הנקה כמובן הבת שלי בת כמעט 9 חודשים ,אני ובעלי ממש רוצים להיכנס להריון שוב,אני מקבלתמחזור בהנקה מאוד לא סדיר ואב גושי ודימום 6 ימים עד שאני מתנקה ,אני עושה בדיקתביוץ כבר עברתי את הימים שהיתה אפשרותלביוץ ואכן אין ביוץ..אני רוצה להפסיק להניק כי אנחנו ממש רוצים עוד ילד ות'כלס הבת שלי מפסיקה מעצמה היא בלי עיןהרע אוכלת פרות ירקות עוף ביצה בלילה דיסה יוצא שאני מניקה מלא בבוקר קצת צהרים ואחרהצהריים וזה בגלל שאני מציעה לה היא לא מבקשת רק לפעמים וזה די בשביל הפינוק ,בעלי רוצה שאני יפסיק להניק כדי שנמשיך ואני רוצה לא שלמה 100 אחוז מה לעשות ואיך מייבשים חלב???
להפסיק או לא להפסיק זו השאלה?שמחה תמיד
מה דחוף בהריון שוב?שושנה1
סליחה על הישירות אבל למה לא לתת לטבע לעשות את שלו?
אני לא בעד לקחת אמצעי מניעה כשאין סיבה אבל הגוף שלך צריך להתחזק בין הריון להריון.
אין פה מה להילחץ ולהפסיק הנקה בשביל זה כל עוד זה טוב לך ולילדה.
נראה לי לחץ לא מוצדק- מה, יש איזשהי תחרות ילודה?
לדעתי, ומנסיון אישי...אמאקנגורו
תגובתך אינה במקום.
את לא יודעת כלום על הרקע של הכותבת. את לא יודעת את גילה, או מה היא עברה כדי להשיג הריון אחד.
את לא יודעת על מה היא חולמת וכמה ילדים היא רוצה.
הרבה פעמים, גם כשאין כל בעיה, זה לא קשור לתחרות אלא לחלומות/רצונות/ הגשמה עצמית.
את לא יכולה לקבוע מה המניע שלה, וגם אם כן, זו לגמרי בחירה של כל אשה עפ"י אופיה וטבעה ומה שמתאים לה ולמשפחתה.
ועניינית לשאלה:
אני אישית גם הייתי לחוצה על הריון נוסף, בעיקר כי היתה לי תקופת עקרות ממושכת, והגיל התחיל לדחוק..
הבחירה שלי היתה להניק שנה (זו ההמלצה המינימלית...) ואז להפסיק ולתת חודשיים-3 לטבע לעבוד, ואח"כ רצתי לקבל קצת עידוד מרופאת הפוריות שלי. בתכל'ס הריתי פעמיים חצי שנה אחרי שהפסקתי הנקה.
לגבי איך לייבש חלב- אני לא ייבשתי. גמלתי די בזבנג, ואחרי שבוע קצת גדוש, פשוט נרגע העסק.
המשכתי לייצר חלב כל פעם עד להריון הבא... אבל רק כשממש לחצתי להוציא. זה נורמאלי ולא הפריע לי.
בהצלחה
אני חושבת שבמקרה כמו שלך לא היית מעלה כזאת שאלהשושנה1
לדיון בפורום.
ברור שאחרי שנות ציפיה וחיכיה רוצים להביא כמה שיותר וכמה שיותר מהר,
אבל נראה לי מההתלבטות שזה לא המצב, ואני מתנצלת אם היה פה מסר פוגע חס וחלילה
אני מכירה הרבה זוגות שהבעל לוחץ וכאילו אין שום משמעות לשיקום של הגוף אחרי הלידה,
ואפילו לאיזשהו מרווח נשימה שנוצר באופן טבעי, בגלל ההנקה. בעיני זה חלק מהסדר שהאלוקים ברא בנו בגוף,
(מי כך ומי אחרת), אם האלוקים ברא אותנו כך שהנקה מונעת הריון באחוזים מסוימים, זה לא סתם אלא ההפסקה הזאת היא טובה לאישה, לזוגיות למשפחה וכן הלאה.
ואני חס וחלילה לא באה לעודד הפסקות "מלאכותיות" שצריכות כמובן אישור של רב.
לגבי ה"איך מייבשים חלב"קיפי.
מורידים הנקות בהדרגה.
רק לא בבת אחת שלא יתחיל לך פתאום גודש מעודף חלב שהגוף מייצר ואת לא מוציאה.
כשלא תניקי הגוף יבין שאין תינוק שזקוק לחלב הזה ויפסיק לייצר אותו.
אני תמיד בעד הריון נוסף...raka
בטח ובטח כששניכם רוצים ומרגישים מוכנים.
לגב ההנקה-היא סה"כ כבר די גדולה אבל לפי דעתי את יכולה להמשיך ולהיקלט תוך כדי הנקה (לי זה קרה כמה פעמים שהנקתי ונכנסתי להריון תו"כ הנקה). ההנקה לא מונעת ביוץ ב100% ואם את כבר מקבלת אז ייתכן גם ביוץ(אולי לא כל חודש אבל בהחלט ייתכן). וחוצמזה-אני חושבת שאם את רוצה, מוכנה ויכולה אז הגוף כבר יעשה את שלו לגבי ההנקה ויפחית את החלב מעצמו... כשתיכנסי להריון בע"ה ועדיין תניקי-זה כבר סיפור אחר...
תגידו איך מגיעים לרצות הריון נוסףאשה של בעלי
אולי חיכיתם הרבה זמן לבת הראשונה אז אתם רוצים עוד??
יש לי ילדה בת 7.5 חודשים ואני מונעת ולא יכולה לחשוב על הריון נוסף לפני שהיא בת שנתים אז איך זה קורה לרצות הריון???
זה משהו לא ברור לי איך זה קורה לאנשים ואצלי זה אפילו לא בקטע?
אולי אצלי כי אני נכנסתי שלוש חוד' לחתונה להריון אז קשה לי לחשוב על עוד אחד???
סתם מענין לדעת...
אממשמחה תמיד
נכנסתי 4 חודשים אחרי החתונה אני בת 23 הייתה לי לידה מאוד ארוכה אבל סה"כ יצאתי עם חוויה די טובה ואנחנו רוצים להגדיל את המשפחה בעז"ה מאוד אוהבים ילדים זה לא שאנחנו בלחץ אנחנו פשוט מאוד רוצים..
עשיתי בדיקת ביוץ ואין לי
אולי שכשאני יפסיק זה יחזור אני מאוד רוצה לתת לטבע לעשותאת שלו אבל צריך השתדלותלא?
אולי שכשאני יפסיק זה יחזור אני מאוד רוצה לתת לטבע לעשותאת שלו אבל צריך השתדלותלא?עכשיו היא מאוד מצוננת שהיא תבריא מקווה להפסיק בעז"ה.
אישה של בעלי אולי היתה לך חוויה טראומטית מהלידה ומההריון בגלל זה את לא יכולה לחשוב על זה?אתלומדת אולי?
האמת...raka
יש לי ב"ה כבר 5 והשישי בדרך והם מדהימים...
נכנסתי להריון 5 חודשים אחרי החתונה בגיל 21.
התחלתי לחשוב על עוד אחד כשהמחזור חזר להופיע עם או בלי גלולות...
והאמת-היו גם שלבים(אצל הקטנים יותר) שממש התפללתי לרבש"ע שייתן לי את הכוח לרצות עוד... וב"ה-התפללתי ורציתי. גם על הרצון הייתי צריכה להתפלל-אחרת לא היו לי היום 5+
בהצלחה ורק בשורות טובות
לאישה של בעלייעל -ND
שלום.
כל אדם שונה מחבריהו. מה שעובד לאחד - לא עובד לשני.
לי אישית מאד מובן רצון להביא ילדים.
לשאלתך, איך זה קורה, אני יכולה להגיד רק בשם עצמי, כמובן. אז אצלי היו כמדומני 2 סיבות: 1.אני אוהבת ילדים; 2. כל הריון נתן לי הרגשה שאני מקרבת את הגאולה. אפשר לוותר על זה??
אני חושבת שזה הורמונלייוקטנה
כלומר, שה"רצון" מגיע ממצב הורמונלי מסוים, ושכל ההסברים הראציונליים, גם אם הם מאוד יפים ונשמעים ממש טוב, הם בסך הכל תירוץ, בסך הכל "בדיעבד", לאחר שאצל אותה אישה קיימת התמונה ההורמונלית המתאימה למצב פוריות גבוה, שמזמין ממילא הריון נוסף (סליחה בנות - מקווה שאני לא מעליבה אף אחת!!!). כל זה באופן כללי ולא אישי או פרטני. כלומר, זה לא נכון לכל אישה, כמובן (או בכלל - מה אני יודעת בעצם?! אולי אני סתם מקשקשת?!).
ובהתאמה אישית אליך - בדרך כלל אישה עם תינוק בן 7.5 חודשים עדיין איננה פוריה, ועל כן את חסרה את המצב ההורמונאלי שגורם "לרצות עכשיו עוד ילד". אני ממש רואה ברצון לעוד ילד מנבא של הריון גם מבחינה פזיולוגית. על כן אני יכולה גם להבטיח ל"שמחה תמיד" שהביוץ שלה קרוב מאוד! אצלי אני ממש רואה קשר בין הרצון לילד, לחזרה של המחזור והביוץ (וההריון הבא ב"ה). במילים אחרות - כשתרגישי פתאום רצון לעוד ילד, תתחילי להסתובב עם אמצעי הגיינה בתיק 
יוקטנה את חמודהנעמונונונה
מסתבר שיש יוצאים מן הכלל לכלל שלך...
אחרי לידת בני הבכור, מאד פחדתי מלידה נוספת, אבל לא מנעתי, היה לי ווסת גם בהנקה מלאה, ו-5.5 חושדים אחרי הלידה נכנסתי שוב להריון... כמה שפחדתי, ולא רציתי...
היום אני כ" צוחקת על עצמי, הילדה הזו כ"כ מתוקה ומדהימה...
קודם כל, ברור שאצלי הרצון לילדים לא קשור להורמוניםמירושלים
ככה אצלי, לפחות.
כי אני נכנסתי להריון כשלא רציתי בכלל...
האמת שאף פעם לא רציתי. יש לי שני ילדים ושלישי בדרך, וכל פעם כשנודע לי שאני בהריון זה הלחיץ אותי פחד - איך אני אסתדר ואין לי כוח לכל הבלגן הזה וכו'...
אגב, בפעם השנייה נכנסתי להריון מתוך הנקה (הגדולה הייתה כבר בת שנה וחצי, אבל עדיין ינקה).
חוץ מזה היו לי בדרך גם שלוש הפסקות הריון טבעיות בחודשים שני-שלישי, ואפילו לא לקחתי את זה נורא קשה כי לא כל כך התלהבתי להיות בהריון.
אמנם תיאורטית ואידיאולוגית אני מאוד אוחזת מגידול משפחה גדולה ותמיד חשבתי שארצה הרבה ילדים, לכן אני גם לא מונעת, אבל למעשה אני מרגישה שאין לי מספיק סבלנות לילדים ואני מפונקת מדי, רוצה יותר שקט ושלווה ולא לעבוד כל כך קשה...לשמחה תמידיעל -ND
קודם כל, איני ממליצה לך להפסיק הנקה, אלא להמשיך כמה שיותר, כי הנקה - זהו הדבר הטוב ביותר שאת יכולה להעניק לבריאות ילדיכם. זה גם טוב לנפשם, אבל איני פסיכולוגית, לכן לא אוהבת לדון על זה.
הנקה גם עוזרת לשמירת בריאותך - וזה גם חשוב, גם לך, גם לבעלך, גם לילדיך.
אם בכל זאת תחליטי להפסיק הנקה - שתי תה מרווה, תריחי שמן מרווה - מרווה מאד מייבשת. לא תהיה לך חלב. אבל שוב - מאד לא ממליצה.
רבות מחשבות בלב איש(ה)אם הבנים12
אני מכירה מאוד את הרצון שוב להיות בהריון (אפילו זמן קצר אחרי הלידה...מזל שהם כאלה קטנים ותלותיים שאנחנו מבינים למה צריך את הזמן לגדול)
וחשבתי על זה ואפילו שאלתי רב אם להפסיק להניק בגלל זה והוא אמר שלא להפסיק,
ד' הוא זה שמחליט מתי הזמן להריון נוסף.
בשורות טובות!
וחשבתי על זה ואפילו שאלתי רב אם להפסיק להניק בגלל זה והוא אמר שלא להפסיק,
ד' הוא זה שמחליט מתי הזמן להריון נוסף.
בשורות טובות!
אני שוב לא מבינה את זהאשה של בעלי
לא עברתי שום טראומה בהריוון היה לי הריון מהמם בלי שום תופעות אפילו לא בתחילה
גם הלידה היתה יחסית לכל לידה בסדר ברור כואב אבל ממש ממש לא תראומטית
חוץ מזה אני חולה על ילדים ואוהבת מאד את הבת שלי וקודם לפני שילדתי והתחתנתי הייתי זו שתמיד מטפלת בכל התינוקות של אחיות שלי
לדעתי ברצון להביא ילדים יש איזה אני לא רוצה להגיד בעיה אבל אפשר להגיד שלפעמים הצורך בהרבה ילדים נובע מאיזה שהיא מצוקה מסוימת או של בדידות או של חוסר סיפוק וחושבים שהילד ימלא את הסיפוק זה יכול להיות מהמון דברים
אני לא פסיכולוגית וגם לא מתימרת להיות אבל תסתכלו בעולם ותראו שבכל מקומות של מצוקה יש המון ילדים לכל משפחה
אפשר לחשוב ילד בן תשע חוד' חכו תתרגלו לזה שיש לכם עוד ילד
תראו אני לא מתערבת ושכל אחד יעשה ככל העולה על רוחו אבל לי זה נראה מאד מוזר שכבר רצים להביא ילד נוסף שבקושי ילדו את הקודם גם הגוף צריך איזה שהיא מרווח נשימה
זו הרגשה אימהיתאם הבנים12
שפתאום הלב מתרחב!! (נראה לי מתוך שמחה גדולה והודיה לקב"ה על הנס)
(ככה אצלי לפחות)
אני סומכת על הקב"ה שעושה את הכי טוב!
ונותן לנו את הכוחות לגדל ולחנך את ילדינו בצורה הטובה ביותר בשבילם.
את כותבת "לי זה נראה מאד מוזר שכבר רצים להביא ילד נוסף" - ילד לא רצים להביא מה"סופר" יש מנהיג לבירה והוא נותן את המתנות היקרות הללו.
אני מכבדת אותך אך לא מסכימה איתך.
(ככה אצלי לפחות)
אני סומכת על הקב"ה שעושה את הכי טוב!
