פורום הריון ולידה (עמוד 5396)

פטריה בלשון, כאבי בטן, משהו אחר?

אם היא רק יונקת, אז זה נורמלי שלא יהיו לה יציאות כמה ימים.

זה היה ממש כשכבר לא ראיתי שיש משהוא אחר וניסיתי את כל הדברים הטבעיים...

בהצלחה!

כואב הלב!!

 איזה מתוקה!!!

רעיונות מניסיון-

לעשות תה מכפית כמון ולתת לה בכפית (מספיק משהו כמו  כפיות)

גם יכול להיות שזה טחורים (היא בוכה כשיוצא לה?) זה קורה הרבה לתינוקות בגיל הזה ואז עיסוי מאוד מאוד עדין עם שמן זיית יכול לפתור את העניין.

וכמובן שבכל מקרה את כמניקה צריכה להרבות בשתיה.

בהצלחה!

יתכן מאוד ואת צריכה לשנות תזונה.

תנסי כל פעם להוריד משהו אחר מהתזונה שלך ותראי אם משפיע עליה.

ולמיטב ידיעתי בגיל כזה ממש לא רצוי לתת עגבניות או מיץ שזיפים (אבל אני לא מהמומחיות...)

בטח עוד מעט יתעוררו פה המומחיות האמיתיות ובעלות המקצוע ויתנו לך טיפים אמיתיים, אני לא זוכרת איזה מאכלים ממליצים לאמא להוריד (אולי מוצרי חלב? לא בטוחה).

בכל מקרה את יכולה להרים טלפון להתייעץ בטיפת חלב...

בלי תוספים, הכל טבעי!

צריך רק קצת אומץ

וזה מצחיק וכיף!

בהצלחה!

http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=9&t=l

וזה חסום לי משום מה,

מה השיטה?!

כך תשימו סוף לכאבי הבטן ולעצירות! טוב, האמת שלמרות שזה נראה כך, זו לא שיטת קסם - יש להצלחה של השיטה הסבר הגיוני לחלוטין!
מה גורם לכאבי הבטן? גזים!
כיצד נוצרים הגזים? ע"י תסיסה של הקיי במעי!
אם כך, אם נוריד את מפלס הקקי במעיים, יהיה פחות מצע לתסיסה, ולכן פחות גזים!
עכשיו כל שנותר הוא להוריד את מפלס הקקי. כלומר, לעשות קקי. כלומר, שהתינוק יעשה קקי.
אל דאגה! זה ממש-ממש פשוט!
האמת היא, שהתינוק מצפה לכך שתעזרו לו לעשות קקי. הוא בנוי לכך, ולכן זה כל כך פשוט.
הנה התהליך, שלב אחרי שלב:
1. חכו לזמן שהתינוק קם מהשינה רגוע.
2. תורידו את החיתול. זה עובד רק כשהוא מרגיש שהישבן שלו חשוף. זה האות בשבילו.
3. גשו לכיור באמבטיה (או מעל סיר פלסטיק, או מעל קערה, או בגינה ליד העץ)
4. תחזיקו את התינוק כשגבו צמוד לבטן שלכם, ידיים שלכם מתחת לברכיים שלו.
5. חכו ותשתדלו לא לזוז ולא לדבר, כדי שלא להפריע לו להתרכז.
6. אחרי גג דקה, הוא ייתן שפריץ יפה של קקי, ישר לתוך הכיור!
(תשתדלו לא להיבהל ולזוז, כדי שהוא לא יפסיק .זה עושה הרבה רעש!)
7. צהוב זה בסדר, ירוק זה בסדר, גושים זה בסדר, ואפילו קצף זה בסדר.
8. סביר שהוא יעשה אפילו עוד כמה שפריצים (כמו שאנחנו עושים כמה "קוביות"...).
9. כדאי להפוך את הקקי בכיור (או ליד השיח) לשגרה. הרגישו חופשיים להתמכר לשיטה!

יתכן שתנועות דשל נסיון להוציא הם גזים או חוסר אימון של שרירי פי הטבעת איך להפריש, אבל כשזה יוצא- זה יוצא רך. עצירות זה יציאות קשות. ותינוק יונק בלבד יכולל שלא לעשות שבוע, משום שאין לו "שאריות פסולת מהמזון" במעיים, אז אין לו מה להוציא.

אם יש כאבי בטן, זה כבר סיפור אחר וצריך לטפל בכאבי בטן, אבל בשום פנים לא טיפול לעצירות.

כשזה ב-ס-ו-ף יוצא לה, זה יוצא רך,

אבל היא מתפתלת מכאבים וצורחת כמה שעות/ימים (!) עד שזה משתחרר.

ואני יודעת כמעט במאה אחוז שזה זה כי אחרי שמשתחרר לה היא הרבה יותר רגועה,

אם הגזים היא כבר למדה להתמודד ברוב הזמן די יפה,

בכול אופן, אני יקח אותה היום לרופא לראות שאין לה עוד משהו שמציק לה.

איך מטפלים בכאבי בטן/חוסר אימוןשל שרירים?!?!

כי בטבע, האימהות לוקחות את התינוקות לעשות קקי, כשהן רואות כשהם צריכים

האינסטיקנט שלהם זה לחכות שאמא תיקח אותם. וההתאפקות נראית כמו התפתלות של מאמץ

אחרי כמה שבועות/חודשים הם מתרגלים לעשות את הצרכים על עצמם (בחיתול). זה לוקח בממוצע 3 חודשים, אגב, ואז אומרים ש"תקופת כאבי הבטן חלפה"

מציל חיים

אופייני לשלב זה,תעניקו לו את החום ואהבה..

וקחי גם עזרה אם את צריכה..

יש גם קפיצת גדילה בסביבות גיל חודש,ואז הוא כל הזמן ירצה לינוק.

ידיים, ידיים, ושוב ידיים, בגיל הזה ועוד חודשים רבים בע"ה  

כשהוא יתחיל לגלות עצמאות פיזית, הוא ירצה יותר להסתובב לבד. עד אז - מנשא!!! מציל נפשות. 

המגע והתנועה עוזרים למח של התינוקות להתפתח, ועל כן מדובר בצורך חיוני ממש בשבילם. זו לא קנוניה של כל תינוקות העולם נגד הוריהם  

טוב לדעת שזה נורמאלי, ואפילו כיף לגלות שהוא מחפש את הקרבה שלנו =) ב"ה!

באמת חשבנו על מנשא, ואנחנו מתכוונים היום ללכת לראות איזה סוגים יש... ואולי אפילו כבר לקנות בע"ה.

ניסיתי לבדוק באינטרנט סוגי מנשאים, וראיתי מלא, אבל לא הבנתי באמת שום דבר...

אני רק יודעת שאני רוצה מנשא שיהיה טוב לגב (חשוב לי מאוד), וגם נראה לי שאני מעדיפה שהוא לא יהיה בצורת ערסול אלא כזה בטן אל בטן כשהוא כמו "יושב". יש כזה דבר גם לחודשים הראשונים?

יש משהו מומלץ? דגמים שכדאי שאסתכל עליהם היום בחנויות?

קישור לאתר המנשאים הישראלי:

http://minsa.co.il/

יש שם מכל הסוגים.

אני ממליצה לך לנסות כל מיני סוגים, לפני שאת בוחרת אחד. הרבה נשים מסתדרות עם מנשא אחד, ופשוט לא מצליחות עם מנשא אחר. אמנם, מנשא עולה בערך עשירית מעגלה ופחות (אבל ישמש אותנו פי עשר ויותר), אבל בכל זאת כדאי למצוא משהו שמתאים ונעים. תנסי לשאול מנשאים שונים מגיסות, חברות, וכן הלאה.

איזה עגלה יש לך?

העגלה שלנו עלתה 600 ש"ח, המנשאים השונים שיש לנו מחירי השוק שלהם נעים בן 100 ש"ח ל1500 ש"ח... (מחירי שוק כי את חלקם תפרתי בעצמי...)

אבל אין מה לדבר, כל אחד מהמנשאים שלי היה שווה כל אגורה שהושקעה בו, מה שאני בהחלט לא יכולה לומר על העגלה שלי. (אבל סתם בגלל שהיא דפוקה)

במיוחד בשבילך

http://www.bari-p2.co.il/ProductInfo.asp?ProdId=2371

אבל למיטב הבנתי זו לא עגלת תינוק,

זו עגלה המיועדת לילדים מוגבלי תנועה...

וזה עצוב  

מה זה המחיר הזה וראיתי שכתוב פצעי לחץ, מה הקשר בין פצעי לחץ לתינוקים?

נשמע שזה מה שקרמבו אמרה לצערנו...

עדין מנשא הוא מאית מעגלה

הייתי בטוחה שהם סתם כתבו "פצעי לחץ" כדי להכניס סרטים לראש של הורים שבדרך ולהלחיץ אותם לא עלה על דעתי שזו עגלה לילדים מוגבלים. באמת עצוב

תינוכיס ודומיו.

אבל כשהוא קצת מחזיק את הראש כבר אז לי היה יאמו וזה היה מצויין כי אפשר לשים אותו על הגב.

קנוניה של כל תינוקות העולם נגד הוריהם

ואם כבר- אני קוראת עכשיו מדריך להורים לגבי טיפול בתינוק ובילד עד גיל חמש, וכתוב שם שלפעמים תינוק בוכה סתם ככה, בלי סיבה אלא כדי להוציא אנרגיה, וצריך פשוט לחכות שזה יעבור (מה שאני ממש לא מאמינה שהוא נכון. יותר הגיוני שלא יודעים להסביר את הבכי הזה).

