פורום הריון ולידה (עמוד 5376)

מגיל 0 אפשר לתת תה שומר לתינוק. משקה תה לתינוק. קניתי בסופרפארם. אין צורך להוסיף סוכר. לרוויה!

הזמן שהוא זקוק לנוזלים זה כשמתחילים באוכל מוצק וממעיטים בהנקה\תמ"ל

עד אז זה ממש לא נחוץ

קפאין ממש לא תורם לנו כלום, חוץ מאשר נזקים שונים (וככל שצורכים יותר קפאין - הסיכון לנזק גדל):

צמצום הספיגה של הסידן במעי והגדלת הכמות המופרשת בשתן ובצואה (קפאין הינו חומר משתן - גורם לנו לעשות יותר פיפי).

צריכה של כמויות גבוהות של קפאין בזמן הריון עשויות לגרום להפלה וללידת תינוקות במשקל נמוך.

תופעות לוואי של צריכת קפאין גבוהה הינם חוסר מנוחה, עצבנות, התרגשות יתר, נדודי שינה, הסמקה ואי סדירות בעיכול והטלת שתן מרובה. תופעות לוואי קשות יותר יכולות להיות עווית שרירים, שטף דיבור ומחשבה לא הגיוניים ופרפור חדרי הלב.

צריכת קפאין מודדים לפי מיליגרם לכל ק"ג משקל גוף.

מאחר ומשקל גופו של תינוק קטן יותר מאשר של אדם בוגר, והכליות שלו םחות בשלות, גם כמויות קטנות במיוחד של קפאין עלולות להיות רעילות לו.

קפאין נמצא בכמויות גבוהות בקפה, תה, קקאו, שוקולד, ומשקאות קלים (וגם בכמה תרופות).

לפגים נותנים קפאין כדי שיהיו קצת יותר ערניים ולא ישכחו לנשום...

ונשנות... וגם זה לא לאורך זמן...

אבל למען האמת אנחנו חשבנו שזה דווקא מצחיק (כמה שיוכל להיות מצחיק כשנמצאים בפגיה)

שאנחנו לא שותים קפה, אבל הוא כן

את כל הזמן מחדשת דברים ממש מעניינים שלא ידעתי! זה ממש כיף לקבל את פיסות המידע האלה.

לפחות לא מנסיון אישי

השיטה...

חברה שלי היום כבת 35... נולדה פגית בשבוע 27, בלי כל הכנה של האם כפי שמקובל היום (זריקות של קורטיזון להבשלת הראות)

והפרופסור ששכחתי את שמו, שהוא ממציא השיטה של טיפול בקפאין, היה רופא אז בסירוקה, וטיפל בפגים הקטנים וחסרי הסיכוי בעזרת קפאין. על המחקר הזה הוא קיבל את הפרופסורה שלו...

והנה גם היום עדיין נעזרים בשיטה שהוא פיתח אז.. טוב לדעת.

היא עצמה למי שמתעניינת , עו"ד פעילה מאד.. שנעה בין דיאטה לדיאטהכך שאתן מבינות שפגית היא כבר לא... כנראה שיש לקפאין תופעות לואי בגיל מבוגר...

אצל רוב הפגים הפגות לא משפיעה לטווח הארוך.

לפחות לא באופן ברור ונראה לעין.

ולפחות אצל הפג שלי היה שלב מאוד ברור שבו יכולתי לומר הוא הפסיק להיות פג, עכשיו הוא תינוק

אלא אם כן צלסטון זה סוג של קורטיזון, אבל זה באמת שאין לי מושג

כך לפחות הסבירו לי.

סליחה אם פגעתי... זה יצא לא טוב שאמרתי את זה בדיוק על ההודעה הזו, אבל התכוונתי באופן כללי.

שיש בו קפאין, כמו שיפעת אמרה.

הכליות של התינוקות לא מספיק מפותחות להתמודד עם כמויות גדולות של נוזלים, ועל כן הם עלולים לשטוף מהגוף כמויות גדולות מדי של מינרלים חיוניים, ולהגיע למצב שנקרא "הרעלת מים", חלילה.

מדוע את מעוניינת להגיש לתינוק תה? אולי אפשר להציע פתרונות אחרים, אם תספרי מה הסיבה

של קופת החולים שלך - אלא אם היא מקיאה ומשלשלת בלי הפסקה, יש מצב שכדאי לתת לה בעיקר הרבה חיבוקים ונשיקות

ותרגישו טוב!

יש הרבה סוגי תה צמחים טבעי בלי קופאין בחנויות טבע ולפעמים גם ברשתות מזון אנחנו שותים כזה.

אני לא יודעת בת כמה הבת שלך .. אך אם את מניקה זה תרופה ממש טובהכך הבנתי שחלב אם גם עוזר למנוע וירוסים מהתינוק וגם עוזר למערכת החיסונית וכו'

רפואה שלימה

אפשר להשיג בכל סופר, לא צריך חנויות טבע..

על המון חליטות צמחים- כל השקיות תה בטעמים השונים, מצויין "ללא קפאין"

גם תינוק מקיא ומשלשל עדיין חלק ממה שהוא אוכל ושותה נשאר במערכת.

אפשר לתת מים חמימים בלי כלום. בת כמה היא?

תה צמחי - מאותו גיל, בו את מתחילה לתת לו מיצים.

תה שחור ותה ירוק - עדיף להמתין.

בס"ד

את יכולה להביא ת'מכתב שיחרור, לפעמים הוא נצרך אם הייתה לידה קשה או איזושהי הסתבכות.

זאת בדיקה פנימית.. אבל ממה שהבנתי כל רופא עושה אחרת לי היא הכניסה אולטרסאונד ובדקה שהכל במקום יש כאלה שמכניסים מכשירים אחרים... לא כואב...

הרופא בודק שהרחם התכווצה וחזרה למקום,ובדר"כ גם בדיקת פאפ מצוואר הרחם.

בהצלחה!

בדיקה פנימית??

אני עוד בטראומה מהבדיקות של החדר לידה...

יש רופאים שלא בודקים ככה?

וזה מחוייב המציאות אבל אם את לא לחוצה זה ממש לא נורא וזה לוקח שניה וחצי.

נשמח לשמוע את הסיפור.

בינתיים קבלי חיבוק

יפעת, שמעתי על בדיקת פאפ אבל אני לא זוכרת. תזכירי לי מה זה ולמה דווקא אחרי לידה צריך לבדוק?

כדי לשלול המצאות של וירוס שעלול להתפתח לגידול סרטני (למיטב זכרוני..)

צריך לעשות בדיקה כזו מדי פעם, אבל אי אפשר בהריון. מכיוון שאת כבר מגיעה לרופא והוא עושה לך בדיקה פנימית על הדרך הוא לוקח גם משטח לפאפ.

אני חושבת שזה וירוס שנדבקים בו במגע מיני, כך שבאופן עקרוני אם את כבר נבדקת בעבר ואם את יודעת בוודאות שאת בקשר מיני רק עם אדם אחד וגם הוא.. את לא חייבת לעשות בדיקה זו, אבל תתייעצי עם הרופא שלך.

בדיקה לבדוק אם אין חס וחלילה סרטן בצוואר הרחם,לעניות דעתי שווה לעשות.

לא כל הרופאים עושים בדיקה פנימית. אבל הרוב כן,ובדר"כ זה לא כואב,תנסי להיות רפויה ולהניח אגרופים מתחת לישבן.

בהצלחה!

אם כן אז זו לא ממש בדיקה פנימית, לא?

