פורום הריון ולידה (עמוד 5393)

ידוע וותיק ומוסמך

אבל אין לי את המספר............

אולי 144?

בית וגן רח' הפסגה די בהתחלה מצד שמאל(קצת אחרי מלון חן) יש מכון להוראה שכתוב שם משו עם השם של הרב בקשי דורון בשעות הבוקר לא יודעת איזה ימים ושעות בדיוק אולי הוא לא כל יום שם

מרקים. שניצלים מטוגנים,

או מוכנים לטיגון- מופרדים בצלחת עם נייר אפיה/נילון בין כל שניצל.

קציצות בשר,

אפילו אורז , פסטה, פשטידות מכל סוג שהטוא,

נשמרים מאד יפה במקפיא.

עוף צלוי או מאודה,

אם את סוגרת הרמטית בקופסת פלסטיק, אין שום סיבה שזה יאבד מהטריות שלו

שניצלים עוף..

לא להקפיא תפו"א.

אם את גרה ביישוב בדר"כ יש תמיכה של אוכל..

ואם יש לך משפחה קרובה בדר"כ הם גם עוזרים..

בהצלחה!

אבל לפעמים אחיות ורופאים קוראים לזה שבוע 16, כמו שאנחנו אומרים שאנחני בני 22 לדוגמא, ובעצם אנחנו בשנתנו ה-23 (כי להגיד "אני בן ......." זה להגיד מה כבר סיימתי ועברתי)

לכן תמיד מומלץ להגיד את הזמן המדוייק שעבר מאז הווסת, ובמקרה שהצגת זה אומר להגיד שההריון בן 16 ו-3 ימים

ממש הסתבכתי עם זה.

עזרת לי.

ומה שחיפושית אמרה..

או תתקשרי למוקד אחיות

אשתי נפלה על היד והלכה רק כדי להיות שקטה

על הבטן על אחת כמה וכמה ..

תנועות ואין דימום,אז בע"ה הכל בסדר.

אבל בכל זאת אני ממליצה לגשת לקופ"ח או מיון שיעשו אולטרסאונד,ויראו שהכל תקין,ואין חס וחלילה היפרדות שיליה..

בשורות טובות!

הרי לא היא מיילדת אותך, ולא היא מקבלת את ההחלטות הרפואיות.

צריך רק לזכור- לקחת את עצותיה של הדולה (אפידורל, פרוצדורות רפואיות שונות) בערבון מוגבל, ולהתמקד בעזרה הפיזית שתוכל להגיש לך.

שיהיה בשעה טובה, בבריאות ובשמחה!!

והיה לי מעולה בסוף גם לי היה זירוז ואפדוראל אבל גם אח,כ היא עזרה לי מאוד.

שיהיה בשעה טובה

ובקלות

למה לא??? היא תעשה לך עיסוי/רפלקסולוגיה דימיון מודרך וכו'..

הכי חשוב שיש בינכם כימיה.

לדעתי גם כשאני התחלתי להיות דולה..לא חושבת שיש בידי אפשרות לעשות נזקים.

סיכוי טוב מאד שעוד יהיו הכתמות .

אבל עקרונית- אפשר ואפשר לטבול לפני בדיקת רופא.  

שטויות,  בדיקת רופא כשצוואר סגור ( מצב הטבעי 6 שב' אחר לידה)  אינו גורם דימום ואינו מטמא. ( רק כשחודרים לצוואר נוצר ספק, או אם יש דימום מהרחם -למה שיהיה דבר כזה???)

אם יש הכתמות מבדיקה יתכן שזה בכלל נרתיקי ואז לא מטמא- לשאול רופאה אם ירד דם ומה מקורו.

תספרי ותטבלי

ואם לדחות - אז עדיף לדחות ביקור אצל הרופאה, כמובן אם אין לך משהו דחוף/חריג. אבל אם יש, עליה לקבל אותך כבר עכשיו.

שכדאי לך להתחיל , לא בלחץ, וקחי בחשבון שמאוד יכול להיות ששוב יחזור דימום, שלא תתאכזבי...

מקווה בשבילך שהכל נגמר!

תתחילי לספור ולבדוק,ועל כל כתם תתייעצי עם רב..ואם הכתם אוסר אז בסדר..תהיי מוכנה לקבל ולדעת שאולי לא תצליחי לסיים את הספירה.

מותר לקיים יחסים לפני בדיקת רופא אם אין משהו חריג.

בהצלחה,בשורות טובות!

אני אכן מקווה שהכל יהיה תקין בע"ה...

על כל כתם להתייעץ?וואו אף פעם לא עשיתי את זה...איך?לוקחים אליו את הפד?

וזה ממש חשוב להתייעץ עם רב כי לפעמים אנחנו אוסרות את עצמנו סתם.

כל דיני הכתמים הם כל כך מורכבים...