ונותן לנו את הכוחות לגדל ולחנך את ילדינו בצורה הטובה ביותר בשבילם.
את כותבת "לי זה נראה מאד מוזר שכבר רצים להביא ילד נוסף" - ילד לא רצים להביא מה"סופר" יש מנהיג לבירה והוא נותן את המתנות היקרות הללו.
אני מכבדת אותך אך לא מסכימה איתך.
אשה של בעלך...שירק
אני מאד מזדהה איתך, אני מרגישה ממש כמוך, אני רוצה לפחות חמישה ילדים כי אני לא רוצה משפחה משעממת, אבל לא יכולה לחשוב על אחד אחרי השני בלי הפסקה, ואני שואלת את עצמי מי פה לא בסדר? אולי אצלי חסר משהו נשי בסיסי שיש לכולן. יתכן שזה תלוי בהמון דברים, כמו מיקום במשפחה, או סתם אופי. אמרת שטיפלת באחיינים שלך, אז את הקטנה במשפחה? כי אני הקטנה במשפחה שלי ונראה לי שאצלי בכל אופן זה קשור.
ושכחתי להוסיףאשה של בעלי
שאני באה מבית של 12 ילדים אמא שלי ילדה כל שנה וחצי מקסימום שנתיים ילד
ושלא תחשבי כיף לי אם אחיות שלי אבל אמא שלי נהיתה חולה בגיל 49 ונפטרה שנה לאחר
והרבה יגידו שזה בגלל כמות הלידות והקצב שלהם
אבל לא תמיד זה נכון יש אשה עם ילד אחד שיכולה חס וחלילה ...
ברור לי שהקב"ה מחליט כמה ילדים ומתי
אבל מוזר לי לראות משהו שהוא ממש שונה ממני
ואגב כל אחיות שלי מונעות ועד שנתיים ויש יותר
אולי מי שבא ממשפחה ברוכת ילדים לא רוצה הרבה ילדים???
רק לעניין הבריאותיפצקרשת
אם אני לא טועה ארגון הבריאות העולמי הגיע למסקנה שהכי בריא לאישה ללדת כמה שיותר ילדים במרווחים של כשלוש שנים. זה מבחינת סרטנים נשיים לא עלינו. למשל לסרטן השד אני חושבת שכל היריון מוריד סיכוי בכ7%, וכל שנת הנקה מורידה סיכון בכ4%. ואני חושבת שגם לסרטן הרחם, השחלות וכו' מספרים דומים.
כמובן, השיקול הבריאותי הוא לא היחיד ולא המכריע, אבל טוב לדעת אותו ולשקלל אותו עם שאר הנתונים שכמקבלים החלטה.
אשה של בעלי- נראה לי שאני במיעוט כאן אבל אני איתך.חמסה עלינו
גם אני אחרי הלידה של הגדול לא רציתי ולא יכולתי לחשוב על עוד ילד. היה לי אחד חמוד ומתוק ככל שיהיה שמלא את כל עולמי לטוב ולרע. נהנתי מכל רגע איתו יחד. היינו יחד עד גיל שנתיים, הוא ינק עד גיל שנה ושלושה ואחרי זה אכן הרגשתי שאני זקוקה לקצת מנוחה גופנית ופיסית וכנראה שגם הגוף שלי הרגיש איתי אותו הדבר. לא מנעתי אבל גם לא השתדלתי שזה יקרה. עד שלאט לאט התחלתי להרגיש ש"בא לי" עוד אחד. ואז אכן נכנסתי להריון שהפסיק להתפתח בשבוע 10 ולאחר מכן לקח לי כחצי שנה להכנס שוב להריון.
מה אומר לך? היה יאוש (למה זה לא מצליח? למה לוקח הרבה זמן יחסית..) היתה תקוה. היה שם הכל.
ובהפרש של כמעט 3.5 שנים לגדול נולדה אחות. בדיעבד הדבר הכי טוב שקרה לנו כמשפחה- הוא קיבל אותה בשמחה (ללא שום קנאה- הוא כבר חיכה לאח/ות) לי היתה הרבה סבלנות ואורח רוח בשבילה וגם בשבילו. אין ספק שפער הגילאים הוא משמעותי אבל אפילו עכשיו כשהיא בת שנתיים והוא כמעט5.5 הם כאלה אחים שבא לי לאכול אותם מהמשחקים שלהם יחד והקואליציה שהם מפתחים יחד נגדי... ואני רק מחכה לעוד כשלושה חודשים למה שהם יעשו לי ולצאצא הבא שאמור להגיע...
כן, כן הפעם יהיה לי הפרש קטן בין הילדים. למה? כי הפעם זה הרגיש לי נכון (וגם כי הגיל מתחיל לצלצל בפעמון......שלי כן?!
אין ספק שאין כיף גדול מלראות אחים משחקים יחד ולפעמים צר לי שלגדול אין אח יותר קרוב בגיל לשחק איתו) אבל אני חושבת שהכי חשוב זו ההרגשה שלך ושל בעלך. המוכנות לעוד אחד, המוכנות לעוד הריון (אצלי זו לא תקופה קלה) והגידול שאח"כ. כי אז הרבה יותר קל להתמודד.
אני לא חושבת שזה קשור לפינוק או אהבת ילדים הכל תלוי בתחושה הפנימית והפיסית האישית שלך. (ולפעמים גם הכלכלית)
לכי אתה ואל תתביישי או תדווחי חשבונות לאף אחד!!!
התחושה של לרצות עוד ילדraka
היא מדהימה בעייני ולדעתי זה הרצון האמיתי של האישה להגשים את עצמה ואת ייעודה בעולם. אני לא אומרת ללדת בלי גבול ובלי להתחשב בנפש האישה,הבעל,הילדים,בגוף וכד' אלא מתוך רצון אמיתי וכמיהה להוליד דור ישרים מבורך... בוודאי שצריך לתת לגוף ולנשמה לנוח-זה מעל הכל, להיות קשובה לגופי ולנפשי. ואני חושבת שאישה בריאה בנפשה תשכיל להבין מתי היא מוכנה ולא חו"ח מתוך מצוקה או בדידות.
אשה של בעלך,עוד 2 נק' לדיון...אמא קטנה
1-לגבי הקשר בין הלידה למחלות,אני לא מסכימה איתך כלכך,אם כי יכל להיות שבמקרה הזה ספציפי של אמא זה השפיע.אבל סטטיסטית,אומרים שככל שיש יותר ילדים האשה יותר בריאה.בזמן ההנקה האשה ממש מחוסנת,אומרים שזה גם מונע סרטן .ותסתכלי על הרבה נשים שילדו הרבה ילדים שהן נראות תמיד צעירות ורעננות לעומת אמא שרודפת רק אחרי ילד אחד וכלב.
2-אני רואה בעניין הרצון ללדת הרבה ילדים -את מהות הגישה היהודית .
לא סתם הגענו לעולם.יש לנו מטרה ברורה מאת ה' ללדת.-פרו ורבו...
וגם כיום חשוב שיהיה רוב יהודים כשרים בארץ שלנו, אז למה שלא נזכה אנחנו ללדת אותם?
בעז"ה יגיע הזמן שבו מתאים לך להוסיף עוד נשמה לעולם,וכשהקב"ה יראה שמתאים לך הוא ישלח לך אותו .
אבל דעתך הגיונית,באמת קשה לרצות מהר עוד ילדים במיוחד כשנראה שהפיצית רק עכשיו נולדה.
אני לא הייתי מתנגדת להריון נוסף עכשיו..בשבילי זאת תהיה אחת המתנות הכי משמחות שבעולם!
2-אני רואה בעניין הרצון ללדת הרבה ילדים -את מהות הגישה היהודית .
לא סתם הגענו לעולם.יש לנו מטרה ברורה מאת ה' ללדת.-פרו ורבו...
וגם כיום חשוב שיהיה רוב יהודים כשרים בארץ שלנו, אז למה שלא נזכה אנחנו ללדת אותם?
בעז"ה יגיע הזמן שבו מתאים לך להוסיף עוד נשמה לעולם,וכשהקב"ה יראה שמתאים לך הוא ישלח לך אותו .
אבל דעתך הגיונית,באמת קשה לרצות מהר עוד ילדים במיוחד כשנראה שהפיצית רק עכשיו נולדה.
אני לא הייתי מתנגדת להריון נוסף עכשיו..בשבילי זאת תהיה אחת המתנות הכי משמחות שבעולם!
אשה של בעלי...veredd
אני מרגישה כמוך. אני כ"כ כ"כ קשורה ואוהבת את הקטן שלי, אבל הוא בן שנתיים וקשה לי לחשוב על עוד אחד... התחתנו כשהייתי בת 19 ובעלי בן 20, ותוך חודש נכנסתי להריון, בלי עין הרע. והיה הריון קשה ומתיש ולצערי לא משעשמם, ולידה עוד יותר קשה, וזה, לצערי, הוריד לי קצת את הרצון.
אני לפעמים מסתכלת במראה, כשאני בלי כיסוי ראש, ואני נראית לעצמי כמו אותה בחורה בת 18 שהייתי לא מזמן, ואני אומרת "אמאל'ה, אני אמא!!!".
זה קשה. אני לא אומרת את זה מתוך ביקורת (שהרי גם אני כזאת...) אבל אנחנו דור מפונק. וזה בסדר. זה עובד טוב עם עצם היותנו דור שיש בו גלולות...
אגב, אני כן הכי קטנה במשפחה, אבל אנחנו רק 2.... אמא שלי מאוד רצתה עוד ולא יכלה. היא מנסה לדחוף אותי עכשיו להביא עוד...
לאשה של בעלךנעמונונונה
מבינה אותך, אבל לא מסכימה איתך. לגמרי לא.
א. הגעתי ממשפחה ברוכת ילדים, אמנם הייתי שואפת לאיזה רווח בין הילדים, אבל אני רוצה הרבה ילדים, משפחה גדולה!
ב. הרצון לעוד ילדים, גם כשהקטן עדין לא בן שנה לא נובע משיעמום או מחסר או מצוקה. ממש לא. ההפך הגמור. אני לדוגמא עסוקה עם העבודה והילדים עד צאת הנשמה, ויודעת שילד נוסף- זה יהיה קשה, אבל זה אושר שלא נגמר, ואי אפשר לתאר במילים.
לדעתי, וזו דעתי האישית, ככה ראיתי מתוך הסביבה שלי, שכמה שהזוג בנוי יותר, קשור יותר, מאוחד יותר, וכמה שהבעל נותן יותר שכם, ונותן לאשתו את ההרגשה שהיא לא לבד במערכה, אז האישה רוצה מהר יותר עוד ילדים.
טוב, אל תתנפלו עלי, זה מה שנראה לי...
יפה!ממש נכון לדעתי!אמא קטנה
אפשר לבחון את זה ע"י הצצה בתמונה משפחתית...ולחשוב על מי היינו יכולים לוותר אילולי היינו מחכים עם ההריון...לא חבל על כל נשמה כזו מתוקה?
זה אולי נכון להסתכל אחורהאשה של בעלי
אבל במבט לקדימה זה קצת אחת......
להיפך!ישתבח המשובח
דווקא במבט קדימה - דיברת פעם עם זוגות אחרי גיל 60?
כמעט תמיד הם מתמקדים דווקא במשפחה, בילדים ובנכדים שלהם.
ובהרבה מאד (ומדי) מקרים, הם מביעים צער רב על כך שלא הביאו לעולם עוד ילדים. זה חוזר על עצמו בראיונות עם מפורסמים, בבתי אבות, בבתי כנסת...
כתבת על כך שלדעתך הרצון בילדים נוספים נובע מאיזו מצוקה - חבל לי שלא שמת לב שאת עלולה לפגוע ברבים שגדלו במשפחות גדולות, למשל כמוני. לפי דעתי ההיפך הוא הנכון - במשפחות גדולות יש בחירה להתרכז בעיקר, במה שבאמת חשוב בעולם, גם אם לפעמים זה אומר לחיות קצת יותר בצניעות. למרות שגדלנו 12 ילדים במשפחה, היו לנו בגדים יפים, אוכל טוב ואפילו חוגים - אם בזה נמדדת רמת החיים... אבל מה שהכי חשוב, ידענו כולנו שכל ילד הוא מתנה מלמעלה, ובכל לידה היתה התרגשות מיוחדת וכל ילד קיבל את המקום שלו, השיר שלו שמלווה אותו שנים, החיבוק והאהבה גם של ההורים וגם של המשפחה.
לדעתי, אם אכן יש יותר משפחות גדולות אצל אנשים שפחות מבוססים כלכלית - זה או בגלל שהרבה משפחות בחרו להסתפק בפחות ולחיות ברמת חיים קצת יותר נמוכה, או בגלל שכשיש פחות כסף אנשים מגלים את מה ששוה זהב ואי אפשר לקנות בכסף...
זה דווקא נראה לי הגיוני שיש נשים שרוצות כל כך ילד נוסף, ולעומתן אחרות שזה נראה להן מעמסה וקושי עצום - ה' ברא אותנו שונות בכוונה, לא צריך לעשות השוואות ואין אמא אחת יותר "נכונה" מהשניה. ה' מרגיש אותנו ממש במדויק, ויודע מה לתת לכל אחת, ובדיוק מתי.
ודרך אגב, הצטערתי לשמוע על אימך. אימי, תבלחט"א, אכן נראית צעירה מגילה, והיא עסוקה בימים אלו בסיוע לבנותיה ההרות - יולדות - מניקות, אין לה זמן לספור את הנכדים, רק לבקר אצלם. וכך אני מכירה גם משפחות גדולות נוספות, שעם הילדים יש רק יותר מרץ וחשק לעבודה. חבל לי שלא היכרת מציאות כזו בביתך - גם זה, כמו כל דבר, הוא רצון ה'.
וואי איך עשית לי חשק...veredd
זאת את, דבורי?
ברצינות, עשית לי חשק.
ואלה גם אני ישר חשבתי שזו דבורי...האמנם.?!אמא קטנה
תקשיבי לעצמך ולזוגך ולאף אחד אחר לא...אנונימי (פותח)
תראי,רק את צריכה את הכוחות והסבלנות עבור הילד החדש,את תאכילי,תקומי בלילה ותעצרי לכמה חודשים את החיים לצורך השקעה ברך הנולד וזה צריך להתאים רק לך.
אני אומרת דברים שיש כאלו שיחשבו שהם חמורים אבל הדעה הזאת הגיעה בעקבות התייעצות עם רב... שהתייעצתי איתו לגבי ילד נוסף ,אחרי 2 צפופים,ומשבר רפואי שהוביל למשבר כלכלי קשה ,הרב בכלל לא הקשיב ולא שאל כלום אלא אמר אני אתיר לכם לחכות שנה ,יצאנו ממנו בהלם,והחלטנו בנינו שאף אחד לא יכנס לנו לתכנון המשפחה ,ואנחנו נביא את הילדים בכמות ובקצב שמתאים לנו מבחינה פיזית ,נפשית וכלכלית.