תהי רגועה.. למה אני צרחתי מהבדיקות האלה ולא הסכמתי כל ההיריון הראשון שלי לבדיקה פנימית. חיכיתי לשבוע עשירי לבדוק דופק כי רק אז זה היה על הבטן... הייתי מכווצת ולא הצלחתי להשתחרר... מה שכן אחרי הלידה באתי לרופאה ואמרתי לה את החששות שלי מהבדיקה הזאת היא הייתה ממש חמודה והרגיעה ואמרה שלא חייבים אבל בואי רק ננסה.. מקסימום... קיצר מאז גיליתי  שהמקום שם התרחב בטירוף ואפשר בכיף להכניס לשם דברים בלי כאב גם אם אני אתכווץ... פשוט יצא משם שלוש קילו אז כבר כלום לא כואב...

בהצלחה...

אני ממש לא יכולה לחשוב על זה למרות שדי הרגעתן אותי...

זה רופא ממש ממש מומחה שלא ממהר לכל מיני בדיקות

(הוא אפילו טען שאין ענין לעשות gbs לפני הלידה....)

אז אני רגועה שלא יכנס לשמה...

אין רופאים שלא בודקים בכלל??

או ביד. ואת בהחלט יכולה להגיד לו שאת מעוניינת דוקא באולראסאונד ולא בבדיקה ידנית...

את משטח הפאפ הוא לוקח באמצעות מקל ארוך כמו שמשמשים למשטח גרון...

אגב משטח הפאפ בא לבדוק אם קיים וירוס הפאפילומה האנושי, שעלול ח"ו לגרום למוטציות וסרטן בצוואר הרחם.

יש טיפול תרופתי לוירוס הזה, לכן חשוב מאד לבצע את הבדיקה!!

את הבדיקה ממליצים לנשים דתיות (שומרות טהרה, וחיות עם גבר אחד ב"ה) לבצע אחת לשלוש שנים...

אני מחר הולכת אליו ואעדכן בעז"ה

שאת לא "חייבת" להיבדק כלומר, לא יבוא שוטר אם תגידי לרופא: "תודה, אבל אני מעדיפה לא להיבדק בדיקה פנימית כרגע. אני אקבע תור נוסף בקרוב, כשארגיש יותר טוב."

ואם את לא מצליחה משפט כל כך ארוך, אז

פשוט אמרי לא.

דימום נגמר, אין תפרים, מצליחה להיות נקיה בבדיקות 7 נקיים...

אם אחד מן הנ"ל לא התקיים אז כדאי לראות מה קורה, לפעמים בגלל שינוי טפשי ברירית הנרתיק לא מצליחים להתנקות. מיותר.

ויש רופאים שלא בודקים בכל מקרה! יש כאלה...

לשאול לשלומו ולספר מה נולד??

אם היא לא מעוניינת להיבדק- לא פשוט יותר פשוט לא ללכת??

(שואלת ברצינות....)

באמת גם אני לא רואה סיבה ללכת אם לא רוצים להיבדק.

מה שכן, יש רופאים שגם בודקים את התכווצות הרחם באמצעות מישוש הבטן. מסתמא זו אולי לא אותה יעילות, אבל גם זה משהו.

ואני שוב יספר פה שאחרי הוואקום שלי, היו לי כאבים מטורפים וכולם אמרו לי שזה נורמלי וכו'. והלכתי לרופאה ואמרתי לה דרך אגב שכואב לי, אבל לא נראה לי שזה רק מהתפרים. היא לא בדקה פנימית, אלא רק הסתכלה על המקום וגילתה שהייתה לי שפשפת רצינית (אין לי מושג איך זה קרה...) והיא התדלקה והייתי חייבת לקחת אנטיביוטיקה דחוף דחוף... והיא ממש לא רופאה היסטרית. 

חשוב ללכת לרופא, במיוחד אחרי לידה ראשונה בה לא ממש יודעים מה מו מי נורמלי, וגם אם אין רון בבדיקה פנימית.

לי ברור שכאבים מטורפים אחרי שישה שבועות זה ממש ממש לא נורמלי, ואני מאוד מתפלאת שאמרו לך שזה בסדר.

הפירוש של "הכל בסדר" - אין דימום (ובשביל לדעת את זה אני לא צריכה את הרופא...), אין כאבים במקום או בבטן, אין בעיות, אין שאלות.

יכולים להיות חזקים בצורה מטורפת גם אחרי 3 חודשים... מנסיון... לצערי. והכאבים האלו היו נורמליים.

עשו לי 3 ניסיונות וואקום והכאבים היו מטורפים, פשוט לא ידעתי להבדיל איפה הכאב של התפרים והמקום נפסק, ואיפה השפשפת התחילה, כי כל האיזור הזה יחסית מושבת למשך החודשים שאחרי הלידה...

תודה ששיתפת!

לא ששאלו אותי לפני שעשו (והוא לא היה במצוקה בכלל, פשוט רצו כבר להיפטר ממני...), אבל צריך שנשים יבינו שלעשות וואקום זה לא שליף וגמרנו, יכולות להיות לזה תוצאות כואבות מאוד...

למרות שיש לי חברה שעברה וואקום, אבל רק נסיון אחד, והיא התאוששה ב"ה הרבה יותר מהר ממני, אבל שלה היה אפילו יותר מיותר משלי... למה?? למה חותכים אותנו ככה סתם???

את הללכת לרופא לאחר לידה,

אז אני הלכתי לרופאה(אחרי לידה רביעית),

ודי גירד לי שם אבל חשבתי מהתפרים וכו'

והתברר שהיה לי חוסר באסטרוגן.

בקיצור,לפעמים יש דברים שלא חושבים עליהם.

אבל רציתי לשאול...

עכשיו,בין ההריונות,

כשלוקחים גלולות,

אתן הולכות לבדיקה תקופתית אצל הרופאה?

וכמה מחברות חפיסות רצוף חופשי?

ממליצה לך בחום לראות יועצת הנקה מוסמכת IBCLC

ואז לא תתצטרכי שום תרופות סבתא,הנקה לא צריכה לכאוב,שללתם לשון קשורה?

בבית החולים העמידו לרשות מי שרצתה יועצות הנקה, תמיד כשהן היו איתי התינוקת שלי אחזה מצוין וינקה מעולה. אבל כשהגעתי הבייתה זה פשוט לא הלך.. היא הייתה אוחזת לא נכון גם כשהיא פתחה פה גדול. היא כאילו אוחזת בתחילה נכון ובשניות מוציאה את הרוב ומוצצת רק את הפיטמה..

את חושבת שיועצת הנקה נוספת תוכל לעזור?

ומה זה בדיוק לשון קשורה? איך אפשר לבדוק את זה?

לא יודעת אם מי נפגש בביה"ח אולי היא רק תומכת הנקה יש הבדל, הנה רשימה של יועצות הנקה IBCLC

http://www.babydoc.co.il/article-387.htm

לשון קשורה גם יועצת הנקה יכולה לאבחן,זה שהחוט למטה בלשון קשור כמעט עד סוף הלשון וככה קשה לה לתפוס גם את ההילה מסביב לפטמה.

חברה שלי אמרה לי שיועצות לוקחות בסביבות 250  שקלים לפגישה, זה הגיוני??

ותודה רבה יפעת, מצאתי ברשימה מישהי אני מקווה שאוכל ליצור עימה קשר בקרוב.

תבורכי!

שווה כל שקל,אם את בקופ"ח חולים כללית יש לך החזר של 50%

או שאת יכולה להיפגש בבית שלהם,במקום שיבואו אליך,זה יכול להוזיל.

שבוע טוב ובשורות טובות!