את שולחת עם בעלך את התחתונית, או התחתון שהוכתם (אגב, תבדקי עם הרב שלכם את תחתונית הי בגדר דבר המקבל טומאה - כי יש לזה נפקא מינה ענקית), בתוך מעטפה או שקית אטומה וסגורה. בד"כ הרב מחזיר תשובה תוך יום גג יומיים.

ואגב - לא כל רב. צריך לוודא שזה רב שעוסק בדיני נידה.

באיזה שבוע את?

אני גם זוכרת שלקראת הסוף הרגשתי שהבטן שלי נמתחת.

ואז אפשר לעשות מקלחת חמה, בעיקר על הגב התחתון וזה מרגיע (לא הרבה זמן בגלל הלחץ דם)

ב"ה.

אין לי המלצה על מקור וודאי שעוסק בכך..

אך לפי דעתי כשעוסקים בבחירת שם צריך שהשם היה שם שלא היה לילד מעיק לילך עימו במשך שנות חיו (שירבו..) כלומר שהשם היה שם מוכר ולא יחודי יותר מידיי שאיש לא שמע עליו.

-כדאי להגיע למקורות נראה לי שניתן לחפש אצל ר' גוגל, ספריות(אולי אתר מוריה...)

ברכה והצלחה.  

אני סתם נערכת ואוספת מידע חיוני לרגע האמת

שיעור שהתחלתי לשמוע פעם, מתוך השיעורים המוקלטים ב"בניין שלם", של הרב מישאל רובין. לשיעור קוראים "איך נקרא לרך הנולד". אבל לא מצאתי את השיעור.

אולי יש משהו באתר של מכון מאיר או ישיבת בית אל. מעבר לזה, אני באמת לא יודעת.

אה, יש גם את הספר "בקוראי שמו" של הרב מישאל רובין, אבל לא קראתי אותו אז קשה לי לכתוב לך יותר מדי עליו. אם מישהי כאן קראה... היא מוזמנת להרחיב

והוא נחמד, אם את רוצה תיצרי איתי קשר ואשלח לך, חוץ מזה יש אתר של הרב שמואל אליהו שעונה על שאלות של הורים על שמות. אני לא זוכרת איך קוראים לו אם תמצאי - אחפש לך. שיהיה בשעה טובה!

גם אני באחד הריונות חשבתי לעצמי שאולי אני מרגישה את הדופק של העובר, אבל אז חשבתי שזה לא יכול להיות כי דופק עובר אפשר לבדוק רק ע"י מוניטור ואם זה היה כ"כ קל לאתר דופק עובר ע"י הרגשה לא היו משתמשים במוניטור כדי לוודא אם יש דופק עובר (המחשבה הזאת עלתה לי בהריון השני כשהייתי בשמירה בגלל צירים מוקדמים והייתי צריכה כל שבועיים ללכת למעקב מוניטור ואולטרה סאונד, בעוד שתנועות מסתמכים על מה שהאמא מרגישה).

אני חלילה לא מזלזלת בבדיקת המוניטור, אלא סתם כתבתי הגיגים שעלו בי באותה תקופה. כמובן שכדי לוודא דופק עובר וקצב הדופק חייבים מיכשור מתאים.

העורק הראשי שלנו עובר בבטן, בגלל העובר והרחם שגדל הדופק הרבה יותר מורגש (אם כי כשאני מניחה את היד על הבטן לא בזמן הריון היו פעמים שהרגשתי את הדופק).

ולשאלה השניה- כן, ככל שמתקרבים יותר לסוף התנועות יותר חזקות ומורגשות ויתכן שזה עוד יתגבר.

בקורס הכנה ללידה אמרו לנו שזה ----  גיהוקים!

נשמע קצת משונה, לא חקרתי את זה.

ולגבי התנועות, ברור!

ככל שההריון מתקדם התנועות יותר מורגשות, העובר יותר גדול וצפוף לו...

תהני!

סביר להניח יותר, שמה שאת מרגישה זה דופק של אחד מכלי הדם הגדולים שלך ולא דופק העובר.

של העובר

תודה רבה לכולכן

מצחיק אותי לחשוב שהעובר כבר מגריפס (מישהו צריך להמציא את המילה הזו ), אבל אולי זה באמת נכון. קשה לדעת כשהבטן לא שקופה

שבת שלום!

מצד שני, הדופק של העובר אמור להיות הרבה יותר מהיר מזה. משהו כמו 160 (פעימות?) לדקה, אם אני לא טועה.

טוב, תעלומה (:

איזה סיפור מדהים לקראת שנה חדשה.

בעז"ה אצל כולנו לידות טובות ומהירות כדוגמתך

מזל טוב ענקי

איזו לידה!

ב"ה! שתזכי לגדלה באותה קלות שבה נולדה.

הרבה בריאות וכח.

העיקר החוויה החיובית שלך,

תודה על השיתוף..

שתזכי לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..

