בס"ד
לא התקשויות,
לא בעיטות,
אבל מן כאבים כאלה שאני לא יודעת להגדיר
וזה די מציק...
מה עושים?
ואין לי תאבון אבל אני רעבה.
מה אוכלים?
[שבוע 34 (אולי כבר 35...)]
כואבת לי הבטןהביצה שהתחפשה
הכאב בא בגלים?יפעת1
שתית היום מספיק? את גם משלשלת או משהו?
איפה בדיוק בבטן כואב לך למעלה/למטה,ימין/שמאל?
כן, אני שותה המוןהביצה שהתחפשה
בס"ד
אין תסמינים אחרים,
וזה הרגשה כזו בכל הבטן... לא משהו חד אלא מין כאב כזה שמקהה על כל הבטן...
זה קשור לזה שגם אין לי תיאבון ואני אוכלת בכוח?
כאב בטןיעל -NDאחרונה
כאבי בטן יכולים להצביע על בעיות חמורות. לכן אני ממליצה לך לסור לקופת חולים לרופא המשפחה שלך/רופא נשים לבדיקה. עדיף שתלכי סתם מאשר שתפספסי משהו חמור.
חם. לא לשכוח לשתות הרבה!... 
רק תפילה
חשוב מאוד תודה על התזכורת..יפעת1
נכון, ובמיוחד בהריון!יעל -NDאחרונה
לשתות בהריון חשוב לאם, לעובר ולשמירת ההריון גם יחד!
מעניין אותי לשמוע את דעתכן על כתבה בנושא "ברזל"שירשור
לקוח מאתר "כיכר השבת":
חסר לך ברזל? תאכל כבד! אתה עייף ואין לך כוח? תבדוק את הברזל. מכירים את האקסיומות האלה? מכירים. אז זהו שבאתי היום כדי לנער את האבק מעל משפטי המחץ האלה. בעבר היו שמים מסמרי ברזל בתוך תפוח עץ ואחרי זמן מה, היו אוכלים את התפוח. היום קיימים המון תוספי תזונה של ברזל, אך האם בכל מקרה כדאי ליטול ברזל? הסכיתו ושמעו:
לא כל חולשה נובעת מחוסר ברזל. תתפלאו! יש ים של סיבות. רוצים לדעת את הסיבה? תבדקו! בקשו מהרופא את הבדיקות האלה: IRON שזה ברזל, Transferrin שזה חלבון שמעביר ברזל מהדם למוח העצם ליצירת תאי דם חדשים. ו- Ferritin שזה תרכובת של ברזל ושל חלבון, ותפקידו להיות מאגר הברזל בגוף. בשביל מה כל השלוש? כיוון שיכול להיות שהברזל עצמו עדיין תקין, אך המאגרים שלו הולכים ומתרוקנים. רק כך תוכלו לראות את העתיד. תשאלו בשביל מה כל התסבוכת הזאת? לא פשוט יותר לבדוק את ההמוגלובין וזהו? אז זהו שההמוגלובין מושפע גם מויטמין B12 וגם מחומצה פולית. ויתכן גם שאתם מאבדים יותר מידי דם. לכן, מי שרוצה לדעת אודות הברזל שלו, שיבדוק את הברזל שלו ולא יסתפק רק בבדיקת ההמוגלובין.
אמרתם ברזל, אמרתם כבד. זה נכון. הכבד מלא בברזל. ובכלל כדאי לדעת שככל שנתח הבשר אדום יותר, כך הוא עשיר יותר בברזל שנותן לו את צבעו האדום. אך תפקידו של הכבד בגופנו וגם בגוף הפרה והתרנגול הוא לסנן את הרעלים כדי שהם לא יגיעו לזרם הדם. לכן, כשאוכלים כבד מקבלים ברזל ואת כל הרעלים שבעל החיים חסך מעצמו. עכשיו תנו לכבד שלכם לסנן אותם.
תוספי תזונה של ברזל: מן המפורסמות הוא, שתוספים אלה גורמים לצואה שחורה (שככל הנראה מעידה על כך שמה שנכנס גם יצא וכנראה לא ספגתם אותו), אך גרוע מכך התוסף עלול לגרום לעצירות. כלומר, אולי פתרתם בעיה אחת, אך יצרתם בעיה אחרת. לכן עדיף לבחור תוסף תזונה נוזלי. כך, הספיגה תהיה יותר טובה. ערכי בדיקות הדם יצביעו על זה. וגם לא תסבלו מעצירות.
רוצים לבדוק אם תוסף הברזל השפיע? הפסיקו את נטילת הברזל כשבוע לפני בדיקת הדם. אחרת, התוצאה תראה את מצב תוסף הברזל (שהוא ככל הנראה מעולה) ולא את המצב האמיתי בדם.
מי שלא צריך לקחת ברזל שלא ייקח. אל תחשבו שאם זה טבעי, אז זה בסדר. עודף ברזל בדם הוא מחמצן. לכן, אם אתם לוקחים מולטיויטמין תבדקו אם יש בו, או אם אין בו, ברזל.
בסובין חיטה ישנה חומצה פיטית שמפריעה לספיגת הברזל. לכן, הימנעו ממנה לחלוטין. שימו לב שעל אריזות במזון לא מופיעות צמד המילים 'סובין חיטה'.
אוהב לא אוהב: ברזל מפריע בספיגת ויטמין E, אז אם אתם נוטלים גם ויטמין E, תחכו 10 שעות בין זה לבין זה. לעומת זאת, ויטמין C עוזר בספיגת הברזל, אז תיטלו אותם ביחד. או שתאכלו משהו שעשיר בויטמין C.
הברזל נמצא כאמור, בעיקר בבשר בקר. אך כדאי להכיר מקור נוסף לברזל: קוראים לזה 'מולסה' שזה הקליפה של הסוכר. זה מה שמסירים כשרוצים סוכר לבן. "הפסולת" הזאת עשירה בברזל מעולה. ניתן למרוח את זה כמו ריבה על הלחם.
שרה בר אשר, מומחית לרפואה משלימה ולשיטת "אכול נכון לפי סוג הדם שלך". מטפלת באמצעות המייל, הסקייפ או הטלפון. ובעלת קליניקה באלקנה.
אהבתי נעמה ושירה
ברזליעל -NDאחרונה
ברור, שלא כל חולשה נובעת מחוסר ברזל (מה, מישהו חשב ככה?) ולא מאנמיה בכלל. יש אלף ומיליון סיבות לחולשה. למשל, חוסר מים בגוף. וזה לא מצחיק.
כבד. נכון שיש שם ברזל ועוד דברים טובים אחרים, אבל לא אמליץ כבד לאף אחד: כבד זהו איבר הכי-הכי מזוהם בגוף. הרי אחד התפקידים של הכבד זה ניטרול רעלים שמגיעים לגוף. אז כל הפסטיצידים, הורמונים, אנטיביוטיקות, תרופות וכו' וכו' שקיבלה פה/עוף במשך חייה וכל הרעלים, שהיא יצרה בעצמה במשך חייה - כל זה מרוכז בכבד.
לדעתי, לתת דבר כזה לאדם לאכול - אכזרי מידי גם אם אותו אדם אוייב.
צבע אדום של הכבד לא נובע מברזל אלא מניטריטים שרעילים לגוף ושמוספים לבשר כדי שהוא יראה יפה ומעורר תאבון. כי הרי מה זה בשר? - זה גופה מתה, ויש לה צבע של גופה מתה - אפרפר ולא מעורר תאבון.
ברזל כתוסף נותן תופעות לוואי רק אם זה ברזל סינטטי או אם יש רגישות לברזל. אם ברזל אורגני (מה שנראה "ברזל רך") בדרך כלל אין שום תופעות לוואי.
צבע שחור של הצואה זה לא תופעת לוואי, אלא תוצאה של תופעה פיזיולוגית רגילה: אין דבר שנספג ל-100%. גוף לא יודע לספוג ל-100%. וכל מה שלא נספג - יוצא עם הצואה או עם השתן. לדוגמא: כשלוקחים ויטמיני B, השתן מקבל צבע צהוב גם אם שותים כמו שצריך. כשאוכלים סלק השתן נהיה אדמדם גם אם אין שום בעיות בגוף. כל זה - נורמאלי.
לצערינו, לאנשים רבים יש מחסור בברזל היום וזאת מסיבות רבות, קודם כל - בעיות במערכת העיכול. זה כבר נושא אחר.
ברור, שאין לקחת ברזל כשאין בו צורך, וברור שיש לקחת אותו בהתחשב להנחיות איש מקצוע - כשלוקחים על דעת עצמם, לרוב גורמים נזק זה או אחר.
אבל אם יש צורך בברזל - חשוב ביותר להשלימה ע"י תוסף ואחר-כך לשמור על רמה טובה ע"י תזונה נכונה.
לנוחותכם - מזונות עשירים בברזל.
התייאשתי.אהבה של אימא
נמאס לי לנסות בכל הכוח להרדים אותו, כל פעם סרט של שעתיים-שלוש, והכל רק כדי לא להרגיל אותו להנקה כי "אחרי זה הוא יפתח עמידות". יאללה, שיפתח.. במילא מה שיש עכשיו לא יותר טוב...
יש כאן בנות שמרדימות בהנקה? יכולות להחכים אותי? נראה לי שזו השיטה היחידה שיכולה להרדים את הילד הזה... חוץ מטיול בשמש 
זה באמת הופך להיות כזה נורא כמו שמספרים?! או שסתם מפחידים יותר מדי...?
תודה לעונות...
אני הרדמתי את הבת שלי בהנקה...טוזי
הנקתי אותה עד גיל שנה ו-8 (אולי 9) וכשהייתי בבית היא הייתה נרדמת עליי.
אני כל כך אהבתי את זה, מחכה כבר שהבא בתור יצא רק (סתם, ממש לא רק) בשביל זה....
זה היה כמו חיבוקי של סוף היום עם התינוקת שלי!
לאחרים לא הייתה שום בעיה להרדים אותה כשהיה צורך... היא הסתדרה מצויין!
בהצלחה!
איזה כיף...אהבה של אימא
וכשלא היית? איך היו מרדימים אותה?
האמת, לא כל כך יודעת....טוזי
בערבים כמעט ולא הייתי יוצאת בלעדיה עד שהיא הייתה כבר בת שנה בערך ואז היא כבר למדה להרדם לבד במיטה או אחרי בקבוק של חלב שאוב. קצת טפיחות על הגב וקצת שירים.
נראה לי שבמהלך היום בעלי או המטפלת הרדימו אותה פשוט בנידנוד בעגלה. היא לא הייתה תינוקת ישנונית מגיל מאוד קטן (חצי שנה בערך) היא ישנה רק פעם אחת ביום, בד"כ אחה"צ...
אני גם מרדימה בהנקהשפרלה
זה בכלל לא נורא!!
אבל, לא תמיד זה עובד, לא תמיד הוא נרדם.
אבל הוא יודע שאחרי שאני מניקה אותו (ויש חושך בחוץ/ אחרי מקלחת/קריאת שמע) או כל דבר אחר שאת עושה לו לפני השינה,ושמה אותו במיטה אז הולכים לישון.
בהתחלה, לקח איזה חצי שעה עד שהוא נרדם.הואהיה בוכה והייתי באה אליו כל חמש דקות. שמה לו מוצץ או אומרת שאני פה וכו' אחרי שלוש לילות שהוא בכה כשלא נרדם מההנקה והייתי שמה אותו במיטה, הוא למד שהולכים לישון.
ועכשיו גם אם הוא לא נרדם הוא משחק קצת או שוכב ער במיטה ונרדם לבד.
בובי למדי! החיים הטובים!!
הוא בוכה שלוש שעות? זה המון!! הוא לא מת מעייפות?
הוא ג-מ-ו-ר מעייפות... וגם אני!!אהבה של אימא
גמני- חלק נרדמו בהנקה, חלק לאאחותו
כל תינוק ומה שהיה טוב עבורו.
אני עד גיל מאוחר או שזה לא מרדים אותםנעמה ושירה
כמו עכשיוןשאני מנסה להרדים את הבת שלי והיא מנסה עם הרגל להכניס את המקלדת אמא ... או המחשב או אני ......אני !
אני עד גיל שנה ומשהויפעת1
תמיד בהנקה שינה של לילה..ביום ניסיתי בלי ההנקה.
גם אני מרדימה בהנקהיוקטנה
הם בנויים להירדם בהנקה.