זה נורמאלי שהיא עירנית כל הזמן, אבל כשאני מנסה להניק אותה היא אוכלת כמה שניות ופשוט נרדמת עלי ממש.?

אם אני מחזירה אותה למיטה שלה היא פותחת בזעקות רעב. אבל כשאני מחזירה אותה לינוק התופעה חוזרת על עצמה..

מה עושים?

ו..תודה לכן על העזרה, אני אבדוק בקרוב לגבי היועצת.

עם החלב מפורש אוקסטוצין (אייתתי נכון?) זה הורמון שמרגיע וגם מרדים.

אפשר להעיר אותה ויש לכך כל מיני שיטות, אבל אם את פונה גם ככה ליועצת הנקה תדברי איתה גם על זה

ואף אחת לא עבדה...

היא פשוט גדלה וזה עבר לבד. אמנם היתה תקופה לא קלה, אבל בסוף גדלה ויונקת יותר טוב, ואז מסיימת לאכול עוד לפני שהיא נרדמת.

שיטה מעולה שלימדה אותי האחות בטיפת חלב ועבדה יותר טוב מכל דבר אחר. בזמן שהתינוק יונק לוחצים על השד, זה עושה לו שפריצים של חלב בתוך הפה ועוזר לו להתעורר...

אז זהו, היום זה היום... ולא נראה שיש משהו באופק...

והייתי כ"כ בטוחה שהפעם אני לא סוחבת עד הסוף...

אגב, אני קצת בלחץ, כי התינוק לא קטן כבר עכשיו וממש לא בא לי לעבור את ה4 ק"ג (אני כבר על בערך 3,700...)

מישהי פרסמה אצלנו שהיא עושה עיסויים של זירוז והקלה בלידה, אולי אני אנסה...

בשורות טובות, חנוכה שמח ומלא מלא מלא גשם!!! (סופסוף נעים לי המז"א...)

למרות שזה אחלה תאריך..אם את מאיזור י-ם אני גם עושה זירוזים והרגעות..

למרות שאני בעד לראות איך זה מתפתח באופן טבעי,ויש לך עוד זמן ואם ב"ה הכל בסדר אז אין ממה להילחץ.

ואשמח לחלק ספר תהילים..

למרות שעוד חצי שעה שבת אני לא יודעת כמה נשים יכנסו לפורום עכשיו..

בע"ה בשורות טובות!!

...האבא של הילד שלי ,הוא עם טון בעיות - אבל יש לו כנראה חוש שישי. איזה מפגרת הייתי...

מי רוצה שנחלק ספר תהילים?

יוזמה מבורכת.

אקרא ב"נ תהילים - יום שבת.

איזה פרקים זה יום שבת?

מפרק קכ' ועד קנ'

יוזמה מבורכת! תצרפו אותי גם.

הכי טוב לחכות ולראות האם ולאן זה מתפתח

ובינתיים - שווה לנצל את הכאבים לאימונים של הרפיה ונשימות

תנסי לתזמון,באיזה שבוע את?

הכאב גב עובק בשינוי תנוחה/מקלחת?

ומה שיוקטנה אמרה לנצל לנשימות והרפיה,

תנוחות  שיוכלו להקל על הגב עמידת 6 ו 4

כנראה שזה סתם כאב גב בשילוב של קצת התכווצויות...

מצחיק שבלידה הראשונה הייתי הרבה פחות בכוננות/ צפיה/ סרטים כמו הפעם...

תודה על העצות וננסה אולי עוד מעט אמבטיה נעימה/ מקלחת טובה.

לא נעים להגיד, אבל כיוון שלא עברתי קורס הכנה ללידה אני לא כ"כ יודעת לנשום ולהרפות (חוץ ממה שיוצא לי בטבעי...) 

לנפח את הבטן ולהוציא אוויר דרך הפה ארוך..

בצירים כבר יותר כואבים להוציא קול נמוך מהבטן.

בהצלחה1

בע"ה לעילו נשמת ההרוגים,ולהחלמה מהירה של הפצועים.

אחרי הכביסה להניח לייבוש בשמש.

קרינת השמש מפרקת את האינזימים שנותנים לקקי את הצבע הצהוב שלו, והבגד חוזר להבהיק מנקיון בתוך שעות ספורות

בדוק מנסיון - אנחנו עם חיתולי בד (לבנים וצחים).

בסוף התברר שהטיטולים שהשתמשנו בהם לא התאימו לה.

הם היו צרים לבטן הקטנה והכל ברח לגב..

 מכירה את זה,להחליף מליון פעם טיטולים..

לקפל פנימה את הטיטול ולנסות של כל מיני חברות.

ומה שיוקטנה לתלות בשמש..

כי לפי מה שהבנתי שמן נבט החיטה עלול לעשות פטריות או משהו כזה...

בהצלחה!

וכמו שכתבו שמן שקדים טהור..

יש גם אדי רוזמרין,בהצלחה!

ושיהיה בע"ה לידה קלה,ושתצאי בידיים מלאות!

ותודה על התשובות

אבל שמתי שמן שקדים בכמויות כל התשיעי ולצערי היה לי קרע... אומנם קטן אבל קרע

בלידה ראשונה זה עלול להיות גם הרבה יותר גרוע.

אחרי הלידה הראשונה שלי,  היה לי חתך חיץ ענקי כי ילדתי עם שני זירוזים, ועד שסוף סוף הגיעה פתיחה מלאה לקח לבובינה שלנו 7 שעות לצאת החוצה. והמיילדת פירגנה לי חתך חיץ נוראי שלקח לי זמן רב להתאושש ממנו. (המשפחה הקרובה עד היום מצחקקת כשהם נזכרים ביולדת שישבה רק על גלגל ים במשך חודש..

בלידה השניה כבר השתמשתי בשמנים למיניהם ויש גם מסג' שאת עושה לעצמך שאמרו לי שהוא מעולה (אני פחדנית מדברים כאלו) וב"ה לא נזקקתי לחתך. אבל כן היו לי המון קרעים..

אבל כדאי לך להמשיך עם השמן ולברר על המסג' שציינתי קודם (אולי יפעת יודעת) והכי חשוב להתפלל שלא תצטרכי.

בכל מקרה, גם אם כן, כשהקושקוש נמצא בידיים- הכל מתגמד!

המון הצלחה!!

עולים 30 ש"ח בסופרפארם ל-5 פדים אאל"ט.

שמים פד, וכשהוא כחול מוציאים. אם הוא כחול גם אחרי רבע שעה - זה מי שפיר, ולוקחים אותו לבית יולדות להראות

זה לא יהיה לה רלוונטי עד לעוד כמה שעות,

מה עוד זה יכול להיות?

מה, היא עושה רולטת ניחושים?

למיטב ידיעתי, צריך לבדוק דבר כזה מיידית, ואם זה אכן מי שפיר אז לנסוע לבית הרפואה.

אבל אולי אני טועה - יפעת, יוקטנה? אפשר לחכות עם זה כמה שעות?

מים מקוניאלים -עכורים,ומים צלולים-נקיים.

אם זה טיפטופים,שתראה אם היא יכולה להתאפק ואז זה אולי שתן,אם יש לזה ריח של זרע

שתשים תחבושת ותראה אם היא ספוגה..

אם כן היא יכולה להתארגן בנחת ולצאת לביה"ח.

אם זה מים עכורים לצאת ישר לביה"ח.

אחרי ירידת מים לא להכניס טמפון,לא לעשות אמבטיות ולא לקיים יחסים.