ובין היתר, כתוב שם שכשמשכיבים את התינוק לישון, הוא עלול לבכות בהתחלה, אז צריך להניח לו לבכות כמה דקות, ורק אז לגשת אליו. ובכל פעם לחכות עוד כמה שניות או דקות, ורק אז לגשת אליו (בהנחה שאין משהו שמפריע לו כמו טיטול לא נקי או רעב). והעורך אומר שזה קשה בהתחלה, אבל חשוב להיות עקביים ואיתנים. ואפשר גם להניח לתינוק לבכות 20 דקות לפני שניגשים לראות אם יש סיבה רצינית לזה שהוא בוכה.

ומה עם התינוק המסכן? הוא בוכה להנאתו? זו דרך שלו להעביר את שעות הפנאי? מה?

זה עוד צורם לי במיוחד בגלל ההיכרות עם הקטנה שלי, שתמיד יש סיבה לזה שהיא בוכה, ואם לא ניגשים אליה, אז היא בוכה יותר ויותר. אוף, גרררררררררררררררר, אני מרחמת על תינוקות כאלו (וממש חולקת על עורך הספר בעניין הזה).

(וזה קשור לדיון שהיה כאן פעם, ולדברים שכתבת פעם כאן או בפורום אחר, יוקטנה).

וסליחה על הניצלו"ש הרציני. רציתי לשפוך את ההתקוממות שלי איפשהו...

כי עובדא - למה כשטוב להם הם לא בוכים?

נשמע לי הזוי.

זה אפילו גרוע יותר משיטת החמש דקות...

לא מבינה למה רק אם זה אי נוחות פיזית כמו טיטול רטוב אז צריך לספק את הצרכים שלו ואם יש לו חסר ריגשי כלשהו אז זה כלום.

הקטנה שלנו גם היתה נרגעת רק בידיים, ובהתחלה אפילו ידיים לא עזרו - רק הנקה הרגיעה אותה!

אז בדיוק כמו שכתבת - בערך חודשיים בקושי עשיתי משהו וניהול הבית עבר לבעלי!

אחרי זה זה כבר יותר נרגע - היא התפתחה וגילתה את העולם ומדי פעם היא מעסיקה את עצמה עם המשחקים שלה, וגם ישנה יותר טוב לפרקי זמן ארוכים יותר. זה פשוט עניין של זמן והתפתחות.

ב"הצלחה!

ברגע שהתחלנו להשתמש במנשא החיים נהיו קלים יותר - הרבה יותר שעות שינה (במנשא כמובן), פחות שעות הנקב, וכמובן, הרבה פחות בכי...

אנחנו קנינו מנשא כיס - כזה מבד כותנה ארוך שכורכים על הגוף. הוא מאוד נוח ומחלק את העומס בצורה נעימה. אני משתמשת בו עד היום מדי פעם - כשהקטנה כבר לא כל כך קטנה ודי כבדה

לעמידה ממושכת,ובשלב זה של ההריון הרחם מתרחבת.

כדאי לנסות להמנע או שזה נורמלי?

כשאת עומדת, להניח רגל אחת על שרפרף נמוך,

ולהשתדל לעשות חלק מהעבודות בישיבה.

בס"ד

יש מצב שמדובר בתנועות עובר ראשוניות?

אצלי זה קרה פעם, שכשהייתי בהריון ונשמתי ריח של דברי מאפה,

הרגשתי את התנועות הראשונות

תמשיכי לעקוב, ושתהיינה בשורות טובות.

לי אישית הציעו את זה בתחילת הריון מאוד מסובך, והומאופט ששמע הזדעזע ואמר לא להעיז לקחת

בכלל הוא אמר שלא כדאי סתם לקחת תה-נדמה לי שהסרפד אמור לחזק את הרחם, והפטל מזרז לידה.

בקיצור, תשאלי ממומחים במיוחד אם מדובר בהריון עם סיכון- שיבדוק את זה ספציפית לך.

את הכוס הקודמת שתיתי בשבוע שעבר. תודה !

אין לי תשובות.. בטח יהיו למנוסות שכאן

ויש לי חיבוקים וחיזוקים. וגם להוסיף שדברים משתנים ונעלמים פתאום כמו שהגיעו

ובקשר ליציאות מהבית.

הגדולה שלי עד גיל שנה היתה דבוקה אליי וממש לקחתי אותה לכל מקום.

הייתי מסתובבת רק עם מנשא וזה היה לי סבבה והיה לי טוב עם זה.

עכשיו עם הבן השני שלי זה יותר קשה לי משום מה (הוא גם יותר שמן וכבד  אולי זה קשור) וגם אני מרגישה שאני צריכה קצת זמן רק לעצמי (עם הבכורה לא הרגשתי את זה בכלל) אז פשוט לקחתי משאבה מיד שרה (עד עכשיו לא שאבתי אף פעם) ושאבתי. ואני יוצאת לי לפעמים. מה שכן אני מסוגלת להשאיר אותו רק עם בעלי! אני לא סומכת על אף אחד אחר שיצליח להסתדר איתו..

תודה רבה על מה שכתבת

ואצלנו אני לא כ"כ יכולה להשאיר את הקטנה עם בעלי, כי הוא חוזר רק בערב (ואז במילא אני לא רוצה לצאת, בד"כ).

שאת יכולה להשאיר אצלה?

זה באמת לא קל לצאת עם הפיצים האלה, כ"כ מבינה אותך

ואני באמת יוצאת רק בערבים

ובשמחה יקרה.

מעתיקה תשובה שלי לאמא של תינוק-בן:

"יכול להיות שהוא צריך פיפי. לתינוק יש אינסטינקט לא לעשות על אמא שלו, אז הוא מתאפק.

תושיבי אותו עם הגב אליך, ושימי יד מתחת לחיתול שלו. כשתרגישי את החיתול מתחמם במהירות פתאום, תדעי שהוא עשה, ואז הוא יינק בנחת.

זה ילך יותר מהר אם תורידי לו את החיתול ותחזיקי אותו בתנוחת פיפי (אפשר לכוון לאמבטיה או למקלחת, או לשיח רענן כלשהו)."

גם לי זה קרה

ועדייו קורה,

ניסיתי את מה שיוקטנה אמרה,

הורדתי לה טיטול וחיכיתי כמה דקות בלי הטיטול שהיא תעשה,

זה רק יותר מעצבן אותה

היא רעבה אבל לא רגועה בהנקה,

היא גם גורמחת לי פצעים בגלל זה (מזיזה את הראש לכל הכיוונים תוך כדי ההנקה)

גיליתי שלפעמים היא אוכלת מהר מידי ולכן נתקע לה גרעפס שלא יוצא,

אבל שאני מנתקת אותה כדי להוציא לה את זה ,

היא עוד יותר מתעצבנת,

יש פיתרון לזה?!

וגיליתי גם שלפעמים
אני ב-א-מ-ת לא יודעת למה היא לא רגועה....

יש למישהי עוד רעיון?!

זה מאוד אישי. יש כאלה ששואבות ויוצאות. אני באופן אישי לא אוהבת בגיל כה רך לנסוע בלי התינוק.

ללכת לשיעור תורה ביישוב - זה משהו אחר. את עם פלאפון (על רטט...), ואפשר להזעיק אותך אם צריך. זה גם לזמן קצר יחסית. מניקים, הולכים, חוזרים ומניקים

בכל מקרה, לא הייתי נוסעת לעיר לפני שאני עושה כמה ניסיונות להשאיר אותה בלעדיי עם מישהו שאני סומכת עליו.

בעוד זמן קצר (את תראי, זה טס!), היא כבר תאכל מוצקים בע"ה, וזה יהיה עוד יותר קל מבחינה זו.

טוב, לקניות אולי כן.

אבל לאירועים, שיעור, או ערב תרבות- לבד. רק אני.

מגיל קטן, כמה שבועות, אני נותנות מידי פעם כמה שלוקים של חלב שאוב בבקבוק,

וזה מאפשר לי להינות ולא להילחץ.

עלי זה בכלל מעיק לקחת ילדים לאירוע. (אא"כ זה קרובי משפחה קרובים ממש)

וקרה פעם שאחי התחתן שבועיים אחרי שילדתי.

השארתי את התינוקת הקטנה עם בקבוק חלב צל חברה שלי שגרה רבע שעה נסיעה מהאולם.

לא יכלתי לסבול את המחשבה שכל הדודות המרוקאיןת שלי יציצו לתוך העגלה (אפצ'י!),

או שיעבירו אותה מיד ליד כמו כדור. (היא לא מרגישה כלום. היא ישנה...)

בסופו של דבר היא ישנה כל הערב ואפילו לא היתה זקוקה לבקבוק.

יש לי שכנות טובות ומקסימות, אבל יש להן ילדים קטנים גם כן (כך שגם אם יכולתי להוסיף להן את שלי לכמה שעות, ילדים קטנים נוטים לקנא בתשומת הלב שילד אחר מקבל מהוריהם שלהם).

יוקטנה- ניסיתי את הפתרון שהצעת, אבל הוא לא כ"כ עזר (מה שכן, לאחרונה יש לקטנה הפרשים מאוד גדולים בין היציאות שלה, עד כדי כך שאני ממש בודקת לעיתים קרובות. מעניין אם זה קשור).

ואמאלה טריה- כשהקטנה שלי מזיזה את הפה תוך כדי הנקה, אני מפסיקה להניק אותה (כי זה כואב ולא נעים לי).