זה מבטיח להם שאמא לידם (בטבע זה חיוני להישרדותם, ואין דרך להסביר לתינוק שאין סכנה מיידית להישרדותו), ובחלב עצמו יש הורמונים ממסטלים, שעוזרים מאוד להרדם!
אנחנו לא "מרגילים" אותם, כמו שאנחנו לא מרגילים אותם לזחול. הם נולדו לינוק ולזחול, ובהדרגה לעבור להליכה ואכילה. תינוק הוא תינוק, ובהדרגה הוא מתבגר והופך לילד, ובהמשך למבוגר.
וזה לא נכוןאהבה של אימא
שאחרי כמה זמן זה כבר לא באמת מרדים אותם?
זה נכוןיהודיה מא"י
כשהם גדלים ומגיעים לשלב שהם לא צריכים את ההנקה כדי להרדם, הם מפסיקים להרדם בהנקה
אבל אז הרבה יותר קל ללמד אותם להרדם בדרכים אחרות.
אצל שני הילדים שלי השלב הזה הגיע אחרי גיל שנה, ונראה לי שאפילו יותר קרוב לגיל שנתיים.
וואלה? אוף, אז למה זה כל כך מרתיע אותי??? =/אהבה של אימא
תאמיני לי, זה הכי כיף שבעולםיהודיה מא"י
וכשזה יותר מידי, הם לומדים יפה מאוד שיטה אחרת, ובדר"כ עד אז יש להם את ההבנה שצריך להשאר במיטה, וכל מה שנשאר זה לשבת לידם כדי שלא ירגישו לבד, ואח"כ אפילו את זה לא צריך לעשות.
הם גם חכמים, ומבינים שאם אימא לא נמצאת, אי אפשר לינוק כדי לישון, והולכים לישון בדרך אחרת.
וזה ברור למה זה מרתיע אותך, אם טחנו לך בלי סוף שזה לא טוב...
אז למה אצלי, חוץ מבלילה, הוא לא נרדם בהנקה??יום השביעיאחרונה
איני משתגעת מלנסות להרדים אותו בכל צורה אפשרית...
דיווח מהשטח........אהבה של אימא
טוב, לראשונה בחייו (אני מגזימה, אבל לא בטירוף) - הוא נרדם בהנקה...
איך אני מרגישה עם זה? לא יודעת 
מצד אחד אני מבסוטית... לקח לו רבע שעה בערך, אני לא יודעת אם זה הרבה או מעט ביחס להנקה, אבל יחסית לשעתיים שלוש - זו חווייה נפלאה....
מצד שני... קשה לי עם זה קצת. אולי בגלל שככה התרגלתי לשמוע בכל האתרים באינטרנט... "בני בן בשמונה חודשים היה נרדם תמיד בהנקה ופתאום זה פשוט לא עובד, זה יכול לקחת שעות וממש קשה לי" וכו'. או כל האזהרות של לא להרגיל לגורמים חיצוניים שיעזרו בהירדמות כי אז זה כבר לא יעבוד וכו'...
קשה לי להשתחרר מההרגשה שלהירדם בהנקה זה דבר שלילי. תמיד סבתא שלי אמרה לי "תניקי אותו והוא יירדם!" וסירבתי בכל תוקף... ועכשיו ברוב ייאוש אני מוצאת את עצמי תוהה - אז בעתיד הוא לא יצליח להירדם מזה, אז הוא לא יידע להירדם באף דרך אחרת... מה ההבדל ממה שקורה עכשיו?!
ובכל זאת קשה לי עם זה 
מרגישה שאני עושה טעות שאני אצטער עליה אח"כ...
נראה לי שגם הוא לא ממש ידע איך לעכל את הרעיון... הוא לא הבין שהוא אמור להירדם ככה... עזב כל שנייה, בכה, חזר, שוב בכה... בסוף הוא נרדם ב"ה, אבל אז כשניסיתי לנתק אותו ולהניח אותו במיטה הוא בכה שוב.... היה לנו חדש כל העסק...
ויש בי רגשות מעורבים של הקלה ודאגה.....
אגב, הוא בן חצי שנה, זה משנה למשהו?
לא יודעת למהנעמה ושירה
אבל משהו לא זורם לי... למה הוא בוכה עד שהוא נרדם הנקה אמורה להרגיע אולי יש בכל אופן רגישות למשהו ... לא יודעת אצלי אף פעם לא קרה שהם בכו אולי הפסיקו הסתכלו אבל בכו? אז למה להעזר בהנקה ?
זו רק תחושת בטן שלי ...
לא יודעת ...
מה אתן אומרות ????
מה אתן אומרות?!אהבה של אימא
תשאלי אותי קודם 
הוא בכה כי הוא היה עייף ורצה לישון. אני מכירה את הבכי שלו. הוא פשוט לא מבין שעכשיו אני מרדימה אותו, כי בד"כ הוא יונק רק כדי לאכול, ומדי פעם כדי להירגע, אבל אף פעם לא כדי להירדם. בשלב מסוים הוא הבין את הקטע ולאט לאט נרדם.
אין לו רגישות לשום דבר חוץ מלחלב, ועברתי תלאות רבות עד שהבנתי את זה, עכשיו אף אחד לא יגיד לי שיש לו עוד כל מני רגישויות. יש לו קשיים בהירדמות 
הוא מבולבל מהמסר הכפול שלך, וגם מהשינוי המהותי !!!פיגא
ערב שבת עכשיו, אני קבלי התנצלות על הקיצור.
אם חצי שנה לא התאפשר לו להרדם בהנקה, ופתאום מותר, זה בהחלט מבלבל. הוא לא רגיל להרפיה המחלטת הקרויה שינה כל עוד הוא מחובר להנקה....
הרדמות בהנקה זו הדרך הקלה והנעימה להרדים תינוק, לדעתי. התינוק הצעיר ממילא זקוק לאמא כל הזמן, וכשהם גדולים יותר, ואמא לא זמינה, גם אבא או אח\ות יצליחו להתכרבל איתם ולהרדים אותו, כי הוא התרגל לישון צמוד לאדם אוהב, לא רק להרדם עם פטמה בפה. הגוף הגדול והמחבק הוא גורם מאוד חשוב בתהליך ההרדמות.
אנא זכרי\זכורנה - הנקה איננה רק אמצעי האכלה.
הנקה היא גם מציצה לשם מציצה, לכן המציאו גם בקבוק וגם מוצץ כשהחכמים בעיני עצמם פסלו את ההנקה כ"לא מודרני". נכון וטוב לאפשר לתינוק למצוץ מציצות שאינן לצורך אכילה.
אני אמא אוהבת, לא אמצעי האכלה.
תמיד רצוי לזכור שהילד הזה שלא נרדם, יגדל בעז"ה, ויהפוך לנער שאי אפשר להעיר אותו בבקר...
חשוב לזרום איתו עד אז, ולהמשים לחייך!
אגב - הכוחות והמנוחה של אמא חשובים לפחות כמו ההרדמות של התינוק.
עדיף שהתינוק יירדם בקלות ובנעימות כדי שלאמא יהיו כוחות להמשיך.
חבל לעייף את אמא כדי להרדים את התינוק.
שניכם במיטה, התינוק צמוד לקיר, מוגן, ושניכם נרדמים בכיף!!! (נא לא לקפוץ עלי בנושא תינוק במיטה, זה יצטרך לחכות לזמן אחר 
)
שבת שלום ומנוחה!
טוב....... סליחה נעמה ושירה
ברכה והצלחה לשניכם זה נשמע הדבר הכי טוב
לאט לאט...אור היום
אני הייתי מרדימה את הקטנה הרבה בהנקה- זה היה כ"כ קל וכייפי, שהיה קשה להתאפק - אבל החלטתי להפסיק עם זה (בגיל שבעה או שמונה חודשים), ולימדתי אותה בהדרגה (שאפרט אם תרצי) להירדם לידי כשאני לא משחקת איתה. אז נכון שאני כן נוגעת בה ומסתכלת עליה קצת- במיוחד בגלל שהיא אוהבת להתהפך ולהתיישב, וגם למשוך לי בחולצה- אבל היא נרדמת לבד בסופו של דבר. כן, היא מצליחה, ברוך ה'.
ומהנקה היא כבר לא נרדמת בכלל, אגב.
ממה שאת מתארת, לו הייתי במקומך, נשמע לי שהייתי הולכת על הרדמה בהנקה. זה יכול מאוד להקל עלייך בהווה, כי נשמע שהמצב לא הולך ומסתדר בעצמו ושמאוד קשה לכם (מסיבות מובנות מאוד).
תתחילי, תראי איך זה הולך, ואם תרצי- תפסיקי. הבחירה בידייך.
בהצלחה, יקרה.
שיטה שלמדתי מ'לישון בלי לבכות'/ אליזבט פנטליכרובי
להניק לפני השינה, וכשהתינוק ישנון אבל עוד לא ישן לגמרי להוציא בעדינות.
אם הוא מתעורר ומתעצבן, להחזיר אותו,
אחרי כמה פעמים שעושים את זה התינוק אמור להתרגל להרדם בפה ריק.
ככה את מרויחה שהוא נרגע מההנקה, אבל לא מתרגל שהוא חייב משהו בפה כדי לישון.
צריך בשביל זה סבלנות, אבל אצלנו זה עבד,
וזה גם עוזר שאם הם מתעוררים באמצע הלילה לא בשביל לינוק, הם לא צריכים את היניקה כדי לחזור לישון.
וואי, אני כל כך מזדהה איתך! ומזל שפתחת את השירשורחיפושית אדומה
כי לי היתה תקופה (בסביבות 8 חודשים) שהייתי מרדימה בלי הנקה (בעקבות היועצת שינה שדיברה על הירדמות עצמאית בלי סוף)- והלך בסדר ב"ה.
ולאחרונה השתנו שעות האוכל שלה, והיא הייתה אוכלת לפני שעת השינה - ונרדמת כמובן תוך כדי ההנקה.
ואני נלחצתי שעכשיו אני מקנה לה הרגל לא טוב, במיוחד אחרי שהיא כבר למדה להרדם בלי זה....
אז בשבוע האחרון ניסיתי להרגיל אותה שוב להרדם בלי הנקה - והיא ממש בכתה בכי קורע לב!
ועכשיו, אחרי מה שכולן פה אמרו לך - אני כבר לא מרגישה כל כך נורא להרדים אותה בהנקה, ונראה לי שאני אמשיך עם זה, כמו שבנות אמרו כאן, עד שהיא כבר לא תצטרך את זה בע"ה.
אבל יש לי שאלה קטנה - לפעמים אני לא כל כך לאה בחלב, והקטנה די מתעצבנת מזה, גם אם המטרה זה רק להירדם. אז זה אומר שזה לא רק משמש כמוצץ, אלא היא באתמ צריכה את החלב עצמו, לא?
ועוד שאלה:
היתה לי חברה שהבת שלה לא הסכימה ללכת לישון בלי הנקה עד גיל יחסית מאוחר - יותר משנתיים. איך נזהרים שזה לא יקרה?
ומה באמת בעניין ללמד את התינוק "הירדמות עצמאית" כמו שאמרה היועצת שינה כאן לא מזמן?
אשמח לתשובות!
אצלנו ...נעמה ושירה
ברגע שההנקה לא עוזרת להרדים אז אני עוברת לשלב שאור היום אמרה להניח לידי במיטה עם הרבה משחקים עד שהיא נרדמת
הכי קשה נראה לי זה לי כי אני לא צריכה לא להרדם לפניה ...
מכירות את הסיפור על האבא שהלך להשכיב את הילד לישון ואחרי כמה דקות האמא שומעת שקט היא נכנסת לחדר ורואה את האבא ישן הילד עושה ש........... 
אצלי מהרגע שהם הולכים ...קרוב לשנה ... בדר"כ הם גם רוצים ללכת לישון ליד האחים שלהם ...
זהו.. כבר אין לי מה לומר....אהבה של אימא
כלום לא עובד. כל השבת ניסיתי להרדים אותו בהנקה. במשך יום שלם הוא ישן במצטבר אולי(!) שעה... ואחר כך בלילה הוא לא נרדם, צרח צרח צרח.... כולנו ניסינו - אחותי, בעלי ואני... אני כבר יצאתי החוצה לסיבוב לבד, כי פשוט לא יכולתי יותר, עוד שנייה התחרפנתי....