ושפע של חלב!!

איזה לידה טובה ב''ה הלוואי על כל היולדות בעמ''י

תגדלו אותה בנחת!!

סיפור לידה נהדר. ברוך ה'.

שיהיה הרבה הרבה מזל טוב, וגידול בנחת

תודה בנות....

מאחלת לכולכן ולכל בנות ישראל לידה קלה וידיים מלאות

וחוזר..שימי לב אם יוצא קרישי דם או אם כואב לך הבטן וכו'..זה כבר מצריך בדיקה.

דימום כמו של מחזור?? או יותר?

דימום כמו של מחזור..

בהנקה יש לי קצת כיווצים.

אבל כל זה לא היה עד עכשיו בגלל זה אני לא רגועה.

תודה

אבל אם את לא רגועה לכי להיבדק.. איזו לידה זו שלך?

ואז תהיה רגועה.

אמנם יתכן ואין לזה משמעות, פרט לכך שאת אינך נחה מספיק, אולי מרימה דברים כבדים או מתרוצצת הרבה.

אבל זה אחד הסימנים של שארית שליה ברחם. שוללי ע"י אולטראסאונד

לוכיה - דימום לאחר לידה. זה האופי שלו! הולך וחוזר, וכמה ימים את עושה הפסק ו... שוב חוזר 

אם את חשה בטוב והדימום לא חזק יותר ממחזור - אין סיבה לדאוג 

אני כבר חודשיים וטיפה אחרי ו....זה לא נגמר (וכמו שאמרת, יוקטנה: הפסק וזה חוזר...).

עד מתי זה נקרא נורמאלי?

בעקרון 6 שבועות

תפני למכון פועה הבנתי שהם עוזרים

ואחרי 6 שבועות יש הקלות לפי הצבע וכו' לפעמים זה רק נדמה שזה

טמא אבל כבר אפשר להטהר

בהצלחה

אבל אני אישית לא הייתי הולכת להיבדק, אלא אם הייתי מרגישה לא טוב, או אם הדימום היה ממש חזק עדיין. כל אחת שתעשה מה שמרגיש לה נכון  

המיילדת שלי לימדה אותי טריק לקיצור הדימום אחרי הלידה האחרונה. תמיד היה לי 6-8 שבועות דימום, והפעם רק 4! פשוט עושים הרבה עיסוי לרחם בימי שאחרי הלידה. מתי שזוכרים פשוט עושים קצת קוועצ'ים לבטן התחתונה! בימים הראשונים זה גם עוזר נגד הכאב בזמן ההתכווצויות החזקות! בהצלחה  

אשתדל לזכור אותו בבוא העת . תודה

אני מפנה אותך למאמר על אקנה:

http://www.yaelclinic.co.il/אקנה-וטיפול-תרופתי-בה.htm

ועל טיפול טבעי בו:

http://www.yaelclinic.co.il/אקנה-וטיפול-לא-תרופתי-בה.htm

אבל יכולות להיות גם סיבות נוספות בדבר.

בכל מקרה, אני לא ממליצה לך לשחק עם כל מיני חומרים, בין אם סינטטייים, בין אם טבעיים, אלא קודם כל לפנות לרופא עור לשם אבחון!!!

כאשר יהיה לך אבחון - נדע איך לטפל, מה לעשות ומה לא. שימי לב: אותו טיפול יכול להציל במקרה אחד ולגרום לנזק, ולפעמים נזק בלתי הפיך, במקרה אחר.

איני בטוחה שזה אקנה.

זה בצם הופיע לי על איזור ההנקה. אין לה "ראש" וזה מאוד כואב.

ללכת לרפא עור? לא אוכל להראות לו את האיזור... ורופאת עור-יש דבר כזה? אני מכירה רק רופאים גברים.

אולי אנסה את הטיפול שצרפת בקישור השני: שום כתוש...

תודה.

מחכה לעוד עזרה.

בד"כ הן מאבחנות יותר טוב אפילו מרופא עור, עניין של התמצאות בתחום...

רק תעשי את זה בהקדם

אחותו! את גדולה (סליחה יפעת1, את ההודעה שלך ראיתי אחרי שיישמתי את הצעתה של אחותו)

התקשריתי ליועצת הנקה שאמרה שלפי מה שאני מתארת לה בטלפון זוהי כנראה צינורית סתומה והיציעה לי לפתוח אותה.

וזה מה שאכן עשיתי.

איזו הקלה!

איך לא חשבתי על זה מלכתחילה?!

תבורכי!

ג. הרבה תסמינים של הריון שאינם הריון נובעים בשלב שה מעייפות ואי " חזרה לעצמו " של הגוף, בדקי אם זה ייתכן

ד. בד"כ יהיה מלווה בירידה משמעותית בכמות חלב האם , אז אפשר להמשיך להניק אך ספק אם כהזנה בלעדית. לרוב, נשים יורדות מההנקה בהדרגה ככל שההריון מתקדם מפני שזה דורש מגופן מאמץ יתר .( ויש יחידות סגולה המניקות שני ילדים!!!)