אם יש לה גרעפסים, אני מנסה להוציא לה אותם (וכמה שיטות גיליתי להוצאת גרעפסים בשבועות האחרונים...).

אם היא בוכה ולא רגועה, אני מטיילת איתה ומנסה תוך כדי להוציא לה את הגרעפס. לא מצליח תוך עשר דקות (או פחות... תלוי בסבלנות שלי)- אני מנסה שוב להניק אותה. לא הולך? אני שמה לה מוצץ, היא נרגעת לה, ואז אני מוציאה אותה ומכניסה את עצמי במקום . זה בד"כ עובד היטב, ברוך ה'.

חמודה את- שחושבת על ההרגשה של ילדי השכנים...

כאמא לילדים קטנים אני יכולה להעיד שבדרך כלל הם דוקא שמחים לקבל אורחים קטנים וחמודים!

יש כל מיני מכאובים, בכל מיני הריונות... פשוט לא יאומן ושלא נדע!

ספציפית הבעיה עם הפוביס (מהכרות אישית, למרבה הצער), זה מה שנקרא "סימפיזיוליזיס פוביס:

במהלך ההריון (וגם בלידה) מופרש הורמון שנקרא "רלקסין", בכמויות הולכות וגדלות", אשר תפקידו לרכך את החיבורים בגוף האישה, למצב של גמישות שתאפשר מעבר של התינוק החוצה בלידה.

לפעמים זה גורם לגמישות יתר, עד כדי מצב של תזוזה שגורמת לכאב, כמו למשל במצב שנקררא "סימפיזיוליזיס פוביס". לפעמים זה ממש מפריע בתפקוד ביום יום.

המצב הזה יסתדר בהדרגה, בתוך כמה שבועות, אחרי הלידה.

עוד לא שמעתי על אף אחת שזה הפריע לה בלידה (גם לי אישית, כבר 3 לידות), אגב, אם זה מעודד....

חוץ מהמצב המיוחד הזה, שחשבתי שאליו אולי התכוונת, כמובן שיכול להיות שתינוק שובב יתיישב לו על עצב כזה או אחר, שיגרום לכאב כזה או אחר, במקום כזה או אחר... לא יודעת אם שייך ספציפית למצג או מנח, אבל גם זה יכול להתקבל על הדעת, כמו שאמרתי בהתחלה!

לא נראה קשור למצג העובר,מה שיכול להקל עליך,חגורה באגן,לא לשבת רגל על רגל,ובכלל תנוחות א-סמטריות.

וכמו שיוקטנה אמרה עובר בדר"כ אחרי הלידה.

העניין הזה עם תנועות לא סימטריות...

הבעיה העיקרית היא שגם הליכה היא לא ממש ממש סימטרית כן?

כלומר, אם אני שולחת רגל שמאל ודורכת עליה בעת שרגל ימין נחה לה... מישהו עלול לחשוב שעינו אותי בחודש האחרון...

בקיצור, כרגיל, אין ממש תשובה מדוייקת. ונראה לי שבכל מקרה כדאי לו לעובר הזה ( אמא שלו מזהירה אותו!!!) להתהפך כבר...

תודה  בכל אופן!

תשתלי לשבת רק זקוף או רכונה קדימה..

ואת יכולה לנסות גם עמידת נר,וכמובן לדבר איתו..

וכשאת שוכבת במיטה שימי פנס דלוק בין הרגליים הוא יראה את האור ואולי יתהפף,

רק חשבתי מה יקרה כשבעלי יגיע הביתב ויראה אותי בעמידת נר...או הילדים, בכלל..........

יותר מציק לי האגן מהעכוז.

עם עכוז אני יודעת מה עושים , אבל הכאבים האלה? שגעון.

ואני חשבתי שאין לאגן הרבה לאן להתרחב אחרי 6 הריונות ולידות קודמות...

טעיתי.

תמיד יש פעם ראשונה.

אבל בין ההריון החמישי לשישי, הלכתי לטיפול אצל מרפאים סיניים, וגם שיניתי (בהמלצתם) את אורח החיים שלי לטוב יותר. וב"ה המצב עכשיו טוב יותר מאשר היה בהריון הקודם מכמה בחינות  

(דרך אגב אני באותו שבוע, וגם אור היום)

בשבוע 28 הוא עוד יכול להסתובב 8 פעמים בכל שעה - אל תיכנסי לסרטים.

לא בסרטים מהעכוז...

בטח לא אחרי 5 רוחב עד שבוע 36...

אבל הכאבים האלה גורמים לי להראות כמו איזו זקנה בלה שנכנסה להריון...

"דרך אגב אני באותו שבוע..."

ככה מספרים? דרך אגב?

שיהיה בקלות ובבריאות וכל הברכות...

ולא הבנתי מה עם אור היום... היא לא ילדה אחרי?  עוד לא עברו 28 שבועות מהלידה...

עברו רק 16 שבועות מהלידה הקודמת, וכבר אני בשבוע 28! נהדר! אין כמו להתחיל היריון 12 שבועות לפני שהנוכחי נגמר . ועוד 12 שבועות וזה מאחוריי! מעניין אם זה בן או בת הפעם

(סתם, יוקטנה- לגמרי בצחוק! ).

עכשיו מאיפה אני אמורה לדעת עם מי התבלבלתי?!

בהריון השלישי שלי העובר היה עכוז וגרם לי לכאבים מאד מאד חזקים בבטן העליונה. הרופאים אז הסבירו לי שפשוט הראש לוחץ מאד כלפי מעלה (גם המשקל היה גדול יחסית) וזאת תופעה מוכרת (לדבריהם) בעובר במצג כזה, הייתי ממש זוחלת בבית וכמעט לא מתפקדת.

תרגישי טוב!

אני ביום ה38 עם איקאקלומין שאמור לסדר מחזור וממש כואבת לי הבטן כאילו אני עוד שניה מקבלת..

מאחלת לך בע"ה בשורות טובות

ודאי שכל אחד מאיתנו חושש ולחוץ לפני מעבר למצב חדש, וכל שכן כשמדובר במעבר שאחריו חיינו לעולם לא יהיו כבעבר.

יחד עם החששות, מגיעה שמחה גדולה, במיוחד אחרי שהבשורה מתאמתת ועוד יותר אחרי שרואים באולטרה-סאונד שיש שם מישהו, ומתחילים להרגיש תנועות.

אל תלחצי מהלחץ והחששות. וגם אל תחפרי בהם יותר מדי. תלמדי ותקראי על הנושא אם זה מרגיע אותך ועושה לך טוב, ואל תקראי ותלמדי אם זה מלחיץ אותך.

מסכימה עם כל מילה,

ולגבי ההורים, ההריון הזה הוא עוד שלב משמעותי בבנית הקן הפרטי שלכם,

הבניה של המשפחה החדשה שלכם כיחידה נפרדת.

חלק מההפרדות הזאת היא לעשות לפעמים דברים שונים ממה שההורים מאמינים בו.

את בהחלט לא חייבת לספר כל עוד זה מלחיץ אותך.

ההריון הזה הוא קודם כל שלך ושל בעלך (ושל הקב"ה כמובן, שהחליט שזה הזמן שהנשמה הזו תרד לעולם דרכך).

אבל בכל אופן,

את יכולה להיות בטוחה שכשיהיה להם נכד ראשון, הם יהיו משוגעים עליו...

לגבי ההורים - אנחנו נשואים 9 שנים, יש לנו 5 ילדים ב"ה, ובכל הריון מחדש אנחנו יודעים שנשמע את ההורים בולעים רוק כשאנחנו מודיעים כמו שאת דואגת למשפחה שלך ולתינוק שבבטנך (בע"ה), כך אמא שלך דואגת לתינוקת שלה - לך! ואת יכולה לקבל את זה בצורה הזו: "תודה שאת דואגת לי, אמא!". וזהו

(בתקווה שלא יצחקו עלי) , שגיל 21 זה גיל מצויין להתחתן . רבי ארי-ה לוין זכר צדיק לברכה , אמר ששלושה דברים כדאי לעשות מוקדם: לקום בבוקר , ללכת לשוק , ולהתחתן.

וצריך להכניס את הקדוש ברוך הוא לתמונה - הוא נתן לך את ההריון והוא יודע מה הוא עושה.

אני מצטרפת לקודמות , כן המצב מעורר חששות וזה בסדר...כשלעצמי הייתי שמחה להיות בת 20 בהריון , אבל אני בת מעל 40 בהריון (גם טוב , ברוך ה' יומיום)

התוצאה חיובית.

מאיפה מתחילים?!

אז את קובעת תור לרופא/ת נשים. 

בעיקרון בשבוע 7-8 מתחילים לראות דופק. 

אם תלכי לפני, את תראי שק באולטראסאונד. 

אגב, כשתלכי לרופא/ה היא תביא לך לעשות בדיקות שתן ודם... 

ואל תשכחי להתחיל לקחת חומצה פולית ותוסף ברזל. 

זה יכול להיות ללא מרשם רופא. אבל אני בכל זאת ביקשתי מהרופאה שלי. 

מזל- טוב! 

כפי שציינה רות , הולכים לבית מרקחת וקונים חומצה פולית .

ברזל ...לפעמים יש תופעות לואי . כל אחת והגוף שלה .

דברים שיתכנו : יתכן שבעוד חודש חדשיים תצטרכי חזיות חדשות כי ...את ....מתפתחת.- חבל לקנות עכשיו - זה מה שקרה לי (אף אחד לא סיפר לי שאעלה שתי מידות , הרבה הרבה לפני שהופיעה לי בטן-כלומר בשבוע 8 , זה כבר היה קטן עלי) 

כדאי להקפיד לשתות, ולהשתדל לקחת הכל באיזי . סליחה עם אני חוזרת על עצמי - זה מנסיון כאוב.