כל השבת ניסיתי להרדים אותו בהנקה. הוא לא נרדם! וכשהוא נרדם סופסוף - הוא מתעורר כשאני באה להניח אותו במיטה... והכל חוזר מההתחלה... וזה קרה שוב ושוב ושוב... ניסיתי להוציא אותו לפני שהוא לגמרי נרדם, אחרי שהוא לגמרי נרדם... גם הבוקר, עם מוצץ, בלי מוצץ, במיטה שלו, בעריסה, בעגלה.... פשוט סיוט... לא יודעת מה נסגר. אני מרחמת עליו כל כך!! אתמול בלילה כבר העיניים שלו היו אדומותתתת מרוב חוסר שינה... וכלום לא מרדים אותו... היום בבוקר ניסיתי להרדים אותו שוב בהנקה, ולא הוצאתי אותו כדי לחכות שהוא יהיה רדום לחלוטין, אבל כבר הגב כאבבבב לי.... ואף פעם לא כאב לי הגב מההנקה... עכשיו כבר כואב לי הגב, וכואב לי העורף, והוא ער........
דיברתי עם יועצת שינה, היא רוצה 1000 שקל. אין לנו אפילו חצי מזה. אין לי, אין לי מאיפה להביא לה, זה לא הוגן.
כבר אין לי כוח להתפלל, נגמר לי כל הכוח. אני חסרת כוחות...
אני פשוט מרגישה אבודה.
אולי השינה זה רק סימפטום. והשורש שונה לחלוטין---בת מלך
תתחילו לשלול דברים שונים שיכולים להפריע לו לישון. מתתחלה, תעברו אחד אחד.
אפשר להעזר בטיפת אחות חלב כהתחלה לפחות...
טיטול? חם לו? קר לו? רעב? מיטה גדולה? מיטה קטנה?אהבה של אימא
לא אוהב את החדר? לא אוהב חושך? לא אוהב אור? רוצה שמיכה? לא רוצה שמיכה? עם בגדים? בלי בגדים? שערה שהסתובבה מסביב לאצבע? ברגל? ביד? עקיצת יתוש? רוצה מוצץ? לא רוצה מוצץ? מוצץ אחר? בקבוק עם מים? בקבוק בלי מים? חיתול? בובה? עגלה? ידיים? הנקה? ליטופים? שירים? מוזיקה שקטה? עם ששש..? בלי ששש..?
הכל ניסינו. ולא יומיים ולא שלושה...
תודה על הניסיון, נראה לי שזה פשוט משהו שצריך לקרות, בתקווה שאני לא אצא מדעתי עד שזה יעבור..
הייתי הולכת לאוסטאופתיוקטנה
גם אםאהבה של אימא
הוא היה מתפקד מצוין במשך היום? חייכן, זוחל, צוחק לכולם, משחק יפה, אוכל יפה... עד שצריך לישון?
גם אז? אם יש משהו שמציק לו אז למה זה קורה רק כשהוא צריך לישון?
כי כל היום אין לו זמן לתת למה שמציק לו ביטוי, הואבת מלך
עסוק בלחייך-לצחוק-לשחק-להסתכל-לאכול.
ובלילה, כשהיום נגמר וצריך לישון - זה יוצא.. שווה לבדוק גם לענ"ד.
אולי הוא ככה כי את לא רגועה...T.B
לפעמים זה קורה גם אצלי...אם אני לא רגועה ורוצה שהוא ירדם אז הוא לא מצליח.
ברגע שאני נרגעת ומנסה להרדים אותו בלי לחץ אז זה יותר מצליח ב"ה.
אלי הוא בכלל לא נרדם בהנקה, גם כי לא רציתי להרגיל אותו וגם כי פשוט זה לא קורה. ברגע שאני רואה שהוא כבר כמעט נרדם אני מניחה אותו במיטה, מכסה אותו, שמה לו מוצץ עם חיתול ליד ומנענעת את העריסה בעדינות ואחרי כמה זמן הוא נרדם. לפעמים אני ממשיכה לנענע עד שאני רואה שהוא נרדם ממש חזק.
רוב הפעמים זה מצליח.
הרבה הצלחה, מבינה את תסכולך!
אם ככה אולי אוזניים?יוקטנה
א-מ-א-ל-המתנסה
בדקות אלא ממש אני מתיישבת מול המחשב באפיסת כוחות
אחרי מאבק ממושך להרדים את הקטנצ'יק לא בהנקה.
זה לא הצליח פשוט בעלי חס עליי ולקח אותו לסיבוב בחוץ...
נראה לי אני פשוט יורדת מהעניין ומרדימה בהנקה.
הנה הם חזרו.... נרדם.
חויה מעניינת שעברתי שבוע שעבר..א.א.ק
פשוט לא הייתי קרוב למחשב - אז רק עכשיו מצליחה לשתף..
חגגנו לאמא שלי יומולדת בפארק - עם כל האחיינים שלי היה כיף מאוד!
העניין הוא שמהבוקר של אותו היום (חמישי) הייתי בעיר - הסתובבתי בחום, והגעתי רק אחרי כמה שעות הביתה..
הייתי עייפה - אכלתי צהרים - והלכתי לנוח..
אח"כ עוד עמדתי לחתוך ירקות למסיבה..
לקראת ערב - במסיבה עצמה - קיבלתי כאבי בטן חזקים חזקים (כמו כאבי מחזור, אבל חזקים רצח!) מרוב כאבים התחלתי לבכות..
כל זה היה בעיר - ואנחנו גרים ביישוב לא הכי קרוב (45 דק' נסיעה באוטו) ולנו אין (עדיין..) אוטו.. אז בעיקר בטרמפים..
אחרי המסיבה הלכתי לנוח אצל ההורים שלי, ולאט לאט הכאבים נחלשו,והיה יותר טוב, במקביל - בעלי פגש מישהו מהיישוב בערבית, אז חזרנו איתו ליישוב (וככה חסכנו את העמידה לטרמפים בעייפות הזו.)
מה זה היה?
כנראה שלא צירים מדומים (כי זה לא היה ב"גלים", אלא, כאב אחד ארוך, עם הקלות מידי פעם),
מה עוד יכול להיות??
נ.ב.
הכאב לא חזר מאז באותה עוצמה, אבל אותו סוג של כאב כן חזר..
איזה שבוע את?יפעת1
זה כן נשמע לי צירים,וגם מתאים לסיטואציה,חום עומס ,יום עם הרבה חוויות.
טוב שהלכת לנוח,וב"ה שהכל הסתדר עם הטרמפים..
במצב כזה אם את לפני שבוע 36 וגם אחרי לתזמן ולשתות המון ולנוח.
אם לפני 36 לצאת להיבדק.
בשורות טובות 
נשמעיהודיה מא"י
שהתייבשת, וזה גרם לך לצירים מוקדמים. אמיתיים.
בקיץ התייבשות היא גורםשכיח ללידה מוקדמת
תשמרי על עצמך
אולי שווה לך להיבדק?מה'
לראות שהכל בסדר? ,שזה לא משהו אחר מצירים?
אלה אם כן זה עבר וזהו.
בשורות טובות ורק שמחות
תודה לכולן על הדאגה...א.א.ק
שכחתי להוסיף.
שבוע 29,
באותו בוקר (במקרה!) היה לי תור אצל הרופאת נשים שלי, והיא עשתה לי אולטראסאונד, והיה בסדר גמור..
העובר השתולל והגיב יפה,
כבר עם הראש למטה...
עדיין כדאי ללכת להבדק אם יקרה שנית??
אם זה לא עובר במנוחה,מקלחת אויפעת1
אחרי שתיה מרובה..צריך להיבדק.
נראה לי שכן ...נעמה ושירה
לפעמים זה מעיד על מצוקה
אנחנו פשוט תאומות!!!טריונתאחרונה
א.א.ק- את ממש מגניבה!
נראה לי שאנחנו עוברות את הכול ביחד... באותם שלבים פחות או יותר...
אז ככה- כפי שאת כבר בטח יודעת- גם אני בשבוע 28-29,
(אני לא ממש עוכבת... מתי את צריכה ללדת? ככה אולי גם אני אתאפס על עצמי...),
ובתחילת שבוע שעבר היו לי 3 ימים של כאבי בטן וגב מטורפים ממש!
זה לא הייתה הרגשה של כאבי מחזור, אלא יותר של "סכינים" כאלו שדוקרים אותי מהגב ועד לחזה,
בעוצמה ממש חזקה ובגלים כאלו שמדי פעם באו ומדי פעם נחלשו קצת...
לא יכולתי לשבת ושום תנוחה לא הייתה לי נוחה... התפתלתי מכאבים, הרגשתי קוצר נשימה ולא ידעתי מה לעשות...
בדיוק אז דיברתי עם חמותי ואז היא אמרה לי שאני צריכה ללכת להיבדק או לפחות להתקשר למרפאה...
היא נלחצה עלי ממש!... למרות שהיא אמרה לי שהיא חושבת שזה הגיוני בשלב הזה של ההריון...
בקיצור- התקשרתי לאחות ביישוב (-גמני, בדיוק כמוך, גרה ביישוב "חור" שמבודד מכל עיר קרובה,
וכמובן מכל קופת חולים ורופא נגיש... וכן, גמני חיה על טרמפים ברוב נסיעותיי!!! משתתפת בהרגשתך!)
האחות בישוב שאלה אותי באיזה שבוע אני ואמרתי לה 27 בערך... תיארתי לה את ההרגשה ואת ה"סכינים" שחותכים אותי בגב ובבטן למעלה ממש חזק.
האחות אמרה לי שזה טבעי בשלב הזה של ההריון... היא הסבירה לי שבשבועות האלו העובר מטפס ועולה למעלה בבטן ומגיע כמעט עד עצם בית החזה (באמצע... שם הכי כאב לי...), ושם יש את הסרעפת והריאות וכל איברי הנשימה, ולכן כל האזור הזה עכשיו מתרחב וזז כדי לפנות מקום לעובר, ולכן יש שם כאבים חזקים שבאים בגלים וגם קשיי נשימה מדי פעם... היא אמרה שכל הצלעות בחזה ובבטן זזות ומתרחבות עכשיו ולכן יש לפעמים כאבים...
(אני מקווה שהבנתי אותה והסברתי את זה נכון... אם לא- קבלי התנצלות! רק רציתי להרגיע ולעודד...)
האחות אמרה לי שאין כל כך מה לעשות, והיא רק יכולה להעציע לי לישון על 2 כריות כדי להגביה את הראש והחזה קצת... וגם אם יש לי גלים של כאב מדי פעם היא ממליצה לי למתוח את הגב ולהשען אחורה, ועדיף שלא להתכופף ולהתכווץ קדימה (כמו שעשיתי עד עכשיו...).
בקיצור- החלק השמח של הסיפור הוא שב"ה הכאבים כמעט עברו לגמרי, בלי שעשיתי כלום, ובימים האחרונים אני מרגישה מצוין, בריאה ושלמה!!!
בקרוב אצלך בע"ה- כמה שיותר מהר ובקלות!
(רק הערה קטנה- כדי למנוע חוסר הבנה- האחות אמרה לי שאם הכאבים בכל זאת מתגברים וממשיכים, כן כדאי לבוא ולהיבדק...)
המשך הריון קל ושמח, ובשורות טובות לכולנו!!!!
שיניים וחום...אור היום
זה עובר מתישהו, נכון?
כבר יומיים וחצי יש לבת שלי חום (38.3 בממוצע, לפני נר), והיא רגישה קצת או הרבה יותר מהרגיל, ורוצה חברה או ידיים הרבה, וזה קשה. בעיקר לראות אותה כ"כ רגישה ומסכנה (ככה היא נראית בעיניי כשהיא רגישה כ"כ ובוכה מדברים קטנים).
והתחילה לצאת לה שן ראשונה, בשעה טובה, אז אני מניחה שזה קשור.
תוך כמה זמן זה עובר?
וכל עידוד או חיבוק יתקבל בברכה...
איזה כיף שהיא התחילהנעמה ושירה
בדר"כ אחרי 3 ימים החום יורד לפחות אצלי
זה לא קל אבל בסוף עובר..חמניה
קבלי חיבוק ו-
תודה לכן, יקרות...אור היום
ובסוף התברר שיש לה אדמדמת (מחלה שמתחילה אחרי שהחום עובר). והיא אדומה ופורחת מאוד. העיקר שאנחנו יודעים מה זה עכשיו.
שיהיה שבוע טוב.
מקווה שזה מעודדמה'
אומרים שאדמדמת ,כמו שאר מחלות ילדות,עוזרת לגוף להתחסן כנגד דברים קשים הרבה יותר.
