פורום הריון ולידה (עמוד 5408)

אילו הייתי בעלת עסק, לא הייתי רוצה להעסיק נשים צעירות. מה יש, לבעל עסק אין זכות להעסיק עובדת שממש תשאר לעבוד אצלו???

הרבה פעמים משתלם לו לפטר אותה ולשלם פיצויים.

זה ממש מעצבן העניין הזה שבתור עובדת אני יודעת שאני לא יכולה להתלונן על שום דבר

ואין לי זכות לדרוש תנאים מסויימים שמגיעים לי כי פשוט יגידו לי

שאם לא מתאים לי אני יכולה ללכת הביתה.

היום הפיצויים מגולמים בביטוח מנהלים והמעסיק בכלל לא נפגע מזה שהוא מפטר אותי.

ואני דווקא חושבת שצריךלעודד נשים לצאת לעבוד כי רובן לא בנויות לחנך ילדים בבית

והיום זה לא כמו פעם שכל הילדים התחנכו בבית באותה חצר עם כל החמולה.

היום לאישה אין במה למלא את היום כמו פעם (אפיה על הבוקר, שאיבת מים וכו....)

ולכן חשוב שהיא תצא לעבוד וזו לא חייבת להיות קריירה.

ואפשר גם לעודד מעסיקים להעביד נשים בהריון ויש דרכים לכך.

בינתיים ממה שאני ראיתי בשטח המצב הוא שהעובדים מופלים לרעה ולא המעסיקים...

ואני דווקא בשלוף יכולה להביא לך גם מקרים שנעשה עוול לעובדת, וגם הרבה מקרים שנעשה עוול גדול דווקא למעסיק, ואפילו אנחנו נפגענו פעם אישית מהפליית היתר הזאת

קצבת ילדים מוגדלת למי שלא עובדת, תוספת נקודות למפרנס יחידי וכיוצ"ב

נשים נכנסות להריון ויולדות. מה - את כולן לא צריך להעסיק? נשים צריכות לתאם הריונות עם המעסיקים שלהן? 

נכון, זה מבאס, אבל זו דרכו של עולם! ונשים צריכות לעבוד לפי רצונן ויכולתן. 

(אמרה יוקטנה שמתבטלת כבר 8 שנים כמעט...) 

ובכלל החוק נועד בדיוק למקרים כאלה, מתוך הבנה שכאשר אדם מעסיק עובד חדש, הוא מצפה לעובד שיעבוד לאורך זמן. לא אמרתי שצריך לאפשר לפטר עובדות ותיקות ברגע שהן נכנסות להריון. 

חוץ מזה שמי שרוצה ללדת כל שנה-שנתיים, אז כן!!! שלא תעבוד!!!! שלא  תעבוד על חשבון מעסיקים שהרבה פעמים גם ככה בקושי גומרים את החודש, וזקוקים לעובד קבוע ולא כזה שעובד חצי שנה כן, חצי שנה לא.

ברוב המקרים העובדות/ עובדים הם שמופלים לרעה ולא המעסיקים...

זה ממש נדיר מה שקרה בכתבה.

אני צריכה לשתוק על הרבה דברים שהמעסיק עושה כיוון שמבחינתו אני יכולה ללכת...

זה לא מעניין אותו גם אם הוא יצטרך לפצות אותי כי זה כבר כלול בביטוח מנהלים.

אם מישהי יודעת על פיצויים מעבר לביטוח מנהלים במקרים כאלה, אני אשמח מאוד לדעת...

(אני ירושלמית,אם את עו"ד את בטח יודעת משהו בנידון...)

בקיצור המצב לא כזה מזהיר מבחינת העובדים

(חוץ מהעובדים של בעלי... אני מאחלת לכל אחד בוס כמוהו...)

אני חושבת שהמדינה דווקא צריכה לעודד בוסים להעסיק נשים וגם לעודד נשים לצאת לעבודה.

אישה ברוב המקרים לא בנויה ולא יודעת לחנך ילדים בבית וזה לא כמו פעם

שכל החמולה היתה גרה בבית אחד וכל הילדים היו מתחנכים ביחד. וגם אין לה עבודה כמו פעם

באפיה, כביסות ביד, שאיבת מים ועוד.... מה שפעם היה ממלא את כל היום.

אבל אני חושבת שחייבים להגן עלינוהנשים שרוצות גם לעבוד וגם ללדת,

אני לא יודעת ממה אתן מתפרנסות, אבל בעלי סטודנט להנדסה ואני מפרנסת יחידה (בינתיים),

וכן, יש לי שני ילדים בהפרש של שנה ושבעה ואני בהריון שוב באותו הפרש,

וכן, המעסיקים סופגים את זה וצריכים לספוג את זה, כי 

שלמדה תואר ראשון ותואר שני,

אז מה אתן אומרות-

או לא לעבוד או לא ללדת?

זה נשמע לכן הגיוני? ומי יפרנס?

החוקים האלה הם חברתיים,

ושכל מעסיק יעשה את השיקולים שלו,

ואף אחד לא מכריח אף אחד להיות עצמאי או להעסיק נשים בכלל.

הרי כל מעסיק הוא גם בעל של מישהי וגם הוא רוצה שהיא תביא לו ילדים, לא?

סליחה על העצבנות, לא ציפיתי מנשים לכאלה תגובות,

באמת שאני לא מבינה איך נשים יכולות להגיב ככה...

בחרת במשרה מלאה של אימא??? בבקשה לא על חשבון אנשים אחרים.

ואף אחד לא אמר שלא צריך להגן על נשים בהריון, אבל זה לא המקרה בכלל. מדובר באישה שרימתה בשביל להשיג את העבודה, וכשהוא גילה את הרמאות הוא רצה לפטר אותה. הוא רצה עובדת קבועה, והיא שיקרה כשהיא הצהירה לו שהיא מתאימה לתפקיד.

אמרת שאף אחד לא מכריח אותו להיות עצמאי? אז לך מותר לבחור איזו עבודה את רוצה אבל לו אסור?

ומה זו השטות הזאת שהוא לא חייב להעסיק נשים? אם הוא יעז לא לקבל מישהי בגלל שהיא אישה יתלו אותו בכיכר העיר בפחות או יותר. לפי חוק אסור לאדם לא לקבל לעבודה נשים.

ואת מופתעת לשמוע תגובות כאלה מנשים? אז תני לי לספר לך שאני בבית עם הילדים, מתוך אידאל, וגם מתוך הכרה שאם אני רוצה הרבה ילדים אני חייבת לשלם בשביל זה מחיר אישי. ואני רואה נשים שרוצות ילדים, אבל שאת המחיר מישהו אחר ישלם בשבילן, ואותי זה מרתיח.

האם את אומרת: 'אתה רוצה להגן על מולדתך מאויבים? בבקשה, אבל תעשה את זה על חשבונך האישי ולא על חשבון המעסיק...' אם עמדתך כלפי חיילי מילואים זהה, ולדעתך מי שרוצה לעשות חודש מילואים בשנה,בבקשה שאשתו תפרנס(בתנאי כמובן שהיא לא תלד...;)) אז סבבה.

אבל אם את רואה את המילואים כצורך חיוני קיומי של מדינת ישראל, וזה מחיר שכולנו גברים כנשים מעסיקים כמועסקים צריכים לשאת בו, אז אני לא רואה כל הבדל בין חופשה לצורך מילואים לבין חופשת לידה, לדעתי לידת הרבה ילדים וילדות יהודים, חיונית למדינת ישראל כצורך חיוני וקיומי לא פחות ויותר מאשר יציאה למילואים. חופשת הלידה היא המילואים שלנו הנשים וכולנו גברים כנשים מעסיקים כמועסקים צריכים לשאת במחיר הזה!!

 אנחנו לא יולדות ילדים רק לעצמנו, פה זה לא אמריקה... הילדים שלנו הם הבסיס בעז"ה לעם הזה ולארץ הזו! כיהודיה מארץ ישראל את בודאי חייבת להסכם איתי...;)

 

ב. מעסיקים מפוצים על חיילי המילואים שלהם, הם לא מפוצים על נשים שיוצאות לחופשת לידה.

ג. לא דיברתי על נשים שיוצאות לחופשת לידה, מצויין בעיני שנשים יכולות להקדיש את החודשים הראשונים לתינוקות שלהם. מצויין בעיני שאישה יכולה לדעת שלא יפטרו אותה בגלל הריון מעבודתה, זה בוודאי מעודד את הילודה וחשוב מאוד.  חופשת לידה דר"כ אגב היא זכותו של התינוק לא פחות מזכותה של האישה. אבל זה לא המקרה. מדובר באישה שידעה שבעוד 4-5 חודשים הולכת לחופשה של חצי שנה, שיקרה והסתירה מידע זה!!! וזה לא בסדר. גם החוק שקובע שאפשר לפטר אישה בהריון  בחצי שנה הראשונה לעבודתה נועד בדיוק לדברים כאלו, אבל את השופטת החוק כנראה לא מעניין. 

בדרך כלל אני לא אוהבת להכנס לוויכוחים בפורום, אבל הנושא הזה באמת הרגיז אותי, במיוחד שנושא שכבר כואב לי הרבה מאוד זמן. אף על פי שכשעיינתי לאחרונה בחוק עבודת נשים ראיתי ששינו שם כמה סעיפים מוגזמים. ודרך אגב, מרתיח אותי לא פחות מקרים שאני נתקלת בהן של נשים שקיצצו להן שעות בזמן הריון בניגוד לחוק (אבל הם עמותה לא נעים לי לתבוע אותם...)

ובכלל בתוך כל הנושא הזה עולה נושא אחר של בתי המשפט שהפכו את עצמם לרשות מחוקקת. החוק קבע שמותר לו לפטר אותה, אבל לשופטת יש דעה אחרת בנושא.

יש עשרות סיפורים על מקרים אבסורדיים שהמעסיק הוא קורבן לחוקים המפלים את הנשים.

 

(אני גם אישה עובדת אבל גם מעסיקה)

כמו שהסבירה לי רכזת כח אדם בחברת הייטק, הגברים יוצאים בכל שנה למינימום של חודש (בעלי עשה בשנה האחרונה חודש וחצי בקלות) ואילו נשים יוצאות ל-3 חודשים, אבל לא כולן יוצאות כל שנה, ולא כולן מאריכות חופשת לידה - כך שבממוצע היא חישבה שיוצא לה יותר מילואים מחופשות לידה.

ועד כמה שאני יודעת, המעסיק לא מקבל תגמול על מילואים של עובדים אלא תמריץ כלשהו - כלומר, מדובר על סכום מאד נמוך.