חשוב במיוחד לשתות , כי יתכן שתגלי שאת לא רעבה בכלל ..ליתר דיוק , הכל קצת מגעיל - אז יש נטייה כזו גם לא לשתות - זה חשוב לשתות הרבה.

נדמה לי שממליצים לא לרוץ, אבל אין לי הרבה נסיון. מישהי יודעת אם זה  נכון? זה תלוי בגוף שלך - יש כאלה שזה לא משפיע עליהן ויש כאלה , שזה לא טוב להריון.

ו...שיהיה בשעה טובה

תשני ותשני ותשני ותשני....

ותשתי ותשתי ותשתי ותשתי...

ואל תקשיבי לעצות

אבל גיסתי ילדה שם לפני קרוב לשנתיים, ונכון ללפני שנתיים עדין לא היו להם חדרי לידה פרטיים, אלא חדרים גדולים מחולקים בוילונות (!!) גם אין תינוקיה בכלל, שזה אולי מתאים למי שרוצה ביות מלא בכל מחיר, אבל למי שלא סגורה על הענין... וחוץ מזה מ-ל-א בדוואיות, ובאופן כללי גיסתי ממש לא היתה מרוצה שם.

אבל נראה לי שהם שיפצו מאז כך שאולי חדרי לידה פרטיים כבר יש להם, אבל נראה לי שתינוקיה עדין לא.

יחס מדהים מצד הצוות, מקצוענות וניסיון.

חדרי הלידה מופרדים בקירות- ווילון מקדימה, די קטנים, (חדרי הלידה החדשים מוכנים- ואין תקציב וכח אדם לפתוח אותם!!)

המחלקות חדשות, אין בכלל חדרי תינוקות- ביות מלא מהרגע הראשון- כולל הכל.

מאוד מאוד משתדלים ללכת לקראת היולדות הדתיות, יש אפשרות להזמין מזון כשר למהדרין.

אני ממשיכה ללדת שם כי זה נח לי מצד המיקום, ומשום שתמיד הייתי מרוצה שם.

אנחנו מעריכות אף יותר את מסירות הנפש שלך ללדת ילדים!

למרות שהצחקת אותי, אני חושבת שיש שם אנשים שעובדים במסירות נפש למרות התנאים הקשים פיזית- וצריכים מאוד להעריך אותם על זה!!

השם הגרוע שיש להם הוא ממש לא מוצדק!!

(ילדת שם פעם?? כל מי שלא מתבטאת ככה....)

ילדתי באמבולנס אז ככה שלחדר לידה לא הייתי רק  ראיתי שזה ממש צפוף והכל מופרד בוילונות ואמרתי לעצמי וואי מזל שלא ילדתי שם.

זכיתי להגיעה למלחקה ותאמת ממש נהנתי ...הכל נקי וחדש ומרווח. והאחיות מקסימות.!!

אני שמחתי שאין תינוקייה שהתינוק ליידי...לפי דעתי זה ממש חשוב.

באופן כללי יצאתי משם בהרגשה חיובית

בס"ד

שמעתי שזה מזעזע החדרי לידה, שזה מופרד בווילונות, שיש מלא ערבים... שלפעמים התפוסה פשוט מלאה ואז-מזדרון....

ממ.. קצת מתלבטת

עכשיו אני אשמע גזענית: אולי יותר מדי ערבים?

אולי חוסר פרטיות בחדרי לידה?

לא יודעת.

אני כן יודעת ששדרגו את המחלקה.

קודם כל אם כבר מדברים על סורוקה צריך לומר שזה הבית חולים עם הכי הרבה לידותבשנה מכל בית חולים אחר בארץ.

הצוות מאוד מאוד מקצועי שם וזה מהניסיון הרב שלהם. כך שאם זו לידה שדורשת מקצועיות עדיף שם.

יש שני חדרי לידה  לפרסונל (חדר 1 ו-2) עם קירות אם הם פנויים תוכלי לבקש ללדת בהם. אני בקשתי ונתנו לי.

חוץ מהם יש חדר אחד גדול עם מחיצות ומלפנים לכל חדר יש וילונות - זה קצת בעייתי כשיש בעלים במתחם הגדול.

הצוות מאוד מקפיד שרק מלווה אחד ישהה עם היולדת אבל אפשר להתחלף כל פעם.

לגבי מחלקות היולדות - הן חדשות 2 - 3 יולדות בחדר.

אוכל כשר למהדרין את יכולה להזמין - ואז מקבלים קופסאות קפואות שמחממים לך.

יש הרבה בדואיות - זה נכון אבל הצוות משתדל לצוות לחדרים בהתאם.

יצא לי כמה פעמים להיות במסדרונות עד שהתפנה מקום בחדרים.

מקווה שעזרתי.

חלק מהחברות שלי נהנות שם וחלק גדול לא היו מרוצות תלוי עם מי את נופלת..

והייתי ממש מרוצה (ואני אדם סופר ביקורתי!!)

אולי כי לא הגעתי עם אנטי למקום, כמו רבים אחרים.....

לא הייתי בעד במקום וגם לא נגד

רק ציינתי עובדות

כיוון שאני תושבת הדרום, אני שומעת מחברותי, שבחיים לא נכנסו לשם, כל מיני תגובות נוראיות על המקום- הכל משמועות וחלקי שמועות, וחרדה נוראית שמא יצטרכו להגיע לשם, וגם מי ש"נאלצת" ללדת שם- מגיעה כ"כ טעונה שלילית על המקום, בעיני- על לא עוול בכפו.

נכון שחדרי הלידה עצמם לא משהו- אך היחס של הצוות והמקצוענות שלהם- מפצה על כך בגדול (ולא, אין לי מניות במקום, יש לי פשוט הכרת תודה גדולה לאנשים שהתייחסו אלי מדהים בזמנים מאוד רגישים בחיים שלי!!)

אני לא מתכחשת לחסרונות הטכניים של המקום (וגם הביות המלא ההכרחי הוא חיסרון עצום בעיני) אבל אני מאוד  לא אוהבת שעושים עליהום על מקום- בלי להכיר אותו באמת.!!

(ולצערי- אני מכירה שם עוד כמה מחלקות אחרות, הותנאים שם אכן קשים ביותר- אם כי לא באשמתם!)

שנזכה להיות שם רק במחלקות השמחות!

לפני 3 שנים, חיכיתי עם פתיחה של 9 40 דק' , כדיי שיבדקו אותי

למזלי קיבלתי את המיטה האחרונה בחדר הוילונות

ונפלתי על משמרת לא משהוא

והסטזרית יילדה אותי

לא אהבתי !

גם במחלקה אין מספיק צוות  וכנ"ל העובדות היבשות

נותחתי שם לאחרונה והצוות היה נהדר (חצי יום) 

אני מוצאת שבהמון בתי חולים יש איזו שאננות מרגיזה של הצוות במחלקות, ואני שומעת את זה שוב ושוב מהמון בתי חולים ( אני עובדת במקום שאליו מתנקזים כל ה"סיפורים") משתדלים מאד בחדרי הלידה, צוותים מדהימים, ואז, שוכחים שזו שבמחלקה היא אותה האחת שילדה אך זה מכבר וקצת "מנצנצים" . שאלות לא נענות כראוי, צרכים אישיים לא נענים,דברים לא נבדקים כמו שצריך, לא מאמינים לתלונות היולדת ( טוב, את אחרי לידה, מה ציפית? וכד')  לא יודעת. יותר מדי סיפורים. גם אם הצד הפיזי הוא טוב, הצד הטיפולי הוא בפער אדיר מן הצד הפיזי. וחבל.

בשערי צדק.

מבחינת חדרי הלידה הייתי הכי מרוצה בסורוקה...

נכון שלא הכי נח עם הוילונות, מצד שני כשצריך את המיילדת דחוף פשוט צועקים והיא שומעת, להבדיל משערי צדק שבעלי נאלץ להשאיר אותי לבד עם צירי לחץ ולהתחיל לרוץ בין החדרים. בעין כרם- בי"ח אוניברסיטאי, הרגשתי יותר מודל לסטז'רים מאשר יולדת, וכמעט ילדתי בחדר המתנה (אבל זה היה מזמן, אולי מאז הדברים השתנו).

הצוות בסורוקה והדסה היה מצויין, בשערי צדק עשו לי פרצופים שלא נרשמתי מראש ללידה (לא תכננתי צירים בדיוק כשאהיה בירושלים).

המחלקות בסורוקה די בעייתיות. זה מתחיל בתפילה שלא תתיקעי במסדרון (והקב"ה לא תמיד נענה לבקשה), כשיש ביות מלא את לא ישנה גם אם התינוק של השכנה מחליט לבכות (וזה תמיד קורה כששלך ישן), בחדר האוכל היהודיות הן ממש מיעוט קטן וההרגשה הכללית היא שהגעת לעזה, כשביקשתי אוכל מהדרין קיבלתי כל יום אותו תפריט חצי קפוא, ואווירת השבת מסתכמת בזה שאין כביסה והאוכל יותר קר ומגעיל.

ועוד נקודה, הרבה פעמים יצא לי להיות עם בדוויות בחדר, והאמת שאני מעדיפה בדווית שקטה על יהודיה עם תינוק צרחן שלא מפסיקה לדבר בפלאפון.