להימנע כמה שיותר מבדיקות פנימיות,ואפשר לחכות לצירים טבעי 24 ולסרב לזירוזים, אחרי 12 שעות מירידת מים צריך לקבל אנטיביוטיקה דרך הווריד.

אתמול הייתה לי לידה שהתחילה בירידת מים ב"ה אחרי 7 שעות היינו עם בובה בידיים!

אחרי שווידאו שהמים לא מקוניאליים, שאין לי חום, שהתנועות והדופק בסדר (מוניטור), שהמיקום שלו טוב (אולטרסאונד), שאין לי gbs - הרופא ישב אתי לשיחה ואמר ש24 שעות זה גבול תחתון. לפני זה באמת שאין מה לזרז. הגבול העליון - מבחינת מה שבית החולים מחויב לאפשר לי - זה 48 שעות. הם לא יכולים לדחות את הזירוז מעבר לכך (גם אם יש מצוקת חדרים וכו'). אם אני מחליטה כן לקחת את הסיכון ולחכות מעבר לכך (אחרי שכל הנ"ל נבדקו כך שאני לא בסכנה יוצאת דופן) - לדעתו זה לא כל כך סיכון עד 72 שעות. וממילא אצל90% מהנשים תתפתח לידה עצמונית תוך 48 שעות. וגם באנטיביוטיקה - לדבריו - אין צורך בפרק הזמן הזה. אחרי יממה של הליכות, מקלחות, עיסוי פטמות ושות' (ומדי פעם מדידת חום ומוניטור) ילדתי תוך 26 שעות מירידת מים. אני כל-כך שמחה שלא לקחתי זירוז ברגע שעברו 24 שעות! בלידה הראשונה קיבלתי זירוז זמן הרבה יותר קצר אחרי ירידת מים, והייתה לידה הרבה הרבה יותר קשה ולא נעימה.

בימים אלה אני בדילמה הזו... כן ללכת לבדיקה כי א"א לא רוצה להסתכן חלילה במיעוט מי שפיר עקב טפטוף מתמיד... אבל, יכול להיות שזה למשל פקיעת פקק (מה שקרה לי) ועכשיו אני פשוט בבית ומחכה ומחכה ומחכה........ בכל מקרה היא בשבוע שהיא יכולה ללדת והיא הגיעה עד עכשיו, לדעתי, לא שווה להסתכן. עדיף להיות על הצד הבטוח 

ונצלו"ש קליל- היום הייתי במעקב, אני בשבוע 39, אחרי שכאמור פקע לי הפקק השבוע ושום דבר לא זז (וכן, אנחנו אסורים... מי היה מאמין?! חודש 9 ואסורה )

בכולופן הרופאה קצת עודדה אותי ואמרה שבד"כ זה לא לוקח יותר משבוע מפקיעת הפקק (זה באמת הביטוי?) עד הלידה בשעטו"מ... תקוות שווא או להתחיל להתרגש?

שפיר ולא היה לי שום טפטופים ,,,,

שמעתי שאם הפקק נופל זה אומר שכנראה לא תלדי בשבוע 42

מאחלת לך בקרוב!!

חברה שלי גם בדילמה... היא תנסה את הפדים האלה, נראה מה יהיה,

היא טוענת שזה לא שטן ואין לזה ריח רע....

כאלו שגם עבר להם 3 שבועות..

בע"ה.. בחנוכה כבר תהפכי לאמא,ושיהיה בקלות ובידיים מלאות!

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=11&t=l

עד להקלה.

או להניח עלי כרוב גג 20 דק' רק לספוח קצת את הנוזלים.

וממליצה לך להתייעץ עם יועצות הנקהIBCLC

מזל טוב!!

למה שלא תקפיאי??

מקלחת עם מים חמים על הגב ולא על החזה תעזור לך...

להניח משהו קפוא על החזה (כמובן, לא ישירות! לא שווה להחליף גודש בכוויות קור). כשלא נעים - להוריד!

להניח עלי כרוב בחזיה - אבל להשאיר חור לפטמה, כדי שלא יישארו כוויות. כלשא נעים (או כשהופך לסמרטוט) להוריד.

לרוקן רק מעט, עד להקלה, בכל פעם שיש "אבנים".

אני בהלם שיש לך כל כך הרבה בלי עין הרע רק משאיבה "צרות של עשירים"

בע"ה שתעברו להנקה מלאה בקרוב!

למה את צריכה להיערך כבר מעכשיו? מתי שתחליטי להפסיק - תוכלי להפסיק, ואין לזה קשר למה שתתכנני מעכשיו.

כמובן, שהנקה לא אומרת שאת חייבת להיות כבולה אל התינוק. אפשר לשאוב ולתת בקבוק, ואם זה לא מסתדר אז יש תחליפים.

אני לא יודעת מה "נהוג". במקורות מוזכרת תקופה של שנתיים, ואני חושבת שזו התקופה המינימלית המומלצת על ידי גדולי תורה.

אבל בדרך כלל מה שקורה זה שמגיע הריון חדש וזה נהיה קשה, או עד ששני הצדדים מרגישים שמיצו את העניין והתינוק כבר בעצם אוכל הכל ולא ממש צריך את זה.

אם לא קורית אף אחת מהאפשרויות הנ"ל (וזה די נדיר), אז אני חושבת שבד"כ בכל זאת מחליטים להפסיק בשלב מסויים, נניח בגיל שלוש. על אף שמבחינת ההלכה אפשר גם עד גיל 4-5, אבל אני אישית לא מכירה מישהי שהניקה בכזה גיל. 

אני צריכה להיערך כי אחרי שלושה חודשים אני אמורה לחזור לעבוד, וזה יהיה פשוט מטורף, ולא יודעת אם אפשרי,

לשלב עבודה עם שאיבות. אז אני רוצה לדעת כמה זמן בד"כ מיניקים, כדי לחשב איזה אורך של תקופה קשה תעבור עלי במקרה שאחליט להמשיך להיניק גם לאחר תום חופשת הלידה.

קודם כל, מה זה משנה בכלל מה נהוג? יותר הגיוני לשאול מה בריא, מה נכון, מה כדאי.

מה, בגלל שהרבה מניקות עד גיל שנתיים, עכשיו תשתגעי שנתיים?

שנית, כמו שאמרתי, הנקה לא סותרת את זה שאת יכולה לצאת מהבית. אמנם בתקופה הראשונה זה מצריך הרבה שאיבות כי הוא אוכל לעתים קרובות, וזו גם התקופה הקריטית שבה נבנית המערכת החיסונית שלו וחשוב לתת הנקה מלאה.

אחרי גיל 6 חודשים הם כבר מתחילים לאכול, כך שחלק מההנקות יכולות להיות מוחלפות באוכל אמיתי.

אבל גם אם תתני לו תחליף בשעות שבהן את בעבודה - זה לא אומר שאת צריכה להפסיק להניק! תניקי אותו כשאת בבית. אין שום סיבה להפסיק להניק בגלל שחלק מהיום את לא יכולה. אם כבר אז לדעתי להיפך - עדיף לתת תחליף, ולא להשתגע עם שאיבות כאשר הלחץ הזה עלול לגרום להפסקה טוטלית של ההנקה, ח"ו (ובדידי הווא עובדה שכך קרה לחברתי).

האם החזה לא מתפוצץ ונהיה קשה כאבן בזמן שלא מיניקים?

רק לדמיין את השעות שבהן אני בעבודה ולא יכולה להיניק-

ונהיה לי כואב...

האם באמת אפשר להמשיך להיניק-  חלקית, רק בזמן שאני בבית?

