזה נורא כמו הסיפורים המבעיתים על הכאבים וההתאוששות. לכולנו היתה החלמה מהירה והופתענו מכמה שזה לא כזה סוף העולם כמו שמתארים. ברור שבימים הראשונים כואב להתיישב, ללכת, לצחוק,  להתעטש- אבל אחרי שבוע בערך גם זה עובר. נשאר חתך שדוהה עם הזמן, וכמובן מה שהעיקר זה שהרחם מצולק לעולמים. ועל כך חבל.

מה שממש חשוב שתדעי להמשך, זה שבבי"ח כותבים חוץ מהמכתב שחרור הרגיל ליולדת, גם מסמך הקרוי: דו"ח ניתוח ושמים בארכיון. תבקשי אותו לפני השחרור, כי ללידה הבאה יבקשו ממך את הדו"ח, לדעת מה מצב הרחם, איזה גודל החתך, באיזה שיטה נעשה, אם היו קרעים חוץ מהחתך וכד'. והאבסורד הוא שלא נותנים את זה אוטומטית ליולדת!! אם לא תבקשי במיוחד, לא תקבלי!! וחייבים את זה להמשך. אז תבקשי, ותשמרי אותו אצלך, וגם כדאי גם לתייק אצל רופא הנשים שלך.

הצלחה רבה ובריאות

נשמח לקרוא את סיפור הלידה.

נענע מייבשת את החלב וגם מרווה.

כשאת מניקה בשכיבה את מגביה לו קצת את הראש?

שתזכו בע"ה לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב!

תנסי להניח אותו על 2 הכתפיים לסירוגין,ולראות אם יוצא,עדיף אח"כ להשכיב על הצד.

אם את רואה שמשהו מציק לו, או שהוא מרגיש שלא בנח, אפשר לנסות להציע לו לגהק. אם הוא נינוח ורגוע, כנראה שטוב לו, באופן כללי!

מה שבטוח - אין בכך שום סכנה, אם פספסת איזה גרעפס

או שיניים,להניח אותו עלייך עם מנשא,הרבה חום ואהבה..

תרגישו טוב

הוא נרדם בסופו של דבר בסביבות 16:30 מקוה לטוב

תנסי אולי עיסוי תינוקות עם שמן שקדים/שמן זית.

והרמה שבדר"כ תינוקות אוהבים להניח אותם על היד..כמו נמר על עץ.

ואם כן איך עושים את זה?

תודה רבה יפעת!!!

יש קורסים גם דרך הקופ"ח..

בגדול, בעדינות תנועות רכות עם האגודל לא תנועות עמוקות מידי..

על הבטן ואפשר גם רפלקסולוגיה ברגליים..

יש בחליטה כלומר שקיות תה, יש תמצית נוזלית ויש עלים כמו שהם בלי שקיות(שאותם צריך לבדוק מתולעים)

הבנתי שזה עוזר לדברים שכתבת

ב"ה השתמשתי בזה פעמיים היה לי טוב (אבל אני לא יודעת אם זה דווקא בזכותם או בלי קשר אליהם)

בהצלחה

מומלץ לקחת אחרי לידה שבועים אחרי לידה בהתחלה עושה דימום גדול ואז הדימום יורד וזה מקצר את התהליך.

לגבי תה פטל זה יעיל לצירים וגם אחרי לידה זה מכווץ את הרחם.

2,3 לימונים..בהתחלה יש דימום גדול וזה מקצר את הווסת.

ואז יוצא לימונדה..

השתמשתי בו תקופה מסוימת כדי לקצר ימי דימום וסתי. עזר מאד!! שווה לנסות. יש להכין תמצית מהצמח ולשתות. בהצלחה!

 ישר מאחרי הלידה?

כמה שקיות תה ביום?

ניתן עם סוכר?

איפה קונים?

אפשר עם סוכר,קונים את זה בחנויות טבע,צריך לשתות בערך 5 כוסות ביום.

משבוע אחרי הלידה..