מצד שני אם אין בעיות מיוחדות (צהבת GBS, וכו') זה נגמר אחרי 36 שעות

לסיכום- חדר לידה נחמד, המחלקות לא משהו, אבל אם חזרתי לשם 7 פעמים סימן שאפשר לעבור את זה.

ואצלי עוד נדחפו 2 לצפיה....בלי רשות!!!

את בתי השניה ילדתי באמבולנס.

לא הסכימו לקחת אותי לבי"ח אחר, אז לצערי הגעתי לשם.

את התפרים עשו לי בחדרי הלידה, אם אפשר לקרוא להם כך.

אלה תאים המופרדים ע"י וילונות. אין טיפה פרטיות.

בשלב מסויים בעלי תפס את הוילונות בידיו!!! כדי שלא אהיה חשופה לעוברים ושבים.

המחלקה היתה לי די מגעליה. ריחות של קומזיץ מהבדואים.

חדר אוכל  בו הצלחות מוכנות מראש, ובמו עיני!! ראיתי אשה (בדואית, אבל זה לא ממש משנה)

עוברת ולוקחת אוכל שנראה לה, מצלחות שונות.

יום וחצי אחרי הלידה כבר בעטו אותי הביתה (במקרה הזה זה אולי לא כ"כ נורא כי היה לי מגעיל שם)

מי שלא עברה לידות במקומות אחרים, פשוט לא מבינה כמה מגעיל שם.

ילדתי בבלינסון, בברזילי ובשערי צדק, ועין, אין מה להשוות.

בע"ה גם בלידה הנוכחית אקווה לא ללדת שם.

ילדתי בעוד 3 בתי חולים והוא מדורג טוב

והאמת שעשיתי הכל כדי לא להגיע לסורוקה,

אבל המרחק לא איפשר לי יותר מזה- וטוב שכך.

בנס חדר לידה היה ריק. זה אכן חדר לידה ולא חדרי. יש רק וילונות. אבל זה לא נורא כמו שחושבים,

הצוות החדר לידה היה מקסים. גם הסטז'רית.

במחלקה היה מדהים.

הייתי בא' החדשה. אחיות מהממות. ביות מלא לכולם ולכן בית החולים ערוך לביות (מה שממש לא נכון לגבי מעייני הישועה.)

מאוד עוזרים עם התינורקות כי האחיות של המחלקה מיועדות גם לזה. אין כמעט תינוקיה.

בכל מקרה ובכל מקום צריך להתפלל על שעה טובה (ובסורוקה על חדר לידה ריק) ושליחים טובים. זה המסקנה שלי מסבב בתי החולים.

סורוקה היה חויה טובה במיוחד.

לסיכום. בלידה הבאה אני חוזרת בלי היסוס. ומקווה שהם יכנסו לחדר לידה החדש עד אז....

ממתינה לחדרי הלידה החדשים- וכבר עברתי שם גם לידה שביעית- וחדרי הלידה אמנם כבר מוכנים- אך אין תקציב לכח אדם שיאייש אותם.....  (במתכונת הקיימת- מיילדת ל-4 מיטות, בחדש יצטרכו מיילדת לשתי מיטות, מה שאין באפשרותם לתת......)

ואני ילדתי מספר פעמים בחדרי לידה מלאים, והיחס תמיד היה כמו בלידה פרטית!!!

הן המיילדות המדהימות, הרופאות האנושיות כ"כ, שפשוט התנהגו בצורה חברית- ולא כרופא אל חולה, כח העזר אחרי הלידה, הסניטרים- כולם פשוט נפלאים!!!

(לכן כ"כ מציק לי השם הרע שיצרו להם....)

פתחו עוד מחלקת יולדות לאחרונ ואומרים שעוד מעט גם חדרי הלידה...

ועוד משהו חשוב:

המיילדות מאוד שמחות שמגיעות יהודיות,

ומזמינות אותם להגיע גם בשנה הבאה.

לא מגיע להם השם הרע.

הם באמת בסדר גמור.

9 לידות בלי עין הרע.. [ו1 בשע"צ]

היא תמיד מרוצה!

והאחיות שם מדהימות!!

שמחות ליהודיות שבאות ללדת, מברכות אותן, רגישות ונעימות!

שיהיה במזל טוב!

ובעז"ה לידה קלה כתרנגולת ובריאות לך ולוולד!!

ובמיוחד לדתיות (זה משתלם, הן עלולות לבוא גם שנה הבאה....  )

גיל שנה הם צריכים..

נסי דייסה בכפית.

אבל אולי אם הוא אוכל ממש הרבה אוכל מגוון, אז זה יכול להספיק...

יש סיבה מיוחדת שבגללה חשוב לך להפסיק להניק אותו?

בעקרון את יכולה כבר עכשיו להפסיק לשאוב, ולהסתפק במוצקים שהוא אוכל ובהנקות.

ב"ה התינוק ינק 10 חודשים.

כל הכבוד!

בגיל הזה הוא יכול לאכול כמעט הכל ולהיות שבע, בריא ומאושר.

אמא היא מספיק טובה ואפילו נהדרת, גם אם לא מצליחה להניק הרבה או שאפילו בכלל לא מניקה. כן.

זו לא מצוה דאוריתא להניק ואי הנקה היא לא לאו מפורש (מחלוקת אחרונים אולי...)

נצלי את העובדה שהוא אוכל מוצקים, ואי"ה ככל שיגדל ירצה טעמים נוספים.

שלא תביני אותי לא נכון...

אני בעד הנקה. הנקתי את חמשת ילדי ב"ה.

אבל- לא להשתגע.

את 10

תודה על העידוד! האמת שממש טוב לי בהנקה, ב"ה! מה גם שיש לי הרבה חלב, שזו ברכה בפני עצמה. העניין הוא שהיה לי עבר של הפלות ואני חוששת שאם אכנס להריון זה עלול לגרום חלילה להפלה נוספת. אז אני צריכה להחליט: או שאני ממשיכה בהנקה ונמנעת כרגע מהריון או שמפסיקה להניק כדי לא להסתכן שמא אכנס להריון. מבחינתי להמשיך להניק עוד הרבה אבל הסיפורים והסיכונים מפחידים אותי.. מה אתן אומרות?

המלצות של ארגון הבריאות העולמי הן להניק עד גיל שנתיים לפחות. ואת אומרת שטוב לך בהנקה, אז בשביל מה להפסיק?  ואם את חוששת מהשפעה של הנקה על הריון, כשיגיע הריון תוכלי להפסיק להניק מיד.

ומוסיפה שההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא רק חיקוי להמלצה של חז"ל להניק שנתיים.

מלבד זאת, הסיכון בהנקה תוך כדי הריון שנוי מאוד במחלוקת. רוב מוחלט של הדיעות טוענות שאין קשר בין הדברים, כל עוד אין התכווצויות רחם או התוויה לשמירת הריון חמורה.

שימי לב ששואלת השאלה ציינה שהיא חוששת בגלל היסטוריה של הפלות, ובמצב כזה דווקא לא כדאי להמשיך להניק בהריון.

ואני רק אוסיף שמאחר שכ90% מהנשים (לפי נתונים סטטיסטים) תעבורנה לפחות הפלה אחת במהלך חייהם, כך שלא כל מי שעברה הפלה אחת זה אומר שהיא לא יכולה להניק בהריון. אבל מה שעברה כמה הפלות, בהחלט יש מקום לחשש.

על כן כדאי לברר על איזה רקע היו ההפלות. 

אם זו בעיה של קרישיות, למשל, אז אין בכלל קשר להנקה. 

כדאי לעשות בירור. 

וכמה הוא שוקל?

לעשות לו עיסוי עם שמן זית בבית החזה ובגב העליון,

לשים אדים בחדר..

להשפריץ חלב אם לאף,

רפואה שלמה!

פשוט טוב לי וכיף לי!

יש לי בעל מדהים ותינוק מתוק!!

מתגעגעת

עשינו רכיבה על סוסים,וסדנת שוקולד זוגית בעין זיוון

וצימרים משגעים ביבניאל..

שמחה שנהנית בחופש!!!!!  איזה יופי. הצפון מקסים תמיד בחורף .. עברו עלי קצת תלאות בימים האחרונים - הייתי בירושלים , אז לא הייתי כאן .

לא יפה

טוב נו..אני הייתי בצפון,מוזמנת תמיד.

היה קשה . אוטובוסים , רכבת . הייתי אצל הרופאה הצדיקה , שלקחה אותי תחת חסותה עוד כשהייתי בגלות , וחזרתי הביתה. כנראה הגיל גורם לי להיות קצת היסטרית - אז ניסיתי לנסוע כמה שפחות.

ואני הולכת לראות אותם אחרי כמה שבועות טובים...

לישון ולאכול!!!

(אפילו לא פתחתי את המחשב! התנתקות מוחלטת)

אוקיי, עכשיו נשלם את מחיר השינה...

במדרשה שליד הבית... שימח אותי

הבת שלי, שהתחילו להושיט ידיים, במיוחד לפנים שלי בזמן האוכל

("אמא, אני אתפוס לך את המשקפיים.

טוב, בעצם אני לא מגיעה כ"כ רחוק, אז אולי את האף שלך.

טוב, נתפשר על להכניס לך אצבעות לפה" ).

והיא גם תופסת את האף שלה או מעיפה את היד שלה על הפנים שלה, וזה משעשע למדי (חוץ מהכנסת האצבע לעין או ממציצת אצבעות, שאנחנו לא מרשים).

מושיט אלי ידיים בהנקה ואפילו מצליח להעיף לי את המשקפיים....

מישהי בן כמה הבן שלך?