אם בבת אחת לא מניקים במשך 8 שעות אחרי הנקה מלאה ברור שיהיה לך גודש ויכול אפילו להתפתח לדלקת וכו'

כשתחזרי לעבודה תתחילי לשאוב אבל לאט לאט הכמות יורדת זה הכל עניין של היצע וביקוש

כשתשאבי קצת פחות אז יווצר קצת פחות חלב

גם כשתינוק מתחיל לאכול אוכל רגיל, לאט לאט כמות החלב יורדת מעט כי הוא יונק פחות.

אין כאן מה לדאוג תתחילי ותראי איך את מסתדרת אין כאן כללים.

אני אישית שאבתי עד גיל שנה בערך ואח"כ המשכתי להניק בערב ובבוקר (וגם בלילה...) אבל כבר לא שאבתי יותר.

(את הגדול עד גיל שנה וחצי בערך ואת הקטנה עד גיל שלוש וקצת)

שכנה שלי הניקה ילדה אחת עד גיל 5 (היתה מאוד חולנית) ועוד ילד אחד עד גיל 4 (המקסימום שמותר לפי ההלכה לילד בריא)

ורק לשם הבהרה - מותר להמשיך להניק אחרי גיל שנתיים רק כל זמן שהילד יונק רצוף - בלי הפסקה של 72 שעות. אלא אם כן הילד היה חולה ולא יכל לינוק. 

סתם שיהיה לידיעה כללית

נראה לי שלא אמרנו לך מזל טוב! אז - מזל טוב והמון בריאות, אושר ונחת!

הסתכלתי בהודעות שלך כדי לראות מתי הודעת על הלידה, ואז נזכרתי ששאלת על לידה אחרי ניתוח.

אז איך היה באמת? כתבת כאן על הלידה ופספסתי?

מה היה בסוף?!

היתה לידה טבעית מ-ד-ה-י-מ-ה (ולא שוב ניתוח!),

ברוך ה'...

כשהבת שלי נולדה ב"ה הייתה לי שנה מאוד עמוסה, בגיל ארבעה חודשים חזרתי לשיגרה של נסיעות וימים מלאים, הצבתי לעצמי מטרה שעד גיל חצי שנה בעז"ה אני שואבת ואח"כ אני אעשה עם עצמי חושבים ואחליט...

לא שמתי לב בכלל ופתאום גיליתי שאהיא בת חצי שנה, לי ב"ה לא התמעט החלב והיא מצידה מוכנה לינוק כמה שאני רק אתן לה.. הצבתי לעצמי שוב מטרה גיל 10 חודשים, כל מי שראיתי סיביבי והניקה עד גיל כזה אמרתי לעצמי שגם אני מסוגלת (כולל שאיבות, היא בקושי אכלה מוצקים)...

הגיע גיל 10 חודשים ואמרתי לעצמי שעוד חודשיים חופש ואם שרדתי עד עכשיו אני אמשיל לפחות עד הקיץ ואז יש את הנחת והכיף של ההנקה בלי שאיבות...

מגיל שנה ועד היום (שנה וחצי) אני עדיין מניקה אותה ירדתי בהדרגה מ4-5 הנקות במהלך היום והלילה (היא לא הייתה אכלנית גדולה, ב"ה זה השתפר) ל3 ועכשיו רק בוקר וערב...

אני מתה על זה! אין לי תיכנון מסויים להפסיק, בעז"ה בעיתו ובזמנו....

זה מצויין לתקופות של שיניים ומחלות, היא כל כך נרגעת מההנקהולי כייפי שלמרות שהיא כבר גדולה ומתחילה להיות עצמאית יש משהו שהוא ייחודי שרק אני יכולה לתת לה.. (ברור שבנוסף לאהבה של אמא )

אמא שלי משתגעת מזה אבל אנחנו מבסוטות!

אצלי שיטת היעדים הקצרים עבדה טוב מאוד... אם זה גורם לך למתח זה לא שווה את זה!!!

בקיצור בהצלחה!

אני מעריצה את כל העובדות ושואבות.

ושיטת היעדים הקצרים היא רעיון מצויין - גם עבור דברים אחרים שרוצים.

אני לא משהו עם מטרות ארוכות טווח, אז זאת אחלה שיטה...

אני אישית הנקתי עד גיל מאוחר,אבל לא חזרתי לעבודה אני איתם בבית אז זה שונה.

מומלץ מינימום עד גיל חצי שנה..אח"כ משלבים מוצקים,ואם את יכולה עד גיל שנה אשרייך!!

אם את מתכננת לשאוב, כדאי להשקיע במשאבה טובה, שלא תתבאסי ממנה. אולי תבקשי במתנהממישהו שחייב לכם מהלידה

אם את רואה שקשה לך עם השאיבות, אפשר להניק בשעות שאת לא עובדת! לא תגיע משטרה

חשמלית מעולה מעולה מיד שרה של חברת ספקטרה,

הם משאילים לשנה בערך ב180 ש"ח...

שווה מאד,

היו לי חברות בעבודה שנכנסו לחדר לזמן מסוים ופשוט שאבו

זה לא כ"כ קשה יחד עם עבודה...

בהצלחה רבה.

יש עבודות אינטנסיביות, רצופות, שבהן פשוט אין אפשרות "להיכנס לזמן מסוים לחדר ופשוט לשאוב".

לצערי...

קשה מאוד להתבסס על שאיבות בזמן שאת בבית. חייבים לשאוב בעבודה באופן מסודר. אמנם אני מכירה כאלה ששופעות חלב ושואבות מהצד השני בכל הנקה. אבל אם לא מניקים כל הבוקר - לא יודעת איך זה מסתדר.

השאלה היא, האם אין לך הפסקה מובנית בשעות העבודה? זה לא משהו שחייבים לתת לך על פי החוק?

אם אין כל אפשרות לשאוב בשעת העבודה, אז צריך לשקול מה יותר חשוב.

ולורד: זה דוחה אותך כי לא התנסית בזה. זה תמיד נראה מוזר שילד יונק אם את לא הנקת בגיל כזה. יותר מזה: אחרי שגמלתי בגיל שנה וחצי, אז בגיל שנתיים זה היה הזוייייי לגמרי לחשוב שהוא יכול לינוק בגיל הזה - למרות שאת האחים שלפניו ואחריו כן הנקתי בגיל הזה!

בקיצר - כשנמצאים בתוך זה, אז זה לא נראה מוזר ולא דוחה... (אני אומרת את זה למרות שגם אני לא הנקתי עד מעל לשנתיים וגם לי זה נראה די מוזר)

שילד מברך לפני שהוא יונק? גם אם הוא לא שלך...?

או שאני מוציאה אותו מהחדר כשאני מתלבשת, אבל להרים בפניו חולצה זה לא מוזר...? במיוחד כשהם מבינים כ"כ הרבה??

אולי אני מגזימה, ואני בהחלט לא באה לשלול פה שום דבר- אני מכירה מישהי שמניקה את הבן שלה והוא בן 3... ונוצרות המון המון פאדיחות. למשל היינו פעם ליד גברים והוא ביקש ממנה בצעקות לינוק עם תנועות שמאוד הסבירו את מה שהוא רוצה... לא יודעת. אולי אני מגזימה. אגב, גם ההלכה אומרת שאם ילד לא יונק 3 ימים והוא מעל גיל שנתיים, אסור לחזור להניק אותו. אז כנראה שגם הם חשבו שזה מוזר אנחנו לא לבד...

אני הפסקתי להניק בגיל שנה ושלוש חודשים, אבל עדיין הנקה עד גיל שנתיים נראית לי יחסית סבירה, לא מוזרה מדי, הם עדיין תינוקות!