 

מישהי מאד קרובה אלי נמצאת כרגע בהליכים מול מעסיקיה לשעבר, ששיקרו לה במצח נחושה מאז שחזרה מחופשת לידה ועשו ככל שביכולתם כדי לגרום לה להתפטר, כי היא לא הסכימה לוותר על תנאים שמגיעים לה על פי החוק - שמירה על המשרה שהיתה לה, ועוד. ועד היום היא בבית, לא יכולה לקבל אבטלה כי הם מבחינתם לא פיטרו אותה (רק הזמינו לה משטרה כשהגיעה לעבודה, בטענה ש"היא מפחידה את העובדים"...) וכמובן גם לא משלמים לה פיצויים וכלום, והיא עם שני ילדים בבית, ומשכנתא, ברוך ה' שבעלה עובד - אבל זו תקופה מאד קשה. אנשים כאלו צריכים לשלם, והרבה, כדי ךדעת פשוט שהרוע אינו משתלם! אי אפשר לשקר, לגנוב את העובד וזכויותיו, להתנהג בגסות רוח ובנבזות כלפי כל העובדים כולם ועוד לחמוק מעונש. הם צריכים להיענש!

אני מאד מבינה את הצד של המעסיקים שהצגת, יהודיה, אבל מהכתבה בכלל לא נראה שהיא שיקרה - החוק מחייב לדווח על הריון רק מהחודש החמישי לקיומו, כך שבקלות ייתכן שהראיון נערך כשעדיין לא חלה חובת דיווח, ולכן היא פעלה על פי חוק.

ורוב העובדות שאני מכירה ממש לא עסוקות בלסחוט כך מעסיקים - לא כולן עורכות דין, ורוב האזרחים נרתעים מכל קשר עם בתי משפט והתחום כולו...

 

אגב, כדי לאזן את התמונה, לבעלי יש חבר מהמילואים שפוטר אף הוא ממשרה חשובה מאד, רק בגלל שיש לו חודש וחצי מילואים בשנה... והמנכ"לית אמרה לו, אם תנסה לתבוע אותי אני אכחיש, ויש לי גיבוי של מלא ניירות להוכיח שזה לא בגלל המילואים. אבל אם תתחיב לא לצאת למילואים - אני משאירה אותך בעבודה...

 

כך שנראה לי שצריך סייעתא דשמיא גם בזה, ולהיות נקיים כלפי אלוקים ואדם.

כולם יודעים שלא מפטרים אישה בהריון.

 

ואת זה את חייבת להבין!יש אינספור פתרונות יצירתיים לשילוב של אמהות וקריירה (או רבות שעובדות בשביל הפרנסה..) את בחרת בדרך מסויימת של להשאר בבית ואת בעצמך טוענת שאת מוותרת גם בשביל פתרון זה שהוא לכאורה קל..(ואולי בין שורות אפשר להבין שלא כל כך).

 

 

אל תשליכי ממקרה ספציפי על כלל המקרים הרב ממש הפוכים! 

 

קבלי בהבנה ובאהדה את הבחירות של הנשים ואת התמיכה של המדינה בהן!הם עבדו בשביל זה קשה!

 

ובנוגע להטבות לאמהות-הלוואי באמת צריך לקדם הטבות כאלה כך נוכל לראות אמהות רבות שנשארות בבית (כי יש ממה לחיות) ורגועות הרבה יותר עם הילדים

את אישה שבמקרה היא גם לא עובדת לצורך גידול הילדים,

וגם אישתו של עצמאי,

וגם מישהי רימתה אתכם פעם.

זה המקום שלך, וזה באמת מובן,

אבל, תארי לעצמך שהיה לך בעל אברך והיית חייבת לעבוד כדי לפרנס.

מה היית עושה אז?

או בעל שמצליח להשתכר רק שכר מינימום, וזה לא מספיק לכם לפרנסה, ואת חייבת, אבל חייבת לעבוד?

ומצד שני- מוטלת עלייך החובה והזכות להרות וללדת,

אז מישהו צריך לספוג את זה.

אז בלית ברירה זה המעסיק, שאגב הוא לא משלם לך  משכורת בחופשת לידה ויכול להביא לך מחליפה.

חופשת הלידה אמנם הוארכה לחצי שנה אבל בפועל היא עדיין שלושה וחצי חודשים. לרוב הנשים שאני מכירה ממש אין כסף להפסיד שתיים וחצי משכורות.

 

דבר נוסף- ולדעתי הכי חשוב- חופשת לידה היא לא פרס ליולדת, אף אחת לא עושה חיים,

אחרת כולן היו יולדות כל שנה.

 

 

 

"ואפילו אנחנו נפגענו פעם אישית מהפליית היתר הזאת"

זה מה שגרם לי להבין שגם אתכם רימו.

 

אם מעסיק לא גומר את החודש,

הוא יכול ואף צריך לסגור את העסק.

עסק שלא עושה רווח זה לא בגלל איזה עובדת שיצאה לחופשת לידה, ארוכה ככל שתהיה.

 

אם מעסיק היה יכול לבחור של להעסיק נשים או נשים בהריון, מה שאסור לו כיום,

אז אף אחד לא היה מעסיק נשים.

אולי בתור מזכירות, או  מורות, אבל לא בתחומים אחרים.

לכן החוק צריך להגן עלינו, הנשים העובדות,

גם אם זה יוצא מפרופורציות לפעמים.

 

אני ורבות כמוני לא יכולות גם אם רוצות לגדל את הילדים בבית ולא לעבוד,

ואני ממש לא מרגישה צורך להתנצל על של מפטרים אותי אחרי שתי חופשות לידה ולפני השלישית.

אף אחד לא עושה לי טובה אישית אלא זו החלטה של המדינה כדי לאפשר ילודה גם לנשים עובדות או לאפשר עבודה גם לנשים יולדות.

כאשר אשה בהריון נמצאת בעבודה פחות מששה חודשים מותר לפטר אותה רק מסיבה שאינה קשורה להריון.

("ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון"), במקרה הספציפי הזה ברור שהפיטורים היו רק בגלל ההריון בגלל שלפני שידעו שהיא בהריון היו מרוצים ממנה.!

אם אשה הרה נמצאת בעבודה יותר מששה חודשים אסור בכלל לפטר אותה.

אני חושב שהשאלה היא לא מי אמור לשלם את המחיר של חופשת לידה \ הריון (או מילואים) העובד או המעסיק.
המדינה החליטה לעודד אישה ללדת ע"י חוק שנותן (בצדק) זכיות מינמליות לאישה בהריון\ יולדת.
הנקודה היא שהמדינה עושה לעצמה חיים קלים - היא מחליטה לעודד אישה ללדת (או לחייב חלק מהגברים בשירות מילואים) - אבל בפועל היא זורקת את המחיר על העובד ועל המעסיק.
בפועל יש 2 אפשרויות:

1. או שהמעסיק משלם את המחיר של עובד \ עובדת שנעדר מהעבודה למילואים \ חופשת לידה - והמעסיק סופג את הנזק לבד והמדינה לא חושבת לפצות אותו.
2. .או שהמעסיק נמנע מלהעסיק נשים נשואות צעירות ואז העובדת היא שנפגעת.

המצב הנכון הוא שהמדינה תיקח אחריות ובמקביל לחופשת לידה שהיא ממנת ליולדת היא תקים מנגנון לפיצוי המעסיק.
כיום בפועל העובד והמעסיק משלמים את המחיר של החוק שפוגע בשניהם. המדינה כאילו דואגת לעידוד ילודה אבל על חשבון אחרים.

אני עשיתי את זה בהדרגה. הגדול ינק 3 פעמים ביום (בוקר, צהרים, ערב) וכשגיליתי שאני בהריון הורדתי בהדרגה לבוקר וערב ותוך 3 שבועות סיימתי להניק. לא היה קל (לא לי ולא לילד) אבל זה הצליח...

בהצלחה

אני גם נכנסתי להריון בזמן הנקה, כשגיליתי את ההריון, התחלתי להוריד את ההנקות שהיו הכי פחות חשובות לו- אחה"צ, ובימים שלא עבדתי הוא היה איתי בבית ואז ינק גם לפני הצהריים, שתי הנקות אלו הפסקתי די מהר, בהפרש של כמה ימים. לא הפסקתי מיד את שתיהן כי חששתי מגודש (למרות שבד"כ אומרים שבהריון לא נוצר גודש גם אם מפסיקים בבת אחת).

 

מאוחר יותר (כשהייתי בערך בשבוע 8-9), הורדתי את הנקת הערב ורק בסוף את ההנקה של הבוקר, אותה היה לי הכי קשה להוריד כי זה מאוד זמין ולא היה לי כוח בבוקר להתחיל להתעסק עם בקבוקים.

 

כל התהליך הזה היה כחודש, והבן שלי היה בן שנה כשהפסקתי לגמרי.

 

בתהליך הזה היה נראה לי שההדרגתיות הייתה יותר בשבילי מאשר בשבילו כי הוא לא דרש את ההנקה אם הוא לא קיבל, מהבחינה הזו- ההפסקה הייתה קלה.

 

אני גם בעד לא להניק בזמן הריון, ובכל זאת לקחתי את הזמן ולא הייתי לחוצה להפסיק מיד, כי אני ידעתי שאם ההריון תקין, אפשר להניק במהלך הריון וזה לא פוגע בעובר.

 

תקבעי לך דד ליין שבו את מפסיקה להניק לגמרי, נאמר חודש- חודש וחצי, מה שמתאים לך, רק תקבעי פרק זמן סביר כדי שיהיה לבת שלך אפשרות לעכל מה שקורה ושלא יהיו לך אכזבות שהגעת לזמן שקבעת ועדיין לא הפסקת לגמרי.

 

אני נתתי לו, במקום הנקת הבוקר, חלב מחוממם מעט (חיממתי חלב על הגז, בלי תוספת מים) בבקבוק, אבל את יכולה לנסות גם בכוס. אני ראיתי את זה שכמו שאנחנו שותים קפה בבוקר, גם הוא צריך משהו כזה, עד אז הוא היה יונק וכשהפסקתי הוא צריך תחליף. כיוון שלא רציתי עדיין להתחיל איתו שוקו וסוגי משקאות שונים החלב היה הפיתרון האידיאלי.

 

כדי שהגמילה תהיה לא קשה מידי- את צריכה להיות החלטית בהחלטה הזו ולשדר את זה לילדה שלך, כשאת מחליטה להוריד הנקה מסוימת, אל תוותרי לה ואל תשברי נפשית.

במקום זה תתני לה הרבה חום ואהבה, תציעי לה תחליפים אחרים- משהו לנשנש במקום- פרי/ ביסקוויט, משהו שמקובל עליך שתאכל, תסיחי את דעתה ע"י סיפור/ משחק משותף העיקר שהיא לא תחפש את ההנקה.

 

גמילה קלה

 

דווקא רציתי לחתוך ולסיים מהר. כי חשבתי שזה יהיה יותר קל לילדה, אבל אם אתם אומרות...