רפואה שלמה מהרה
אכן מעודד! תודה!אור היום
עכשיו זה מתחיל לרדת (המצח כבר חוזר לעצמו, ברוך ה' ), ואני מתחילה להעריך כמה זה כיף לראות את הקטנה הזו יפה כמו שהיא תמיד, עם פחות אדום ואדמדום על הפנים...
מוכר לנו היה אחרי התכווצות שני .... ב"ה נעמה ושירה
מה זה התכווצות שני?אור היוםאחרונה
הצילו!!!יראת
למי שכבר יודעת אני במעקב הריון שבוע 37 ויומיים מחשש לעובר קצת קטן ומיעוט מים. שבוע שעבר הייתי ביום חמישי הייתי היום ורוצים שאני יבוא ביום רביעי הכל בסדר העובר בסדר והמים בסדר אני לא מבינה מה הם רוצים ממני ?! אני רוצה ללדת כבר אף אחד לא מבין אותי אמא שלי אומרת שזה יבוא מתי שיבוא הרב אומר שיש לי עוד זמן... זה לא שאין כלום יש צירים אבל לא סדירים אני מרגישה אותם בגב הם משתקים לי את הרגליים ולא נותנים לי מנוחה בלילה אני גמורה מכל הריצות האלה דיברתי עם הרופא שלי שהוא מומחה בצפת ד"ר יובל עוז מי שמכירה והוא אמר שבתכלס אני בשבוע שאני יכולה ללדת אבל הוא רוצה שאני יבוא ביום רביעי אני כ"כ מבולבלת אני לא יודעת למי להקשיב וארף אחד לא מכיר את התחושה הזאת של חודש תשיעי שאת רוצה כבר ללדת ולדעת שהכל בסדר ולהחזיק אותו כבר על הידיים. הרב אומר שאסור לזרז עם אין התפתחות של לידה בקיצור אני בתסכול עמוק ובבלבלות . כנראה זה המינוס של מי שגר שתי שניות מבית החולים.
וואי נשמהמה'
כנראה שהקטנציק שלך צדיק רציני,כי לפום צערא אגרא,
ממש מזדהה איתך,ככה בערך הרגשתי בסוף ההריון הקודם ולפי איך שחיכינו לו ,אני כמעט בטוחה שילדתי את המשיח 
רק שלא יהיו אי הבנות...יוקטנהאחרונה
דבר ראשון אני מזדהה עמוקות עם התחושה שלך! אני סופרת דקות כמעט כל הריון משבוע 30, והי לי הריונות שסחבתי עד 42 
לגבי "זרוז" - השם מאוד מטעה. אם אין התחלה של תהליך של לידה, לרוב ה"זרוז" הזה יהיה בעיקר "שיבוש" של הלידה (מעלה את הסיכון לסיים בלידת וואקום או קיסרי, חלילה). ה"זרוז" יכול להיות תהליך מאוד מציק וכואב, ולהימשך מספר ימים (ולילות, בל נשכח). הגוף שלנו לא פראייר. הוא תוכנן לשמור ולהגן על הריונות, וההתקפות של הזרוז נכשלות. מה יוצא? גם הלידה לא זורזה, גם עברת סבל של מספר ימים, וגם הלידה חלילה השתבשה וסיימת עם קיסרי, חלילה.
אז אם יש צורך - חובה! וב"ה שיש את האפשרות להתערב!
אבל אם אין צורך, אז כמו אנטיביוטיקה: כשצריך אז זה חשוב, וכשלא צריך זה סתם מזיק!
החוכמה היא לדעת מתי באמת יש צורך בזירוז. לצורך קבלת ההחלטה (וההחלטה היא רק שלך), את נעזרת בממצאי הבדיקות הרפואיות, בהרגשה שלך הפנימית, וכמו שהבנתי, גם בעצה של רב.
מאחלת לידה טובה, בעיתה, ותינוק בריא ושלם ומתוק! 
עד כמה זה נורא לשתות הרבה קולה בהריון?ddba
הקולה ממריצה אותי ולכן אני שותה המון, השאלה אם זה ממש לא בריא בהריון או שזה רק לי?
יש שאלה דומה למעלה על נס קפהיפעת1
שוב הבעיה זה הקפאין..הכל מותר אבל במינון.
קולה מאד מאד מאד לא בריאה תמיד!זנגויל-לימון
ועוד יותר בהריון, כי היא עוברת גם לעובר הקטן שלך (חוץ מזה שקפאין
זה בכל מקרה לא טוב לו)
+מנטוס ,פיצוץ לבטן : )מה'אחרונה
אז ככה...נמו.
יום חמישי, אחרי משמרת קשה בעבודה, אני מוצאת את עצמי מותשת ומרגישה ממש רע... יושבת לנוח ופשוט לא מצליחה לקום. בעלי כבר חוצה חצי עיר בשביל להגיע אלי ואחרי שיחה עם הרופא הפרטי (אבא כמובן) נוסעים לטרם.
הרופא בטרם מזהה צירים (שבוע 30!) נותן תרופה ואומר שאם יחזרו לפנות למיון... אנחנו כמו ילדים טובים נשארים לשעה בקרבת מקום (כדי לא לנסוע הביתה ולגלות שצריך לחזור לבית חולים) ואכן במהרה - הצירים שבים...
נוסעים למיון (כבר 12 בלילה) ומבלים לילה שלם בחדר לידה (שוב תרופות, מוניטור, אולטראסאונד - שלא יהיה משעמם) משוחררים בבוקר (בעצם כבר כמעט צהריים ועוד לא ישנו)... שבת נחים אצל ההורים - אבל מה? הצירים חוזרים. בדיקה ביום ראשון בבוקר אצל הרופאה כבר מחזירה אותי שוב למיון בחשד לקיצור צוואר הרחם (הצילו!)...
ב"ה הפעם הביקור קצר בהרבה וגם שוחררתי הביתה - בינתיים רק מנוחה ומעקב...
סתם רציתי לשתף... אבל עיקר התובנות שלי הן מהלילה המסעיר. לא מאחלת לאף אחת, אבל אם כבר ביליתי לילה שלם אם יולדות (או אוטוטו יולדות) עכשיו קצת יותר קל לי להבין מה בדיוק הן עוברות - ואם עד עכשיו הייתי אופטימית - לא ברור לי איך אני אעבור את זה...
אני בקושי עברתי את הלילה מרוב שהייתי מותשת, וצפיתי בכל כך הרבה נשים שלילה שלם נאבקו בכאבים, חיכו לחדרי לידה, חיכו לאפידורל שבושש לבוא... וממש סבלו.. .ואני חשבתי שנכון, קשה, אבל זה יכול להיות חוויה ובעז"ה לא אקח אפידורל...
אולי הלידה עצמה שהתינוק כבר יוצא יכולה להיות חוויה (?) אבל כל השעות שלפני כן - שעות בלתי נגמרות של המתנה וכאבים??????
מחכה לעצותיכן המרגיעות
זה קשה, אבל שווה...כרובי
וגם , לפחות אצלי, אחר כך הזכרון של הכאב מתעמעם, והילד ב"ה נשאר, וגדל ופורח,
חוץ מזה, שזו עסקה שווה- כואב כמה שעות (טוב, או הרבה שעות) ואחר כך יש ילד, עוד נשמה טהורה בעולם ובמשפחה.
הכאב הוא לא אינסופי, בלידה קשה לזכור את זה, אבל לכאב הזה יש סוף, וככל שיותר כואב, ככה הסוף קרוב.
שיהיה המון בהצלחה!
ועוד משהו- כשמדברים על חוויה בלידה, לא נראה לי שיש מישהו שמתכוון שזה לא כואב, אלא שהכאב הזה יכול להביא אותך למקומות אמיתיים ומיוחדים בנפש, של בטחון בה', של קבלה עצמית, של צפיה ושמחה בתינוק, של געגוע, להרגיש את העוצמה של מעגל החיים, ולהיות חלק ממנו- מהיצירה של הקב"ה.
והשעות של ההמתנה עושות את החריש העמוק הזה בלב, אז הכי מרגישים כמה אני צריכה את ה', וכמה אני בידים שלו, ואני לא יודעת כלום מהחיים שלי, וכמה שאני חושבת שאני מנהלת את העולם, זה כל כך לא נכון.
וכמה הגוף שה' ברא לי הוא מופלא, ואיך הוא יודע את המלאכה- ללדת בדרכו שלו, ואיך הכל קורה גם בלי שאתערב ואעשה משהו, אני רק מכבדת את הגוף שלי ומקשיבה לו, מה הוא אומר לי לעשות עכשיו.
אני בורג במכונה ענקית.
מה שכרובי אמרה וגם...יוקטנה
בלידה יש הורמונים אחרים לגמרי! את היית בחרדות, והורמונים של לידה זה חגיגה (במיוחד בהתחלת הלידה).
ב"ה שנבדקת,והכל בסדר עכשיו.יפעת1
בשבוע כזה זה באמת לא חוויה משהו..וגם לא הזמן,אבל זה סוג של הכנה ללידה.
את בטח מתחילה בקרוב הכנה ללידה ושם תקבלי כלים איך להתמודד עם צירי הלידה,כן,גם כזה לוקח שעות..
בעזרת,תנוחות,נשימות,הרפיה,מגע,דמיון מודרך,וסביבה תומכת.
וגם אם בסוף תקחי אפידורל שתהיי שלמה עם ההחלטה,ושיתן לך כוחות להמשך הלידה...
הכי חשוב שאת והתינוק תהיו בריאים!!
ווא כרובי "כל מילה סוכר.." : )מה'אחרונה
סיפור לידה אופטימימה'
מאחלת לכככוווולללן
סיפור הלידה של המתוקון החמישי שלי.זאת הלידה הכי מבורכת שהיתה לי ,
הסיפור די קצרצר כי כך היתה הלידה ב"ה
ביום שישי ,יום קודם נסענו לבית החולים,בגלל צירים,אבל אמרו לנו שזה לא מתחיל בכלל.ב"ה כנראה שיצאנו ידי חובה בזה..
ביום שבת בבוקר התעוררתי עם צירונים אבל לא התרגשתי מהם,התרגלתי ,המשכתי כרגיל הם לא כל כך עזבו אותי אז ניסיתי לנוח,לשתות וכו' אמרתי לבעלי אבל שנינו לא התרגשנו,גם כי היינו כבר רגילים לצירונים וגם כי עוד היו לי שבועיים לתאריך.חוצ"מ שזה היה שבת אז לא נוסעים אם לא ממש בטוחים.אז ביליתי לי את השבת בבית בכיף עם כל הפינוקים של שבת,עם הילדים ועם ספר תהילים-שיהיה,לקראת סעודה שלישית כבר איבדתי את התיאבון (נדמה לי שזה הפעם היחידה שלא אכלתי ס.שלישית) והתחלתי לקלוט שזה רציני,הלכתי לנוח במיטה וברגע שקלטתי שאני נושכת את הכרית מכאב הבנתי שזהו זה,קראתי לבעלי שיפזר את הילדים אצל השכנים ,בינתיים התקלחתי ונסענו.
בדרך הצירים הלכו התעצמו (שמעתי פעם שהנסיעה באמת יכולה להשפיע) השבת כבר יצאה ,בעלי הדליק לי מוסיקה וככה עזר לי להעביר את הצירים בחיוך ושיר (אברהם פריד ,ממליצה) ובזמן שאני מעבירה אותם במוזיקה ונשימות הוא פירפר בכביש ,ועקף פקקים ומחסומים,(וב"ה שכך עשה כי לשנינו באמת לא היה מושג עד כמה הלידה קרובה)
הגענו לביה"ח אני ירדתי בכניסה והוא הלך לחנות,אחרי כמה צעדים היה לי ציר ממש כואב אז נעמדתי שם עד שבעלי יבוא,הוא הגיע ותמך בי בדרך,עד היום קשה לי לקלוט שככה הלכתי ועליתי מדרגות (די הרבה) אבל שוב לשנינו לא היה מושג ,אני זוכרת שלפני שנכנסנו לחדרי לידה אמרתי לבעלי שאין לי כוח ובטח זה יקח מלא זמן..
המילדת שקיבלה אותי התחילה לתשאל אותי כדי למלא גיליון ופתאום הרגשתי שהוא יוצא,ישר היא העלתה אותי על מיטה בקבלה,סגרה וילון ותוך שתי דקות , המתוקון היה בחוץ.