ה. הרבה הפרעות איזון במערכת פורצות 3 חודשים לאחר לידה- הנפוץ זבהן- שינויים בבלוטת התריס (לבדוק בהקדם!) , אבני כיס מרה ( אבל כנראה שהיית יודעת לאור כאבים עזים, אם כי במצב קל זה גורם בעיקר בחילות לאחר מאכל שומני.) ודלקת פרקים ( לא ממש מזכיר הריון)

1 לכל מאה זה לא מעט. שווה בדיקת דם...

זה הרבה יותר קל להניק שניים ממה שנדמה, מנסיון. אם כי תינוקות רבים 'זורקים' את ההנקה אחרי שאימא נכנסת להריון.

אם יסתבר שאת אכן בהריון ואת מעוניינת להמשיך להניק תדאגי לעצמך לתזונה טובה ועשירה. ואפילו אם לא, וכל שכן אם כן אל תוותרי ויטמינים להריון. כשיש הריונות בהפרש קטן כ"כ הגוף לא מספיק למלא את המאגרים שלו, ולכן חיוני לדאוג להשלמות.

שיהיה בשורות טובות.

שישה בכרס אחת ושניים אוחזין...

יש סיכוי להיכנס להריון,בדר"כ אחרי חצי שנה הסיכוי גדול יותר.. אבל אם את לא מניקה בלילה..יש גם סיכוי גדול להיכנס להריון.

כל עוד ההריון תקין בלי דימומים והתכווצויות אפשר להמשיך להניק למרות ההריון!

אחד קטןאחד גדול.. אבל הנקת תאומים לא פשוט בכלל בגלל זה פרשתי מאד מוקדם וחבל לי אבל לא מצטערת כי זה היה מעבר לכוחות שלי וב''ה הסתדנו יפה עם המטרנה..ב'ה שיש תחליף איכותי לחלב האם

סבתא שלי מספרת לי שכשהתאומות שלה נולדו (אמא שלי ואחותה) היא הייתה מאד חלשה ולא הצליחה להניק אז באותה תקופה אז היה מוהלים חלב פרה במים....

טוב שיש מטרנה.. ניראה לי קצת יותר מותאם לתינוק...לא??

תודה רבה...העיקר שהלידה תעבור בקלות.

אני כ"כ מבינה אותך..בלידה השניה פשוט אמרתי לכולם חודש אחרי התאריך האמיתי..כדי שלא ישגעו אותי,האמת שזה לא כ"כ עזר..

ממליצה לך להתחפשן במזגן לנתק פלאפונים..לראות סרט טוב ולהיות עם בעלך..עד שתהפכו להורים מאושרים ל 2 בע"ה..

כמובן מאחלת לך לידה קלה,טבעית מהירה ובלי תפרים.

והכי חשוב אמא ותינוק/ת בריאים!!

הרי מ-ק-סימום תוך שבועיים - שלושה (תלוי למה התכוונת כשכתבת שבוע 40. יש שלא מחשבות נכון...) את אחרי!!!

את השלישי שלי ילדתי בשבוע 30 - פג. האחיות בפגיה אמרו לי שכל יום ויום גם בתשיעי וגם ממש בסוף- משמעותי לתינוק!!!

עם המשפט הזה נסחבתי עד סוף שבוע 41 בהריון הרביעי.....ב"ה!!!!

אני כל כך מבינה אותך (חוסר הכח, החום, חוסר הסבלנות, החששות, והביאוס מהטלפונים)!!!!

עוד קצת....

שתהיה לידה קלה קלה ומהירה ושתחזרי הביתה בשמחה עם תינוק בריא ושלם!!!

תודה רבה לכן על העידוד

זה בהחלט עוזר ......

של האנשים מסביבך, זה דוקא מראה על הרבה אכפתיות. להיפך, אם תשתפי את החברות, משפחה עם מצבך - אולי ייקל עליך. אני עושה כך בכל ההריונות המאוחרים, רק כשאני הולכת ללדת - לא מגלה לאף אחד!

בכל אופן  תודה לכל המעודדות....

כ"כ שמחתי לקרוא. איך את מרגישה ואיך פיצית? שתהיה לכם שנה טובה ומתוקה עם פיצית חדשה ומתוקה.

מזל טוב!!!

ואחלה סיפור לידה..

למה שלא יהיה סיכוי שתכנסי להריון אם היה לך מחזור?

2 הנקות (מלאות) העניקו לי 2 ילדים.

והרופאה אמרה  שאני לא היחידה,

אז אולי גם את מצטרפת למועדון?

זה היה לפעמים מטריף לרוץ למקווה ולחזור מהר כדי להניק כי הוד מעלתו בכה

אבל כמו שאת יודעת- הכל עובר בסוף..