 

אז בשלב הזה, אני מורידה את הלילה ונקווה שילך בקלות.

לתת לה בבוקר חלב חם כמו שאמרו כאן בכוס סגורה עם פייה, זה יכול להוות השלמת חסך של מציצה אבל לא בקבוק אלא כוס...וגם היא יכולה לשתות את זה בשכיבה- דומה להנקה. ומצטרפת לשאר העיצות. שיהיה בהצלחה והרבה תפילות על גמילה קלה והריון קל ובריא

רואים שאת רוצה רק להיטיב עם הבת שלך. לדעתי, (ומדגישה- זוהי רק דעתי) מה שייטיב איתה זה שתצרי ממנה קצת מרחק- פיזי. זאת אומרת, תתני חיבוקים, ונשיקות, אבל תבהירי לה שאחרי כמה דקות כאלה, אמא יכולה לשבת ולנוח בצד, ואם היא רוצה אותך, תשירי לה, ותקראי לה סיפורים- אבל היא ממש לא חייבת להיות מרוחה עלייך ככל הזמן.

עברתי את אותו דבר עם הבן שלי. באמת, שלי לא היה ניסיון ולא חשבתי שבכלל יש ילדים שהם לא כלכ היום על ההורים שלהם. כשהוא למד ללכת, הוא התחיל לשמור מרחק, וכיום הוא משחק לבד הרבה יותר, למרות שאני עדיין הרבה איתו. דבר מאוד חשוב הוא שהיא תדע שיש דברים שאת עושה- בלעדיה. ולא משנה כמה היא מתחננת. לשירותים את הולכת בנחת ולבד. כשאת מסדרת, היא יכולה לעזור אם היא רוצה, אבל בעיקרון- את לבד. תתחילי מדבר או שניים שאת עושה ממש ממש לבד, לא משנה כמה היא רוצה להיות עלייך, ואולי המצב ישתפר...

כל הכבוד! אני אמא לשלושה (רביעי בדרך..) ואחרי 3 חודשים של חופשת לידה אני מטפסת על הקירות!!!(שתי פעמים מתוכן חזרתי לעבוד כבר אחרי חודש וחצי...) בכל אופן, עצה קטנה-מומלץ לארגן לך פעם בשבוע  ערב חופשי. לא להבהל-את לא אמא רעה אם את משאירה את ביתך האהובה עם מישהו (שאת סומכת עליו כמובן!!! ואם אין, גם בעלך יכול להיות לעייזר.). בערב הזה את עושה משהו שאת ממש ממש ממש אוהבת- הולכת לחוג או שיעור, נפגשת עם חברה בבית קפה, קונה בגדים, או כל דבר שעושה לך טוב. העיקר- משהו למען עצמך בלבד.

לדעתי יותר משזה נותן כח, זה מחדש את ה"געגועים" החיוביים לילדתך המקסימה, ועוזר לפגישה המחודשת שלכן להיות יותר מלאת כוחות.

בקשר ל"הימרחות" שלה עלייך, אין לי ממש נסיון בתחום כי, כאמור, הילדים שלי במסגרות מגיל קטן, ועד שהם מגיעים הבייתה אני דווקא שמחה שהם "נדבקים"...

בהצלחה והרבה חיבוקים...

 

 

ראשית, אני מצטרפת לחיזוקים של כל החברות כאן. מה שאני חושבת בקשר לבייבי העתידה להיות גדולה... אני חווה אותו דבר בקשר לבת בת שנה ושלושה. לפעמים היא פשוט דבק. (חמודה, מדהימה..) אני איתה בבית כשאני לא בעבודה כי התשלום למטפלת לפי שעות.... ולפעמים חוץ מלרדוף אחריה או לטפל בה לא עושה כלום. אבל לפעמים "נופל ל י האסימון" - מתי באמת אני מתייחסת אליה מיוזמתי? יושבת איתה? וכו' תמיד היא סביבי ב"ה... ואפילו ביום לחוץ, כשאני קולטת את זה, פשוט יושבת איתה כמה דקות עם משחק או ספר וזה מספיק לה לעוד פרק זמן של תעסוקה עצמאית.

אני חושבת גם שאם היא לא הולכת עדיין, יותר קשה לה להגיע לאן שהיא רוצה וצריכה את עזרתך.

ועוד שאלה:  אולי קשה לה עם זה שיש ילדים שמתחרים איתה על אהבתך? (לא באה לעשות לך נקיפות מצפון...רק מחשבה)

וגם--- הפסקת להניק לא מזמן, זה בטוח עדיין חסר לה!

לסיום, לעניות דעתי קושי שלך כפול ממש ומכופל: גם הריון, גם לעבוד עם תנוקות בתוך הבית ובלי קשר עם מבוגרים וגם תנוקת "קשה". תנסי לשחות מתחת למיים.... תנוחי כמה שאת יכולה (למזלך שהיא הולכת לישון כ"כ מוקדם) ותפרגני לעצמך יציאות פעם בשבוע לפחות. זה אויר לנשימה ממש!!!

(אתמול פירגנתי לי אחד כזה לאחר תקופה ארוכה.. איזה כיף זה!)

אני דווקא מתייחסת אליה הרבה מיוזמתי, לא תמיד יש לי כוחות לעבודות הבית וכו אז אני בזמן הזה יושבת איתה. וזה לא סתם שהיא כבר מאוד מבינה ויודעת הרבה מילים, זה תוצאות(ככה נראה לי) של ישיבה עם אמא אחת על אחת, עם שירים, סיפורים, משחקים...

התינוקות האחרים שאני שומרת עליהם, הם ההיפך הגמור ממנה, הם בנים ובשונה ממנה הם מעסיקים עצמם נהדר, רוב היום, וברור שהם מקבלים ממני יחס חום ואהבה אבל הם פחות דורשים זאת, אז יוצא שהיא ממש לא מרגישה מקופחת, וגם כל אחה"צ אני איתה לבד, בעיקר מרוכזת בה כך שחסכיי אהבת אמא אין לה על בטוח...

אבל אל תדאגי לי כ"כ, כל אחהצ של שמש אנו יוצאות לגן שעשועים וכו אז זה לא שאני מנותקת מסביבת מבוגרים לגמרי, למרות שלפעמים יש רגעי שבירה..אבל סה"כ טוב לי.זה אופי ביתי כזה..בקיצור  התפילות עוזרות ברוך ה, ויש ימים טובים יותר  ויש פחות..ותודה רבה על העיצות והנוקדות למחשבה 

אני מצטרפת פה לעידוד של כולן יש לי גם אחת כזו בבית !!!

היא כבר כמעט בת 4 השנתיים הראשונות איתה נראו כמו שאת מתארת רק שהוא לא ישנה יותר משעתיים רצוף גם בלילה וגם ביום מאז שהיא נולדה עד בערך גיל שנתיים , היא ינקה עד גיל שנה ו4 חודשים שכר ההתי בהריון שוב ולא הצלתי לגמול אותה מהנקה , בכל אופן בערך שהבן אחריה נולד הבנו שהיא פשוט זקוקה ליותר מגע וגם למגע מסויים זה ממש היה צורך פיזי - התחלתי להתעניין בנושא והגענו למסקנה שפשוט היא סובלת מתחושתיות יתר ואנחנו הפסקנו להקשיב לכל הערות הסביבה והתחלנו לעזור לה לקחנו אותה לשחיית תינוקות עשינו לה עיסויים כל יום תלינו נדנדה באמצע הסלון ... ועוד בקיצור סיפקנו לה תחושות לכל אורך היום וזה עבד היא התחילה לישון בלילה ולהיות עצמאית במשך היום , אני ממש ממליצה לך לקרוא קצתבאינטרנט על הנושא ולקרוא את הספר הילד הלא מתואם - יכול להיות שלא הכל יתאים לה אבל זה יתן לך רקע כללי איך להתמודד איתה - יותר נכון לתת לה כלים להתמודד עם העולם

 

בכל אופן אל תתיאשי את תמצאי את הדרך לאט לאט לעזור לה ולך ובנתיים כמו שכולן כאן  אומרות תפרגני לעצמך תצאי ותנסי לעשות דברית שאת אוהבת (לא חייבת ) שהיא ישנה .

 

 

שבת שלום  ובהצלחה

 

 

כדי לדעת איפה ילד ממוקם ביחס לבני גילו מבחינת גובה/ משקל, בנו אחוזונים לפי הממוצע של האוכלוסיה באותה קבוצת גיל. אחוזון אמצע= ממוצע של האולוסיה הוא אחוזון 50, האחוזון הכי נמוך הוא 3 והכי גבוה הוא 97.

 

לגבי הבת שלך:

הגובה שלה נמצא באחוזון 50, כלומר ממוצע לגיל.

המשקל נמצא באחוזון נמוך, אבל עדיין בתוך הנורמה.

אין לי מושג מה זה bmi, מה שכן הוא מתחת לאחוזונים, זה מחוץ לנורמה בגיל שלה- יתכן שבגלל הממצא הזה שלחו אתכם להמשך מעקב, אולי גם בגלל המשקל (למרות שהוא נמוך, אבל נחשב לתקין).

 

בד"כ כשעושים מעקב בבי"ס ויש ממצא קצת בעייתי, הם מיד שולחים למעקב, כדי לשלול דברים ושלא יאשימו אותם בחוסר טיפול (הם מכסים את עצמם מבחינה משפטית- שלא יבואו אליהם בטענות).

 

אם חשוב לך לדעת לפני שאת הולכת לרופא, את יכולה לחפש בגוגל מה זה bmi.

 

בהצלחה

 

 

 

הנוסחא היא כזאת (אם אני זוכרת נכון) המשקל (בקילו) לחלק לגובה בריבוע (רק הגובה בריבוע, גובה במטרים) אני יודעת שאצל נשים צעירות הנתון הזה צריך להיות בין 19-24. פחות זה תת משקל, יותר זה עודף משקל. אני יודעת שאצל ילדים המספרים קצת שונים, אבל קצת ואני לא יודעת לאיזה כיוון.

ועכשיו תסתכלי על הבת שלך - נראה לך שהיא רזה בצורה לא נורמלית? סוף כל סוף המערכת הרפואית לא יודעת להתמודד עם חריגים (ואל תאשימו אותה, אנחנו כבני אדם קשה לנו בקטע הזה)

מצד שני תת משקל יכול לגרום לכל מיני בעיות קשות, כך שאולי שווה להטריח את עצמך לפחות פעם אחת לרופא בענין הזה.

ממש מקל מטאטא. אבל בשביל זה לא צריך מדדים.

מה שהאחות הסבירה לילדות זה למשל שאפשר לגלות צציליאק בצורה כזאת שמונע גדילה הגיונית. אנחנו בדקנו את זה עוד כשהיתה קטנה, ככה שאני יודעת שהיא לא ב"ה.