ככה בלי בדיקות כואבות,בלי דקירות,חוקן וכו' אפילו בצניעות יחסית ,ממש כמו שהתפללתי, פשוט להגיע וללדת צ'יק צ'ק.
מקווה שזה יעודד פה מישהי .אמנם הלידות האחרות היו יותר קשות אבל מבטיחה לכן,כולן היו מלאות בניסים...וגם בסופן תמיד קיבלתי לידיים נס קטנטן גדול
ב"ה איזו לידה נחמדת יוקטנה
וואו איזה סיפור נהדר..יפעת1
שתזכו לגדלו בנחת,בריאות ושמחה..
שפע של חלב!
תודה על השיתוף
וואוו, כולי התפעלות!אור77
איזה חסד! ב"ה! המון שמחה ובריאות לך ולוולד!
ב"ה איזו לידה מדהימהשמחה ואושר
המון נחת ושמחה תמיד
תודה מתוקותמה'
סליחה אם לא הבהרתי מספיק-הסיפור לא טרי,"הוולד" המתוק כבר בן שלוש ,
אבל עדיין סיפור ששווא לזכור ולהתעודד ממנו.
שתהינה לידות קלות וחיים מבורכים לכולנו.
באמת מעודדאורה*
הלוואי על כולן כזאת לידה!!! אמן!!!
היי מה' ...זה מה שרציתי לשאולאנונימי (פותח)
אותך הסיפור הזה על הלידה החמישית שלך נכון?! ולמטה ראיתי שענית לעדי על הפחד מהלידה השישית, ועכשיו אמרת עוד 7 חודשים שוב ללדת אז הבנתי נכון שהשביעי ב"ה בדרך.. אם כן רק שמחה ובריאות, ידיים מלאות ויישר כח על החוזק לגדל אותם.
אם בא לך ולא איכפת לך תני טיפים איך עושים זאת, על הקשיים, השמחה, העייפות, להעניק לכל אחד ואחת את צורכו ואיך הזוגיות מסתדרת עם כל זה.. וב"ה חוץ מתפילות וחסדי ה' מה עוד??????. לפי ראות ענייך.
תודה רק שמחות
כן חיברת יפה את הפאזלמה'
ב"ה אני כבר מצפה לשביעי,אבל באמת שאני לא כזאת מומחית מדופלמת,פשוט מנסה לזרום עם מה שיש וכל הזמן משתדלת ללמוד ולהשתפר ,כמו כולם לא?
האמת שכנראה שכמו שכל ילד בא עם 'פיתו בסלו' כלומר שיחד איתו יורד לו כל השפע שנקצב לו ,אז כניראה שככה גם בקשר לאבאמא שלו שיחד איתו מקבלים את הכוחות והאהבה שהוא צריך,אין לי הסבר הגיוני אחר לפלא הזה.לא שזה קלי קלות,ממש לא,אבל לאט לאט לומדים להסתדר ולהנות יותר.
ניראה לי שכמו בכל עיניין מאוד חשוב איך מסתכלים על זה,ככל שאני מפנימה איזה מתנה אדירה זה כל ילד אז אני מקטרת קצת פחות .
בקשר לזוגיות,מה השאלה?ברור שעם כל ילד הזוגיות יותר עמוקה ומשמעותית כי "בניין הנשמות" שהרמנו גודל.וחוצ"מ שיש בזה עוד הרבה שיכול לקרב ,אבל מצטערת כרגע חייבת ללכת,הבית קורא לי...
גם אני מתפעלת!אור77
באמת איך אתן עושות את זה?
הלוואי והיו לי הכוחות!
הלוואי והיו לי הכוחות!
רוצה לקרוא עוד סיפורי לידות..יפעת1
איזה כיף לשמוע! מזל טוב והרבה נחת!אודי-ה
איזה יופי, ממש עושה חשק ללדת..כרובי
נשמע מהמם אבל עדיין לא עושה חשק ללדת שירשור
כרובי, נסחפת..
מתוקתי, עם הבטן השמנה שלי-כרוביאחרונה
אני לא צריכה הרבה כדי שיתחשק לי ללדת כבר...
אמאלההביצה שהתחפשה
בס"ד
חלמתי בלילה שהתחילו לי צירים
והתקשרתי ליפעת והיא לא ענתה
ובעלי גם לא ענה
ובסוף כמעט הלכתי ללדת לבד
עד שהתעוררתי
זה היה מבהיל....
זה בסדרמה'
גם לי יש לפעמים חלומות מפחידים לפני לידה,להרבה יש,להילחץ מהלידה זה נורמלי לגמרי (כמובן שעדיף להרגיע כמה שאפשר)
אם זה עדיין מלחיץ אותך את יכולה לעשות הטבת חלום או לתת צדקה (במקום צום-שבד"כ אומרים שטוב צום לבטל חלום כאש לנעורת,אבל בהריון אפשר בהחלט לוותר על זה ולתת צדקה במקום) יש בחלק מהסידורים נוסח תפילה על חלום רע,ברור שאני לא רב ,רק אומרת לך מה שידוע לי...
ראיתי פעם בשו"ת של רב שאמר שהכל הולך אחרי הפירוש,אם את נותנת לו פירוש טוב,למשל אומרת "חלום טוב חלום שלום" אז בע"ה באמת החלום הוא לסימנא טבה.
חלום טוב חלום שלום
או חלומות שווא ידברון 3 פעמיםנעמה ושירהאחרונה
נראה לך שאני לא יענה לך יפעת1
את מתקרבת ללידה,וחלומות זה חלק מהתהליך..
סיפור הלידה שלי...גולנית
בס"ד
הייתי בהיריון שני, כל ההיריון היתי בסרטים ולחצים מהלידה בגלל שלידה ראשונה הייתה לי נוראית, 28 שעות (ירידת מים) צירים ללא פתיחה מספיקה לאפידורל קרעים חתכים ולכן תפרים רבים והחלמה מאוד מאוד קשה...
פחדתי כ"כ והתפללתי המון ועשיתי את כל הסגולות האפשריות..
הייתי בטוחה שאלד בשבוע 37, כמו שילדתי פעם שעברה, אבל הפלא ופלא עובר לו שבוע ועוד אחד ועוד אחד, ואני כלום שום סימן... עברתי כבר ת'תאריך והתחלתי להלחץ... לא הבנתי מה קורה לי... כי היה לי ברור שאני אלד מוקדם (מכאן ללמוד כל היריון זה משהו אחר לגמרי) בוקר אחד בשבוע 40++++ התקשרתי לבעלי, הוא שאל נו את בדרך כבר ללדת? ואני כהרגלי אומרת לו.. היו צירים בלילה בקטנה אבל לא סדירים... בעלי מתבאס... יוווואווווווו טוב ב"ה... (נמאס לו לראות אותי סובלת... ככה הוא טען=)) דקה אחרי שאני מסיימת לדבר איתו אני קמה מהמיטה ובלופ נהרות נהרות נהרות של מים... אני מתקשרת אליו בוא דחוף, ירידת מים בטירוף... הוא בא בינתיים התקלחתי.. ונכנסתי להיסטריה לסרט של הלידה שעברה... התארגנו... הוא מרגיע אותי, אומר לי את סתם בלחץ.. תירגעי יהיה בסדר... מתחילים ליסוע לבית חולים וזה מתחיל בבום צירים, הם נסבלים ביותר כל ציר אני מחזיקה בידית של האוטו למעלה ומתייסרת קלות... בעלי כמו כל גבר טיפוסי מדליק ת'אותות של המצוקה באוטו ומתחיל לתת רייס, אני אומרת לו שלא התלהב וזה בינתיים נסבל והוא לא חייב לטוס אבל הוא כמו ילד בקטעים האלה חושב זה סרט ונהנה... אנחנו מגיעים לבית חולים ב-11 ועשרים והצירים מתחזקים אני שואלת ת'מאבטח דחוף מיון יולדות הוא מכוון אותי, אנחנו מגיעים לקומה ואז אני ממרגישה כאבי תופת ומתחילה לצרוח ולבכות, בעלי מרגיע אותי שואל אם להביא כיסא גלגלים, הציר נעצר ואני אומרת לו אני רוצה אפידורל ורצה למיון! בינתיים הוא פותח תיק אני נכנסת ומתחילה לבכות תביאו לי אפידורל ירידת מים וצירים בטירוף בבקשה... אני סובלת דוחפים אותי איכשהו לחדר לידה... והצירים רק מתחזקים ואני צורחת, המיילדות מקסימות אומרות שאני ב-3 קוראות למרדים ובינתיים מחברים אותי למוניטור ולעירוי... אני צורחת לקדוש ברוך הוא שיציל אותי, ושעשינו הסכם שהפעם לא יכאב לי, המיילדת צוחקת הסכם מעניין... אני מרגישה שעוד ציר ואנלא שורדת יותר. זה פשוט כואב כ"כ. , ואני קוראת למר אפידורל...... כל גבר שעובר אני שואלת אותו אתה זה מהאפידורל, בחייאת תגמול אותי מיסורי... המיילדת מבטיחה שהוא בדרך ושאנלא אזוז כי היא צריכה לעשות מוניטור... המרדים עוד שניה פה ואז אני צורחת שאני מרגישה שיש לי לחץ בטירוף, בודקים שוב אני ב-5 ראש ממש למטה... המרדים בא ב-12 וקצת מכין הכל ממני מבקשים שאנלא אזוז, את בעלי אנלא רואה בכלל, הוא ממתין איפשהו נראה לי שכח שאני בלידה, שיהיה בריא... ופתאם הוא נזכר לדפוק בדלת ולבקש להיכנס אומרים לו לא, הוא מזריק ת'אפידורל וכל רגע שהוא לא מזריק אני מרגישה צירים מטורפים, שלא הרגשתי לידה קודמת... הוא הולך אני מתנשפת שואל אותי את מרגישה שזה מתחיל להשפיע ואני צורחת לבעלי הראש בחוץ תקרא למיילדת... המיילדת טסה בודקת פתיחה היא קצת בשוק והיא אומרת שאני בלידה... אני אומרת לה אין מצב, בואי נחכה כמה דק' שהאפידורל ישפיע, היא אומרת לא חמודה שלי את יולדת קדימה, ללחוץ... אני מסתכלת על בעלי ואומרת לו ,אבל אבל אבל....... ואז מגיע ציר ואני לוחצת ודוחפת ולוחצת שוב ולוחצת פעם שלישית ומרגישה שריפה ופתאם 12 ורבע והקטנה בחוץ... פחות משעה מרגע הגעתי לבית החולים וילדתי, לידה ללא חתכים ללא תפרים ב"ה!!! מאחלת לכל בנות ישראל את הלידה שלי... ב"ה בשורות טובות.... תתפללו כל ההריון תעשו את כל הסגולות שיש ללידה קלה, תאמינו בסגולות ה' ישלח גם לכם לידה של תרנגולת... כמעט =)
וואו מטורףףףף!!!!אהבה של אימא
מזל טוב!! איזה לידה סוף הדרך!!!
את כותבת ממש חמוד, נהנתי לקרוא, הרגשתי ממש את כל הלחץ!!
ב"ה שהתפילות עזרו! תהני מהנסיכה הקטנה
וואו איזה סיפור..יפעת1
לידה מהירה..
שתזכו לגדלה בנחת,בריאות ושמחה..
שפע של חלב.
תודה על השיתוף
אשרייך!אור77
איך התרגשתי לקרוא! בבריאות ובנחת!
בבריאות ובנחת!קורעת מצחוק D: מזל טוב!יוקטנה
מזל טוב! רק נחת!שירה שירים
היה כיף לקרוא
תודה ששיתפת.
כיף לקרוא סיפורים כאלה!!הביצה שהתחפשה
בס"ד
תודה!
שיהיה לך מהם רק נחת יהודית והמון שמחה!
סיפור מדהים! מזל טוב והרבה נחת!!אם הבנים12
וואו מזל טוב ענקמה'
איזה יופי!תְכלת
מזל טוב יקרה.
עכשיו יש לך הוכחה שגם כל לידה היא שונה (ולא רק כל היריון).
בע"ה שכל הלידות שלך יהיו ככה.
גידול קל מתוך נחת ושמחה.
סיפור נהדר! ומזל טוב!אור היום
וואי כל הלב שלי דפק תוך כדי קריאהddbaאחרונה
מצחיק שבטח האפידורל נועיל לך לכאבים שלאחר הלידה
המון מזלטוב נחת החלמה מהירה כמו הלידה
ובע"הבקרוב לכולן לידות בריאות ומהירות
שימור דם טבוריאחת ש...