אגב-אני היום בהריון שישי,והבכור יהיה בע"ה בן 14 בלידה וזאת הבחירה שלנו.אף אחד גם לא הרב לא יקום בלילה ,לא יטפל ולא יפרנס ולא יעניק לך כוחות..
צריך לדעת גם לבחור את הרב לרוב. יש ויש...אמא לשניים
בהמשך לדבריה החכמים של קנגורויוקטנה
במקרה שלך לא הייתי מפסיקה הנקה (אלא אם את כבר מטפסת על הקירות מרוב טירוף לעוד ילד...). ארגון הבריאות הלאומי ממליץ להניק לפחות שנתיים, ושמעתי גם על מקורות דומים ביהדות. אני לא אומרת שזה צריך להיות "חוק", חלילה (כל מקרה לגופו, ואני יודעת שאני עוד לא הצלחתי לעמוד בהמלצה אפילו פעם אחת ויש לי כבר חמישה יונקים ב"ה).
נראה שהגוף שלך עוד לא מצא משאבים להזין ילד נוסף, ועל כן, במקום "להעביר" את המשאבים מילד אמיתי לילד שעוד לא קיים, הייתי עובדת על לחזק את עצמי ואת הגוף שלי. כשהגוף ירגיש שוב כשיר להזין עוד ילד, בוודאי תחזרי לבייץ. את יכולה לשמוח על העיכוב, ולראות בו הזדמנות והזמנה לטפל בעצמך 
בראש ובראשונה שימי לב אם את אוכלת נכון: המון המון פירות וירקות (בחורף יש המון ירוקים טעימים עם המון סידן וברזל), קטניות (חלבונים), ובמידה ואינך צמחונית, גם מעט חלבון מין החי. כדאי להמעיט בסוכר לבן וקמח לבן, וגם לא להגזים עם החלב. להחליף משקאת ממותקים ומשקאות עם קפאין בתה צמחים (ואם הוא קנוי, צריך להיות כתוב עליו בפירוש שהוא נטול קפאין.
בנוסף, אני ממליצה פשוט לנסות ולמצוא את הזמן לנוח! בעלך רוצה עוד ילד? קדימה - שישים כתף! הוא יכול לחזור מוקדם יותר מהעבודה (לפחות פעם בשבוע, ביום קבוע), הוא יכול להתחיל לקום בלילה, והוא יכול לעזור יותר בעבודות הבית. תסבירי לו שכהכח שלך יופנה פנימה במקום החוצה, יהיה מספיק בשביל להתחלק עם עוד יצור חי
שיהיה בהצלחה ובקרוב!!!
אולי לא כאן המקום לשאלה,אנונימי (פותח)
אבל מי יודעת איך מורידים בכביסה את הצבע הצהוב של הצואה של תינוק יונק?
ביתי המתוקה מדבש,
בת שלושה חודשים ומדי פעם בורח לה .
בת שלושה חודשים ומדי פעם בורח לה . ניסיתי להחליף לטיטולים יותר גדולים, ניסיתי להחליף לחברה יותר טובה, וניסיתי לסגור לה חזק יותר את הטיטול ובכל זאת - בורח לה. ואני לא מצליחה לנקות את הרגליות כמו שצריך.
אם למישהי יש רעיון - אשמח לשמוע.
לא צריך שום חומריםיוקטנה
אני משתמשת בעיקר בחיתולים רב פעמיים, עשויים מבד, והם יורדים מחבל הכביסה צחים ולבנים כשלג. באיזו אבקת כביסה אני משתמשת? בכל פעם אני קונה את זו שהכי זולה, ככה שזה לא משנה 
את עבודת הורדת הכתמים עושה השמש! החיתולים עולים על החבל כשהם רטובים, ריחניים, נקיים מחיידקים אבל צהובים, ותוך כמה שעות קרינת השמש מפרקת את האינזימים שאחראים על הצבע הצהוב בקקי, והחיתול הופך ללבן! נסי לתלות את הבגד כשהוא פונה אל השמש למשך כמה שעות, ותיווכחי בקסם!
את עבודת הורדת הכתמים עושה השמש! החיתולים עולים על החבל כשהם רטובים, ריחניים, נקיים מחיידקים אבל צהובים, ותוך כמה שעות קרינת השמש מפרקת את האינזימים שאחראים על הצבע הצהוב בקקי, והחיתול הופך ללבן! נסי לתלות את הבגד כשהוא פונה אל השמש למשך כמה שעות, ותיווכחי בקסם!גם אני עדה לנפלאות השמש בעניין...אמא קטנה
אני מכניסה עם אוקסיגן למכונה ותולה בשמש,ולעולם לא נשאר זכר...
ומה עושים עם בגדים צבעוניים?יהודיה מא"י
שמאבדים גם הם את הצבע בשמש
אני תולה את הבגד הפוךאמא מסורה
בד"כ עיקר הצבע נתפס בבגד בצד שהיה על הגוף, והצבע שדוהה הוא רק מהצד שחשוף לשמש ולא הצד השני
פרסיל ג'ל. הוא סוף הדרך!חבילת טישו
הכי פשוטאמא מסורה
אם יש לי כוח ועצבים, לפני שאני מכניסה למכונה, אני משפשפת את הכתבים עם מים וסבון נוזלי פשוט, זה מוריד את רוב הצבע הקשה ואת השאר המכונה עושה.
וטיפ שגיליתי, אחרי הכביסה אם יש עוד כתמים לתלות את הבגד כך שהשמש מגיעה ישירות לכתם והפלא ופלא, השמש מעלימה את הכתמים. קצת בעייתי בימים אלו שמעוננים.
וכשהצואה נוזלית ובוחרת, שום חיתול לא יעזור לזה.
רק אחרי ששלחתי, ראיתי שיוקטנה כבר כתבה על השמשאמא מסורה
מכונת כביסה בהרתחה אצלי זה 90 מעלותתושתוש
זה יורד מעולה!!!!!
סנו אוקסיג'ןveredd
חיי נהיו הרבה יותר יפים אחרי שגיליתי אותו...
קליהקיפי.אחרונה
למי שאין לה שמש בחורף-
שוטפים את הגושים במים,
ועל הכתם שנשאר משפריצים קליה (kalia, בקבוק ורוד כזה..)
מכניסים למכונה (גם ב30 מעלות. איזה בגד היום אפשר להכניס ל90? אפילו על הפתק של גופיות הכי פושטיות כתוב עד 30 מעלות, גג 40)
לרוב נעלם כמו קסם...
(ואם לא- אז כמו שכולם אמרו, עוד קצת שמש יכולה רק להועיל..)
בשמחה יוקטנה
למרבה הצער והשמחה, רובנו ככולנו עברנו נסיון דומה
הפלות הן חלק מחיי האימהות, ממש כמו הריונות ולידות
נשמח לעזור, בידע או בחיבוק ווירטואלי (בשאיפה שניהם!).
תודה רבה!! וכמובן לנשים בלבד..אנונימי (פותח)
קודם כול ב"ה זו הייתה הפלה טיבעית בשבוע 9 ולא גרידה.
הרופאים שלחו אותו הבייתה עם תרופה בשם "מטרגין"למשך שבוע.
עכשיו השאלות
1. האם אני צריכה ללכת לרופא? מתי? ולמה?
2. כמה זמן הדימום עלול להמשך?
3. האם יש צורך לעכב הריון עכשיו? אםם כן לכמה זמן?
שוב תודה רבה..
למה קיבלת את הכרודים?יוקטנה
מצטערת לחטט בפצעים - אם את רוצה אפשר לדלג על הנושא הזה...
האם עשית אולטרסאונד? האם היה ממצא שבעקבותיו קיבלת את הכדורים? או שנתנו לך סתם "ליתר ביטחון,? בדרך כלל בהפלה טבעית הגוף מטפל היטב בעניין, בלי צורך בכדורים כלשהם.
למיטב ידיעתי אין צורך ללכת לרופא (אלא אם הדימום גובר לפתע, או שאת חשה ברע). הדימום עשוי להימשך כמה שבועות, ובדומה ל"לוכיה" (ההפרשה הדמית שלאחר הלידה), ללכת ולחזור כמה פעמים. אני מאמינה שאין צורך לעכב הריון, ושהגוף יודע היטב מתי הוא בשל לקלוט הריון חדש, בתקווה להריון תקין בע"ה.
מאחלת החלמה מהירה ושלמה!
צריך ללכת לרופא בודאי,הם רוצים לעשות מעקב בטא כדיאנונימי (פותח)אחרונה
לראות שהוא יורד עד 0 ,צריך לעשת אולטראסאונד כדי לשלול הריון בשחלה או שאריות ברחם,וההמלצה הגורפת היא לעבור מחזור אחד ואז לנסות להיכנס להריון כי סטטיסטית ,הריון מיד אחרי הפלה עלול להיות בסיכון להפלה חוזרת.
לי אמר רופא שהוא ממליץ לחכות3 חודשים אבל הרופא שלי המליץ חודש אחד(לקחת אמצעי מניעה)
לגבי הדימום-לי לקח שבוע וחצי בשבוע שביעי אבל אין כללים ויכול לקחת יותר
אם את חלשה כדאי לעשות בדיקות דם של ברזל וכדומה כי את מאבדת הרבה דם
בהצלחה בהמשך
הנקה תוך כדי הריוןאמהונת
שלום לכולן!אחרי קריאה ממושכת בכן החלטתי להצטרף, ויש לי שאלה.
יש לי בת בת שנה וברוך ה אני בהריון בשבוע 13. נכנסתי להריון תוך כדי הנקה.. ועדיין יש לי כמות מספיקה של חלב. התלבטתי אם לגמול את ביתי היקרה מההנקה, לפני שתגדל ויהיה קשה יותר או לחכות עוד קצת.. ניסיתי לגמול אבל אחרי יום נשברת ונתתי לה שוב, אז מאז המעטתי בהנקות אבל מתלבטת אם להפסיק לגמרי...
בהדרגתיות כן!אם הבנים12
להוריד הנקות במשך היום
להרעיף המון חיבוקים ונשיקות ויחס חם במקום הנקות.
בהצלחה ובשעה טובה!
להרעיף המון חיבוקים ונשיקות ויחס חם במקום הנקות.
בהצלחה ובשעה טובה!
ב"ה יצא לי להניק בכל הריון, החל מהשנייוקטנה
אנחנו רוצים ילדים צפופים, וכשאני מניקה תוך כדי הריון, אני מרגישה שבכך אני דואגת שהראשון לא יפסיד מכך שהוא עומד לקבל אח קטן. כלומר, ברור שרמת השירות שלו תיפגע במידה זו או אחרת, אבל אני עושה מה שאני יכולה כדי שהוא יפסיד כמה שפחות. אז אני ממשיכה להניק, כל עוד הוא רוצה בכך, וכל עוד אני רוצה בכך.
בפעמים הראשונות שהנקתי תוך כדי הריון, היונק תמיד נגמל בעצמו, בגלל השינוי בטעם של החלב. בפעם האחרונה, אני היא שיזמתי את הפסקת ההנקה, כי היתה לי רגישות גבוהה במיוחד בשד. ממש "חרקתי שיניים" בכל הנקה. היה לי מאוד עצוב להפסיק
אני מקווה שמתישהו יצא לי להמשיך ולהניק שני אחים בו זמנית - מה שנקרא "הנקת טנדם".
גמילה מהנקה בזמן הריון בד"כ לא מלווה בגודש, אבל בכל מקרה הייתי ממליצה הדרגתיות - ליתר ביטחון. אני מצטרפת לדבריה של אם הבנים, אודות החלפת הנקות בחיבוקים, וגם הסחת דעת של טיולים או משחקים.
אין שום מניעה רפואית להניק בהריוןיוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך י"ט טבת תש"ע 10:42
גם יחסי אישות גורמים להתכווצויות ברחם (חזקות בהרבה מאשר בהנקה, אגב). רק כאשר קיים הריון בסיכון גבוה, מסוג מסויים, נאסר על קיום יחסי אישות, ואז גם אסור להניק.
כל עוד אין בעיה להמשיך ביחסי אישות, גם אפשר (ורצוי) להניק בכיף.
חייבת לחלוק עלייךraka
כשהנקתי את הראשון נכנסתי להריון תו"כ הנקה והרופאה שלי אמרה לי להפסיק להניק מחשש להתכווצויות ברחם שעלולות לגרום חו"ח הפלות. אבל ברור שכל מקרה לגופו ושאצל כל אישה זה שונה ולכן,לדעתי, כדאי לשאול רופא.
הכוחות מוגבלים...שלה שוב
הנקה זה משהו שדורש אנרגיה וכוח, צריך לחשוב פעמיים לפני שדורשים מהגוף גם הנקה וגם הריון ביחד.
אני יודעת שזה אפשרי השאלה אם זה רצוי. אני כותבת מנסיון של הריון והנקה ביחד עד חודש שישי שאז היה לי דימום והכריחו אותי להפסיק, ולמפרע אני חושבת שזו היתה טעות, מספיק לגוף להתמודד עם הריון. זה היה קשה מדי, ואני יודעת שזה לא וודאי, אבל בלב יש לי יסורי מצפון, כי הקטנה החדשה נולדה עם תסמונת מסוימת והיא החלשלושה שבין ילדי, ועד היום אני חושבת שאולי זה בגלל שלא היה לי מספיק כוחות גם להריון וגם להנקה...
בלי יסוריי מצפוןאמא מסורה
אני לא יודעת מה יש לבת שלך (וזה לא משנה כ"כ), אבל לידע כללי- תסמונות לרוב נגרמות בגלל בעיה בחלוקה של הכרומוזומים (החלוקה נעשית עוד לפני ההפרייה) ולכן אל תייסרי את עצמך שהתסמונת היא בגלל שהנקת תוך כדי הריון.
תודה ועוד דבר.אמהונת
תודה על הדיעות והעיצות. הרופאה שלי יודעת שאני מניקה ולא אמרה לי על זה דבר חוץ מיזה שזה בסדר.. ןלגבי הכוחות, אני לא י ודעת אם זה קשור לזה שאני מניקה ובהריון אבל בשבועות הראשונים הרגשתי ממש מצוין, עד כדי כך שלא עיכלתי שאני באמת בהריון ובשבועיים האחרונים אני ממש חלשה, הB12 שלי צנח וגם הברזל, בקיצוניות! אז לא יודעת אם זו הסיבה או בגלל שלא הקפדתי על לקיחת ויטמינים כמו שצריך...
ברור שזה קשורraka
בהנקה את "מאבדת" המון ברזל וB12 אז בכל מקרה את חייבת לקחת באופן סדיר כדי לא להגיע לאפיסת כוחות.