ויש לנו עוד רזים במשפחה... מה לעשות. (אחרי הלידה כולן משמינות, אל תאגה!)

תודה לכן.

שבת שלום.

בעיקרון האחות רוצה לוודא שכל הילדות בכתה בריאות וגדלות היטב, ושאין ילדה שסובלת מאיזו בעיה שניתנת לפתרון, וכך למנוע ממנה מחלה או התפתחות לקויה, כמו למשל הצליאק.

הכלים שלה לבצע זאת זה ע"י ממוצעים ואחוזים - אומרים שרוב הילדים הם בגובה מסוים, משקל מסוים, BMI כפי שרשמה יהודיה הוא מדד שמאפשר בימינו לגלות יתר משקל והשמנה מסכנת חיים, ולעיתים רחוקות יותר תת משקל.

את, כאמא, יודעת שבנות המשפחה הן אכן כאלו "מקלות מטאטאים", ולכן את רק צריכה לשאול את עצמך אם היא ילדה בריאה בדר"כ או שסובלת מוירוסים, חיידקים או מחלות לעיתים קרובות. האם היו במשפחה הרבה בנות שסבלו מבעיות פוריות, התפתחות, תסמונות מטבוליות, הפרעות בלוטת התריס או משהו בולט אחר? אם לא, והבריאות בדר"כ בסדר, אז אפשר לעדכן בכך את הרופא ושלום על ישראל.

ואם התשובה לאחת השאלות הנ"ל היא "כן", אפשר לבדוק עם הרופא אם זה קשור למשקלה הנמוך ואם יש מה לעשות בנדון.

ברכה והצלחה, והרבה בריאות.

תבחני את מה שאת אוכלת.

תדאגי, שתינוקת תשתה מים (בנוסף להנקה)

אם את חושבת שתינוקת רגישה לבטטה - אל תתני לה! מה שטוה לאחד - לא טוב לשני. בטטה זה דבר מעולה, אבל אם היא רגישה אליו ומגיבה בעצירות, אז שתוכל דברים טובים אחרים.

לא יודעת אם עגבניה עוזרת נגד עצירות, אך לא נראה לי שמעל 4 חודשים יש בעיה לתת מיץ- רסק עגבניות

(מבחינת אלרגיה).

יפה מצידך לרצות להביע את הערכתך במתנה אישית...

לדעתי מסעדה זה נפלא! יש את קפה רימון במימלא (מהדרין), מקום נעים עם נוף מדהים לחומות... וגם האוכל טעים... אה וגם לא יקר... צריך עוד משהו?

נראה לי שהייתי הולכת על משהו סמלי כמו עציץ או זר פרחים, או אולי כלי הגשה או שעון קיר, או ספר טוב בנושא המיילדות, וכולם כמובן רק עם פתק החלפה.

בהצלחה

של התינוקות שנולדו כשהם יותר גדולים עם ההורים המאושרים והקדשה למילדת המהממת.

אשרייך שהיתה לך מילדת כזו שאת רוצה לתת לה מתנה....

 שמעתי מדודה שלי על ילד שחוסן ואחרי שבועיים השתתק ה' ישמור.

דבר שני קראתי מכתב של פרופסורית אחת מארה"ב שכתבה להמנע מהחיסון עקב המרכיבים המסוכנים של החיסון... 

יש המון סכנות ה' ישמור. תחפשי באינטרנט יש הרבה מידע.

זה חיסון לכל דבר וכמו שלא נותנים חיסונים בהריון זה אותו רעיון.

הם יצרו היסטריה מוגזמת מסביב לעניין הזה במטרה להלחיץ אנשים סתם.

 

מצד אחד נשים בהריון יותר רגישות לשפעת מצד שני הן גם עלולות להגיב ביתר רגישות לחיסון.

 

זו צריכה להיות החלטה ממש אישית, וסתם המלצה להקפיד כמה שיותר

על תזונה בריאה שינה מספקת וכושר גופני וכך גם אם ח"ו נדבקים יש יותר סיכוי לעבור את זה בטוב בע"ה. 

סכנות זה נכון והכל כמובן בידי שמים אבל האם החיסון הוא בגדר השתדלות שצריך לעשות למניעת הדבקות בשפעת או שבעצם ההמנעות מהחיסון עדיפה במצב זה? ואם יש משהי שחוסנה בהריון אשמח אם תתן לי מנסיונה בענין....   

גם אם מישהי בהריון התחסנה פה זה לא ממש יעזור לך, כי החיסון יכול להשפיע באופן שונה על כל אחת. למה שלא תתיעצי עם מכון פועה? ולבינתיים פשוט תחזקי את עצמך כך שזה לא יפגע בך.

עד כמה שאפשר.

 

אישית, אני לא אקח חיסון שיש בו סיכוי קטן שיפגע בי ח"ו

כשהסיכון מהשפעת הוא עדיין לא נחשב כזה גדול.

 

וזה ממש אישי, אני ממש מתלבטת אם זה היה בסדר שכתבתי את דעתי קודם.

כמובן שאת צריכה לחקור כמה שאת יכולה ולעשות את ההחלטה שתגרום לך להיות הרגועה ביותר.

 

בהצלחה והרבה בריאות.

 

 

 

אבל על זה באמת קשה כי הגישה שלי מאוד חד משמעית בעניין ( וזה רק משהוא שלי וכמובן שכל אחת תחליט בעצמה )

אבל למה לכן להכניס רעל לגוף שלכן !!!! ????  השפעת הזו שפעת חדשה לגמרי - מוטציה מעבדתית לשפעת לפי הרבה מחקרים ובדיקות , החיסון לשפעת הוא גם רעל גמור גם יכול לגרום לתופעות לוואי כמו כל חיסון וגם הוא חדש ולא יודעים מה יהיו ההשפעות שלו לטווח ארוך !!!!

השפעת הזו היא שפעת כמו כל השפעות עם אותם הסימפטומים כל חורף יש "מגפת שפעת " חדשה שמלחיצים אותנו בתקשורת ממנה וצריך לשים את זה בפורופורציות אני חושבת שההשתדלות של כל אשה בהריון או אמא זה לדאוג לילדים שלה ולעצמה וחשיבה של להתחסן מפני משהו שאולי עלול להופיע היא - איפה האמונה שלנו ?

צריך לפי דעתי להתפלל על הבריאות כל רגע ומצד שני לשמור על עצמנו ע"י אורך חיים בריא פחות לחץ תזונה נכונה וכו ...

חוץ מזה שהמון רופאים לא מוכנים להתחסן בחיסון הזה וכך גם אנשי צוות רפואיים - צריך לחשוב פעמיים למה??

 

 

בכל אופן מקווה שלא הגזמתי בתגובה פשוט כל כך מלחיצים את כולנו בקופת החולים מתקשרים לבתים וכו

ורק הלחץ הזה יכול לפגוע בנו מכל הבחינות - אני מכירה המון משפחות שעברו כבר איזה שפעת קשה החורף וגם אצלנו בבית היא עברה וברוך השם כולם בסדר ( זה באמת שפעת מאו קשה ואלימה אבל עם מנוחה ושתייה וכל שאר תרופות הסבתא רובנו יכולים לעבור את זה בלי להגיע לרופא .- )

 

אני ממליצה לכולם לקחת צמחים שמחזקים את מערכת החיסון ( יש גם המון דברים שמתאימים להריון )

ולהתפלל לעבור את החורף הזה בשלום .

 

 

 

אני בשבוע 24 ב"ה וכולם מסביבי אומרים לי להתחסן ואני לא מרגישה טוב עם זה.-מי יודע מה ההשלכות שיש לחיסון על העובר? מה עושים??? אנחנו משתדלים לאכול נכון וליטול תוספי תזונה...

אני התחסנתי בשבוע 26 ללא שום תופעות לוואי ולאחר בירור הנושא. זהו חיסון נטול מרכיבים מסוכנים לעובר ואנו צריכות להשתדל ולסמוך על הקב"ה שהכל יעבור בשלום. רופא הנשים שלי אמר לי שיש המון מקרים קשים של נשים הרות שנדבקו בשפעת ולא פירסמו!!!

יש הרבה סכנות בחיסונים בכלל, ובחיסון הזה במיוחד. אל תקלי ראש.

ולגבי הרופא שלך: אל תשכחי, שעל הרופאים מופעל לחץ ומחייבים אותם להמליץ על החיסון ושמעתי אף על פיתורים כתוצאה מכך, שסירבו להמליץ.

כל ההריון ,וחמותי שיגעה אותי והזהירה אותי, לא להיות בחברת אנשים כדי שאני לא אדבק.כאילו שזה תלוי בי...

כל שנה מתים אנשים משפעות שונות, רק אף אחד לא מדווח. כל העניין של שפעת החזירים היא קונספירציה מופרעת של חברות התרופות. מפחידים את כל העולם ועושים הכל כדי להרויח מליונים מתרופות וחיסונים.והתיקשורת חוגגת כי היא אוהבת קטסטרופות.

אז מה לעשות?

א. חשיבה חיובית ושימחה - ואין שפעת

ב. אוכל בריא וחיזוקים טבעיים למיניהם.

ג. ואם חולים, להיתפלל וזה אחרי כמה ימים עובר.גם בלי תפילה זה עובר . אבל תמיד טוב לדבר עם השם..

ד. אם לא עובר והמצב מחמיר, אז יש אפשרות קלושה שתמותי. (אגב, סטטיסטית זה קורה לכל בן אדם בסופו של דבר...

ה. חבל להכניס אל הגוף שלך חומרים מסוכנים שמי יודע מה עובר לעובר וכמה זה באמת עוזר...

החלטות טובות.

לאור הדיון על חיסונים - כן או לא, וקונספירציות של חברות תרופות וכו' - אני מוסיפה כמה פרטים שנראים לי חשובים כדי לשמור על הבריאות שלנו:

נכון שתמיד יש שפעת ותמיד יש אחוזים של חולים שנפטרים ממנה, ל"ע, אבל בשפעת חזירים יש הבדל קטן: בדר"כ הנפטרים משפעות "רגילות" כוללים בעיקר קשישים וילודים - כלומר, את קבוצות הגיל הקיצוניות, הכי מבוגרים והכי צעירים. ואילו כאן שפעת החזירים תוקפת, וגם הורגת, גם קבוצות אוכלוסיה נוספות - שכוללות בעיקר נשים הריוניות (בשליש שני ושלישי, לא ראשון) ואנשים עם מחלות רקע - זה יכול להיות כל דבר, מעישון (שנחשב למחלת רקע) ואסטמה ועד לחולים קשים בסרטן, סכרת ועוד. ולכן התקשורת מלבה את היסטריות, וזה באמת חבל להיגרר להיסטריה.