חברה שאבא שלה רופא סיפרה לי בשבת
ששימור דם טבורי נכנס לסל התרופות.
כלומר שכל תינוק שנולד שומרים לו את הדם הטבורי, (ולא בבנק הכללי)
ולא כמו שהיה עד עכשיו שהיה צריך לשלם על זה הון...
שמעתם משהו על זה?
נכון??
הלוואי..
לא שמעתי על זה..יפעת1אחרונה
נכון מהליווי האחרון אתמול ביום שישי..אשמח אם יש לך יותר פרטים.
אין לי מושג מה זה ציריםיראת
אין לי מושג מה זה צירים וזה מתחיל להלחיץ אותי אני בשבוע 37 ויומיים הבטן שלי מתקשה בערך כל 10 דקות וכואב לי הגב ממש חזקים והקטע הוא שזה לא כאבים של מחזור ויש לי כאבים בבטן למטה מצד ימין מאתמול גם בלידה קודמת אני לא זוכרת שהצירים שלי היו נוראיים בקיצור אני לא יודעת מה לעשות ??? אולטראסאונד כל יומיים יכול להזיק לעובר??? אשמח א תענו בהקדם אני ממש לחוצה
קודם כלנעמה ושירה
נשימה עמוקה מיד אח"כ לכי לעשות מוניטור שמה יגדו לך מה רמת הצירים מתחת ל100 זה לא נחשב ציר רציני .גם אפשר שיעשו שיבדקו באיזה שלב את .
לפי זה תראי אם את כזאת שאין לה צירים כואבים .דבר ראשון ב"ה צדיקה
דבר שני את לא כמו כל אחת ולכן לא כדאי לקחת את הסיכון תלכי היום תבדקי תהי רגועה וזהו
זה נשמע קרוב איזה כיף
מה שאת מתארת נשמע כמו ציריםיפעת1
בטן מתקשה כאבי גב תחתון /בטן תחותונה.. לנסות לתזמן כל 5 דק' ציר באורך של קדה,במשך שעה זה הזמן לצאת לביה"ח..
שיהיה בקלות בע"ה ובידיים מלאות!
לגבי התזמון:+mp8
לא הייתי מסתמכת רק על זה.
באופן אישי- אני הגעתי ללידה גם עם צירים של פעם ב-10 דק'.
ואצלי הם אף פעם לא מסודרים ולא הולכים לפי הכללים עד הלידה עצמה.
כך ששווה לקפוץ לעשות מוניטור- ולא רק לחכות שהזמנים שלהם יצטמצמו.
בשורות טובות!!
נכון,זה לא רק התיזמוןיפעת1אחרונה
זה יכול להיות בלידות חוזרות גם לא סדיר ולהוביל ללידה,חשוב לראות את אורך הציר,ושזה יותר כואב לך,ואם יש אפשרות להיבדק זה מצויין.
תרופה פגת תוקף, מה דעתכם?ביצת עין
יש לי בבית חבילה של חומצה פולית שעברה זמנה, האם לדעתכם זה קריטי? כדאי? מזיק?
עצתכם בבקשה...
(יוצא לי כל פעם מחדש לקנות קופסא חדשה משתמשת נשאר ואז זורקת, לא חבל???)
תשאלי במכון טרטולוגי. (ותספרי לנו!)יוקטנה
מה זה?אור77
לא טרגי.סולמית
תסתכלי על הכדורים. אם הם שלמים ולא מתפוררים, תקחי.
צבא ארה"ב ערך פעם מחקר על תרופות פגות תוקף. 90% מהן, 15 שנה אחרי התאריך היו בסדר.
תשתמשי בחוש הריח והראיה...
הכל תקיןיפעת1
מעל 140 זה מראה חשש לסוכרת הריון.
המוגלובין 11 זה בסדר,תתחילי לקחת ברזל.
עד שאחותו תענה לך (או מישהי אחרת שיודעת)אודי-ה
אני אגיד לך שלמיטב זכרוני התוצאות האלה בסדר גמור.
בדיקת סוכר תקינה, המוגלובין תלוי בשבוע שלךrinrinאחרונה
כדאי שתקחי ברזל כדי שלא תגיעי ללידה עם פחות ותצאי עם עוד פחות.
אחת שיודעת - לפי בקשתה של אודי-ה
מיעוט מי שפיריראת
כמות מים 5-5.5 זה תקין או שזה מיעוט? אני בשבוע 37 סוחבת מיעוט מים כבר 3שבועות שבוע שעבר הכמות הייתה 4-5 מה עושים??
זה באמת מעט מאוד...יוקטנה
למרבה הצער לא ניתן להשפיע על כמות המים
אני מבינה שהחלטת בינתיים לא לעבור השראת לידה - אני מקווה שאת חשה בטוב ושהתינוק חש בטוב גם הוא
אולי בכל זאת, תנסי לנוח הרבה מאוד, וגם "דמיון מודרך" תראי בדמיונך מפלי מים ששוטפים ברכות את התינוק שלך ברחם
אני חייבת לציין שהמים אינם הבעיה, מכיוון שתינוק איננו דג.
החשש הוא שאם השילייה לא מייצרת די מים, זה סימן שהיא גם לא מזרימה מספיק דם אל התינוק, חלילה, ולא מספקת את צרכיו.
מעט בהחלט. ודעתי שונה מיוקטנה:אחותו
בחודש תשיעי אין מושג של "הריון בסיכון"
אם יש סיכון- אז ללדת!
בחוץ אפשר לטפל יותר טוב מאשר כשהוא בפנים.
אם אתם מעוניינים בהיתר של רב לצורך העניין הייתי ממליצה לגשת לרופא יר"ש ולקבל ממנו חוות דעת
חלילה דעתי איננה ללדת או לא ללדתיוקטנה
דעתי היא שההחלטה צריכה להיות של האמא, ולא של אף אחד אחר
ושוב... הייתי בחדר לידהיראת
עשו הערכת משקל ויצא תקין וכמות המים 7-8 אני לא מבינה למה הם רוצים אותי ביום שני לדיון על זירוז לידה???
ב"ה! איזה יופי!יוקטנה
וואו בטח זה הרגיע אתכם
הם רוצים כי זה הנוהל במקרים כאלה.
כמובן אתם לא חייבים להסכים, ולא יבוא שוטר בכח לקחת אותך לחדר לידה חלילה.
אתם יכולים לאסוף את כל הנתונים שיצאו בבדיקות, לשאול את כל השאלות שיש לכם את הצוות הרפואי, ואז לחשוב גם איך את מרגישה: אם את מרגישה שהכל בסדר, שהתינוק חש בטוב, ושההריון יכול להמשיך, ואז להחליט אם את הולכת לפי הנוהל, או מחליטה שלא לקבל את המלצת הרופאים (שכן זו רק המלצה ואת מחליטה אם ללכת על פיה או לא), ולהמשיך ולחכות שהלידה תתפתח מעצמה.
מאחלת שהלידה תתפתח בקרוב, כך שלא תצטרכי להתלבט כל כך הרבה
תרגישו טוב!
היה לי סיפור דומהאיזה יום שמח
חצי מחדש תשיעי הסתובבתי עם 7 ואמרו לי שרק כשזה פחות מ 5 מילדים...
יילדו אותי כשהמים עמדו על 3 בלידה לא פשוטה(לא מאחלת לך בכלל)
בהצלחה יקרה!!
הבעיה שמרגישים פחות תנועות עובר במיעוט מיםrinrinאחרונה
לכן רוצים אותך במעקב צמוד ודיון על ילוד, כי את לא תמיד תחושי ירידה בתנועות מה שמראה על מצוקה עוברית.
מצטערת שאני כותבת דברים קשים, פשוט זה מתבקש מהשאלות שלך ומהתגובות של האחרות,
העובדה שעוד לא ילדו אותך מראה לך שהמטרה של הרופאים היא לטובתך ולטובת התינוק כאחד, וברגע שיחשבו שיותר טוב לו בחוץ אז ישרו לידה בפיקוח.
את כבר בשבוע שזה לא משמעותי שהתינוק יצא וכבר בחודש תשיעי אז זה לא לפני הזמן, והרבה נשים יולדות בחודש זה.
בהצלחה רבה
בבריאות ובשמחה.
____________
מיילדת שבדרך
רק עם דולה לדעתי אפשר ללדת בלי אפידורלגםזולטובה
אלא אם כן היא תלד ממש מהר... אהבה של אימא
וכן יש בנות שיולדות בלי אפידוראל ובלי דולה... אבל כנראה שהן יחידות סגולה... ויש כאלו שלא מרגישות את הצירים כל כך חזק.. ויש כאלו שאין להן צירים או משהו כזה 
אני ילדתי בלי אפידורל ובלי דולהיהודיה מא"י
ומה שחשוב כדי ללדת בלי אפידורל מבחירה זה לא דולה אלא רצון חזק מאוד לעשות את זה.
ליווי טוב בלידה בוודאי עוזר מאוד.
עוד פירוט על לידה בלי אפידורל מוזמנת אם את רוצה באישי.
כנ"ל, והייתה לי התמיכה הנהדרת של בעלי,אור היום
ואני ממליצה מאוד על "ליד ה'".
ממליצה לך לקרוא את הספר-קרמבו
"להיות לאם".
בין היתר, יש בו פרק על דרכים להתמודדות עם כאבי הצירים.
לידה קלה בזמנה!
אני יולדת בלי דולה ובלי אפידורלאודי-ה
חוץ מהלידה השניה שניסיתי לקחת אפידורל והיה לי רע.
זה אפשרי. צריך ללמוד להרפות והלידה עצמה (לי היתה) יותר קלה בלי אפידורל...
לא להיבהל כל כךאנונימי (פותח)
אני ילדתי בלי אפידורל אבל אל תדחי את זה לחלוטין על הסף. כשהגעתי שאלו אותי אם אני רוצה ואמרתי שאני מקווה שלא אצטרך (הדקירה ותופעות הלוואי יותר הפחידו אותי מהצירים). ב"ה בהמשך הלידה עברה במהירות ולא הזדקקתי- אולי כי בכלל לא התאמצתי להימנע מכך אלא השתדלתי לזרום עם הגוף ומה שהוא דורש. אם את ממש סובלת מהלידה ומהצירים- אפידורל זו לא עבירה ויש נשים רבות מאוד ששמחות על השימוש בו..
לידה קלה ובשעה טובה!
אניאנונימי (פותח)
ילדתי בת ראשונה ב"ה לפני חצי שנה ולקחתי אפידורל, אני עוד לא בהריון שני רק שואלת בשביל לדעת באופן כללי, לאחר הלידה הראשונה לא הבנתי ועדיין לא מבינה איך סובלים את הכאבים הללו בלי אפידורל, כי זה ממש עזר לי להירגע מהכאבים... טוב מה אגיד לכן מסתבר שיש אמיצות שעושות את זה בלי.. העיקר בריאות וידיים מלאות!!
לי אסור ללדת עם אפידורל ועוד לפני שידעתי על כךנעמה ושירה
ילדתי לידה אחת בלי .
הכל בראש! ובנפש!
הצירים שלי קשים מאוד וכמה ימים כדי שתביני יש לי ציר באורך 2 דקות עם 2 שיאים וזה ביממה האחרונה .
אבל ... 3 לידות אמרתי אני לא רוצה אפידורל לא הכנתי את עצמי ורק ניסיתי כל פעם את סף הכאב שלי
הייתי סובלת עד שהייתי נכנעת בפתיחה בין 7 ל9 תלוי בלידה ... ולוקחת אפידורל מנה אחת ויולדת
ואז הבנתי שכמה שאני חושבת שאני גיבורה אני לא
ואני צריכה הכנה נפשית וגופנית לכך ולכן קראתי את לידה פעילה מילה במילה ,קניתי כדור לידה התאמנתי חודשיים על תרגילים למדתי הכנה רוחנית התייעצתי והכי חשוב -הכנתי את עצמי נפשית שאני יכולה להתמודד עם הצירים ומה זה אומר הכאב בכלל.
לקחתי גם כדור הומאופטי וגם כדורים רפואיים ?(קוד אקמול דולות נותנות אותו)
וב"ה רק בעזרתו יתברך ילדתי אחרי הרבה כאבים 2 לידות ללא אפידורל .ובע"ה עוד היד נטויה !
אז למה המגילה
כדי שתראי שזה לא הוקוס פוקוס אבל אם מאמינים ורוצים אז יש סיעתא דשמיא ומצליחים!