זה כזה גיל חמוד, עד לפני רגע הם ישבו עליך כמו בובות עכשיו? אין מצב

ב"ה!!

בעצם עוד רגש חמש...

והוא פשוש!

יחד עם הבת של אור היום

קיבלתי ציון נחמד במבחן שהיה לי חשוב במיוחד (89)...

יכול להיות שמשהו בתנוחה כואב או לא נח לו...

תנסי לשנות תנוחות, שהוא יהיה בזוית שונה,

תראי אם זה עוזר...

בהצלחה!

הבן שלי גם מעדיף צד שמאל ובאמת יש לו נטיה לצד ימין והרופאה אבחנה טוריטיקוליס שזו נטיה של הראש ודורש פיזיוטרפיה אז כדאי לך לבדוק נראה לי...

המידע הזה עזר לי, אחפש תרגילים ואשאל גם את אחותו... ממש תודה...

נו, זה עבר לו בסוף?

אם כן, תוך כמה זמן?

חיים טובים

וזה המקום להודות לאחותו על התרגילים המועילים...

בטח מעצבן להיות אחות גם אחרי העבודה...

אבל אולי בכ"ז...?

לבן שלי נראה לי שזה מה שיש.

טורטיקוליס

דלקת אזניים/ נוזלים באוזניים

בינתיים, כשאת מעוניינת שיינק מצד ימין- הניחי אותו בתנוחת "פוט-בול" זה אומר שהוא ממשיך לשכב כאילו יונק מצד שמאל, כף ידך הימנית תומכת בראשו וגופו נמצא תחת בית שחייך הימני. ( יותר נח עם כורסא או כרית בצד ימין)

גם לי זה קרה

במשך כמה ימים עד שהירגלתי אותה לינוק גם בצד ימין,

אמרו לי שרוב התינוקות מעדיפים לינוק בצד שמאל כי זה הצד של הלב

והם שומעים את הפעימות ולכן זה מזכיר להם את הרחם

מעניין- לא?!

חלב שאוב מותר לשמור במקרר 24 שעות ובמקפיא חצי שנה.

אסור להקפיא חזרה חלב מופשר

במקרר ארבעה ימים ובמקפיא גג חצי שנה בעומק המקפיא.

כן בוכים על חלב אם שנשפך

מבאסססס

הוא היה בהקפאה והוא עדיין מיימי ולא קפוא..

אז השאלה אם מותר להשתמש או לא..?

או שבגלל הצבע שלו (כחלחל) נראה לך שהוא לא קופא? הרגשת ביד שהוא היה נוזלי?

אני ממליצה לך לסחוט קצת חלב מהשד, לטעום, ואז לטעום את החלב הקפוא. אם הטעם של הקפוא לא טוב - תעיפי.

בכל מקרה, חלב במקפיא רגיל (של מקרר) מחזיק עד חודש, ובהקפאה עמוקה (מקפיא בלי מקרר) עד שלושה חודשים.

עברתם דירה? אולי ברח גז?

אנחנו סבלנו ממקפיא שלא הקפיא...

תבדקי מוצרים נוספים . אם הם במצב הזה כנראה ....

יש נשים, שמניקות גם בהריון.

עם הזמן כמות החלב פוחתת, טעם שלו משתנה, אבל ברמת העיקרון, כל עוד את יכולה להניק - תניקי.

אלא אם כן, יש לך, ח"ו, עבר של הפלות. אז עדיף שלא, כי הנקה מגבירה את הסיכויים, שזה יקרה שוב, לא עליך.

יש סיכוי להיכנס להריון,ואפשר להמשיך להניק אם אין התכווצויות ודימום בזמן ההריון,או הוראה מרןפא..

ברוכה הבאה לפורום

ערב נפלא!!

גם אני מאוד רציתי להמשיל להניק בהריון, התיעצתי  בטלפון תמיכה של ליגת לה לצ'ה,

והבנתי מהן שזה אפשרי (הן גם אמרו שיש בזה גישות שונות ברפואה).

ניסיתי, אבל הייתי כל כך חלשה שלא יכולתי להמשיך,

בכל אופן, לא הפסקתי את ההנקה בפתאומיות, אלא נתתי לתינוק ולעצמי זמן של בערך חודש כדי להיגמל,

הידיעה שמותר להניק בהריון, נתנה לי את הרוגע שאנחנו יכולים להגמל לאט,

בלי להכנס למצוקה.

אז אם אין וסת בזמן ההנקה זה אומר שא"א להיכנס להריון? או שרוב הסיכויים שלא?

אם כי תמיד קיים הסיכוי הקלוש להכנס להריון מהביוץ הראשון, עוד לפני המחזור הראשון.

אם לא כל כך אכפת לך לקבל הריון נוסף - תסמכי על זה.

אם חשוב לך מאוד-מאוד שלא להיות בהריון בשנים הקרובות - אל תסמכי על זה!

מפאת קוצר זמן קבוע

אם את צריכה להמשיך דווקא בעבודה הזו ודווקא תחת מנהלת שלא מתחשבת בך, אולי כדאי לא לקחת על עצמך יותר מדי. כלומר, לא להישאר שעה וחצי אחרי העבודה. חמש דקות- אולי כן. שעה וחצי?! ממש לא.

ולהעמיד את המנהלת במקום. בצורה מכבדת ונעימה, אבל לומר לה מה שמפריע לך. אין סיבה שתסבלי סתם. ועם היא בלתי-ניתנת-לתיקשור- לפנות למי שמעליה.

ורק משהו אחד שתהיתי לגביו בהודעה שלך- איך הגיל שלה קשור לזה?

על ההריון, שיהיה בשעה טובה ותרגישי טוב

ועצוב מאד שזה היחס שלה כלפייך, יש איזה מישהו שיכול לדבר בשבילך או שהיא כזו כלפי כולם?

מזל שיש את הפורום לפרוק,,בקשר למנהלת להגיד לה שזה לא נעים לך ואת ממש משתדלת להשקיע,ונשארת מעל ומעבר שעה וחצי למרות שיש לך ילדה קטנה ואת לא הכי מרגישה במיטבך.

או פשוט להתעלם ממנה באלגנטיות.

מאחלת לך הריון קל ארוך ומשעמם ושתצאי בידיים מלאות.

אני חושבת (מקווה) שהיא לא תוכל לעמוד בפני שיחה מלב אל לב.

פשוט תתפסי אותה בזמן טוב, לא לחוץ. אולי תקבעי איתה ממש פגישה, ותגיעי מוכנה.

תדברי איתה על מה שמטריד אותך, אבל בלשון לא מאשימה, אלא תוך שאת מסבירה את רגשותייך שלך (בלי להפיל עליה את האחריות):

"אני מרגישה שההשקעה שלי לא זוכה להערכה"; (במקום: את לא מעריכה אותי)

"קשה לי לשמוע כל כך הרבה ביקורת": (במקום: את כל הזמן יורדת עלי)

וכן הלאה, כל מה שיושב לך על הלב (תבואי מוכנה! תבואי מכנה!! תבואי מוכנה!!!)

גם אם לא ירד, לפחות תדעי שעשית את כל מה שאפשר, ואז תוכלי בלב שקט להעביר מאוזן לאוזן, ולא להתייחס.

לדעתי אין סיבה להשקיע אנרגיה רגשית כל כך גבוהה, במישהו שלא מחזיר את ההשקעה
 

חופשה נעימה וממלאה בכוחות גוף ונפש!

איזו מקסימה את שאפילו כשאת יוצאת להינפש את מזמינה את מי שצריכה- להתקשר!

רק אושר ושמחה!

היה מדהים,תודה לכן על הפירגון..מה הפסדתי?איך היה?

אולי בטלויזיה הרוסית החליטו לעבוד על כל העולם? זה גימיק לא נורמלי

גבר מניק?

לידת עשיריה?

שימפנזה מניקה תינוק?

תינוק מניק שימפנזה?

שיבטו את פוטין?

הניחוש השני (-:

לא קשה לפברק את זה...

אף אחד לא ידע שיש יותר מעובר אחד (האישה לא נבדקה בהריון).

התינוקות כמעט כולם במשקל 3 קילו ומעלה.

מה הסיכוי שזה אמיתי?

אבל תינוק במשקל 6 קילו - יכול להיות.

http://www.mako.co.il/home-family-pregnancy/healthcare/Article-da66154674bfd21006.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=2089299190

(לאברכית ושות' - תינוק במשקל 6 קילו. לידה נורמלית.)

אומנם הזוי - אבל מציאות.

הסרט אוטנתי/אותנתי (לא מסתדרת לי המילה משום מה..)

לגביו אין לי מושג,

אם כי נשמע די מופרך...

א) אין סיכוי שתהיה לאישה עשיריה בהריון טבעי - ואם ההריון לא טבעי, אז ברור שהוא מלווה בבדיקות ויודעים כמה יש לה.

ב) גם אם נניח שנקלטו עשרה עוברים, לא ייתכן שהריון כזה יעבור בשלום עד חודש תשיעי בלי סיבוכים שידרשו בדיקות.

ג) הסיכוי שתינוקות בהריון של יותר מארבעה עוברים יוולדו במשקל 3 ק"ג... אני לא רופאה, אבל הייתי מגדירה אותו כאפסי מינוס.

תשימו לב שהתינוקים נראים בני חודש ולא בני יומם...

הם ממש ברורים וערניים

האמא ממש אבל ממש לא נראת כאילו עכשיו היא ילדה 10 תינוקות...גם לא אחד.