אבל ילד עם ציצית וכיפה שיונק... בררררררררררררר...

הבן שלו היה מכסה את השד, מברך, ואז יונק. זה מקסים (-:

לא יונק שלושה ימים - זו הגדרה מינימלית לילד גמול. להניק ילד שכבר נגמל מהנקה זה מוזר ולא טבעי! כמו שאברכית כתבה על הבן שלה. השד כבר חזר להיות דבר אינטימי של האם, לחזור ולחשוף אותו אליו זה לא צנוע. אבל להמשיך ברצף להניק אותו זה הכי טבעי בעולם. אין בזה שום 'אטרקציה' בשבילו. הוא ממשיך לראות מקום שהיה רגיל אליו מרגע שנולד.

ולגבי הברכה: הבן שלי בגיל שנתיים כבר היה מברך לפעמים, כשהזכרתי לו. ובאמת התלבטתי קצת אם לעזור לו לברך שהכל על ההנקה... בסוף החלטתי שלא, כי הגעתי למסקנה שאין בזה שום עניין מלבד לספר על זה אחר כך (שהרי רוב האכילות שלו היו בלי ברכה, אז למה דווקא על זה כן).

וסתם שתדעי שהנקה זה מאוד אינדיווידואלי ומשתנה מאישה לאישה ומילד לילד.

לי אישית נראה די דוחה להניק ילד אחרי גיל שנתיים וחצי- שלוש. אבל אולי זה רק אני (רק המחשבה על הקטנצ'יק שלי יונק די מגעילה אותי, כי הוא כבר מבין הכל- אבל שוב, אולי זאת רק אני)

מהניסיון שלי- עד גיל חצי שנה הקטן שלי רק ינק, היה כ"כ כיף לשנינו ומאוד נהנינו. בגיל חצי שנה חזרתי ללימודים מאוד אינטנסיביים, והוא התחיל לקחת מוצקים וקצת דייסות, אבל שאבתי לו כל יום עוד 2 ארוחות מלאות אם לא יותר, ל-7 שעות שלא הייתי איתו. כשהייתי בחופשים ההנקה התגברה קצת, אבל בעיקרון הנקתי די מלא עד גיל 10 חודשים. בערך אז הוא התחיל קצת פחות להתעניין בהנקה וקצת יותר באוכל, אז ההנקות ירדו ל-4 ביום, ואז בגיל שנה ל-3, לאט לאט זה ירד רק לשתיים, ואז בגיל שנה ושלושה חודשים הוא פשוט הפסיק לחפש לגמרי, וגם ההנקות היו ממש קצרות והוא לא היה יונק בכלל, ובמקביל התחיל לאכול נורמלי, אז הוא הפסיק לינוק לגמרי.

הלוואי שהנסיון הזה יחזור על עצמו, הנקה זה כיף! תיהני מזה. השאיבות קצת פחות, אבל זה אפשרי בהחלט אם יש סביבה תומכת. וגם יש ילדים שדי מאזנים את עצמם מבחינת ארוחות, ככה שאם את נגיד יוצאת לעבודה ב-7, מניקה טוב טוב לפני שאת יוצאת, הוא יכול לקחת רק עוד מנה ב-10 ואז עוד אחת ב-13:00 ובארבע את חוזרת ומניקה אותו ישר, ויצא שאת רק צריכה לשאוב 2 ארוחות, שזה לא כזה נורא בכלל.

קיצר- תתעודדי! אם ההנקה הולכת לך יחסית בקלות ואת נהנית מהעניין וגם הקטנצ'יק, אל תתעסקי יותר מדי בשאלות... פשוט תניקי

חוגים של עיצוב וחיטוב..

אל תדאגי זה שטויות... העיקר שבעל אוהב אותך גם ככה...

כמו חמורה!!!!!!

ממליצה בחום לרוץ לרופא...

מבעיה של ספיגה : מוצרי חלב, יש צליאק במשפחה? ( שווה להבדק, אני מכירה כמה שזוהו רק בגיל 30 +)

ועד בעיה של בלוטת תריס ( כל הפעילות של הפירוק הופכת איטית)

עניין של עצירות או גזים מוגזמים- יוצרים בהחלט בטן נפוחה.

בקיצור: רופא, עם כיוון של הפניה לגסטרו. וגם נסיון לבדוק "רגישויות" שונות ( לא כל בעיה בספיגת חלב פרה תתגלה ברפואה הקונבנציונאלית)

חשוב להבדק, מאד חשוב לא להלחץ...

נפיחות בבטן לאשה שמתעמלת ולא שינתה הרגלי תזונה או משהו כזה, עלולה לנבוע מכל מיני סיבות שונות.

לדוג' רגישות למזון מסוים, עלולה ליצור נפיחות...(רגישות לחיטה ידועה כגורמת לנפיחות עד כדי 'כרסת' מצב של בטן עגולה ונפוחה אפילו לאנשים רזים מאד..)

ויש עוד הרבה אפשרויות, אז כדאי לגשת לרופא...

תרגישי טוב!

כזה והיה לה בצקת..מצטרפת לקודמותי לגשת לרופא.

תעדכני,רפואה שלמה

והמון מזל טוב!!

נשמח לעזור בכל שאלה,

ואשמח גם לקרוא את סיפור הלידה,

שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..שפע של חלב.

בהזדמנות זו , תודה על הפורום הנפלא הזה , ועל כל הנשים הנפלאות (כן תרבו , בלידות קלות)

ו...חנוכה שמח! (שבוע 20 , ולפעמים נדמה לי , שסתם אכלתי יותר מדי עוגות שמרים , והכל חלום)

אין כל חובה בהנקה לאכול דברים משמינים ;)

יש פה ניגוד אינטרסים.

אני גם רוצה לחזור להיות רזה, וגם רוצה לקבל מספיק אנרגיה כדי להיניק.

שניהם מאוד חשובים לי! (ההנקה, והמראה)

אשמח לטיפים איך נראתה התזונה שלכם בתקופה שהינקתם.

האם אכלתם יותר בגללה? או שפחות, כי רציתם להוריד תבטן מההריון.

לא רק בהנקה, בכלל.

דיאטה שבה את רעבה זאת לא דיאטה שאפשר להחזיק בה לאורך זמן ואח"כ מעלים עם ריבית...

מצד שני לא חייבים להתפרע

כשאת מרגישה ממש רעבה ככה ב11 בלילה אפשר לאכול צי'פס מטוגן, ואפשר תפוח... שניהם יספקו את הרעב, אבל הצ'יפס  יוסיף לצמיגים, התפוח לא.

והכי טוב כדי להוריד את הבטן - בריכה!!! 3-4 פעמים בשבוע כפול 40-60 בריכות רצופות כל פעם, זה מסדר את הבטן הכי טוב. השאלה היא אם את מוכנה לחכות לקיץ...

קודם כל, עודף משקל לא נמדד בבטן אלא במשקל ובמראה הפנים והמראה הכללי של הגוף. אם זו רק הבטן ואין לך עודף משקל, אז לא יעזור לך להרעיב את עצמך. רק תרגילי שרירים יכולים לעזור.

בזמן ההנקה לעולם לא ניסיתי לאכול פחות בשביל להוריד את הבטן. בתקופת הנקה אני אוכלת כמויות עצומות, ולא עולה במשקל. הכל יורד לבטן של התינוק, כנראה...

כמובן, אני משתדלת לאכול בריא. כמו שיוקטנה אמרה, אני מצטטת: אין כל חובה בהנקה לאכול דברים משמינים

אבל, אני חושבת שגם יוקטנה תסכים איתי שבהנקה לא כדאי לצרוך תזונה דלת-שומן. להיפך, חשוב מאוד לאכול אגוזים, שקדים, טחינה, אבוקדו, וחלבונים מן החי.