בכלל לא תמיד מפריעה  להיכנס להריון. לפחות לא בדור שלנו.

הנקה לא מלאה לא מגינה מפני הריון כלל.

כך שיתכן ואפשר להגיד לך מזל טוב.

בס"ד

יתכן? עוד לא הגעתי לשלב שאיחר לי המחזור, זה היה לפני שבוע וחצי שטבלתי, אז אפשר להירגע... מה שה' יחליט נקבל באהבה ובשמחה...

ובדקתי מעוד מומחים, אמרו לי שאפילו שמקבלים מחזור בהנקה עדיין יש יותר מניעה מלהכנס להיריון...

אבל בדורנו עם כל ה"זבל" שאנחנו מכניסות לגוף..

הגוף שלנו יותר חלש,ויותר נשים נכנסות להריון..

בע"ה שיהיה בשורות טובות, ונשמח אם תצטרפי

תשמחי שהוא ישן ותלכי לישון בעצמך...

מזל טוב והרבה נחת

ו... אל תעשי את הטעות שאני עשיתי כאמא טריה.

אל תעירי אותו בשביל לאכול!

4-5 שעות זה מצוין, בשביל שניכם.

שתזכי לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..

שפע של חלב..

כמה הוא נולד??

אם הוא מתחת ל 3 קילו..לצערי את צריכה להעיר אותו ולהאכיל כל 3 שעות לפחות..

הוא נולד 3.40 ב"ה ובטיפת חלב לפני כמה ימים ראינו שהוא עלה עוד קצת ב"ה....

אם הוא אוכל יפה אז אין סיבה שתעירי אותו אלא אם כן עוברות 5 שעות..

ככה לפחות אמרו לי בבית חולים ..שהייתי מאכילה אותה בסביבות עשר בלילה ואז הארוחה הבאה הייתה בשלוש בלילה

אגב.. את השעות סופרים מהרגע שהוא התחיל לאכול..

שיהיה רק נחת ובהצלחה עם ההנקה!

ו.. אל תעירי אותו, רק תרוצי לבדוק שהוא נושם .

עוד יגיעו הימים שהעניינים יתנהלו אחרת ונראה מי מעיר את מי, אז תהני מכל רגע של שינה ומנוחה.

בכלל

יש תנוקות שצריכים את אמא וההנקה כל שעתיים ואפילו פחות ויש ששלוש וארבע שעות זה הזמן שלהם,

העסק דינאמי לחלוטין כל ילד וכל יום מביאים איתם שינויים והתחדשויות.

בסוף כולם מגיעים לגיל שבו אוכלים מוצק ושותים נוזלים לבד, ואפילו לא צריך אמא כדי לפתוח מקרר או להכין ארוחת צהריים.

אנחנו מתאוששות, יולדות ומניקות עוד ועוד וכמובן- זוכרות ומזכירות לילד איך הוא היה ומה עשה לנו בימים ההם, ועוד דף של היסטריה הופך  חיש מהר להיסטוריה.

שתזכו לגדלו בנחת, לתורה לחופה ולמעשים הטובים

בשעה טובה, יקרה!

ואין לי בכלל ניסיון משל עצמי בזה, אז טוב שכבר כתבו לך לגבי זה

שיהיה גידול בנחת, בשמחה ובשלווה

מזל טוב!!!

שתיזכו לגדלו וליגדול עימו ברוב בריאות ושמחה!

גדלוהו וגידלו עימו מתוך שמחה ובריאות.

נשמע שהוא יודע כמה ומתי הוא צריך לאכול תסמכי על הסימנים שאת מקבלת ממנו

מזל טוב

בעקרון אם הוא עולה במשקל אין לך סיבה לדאגה

לי האחות אמרה לא לתת לישון יותר מארבע שעות ביום

אם הוא ישן יותר מארבע שעות להעיר ולהאכיל

גידול קל ונעים

שנראים כמו כלי עינוי של האינקווזיציה?

לא האבן הידידותית, אלא כאלו ממתכת שיותר דומים לפומפיה..

וחוצמזה - אם זה לא יורד, תשאלי רב (אפשר באתר של מכון פוע"ה)

אולי זה בכלל לא חוצץ.

נראה לי שמשהוא שומני ירכך בקלות ויעזור להסיר אתת הלכלוך.

ואולי כדאי שתקפידי על רגל רכה כל התקופה

גם בשביל המקוה אבל בעיקר בשביל הכיף..

כל לילה למרוח וכשאפשר- תגייסי את האדון שלך

בקשר למקרצפים - על מה מדובר? איך קוראים לזה? איפה זה נמכר?

קונים את זה בכל בית מרקחת, וזה נראה כמו חתיכת מתכת מחוספסת.

פשוט תשאי מה מוריד עור קשה ברגליים.

בהצלחה!