או בגלל שאת צריכה לטפל גם בתינוקת ;)יוקטנה
הזכרתן לי משהו!veredd
כשהבן שלי היה עוד פיצי, בן 5 חודשים, היינו צריכים ללכת לאישפוז כי הוא סבל מהקאות ושלשולים והתייבש. בכל מקרה, באותו חדר הייתה ילדה מתוקה מתוקה בת שנתיים, אולי קצת יותר (היא דיברה שוטף, אז אני משערת שזה היה הגיל שלה), בכל מקרה, אבא שלה היה איתה, וניסה להביא לה מטרנה, והיא לא רצתה, ובכתה לאמא שלה. בבוקר, אמא שלה הגיעה... ואיזו הפתעה!! האמא עם כרס ענקייייייייייייית של הריון (לפחות חודש שמיני) והיא באה להניק אותה... האמת? זה היה פשוט מתוק לגמרי... כמה שאני לא חובבת מושבעת של ילדים ענקיים שיונקים, זה היה פשוט מתוק!!!
שלום לך,אמאקנגורואחרונה
אני בשבוע 12, מניקה את בני בן ה11 חודשים,
נהנית מכל רגע. אין חויה יותר נשית משילוב כזה, בעיני.
היום ידוע שרופאים הם לא מבינים גדולים בהנקה, לכן הכתובת בשאלות בנושא, הן יועצות הנקה (שלומדות המון, וספציפית את כל הקשור להנקה.)
שאלתי יועצת הנקה על הנקה והריון. היא ענתה שהיום בחברה של שפע, הגוף שלנו מסוגל לספק את הצרכים של יונק והריון ביחד (רואים את הביטוי של יכולותינו הפיזיות בחברה של שפע, גם בנושא הריונות טבעיים מרובי עוברים, שכיום יש הרבה יותר מבעבר, משום שהגוף של הרבה נשים מסוגל לשאת זאת)
בקיצור, את לא מזיקה ליונק, ורוב הסיכויים שגם לא לעובר.
ברור שאם יש דימומים או הריון בסיכון גבוה, אז צריך להפסיק להניק, אבל אם הכל תקין, אז למה להפסיק?
פעם הנקה נחשבה אמצעי מניעה, משום שבאופן טבעי, כשהגוף לא יכול היה להחזיק הריון והנקה במקביל, הוא לא עשה את זה. היום, שוב, כנראה בגלל השפע ומצב התברואה הטוב וכו', נשים כן נכנסות להריון בהנקה, משום שהן כן מסוגלות לשלב את השניים.
אני מאוד מאמינה בחכמה של הקב"ה בבריאת האדם, האשה, ותפקוד הגוף שלה.
אני גם מאמינה שיש הבדל בין הריון להריון ובין ההנקות השונות אצל אותה אשה עצמה (אני ממש רואה על עצמי את ההבדלים, כולל מצב הפוריות שלי בהנקה.)
בקיצור, מניקה ונהינת. מקוה שימשיך כך.
בהצלחה ובשעה טובה.
יופי-ב"ה!!!raka
שיהיה בשעה טובה ובקלות.
אני לא מכירה את התופעה אבל כל הריון (וגם אצלי) מלווה בתופעות שונות ומשונות אז אני לא אתפלא אם גם זה קיים.
שיהיה בהצלחה ובשמחה.
.ב"ה איזה כיף!!!יוקטנה
יש כל מיני תופעות להריון, וגם גרוד הוא אחת מהן.
אני ממליצה לעבור לתזונה פחות "לבנה" - פחות בצקים וסוכר (בעיקר לבן. אפשר לעבור לקמח מלא וסוכר חום).
לי זה היה ככה בהריון הראשון..חבילת טישואחרונה
שאלה לבעלות ניסיון-+mp8
ורידים בפלג גוף תחתון לקראת סוף ההריון- זו תופעה מוכרת ולא חדשה אצלי, רק שעכשיו (חודש שביעי, ילד שביעי) הכאבים ממש בלתי נסבלים, בעיקר לקראת ערב (האם זה קשור???)
יוקטנה או אחת המומחיות- זכור לי שרשור כזה מאי פעם- מה עושים???
אשמח להמלצות: קונבנציונלי או אלטרנטיבי, רק שיהיה עם "קבלות"....
המלצה ראשונה- הממליסדבי חיה
קני את המשחה הזאת בכל סופר פארם (זה טבעי) ותמרחי כמה פעמים ביום. תראי שהם פשוט יתכווצו. גם אומרים להוסיף בשתיה כדי לדלל את הדם יותר.
חוץ מיזה הייתי ממליצה לפנות לבירור אצל איזושהיא שיטת איבחון. כי התוצאה זהה אצל הרבה נשים אבל יכולה להיגרם מכל מיני סיבות, בזמנים שונים. (מנסיון: פעם הורידים היו מחוסר שתיה ופעם מסיבה אחרת לגמרי.)
הממליס - משחה טבעית לקניה בכל סופר פארםדבי חיה
תמרחי כמה פעמים ביום ותראי נפלאות. (כתבתי תגובה יותר מפורטת ונעלמה. אולי תימצא יוםאחד...)
מניסיון של אחרים...קוינטה
הבנתי שהגרביונים החזקים ממש עושים פלאים!
סיוט להכנס אליהם אבל שווה...
אצל אחותי- כל המשפחת היתה עוזרת בלהוריד אותם מרוב שזה צמוד...
אבל הבנתי שממש עוזר...
בהצלחה!!
תודה לכולכן!!!+mp8אחרונה
אלוקים יברך אתכן, ותמיד שיהיה רק מנסיון של אחרים....
ברורשמחה תמיד
לי זה קורה מלא אולי זה הריון לא בטוח אם מאחר תעשי בדיקה בלי לחץ! בהצלחה
הכל יכול להיות...raka
חכי לאיחור ואז תבדקי.
הלוואי
בשורות טובות
לאדווהיעל -ND
תחושה ידועה, אך לא קשורה להריון. אם תרצי הסבר מפורט יותצר על זה, אסביר לך באישי.
וואי לי זה היה התחושה בתחילת הריוןאשה של בעלי
בהמשך זה רק הלך והתחזק והכאבים ממש התגברו ואז הלכתי לרופא וגיליתי שאני בהריון...
סימנים-raka
עייפות מוגברת,כאבים כמו לפני מחזור...כאבים בחזה-אבל מצד שני אני מרגישה ככה כל פעם שאני לפני ותמיד שזה הריון אני מופתעת כל פעם מחדש
הלוואי והלוואי ושיהיו רק בשורות טובות.
מתפללת שכן!!!יוקטנהאחרונה
תגידו לי משהו...אשה של בעלי
רק אני יצור תראומטי שכששמעתי את הסיפור המחריד מירושלים שאבא דתי חרדי רצח את הבת שלו לא תפקדתי???
רק אני כל יום שישי בכיתי וכל הזמן חבקתי את הבת שלי שבאותו גיל (8 חוד') של הבת שלו??
תגידו לי רק אני מסתכלת על השלילי???
מהרגע ששמעתי את הסיפור הזה לא תפקדתי לקח לי שעה לעקל את זה וכל הזמן רצתי וחיבקתי את הילדה שלי והודיתי לה' על הילדה שיש לי ועל האבא הבריא שלה (עד 120)
תגידו לי איך לא מכניסים את הראש לזה כל כך הרבה
אני כל הזמן חושבת על האמא של התינוקת הזו אני לא יכולה
מה עושים<?????
בבקשה תרגיעו אותי שכולם כאלה ולא רק אני או שתגידו לי מה עושים???
את מזה נורמלית...raka
אני קראתי את הידיעה הזו במוצ"ש וחלמתי על זה חלום זוועתי בלילה...
את הכי נורמלית שבעולם!!! אם זה לא היה מזיז לנו והיינו נשארים אדישים נוכח מה שקורה היום-אני חושבת שזה היה מראה על רמת אי השפיות שהגענו אליה...
אז את בהחלט נורמלית ושפויה. צריך להסתכל על הטוב שהקב"ה נותן לנו ולהודות בלי סוף, להתפלל ולבקש בשביל כל עם ישראל שכולם יהיו נורמליים.
שבוע טוב
ובשורות טובות
מחזקת אותךאמא מסורה
לדעתי, התגובה שלך באה מהאינסטינקט האימהי של הצורך להגן ולגונן על הבת שלך מהרוע שקיים בעולם.
בעלי ראה את הידיעה הזאת ממש בבוקר כשרק קמתי מהשינה וכששמעתי את זה מיד הלכתי לחדר של הילדים והרעפתי על הבת שלי (בת שנה) נשיקותשהיא לא הבינה מה עובר פתאום על אמא שלה ואח"כ עברתי גם לגדול.
מה שכן כמה דקות אח"כ כבר תפקדתי כי הילדים לא איפשרו לי אחרת.
יתכן שאצלך התגובה הייתה חזקה יותר בגלל הקירבה לגיל.
וגם אני הודיתי לה' בליבי על כל הטוב שהוא גמל וגומל איתי שיש לי כזה בעל שהוא גם אבא מסור שסף הסבלנות שלו לעומתי גדול יותר (אני מתפרצת יותר בקלות ממנו- אל דאגה, כמו כל אמא נורמלית ) ושהויכוחים איתו לעולם לא מגיעים לפסים מעשיים והוא עושה הכל כדי שנגמור עם הכעסים מהר..
) ושהויכוחים איתו לעולם לא מגיעים לפסים מעשיים והוא עושה הכל כדי שנגמור עם הכעסים מהר..אני עכשיו הכי מרחמת על האמא כי אם יש לו בעיה נפשית, חוץ מהכאב הנורא על רצח הבת היא כבולה אליו כל החיים כי מבחינה הלכתית אדם שוטה (אדם עם בעיה נפשית נחשב בהלכה לשוטה= חסר דעת עצמית) לא יכול לת גט.
פסיכיאטר קבע שהוא כשיר לעמוד לדין-+mp8אחרונה
נראה לי, אם כך, שהוא כשיר גם לתת גט, רק שירצה לעשות זאת, כי אם מדובר ביצור כ"כ חולני ומעוות- מי יודע?!
איפה מאבחנים התפתחות תינוקות?שירק
התינוקת שלי בת עשרה חודשים ועדיין לא יודעת לזחול על 6, היא כבר נעמדת וזה נורא מדאיג שהיא תעקוף את הזחילה. בטיפת חלב אמרו שהכל בסדר, אבל אני רוצה ללכת בכל זאת למישהי, יש המלצות?
אני לא מכירהחבילת טישו
אבל גם הבן שלי זחל על 6 מאוחר יותר.
לדעתי אין מה לדאוג (ואם הטיפת חלב אמרו לך אז ממש אין מה לדאוג...)
בהצלחה רבה
יונתן שלי לא זחליוקטנה
והיום הוא ילד בריא לגמרי ובעל יכולות ממש מרהיבות בתחום הפיזי (למרבה האימה שלי, הרבה פעמים... 
).
). (אני לא מכירה אנשים מהתחום, אז אני רק מנסה לעודד )
)יש מה לדאוג!!!אנונימי (פותח)
מחקרית הוכח שדילוג על השלב הזה גורם לבעיות בקריאה בהמשך, רק שבטיפת חלב לא מעניין אותם ההמשך! גם לבת שלי היה אותו דבר ולחצתי עליהם בטיפת חלב שישלחו אותי לטיפול, ורק אחרי לחץ מסיבי ונודניקיות הם הפנו אותי לפיזיותרפיסט שהיה מזועזע מכך שהם אמרו לי שזה לא נורא והוא נתן לי שיעור שלם על כמה חשוב השלב הזה, הוא עשה עבודה מדהימה והוריד את הבת שלי חזרה לרצפה כדי שתזחל, היה קשה אבל משתלם (אני מקוה , נדע עוד כמה שנים...)
בהצלחה
הזחילה מחזקת את הגב, ועוזר במתמטיקהmp4
למה?
מסבירים, בזחילה התינוק צריך למצוא מטרה ואת הדרך
כמו במתמטיקה,
מעניין
אבל לא יודעת אם נכון
לכי לפיזיותרפיהveredd
רופא ילדים יכול להפנות אותך. אני שמעתי שזה כן יכול לפגוע אם מדלגים על השלב הזה...
כל עוד שאת מטפלת בזה, אל תילחצי, ואל תראי לה שאת לחוצה...
קצת סדר בדבריםאמא מסורה
יש הבדל בין לא יודע לזחול בכלל לבין לא זוחל על 6.
יש תינוקות שלא עולים על 6 בזחילה וזה בסדר, אבל זוחלים כמו חייל מיומן בחי"ר.
הבת שלי כזאת והיא אוטוט בת שנה, לפעמים היא מרימה את האגן ונשארת ככה כמה שניות, אבל אם היא רוצה להגיע למשהו היא חוזרת לזחילת גחון (והיא כבר עומדת).
והיא אוטוט בת שנה, לפעמים היא מרימה את האגן ונשארת ככה כמה שניות, אבל אם היא רוצה להגיע למשהו היא חוזרת לזחילת גחון (והיא כבר עומדת).הבן שלי (הגדול יותר), התחיל לזחול בגיל מאוחר (10 חודשים) ורק אחרי חמישה חודשים, בהם הוא הספיק גם לשבת/ לעמוד/ ללכת עם תמיכה הוא פתאום למד לזחול על 6.
יכול להיות שזה יבוא לה מאוחר יותר, ויכול להיות שבכלל לא, גם בזחילת גחון הם מפעילים את שרירי הכתפיים, אז אל חשש.
תנסי את לזחול על גחון ועל 6- תראי איפה צריך להפעיל יותר את הכוח ואת השרירים. 
אם בכל זאת את רוצה לבדוק, את צריכה ללכת לרופא ילדים שיוציא לך אישור לפיזיוטרפיה התפתחותית (עד גיל 3 מקבלים את כל הטיפולים אצל פיזיוטרפיסט התפתחותי), את האישור המרפאה שולחת למוקד הקופה שיאשרו ורק אחרי שיש לך אישור מהמוקד לקבל את הטיפול, את יכולה ללכת לטפל בזה.
יתכן שהרופא ילדים בכלל לא יתן לך אישור שכזה, ואין לך מה לדאוג.
אני יודעת שזאת הביוקרטיה בכללית ולאומית, לא יודעת לגבי שאר הקופות.
ארחי ששלחתי שמתי לב שלא הבהרתי מספיקאמא מסורה
לא יודע לזחול בכלל= חייבים לטפל, ואם רופא ילדים לא נותן לך אישור את צריכה להתעקש על כך.
לא זוחל על 6- יש מצבים כאלה, לא צריך להדאיג, ולא חייבים לטפל. יש רופאים שחושבים שאין צורך לטפל בזה ואם בכל זאת את רוצה תנסי להפעיל לחץ אולי הוא יסכים בכל זאת לתת לך אישור
אז גם אני אבהיר...אנונימי (פותח)
הבת שלי היתה זוחלת על הישבן, באמת שאין לי כ"כ מושג לגבי זחילה על גחון.