כי זה היה אז ה1/4

בס"ד

שמעתי על זה כבר לפני חודש, כמו שנאמר בחדשות,

עם הפרוט, של המשקלים וכל זה.

הזוי ...

לא הופך את זה ללא מפוברק.

1. חודש וחצי אחרי הלידה אפשר להתחיל לשאוב,עדיף לא לפני מחשש לבילבול פטמות.

2.מה מטרת השאיבה?לאיזה צורך?

את יוצאת ללימודים?סתם שיהיה בבית?

ממומלצות בידנית של אוונט,חשמלית-מדלה {קטנה ועושה רעש}

3.איחסון,יש שקיות מיוחדות אפשר לקנות בשילב/מוצצים/אאאל"ט גם בסופר פארם.

אני אישית מקפיאה בכוס חד פעמי כותבת כמות ותאריך וסוגרת עם שקית נילון.

4.שוב תלוי לאיזה צורך,מומלץ לשאוב בבוקר,או אם את מניקה רק מצד אחד אז לשאוב במקביל מהצד השני.

או בלילה אם התינוק פותח פער של יותר מ 3 שעות {זה אומר לקום במיוחד באמצע הלילה}

5.אפשר לחמם בתוך נטלה עם מים חמים,יש את הנוסחא המשקל של התינוק כפול 150 לחלק למס' הארוחות שהוא אוכל ביום.

6.צידנית זה אחלה פיתרון.

*הפצעונים זה מההורמונים דבר טבעי לרוב התינוקות יש,אפשר בהחלט להשפריץ חלב אם,בדר"כ עובר לבד בגיל חודש וחצי בערך.

אם יש עוד שאלות אנחנו כאן בשמחה

ואני יודעת על בנות ששאבו מהשבוע הראשון. אם יש כאן כאלה - בבקשה בבקשה תספרו לנו איך עושים את זה בלי לפגוע בכלום (כמו שתמיד מזהירים פה בפורום).

כשעה אחרי הנקה מהצד שלא הנקתי ממנה בבוקר ואח"כ הנקתי לא מהצד ששאבתי, ואם הרגשתי שלא ינקה מספיק הנקתי דו צדדי....

למרות שבטח עשיתי שטויות אבל היה לי בסדר...

פשוט הייתי חייבת כי אחרי חודש חזרתי ללימודים ויום אחד השארתי אותה בבית אם בעלי (בלב שבור אבל לסחוב 2 אוטובוסים הלוך-3 חזור כששעה ו3/4 כל כיוון בשביל 2 קורסים- היה לא נורמאלי)

שלא יהיה לה חלב

אבל יש משהו שממש מלחיץ אותי - הבנתי שככל ששואבים יותר, ככה נוצר יותר חלב.. נכון?!

אז אני מפחדת שיהיה לי המון המון חלב ויווצר לי גודש :S

איך עושים את זה נכון??

אני פשוט חוזרת ללימודים.. אני מפחדת שיהיה לי מסובך מדי כל הקטע של השאיבה... :/

באתר הזה:

http://www.bepex.co.il/index.php?page_id=96

של חברת בפקס- מדלה

ושל אוונט:

http://www.avent-baby.co.il/page4.html

בהצלחה!

יש כל כך הרבה סוגים שונים שקיבלתי סחרחורת... 

הלוואי שהיה לי תקציב למשאבה הכיייי טובה... היא נשמעת מעולה =)

אבל אין לי... ואני לא יודעת איך לבחור מבין כל הסוגים...

בנות, אתן יכולות להמליץ או לא להמליץ על משאבות מהנסיון שלכן..?

לי יש של אוונט כבר למעלה מעשור, ידנית.

היום הם מייצרים חשמלית שיכולה להפוך לידנית.

אבל אני שואבת פעם ביום בעבודה, ולעיתים לפני העבודה- מניקה צד אחד ושואבת מן הצד השני תוך כדי.

אם מס' השאיבות הוא 2 או יותר ליום, ממליצים יותר על החשמלית דו- צדדית, פשוט כי זה יותר מהיר, יש למדלה.

אגב, מחיר, קופות חולים שונות עובדות עם חברות שונות של מוצרי הנקה. כללית למשל מוכרים בזול את מוצרי מדלה. שווה בירור בקופה שלך.

אני אישית אוהבת את הידנית ומרגישה שנח לי לשלוט בעוצמת השאיבה ובקצב. בזו של אוונט, את נותנת הוראה ידנית למשאבה- קובעת קצב ועוצמה, והמשאבה ממשיכה באותו הקצב ועצמה שאת קבעת. יתכן שזה קיים גם בחשמלית של מדלה. לא יודעת, שווה בדיקה.

להוביל חלב אם בצידנית. עדיף שלא יפשיר.

עדיף לשאובב ולשמור במקרר 3 ימים בלי הקפאה, ואז להעביר בצידנית מאשר שיפשיר. כך נראה חעניות דעתי.

הפצעים בפנים - יותר מוכר ממוכר. המשיכי עם חלב אם. ויעבור לו עם הגדילה בעז"ה.

שאר שאלותיך- נענו באתר, או שעדיין נותרו כשהיו?

כדי לקבוע את המהירות

לפחות בשתי המשאבות שאני התנסתי - אחת של בית חולים, והשניה פאמפ אין סטייל. (לקחתי בהשאלה מגמ"ח)

היא מאוד נוחה (ואני מדברת על שאיבה לפג, כלומר במקום הנקה לגמרי) ובאה בערכה ממש שווה - משאבה דו צדדית, עם ציידנית, 4 בקבוקים וקרחום מתאים והכל בתוך תרמיל גב נוח לשימוש. החיסרון - המחיר שלה שכמדומני קרוב ל1000 ש"ח

תודה רבה...

אבל איך אני אדע כמה אצטרך לשאוב ביום?..

הבן שלי בן 3 שבועות.. לפני שבוע הוא שקל 3.300.. אני צריכה חלב לחצי יום במשך 4 ימים בשבוע (בגדול).

אז זה נחשב שאני צריכה לשאוב הרבה וכדאי לי לקנות חשמלית דו"צ? או שתספיק לי חד צדדית?

ושאלתי כאן בשרשור גם בקשר לגודש.. השאיבה לא גורמת לייצור גדול יותר של חלב? איך עושים את זה חכם שלא יהיה קצת מדי ומצד שני שלא יהיה לי יותר מדי..?

לכן מומלץ- לשאוב בדיוק בזמנים שהוא צפוי לאכול בבית ( ממש הוראה "הגיונית" לתינוק כזה קטן...)

ולשאוב גם בבקר לפני שיוצאים שאז גם יש בד"כ מלאי גדול יותר של חלב וגם רמות גבוהות של פרולקטין האחראיות על ייצור החלב, ועוזרות להשלים ולייצר שוב מה שנשאב.

לא לשכוח לשתות הרבה ולאכול מאוזן מחוץ לבית.

תינוק אוכל בערך: 100-150 מל' לכל קילו גוף ביממה.

3.5 קג' * 150 מל'   =   525 מל' ביממה.

אם ילדך אוכל כל 3 שעות חלקי ל 8

אם ישן כבר קצת בלילה ו" מדלג" ארוחה- חלקי ל7

525 לחלק ל 7=  75 מל'.

יתכן שזו הכמות שהוא יונק לארוחה בגילו, זה אף נשמע בהחלט סביר!

עם זאת, הבקבוק בניגוד לגוף "זורם " גם לקראת סיום ההנקה ולא נותן צחושה ש"הולך להגמר" הוא גם לא דורש מאמץ ולכן הרבה תנוקות יאכלו מעט יותר מהבקבוב- כלומר- בהחלט יש סיכוי שתראי אותו אוכל 90.

אל תשכחי שהוא תינוק קטן ממש ועשוי לעלות בכמויות כל שבוע.

כדאי , לפחות עד שאת מכירה כמויות צריכה שלו, לשאוב מנות קטנות של עד 50 מל', ולהפשיר כל פעם על פי הצורך.

חלב לחצי יום- חצי יום זה 5 שעות ( 1-2 שאיבות לכ ל היותר) או 8 שעות? ( 3-4)

הגדרת חצי יום- זה מאד משמעותי!

אני דווקא מרגישה שהבת שלי אוכלת פחות מהבקבוק, יותר כשהיא יונקת ממני.

יד שרה.

הן מעולות! יש להם וסת עוצמה והן נועדו ממש ליצור אספקת חלב.

החיסרון הוא הרעש התעשייתי והחוסר ניידות.

חוץ מיזה, ממליצה בחום!

אני ממש נהניתי מהמשאבה הידנית של אוונט.

אבל ב"ה היה לי שפע של חלב, ככה שזה שאב לי מהר ובקלות.

הייתרון זה שאפשר אפילו באמצע שיעור להרכיב את המשאבה ולשאוב... לא צריך לבזבז את ההפסקות על זה..

אני ממליצה!

(שמתי עלי את הכסוי הנקה שלי, ורק הבנות שסביבי בכלל קלטו שמשו פה קורה...)

בהצלחה, יעל

הנקתי את שני ילדיי עד גיל יחסית מאוחר, הגדול עד גיל שנה והשניה עד גיל שנה וחודשיים.

אצל שניהם בשלב מסוים התחלתי לשלב עם שאיבה.

הוא אמור להיות איתך בלימודים ואת רוצה שיהיה חלב שאובה ליתר ביטחון או שהוא נשאר אצל מטפלת כשאת בלימודים? כל ההתייחסות לשאיבה תלויה בזה.