דגנים מלאים - לחם מלא ואורז מלא, משביעים הרבה יותר מלחם לבן ואורז לבן. וכן הלאה לגבי כל אוכל: אוכל בריא - משביע. ג'אנק - רק מרעיב.

אני מכירה אחרות שבהנקה דווקא השמינו ולא הצליחו לרזות, אבל מיד כשהפסיקו את ההנקה - רזו באופן משמעותי, בלי שעשו בכלל השתדלות בכיוון.

בנוסף, בנוגע למראה, אפשר ללבוש טוניקות וחולצות לא צמודות שלא מדגישות את הבטן.

ולדאוג, שמזון יהיה בריא ועשיר בכל המזינים הדרושים, אז לא תצרכי אותו יתר על המידה.

כמובן שאני גם בעד לאכול..

לשתות הרבה ולנח..כדי שיהיה חלב,יש המון מאכלים משבעים ולא כ"כ משמינים.

אסור יותר מדי פעילות גופנית בהנקה- ואפילו יכול להיות מסוכן, אז כדאי להתייעץ עם רופא על הכמות שבדיוק מותר (מן הסתם פעילות רגילה כמו הליכה טובה זה בסדר גמור, מדובר פה על משטר כושר רציני יותר שאסור).

דבר שני- למרות שאני בהנקה הורדתי את כל המשקל די מהר, כן חשוב לציין ש-א' ממש לא אכלתי שטויות, אכלתי המון המון ירקות (מגביר חלב חבל"ז) וגם פירות, ודי הרבה סנדוויצ'ים טובים שאומנם מפוצצים קלוריות, אבל גם מאוד משביעים לטווח ארוך. וגם, שאחרי שהפסקתי להניק באמת חזרתי לגזרה, למרות שחשבתי שחזרתי הרבה לפני... ההנקה "מעגלת" מאד את הגוף אצל הרבה נשים, סתם שתדעי. גם המשקל בהנקה מתעתע.

בכל אופן, מאוד ממליצה לטרוף אוכל, פשוט שיהיה בריא. אם תעשי יותר מדי חשבונות יכול להיות שתגמרי על ההנקה בגלל זה וחבל... אולי התייעצות עם דיאטנית תוכל להראות לך תמונה ברורה יותר של כמה בדיוק את צריכה לאכול בלי להשמין ועם להישאר בריאה.

בהצלחה!

נשמח לקרוא את סיפור הלידה,

וברור שלאכול..אני בהנקה שואב אבק רציני..יותר גרוע מההריון..

אפשר לאכול הרבה ולהיות שבעה אבל זה לא חייב להיות אוכל משמין,

יש תוכניות הרזיה שמתאימות למניקות...

אל תתבאסי, תקני לך כמה דברים לעכשיו כי גם ככה צריך בגדים לכל הגדלים

כשהיא פותחת פה גדול

קבלי חיבוק!!!

ככה זה כשהם גדלים קצת, ממהרים לאכול, ולא תמיד הפה עומד בקצב. גם זה כמו עוד דברים מסתדר עם הגדילה

תינוקות נולדים עם רפלקס שלא לעשות פיפי על אמא שלהם (באמת!).

כמובן בסוף יוצא להם, ועם הזמן הם לומדים לעשות גם על אמא שלהם.

כשזה קורה, זה אומר שהיא מתאפקת שלא יברח לה. אני ממליצה לך להוריד לה חיתול ולקחת אותה לעשות פיפי:

1. אם אתם גרים בבית קרקע, הכי כיף בחוץ על איזה שיח.

2. אפשר מעל הכיור.

3. אפשר גם לשבת איתה על אסלה (כאשר את מחזיקה אותה בתוך הפיסוק שלך.

כמובן, אם היא בוכה ומתנגדת, כנראה שזה לא המצב.

אם את לא סקרנית לראות, את יכולה גם פשוט להוריד אותה מהשד, להחזיק אותה ישובה עליך עם הגב אל הבטן שלך, ולשים יד מתחת לטוסיק שלה. תוך כמה שניות תרגישי את החיתול מתחמם כאשר הפיפי זורם לתוכו ואז היא תוכל לחזור ולינוק בנחת!

מה ההבדל בין לעשות על אמא לבין לעשות כשיושבים על האסלה עם אמא?

והרעיון של לשים יד על החיתול הוא רעיון אדיר. נראה, אולי בילד הבא...

אחד: הטוסיק החשוף מאותת להם שאפשר לעשות.

שתיים: התנוחה שמחזיקים אותם, עם הגב לאמא, אומרת להם שאפשר לעשות

יפעת- לא כ"כ שמתי לב אם היא כן או לא פותחת פה גדול באותו זמן, אבל לא נראה לי שזה זה, כי יש פעמים שבהם היא פותחת פה לא גדול ודווקא מתחברת יופי. טוב, אבדוק את זה בכל אופן, בעז"ה.

אחותו- לפעמים זה קורה עוד לפני שהיא מתחברת (שאת זה שכחתי לציין מקודם). יש לה מלאי אינסופי של בועות אוויר

יוקטנה- וואו, זה רעיון שממש לא חשבתי עליו... אבל לא ממש הבנתי מה אני אמורה לעשות. כלומר, יש לה טיטול (כמובן), אז אני אמורה להוריד לה אותו ולקחת אותה לעשות באחד מהמקומות שציינת? זה לא יהיה יותר פשוט להרגיע אותה בעגלה- כשהיא לא עליי- ולחכות שהיא "תשתחרר" שם?

והצחיק אותי התיאור שלך של מה לעשות אם אני לא סקרנית

בכל אופן, עוד שאלה בנוגע להנקה- האם להעיר אותי ואותה להנקה באמצע הלילה (עם שעון מעורר), או לתת לה להעיר אותי כשהיא תרצה? היתרון של השני הוא שלפעמים אני תופסת אותה כשהיא לא רעבה מאוד עדיין, ואז זה ההתחלה יותר קלה. היתרון של הראשון- sleep sweet sleep (געגועים, אתן יודעות... ). מה כדאי?

וסתם כדי להתעודד מזה ששוב ברחה לה יציאת ענק והצריכה טרחה רבה מצידי (החלפה, מקלחת בכיור, שטיפת הבגדים וכו'), הנה קטע חמוד שהיה היום:

החלטתי לקרוא לגרפסים שיש לה מר גרפסי. ומכיוון שלפעמים יש עוד כמה קטנים אחרי האחד הגדול, אלו הבנים שלו

אז שאלתי את הקטנה היום, כשהרמתי אותה לגרפס, איפה מר גרפסי הקטן, והיא עשתה גרפס בדיוק אז! נכון חמוד?

הטבע הוא שאימהות יעזרו לתינוקות להתפנות, אבל במוקדם או במאוחר זה יצא, כמובן, ועם הזמן הם לומדים פשוט לא להתאפק ולעשות כל הזמן בלי לשים לב.

(ואז אנחנו צריכים לגמול אותם מהחיתול... )

ויכול להיות שעלית על הבעיה בעצמך- אם יותר קל לשתיכן ההנקה כשהיא לא כזאת רעבה, אולי פשוט תניקי אותה חצי שעה לפני שאת יודעת שהיא תהיה רעבה? כלומר, אם היא בד"כ חסרת מנוחה אחרי שלוש שעות, תניקי אותה אחרי שעתיים וחצי. לפעמים כשהתינוק רעב מאוד הוא יונק בהשתוקקות וככה נכנס מלא מלא אוויר שגורם לגזים.