אבל, זה כן אומר שאם בעבר היינו "היסטריות" לגבי התינוק שלנו ב-3 חודשי חייו הראשונים, ועם כל חום רצים לרופא לוודא שאין לו דלקת קרום המוח וכדו' (שגם היא מתפתחת בהרבה מקרים מוירוסים) - הרי שעכשיו בשפעת הזו הדאגה צריכה להיות גם לאנשים שנמצאים בשיא כוחם - אנחנו, ההורים שלנו, וכל הסובבים אותנו - בעיקר אם הם סובלים מבעיה רפואית, אפילו קלה (למשל, יתר לחץ דם, עישון וכד') ובוודאי אם הם סובלים מבעיה קשה יותר, וכמו שאמרו - גם נשים בהריון עלולות להיות בסיכון.

לגבי החיסונים באמת הדעות חלוקות, באופן אישי כשאתחיל לעבוד בבית חולים אצטרך לקחת את החיסון אבל לפני כן אני לא ששה ושמחה לעשות זאת. רק אספר שלפי ההודעות בתקשורת, מדובר בחיסון הידוע נגד שפעת רגילה, ו"רק" הוסיפו לו עוד חומר שאמור לחסן נגד המוטציה החדשה הזו שעלולה ממש לסכן חיים. אבל, לא ראיתי כמה ידע יש על החיסון הרגיל של השפעת הרגילה, ועל החיסון החדש בוודאי שאין ידע - הוא חדש מדי. חיפשתי סטטיסטיקות ולא סיפורים בודדים על מישהו שקרה לו כך או אחרת, כי באמת מקרים בודדים יכולים להיות אבל הם לא בהכרח מלמדים על הכלל. אז זו החלטה שאפשר להתיעץ עם רופא ולהחליט, אבל בכל מקרה - אם לוקחים חיסון ואם לא - חשוב מאד גם לעשות את שאר הדברים שמפורטים, אם בגלל שלא ברור עד כמה החיסון יעיל ופועל משהו בגוף, ואם בגלל ההיפך - שיתכן והוא יעיל מדי, ויש מי שיהיו רגישים אליו. ובוודאי מי שלא התחסן גם צריך לפעול בדרכים אחרות.  עד כאן לגבי חיסונים.

קודם כל - כמו שכתבו כאן הרבה חכמות - אפשר להתרכז במניעה: לאכול בריא, לחזק את הגוף בתוספים טבעיים שמסייעים למערכת החיסונית, ויטמין C. חשוב מאד לשטוף ידיים עם סבון לעיתים קרובות, לפני כל ארוחה לשלוח את הילדים לסבן ידיים (ולוודא שיש בביה"ס סבון לרחיצת ידיים לפני ארוחת 10) וכדאי לקנות מגבונים פשוטים המכילים גם אלכוהול - ולנגב פעם ביום את הטלפון, המקלדת, ידיות של דלתות בבית (בעיקר של חדרי האמבטיה) - וגם ילדים קטנים יכולים לעשות את זה, זה שעשוע נחמד עבורם.

כשיש מישהו מצונן בבית - ומתי אין? - להקפיד על הנקיון סביבו, לתת לו מגבת נפרדת משאר בני הבית, לכבס את המצעים שלו לפחות פעם בשבוע בחום גבוה (אומרים שצריך 70 מעלות כדי להרוג וירוסים, אבל גם חום נמוך יותר -60 מעלות - אם הוא לזמן ארוך, כמו מכונה של שעה וחצי- עשוי לעזור) ורצוי מאד גם את שאר המצעים והמגבות לכבס פעם בשבוע באותו האופן, למי שעומדת בעומס הזה.

ואם וכאשר כבר חולים בשפעת:

גם זה קורה לרבים מאיתנו...בזמן המחלה חשוב מאד לתת לגוף לעבוד ולרפא את עצמו. לא הולכים לעבודה או ביה"ס, לא בגלל ההדבקה - זה יקרה גם בלעדנו, אבל כן כי צריך לטפל בחולה שיבריא כמה שיותר מהר: תרופות סבתא, מנוחה, הרבה שתיה - אפשר גם מיץ אם הילד ישתה יותר, בשיניים נטפל אחר כך. חשוב לא לזלזל במחלה, כי זה לא "סתם" וירוס וקונספירציה של חברת התרופות - זו שפעת אלימה וקשה ואנחנו רוצים להילחם בה בכל האפשרויות. חשוב לעקוב אחרי מהלך המחלה - מתי יש חום וכמה, אם זה עולה או יורד, קשיי נשימה - יש או אין, שלשולים או עצירויות, לשים לב. אם יש החמרה ולא שיפור - חשוב לפנות לרופא: הוא יכול לתת דברים שיכולים לעזור להחלמה - אינהלציה או מניעה של דלקת ריאות, ואם זו אכן שפעת חזירים, אפשר לתת תרופה שמחלישה את הוירוס - טאמיפלו (אנטי - וירוס) זה לא הורג את הוירוס ולא עוצר את מערכת החיסון, להיפך - זה מאט את הוירוס כך שהגוף יכול לנצח אותו בפחות זמן, ואז המחלה נחלשת ומתקצרת, והגוף החכם שלנו יכול לנצח את הוירוס החצוף.

פנייה לרופא היא חשובה כדי לאבחן בזמן ולמנוע מקרים קשים, והיא יכולה לעיתים להציל חיים. לפעמים בדיקת דם פשוטה תתן לנו את המידע אם זה אכן שפעת החזירים או משהו שונה לחלוטין - למשל, חיידק שעושה דלקת ריאות - גם בו צריך לטפל, ולא לזלזל, דלקת ריאות זה חמור מאד, אבל זה לא שפעת החזירים. )נגדו יש לנו גם "תרופות סבתא" וגם אנטיביוטיקות - אם רואים שכלים כל הקיצין, לא עלינו).

כשיש מישהו בקבוצת סיכון - למשל, הורה עם לחץ דם גבוה, בעל מעשן, ילד עם קצת אסטמה או אשה בהריון - חשוב עוד יותר להתרכז במניעה (הצעתי לכמה מקרובי להסתובב עם מגבוני אלכוהול בכיס, ולנגב את הטלפון וכל מה שצריך בכל בוקר), תכשירים טבעיים, תזונה, מניעת הדבקה ממצוננים כמו שאמרנו וכדו' - הם עוד יותר חשובים, מפני שאנחנו יודעים שאצל האנשים האלו קרה שהוירוס ניצח, ואנשים נפטרו. ואם למרות ההשקעה והמניעה חלה קרוב כזה מקבוצת סיכון - עוד יותר חשוב לעקוב אחרי השפעת, אם היא לא מחמירה והיא יציבה - אפשר לטפל בבית, אבל אם היא מחמירה - לא לחכות, וללכת לרופא. יש לו אמצעים ויכולת להציל חיים. וכאן זה לא משנה אם הקרוב התחסן או לא, כי באמת עדיין לא יודעים מספיק על החיסון. (ואני כן מקווה שאלו שהתחסנו לא יחלו בכלל בשפעת, כי זה יהיה פשוט נפלא לגלות שיש לנו דרך פשוטה יחסית להילחם בוירוס החצוף, אבל את זה ידעו רק בהמשך, אם בכלל).

אז לסיכום - לעניות דעתי, ממש לא להיכנס להיסטריה! אבל כן להשתדל למנוע, אם חולים - לעקוב, ורק בהחמרה לפנות לרופא. וכל זאת שבעתיים אצל חולים בקבוצות הסיכון.

 

פשוט חשבתי ש"ידע הוא כח", ולכן שיתפתי כאן בידע שמצאתי.

ממליצה לראות סרט:

אם תרצי, יש עוד המון חומר.

אני גם ממליצה לך להיכנס לאתר "חסון" ולחפס אצלם חומר על חיסון הנ"ל. בטוחני, שיש להם. הם אוספים חומר על חיסונים שונים.

 

לכל העונות תודה רבה לכולכן ושיהיה לכולנו חורף בריא!

ובריאות ,4 נשים נפטרו ו40 אושפזו במצב קשה מאד (טיפול נמרץ וכדומה  )

לדעתי לרוץ ולהתחסן,כך התינוק יהיה מחוסן כשייולד-לטענת משרד הבריאות)

אני נגד לשחק בחיים ,ואני אומרת את זה בתור אחת שהשבוע כל המשפחה חלתה בשפעת חזירים ,שפעת קשה,חום מאד גבוה ,הרבה זמן עד להתאוששות וסיכויים גבוהים להסתבכויות ,גם השפעת מאד מדבקת....

אז אני מאד בעד טבעי,אבל להיות במצבים מסכני חיים זה מאד לא טבעי..

אני בהחלט מסכימה איתך. אתמול התחסנתי. וחוץ מיזה שבמכון פועה אומרים שכן להתחסן, אז אני אישית סומכת על הידע והיראת שמים שייש לרבנים- רופאים שם. לא צריך להתעסק עם סיכונים שאפשר למנוע..

ואני מאחלת לך, מצפה למשיח, ולכל משפחתך הרבה הרבה בריאות בע"ה

אני לא יודעת אם זה שטויות או לא אבל אני מעריצה אותך שאת סומכת על מכון פועה (עצה קטנה ממני) תאמיני לי על תסמכי אל אף אחד חוץ מהם

  על פי מחקר חדש של אוניברסיטת הרוורד , שבדק את התמותה משפעת חזירים בארצות הברית מתברר כי התמותה הייתה קטנה בהרבה ממה שציפו .




בהלת המגפה חלפה מכיוון שהיא עברה כבר את השיא שלה .


http://articles.mercola.com/sites/articles/archive/2010/01/02/Harvard-Takes-it-Back-and-Says-Swine-Flu-was-Oversold.aspx

אני בשבוע 26 ואחרי שהרופאה שלי "הריצה" אותי להתחסן כך עשיתי...

אמרתי לבעל ולילדים שאני מקווה שלא יצמח לי אף של חזרזיר וזנב מסולסל בשבוע הקרוב...

שטויות!

רק מהחיסון אנשים מתים

אני שמעתי על זה לדעתי עושים מהשפעת חזירים ממש עניין זה כולה שפעת רגילה

היי א.ש.פ,

אני בהריון בחודש שמיני ולא ראיתי שום סיבה לוותר על החיסון הזה. למרות שמעולם לא קיבלתי חיסון שפעת, הבנתי שההשלכות של הידבקות בשפעת חזירים על נשים בהריון הן יותר מסתם שבוע בבית (ועוד מעט יהיו לי גם ככה 3 חודשים בבית...). בכל אופן, החיסון עצמו לא כואב בכלל (האחות אמרה שיש כמה נשים שכאבה להן היד במקום הזריקה לכמה שעות, אבל אני לא הרגשתי כלום.) ואין לו תופעות לוואי של דמוי שפעת או משהו בסגנון. מה שכן, אם את אלרגית לביצים את לא יכולה לקבל אותו.