בכל אופן היינו אצל אחד הפיזיותרפיסטים הטובים בכללית והוא אמר לנו שזה ממש לא בסדר שההפניה הגיעה מצד לחץ מאיתנו ולא מצד הרופאים.
אגב, עד כמה שידוע לי הזחילה עובדת על תאום עין יד וזה יושב במח בדיוק איפה שהחלק של הקריאה.
זחילת גחוןאמא מסורה
זו זחילה על הבטן כשכל הגוף על הרצפה והאגן לא מתרומם למעלה (בזחילת 6 יש יותר נשיאת משקל של הידיים).
גם בזחילת גחון יש תיאום עין-יד ותיאום בין יד לרגל וגם בהמשך התינוק מפתח תיאום עין- יד, זחילה זו אחד מהשלבים הראשונים של התפתחות תיאום עין-יד.
איך היא זחלה על הישבן, שכבה על הגב וככה התקדמה?!
אני לא אומרת שהפיזיוטרפיסט לא צודק, אני מגיעה מתחום של חינוך מיוחד ויודעת את החשיבות הרבה של התפתחות תקינה ושהפיזיוטרפיסטים עושים עבודה טובה (כמובן שיש יוצאים מהכלל כמו בכל תחום שיש כאלה שמחפפים), רק שכל מקרה לגופו ויתכן שאצל הבת שלך המצב היה חמור יותר ממה שמתארת מי שפתחה את השירשור, היא נתנה מידע חלקי ולא את כל התמונה.
הבת שלי...אנונימי (פותח)
פשוט ישבה על הישבן וככה התקדמה לאט לאט (בעצם היא ממש פיתחה את זה כך שבשלב מסויים היא זחלה כך ממש מהר...), את צודקת שמחברת השרשור לא נתנה תמונה מלאה אבל שימי לב למה שהיא כתבה למטה, שהרופא שלה אדיש ולזה בדיוק התכוונתי, היום הרופאים מצפים מאיתנו לדאוג להתפתחות של ילדינו יותר מהם, לכן הכי טוב זה ללחוץ כדי להגיע לפיזיותרפיה ומקסימום שם יחזירו אותה הביתה, כך לפחות לי נראה...
תמונה קצת יותר מלאה:שירק
היא זוחלת גחון סימטרי יפה מאד, ומצליבה. מתרוממת על שש רק כשבא לה להתנדנד או לטפס על משהו. אבל אם היא רוצה להתקדם היא מיד יורדת על הבטן. ניסיתי להחזיק לה את הרגליים במצב של 90 מעלות אבל זה נורא קשה, כי משום מה הרגליים שלה לא אוהבות להיות צמודות במצב הזה - וזה מה שנראה לי הבעיה שלה.
עכשיו, יש לי תור מחר לרופא, ואני מרגישה שאין לי הרבה סיכויים לקבל ממנו הפנייה, כי בכל זאת היא כן זוחלת. ואני בכל זאת לחוצה למרות שאני יודעת שהרבה ילדים ככה והם בסדר גמור, בכל זאת הרי יש אחוז מסויים של ילדים בחינוך מיוחד שלא זחלו. אולי הם לא זחלו כי היה להם בעיות מלכתחילה, ואולי יש להם בעיות כי הם לא זחלו, ואת זה אי אפשר לדעת בבירור.
עכשיו, אם הוא לא יתן לי הפנייה, והוא לא ייתן, בטח יש מקומות פרטיים לפיזיותרפיה, זה עולה הון? יש המלצות?
תבואי מראש בגישה שאת מוציאה ממנו אישור ויהי מה!אמא קטנה
אם ציהי נחרצת ו"נודניקית" כמו שצריך ,ועם כל המידע והסיבות שלך בשביל לדרוש ,רוב הסיכויים שהוא לא "יעמוד" בפניך...
בהצלחה!
בהצלחה!
אם חשוב לך אז תלחצי על הרופאאמא מסורה
ואגב, בד"כ ילדים שהם בחינוך מיוחד ולא זחלו, הם כאלה שיש להם עוד בעיות ולא רק דילוג על שלב הזחילה.
מה שמשיגים בזחילה על 6, תינוק רגיל שלא עשה את זה בד"כ ימצא בהמשך דרכים אחרות לחזק את חגורת הכתפיים (זה הדבר העיקרי שמתחזק בזחילה על 6 לעומת זחילת גחון).
ולפי מה שתיארת, הבת שלי בדיוק כזאת והיא עוד מעט בת שנה, אני אישית לא לחוצה על זה.
אם את רוצה לעזור לה, עד שתקבלי את ההפניה בעז"ה, צריך להחזיק את האגן למעלה ובכל פעם לדחוף רגל אחת קדימה, תוך שמירת האגן למעלה, אם את תופסת את שתי הרגליים ביחד, אין לה אפשרות להתקדם ונשמע שמה שקשה לה זה להחזיק את האגן למעלה ולא להתקדם עם הרגליים.
הרגליים ממש לא צריכות להיות צמודות ובכל שלב של התפתחות בהתחלה הבסיס הוא רחב (כלומר יש מרחק גדול בין הרגליים או הידיים) וככל שהתינוק מיומן יותר, המרחק מצטמצם אבל אף פעם לא צמוד. ניסית פעם ללכת עם רגליים צמודות לגמרי?! (השאלה, חלילה, לא באה כהתרסה, אלא כהסבר על זה שהרגליים לא צריכות להיות צמודות)
בהצלחה רבה!!
נכון, לא צמודות לגמרישירק
אבל במצד שנוח שלה, על הבטן, תמיד הרגליים של מפוסקות יותר מדי, כמעט כמו שפגט.
קודם כל...אנונימי (פותח)
לא התכוונתי שעד כדי כך צריך לדאוג, לא מגיעים בגלל זה לחינוך מיוחד, דילוג על זחילה מקסימום גורם לבעיות בקריאה.
שנית, לנו הפיזיתרפיסט המליץ להעמיד אותה על 6 ואז לעמוד מעליה עם רגלים מפוסקות צמודות למתניים שלה חזק כך שאין לה אפשרת ליפול, כך עשינו 5 פעמים ביום במשך 20 דקות, בשבוע הראשון היא רק צרחה בשבוע השני היא התחילה להזיז את עצמה אחורה וקדימה, זו היתה התחלת הטיפול, את ההמשך כבר יותר מסובך לי להסביר לך במלל...
בהצלחה
מ ק ס י מ ו ם בעיות בקריאה?????שירק
בעיות בקריאה זה נורא! אני רוצה שהיא תאהב לקרוא, שתהנה מספרים! ילד שמתקשה בקריאה גם אם ילמד בסוף לקרוא הוא אף פעם לא יהיה מת על הדבר הזה.
זה מעניין התרגיל הזה שאמרת, אבל הוא נשמע לי אכזרי, לא? אני לא מצליחה להחזיק מעמד אפילו שתי דקות, אז איך 20 ?
הדיון על הקשר בין זחילה לקריאהאמא מסורה
עניין אותי בתור מורה לחינוך מיוחד, לא זכרתי שלימדו אותי שיש קשר, אז הלכתי לחפש באינטרנט וזה מה שמצאתי (יש עוד דברים אבל מתוך מה שראיתי זה היה נראה לי הכי ברור ומפורט)
למי שאין כוח לקרוא, את התשובה כותבת מדריכה להתפתחות תינוקות.
היא אומרת שזחילה על 6 מחזקת את ההצלבה וזה מעודד קשרים של הצלבה במוח (הערה שלי- הפעילות הפיזית גורמת לקשרים מוחיים מעבר לתנועה הספציפית). כאשר תינוק מדלג על שלב התפתחותי מסוים, הוא מפסיד אבן דרך הכרחית להתפתחות, זה לא מחייב שיהיה לו קושי מוטורי ויש כאלה שמפצים על כך בדרכים אחרות, כמו שבני אדם שונים זה מזה. קיים קשר סטטיסטי בלבד בין דילוג על זחילה לבעיות בקריאה ולכן ממולץ לטפל, אבל זה לא צריך להיות מתוך לחץ.
ושירק- היית כבר אצל הרופא, הצלחת להוציא הפנייה?
אם עדיין לא היית, יש לך כמה טיעונים טובים שיתכן שיעזרו לך להוציא ממנו את האישור המיוחל.
סיבה ותוצאהיוקטנה
אולי ילד שמתקשה בקריאה מתקשה גם בזחילה כי לשניהם גורם זהה? כלומר, לא הדילוג על הזחילה גורם לקושי, אלא הוא רק מנבא את הקושי, כי לשני הדברים מחולל זהה.
יוקטנה- כתבת משפט מענייןאמא מסורה
אבל עדיין לא הוכיחו שילד שהתקשה בזחילה, יותר מאוחר התקשה גם בקריאה. רק ראו סטטיסטית שאחוז הילדים שהתקשו בזחילה ובהמשך התקשו גם בקריאה, היה יותר גבוה מילדים שלא היה להם קושי בזחילה ואח"כ היו להם בעיות בקריאה.
זה לא מחייב שילד שהתקשה בזחילה יתקשה בקריאה, הוא נמצא בסיכון גבוה יותר שיהיה לו קושי. אבל כמו כל דבר שהוא סטטיסטי בסיכון גבוה יותר, לא תמיד מתתמשת התחזית כלפיהם.
זה לפחות מה שהבנתי משיטוטי באינטרנט.
לא כדאי לדאוג אבל שווה לנסותs83
שלום,
אני חדשה כאן בפורום (למרות שצפיתי הרבה זמן מהצד ולא העזתי להגיב...)
אצלי הוא זחל רק על הגחון וחמותי בערך בגיל 10 חודשים פשוט לימדה אותו לזחול. החזיקה לו את הבטן וקידמה אותו יד אחרי יד (הוא היה רגיל לזחול עם שתי הידיים קדימה) וב"ה זה עזר...
(סליחה על חוסר הנימוס וההתפרצות מבלי שהצגתי את עצמי)
מקווה שהעלתי נקודה נוספת למחשבה.
בהצלחה!!
תודה על כל העצותשירק
אני רק מקווה שאצליח לשכנע את הרופא ילדים להפנות אותי לאן שצריך, הוא כזה אדיש! ואי אפשר ללכת לרופא אחר באמצע רבעון.
שיטת ורדי!בוזי נוזי
שירק, כתבתי לך משהו חשוב מאוד, בסמוך לשאלה שלך, למעלה.
אני דווקא רואה את זה למטהשירק
תודה, זה מעניין! קראתי קצת מה שמצאתי ברשת.
יש לי תור לרופא ביום ראשון, אח"כ נראה מה.
ישבתי לידה המון ביומיים האחרונים ושיגעתי אותה, והיום היא עשתה פסיעה אחת בזחילה, אולי זה כבר יבוא לבד, ה' יעזור...
שיטת ורדיבוזי נוזי
הכי טוב שיש!
הבן המתוק שלי , גם לא זחל על 6 וכבר התחיל לעמוד, ולא רק זה, הוא גם היה זוחל רק על יד אחת, ולא בהצלבה, כמו שצריך.
אחרי שהתייאשתי מלחכות לכל הטפסים בקופת חולים, לקחתי אותו למטפלת מעולה בשחיטת ורדי, ותוך 2 פגישות הילד זחל נ-ה-ד-ר1!
ורק 2 פגישות....
כדי לברר על מטפלת באיזור מגורייך , כדאי לחפש באינטרנט, נדמה לי שנתקלתי אז ברשימה כזאת.
אל תזניחי! כדאי לטפל.
הזחילה חשובה לבנייתה תאים במח, ולפיתוח השרירים!
בהצלחה!
איזה מצחיק אנישמחה תמיד
בדיוק נכנסת לפורום ובאה לשאול על זה...ביתי בת 8 וחצי עוד שבוע 9 חודש קיצר יש לה גמישות יתר באמת זה מגניב אבל בזמן האחרון זה כבר לא מגניב יש לה טיקים בעיקר מהידיים והיא לא זוחלת מרימה אתהתוסיק או את הראש והחזה אבל קשה לה את שניהם יחד..מדי פעם שזה אומר פעם בשבוע היא דוחפת קצת אחורה זה לא נראה רצוני, על הגחון היא גם לא הרגליים שלה כל הזמן בפיסוק היא לא מצליחה להתקדם אבל היא יושבת ומיום ליום יותר יציב מה לעשות?
לשירקיעל -NDאחרונה
שלום,
ניתן לאבחן התפתחות ילדים במרכזים להתפתחות הילד, ישנם מרכזים כאלה לצד כל קופת חולים.
עליך לבקש מרופא ילדים שלכם הפניה מתאימה.
אל תיכנסי ללחץ, כל ילד מתפתח בקצב שלו ויש גם ילדים שמדלגים על שלב הזחילה - וזה בסדר.
אבל עדיף שיזחל, כי נמצא קשר בין זחילה למיומנויות הכתיבה בהמשך.
בהצלחה! יעל
חיזוק ילדים עוד מימי ההריוןיעל -ND
מזמן כבר ידועה שיטה נטורופתית, המבוססת על סוג הדם.
אחת הדרכים לחזק את מערכת החיסון של ילדינו, אומרת התזונאית שרה בר-אשר, היא לבנות להם תפריט בהתאם לסוג הדם שלהם, ואת זה כדאי להתחיל כבר בזמן ההריון. מקור:
דלקת עינייםמשפחת הדובים
שלום,
לבן שלי בן שנה ו9 היה דלקת עיניים הרופאה הביאה לו אנטיביוטיקה ואמרה שזה מדבק, אחרי יומיים הוא הבריא,
אך הבת שלי בת 4 חודשים נדבקה, שמתי פעם על חלב אם שאם שמים בעין זה עוזר להבריא,
האם זה נכון או תרופת סבתא? האם ללכת לרופא או שזה יעבור לבד?
השאלה אם זה חיידקי או וויראלי (נגיפי)יוקטנהאחרונה
הרופאים בדרך כלל לא בודקים אם הדלקת בעיניים היא מחיידק או סתם ווירוס, ובדרך כלל זה ווירוס. הסכנה היא שעל ההפרשה שנגרמת מהווירוס, יתלבש חיידק, ועל כן ישר נותנים אנטיביוטיקה לכולם. כשאצלנו יש דלקת עיניים, אני משתדלת לשמור על העין נקיה מהפרשות, כדי שלא יגיעו חיידקים, ואם דלקת עוברת לבד אחרי כמה ימים, הרי שזה היה ווירוס. אם יש חום גבוה או משהו לא נראה לי, אני מתחילה טיפול אנטיביוטי (האמת - עוד לא יצא לנו). כשיש לך חלב אם, זה ממש בונוס, כי יש בו רכיב אנטיבקטריאלי - כמו אנטיביוטיקה חלשה אם לא, אני מנקה בתה (תרופת סבתא).