1. בגדול יועצות הנקה לא ממליצות להתחיל שאיבה כשגרה מתחת ל-6 שבועות מהלידה, עד שההנקה מתבססת- גם מבחינת כמות חלב וגם שאז התינוק כבר התרגל לינוק והחשש של בלבול פטמות יורד (זה לא אומר שלא יתכן מצב של בלבול פטמות בגיל הזה, אבל הסיכוי לכך יורד). כמובן שאם מתעורר צורך בשלב מוקדם יותר עדיף לשאוב.

כשהגדול שלי היה בן חודש הייתי צריכה לצאת מהבית למס' שעות מס' פעמים (הייתי בסיום לימודי נהיגה ורציתי כבר לעבור טסט), שאבתי, לא תמיד היה צורך במנה השאובה כי הספקתי לחזור לפני הארחוה הבאה- לא פגע לי בהנקה ולא גרם לבלבול פטמות- אבל זה מאוד אינדבידואלי.

2. אחרי הלידה הראשונה קניתי משאבה- מיני אלקטריק של מדלה (יחסית זולה מבין המשאבות החשמליות), אצל הגדול עבדה יופי. בהתחלה הייתי שואבת מידי פעם- לפי הצורך, כשהוא היה בן 3-4 חודשים שאבתי קבוע- פעם בשבוע, כשהוא היה בן 7 חודשים התחלתי לעבוד ואז הייתי שואבת מס' ימים בשבוע, כל יום בין פעם לפעמיים- במשך כ-3 חודשים.

כשהתחלתי לשאוב לבת (השנייה שלי)- אחרי כחודשיים של שימוש (בנוסף לכך שהשתמשתי בה אצל הגדול), המשאבה כבר כמעט לא שאבה (ולא עזר להחליף את האטמים), השאלתי מיד שרה משאבה- ספקטרה והיא הייתה מצוינת- שאבה לי במשך כ-20 דק' כמות שלא הצלחתי להוציא מהמדלה גם אחרי חצי שעה של שאיבה, עד כדי כך שאני שוקלת לקנות כזאת אחרי הלידה הקרובה בעז"ה.

לא התנסתי במשאבות ידניות- לא מסתדרת עם זה שאני צריכה להפעיל את היד בלי סוף.

3. כל משאבה מגיעה עם בקבוק תואם אליו שואבים, אם את מתכוונת להשתמש באותו בקבוק להאכלה (למשל של אוונט), אני יודעת שיש כאלה שאת הבקבוק שאליו שואבים, מביאות ביום למחרת למטפלת ויש להם מס' בקבוקים- זה פתרון טוב אם את לא מתכוונת להקפיא, וזקוקה למנה אחת ביום (אחרת זה לא שווה כלכלית- לקנות את כמות הבקבוקים שזקוקים).

אחסון חלב- יש בשוק שקיות שונות לאחסון חלב חלקן זולות יותר וחלקן יותר יקרות, אני השתמשתי בשקיות של פלייטקס- אריזה של 125 שקיות עלתה קצת פחות מ-50 ש"ח. החיסרון של השקיות האלה שאין להם סגירה, כדי לסגור צריך להשתמש באטבים/ גומיות., לאחרונה הבנתי כאן בפורום שכבר לא מוכרים אותם

או להשתמש בבקבוקים פשוטים רק לאחסון (כמו אלה שמוכרים 3 ב-10)- רק לקחת בחשבון שבקבוק תופס יותר מקום משקית.

4. ראיתי שאחותו כבר כתבה לך את הנוסחה לחישוב כמות לכל ארוחה, אחרי מס' פעמים שהוא יאכל מבקבוק במקום הנקה, תוכלי לדעת יותר טוב כמה הוא זקוק בכל ארוחה וכמה פעמים ביום הוא אוכל מבקבוק ולפי זה להשאיר לו מנות + כ-50 מ"ל ספייר.

עדיף לשאוב, (לפחות בהתחלה כדי ליצור מאגר קטן של חלב שאוב) בבוקר או במקביל להנקה או מיד אחריה כשהתינוק יונק מצד אחד ואת שואבת מהצד השני (להשתדל שכל יום הצדדים ישתנו יום אחד להניק מצד ימין ולשאוב בשמאל יום למחרת הפוך)

אם הוא נשאר אצת מטפלת- לשאוב בזמן הלימודים או בשעות שהוא פחות או יותר יונק (כי הגוף רגיל לשעות האלה ואז קל יותר לשאוב) ואם לא מסתדר- אז כשיש לך זמן פנוי.

כדי לדעת כמה לשאובבכל פעם- את צירכה להכיר את הגוף שלך. יש כאלה שבקלות מצליחות לשאוב כמות של אחורה ויש כאלה שהגוף לשהם זקוק לזמן כדי לשחרר חלב במשאבה, אם בהתלחה יוצאות לך כמויות קטנות אל תחששי זה בד"כ בגלל שלגוף קשה להוציא חלב דרך משהו מלאכותי וזה לא אומר כמה חלב יש לך באמת עם הזמן בד"כ הגוף מתרגל למשאבה ואז הכמויות גדלות.

5. אם החלב קפוא- להפשיר במקרר ואז לחמם, לוקח לזה כ-24 שעות.

חימום- במים חמימים- חמים לא רותחים, המים צריכים להיות בטמפרטורה של עד כ-60 מעלות מעל לטמפ' זו החום הורס מרכיבים טובים שיש בחלב.

לגבי אחסון- יש מאמרים רבים באינטרנט, בגדול ניתן לאחסן במקרר למשך 3-5 ימים בעומק המקרר (היה מקום שראיתי שאפשר לאחסן גם 8 ימים, אבל זה נראה לי הרבה מידי זמן- במצב כזה אני מעדיפה להקפיא), הקפאה- במקפיא שהוא חלק מהמקרר עם דלת נפרדת (מה שיש היום ברוב הבתים, בשונה מהמקררים המשרדיים- שבהם בתוך המקרר יש תא להקפאה) ניתן להקפיא עד 3 חודשים, במקפיא שהוא מכשיר בפני עצמו ולא חלק מהמקרר ניתן להקפיא עד חצי שנה.

לעולם לא לאחסן חלב בדלת של המקרר/ מקפיא.

6. להעביר את החלב בתוך צידנית עם קרחום. במזג אויר של הימים האלה סיכוי קלוש שהחלב אפילו יתחיל להפשיר בגלל שגם בחוץ קר, כשתגיעו הביתה בעז"ה דבר ראשון- להכניס את החלב חזרה להקפאה. 

יש דעות שאומרות שאם הפשיר מעט חלב, פחות מ-50% אפשר להקפיא שוב, ויש דעות שאם התחיל להפשיר לא להקפיא שוב. אני נוהגת כדעת המקילים (אמנם אם אני רואה שכמעט 50% הפשיר אני לא מקפיאה שוב,אבל אם יש ממש מעט חלב שהפשיר אני כן מקיפאה שוב).

בהצלחה רבה

די, את בטוחה?

רק בגלל שאת אחות אני מקשיבה לך. אבל את בטוחה שזה בסדר?

זה מפחיד אותי, זה רעל!

ומה אם חלק מהחומר לא יתנקה וייכנס לאוכל של התינוק שלי חלילה...

אולי עדיף להשאר עם העובש וזהו.

נחלק את התשובה ל-2: מה שאומרים, ומה שבפועל.

בגדול- המאכלים שגורמים לגזים לתינוק, זה חלב פרה, שוקולד, כרוב, אורז, בננות, פירות הדר וירקות ממשפחת המצליבים (כרובית, ברוקולי וכו').  

בפועל- אצל כל אישה זה מתבטא אחרת. צריך לבחון את העניין. אני לדוגמא אכלתי הרבה כרוב ותפוז, וזה לא הפריע לבת שלי, לעומת דברים אחרים שהרגשתי שעושים לה גזים... זה עניין של ניסוי ותהייה...

קישור שיכול לעזור לך:

http://ha-lool.co.il/magazine/article.asp?id=1313

בהצלחה רבה, מזל טוב גדול!!!

יעל

ואל תשכחי לאכול הרבה טחינה ושקדים במקום - שלא יחסר לך סידן.

וגם נתנו גרפווטר - וגם זה עזר.

ודבר נוסף - השיטה שיוקטנה הביאה כאן להוצאת צואה: תקחי אותה לכיור במקלחת תורידי טיטול ותחזיקי את הישבן החמוד שלה מעל הכיור (כשהרגליים מוחזקות כאילו היא יושבת - הברכיים לכיוון הבטן). תחכי קצת ובע"ה המתוקה תשחרר את הצואה ותהיה הרבה יותר רגועה. מתי לעשות את זה? עניין של תחושה שלך - כשאת מרגישה שהיא לחוצה ולא רגועה, או עושה הרבה גזים.

ב"הצלחה!

אצלי זה פשוט הציל את המצב ואותי ואותה.

הבייבי היתה צורחת עד שהיתה מכחילה ומאבדת נשימה (ואני איתה ביחד). קניתי מינשא ושמתי אותה בתוכו בשעות הקשות (היא הסכימה להיות רק בתנוחה שהרגליים מקופלות כמו בישיבה מזרחית והפנים שלה מקדימה). אם העזתי לנסות ולהוציא אותה היא חזרה לצרחות. ב"ה תוך 3 לילות זה עבר ולא חזר!

(במקביל גם עשיתי לה עיסויים בבטן ורפלקסולוגיה, סרטים שמצאתי באנטנרט.

(עכשיו אני ברימון ולא יכולה למצוא אותם)

מאחלת לכן בהת=צלחה.

אגב, את יכולה לשתות תה שומר, בתקווה שזה יעזור לה.