יתכן מאד, שאם זה  נספג לעור ולא יורד, זה לא חוצץ. תשאלי!

רב נוגדי כאבים מותרים גם בהנקה- אקמול ודאי, נורופן אם אין ברירה והשאר- לשאול במרכז טרטולוגי (בהדסה או בבילינסון)

קומרסים חמים לאזור הכואב

ולהאמין שזה ירגע קצת מחר- מחרתיים.

אם זו וסת ראשונה מאז הלידה היא עשויה להיות חזקה וארוכה יותר.

תרגישי טוב!

לשתות טוב ולנח..

קבלי חיבוק גדול..

ואם המקווה שלכם לא הכי מזמין ונחמד - תלכי למקווה אחר, או בעיר אחרת. אפשר בקלות למצוא מקוואות ממש טובים ונעימים היום.

ולגבי הכאבים  - אני הייתי מעסיקה את עצמי - ככל שאת יותר עסוקה, את פחות מרגישה את הכאבים. זה בדוק.

ותרשי לעצמך אקמול - בתור אחת שלא לוקחת אקמול אלא אם כן יש לה חום - בכאבי מחזור תמיד הרשתי לעצמי
 

את לא מחבבת את המקוה? זה קשור למקום עצמו או לכל התהליך??

גם כל התהליך..וגם הענין הזה שצריך ללכת בלילה בלי שאף אחד יבחין

וגם אני לא "מתה" על הבלנית שלנו..

כי לא כל הבלניות הן כאלה..

ויש מקוואות שכל התהליך הזה הופך להיות חוויה של ממש- פינוק של פעם בחודש,

ועל הלילה- אולי בכל זאת תנסי להתפשר אם השניים האחרים ישתפרו?

אצלנו הרבה מאוד נשים נוסעות למקווה בשכונה קרובה כי זה שלידנו סובל מהתסמונות שתארת..

העיקר שמחה בלב, חיוך על הפנים וקלות עם כאבי הבטן.

מנוחה טובה וסוף שבוע רגוע

הליכה למקוה אמורה להיות חויה וכן נכון יש קשיים אולי אין לך מקוה אחרת קרובה ולא כל אחת מתחברת.. ולפעמים קיום המצוות במיוחד טהרת המשפחה דרושות מסירות נפש ממש!! איזה קשה!!!

אבל לדעתי טבילה במקוה זאת מצוה מיוחדת מאד שנתן לנו ד' וחוץ מהמימד של הטהרה שזהו מושג שיכול להיות רחוק מאיתנו אז יש שם מימד גופני שבו אישה מתכוננת למעמד גדול ומיוחד גם גופנית וגם נפשית והכל על פי רצון ד' שברא אותנו ויודע הרבה יותר טוב מאיתנו מה הכי טוב לגוף שלנו..

כואב לי ליראות שיש נשים שלא נהנים מהחויה (לדוג' אמא שלי שלא פעם יצא לי לשמוע אותה מתלוננת שלא אוהבת ללכת למקווה היא נהנת מהטבילה אבל כל השאר קשה לה ההרחקות בעיקר יצא לי לשמוע על זה כשהייתי לומדת הדרכת כלות וזה נבע מהעובדה שהיא לא למדה כשהייתה כלה רק הלכות נטו וזהו)

כן הלהסתיר זה לא פשוט בכלל... אולי אשפר להגיד אני הולכת לקיים מצווה חשובה /אירגון חסד בהתנדבות שעה שעתיים פעם ב.. לא תמיד.. ואז לא צריך להמציא שום דבר כל פעם מחדש ואת גם לא משקרת לאף אחד את הולכת לקיים מצווה - חסד לבעל שלך ולך

גם מי שמקבלת הדרכת כלות לא בהכרח מתחברת ומקבלת את כל ההסברים על הדברים הרוחניים שמקבלים שם, לא מרגישים שום טהרה או משהו אלא רק קושי.

יש הרבה נשים ששנים ארוכות סובלות בשקט ואף אחת לא תגיד לך את זה.

זה לא הוקוס פוקוס... וגם אם זו מצוה שהגיונית ורוחנית אמורה להתחבר - לא תמיד זה קורה.

יעשו - כי צריך. לא יותר מזה.

ואני מבינה אותן לגמרי.

זקוקה להמלצות למקוואות נעימים בירושלים.

בינתיים פגשתי רק אחד כזה, בהר חומה אבל זה רחוק לי...

תודה!

בגלל זה ציינתי זשה מאד קשה ולא כל אחת מתחברת ובכל זאת כואב לי שזה המצב במקום להנות הולכים עם הרגשה נחאסית...

אני גם מבינה אחרי כמה שנים העיננין יכול להפוך לשמהו טכני ולא תמיד פיוטי ומרגש כמו בשנה הראשונה ואח''כ כשיש ילדים בבית אז עוד יותר קשה, אבל כמו שאמרי זו מצווה שצריכה מסירות נפש ממש!