ילדתי 2 לידות בלי אפידורל,וגם לידה אחת בלי דולהיפעת1
כנובן שאני ממליצה בחום על דולה..אין מה לתאר ולהשוות.
אבל אם את מוכנה מספיק לפחות הכנה ללידה טובה עם דולה,שתסביר לכם על תנוחות,הרפיה,נשימות,מגע,מקלחות,
{בקשר למגע אם רק הבעל מלווה זה יכול להיות בעייתי בשלב כלשהו של הלידה}
סביבה תומכת ועוד..
את מוזמנת לקרוא את הכתבה שלי על מגע בלידה וגם את הסיפור לידה שלי של נעם ישראל..חפשי כאן בפורום פירסמתי אותו בעבר.
אם את מאיזור י-ם תרי קשר אשמח להכין אתכם ללידה חוזרת.
בהצלחה!!!
אז בע"ה נדבר בפעם הבאה..יפעת1
בגדול אפשר מכל גיליפעת1
יש סדנא מיוחדת לשחיית תינוקות מגיל 3 ח'.
אני לא בטוחה בקשר לכלור וכו'..
והקור של המים לא טוב בגיל קטןaima
בלי אפידורל!!אנונימי (פותח)
שתדעי לך שלידה טבעית זו חוויה!
אמא שלי למשל ילדה אותי ואת אחותי שאחרי עם אפידורל,
אבל את 3 האחים אחרינו- בלי אפידורל.
והיא אומרת ששווה את זה ושזו חוויה רוחנית עצומה!!
ושהיה לה יותר כיף (כן, כיף!) בלי אפידורל..
בהצלוחה שיהיה לך ובעזרת ה' יתברך לידה קלה עם או בלי- מה שתחליטי לנכון..
בלי לזלזל בעזראית גאהAdi1990
זה בסדר לדעתכן שאולפניסטית רווקה נותנת עצות על לידה טבעית ולא טבעית בפורום הריון ולידה?
אני ממש לא נותנת עצות על איך ללדת, כי מעולם לא ילדתי. עד שלא אלד בקרוב בע"ה, אין לי זכות לומר לאף אחת אם אפידורל זה טוב או לא. עזראית גאה נשמעת כל כך נחרצת עם כל הסימני קריאה... בבקשה אל תעלבי ממה שאני כותבת, אין פה שום חלילה כוונה להעליב או לפגוע, אבל כדאי שקודם כל תסיימי אולפנה, שנה שירות, תתחתני, תהרי, תלדי, ואז נשמע עצות בשמחה. ברכה והצלחה!
ADI, היא בסך הכל סיפרה מה אמא שלה אומרתחיפושית אדומה
ונראה לי שזה בסדר, גם אם היא עצמה עדיין לא יודעת מה זה לידה. כי אמא שלה בוודאי יודעת מה זאת לידה, ולמה שלא נחשיב את הדעה של אמא שלה?
איזה מצחיק זה נשמע כאילו הבן הבכור שלי מספר לכםנעמה ושירה
סחבתי 16 שעות בלי אפידורל,אביוס
ומהרגע שקיבלתי אפידורל הודתי לה' על ההחלטה הזו..
ב
אתי ללידה בגישהשל נראה אם נצטרך ניקח ואני כ"F שמחה על ההחלטה!
יכולתי לנוח, לישון, וכשהגוף היה רגוע ונח הלידה התקדמה (ועדיין עברו 12 שעות מאז שלקחתי אפידורל עד שילדתי)
הרגשתי בנ"א..
ממש פחדתי שאם לא אקח אפידורל נניח שאצליח לסחוב את הצירים עד הלידה עצמה אב לאז לא יהיה לי כח ללחוץ!
בקיצור נראה לי שכל לידה וההתפתחות שלה...
אביוס! איזה מזל שלקחת! ארוך כל כך....וואו...אחותו
פשוט חושבים על זה שזה ריגעי...אור77
כמו כל כאב וצער בחיים, ואח"כ יוצאת נשמה טובה בדמות תינוק מתוק!!!
אבל לא תמיד אישה יכולה להתמודד איתן... במיוחד שזה לא כ"כ 'ריגעי'.
יש כאלו שזה עושה להן נפלאות! ויש כאלו שלא... כמוני למשל, אבל התנסתי בזה רק פעם אחת, אז אולי זה לא קובע.
מה שחשוב, שתהיי שלימה עם ההחלטה ושיהיה לך הכי טוב, לידה קלה, ותינוק ואמא בריאים ושמחים!
אבל לא תמיד אישה יכולה להתמודד איתן... במיוחד שזה לא כ"כ 'ריגעי'.
יש כאלו שזה עושה להן נפלאות! ויש כאלו שלא... כמוני למשל, אבל התנסתי בזה רק פעם אחת, אז אולי זה לא קובע.
מה שחשוב, שתהיי שלימה עם ההחלטה ושיהיה לך הכי טוב, לידה קלה, ותינוק ואמא בריאים ושמחים!
כןיוקטנה
את הימים הפוריים מזהים ע"י ריבוי הםרשות בנרתיק, וירידה בטמפרטורת הגוף, ועוד סימנים
יש לך פה טעות רציניתיהודיה מא"י
עליה של חום השחר, ולא ירידה בטמפרטורת הגוף
יש מישהי שמלמדת שיטה טבעית בטח מישהי יודעת על זהנעמה ושירה
אכןיהודיה מא"י
אפשר לזהות באופן ודאי ביוץ רק אחרי שהוא כבר קרה.
אבל מעקב חודשי מאפשר לשער בקירוב גדול גם לפני שהוא קורה.
מצחיק החום הטבעי שלי הוא 36 או 36.1 מה עושים ?נעמה ושירה
אנונימי אם ענית לי אז 37 אצלי זה חוםנעמה ושירה
יש לי חום גוף פנימי לא חיצוני
בהתחלה חשבתי שאני מגזימה עד שפגשתי את זה בילדים שלי ופיספסתי חום של ילד והוא התכווץ . ב"ה הוא בסדר אבל זה לא מדד אצלי . מעניין מה עושים ...
לפי מה שאני יודעתחילזון 123אחרונה
אם רוצים להסתמך על המדד של חום הגוף
א. עדיף למדוד עם מדחום מדוייק של 2 ספרות אחרי הנקודה
ב. העניין הוא לא המספר של המעלות אלא השינוי בחום.
כלומר לכל אחת זה יחסית לעצמה. יש ירידה ואז עליה די חדה.
בכל מקרה גם בגלל זה גם עוקבים ורושמים במשך כמה חודשים.
לא,חילזון 123
אפשר בכמה ימים שסביבו.
העניין הוא לא השניה של הביוץ אלא "חלון הפוריות" שסביב היום הזה, ובו ההפרשות הן כאלה שעוזרות לזרעים להגיע לכיוון של הביצית.
טמפרטורה נראה לי מתחילת הווסת אבל כדי שתהיה אינדיקציה טובה לאיך זה עובד נדמה לי שאמורים לעקוב כמה חודשים.
כמו שחילזון כתבהיוקטנה
ישנם "ימים פוריים" בהם גוף האישה מתאים עצמו לשמור על הזרע במצב טוב, עד להבשלת הביצית והגעתה והמפגש ביניהם.
נכון שהזרע יכול לחיות מס' ימים, 3-4 אפילו, אבלבת נוגה
הביצית חיה פחות זמן, לא? לי ידוע בסביבות 24-48 שעות,
וזה אומר שפרקטית ההפריה יכולה להתבצע רק ביום-יומיים של הביוץ והצמוד אליו, לא?!
...יוקטנה
הביוץ הוא הרגע בו הביצית משתחררת מהשחלה ויוצאת אל החצוצרות.
הזרעים שמחכים לה שם, יוכלו להפרות אותה
ככל שהתנאים אצל האישה נוחים יותר, וככל שהגיעו לשם יותר זרעונים בזמן הקרוב לרגע הביוץ, כן יהיו שם יותר זרעונים מצפים.
מיד לאחר יציאת הביצית, התנאים הנוחים לשימור הזרע מסתיימים. כלומר, האישה פוריה עד לרגע הביוץ, ומרגע הביוץ, היא כבר לא פוריה יותר, עד לחודש הבא.
רוב הנשים אכן פוריות למשך כ-48 שעות עד לביוץ. חלק מהנשים פוריות למשך זמן ארוך יותר או קצר יותר. אין חוקים בביולוגיה
אנונימי יקרה!חיפושית אדומה
אני מקווה שזאת באמת יקרה ולא יקר....
אם את רוצה להכיר את השיטה הטבעית באופן ראוי, הפורום הוא לא המקום המתאים לכך. שום מידע שינתן לך כאן לא מחליף לימוד רציני אצל מישהי שהתמחתה בעניין. ושום מידע כאן לא באמת יעזור לך לזהות ביוץ בוודאות כדי להיכנס ולהגדיל את סיכויי ההריון - שוב, בשביל זה צריך מומחית. שתסביר לך את הכל באופן אישי ובלתי אמצעי.
בהצלחה!
מסכימה עם חיפושית נעמה ושירה
סליחה שאני מתערבת,זנגויל-לימון
אבל אני למדתי מהאינטרנט את העקרונות של זיהוי ביוץ, וזה עוזר לי מאד.
אני לא מרגישה שאני צריכה קורס מעבר לזה (התעניינתי, בדקתי וגיליתי שזה
כבר די מיותר לי.. אני יודעת מתי הביוץ, וזה מספיק לי כרגע..)
אשמח אם תוכלי להסביר לי באישינעמה ושירה
את האמת השרשור הזה נראה לי ממש מתאים לאישי !נעמה ושירה
איך הייתם מגיבים כהוריםהשני
אני יודעת שזה לא קשור לפה אבל אשמח לשמוע את דעתכין
איך הייתם מגיבים לילדה בת שלוש שלא אומרת אמת בכל מיני סיטואציות
אני לא רוצה להפוך אותה לשקרנית
בגיל הזה זה לא ממש שקריוקטנה
בגיל הזה הם חושבים שאם הם אומרים את זה זה הופך לנכון, ואם הם רוצים שככה יהיו הדברים אז זה הופך אותם לנכונים.
צריך להסביר לילדה את התחושה המתאימה במילים, לפי המקרה. למשל:
"אני רואה שאת מאוד רוצה שתהיה לך בובה כזו, אבל זו הבובה של חברה שלך והיא תהיה עצובה אם לא נתן לה אותה"
למשל:
"את ממש לא אוהבת לעשות את זה, אבל ביקשתי ממך וזה חשוב לי ואני רואה שעוד לא עשית את זה"
אולי אם תתני דוגמאות, יהיה יותר קל לעזור...
תודה יוקטנההשני
למשל שהיא אומרת לי שאבא הרשה לה והוא לא הרשה איזה משהו מסוים
או שאכלה עוגיה ולא סיימה אותה (עם אבא) וכשבאתי ראיתי את העוגיה היא רצתה משהו אחר ושאלתי אותה אם היא שלה וענתה לי שלא נתתי לה ואחר כך התברר שהעוגיה כן שלה(אצלינו לא מקבלים משהו לפני שמסיימים משהו קודם
רק תקני אותה כשצריך , לא מעבר.אחותו
אפשר למשל- לשאול שוב את אבא.
אפשר לשאול בבית: "של מי העוגיה הזו"?
אחותו ויוקטנה, כשמאמתים את דברי הילד בפניו, כמובת נוגה
למשל - האמא בטלפון ואבא בבית, ותמיד יש ויכוחים עם הילד על סיום המנה:
"אתה רוצה גלידה - סיימת את כל האוכל?"
"כן"
"אבא - הוא סיים את האוכל?"..
האם אין בכך סוג של הצהרה שאנו לא סומכים עליו, או לא מקבלים את דבריו כאמיתיים?
כלומר - האם הבירור הזה עצמו לא מלמד את הילד על האפשרות לשקר,
כי כל 'הקטע' בעניין הוא - הראיות שימצאו או לא אחרי מעשה?
הם ממילא יעברו גם את שלב בדיקת נושא השקר מתישהו ;)יוקטנהאחרונה
היא מבטאת משאלת לב, לא משקרת יוקטנה
היא חושבת לעצמה "אוהו... העוגיה הזו... אני יודעת! היא לא שלי!" והיא חושבת אז שזהו, היא פתרה את הבעיה עם העוגיה הנודניקית הזו באיחור לא הייתי מזכירה את זה, אבל לגבי המקרה הראשון הייתי מציינת בפניה: "את ממש ממש רוצה (לעשות ככה וככה) אבל אבא אמר לא, אז לא". עם הזמן היא תבין שהרצון שלה לא משפיע על המציאות (ושצריך להתפלל הרבה בשביל לשנות מציאות 
).