שיהיה בהצלחה ובבריאות!!

וכמובן לידה קלה...

בקופ"ח על תופעות הלוואי, חוץ מהמקומיות- גרד חום נפיחותביד וכו', החיסון נדבק למע' העצבים ויכול לגרום לשיתוק.

שנהיה בריאים - שבת שלום

http://www.youtube.com/user/SwineTruth#p/u/10/sX8JJgNUBMY
ממליצה גם לראות ראיונות שליד

שבוע טוב

הרבה פעמים תינוק מתעורר מהשינה כי הוא צריך פיפי, ואז הוא עדיין עייף ורוצה להמשיך לישון. אולי תוכלי להציע לו לעשות פיפי לפי שיטת הקסם (שמיועדת במקור לקקי), ואז להחזיר אותו לישון בדרך החביבה עליו.

במשך כל היום כ-5-8 פעמים (כמעט לפני כל הנקה) וזה באמת משחרר ואני מניחה שמרגיע, אחרת באמת הייתי מטפסת על הקירות.

אבל כנראה שהפתרון הזה לא קשור כ"כ להתנהגות שלו ולחוסר השינה.

בכל אופןתודה, אם יש לך עוד רעיונות אודה לך מאוד.

תינוק שלא ישן! הכרתי משפחה שהתמודדה עם משהו דומה, ואני מודה שאני בכלל לא מקנאה בהם...

ההמלצה על אוסטאופת מאוד מעניינת! שמעתי מעט אודות האוסטאופטיה, וזה מאוד מסקרן. כיום בחדרי לידה תמיד מושכים ומסובבים תינוקות, במקום להמתין בסבלנות ולהניח להם לגלוש אל עולמנו ברכות ובנוחות שבה היו אמורים להגיח ולהגיע. המניפולציות האלה באמת יוצרות לא פעם כל מיני פגיעות, שלא מודעים להם. עוד לא שמעתי תינוק קטן אומר: "כואב לי הצוואר"...

עלייך הוא ישן? כלומר, אם הוא נרדם עלייך ואת לא מניחה אותו, הוא יישן 45 דקות (מחזור שינה של תינוק)? לא שזה פיתרון, אבל אולי יעזור לשפוך אור על המצב...

וכך אני עושה לפחות חלק מעבודות הבית הקלות. משאירה אותו עלי כמה שאפשר: לפעמים כמה דק' רק ע"מ להרדים ולפעמים גם חצי שעה ויותר... תלוי במצב.....

וכשאני מורידה אותו מהמנשא קיימות שתי אופציות: או שימשיך לישון כ30 דק' או שיתעורר לאחר 2-5 דק'

לדעתי מחזור השינה שלו הוא 30 דק' זה המקסימום שהוא ישן בדר"כ.

גם התינוק שלי בן ה-5 וחצי חוד' היה ככה (לתקופות, לא כל הזמן), וזה היה ממש קשה.. וגם אצלי הוא גר במנשא בערך 4 חוד'. אבל לאחרונה התחלתי לתת לו ירקות מרוסקים (הוא כבר אוכל כוס שלמה כל יום בהנאה ובתיאבון) לפני ההנקה של הצהריים, כי באינטואיציה שלי הרגשתי שהוא זקוק כבר ליותר מחלב אם. הוא גם התהפך מוקדם וזחל אחורה והרגשתי שהוא כבר צריך תוספת אנרגטית. ואכן מצב השינה השתפר ובכלל המזג הכללי שלו נהייה יותר רגוע ומחוייך ואין זכר לבכי ולצרחות שהיו לפני חודש. עדיין יש לאן לשאוף כמובן אך הוא ישן 6 שעות רצוף בלילה שזה החזיר אותי למסלול השפיות. גם בצהריים אחרי ארוחת המרוסקים הוא ישן נהדר.

לא ניסיתי מטרנה/סימילאק  מעולם, לכן אין ביכולתי להגיד לך האם זה יעזור (לרוב אומרים שכן, גיסתי נותנת לתינוק שלה לפני השינה וזה הציל אותה מלילות מקוטעים וקשים), אבל תיזהרי עם דייסות אורז, זה עושה עצירות...

כמובן שכמו שאמרו לך קודם, תשימי לב אולי קר לו או חם לו, אולי טיטול רטוב. תשללי את כל התנאים מסביב כגורמי התעוררות ואז תנסי לטפל בעניין האוכל. אם את מניקה מלא תתייעצי עם יועצת הנקה.

בהצלחה ותעדכני על התפתחויות ושינויים...בשורות טובות!

לגבי הרעב אני מניקה אותו עם כל התעוררות אז לא נראה לי שהוא רעב.

יכול להיות שהוא "מנשנש"?

 

לפי מה שכתבת- זה יוצא בערך כל חצי שעה. לי זה נשמע שהוא בהחלט רעב, בניגוד למה שכולן אומרות.  למרות שאני יודעת שהנשים כאן מנוסות יותר ממני וחולקות עלי בעניין הזה. (אף אחת לא רשמה זאת, ולי זה היה ברור)

 

אני מאמינה (ומנסיון- עם 2 הילדים שלי) שילד צריך לאכול כמו שצריך בכל ארוחה. ואם הוא אוכל כל חצי שעה- הוא מתמלא מאוד מהר רק מהחלב הקדמי ולא מקבל חלב שמן יותר- שמכיל את מה שהוא צריך בארוחה.

 

לדעתי תינוק צריך לאכול כל שעתיים- שלוש (וזה משתנה בתקופות מסוימות כמו קפיצות גדילה או סיבות אחרות). בשאר הפעמים- כמו שכתבו לא מעט- יכול להיות שהבכי נובע מדברים אחרים.

 

אני תוהה, אם כן, למה הוא כ"כ שמן למרות שלכאורה הוא אמור לרזות מצורה כזאת של אכילה...

אין לי תשובה. יכול להיות שבמקרה שלך התיאוריה שלי לא עובדת... על הילדים שלי (שנולדו קטנים וגדלו רוב חייהם מתחת לאחוזון) זה עבד נהדר.

 

מאחלת לך הצלחה רבה ובעיקר... שינה!!

 

וכמובן שולחת חיזוקים וחיבוקים (אני עוד לא בשלב הזה, בדרך בע"ה. ותאמיני לי, אני רוצה כבר ללדת... אבל זה לפעם אחרת בע"ה)

 

חוץ מזה תכסי אותו בבגד שלך (לא בגד נקי מהארון, משהו שלבשת) או שתשימי אותו לישון במיטה שלך. הריח שלך סביבו יכול לעזור.

ואני מצטרפת לקטע של הרעב- יש תינוקות שמתחילים להראות רעב לתוספת חוץ מחלב אם בגיל צעיר. תנסי משהו מאוד נייטרלי (תכיני דייסה ביתית ותערבבי עם החלב שלך)- אם עזר- מה טוב! ואם לא- פשוט תפסיקי... אם הוא יונק עם כל התעוררות, יכול להיות שזה דווקא מראה ששהוא אולי באמת רעב ובגלל זה מתעורר... כמובן שאת יודעת הכי טוב, ותלכי אחרי החושים שלך.

כיוון שהוא פשוט: שממממממממממממממממממן ומתוק הוא בעשירון הגבוהה בטיפת חלב,

האחיות שם ניסו להסביר לי שכנראה זה אופי שלתינוק עירני והתופעה מוכרת, צריך להמתין ולהתפלל שתעבור התקופה.

 

אולי כשיתחיל לטעום מוצקים בעוד כשבוע, בגיל 4 חוד' באמת זה יעבור.

חוץ מזה הוא לא מוכןלטעום תחליפי חלב, זה פשוט מגעיל אותו! ובצדק..........

 

למה הם מכינים את הפורמולות כאלה מגעילות??????

משביעה יותר מחלב אם?

 

העניין הוא שאת לא יכולה לדעת כמויות מדויקות כמה הוא ינק וכשזה מבקבוק את כן יכולה לעקוב ואם את כותבת שהוא בעשירון עליון, אז אין מה לדאוג לגבי רעב.

 

בגיל הזה עדיין לא צריכים את המוצקים כדי שישביעו, זה בעיקר להתנסות ולהתרגל לטעמים נוספים, רק לקראת גיל שנה חלב אם/ תחליפי חלב לא מספיקים מבחינה תזונתית (אם הם עיקר התזונה והילד לא עושה בעיות עם מוצקים).

 

יש לך תינוק חכם

 

בהצלחה רבה!

כבר כתבתי את זה בשרשור למעלה שיש לי אחת כזו בבית שלא ישנה מחזורי שינה רצופים יותר משעתיים במשך כל השנתיים הראשונות לחייה הלכנו לכל מי שרק יכולנו רבנים רופאים טיפולים אלטרנטיבים כמו אוסטאופטיה הומאופטיה דיקור ...

באמת אני לא יודעת מה עבד בסוף כל פעם התקדמנו עוד צעד קטן ומצאנו מה מרגיע אותה כמו שכתבתי בשרשור למעלה מה שאני גיליתי עם הזמן הוא שהיא ילדה מאוד רגישה וזקוקה לוויסות תחושתי וזה אחד הדברים שממש עזרו לה חוץ מכל הדברים שעשינו ... בכל אופן אל יאוש אני מאמינה שאתם תמצאו את הדרך ...

בכל אופן ממליצה לך ללכת לטיפול אוסטאופטי או קרניו סקרל אם את רוצה אני יכולה לתת לך שמות של מטפלים .

 

בהצלחה חודש טוב ושבוע טוב

תהי חזקה

תחשבי חיובי

תנוחי המון ותאכלי בריא

ומאחלת לך שבמהרה הקריש יספג ויעלם.

זמן טוב הוא להתפלל על זה בהדלקת נרות....

לא יודעת איזה גודל שלך ומה המגמה (האם הגודל שלה משתנה) ולכן קשה להסיק מסקנות מהמקרה שלי לשלך.  בכל אופן, אותי שלחו לשמירת הריון למספר שבועות עד שממצאי האולטראסאונד היו במגמת שיפור משמעותי.  זה אמנם היה מלחיץ בטרוף, ונסעתי שלוש פעמים למיון כי הדימום היה כ"כ חזק שחששתי שזו הפלה, אבל ב"ה אני יושבת עכשיו וכותבת לך כי יש לי תינוקת מתוקה שמתפנקת עלי ולא נותנת לי להכין שבת...

אני כל כך מבינה את הדאגה שלך, הייתי שם.

מאחלת לך הרבה הצלחה ובריאות, שהעניין הזה יגמר במהירות והמשך ההריון יהיה משעמם....