אם לא, אני מנקה בתה (תרופת סבתא). יש לך בכל המירוץ המטורף גם זמן קבוע פנוי לעצמך?נווה מדבר
חוג, הליכה, חברה, יציאה עם בעלך סתם בערב?
לבעלי יש תפקיד חשוב:נווה מדבראחרונה
להעיר אותי בכוח (במיוחד שאני בהריון) ו....
לגרש אותי מהבית לחוג הקבוע שלי (ערב אחד בשבוע), אפילו שאני מתחננת על נפשי "עזוב, היום ממש אין לי כוח! אני גמורה!" או : אני פשוט לא מתחננת , כי אני ישנה כ"כ חזק ולא שומעת...
ואחרי שאני חוזרת מהחוג, מלאת כוחות ומוטיבציה, אני אומרת לו: "שלא תעז לוותר לי גם בפעם הבאה!... תודה!!"
פשוט , את חייבת משהו שיכריח אותך לצאת , לעשות משהו.
כמו לקבוע עם חברה, שלא נעים לך לבטל לה כל פעם , חוג שמשלמים מראש וכד'
זה לא נראה כמו דיכאון, פשוט עודף "תעסוקה מבצעית" , ב"ה , יש לך המון מטלות שדורשות המון אנרגיה ואת עייפה ומותשת. מוכר ממש!
לכן, חשוב שתמלאי את עצמך באנרגיות מחודשות, וכמו שאמרו לפני, ויטמינים שיכולים לעזור.
(אגב, אם כבר, עשית בדיקות דם של ברזל, ויטמינים וכו' ?)
ועד אז... קבלי חיבוק וחיזוק!
ויטמין B6שושנה1
זאת עצה שיוקטנה "זרקה" פה פעם לחלל הפורום, שהצילה ומצילה אותי כעת, בהריון השלישי,
לאחר שני הריונות זוועה, ואחרי תחילת הריון שלישי זוועה, כמו שאת מתארת, נטולת חיים ותיאבון ואפילו מדוכאת,
התחלתי לקחת קומפלקס B (אותו מחיר כמו רק ויטמין B6, אז אמרתי לא יזיק...)
ותוך יומיים שלושה ראיתי הבדל עצום.
35 שקלים בסופרפארם. ממליצה ממש.
ותודה ליוקטנה
וואו תודה לך!יוקטנה
איזה כיף לשמוע! נתת לי כח לחזור ולהמליץ על זה
ומצטרפת גם לנווה מדבר! חובה לכל אמא, ובעיקר לאמא הריונית! תפרגני לעצמך פינוקים לבד ועם חברות וגם עם הבעל (בקיצור - בלי הילדים )
)דעתכן בנוגע למחלות חורף לילדים - מתי לרוץ לרופא?בת נוגה
יש לי שלושה בנים שיהיו בריאים תמיד אמן,
ובתקופה זו כפי שמצוי אצל כולם, כל כמה זמן אחד מהם חולה, לצערי.
מעבר לאי נוחות הטכנית שזה גורם לי בגלל העבודה,
והצורך לאלתר שומר מחליף או להעדר בעצמי,
אני מתלבטת רבות בשאלה מתי ללכת לרופא (אם בכלל),
וכוונתי בשאלה זו היא כשנראה באמת שזה שוב צינון עם חום
או מחלה ויראלית שאין הרבה מה לעשות לגביה,
ולא במשהו מעורר דאגה ח"ו.
ביום הופעת החום? למחרת?
מה דעתכן?
תודה מראש!
אף פעם לא... כמעט תמיד זה עובר לבד תוך כמה ימים...חבילת טישו
רק כשאת צריכה אישור מחלהחילזון 123
הנחיות של רופא הילדים שלי -טלי10
באים לרופא במקרה שקורים אחד הדברים הבאים:
* חום שלא יורד שלושה ימים.
* ילד אפאתי (לא מגיב).
* ילד שלא מוכן להכניס דבר לפיו.
האמת-שאני אמא הסטרית...raka
ביום שמופיע חום אני קובעת תור לרופא ומשתדלת שזה יהיה באותו היום-ולמה? יש לי ב"ה 5 ילדים (שיהיו בריאים) ואם אני לא "תופסת" את זה בזמן כל הבית נדבק. סתם דוג'-הבת שלי קיבלה חום(בחמישי בבוקר) ובאותו יום היינו אצל הרופאה שבדקה ואמרה שזה כנראה חיידק בגרון וכבר התחילה טיפול אנטיביוטי והיום היא התקשרה שהמשטח גרון באמת יצא חיובי. אז מזל שהלכתי מוקדם... אחרת כבר כולם היו עם החיידק וזו לא הפעם הראשונה שזה מציל אותנו למרות שלפעמים אין מנוס מלהידבק...
גדלתי בבית מאד מאד שמרני בקטעים האלהאשה של בעליאחרונה
מעולם לא היינו אצל הרופא סתם ככה
יש לך חום? תשכבי במיטה תשתי תה וזה יעבור
הרפא שלנו היה מרחק של רבע שעה נסיעה מהבית(!) וזה היה בשביל שנחשוב 10 פעמים לפני שנסע אליו
אבא שלי תמיד טען
תלכי לרופא? יתן אנטיביוטיקה ותהי בריאה תוך שבוע
לא תלכי ? תשכבי במיטה ותהי בריאה תוך שבעה ימים
אבל למרבה הפלא גם אני וגם אחיותי לוקחות את הילדים שלהם על כל שטות ובאותו יום שזה מתחיל לכולם הרופא ליד הבית ואף אחת לא יצא כמו ההורים
טוב ירידת הדורות
הבן שלי משלשל אווף זה לא נגמראם הבנים12
הסיבה - ויראלי כנראה שיניים(הוא בן 10 חוד')
כבר שלושה ימים!!! סיימנו כבר כמעט חצי חבילת טיטולים 3 מכונות ו... נמאס
יש לכן רעיונות איך לעזור לו נשמח מאוד!
כבר שלושה ימים!!! סיימנו כבר כמעט חצי חבילת טיטולים 3 מכונות ו... נמאס
יש לכן רעיונות איך לעזור לו נשמח מאוד!
משהו מעולהraka
תבשלי חצי כוס אורז בהרבה מים, תקררי ותתני לו את המים של האורז במזרק לפה 3-5 פעמים ביום כל פעם בערך 2-3 כפות. חוצמזה תני לו לשתות הרבההה שלא ייתייבש אפילו עם מזרק ורצוי גם מתוק.
אוף...מוכר כלכך..אמא קטנה
ביתי שלשלה לי שבוע ויומים...
ככה סתם בלי כל סיבה..
זה היה סיוט ועצבים.
המי אורז באמת עזרו,תנסי..
ככה סתם בלי כל סיבה..
זה היה סיוט ועצבים.
המי אורז באמת עזרו,תנסי..
ניסיתיאם הבנים12אחרונה
אורז עם מי בישול ואז הוא הקיא
אני אנסה את עצתכן רק מי בישול.
אני מקווה ב"ה שיעבור מהר!!
תודה רבה!!
אני אנסה את עצתכן רק מי בישול.
אני מקווה ב"ה שיעבור מהר!!
תודה רבה!!
זקוקה לעזרה בעניין הנקה.......אנונימי (פותח)
אני מניקה את בני בן ה3 וחצי חוד' הנקה מלאה, ביומיים האחרונים הוא לא מוכן בכלל לינוק מהצד השמאלי ממש צורח ולאחר מאבקים יונק בקושי ובאי נוחות מהצד הימני. הערב הוא לא הסכים גם לינוק מהצד הימני אזשאבתי חלב והבאתי לו מבקבוק והוא אכל כ-60 סיסי ולא רצה יותר, שאבתי בערך 120....
משהי מכירה את התופעה?
בסוף השבוע החלפתי מרכך כביסה שריחו מאוד דומיננטי האם יש סיכוי שזה קשור? מנסיון כשאני מחליפה בשמים, ספיד סטיק וקרם גוף זה לא מפריע לו בכלל לינוק בשקיקה.
שטפתי את החזה והחלפתי חזיה וכשהוא התעורר לאכול את הארוחה הלילית שלו חצי רדום לא לקחתי סיכון והאכלתי מצד ימין והוא אכל כרגיל, כאשר הוא התעורר שוב ניסיתי את צד שמאל ו....לא לא רוצה לינוק (צרח) אז האכלתי שוב בימין ושאבתי בשמאל כי נראה לי שמתחיל שם גודש. בכל אופן מאז תחילת ההנקה (כשהוא נולד) תמיד בצד השמאלי כואב לי יותר להניק, יש קשר?
כל סוף השבוע הייתי מאוד מקוררת והבוקר עלה לי החום כנראה שפעת כולם אצלנו בבית חולים, לקחתי אקמול להורדת החום אולי זה גםן קשור?
סליחה על הבילבול וכמות האינפורמציה, מקווה שהייתי ברורה מספיק, ואם לא...אז תשאלו ואנסה לענות
אם יש עצות אשמח לשמוע כדי לא להתייאש....
לפני הייאוש! שווה להתייעץ עם מדריכת הנקה.חבילת טישו
חבל על הסבל שלכם
אתמול עשיתי שקיפות עורפיתנחשונית
והרושם שנשאר לי מכל דפי ההסבר והאזהרות של הרופא באולטראסאונד זה: (לא שמישהו אמר או כתב את זה בפירוש, אבל זה המסר שהרגשתי באויר ומתחת לפני השטח)
"אנחנו נורא מפחדים מתביעות על רשלנות רפואית, אתם הישראלים כולכם משוגעים, היסטרים ורק לדבר אחד: שרק יצא התינוק מושלם, לא פחות! ואם לא, אתם אומרים לנו, נתבע אתכם על רשלנות רפואית! כי אתם חייבים לגלות הכל עוד ברחם, יש לכם היום בדיקות שיכולות לגלות הכל, אז תגלו את זה, ואם התינוק לא מושלם, כלומר הבוהן שלו הולכת קצת ימינה, אנחנו תיכף עושים הפלה! אז אנחנו הצוות הרפואי חוזרים ומזהירים אותכם: אנחנו לא יכולים לגלות הכל ברחם, ומסירים ידינו מכל אחריות. ושלא תגידו שלא אמרנו לכם. ואה כן שכחנו, לגדל ילד פגוע, כלומר כזה שמעפעף בעין ימין יותר מהר מבעין שמאל, זה נורא קשה, אז עזבו, תעשו הפלה ודי, למה לכם? וזה לא בסדר שאתם הדתיים לא מפילים את הילדים הפגועים, אח"כ המדינה צריכה לממן את כל הילדים הנכים שלכם. רבנים? מכון פוע"ה? לא תרצח? הקב"ה? אמונה? ביטחון? יאללה יאללה. תתבגרו כבר, צאו מהסרט."
הייתי פעם בהרצאה של ד"ר חנה קטן, והיא אמרה שאחוז הבדיקות בהריון בישראל הוא הגבוה בעולם. גם אחוז ההפלות גבוה ביותר. על מה? על כלום. עצוב. גם אני רוצה ילד בריא, אבל כל ההיסטריה הזאת, בשביל מה?
"אנחנו נורא מפחדים מתביעות על רשלנות רפואית, אתם הישראלים כולכם משוגעים, היסטרים ורק לדבר אחד: שרק יצא התינוק מושלם, לא פחות! ואם לא, אתם אומרים לנו, נתבע אתכם על רשלנות רפואית! כי אתם חייבים לגלות הכל עוד ברחם, יש לכם היום בדיקות שיכולות לגלות הכל, אז תגלו את זה, ואם התינוק לא מושלם, כלומר הבוהן שלו הולכת קצת ימינה, אנחנו תיכף עושים הפלה! אז אנחנו הצוות הרפואי חוזרים ומזהירים אותכם: אנחנו לא יכולים לגלות הכל ברחם, ומסירים ידינו מכל אחריות. ושלא תגידו שלא אמרנו לכם. ואה כן שכחנו, לגדל ילד פגוע, כלומר כזה שמעפעף בעין ימין יותר מהר מבעין שמאל, זה נורא קשה, אז עזבו, תעשו הפלה ודי, למה לכם? וזה לא בסדר שאתם הדתיים לא מפילים את הילדים הפגועים, אח"כ המדינה צריכה לממן את כל הילדים הנכים שלכם. רבנים? מכון פוע"ה? לא תרצח? הקב"ה? אמונה? ביטחון? יאללה יאללה. תתבגרו כבר, צאו מהסרט."
הייתי פעם בהרצאה של ד"ר חנה קטן, והיא אמרה שאחוז הבדיקות בהריון בישראל הוא הגבוה בעולם. גם אחוז ההפלות גבוה ביותר. על מה? על כלום. עצוב. גם אני רוצה ילד בריא, אבל כל ההיסטריה הזאת, בשביל מה?
כמה שאת צודקת...אנונימי (פותח)
פעם שאלתי את אמא שלי איך היא ילדה את כולנו בלי אפידורל והיא ענתה לי שהיא לא מבינה איך אנחנו יולדות עם כל הבדיקות שיש היום, היא אמרה שהיום אנחנו צריכות אפידורל כי כ"כ מפחידים אותנו כל ההריון שהאשה מגיעה ללידה חסרת כוחות נפשיים... ועוד הוסיפה שאם היא היתה יולדת היום היא היתה מפסיקה ללדת אחרי שני ילדים...
דרך אגב, שמת לב גם שכל הלוחות שנה, הפתקים המרובעים וכו'... שנמצאים אצל רופאי הנשים מפרסמים את הגלולה שתציל אותך במקרה שעשית את "הנורא מכל" ונכנסת להריון...
בקיצור, אנחנו פה בשביל לחזק... צאי לדרך בהרגשה שיש לך עובר בריא ושלם בן/בת לאמא בריאה ומאושרת.
בהצלחה
נכון מאד.אנונימי (פותח)
כל כמה שנים מיתווספת עוד בדיקה להריון.
אני מוותרת על רוב הבדיקות ומאמינה שיהיה טוב. וב"ה יש לי שיבעה ילדים בריאים.
מה שכן כדאי להתיעץ עם מכון פועה ולשאול אילו בדיקות כן חשוב לעשות ומה מיותר.
שמעתי מרב אחד שאומר שאוסר לעשות אולטראסאונד, שאם יש בעיה עם העובר וההורים יודעים את זה , יותר קשה להקב"ה לשנות את הטבע ולהפוך אותו לבריא. אם ההורים לא יודעים מה עם העובר כי לא עשו אולטראסאונד , אז ה' יכול להפוך אותו מחולה( ל"ע) לבריא בלי שיהיה שינוי בטבע.
מעניין...