יוקטנה את בטוחה שאת רק כהכנה ללידה ......נעמה ושירה
ילדה-בת-3 לומדת להתגבר על הדחפים שלה ....נעמה ושירה
לא נרא .....
בגיל הזה ההבדל בין דמיון למציאות הוא כ"כ דומה בענינעמה ושירה
בעניהם
לא כל מה שנראה לך כשקר הוא באמת שקר
אם זה לא משהו מהותי ואת רואה שהיא באמת חושב תכך אז לא צריך להתרגש מזה בתכל'ס לא צריך להתרגש בכלל
אלא אם כן היא מרביצה או עושה מעשים לא יפים ומשקרת שזה לא היא לא כי היא אומרת שהם אשמים כי לפעמים ככה היא רואה את המציאות מהגובה שלה אז זה לפעמים אומר דרשני למה היא עושה את זה
אולי אנחנו כועסים עליה יותר מידי או לא מאמינים לה אף פעם וככ היא קונה את הצומי שלה ...
הרב יעקובסון שהוא ממש מגדולי המחנכים אומר עדיף שיחשבו שהם עובדים עלינו העיקר שידעו שאנחנו מאמינים
ב-הם ות תמיד יכולה לעודד אותה על דברים שהיא כן אמרה ונפתחה אלייך וגם להגיד הרבה אני מאמינה בך אם היא בכלל מבינה את עומק הדבר בגיל הזה ....
אהבתי יוקטנה רשמתי לעצמי .... נעמה ושירה
רוב תודות @-+--יוקטנה
היי יוקטנה, רק עכשיו ראיתי שאת גם דולה. ממתי זה?חיפושית אדומה
אה זה רק קרוב ל-8 שנים, ככה... D:יוקטנה
אבל האמת שעם כל הילדים האלה עוד לא התחלתי באמת לעבוד אבל הנה עכשיו בע"ה אנ ימתחילה להעביר סדנאות קשב, ועוד כמה חודשים שצביה תגדל קצת, אני גם מתחילה להעביר קורסי הכנה ללידה, ובהמשך גם ליווי!
אוכל מזיןשיר חדש 8
לאחר שהגעתי למסקנה שאני אוכלת על הפנים,
אשמח לרעיונות לאוכל בריא ומזין להריון, כדי שאני אתחיל לדאוג
קצת לעוברון ולי...
יש רעיונות??
הריון הוא הזדמנות מצויינתיוקטנה
להכניס שינויים לטובה באורח חיינו
ב-שנים האחרונות, מאז שנכנסו הילדים לחיינו, אני מכניסה שינויים רבים בתזונה שלנו, לאט לאט
הפחתתי צריכה של מוצרי חלב, ובמקומם הכנסתי ירקות ירוקים וטחינה.
הפחתתי בשר, והכנסתי יותר קטניות ואגוזים למיניהם.
הפחתתי אוכל תעשייתי, והתחלתי להכין יותר אוכל ביתי - גם לחם וחומוס.
הפחתתי מזונות לבנים ומזוקקים, והוספתי קמח מלא, אורז מלא.
הפחתתי ארוחות מבושלות, הוספנו ירקות ופירות.
בתיאבון!
למה להפחית בשר ומוצרי חלב?הביצה שהתחפשה
בס"ד
כל חיי גדלתי על כמה זה בריא וחייבים לאכול את זה...
תחכימי אותי...
אכן לא כדאי להפחיתיהודיה מא"י
הם חשובים ביותר לגוף האדם!
האדם אינו צמחוני
הוא גם אינו טורף
הוא אוכל כל - כלומר חייב גם מזונות מהצומח, וגם מזונות מהחי על מנת להיות בריא.
אבל ישנם תאוריות שהאדם הוא צמחוני, ומי שחי לפי תאוריות אלו, ישתדל בדר"כ להמנע ממזון מן החי.
יכול להיות במאמת זה לא מזיק לאכול בשר, אך בעידןמשתדלת
התעשייתי של היות יכול מאוד להיות שהחסרונות עולים על היתרונות...
וגם בעודף חלב יש חסרונות...נמו.
סידן זה חשוב אבל הגוף שלנו לא תמיד יודע להתמודד טוב עם מוצרי חלב - וזה גורם לכך שיש יותר ויותר אנשים אלרגיים לחלב. שמעתי פעם תיאוריה שחלב אמור להיות מזון תינוקות ולא לאדם מבוגר...
וגם בעודף פירות וירקות יש חסרונותיהודיה מא"י
רוב האנשים בעולם חוטפים שלשול מעודף פירות וירקות
הענין הוא מידה - לא להגזים בשום דבר!
ומשתדלת - העידן התעשייתי משפיע על המזון מהצומח באותה מידה בה הוא משפיע על המזון מן החי, כך שלפי זה חסרונות האכילה עולים על יתרונתיה...
חלב אמור להיות חלב לפרה ולא לאדם!נעמה ושירה
כשריבונו של עולם שיבח את ארץ ישראליהודיה מא"י
שהיא ארץ זבת חלב ודבש, הוא לא התכוון לחלב אדם...
חלב בהחלט אמור להיות מזון לבני אדם.
לא מזון בלעדי, אבל בהחלט יכולים להיות מזון מתאים.
ומצטערת הקטע על הכאבי בטן ממש לא משכנע אותי כי גם קטניות שהטבעוניים למינהם כ"כ אוהבים לשבח עושים כאב בטן נוראי לרוב האנשים אז מה זה אומר? שלא צריך לאכול קטניות?
וכשאני רואה את מה שמציעים תמיד לאכול כתחליף למוצרי חלב, אני מבינה איך זה שאנשים שצורכים מוצרי חלב הם רזים יותר
וגם מוצרים מהצומח מכילים שפע של דברים שהגוף שלנו ממש לא צריך. רודיום (יסוד רדיואקטיבי) וציאניד (רעל מסוכן ביותר) הם שני דוגמאות שאני יכולה לחשוב עליהם בשלוף במזונות שנחשבים למזונות בריאות מן הצומח.
את בטוחה שבפס' מדובר על חלב מהחי???חיפושית אדומה
ואם כן - אולי מדובר דווקא על חלב עיזים ולא על חלב פרות?
ויש בכלל דעות שמדברות על כך שה"חלב" בפסוק הוא "חלב הפירות".
כמו שאת בטח יודעת, פסוקים הוא דבר שנתון לפרשנות, ולכן לא הייתי מביאה פסוק כהוכחה למשהו...
בכל מקרה,אם כבר דוברנו על העניין, אני מצרפת קישור למאמר אחד שמצאתי בעניין הפירוש של הפסוק שציטטת. אני מאמינה שיש עוד מלא מאמרים כאלה...
http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13183
נו ומה - פרות ותרנגולות אוכלות מן הצומח D:יוקטנה
וכמו שהרעלים נספגים בגופנו, חלילה, כן הם נספגים בגופן, שממנו אנחנו ניזונים 
אפשר לאכול - במידה יוקטנה
בעולם המערבי נהוג לצרוך חלב ובשר הרבה מעבר לדרוש.
וכמובן - חשוב באמת לצרוך תחליפים מן הצומח, ולא להישאר קרחים מכאן ומכאן...
דווקא בהיריוןעמית-טליה
לא הייתי ממליצה על הפחתה, ברזל וסידן הם מנת חלקם של שני הדברים הללו.
והם הדברים הכי משמעותיים בתקופה זו.
בבקשהיוקטנה
במוצרי חלב ובשר אמנם ישנם חלבונים וברזל וסידן, וגם חלק מהוויטמינים, בצורה שהיא מאוד זמינה לגופנו.
כלומר: לגוף שלנו קל יותר להשיג את הדרוש לו ממוצרים מן החי, מאשר ממוצרים מן הצומח.
אבל...
במוצרים מן החי, אנחנו "צורכים" גם חומרים שאינם טובים לנו (כולסטרול רע, מתכות כבדות, הורמונים, אנטיביוטיקה, ויש שטוענים שחלבון מן החי פוגע במערכת החיסונית שלנו וגורם למחלות אוטואימוניות)
בפירות וירקות ואגוזים וכיוצא באלה, ניתן למצוא כמעט את כל הדרוש לנו בלי התרומה השלילית, אבל מצד שני אלו פחות זמינים לנו...
בטחינה (במיוחד מלאה) יש הרבה יותר סידן מאשר בחלבאודי-ה
די למיתוסים על החלב!
אני לא נגד חלב פרה לגמרי אבל מייחסים לו יותר סגולות ממה שבאמת יש לו
בטחינה יש יותר.
ציטוט מכתבה באינטרנט:
טחינה משומשום בהיר, מעובד מכילה בין 60 ל- 130 מ"ג סידן לכמות של 100 גר' טחינה (תלוי בחברה המייצרת) לעומת טחינה משומשום מלא המכילה בין 850 ל- 1,100 מ"ג סידן ל – 100 גר' טחינה
וגם -
בחלב פרה -100 מ"ג סידן ל-100 מ"ל חלב
בחלב עיזים וכבשים - 200 מ"ג סידן ל-100 מ"ל חלב
חלב צאן גם מתעכל ב-1/6 מהזמן שבו מתעכל חלב פרה.
יש דעות גם שהחלב גורם לפגיעה בספיגת הסידן
קישור לכתבה בנושא:
http://www.kikarhashabat.co.il/סכנה-חלב-1.html
כן רק שטחינהעמית-טליה
לא הולכת עם נס קפה..
ובכלל האופציות שיש למוצרי חלב גבוהות יותר- ממרח ללחם, מעדן, קפה וכו'..
ממרח טחינה\ עוגיות טחינה וכו'...
אה והיא גם משמינה נורא..
שומן מן הצומח הוא לא דבר כל כך משמיןחיפושית אדומה
למרות הערך הקלורי הגבוה.
שומן שנאגר בגוף הוא לרוב שומן שנוצר מעודף סוכר, ככה שסוכרים הרבה יותר משמינים.
אבא שלי למשל, קיבל הוראה מתזונאית להפחית סוכרים ולהעדיף דווקא מזון צמחי שומני. וזה היה אחרי שגילו לו שומנים בדם!
בטח שטחינה הולכת עם נס קפה...חיפושית אדומה
אני הייתי מערבבת סילאן/דבש עם טחינה גולמית ומורחת על פרוסת לחם. זה אחלה דבר ליד הנס קפה...
יש מלא תחליפי חלב טוביםנעמה ושירה
כשהבת שלי לא יכלה לאכול כמעט כלום מצאתי מלא מתכונים שמחליפים את החלב הרגיל מי שתרצה אעלה לה
ויש גם הרבה ממרחים שהם יותר מלוחים אבל גם טעימים ובריאים.
התלבטותמה'
שאלה שיש לי בראש...
בהריון הקודם השתדלתי לאכול טוב ושלא יחסר לקטנציק כלום,הבעיה שהקטנציק יצא בסוף מידי גדולציק.
אז הפעם אני קצת חוששת לאכול יותר מידי,מצד שני אני לא רוצה שחלילה יהיו חוסרים לא בריאים וכד'
זה נכון שבזה שאני לוקחת ויטמינים ומשתדלת לשתות הרבה,זה מספיק?
לא מבינה בזה יותר מידי אבלשפרלה
זה נשמע הזוי, את יכולה לחיות רק מוויטמינים?
אוכל זה דבר חשוב, לא צריך להגזים באוכל, אבל לאכול נורמאלי, צריך, אם לא בשבילו, בשבילך,
בכלל לא בטוח שהוא יצא גדול בגלל מה שאכלת..
חוצמיזה שגדול זה כיף.. לא בלידה עצמה, אבל אחרכך.
לעמית טליה - חלב עיזים יותר טובאודי-ה
ובקפה נמס הוא לא מורגש
יותר קל לצרוך חלב מטחינהאמא מסורה
מי אוכל 100 גרם טחינה גולמית ביום?!
יותר קשה לצרוך טחינה בכמות הנדרשת לקבל מספיק סידן מאשר מוצרי חלב.
ויותר קל להיות אלרגי מחלב מאשר טחינה 75% מהאוכלוסינעמה ושירה
סבבה כל עוד שאת לא רגישה או בעלך לחלב שלא יעבורנעמה ושירהאחרונה
הלאה ....