בנוסף לכאבי בטן חזקים. אושפזתי מס' ימים בבית חולים למעקב ושמירה ולאחר מכן שוחררתי הביתה לשמירה עד לשבוע 12 בערך. והיום אני חובקת פשוש קטן וחמוד בן 4 חוד'.

 

הרבה תפילות ואמונה שהכל לטובה מסייעים לעבור את תקופת אי הוודאות הזאת.

בהצלחה ושבת שלום!

מקווה שגם אני אוכל לרשום כאן בעוד כמה חודשים שילדתי והכל בסדר...  

הלכתי לגניקולוגית  מקסימה, שמתמחה במחלות 'נשיות' (לשמור על צניעותנו......לאחר הלידה- כי ידעתי שהיא כל כך עדינה ונעימה, ואז היא אמרה לי שיש לי חסר חמור באסטרוגן, אך זו תופעה מוכרת לאחר לידה. בחיים לא הייתי עולה על זה לבד- היא פשוט הראתה לי את הצבע- וזה היה ורוד זרחני. כאב וצרב לי שם- אך חשבתי שזה בגלל התפרים והלידה מקסימום אולי דלקת בדרכי השתן...ונתנה לי נרות ומשחה שאמורות לאזן את האסטרוגן. אבל ראיתי שזה יכול לגרום לדימום באזהרות, וגם לא כל כך התחשק לי לקחת איזשהו תרופה, אז אני מנסה לברר קודם- מי שמעה על זה? האם זה יכול להתאזן לבד? מה ההשלכות של זה?

כשאמצא זמן לשוטט ולבדוק באינטרנט אידע אותך...

הגיוני מאוד כל חילופי ההורמונים לפעמים אני חושבת שגם לי הוא חסר..תעדכני..

אני מכירה

עברתי משהו דומה

טופלתי במשחה מקומית שעזרנ מאוד

את יכולה לחפש על זה באתר של ד"ר אחינועם לב שגיא נדמה לי שיש לה מידע על זה

לפי מה שהיא אמרה לי אין לזה תופעות לוואי, זה מקומי בלבד (המשחה) ולא מגיע למחזור הדם כלל כך שלא מזיק בהנקה

בהצלחה

בכלל לא ידעתי שאת מצפה לבשורה טובה כזו...

תגדלו בנחת לתורה לחופה ולמעש"ט ולהכניסו לבריתו של אברהם אבינו בעיתו בזמנו!

לגבי יועצת הנקה אין לי כל מידע לצערי...

הרבה הרבה הצלחה!

 

 

בין לבין, אולי תמצאי זמן לספר על הלידה? אני בטוחה שיעודד הרבה הריוניות...

המון המון מזל טוב! איזו הפתעה מרגשת! לא פשוט להוסיף על הקושי ה"רגיל" של ההתחלה, עוד קשיים מיוחדים  מקווה שתמצאו המון כוחות בעצמכם, והמון תמיכה מהסביבה, שיעזרו לכם להתגבר ולצלוח את ההתחלה בקלות יחסית  הנה היועצת שמצאתי ברשימה - אני לא מכירה אותה, ומקווה שתגיעו לעזרה הכי נכונה לכם!

אסתר סולומון, אפרת, 02-566-3091 054-684-3098

הבת שלי נולדה בזמן אך לא ינקה בכל זאת. אחרי כמה חודשי שאיבות היא למדה! היא כן אכלה בבקבוק כי לא הייתה ברירה. היא פשוט לא יכלה לינוק בכלל.

אז ככה בנתיים באמת גילנו שהלשון שלו והשפה שלו היו קשורות ופתחנו את זה אצל כירוג הוא עדיין לא יונק לאורך זמן אבל מצליח כמה שלוקים .. וזה כבר התקדמות , אבל הבעיה היא שהוא צריך שקט מוחלט ורוגע בשביל לינוק וזה קצת בעיה עם ילד שלישי שנולד בלידת בית והאחים שלו איתו כבר מכמה שעות אחרי הלידה , בהזדמנות אני יספר את הסיפור של הלידה הזו ...

 

בכל אופן תודה לכולן על העידוד התמיכה והעיצות הטובות

 

שבת שלום

הקטנטונת שלי נולדה בשבוע 35 במשקל 2 קילו וטיפה.  בהתחלה היא כמעט לא הצליחה לינוק, היתה מוצצת שניה ורבע ומתעייפת ונרדמת לעשרים דקות ומתעוררת למציצה קטנה נוספת וחוזר חלילה.  הבעיה היא שבגלל שהיתה כ"כ קטנה גם היה לחוץ שתעלה במשקל וזה קצת קשה כשלא יונקים טוב.

היום, שלושה חודשים אחרי, קשה להאמין שזו אותה תינוקת!  היא יונקת יפה מאוד ועלתה המון במשקל וממש נהייתה שמנמונת מתוקה.

באמת כדאי להעזר ביועצת הנקה ולזכור שהמקדימים הרבה פעמים עדיין חלשים ומתעייפים מהר וגם רפלקס היניקה שלהם עוד לא מפותח וההתחלה ממש קשה אבל עם הרבה סבלנות והשקעה הם מצליחים להדביק את הפער.

מאחלת לך הרבה כוחות לעמוד במשימה הזאת ובכל האחרות ובהצלחה...

שמים נותנים כשהילד מתחיל לאכול מוצקים - תיראי את זה בצואה- היא תתיבש- תתקשה- כמו של גדולים- זה הזמן לתת מים.

וראו זה פלא! בימים חמים או יבשים - אחוז המים בחלב אם עולה בהתאמה! מי שתכנן את המערכת הזו - לא חסך בתשומת לב לכל הפרטים הקטנים מטרנה מערבבים כל הזמן לפי אותם הוראות, אבל חלב אם הגוף שלנו מכין בהתאם למזג האוויר (ולשעות היממה, ולגיל התינוק, ועוד, ועוד).

על כן בפעם הבאה ניתן לספר לאחות, שחלב אם בשוויץ מתאים לתינוקות שווצריים, וחלב אם במזרח התיכון, מתאים לתינוקות של המזרח התיכון.

הילדים שלי היו יונקים בממוצע כל שעתיים מקסימום 3 ולעיתים אף פחות מכך, ולא היה חשש שהם יגיעו למצב של התייבשות.

שהן לתת מים מתחילת המוצקים ולא לפני.

 

הכליות של התינוק בגיל הזה עוד לא בנויות כדי לעבד מים נקיים ללא תוספת מינרלים ומלחים (מה שקיים בחלב אם או בתמ"ל), ובגלל גודלו הקטן יש סיכון מוגבר למה שנקרא בלשון העם "הרעלת מים", שעלולה להוביל חלילה לפרכוסים ולאובדן הכרה, ובמקרים קשים לנזק בלתי הפיך.

אוכלת כמעט הכל ממש בקושי יונקת ומוכנה רק מים מכוס מה אני יעשה?????????????

בעצם שתית המים או שהיא מוכנה לשתות רק מכוס.

 

אם את חוששת שהיא שותה בעיקר מים- אם היא אוכלת הרבה אוכל מוצק, זה מראה שהיא מספיק גדולה בשביל לשתות מים ומערכת העיכול שלה תסתדר עם זה.

 

אם הבעיה היא, שהיא מוכנה לשתות רק מכוס- אז מה הבעיה?! קשה לך לתת לה ככה מים? זה לא נרראה לי נורא בעיני שתינוק שותה מכוס ולא מבקבוק, להיפך לא יהיה צורך לגמול אותה מבקבוק, כי היא לא התרגלה אליו.

הבעיה שלי (לא נראה לי בעיה) פשוט אני ממש לא אוהבת לכת לטיפת חלב

הן מתנהגות בגסות , פעם אחרונה צעקו עלי למה רק עכיו אני באה לפתוח תיק חדש- לתינוק בן 4 חודשים?!!

רציתי לומר להם שביחס כזה אני לא יבוא בכלל....

 

כעיקרון אני מאמינה שחשוב לתת חיסונים (פעם היה פה שרשור ענק על הנושא)

אבל לא לפיצקלע קטנים

בגיל שהם יוצאים מהבית וכו'

וכל עוד הם יונקים הם מחוסנים.

 

אחרי המתנה של חצי שעה עוד לקבל על הראש...

קצת כבוד למי שחושבת אחרת! אוף

אני לא מקצועית כמוהן אבל קצת

ממש איימו עלי שאני חייבת לבוא שוב

וממש לא בא לי...

 

וגם אם לא, את צריכה פשוט לדעת שאת צודקת.

אין שום חוק שמחייב ללכת לטיפת חלב, ואולי היה זה היה חוק לא מוסרי. זכותך המלאה לדחות את החיסונים למתי שמתחשק לך, ואפילו לא לעשות אותם בכלל. ברגע שאת מאמינה בצדק שלך, כבר לא ישנה לך מה האחות בטיפת חלב אומרת. 

אני הולכת רק לחיסונים. כשהאחות אמרה לי משהו על זה שהרבה זמן לא הייתי, אמרתי לה (בצורה מנומסת!) שחבל על הזמן שלי ושלה כי גם ככה אני לא מקשיבה למה שהיא אומרת. מאז היא לא מציקה לי (מדובר באחות נחמדה מאוד) וכשאני מגיעה לחיסונים היא אפילו מציינת בהתפעלות את זה שאני לא באה כי הילדים שלי לא חולים.

אבל שמרי הבירה הם המרשם הבטוח והיעיל לתפיחה שלך... 

מבחינת הגברת החלב

נראה לי שהייתי לוקחת 2 ביום. למשך כל תקופת ההנקה- נראתי כך גם אח"כ...

 

בילדים הבאים, האמת, שהשתמשתי בחילבה, שקדים וטחינה מלאה, זה עזר לא פחות.

 

אבל , תבדקי מה שמגביר אצלך את החלב

אולי להריח?  

 

מנסה...לא בטוחה...

הפיתרון שאני מצאתי בזמנו היה להיכנס לעבודה כמטפלת בפעוטון בקבוצת התינוקות, ביחד עם ביתי. כך הרווחתי גם וגם וגם... למזלי אכן הצטרכו מטפלת באותה התקופה. היום אני מתמודדת עם שילוח של תינוקת קטנה בהרבה לפעוטון (כשהיא התחילה היא הייתה בסך הכל פיצית בת 3.5 חודשים). לפחות ה' סידר לי עבודה בפעוטון, כך שאני רואה אותה במשך היום וגם ממשיכה להניק אותה הנקה מלאה.

אם זה מתאים לך, אולי שווה לברר בפעוטון אצלכם?