מענייןאם6
אתמול יצא לי לקרוא כתבה ישנה על ד"ר יגל שאומר בדיוק את זה-היום רוצים ילד מושלם וקשה להורים להכיל שונות אפילו קטנטונת.
בקשר לus הוא דוקא הסביר שזה מאד חשוב כי יכולים לגלות דברים חשובים מאד,למשל תינוק שקיבל בהריון ערויי דם (משהו כזה) או הערכות מוגברת בזמן הלידה שממש הצילה תינוקות.
אחות טיפת חלב שלי אומרת שיש נשים שהבדיקות המטורפות האלה שצצות כל יום הן פשוט סוג של פסיכולוג שמרגיע אותן. (אבל מה קורה עם האחוזון נותן להן סיכוי לאיזה שהוא מום...?)
בהריון האחרון שלי היה חשש למום בלב,ואין לכן מושג מה עברנו עד הסקירה השניה..
אז מאחלת לכולן שה' לא ינסה אתכן וכל אחת תעשה מה שנראה לה או לרבנים שלה
אם כך, אז למה עשית שקיפות עורפית?בילי
שואלת באמת לא בציניות.
הרי את יכולה להחליט מה לעשות ומה לא, וכך לווסת לחצים.
שאלה במקוםנחשוניתאחרונה
1. אני בהריון בסיכון גבוה, אני זכאית לבדיקה הזו חינם במרפאה הקבועה שלי להריון ולא צריכה לנסוע למרפאה חיצונית ולשלם.
2. מכון פוע"ה ממליצים לעשות כל בדיקה לא פולשנית שתורמת מידע למעקב, במיוחד בהריון כמו שלי.
3. שקיפות עורפית זה פשוט סוג של אולטראסאונד.
4. במכון פועה נאמר לי שגם אם העובר יאובחן כבעל סיכוי גבוהה לתסמונת דאון, וגם אם כזוג שומר מצוות לא מתכוונים להפיל, כדאי לדעת שזה יהיה תינוק פגוע ומיוחד וללמוד מה זה אומר תסמונת דאון ולהתכונן לזה, ולא בבום.
2. מכון פוע"ה ממליצים לעשות כל בדיקה לא פולשנית שתורמת מידע למעקב, במיוחד בהריון כמו שלי.
3. שקיפות עורפית זה פשוט סוג של אולטראסאונד.
4. במכון פועה נאמר לי שגם אם העובר יאובחן כבעל סיכוי גבוהה לתסמונת דאון, וגם אם כזוג שומר מצוות לא מתכוונים להפיל, כדאי לדעת שזה יהיה תינוק פגוע ומיוחד וללמוד מה זה אומר תסמונת דאון ולהתכונן לזה, ולא בבום.
איי, כמה שאת צודקתveredd
כמה בדיקות עברתי בהריון... נראה לי שאת כל האפשריות. מהשקיפות עורפית, שהיא היחידה שהתכוונתי לעשות (רבות מחשבות בלב איש) פפשוט גילגלו אותי מבדיקה לבדיקה כי כל פעם מצאו משהו אחר (הורמון ברמה גבוהה הביא לסקירה מוקדמת שגילתה כדור גולף בלב שהוביל לאקו לב עוברי שהביא לייעוץ גנטי כי לא היה שם משהו לא בסדר שהביא לסקירה מאוחרת כדי לבדוק אם הכדור נעלם שהביא לאולטראסאונד יום לפני שילדתי שגילה שאחת מהכליות מוגברות שהביאו לאולטראסאונד לתינוק בן יומיים...) וחוץ מזה, גם בגיל יומיים אמרו לי שהוא חרש. כיום אני יכולה להגיד לכן שכולם פשוט כיסו את עצמם מכל הכיוונים.
זה ממש מזעזע מה שהולך היום. מספיק שהבדיקה הכי קטנה יוצאת לא בסדר- ויאללה להפלה. והדבר הכי מזוויע הוא שדווקא החילונים שנחשבים "ליברלים ופתוחים" הרבה יותר מאיתנו, הדתיים הסגורים והמכונסים- הם אלו שרוצים את התינוק המושלם, אה?
תחילת הריון שלישי, שמירת הריון ותסכוללללללל...אמא לשניים
שלום לכן!
קראתי שירשורים פה הלוך וחזור והפורום שלכן נראה כל כך תומך, שהייתי מוכרחה לשתף ולבקש עזרה...
ב"ה אני בהריון. שבוע 14 בערך. אני יודעת שהבחילות וההקאות הבלתי נגמרות אמורות להיגמר ממש עוד מעט, אבל אני פשוט מרגישה כ"כ חסרת אונים!
הרופא אמר לי להיות בשמירה כי אני זקוקה להרבה מנוחה בגלל ההקאותועוד סיבות.
אני לא עובדת ושוכבת רוב היום במיטה וזה גורם לי לפעמים להרגיש משועממת...
יש לי שני ילדים מתוקים-מתוקים שממלאים את החיים שלי בשמחה.
אבל מה שמפריע לי (ולבעלי) זה שאין לי כוחות בכלל! אני פשוט מותשת אחרי 3 דקות ערנות...
במצב הזה אני לא יכולה בכלל להיות עקרת בית וזה נורא מפריע לי!
הבית במצב מאוד לא טוב. מפריע לי שאין לי יכולת לשטוף כלים, לנקות רצפה, לסדר את הבית, לקפל כביסה... הכל כ"כ מוזנח ואני מרגישה מאוד לא טוב.
א. כי לפעמים זה מגעיל אותי וגורם לי להקיא
ב. כי הבעל והילדים חיים בבית לא מאורגן ולא נקי
ג. כי יש לי רגשות אשמה על חוסר התפקוד שלי בבית. אני לא ממלאת את תפקידי כעקרת בית. אני כבר בבית ויש לי את הזמן להשקיע בו, ואני לא עושה זאת! מתסכל...
אנחנו רוצים לקחת עוזרת לתקופה הזאת עד שאתחזק בע"ה, אבל אז אני מתביישת בפני העוזרת על מצב הבית המוזנח!...
אפילו השיתוף עוזר לי, ובכל זאת אשמח לתגובותיכן המחכימות.
כמוני כמוךנחשונית
אני במצב מאוד מאוד דומה. לא בשמירה ובלי הקאות, רק בחילות וצרבות נוראיות 24 שעות ביממה ממש, ועובדת מעט מאוד שעות אבל חוץ מזה בדיוק אותו דבר.
מאוד מזדההאמאקנגורו
אני בשבוע 10+, לא בשמירה, אין תירוצים...
חוץ מזה שאני עייפה בטירוף, מרגישה רע, יש לי בחילות ואני בהריוווווון...
גם אני מבלה המון במאוזן, הבית די מוזנח, והילדים לומדים להעסיק את עצמם.
אז למה אני רגועה?
מכמה סיבות:
קודם כל, כי כמו שניתן להניח, לא נכנסתי להריון מרוח הקודש, ולכן ברור גם לבעלי שבהריון יש לו 2 משרות- עבודה בחוץ, וארגון הבית כל ערב... אני משתדלת לעזור, אבל עפ"י מידת הכוח והאפשרות שלי.
דבר שני, אני עובדת על עצמי, להיות שלמה עם עצמי כמו שאני בשלבים האלה, ומזכירה לעצמי שאני לא עושה עוול לילדי כשאני קצת מזניחה אותם, אלא עושה להם רק טוב כשאני מביאה להם עוד אח לשמחה הכללית. (ואני באמת מאמינה שכל אח מביא רק עוד טוב לאחיו.)
דבר נוסף, זו גם הזדמנות לילדים ללמוד לעזור. בכורתי בת ה5 עוזרת לי המון עם הקטנים, והשבוע התחילה גם לשטוף כלים אחרי ארוחת צהריים. היא תמיד מבקשת, ולי אין כח לקצב שלה...אבל עכשיו גיליתי שכאשר אני רגועה, הולכת לשכב בסלון ומאפשרת לה לשטוף בקצב שלה, גם היא מאושרת על הזכות...וגם אני מאושרת על ההקלה במטלות.
לגבי עוזרת- אין לי אפשרות כלכלית, אבל אם היתה לי, הייתי מוותרת בכיף על הבושה, ושמחה להיעזר בכל מי שרק מוכן.
אנחנו לא סתם 'מסטלבתות', אנחנו עובדות קשה מאוד גם אם לא רואים את זה. הגוף שלנו מוציא המון אנרגיות על ייצור אדם שלם! זו עבודה מתישה, ומותר לנו לנוח!
יש זמנים בחייםאם הבנים12
שצריך להיעזר באחרים!
להכניס מישהי לנקות בשכר או בהתנדבות מאוד מקל והבית יותר נעים.
תנסי לנצל את הזמן לדברים נחמדים בשבילך- ספרים, סריגה, לימוד ובעיקר המון מנוחה!
שיעבור בשמחה ובקלות!
חיבוק!
להכניס מישהי לנקות בשכר או בהתנדבות מאוד מקל והבית יותר נעים.
תנסי לנצל את הזמן לדברים נחמדים בשבילך- ספרים, סריגה, לימוד ובעיקר המון מנוחה!
שיעבור בשמחה ובקלות!
חיבוק!
חן חן לכולכן, בתקוה שהתקופה תעבור מהר!אמא לשניים
שיהיה בשעה טובה!!אם6אחרונה
עזרה בבית היא חשובה ביותר,שימי את הבושה בצד. אפשר גם להעזר בנערות אפילו ילדה בכתה ד' יכולה לנקות,לסדר או לתלות כביסה.( והתעריף שלהן נמוך)
תנסי להקל כמה שיותר-פעם בהריון צפוף במיוחד אמרה לי האחות-עכשיו תחצי את הכביש ותלכי לקנות המוןןןן כלים חד פעמיים. אם יש לך מיבש כביסה-הוא נחשב עוזרת בית. כנ"ל אוכל מוכן
והעיקר-שיהיה בנחת ובבריאות!!!
עזרה דחופה בקשר להנקה מכל המבינות ומכל המנסותדבי חיה
שלום לכולן. אני מחפשת עזרה לעזור לאמא טריה וחמודה שרוצה להניק, והנה מה שקרה:
היא הניקה מהלידה עד שהגיע כיום לפני הברית, למצב בו חשדה שטיטולי התנוק יבשים מידי והוא בוכה כל הזמן ולא רגוע (אמא שלה טוענת כי גם היה לו ריח מהפה של ילד מיובש).. הלכה לטיפת חלב למרות חששותיה שיגידו לה לתת מטרנה, אך היא הסתמכה על זה שידוע שהאחות הזאת מעודדת הנקה. האחות אכן אמרה לה שהיא צריכה לתת לו מטרנה שירגע, אבל שקודם כל תניק אותו כל פעם. המצב כיום (הוא בן חודש):היא מניקה אותו לפני המטרנה. הוא יכול למצוץ או 5 דקות או אפילו חצי שעה.... אבל אח"כ הוא בוכה ואוכל 120 גרם (תמ"ל)! ואז הוא רגוע וישן, לפעמים 3 שעות ולפעמים אפילו 7....
היא מאוד רוצה להניק, ועל סף יאוש.
אני פונה אלכין, חברות מנוסות יותר או פחות: איך מגבירים את תפוקת החלב?
מחכה להרבה עצות.
(אגב, בקשר לשאיבה היא שמעה תגובות סותרות: שזה מגביר/ מפחית את החלב. לי ברור שזה מגביר. מאיפה הדעות האילו?)
אין מבינות????? מה קורה פה?דבי חיה
השאלה העיקרית שלי היא: האם הפתרון לעבור להנקה מלאה זה לזרוק את הבקבוק ואת התמ"ל לחלוטין ובאופן מוחלט או לנסות איזושהיא הדרגתיות?
היתה לי את אותה בעיהחבילת טישו
עם הבן הראשון שלי, רק שהסוף לא היה טוב..
אבל אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה, הייתי מתעקשת איתו יותר...
פשוט להבין שכשהוא רעב הוא יינק, והוא יתאמץ! כי ברגע שהם רגילים לבקבוק שזורם בלי מאמץ לא בא להם לינוק.
זהירותיהודיה מא"י
כי נראה שיש פה באמת בעיה רצינית, יותר מרק תינוק מפונק שלא רוצה להתאמץ.
ואחרי חודש זה כבר לא פשוט בכלל. השאלה המרכזית היא: כמה היא מוכנה להשקיע ולהתאמץ בשביל הנקה?
אפילו אישה שלא ילדה מעולם יכולה להניק, אז בטח שמישהי שילדה לפני חודש. וזה למרות שנשמע שמאז שהוא נולד הוא בעצם לא מקבל חלב מאימא שלו כמעט בכלל.
הדבר הראשון זה ללכת ליועצת הנקה! ואם אין לה כסף, שתפנה לליגת לה לצ'ה, אני חושבת שיש להם גם מדריכות הנקה שעובדות בהתנדבות. ככה היא תקבל עצות הרבה יותר טובות מאשר הפורום הזה. יועצת הנקה תוכל גם לזהות בעיות כמו במקרה שהתינוק לא תופס טוב, או שיש לו לשון קשורה
לגבי שאיבה - שאיבה מגבירה את החלב בתנאי שזה בנוסף להנקה ולא במקומה. ובמקרה הזה שאת החלב הוא יקבל במקום המטרנה ולא במקום ההנקה.
דבר נוסף שקראתי עליו בספר על הנקה - אביזר עזר להנקה, שמיועד כעקרון למי שהפסיקה ורוצה לחזור להניק, אבל נראה לי יכול לשמש גם כאן. מדובר בשקית עם צינורית דקה. את השקית ממלאים בחלב, ואת הצינורית מצמידים לשד בזמן הנקה. התינוק יונק מאימא, אבל מקבל תוספת אוכל מהשקית. ככה לא צריך בקבוק, וגם בזמן שהתינוק אוכל מטרנה הוא מעודד היוצרות חלב אם. אבל שימוש בדבר כזה צריך יעוץ מיועצת הנקה.
בכל מקרה היא תצטרך נחישות, והדבר צריך להיות לה חשוב מאוד.
ולגבי דברים שמגבירים תפוקת חלב - חילבה (כדורי חילבה), שמרי בירה (להשיג בחנויות טבע) תזונה טובה, שתייה של מים או מיצים טבעיים בלבד, ובכמויות גדולות מאוד. שקדים, אגוזים, בוטנים וקווקאר. להוריד צריכת קפאין לאפס.
שיהיה בהצלחה
שאיבה מגבירה את החלב, כאשר היא בנוסף להנקה.אנונימי (פותח)
אולם אם היא רק תשאב ולא תניק זה עשוי להפחית את תפוקת החלב.
יש לבדוק עוד דברים לדוגמה, האם הוא יונק נכון, לפי כל הכלליםקצת שכחתי אותם) לדוג: האם הפה שלו פתוח לרווחה מעל הפיטמה? האם שומעים קולות של יניקה עמוקה ולא של מציציה וכו'... יכול להיות שבזה טמונה הבעיה וברגע שהוא ילמד לינוק נכון הדבררים יסתדרו, רק לא להתייאש.