וסתם ככה, לדעתי תניקי בלילה איך שנוח לך. אמא שישנה יותר טוב בלילות זאת אמא נחמדה יותר וגם זה אומר שהחלב טוב יותר אז בכלל היא תרוויח...

וב"ה ב"ה הכל בסדר... פחדתי כ"כ כי בהריון הקודם א-ף בדיקה לא יצאה בסדרכ, אפילו לא אחת! כל פעם רק שלחו אותנו לעשות עוד אחת שתמסמס את התוצאות של הקודמת, אבל כל אחת גילתה ממצא חשוב אחר. (בסוף, יצא ילד מדהים ומתוק וחכם שכמותו לא נברא, כנראה הוא פשוט יותר מדי מעל לנורמה ). כמעט בכיתי לרופא המדהים שהיה שם, ואמרתי לו שכמה כיף לגלות שהכל בסדר בלי "אבל" או"ועם זאת..."...

וגם... גילינו מה זה! איזה כיף... וגם החלטנו על שם ב"ה. אני יודעת שמוקדם, אבל אני מרגישה שאני מכירה כבר את העוברוני... וגם אמרתי לבעלי מה זה עוד הרבה לפני שהרופא אישש.

בכל מקרה, ב"ה, איזה טוב ה', איזה כיף לראות את היופי הזה!

חברה שלי הכי טובה התארסה ועוד חברה שלי סיפרה שהיא בהריון.

ועוד משהו אחי מתחתן שבוע הבא!!!

בשמחות אצל כולן

רק בשמחות1

רק בבריאות ושמחות!

זוג חברים שלנו מהיישוב הקודם מגיעים הערב לבקר!

אני מכינה פשטידת כרובית וברוקולי, וספגטי ברוטב אלפרדו.

יש לי בת מתוקה מתוקה

אתמול היינו באירוע משפחתי והרבה אנשים התפעלו ממנה, וזה היה כיף (:

עברנו את החיסון הראשון! היא חוסנה תוך כדי יניקה והבכי בעקבות החיסון היה ממש קורע לב (), אבל התאפקתי מלבכות ביחד איתה, ופשוט חיברתי אותה בחזרה, מה שהרגיע אותה מאוד.

ופחות כואב..אני עם הגדול בכיתי איתו כל פעם..מותר לך!!

ז"א אני בשבוע 43 ולא מתקדם. עשיתי זרוזים טבעיים  ולא מתקדם!!!!!!!

הצילו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שיהיה בהצלחה, ובקרוב מאוד!

ניסית שמן קיק?

אז מה, לא תלדי בבית בסוף?

אני לא יודעת אבל הבנתי שזה ממש לא כדאי.

זה גורם לשילשולים וכו'

למה שהיא תגיע ככה ללידה?

זרוז לא טבעי זה לא דבר כ"כ נורא.

עשית סטריפינג? כי זה כמעט לא נקרא זרוז ויכול לקדם.

מאשר לא להגיע... או להגיע עם זרוז.

אני גם מניחה שאפשר לדאוג לזה איכשהו, למשל חוקן או משהו.

זרוז לא טבעי זה כן כל כך נורא, עבור מי שרוצה לידה טבעית, וסטריפינג - נראה לי שעושים רק אם יש כבר התחלה של משהו, אבל אולי אני טועה?

כואב רצח!!!! ולא כ"כ עוזר...

עשו לי סטריפינג, אמרו לי את בפתיחה 3.5 הסתובבתי רגועה לחלוטין.. 

בבוקר למחרת הכניסו אותי לזרוז והייתי בפתיחה 2.....

עכשיו אבל עדיף מאוחר מלעולם לא. עוד סיבה שהתאומים יישארו קצת בבטן ולא יזדרזו לצאת. שבוע 33 בשיא הפנאן.

חג שמח לכולן

גם כשיולדים בלי אפידורל.

לרוב הנשים סטריפינג זה סיוט וזירוז עוד יותר.

מה גם שזירוז עלול לגרום להאטות דופק - אז בשביל מה להיכנס לזה אם אפשר בשיטות טבעיות?

ואני בפורומים של הריון ולידה כבר 9 שנים

יש לי גם חברה שכל הלידה לא הרגישה צירים, וגם קרובת משפחה רחוקה שלא הרגישה את הצירים (אבל רק בלידה הראשונה, למרבה הצער...). אבל לא הייתי בונה על זה

כל אחת והסף כאב שלה.. שיהיה בשעה טובה..ושתצאי בידיים מלאות!

אחרי הלידה הקודמת, בה זרזו אותי ממש סתם סתם סתם בלי אפילו לשאול קודם ובלי אפידורל, חוויה מרטיטת חושים שבמהלכה כמעט גירדתי את התקרה מרוב כאבים (אשכרה שמעו אותי בכל הבי"ח) אני ממש ממש יוצאת נגד האמירה הזאת-

פיטוצין זה מכה שלא כתובה בתורה! חבל לעשות את זה סתם... רעד חולף לי בכל הגוף רק מהמחשבה על זה... בררררר...

לא מדוייק? השליה תקינה? מוזמנת לטיפול..

ותנקי לו זה לא כ"כ קשה.. חג שמייח

כדורי ברזל עם חומצה פולית שעשו לי בלאגן שלם בבטן...

כרגע אני לוקחת כדורים טבעיים של "רינה פארם" (בירושלים), הרופאה המליצה לי עליהם כי הם לא עושים שום תופעות לוואי - וכן מעלים את הברזל... היא אמרה לי לקחת חומצה פולית בנפרד... תשאלי את הרופא שלך לגבי המינון...

בכל מקרה, אמנם עוד לא עשיתי מאז בדיקת המוגלובין, אבל אני מרגישה שיפור ניכר מבחינתי... מעניין מה ייצא בבדיקות דם

מה שכן, שמעתי שכדורי הברזל האלה מומלצים על ידי רופאים...

ב"הצלחה =)

אם הוא נהדר , אפשר ליטול רק פרה- נטאל, שמכיל מינון מאוזן של כל צרכי אשה הרה ומניקה וביניהם גם ברזל עדין.

אם הוא גבולי- קחי שניים ליום,

אם מתחיל להיות נמוך אז יש מגוון לא מבוטל של ברזל עדין , או ברזל רגיל וצריך רק "ניסוי וטעיה" בתקווה שלא יהיו "טעיות".

יש ברזל עדין המכיל 30-60 מג' , אפשר לקחת 2-3 ליום אם הברזל שלך נמוך,

יש פוריק, יש פרופל... בקיצור- מגוון.

בהצלחה.

שעוזר גם מאוד ליציאות. לאחרונה המליצו גם לחברותי לקחת. מומלץ, ממש הציל אותי.

שיהיה בהצלחה

מצד שני, חייבים לטפל בחוסר ברזל.

המלצתי היא, לקנות בבית טבע או בבית מרקחת "ברזל רך" - הוא לא יעשה לך בלגן. ובאותה ארוחה, שאת לוקחת את הכדור, תרבי בממזונות שמכילות ברזל ובמאכלים, שמכילים ויטמין C - זה יעזור לספיגת הברזל. ולא לאכול באותה ארוחה וסמוך אליה ום דבר חלבי - כי חלב מונע ספיגת מינראלים. ולא לשתות קפה ותה שחור - כי הם מונעים ספיגת הברזל.

לעזרתך טבלה, בה תוכלי לראות, איפה יש יותר ויטמין C

ומזון, עשיר בברזל

תרגישי טוב,

חג שמח,

יעל