הבת לי 9 חודשים ואני קשורה אליה יותר מאשר היא לי ולכן החלטתי שאני נשארת איתה בבית ואז נהייתי מתוסכלת וגם אני מטפלת במעון והיא איתי זה רעיון מצוין

אני ממש מבינה אותך! הבת שלי בת שנה ואני עדיין איתה בבית. אבל לי היתה תקופה שכן רציתי לצאת לעבוד, כשהיתה בערך בת 9 חודשים ולאחרונה אני כבר לא רוצה, אבל מתלבטת.. כי מצד אחד כיף לי איתה הכי בעולם בבית מצד שני אני מרגישה חנוקה ושאין לי חיים משל עצמי!אפילו לשירותים אני הולכת והיא זוחלת אחריי ומחכה בכניסה..וכן, אני חוששת שלא יטפלו בה כיאות. עבדתי פה ושם בפעטונים ונתקלתי במטפלות שמשחקות אותה ליד ההורים ואח"כ הם קרות , טכניות, ומנתבות את התינוק לפי מה שנוח להן. א-ב-ל, יש גם מטפלות טובות מאוד, עדינות ורגישות, וצריך להתפלל על זה שהקבה ינתב אותנו למקום הנכון והטוב ביותר למען ילדנו.וחוץ מיזה תחשבי שזה רק הילד הראשון אז דוקא עכשיו זה הזדמנות להתרגל לעובדה שאנו חצי יום איתם וחצי לא, אחרת נגדל את כל ילדנו בבית, וזה מאוד טוב לילד לגדול עם אמא, אבל צריך שזה יהיה גם מאוד טוב לאמא!אחרת זה לא נראה אותו דבר.... ואת יכולה גם למצוא חצי משרה, שעות קצרות,חלק מימי השבוע. ותזכרי תמיד שגם אם הילד במעון/מטפלת עד 4 אז את תמיד אמא שלו, ולא יהיה תחליף לקשר ביניכם, ואת זאת שתמיד תדעי מה טוב לילד שלך, כי זה פשוט בחוש האמהי שאף אחד לא יכול לקחת ממך.בהצלחה

הבת שלי בת תשעה חודשים וגם אני לא משאירה אותה עם אף אחד.. אני דווקא יוצאת הרבה ופשוט לוקחת אותה איתי אני כמעט לא יוצאת עם עגלה, רק עם מנשא.. וככה אני חוסכת לי את כל הקטע של לקפל עגלה וכו'. אין לי ממש עצה בשבילך אבל, תחשבי על זה שתכלס הכי טוב לו איתך!

אני חושבת שהרבה יותר קשה להיות סגורה עם תינוק בבית לבד, מאשר לצאת עם תינוק מהבית. זה פשוט עניין של הרגל, לדעתי, ואני דוחקת בך להתחיל להתרגל  זה פשוט הבדל של שמים וארץ, כשאת נמצאת עם עוד אדם בוגר שאפשר לדבר איתו! 

אני ממליצה לך למצוא שכנות שנמצאות גם הן עם הילדים, ולבלות איתן כמה שעות בכל יום - אצלך או אצלהן או בגינה כלשהי, בפיקניק נחמד. אני ממליצה לך להתחיל לנסוע אל בנות משפחה (אחיות, גיסות, אמא, חמות). בהתחלה פעם בשבועיים - זה בטח לא בשמיים - ואחרי שתתרגלי לסידורים של הנסיעה, תוכלי לעשות את זה יותר, ובנחת. 

תקיפי את עצמך באנשים בוגרים, ותראי איך החיים פתאום הופכים ליפים יותר! פשוט "לא טוב היות האדם לבדו"! 

כל העניין של תלות, פרנסה וכו' ויותר מזה, יש לנו רכב שבעלי לוקח תמיד לעבודה אז הוא לא איתי, אבל לפעמים יוצא שהוא יכול להקפיץ ולהחזיר אותי ואני רוצה רק להסתובב בקניון, בלי שמש/ גשם/ רוח, יש מקומות להניק וכו' אבל הבן שלי היה פשוט מאבד את הסבלנות אחרי 20 דק' וא"א היה לעשות כלום כי הוא רק בכה ורצה על הידיים ואני הייתי חוזרת מותשת, עייפה ועצבנית...

אני רוצה לתת לך טיפ שניסיתי השבוע והוא פשוט עשה לי את השבוע... (בעלי טוען שבטלפון הייתי נשמעת פשוט בנ"א אחר, אשתו חזרה לחיים!!!)

יש לנו גם עגלה כבדה וכו' עם כל הסיבוכים של לקפל ביד אחת (בלתי אפשרי), גרים בישוב בלהבלהבלה... השבוע לקחתי את הבן שלי במנשא באוטובוס ונסענו לעיר הגדולה, שם נכנסתי לחנות וקניתי לו את הטיולון הכי פשוט שבעולם, שמתקפל להכי קטן והכי בקלות (יד אחת!!!) ואז הסתובבתי איתו רגועה ושלווה. פתרתי את הבעיה של הסיוט לקפל את העגלה באוטובוס, הבן שלי ישב בטיולון שמתברר שהיה לו נוח והסתכל על כל העולם עד שנרדם, אני לא הסתבכתי עם העגלה שלא תמיד עוברת בכל מקום, האכלתי אותו בעגלה, שלא אכפת לי שתתלכלך (היא לא עלתה אלפי שקלים...) ויותר מהכל- יצאתי סופסוף מהבית!!!!! עשיתי קניות מטורפות, הלכתי הרבה ברגל ופשוט חייכתי לעולם. והוא חייך אלי בחזרה... וכנראה שהילדים שלנו מרגישים כשאנחנו רגועים וזה משפיע עליהם והבן שלי היה רגוע גם...

אגב, מנסיון, לא האמנתי כשאמרו לי, אבל כשהזמן עובר והם גדלים הם יותר מתעניינים במה שקורה בחוץ ופחות דורשים את התשומת לב שלך.

הסיפור עם המטפלת מוכר כ"כ! בימים שיותר קשים לי אני עושה סבב טלפונים ומחפשת מטפלת מתאימה ובימים שהוא רגוע וישן כמו שצריך ואני מספיקה עוד 2 דברים בבית אני מספקת לבעלי את כל התירוצים למה הוא עוד לא צריך מטפלת וכו' וכו'... ובעלי אמר לי משהו נכון לגבי ההתפתחות- המטפלת איתו 5 שעות והוא אולי יזחל אצלה קודם, אבל הוא איתך בחזרה מהצהריים! את לא תפספסי כלום! 

סליחה על האורך...

לגבי הסדר יום הקבוע- אני החלטתי די מהר שכיוון שזה ילד ראשון ואני איתו בבית אני יכולה לשחק קצת במשחקים של שעות, בטח אם זה על חשבון החיים הנורמליים שלנו כזוג- משפחה. ובעברית- אם אנחנו רוצים לצאת או כל דבר אחר אז אני לא אסתכל על השעון ואני יעשה לו קצת בלגן והוא יסתדר וילמד לגדול איתנו ככה, אבל זה בתנאי שאנחנו חוזרים הביתה בסוף הערב. כשאנחנו נוסעים להורים וזה רחוק ולפעמים יוצאים כבר בחמישי בלילה, אני מכינה את עצמי נפשית שהוא לא יהיה שקט ורגוע ולא רק בגלל השעות אלא גם בגלל שנוי המקום, מליון אנשים מתלהבים שקופצים עליו וכו'...

בקיצר, סליחה שוב על האורך של הדברים... מקווה שקצת עזרתי או לפחות ראית שאת לא היחידה 

אם את לא רוצה לתת בפה, ניתן למרוח על שורש כף היד, באיזור הדופק. זה חודר לדם ומרגיע.

קודם כל, לגמרי לא מזיק, כך שבמקרה הכי גרוע - לא יזיק.

חוץ מזה, רסקיו מאד מרגיע, כך שאם התינוק לא רגוע, זה יכול לעזור.

אני לא יודעת, מה זה "נהוג". לא כתוב בשום מקום לעשות את זה. אבל את בהחלט יכולה לתת לתינוקך רסקיו וזה יכול לעזור לו ולא יכול להזיק. אפשר לטפטף כמה טיפות לבקבוק מים ואפשר למרוח טיפה על השפתיים או על המצח.

זה לא ממכר.

זה מרגיע, אבל לא מרדים.

 

איזה יופי!!!!

שיהיה בקלות, בטוב ובשמחה!

אני חדשה (יחסית אלייך אפילו מאוד חדשה בפורום), אז תסלחי לי אם אשאל אותך כמה דרדסים כבר יש לך בבית?

ליבי איתך, בשני הריונות היו לי גירודים בכל הגוף- אחד אחרי שנסענו למדבר יהודה, ונסענו לחברים לשבת פתאום כל הלילה יצאתי מדעתי מכאבים, שמתי קרח כדי לשכך את הכאב.

ובהריון האחרון ב"ה שנגמר, השתמשתי בשמן רחצה- אמול, אבל אני אפילו לא זוכרת אם זה מה שעזר, פשוט זה עבר עם הזמן...חיפשתי באינטרנט ולא מצאתי שום פתרון- רק שזה יעבור עם סיום ההריון.

זה באמת מטריף. זה מנחם שנשארו לך עוד שבועיים? אולי תנסי לזרז עניינים...זה עובד אצלך?

שמעתי שדיקור עוזר (וממליצה על תדהר מיצהר).

זה בגלל שהעור בבטן נמתח בבת אחת בעקבות ההריון, והוא לא עומד בלחץ ופשוט מתבקע. ויש לזה שתי תופעות לוואי- גרד מטורף ברמה זו או אחרת וסימני מתיחה בלתי נמחים לאחר הלידה.

יש עוד מקרים די נדירים של בעיות בכבד שעלולות לגרום לתופעה דומה של גרד, אבל אם כל הבדיקות שערכת עד כה מראות שהכל תקין את יכולה להיות רגועה.

שבת שלום!

זה היה לי הכי קשה!!!

שבועיים לפני הסוף בטני נבקעה ולא הצלחתי לישון ולא כלום!

יצאתי מדעתי...

אבל הנה אני פה ...אז זהו- פשוט להתכוון שזה יכפר על עמ"י ויעזור לך ללידה קלה ובריאה בע"ה...

נראה לי שזה הכי עוזר...

ליבי איתך...

ועד היום אני לא שוחה עם בקיני...

בכל השלבים של מטרנה יש כמעט את אותם החומרים, אז לא נראה לי שאמורה להיות כאן בעיה.

אולי הייתי חוששת אם הסיפור היה הפוך, לא הייתי נותנת לתינוק קטן מטרנה בשלב מתקדם יותר, אבל אצלך המקרה הפוך.

במיוחד שהיא אוכלת גם דברים אחרים שישלימו לה את התזונה.

אם את ממש חוששת תתקשרי לשירות הלקוחות של מטרנה (כתוב על הקופסא) הם מאוד נחמדים שם...