צריך לארגן בית את הילדים את עצמך הכנות שלוקחות הרבה זמן...העייפות הגורפת... ובכלל לא פשוט לגשת לטבילה...

אבל עם משתדלים לקיים את המצווה בשמחה ומנסים להתחבר לצד הרוחני שלה (מנסים!!) אז ניראה לי שהכל ילך יותר חלק....

יש תקופות שקשה ומעצבן, ועיף לנו ונמאס וכל מני...

אמא שלי למדה אותי פשוט ליצור חויה מהיום הזה (והיא גם היתה חכמה ודברה על זה עם בעלי).

לקנות גרגרי מלח, לארגן ביביסיטר לאחה""צ ולנוח, לצאת בבוקר או יום להסתפר, לסדר צפורניים ושאר עניני נשים, לקנות איזו גלידה טובה שתחכה במקפיא כשתחזרי, לתכנן צעידה קלה סביב הבית, כל זוג בהתאם ליכולות ולצרכים של הגברת הנכבדת.

כדאי שתושוחחי על זה בפתיחות (אך ברגישות) עם בעלך, כדאי לקרא וללמוד על הנושא בפאן הערכי ולהכיר סיפורים על נשות ישראל בדורות הקודמים שמסרו את נפשן וגופן בפשטות.

אלו דברים שאולי יוכלו להקל במקצת- ואני מספרת לך מנסיון אישי.

ולאלו שהמקוה לא כל כך חביב עליהן בגלל המראה החיצוני אני מספרת על אחות שנמצאת בשליחות וטובלת בים! בכל פעם היא מנדבת מישהיא אחרת שתבוא איתה, בעלה מכין לה שביל גישה נוח והם מתפללים שלא יצוץ שום בעל חיים... יש לה מזל שתקופת ההנקה שלה היתה ארוכה מאוד נקיה לחלוטין ומיד בסיומה  היא נכנסה להריון שוב .

ואם אתן רוצות עוד סיפורים שכאלה יש באמתחתי המון (משעשעים ומדהימים אך לפורום נשואות בלבד, אליו אני עדיין לא רשאית להיכנס )

זה משלים את התגובה שלי ליצור חוויה חיובית מאד עוזרת!!! ומקלה למי שיותר קשה!!

כל הכבוד לאחותך הנה דוג' חיה למיסרות נפש של ממש לקיום המצווה וזה משהו אקטואלי ולא הסיפורים של הסבתות שלנו לפני המון שנים ששברו את הקרח כדי לטבול או סבלו מרדיפות הנה מקרה של שנת 2010!

וכל העצות שלך ממש לעיניין

אהבתי!

(למה את לא רשאית להכנס לפורום? חדשה בסביבה?-גמני די חדשה נעים מאד)

אני מתחילה להרגיש לא בנוח...

גם לי היה מאד קשה עם זה תקופה ארוכה ארוכה... כל פעם מעצבן מחדש...

מה שעוזר לי ואני ממליצה בכל לב - להשקיע המון , לקחת בייביסיטר, לישון בצהריים, לא לבוא עייפה...

אולי זה תלוי בטיפוסים

מי שהיא מאד רוחנית מן הסתם מוצאת את החוויה הרוחנית שבמקווה

אבל מי שהיא יותר שכלית, לא מתרגשת כל כך

ותכלס, זה באמת דבר לא פשוט,

גם כל ההתארגנות שלפני, עם כל הפרטים והדקדוקים והלחץ לא לפספס חלילה שום דבר

וגם הלחץ שאף אחד לא ינחש לאן הלכת...

אבל גם בלי להיות רוחנית בכלל, הכל שווה בשביל הרגע שנכנסים חזרה הביתה, והכל מאחוריך (עד לעוד שבועיים... )

למה שכתבת, רעיה ואם. (לאו דווקא לכותרת, אלא לתוכן...). תודה.

שיטה שהגתה מירב שרמן, לקיצור זמן הוסת(לרוב ביומים ולעיתים אף יותר)

זה לרוב סימן לחוסר איזון הורמונלי.

ממליצה לך לטפל בזה ולא לסבול.

חוץ מסבל כל חודש, יכולים להיות גם השלכות לא נעימות נוספות. למשל, נשירת שיער, בעיות עור, קושי להיכנס להריון, עצבנות לפני המחזור ועוד ועוד.
הטיפול פשוט ולא כואב:צמחי מרפא, או הומאופתיה, אפשר גם בדיקור.

בתור משכח כאבים, הכי טוב - אקמול. הוא הוכח כהכי בטוח ממשכחי כאבים.

לעשות בדיקת דם לבדוק קרישת דם.

אבל אם קרישת דם תקינה, הטיפול היחידי - זה איזון הורמונאלי.

http://www.avivac.co.il

כי אתמול צבעתי כל היום בבית החדש - איזה כיף היה!!! הזמן טס לי כמו שלא טס לי בחיים!!!

ועוד משהו טוב היום - אנחנו נוסעים לגיסתי החמודה  

שיהיה לכולנו יום טוב כל יום!

איזה כיף

ותיהנו גם היום (:

סופסוף כתבתי מכתב לסבתא שלי (שגרה בחו"ל). כבר הרבה זמן רציתי לתפוס את עצמי לזה, ולא הצלחתי... (היא לא כותבת בחזרה כנראה בגלל כאבים באצבע או משהו אחר, ואז קצת יותר קשה לי להניע את עצמי לכתוב, אבל סופסוף עשיתי זאת).

עשיתי סדר בבית (העברתי דברים ממקום למקום), ועכשיו הדברים שאני פחות צריכה באמת פחות נגישים. ולעומתם, אלו שאני כן צריכה- הרבה יותר נגישים. אח, נהדר

ואני יודעת סופית איזו כיתה אחנך.

הגדולה חזרה ממחנה קיץ ומעסיקה נפלא את הקטנה.

התחלתי ללמוד למבחן מעצבן (ואחרון בשלב זה!)

לבעלי ממש לא אכפת אף פעם מהבלגן בבית והשבוע זה כל כך מתאים לי (סוף סוף), אין לי כח לעשות כלום ולכולם זה בסדר.

וחברה טובה יצאה לדייט ראשון בפרק ב'.

ויש לי עוד המון למרות שהלילה לא ישנתי והייתי  וו.

הבוקר עלה עם המון אור וחום ואהבת ה'.

שנראה את ה"כי טוב" בעיניים!

יום טוב חברות

הכל כ"כ כייף.. הכל רלוונטי גם לפני וגם אחרי..

רק שאחרי זה קצת יותר לוגיסטיקה לצאת,לשאוב וכו'..

לנצל את המתנה לאחר הלידה, כי לא כול דבר מותר בהריון.

אז גם תחליטי מה יותר רלוונטי עבורך - בהתאם למצבך אז.

ירקות מבושלים ומאודים- כל אחד לחוד ואחר כך ביחד:

דלורית, בטטה, גזר, בננות, פרות קיץ מרוסקים, טחינה עם ממרח חרובים או שקדים,

ביצה קשה מרוסקת או רכה עם הרך של הלחם.

דייסת קווקר, לבן ויוגורט עם אין אלרגיה.

ואם היא אוהבת מרק ירקות מרוסק פשוט תכניסי לי מכל טוב שם, ותכיני בקופסאות למנות מוכנות. חלק במקרר כמה ליתר ביטחון במקפיא. (באופן רגיל הערך התזונתי יורד כשהאוכל עבר הקפאה אבל עדיף כך מאשר עוד בסקוויט)

בבוקר הנקה אח"כ בסביבות 10 פירות {אגס,תפוח,בננה,נקטרינה}

שוב הנקה

מנוחה

מרק ירקות עם עוף או גרונות הודו {במרק:בטטה,גזר,דלעת,בצל,תפו"א,סלרי..}

הנקה משחק,זוחל וכו'..

אפשר גם קציצות מבשר טחון..

הנקה מקלחת ולישון..ובאמצע הלילה עוד הנקה..

עם טחינה,סילאן,ריבה,אבוקדו..וכו'..

וואו, אני מתרשמת מהסדר הקבוע שלך! אני אף פעם לא מצליחה בזה... וגם לא מצליחה שכל יום יהיה לי מרק.

ו10 פירות כל יום?! איך את עושה את זה? כל יום על הבוקר מתחילה לקלף, לחתוך, לטחון?

מרק בדר"כ יש לי כי אמא שלי טונסאית ומכינה קוסקוס אמיתי אז חייב להיות מרק בבית

אתן כל הזמן ממליצות על אבוקדו - ואני תוהה איזה אבוקדו אפשר לקנות בעונת הקיץ שלנו?

גם אם את עשירה ויכולה להרשות לעצמך למרותה מחיר המופרז שלו - הוא נראה לי בכלל לא טיעם, וגם מתקלקל מהר!

אז אולי תגלו לי מאיפה אתן קונות לתינוק שלכן אבקדו נורמלי במחיר נורמלי????

יש לו שיניים?

הוא לא נחנק?

אבל לגדלו לא היה בגיל הזה,והוא מצץ את הלחם..וכמובן לתת את הקשה ובהשגחה.

ביתי ב 7 חודשים כמו שציינתי למעלה..אין לה שינים והיא אוכלת הכל!!

שניציל,לחם,תפו"א ,בטטה,פירות(מעוכים ושלמים),מלפפון ועוד ועוד..

לאכול משהו בלי ללעוס אותו טוב טוב קודם זה נראה לי ממש לא בריא

ולחם היה המאכל האהוב עליהם. (איזה מזל!)