וכדאי לשאול יועצת הנקה- בהצלחה!
יש לבדוק עוד דברים לדוגמה, האם הוא יונק נכון, לפי כל הכללים
קצת שכחתי אותם) לדוג: האם הפה שלו פתוח לרווחה מעל הפיטמה? האם שומעים קולות של יניקה עמוקה ולא של מציציה וכו'... יכול להיות שבזה טמונה הבעיה וברגע שהוא ילמד לינוק נכון הדבררים יסתדרו, רק לא להתייאש. וכדאי לשאול יועצת הנקה- בהצלחה!
יועצת הנקה מוסמכתיוקטנה
אם כבר עברו כמה שבועות, לא הייתי ממליצה על דעת עצמי, בלי לראות ולעקוב, להפסיק עם התוספות.
יועצת הנקה מוסמכת תוכל לעקוב ולהדריך.
...טל שחראחרונה
הדעה על זה ששאיבה מפחיתה, אולי מקורה בזה שזה פחות יעיל מהנקה ( לגירוי ייצור חלב), אך בבדאי שדרישה ופינוי נוספים- מעודדים ייצור.
נשמע לי שאם היא באמת נחושה- ממש כדאי להיפגש עם יועצת\ לה לצ'ה כלשהו- אולי האחיזה לא אפקטיבית, צריך לראות הכי חשוב- את העליה במשקל. יש פורום טוב על הנקה לבי"ח שיבא.
בהצלחה
גמילה מהנקהמומין אמא
אני צריכה רעיונות בדחיפות
הבן שלי בן שנה ושמונהחודשים ועדין יונק- במהלך היום, הוא גמול מהלילה אבל מהרגע שהוא מתעורר הוא יונק
אני עובדת בשעות הבוקר אז יש לו הפסקה של הנקה כמה שעות עד הצהרים.
הוא כבר מספיק גדול כדי להרים לי את החולצה או פשוט להתמקם אלי בשכיבה מוכן להנקה.
ברור לי שבמהלך היום זה פינוק לחלוטין, הוא כבר אוכל במהלך היום ולא, לא עוזר שאני יביא לו אוכל אחר או שהוא לא מסכים לקחת את האוכל שאני מציע לו או שהוא אוכל וכשהוא מסיים הוא לא שוכח ומבקש הנקה למנה אחרונה.
בגדול נחמד לי וטוב לי ולא אכפת לי שהוא יונק אבל לפעמיים כבר בא לי לצעוק די וגם יאללה הוא כבר גדול
הבן הבכור גמל את עצמו בגיל שנה ו-4 חודשים ואין לי מושג איך אני עושה את זה
בבקשה רעיונות....ועידודים לא להשבר.
יונק גדול - איזה כיף לך!יוקטנה
רק פעם אחת הצלחתי להניק כל כך הרבה זמן כמוך הרגשתי גם אני את הכיף - וגם את הקושי!
הרגשתי גם אני את הכיף - וגם את הקושי!אני הרגשתי שלמה לחלוטין לסרב להניק, כשהרגשתי שאני מתקשה להתפנות להנקה, מבחינה פיזית (עסוקה, עייפה...) או נפשית (עצבנית, רוצה זמן לעצמי...).
עם הזמן, רחלי למדה שלעיתים היא עלולה להתקל בסרוב. השתדלתי מאוד (ואני תמיד משתדלת) שלא להסתכל על כמויות המזון שרחלי (וגם שאר הילדים) מכניסה לפיה. אני מאמינה שכל עוד ליללדים יש ירקות ופירות זמינים, וכל עוד אין עודף פחמימות ריקות (ממתקים, עוגות, לחם, פסטות), הילד ידאג לכלכל את גופו בתבונה, על פי אינסטינקט בריא.
מאחלת הנקה מהנה לשניכם!
ליוקטנהמומין אמא
את ממש מתוקה
שכתבתי עידודים לא להשבר- התכוונתי לא להשבר במהלך תהליך הגמילה- אני לא טובה בלהיות עקשנית אני נשברת מהר.
חוץ מזה שאני הרבה פעמים מנסה לסרב להניק כי יש מצבים שהוא יכול להחליט לינוק כמה שלוקים ללכת לשחק קצת ולחזור לעוד - וזה משגע אותי, אבל כמו שאמרתי ברגע שהוא מנג'ז הרבה או בוכה אני נשברת ונותנת לו.
לעניין האוכל אנחנו בבית אוכלים די בריא הבן שלי ממש אוהב פירות ואוכל המון, ממתקים אצלנו הם לרוב עוגיות ביתיות בריאות ותמרים ואגוזים וכדו'- אני לא דואגת לו מבחינה כמויות האוכל אני רק רוצה שירגיע עם כמויות ההנקה.
יום נפלא
גם אצלי נגמל לבדveredd
אבל בכ"ז אנסה לעזור...
אני ממש ממש לא באה לשפוט, ואני יודעת שכולנו בני אדם, אבל תחשבי לעצמך אם כל פעם שהוא מנג'ס ובוכה את נותנת לו מה שהוא רוצה? (שוב! ממש לא בקטע של לשפוט!!! רק תעשי חושבים... עשיתי את זה עם הבן שלי ומאז אנחנו מסתדרים הרכבה יותר טוב עם הרבה פחות בכיות). כלומר, ההנקה משגעת אותך, הילד כבר ענק, הוא אוכל יפה וינק הרבה והרבה זמן- אז את ההנקה הוא לא ממש צריך, את חסרת מנוחה בגלל זה- אז פשוט תפסיקי. תושיבי אותו יום אחד ותודיעי ברוב עם ועדה שאת סוגרת את הבעסה. תכיני ממתק טעים- צימוקים או חלב עיזים מתוק- לרגעי השבירה. אחרי כמה ימים זה ייגמר. יותר מזה, אולי גם זה יועיל לו להבין שמותר לקבל "לא" לפעמים, וזה בסדר וזה לא אומר שמקפחים או לא אוהבים אותו.
אגב, סחתיין על האוכל הבריא... ורציתי לשאול- חוץ מקלמנטינה ובננה, איזה עוד פירות אפשר לאכול בחורף?! אני משתגעת! הבן שלי מבקש עוד פירות ואני רק נותנת לו בננות וקלמנטינות כל היום...
פירות חורףמומין אמא
תודה על התמיכה.
אני יודעת שזה לא טוב שאני נשברת יחסית מהר, אבל באמת אני מנסה לדחות אותו ולהגיד לו שעכשו אי אפשר או שאני בודקת האם הוא פשוט רעב או צמא ומציאה לו אוכל/שתיה, אבל לרוב זה לא עובד הוא פשוט אחז בי ומנסה להרם לי את החולצה ופשוט נדבק אלי ( אוי אני ממש צוחקת עכשיו, אם יכולתן לראות אותו הוא כ"כ מצחיק...)
או כשהוא גומר את הפרי/ עוגיה הוא פשוט חוזר אלי ושוב חוזר חלילה....במצבים כאלה אני נשברת
אהבתי את הרעיון של הצימוקים - נראה אם זה יעבוד.
לגבי פירות- תפוחים, אגסים ( הבן שלי אוכל את הפרי שלם כולל את הגרעינים- לעומת תפוחים האגס רך ופשוט הוא לא יודע שלא אוכלים הכול..), תפוזים או בצורת אוניות עם הקליפה או לחתוך כל פלח לחתיכות ,מנדרינות,קלמנטיניות ובננות.
ואפשר גם לנסות רימונים- למרות שהעונה כבר נגמרת- הבנים שלי טורפים רימון.
ואם אין בעיות אלרגיה-קווי, אפרסמון ( אך בלי קליפה ולא יותר מידי- אומרים שזה פרי קשה לעיכול)
לפעמים תמרים כשמתחשק לתת משהו יותר מיוחד.
יו, המון פירות, תודה לה' על השפע, איזה כיף
בהצלחה
לדעתי - תפסיקי ומהראנונימי (פותח)
זה כבר לא מועיל לילד - חוץ מחום ואהבה וקשר מיוחד שאין דומה לו (כמובן), אבל זה ברור שלא מדובר בצורך אמיתי.
יש הרבה מידע ברשת, והנה כתבה נחמדה על מיתוסים בנושא הפסקת הנקה.
זה כבר לא מועיל לילד?!?!?בילי
משרד הבריאות של ארה"ב שאי אפשר להאשים אותו בעודף "טבעיות",
ממליץ להניק לפחות עד גיל שנתיים! ואם אפשר גם אח"כ.
אז אם יש רצון להפסיק וזה לא מסתדר אז סבבה. אבל לא לבוא ולגיד דברים חסרי בסיס
שזה לא נותן לילד כלום חוץ מחום ואהבה.
אני אישית הפסקתי להניק בגיל שנה ועשר כי אני בהריון וכבר היה לי קשה.
אך אם הייתי יכולה הייתי מתאמצת לסחוב עוד קצת.
אגב גם ביהדות יש הרבה איזכורים לכך שאישה יכולה וצריכה להניק עד גיל שנתיים.
(שוב, כמובן כל מקרה לגופו, זה בגדול)
גמילה מהנקהאנונימי (פותח)
קודם כל שנה ושמונה חודשים זה לא כל כך גדול. לפי מה שאני מבינה מהסיפור שלך את חסרה לו בבוקר כשאת עובדת והוא זקוק לך מאד. בהנקה הוא משלים את השעות "חסר אמא". אני חוששת שאם תפסיקי להניק עכשו את פשוט תגרמי לעצמך בעיה עוד יותר קשה. הרבה פעמים בחינוך ילדים ובמיוחד עם תינוקות הדחף שלנו הוא להרחיק אותם. אבל בדיוק כשילד נדבק ונמרח ומעצבן הוא אומר לך "אמא אני זקוק לך מאד" ואם את תביני את זה ותחפשי דווקא איך להתקרב אליו את תגלי שהוא ירגע מכיוון שהוא יקבל את הצורך שלו ואז הוא יעזוב אותך לעט לעט. אני מאמינה שאת עייפה אחרי יום עבודה. אני מציעה לך לקחת אותו למיטה שלך ותשני איתו אם אפשר או לשחק איתו כשאת בשכיבה וקצת נחה. אני מציעה שתמשיכי להניק, ואף פעם אל תשווי ילד לילד אחר. כולם שונים.
שיהיה לך בהצלחה ותגידי לנו מה החלטת ומה קורה.
אני חסידה של הנקה. אצלי כולם ינקו מעבר לשנה....אנונימי (פותח)
שנה וחמישה, שנה ושבעה הכי הרבה.
למה הפסקתי? הרי היה לי טוב עם זה וגם לתינוקת?
אז ככה, אצל אחת הבנות בגיל שנה וחמישה היא פשוט היתה נושכת אותי... וצוחקת. אמרתי לה שאמא לא מרשה וזה כואב. אבל היא המשיכה וצחקה פשוט זה היה לה כמו משחק. עכשיו, צריך להבין שילדה בת שנה וחמישה שנושכת זה ממש כואב. אז אמרתי לה שאם היא לא תפסיק היא לא תאכל יותר מאמא. ואז הפסקתי פשוט ביום אחד , לא בהדרגה
אלא בפעם אחת. אני מודה, היה לה קשה עם זה, היא היתה כמה ימים עצבנית. אבל מכיון שאני הייתי שלמה אם זה
לא הראתי וגם לא הרגשתי חוסר שקט בגלל זה. ידעתי שהיא תתגבר ואכן כך היא התגברה תוך כמה ימים.
הילדה הזאת היום בת 14- ילדה חמה, טובה ומדהימה את כולם מכל הבחינות בלע"ה.
בת אחרת גמלתי ג"כ בבת אחת (בגיל שנה ושבעה)
לאחר שהרגשתי שהיא לא ממש צריכה לאכול, אלא אני פשוט כמו מוצץ בשבילה. ולזה לא הסכמתי.
אל תחששי לגמול בבת אחת, זה לא יזיק לה. אבל את חייבת להיות שלמה עם זה, כי אם לא, את מעבירה מסר עקיף של יסורי מצפון. ככלל בכל עניני חינוך, צריכים להיות שלמים עם מה שעושים או לפחות להעביר את התחושה שאת שלמה עם עצמך.
בהצלחה רבה!
למה הפסקתי? הרי היה לי טוב עם זה וגם לתינוקת?
אז ככה, אצל אחת הבנות בגיל שנה וחמישה היא פשוט היתה נושכת אותי... וצוחקת. אמרתי לה שאמא לא מרשה וזה כואב. אבל היא המשיכה וצחקה פשוט זה היה לה כמו משחק. עכשיו, צריך להבין שילדה בת שנה וחמישה שנושכת זה ממש כואב. אז אמרתי לה שאם היא לא תפסיק היא לא תאכל יותר מאמא. ואז הפסקתי פשוט ביום אחד , לא בהדרגה
אלא בפעם אחת. אני מודה, היה לה קשה עם זה, היא היתה כמה ימים עצבנית. אבל מכיון שאני הייתי שלמה אם זה
לא הראתי וגם לא הרגשתי חוסר שקט בגלל זה. ידעתי שהיא תתגבר ואכן כך היא התגברה תוך כמה ימים.
הילדה הזאת היום בת 14- ילדה חמה, טובה ומדהימה את כולם מכל הבחינות בלע"ה.
בת אחרת גמלתי ג"כ בבת אחת (בגיל שנה ושבעה)
לאחר שהרגשתי שהיא לא ממש צריכה לאכול, אלא אני פשוט כמו מוצץ בשבילה. ולזה לא הסכמתי.
אל תחששי לגמול בבת אחת, זה לא יזיק לה. אבל את חייבת להיות שלמה עם זה, כי אם לא, את מעבירה מסר עקיף של יסורי מצפון. ככלל בכל עניני חינוך, צריכים להיות שלמים עם מה שעושים או לפחות להעביר את התחושה שאת שלמה עם עצמך.
בהצלחה רבה!
הפסקה בבת אחת לא גרמה לך לגודש?אמא מסורה
אני יודעת שאחת הסיבות שממליצים להפסיק בהדרגה היא בגלל שזה עלול לגרום לגודש שיכול להתפתח לדלקת.
אשמח לשמוע מנסיונך
אמנם, אני עדיין לא חושבת על גמילה, אבל רוצה לדעת.
אפשר לענות גם?בילי
בדרך כלל בשלב כזה כבר לא נוצר גודש.
אלא אם כן יש לך עדיין מלא חלב שנוזל גם בלי קשר ליניקה ואת עדיין עם רפידות
אז זה משהו אח"כ. בדר"כ בגילאים כאלה המצב כבר לא כך, ופשוט לא תרגישי שום אי נוחות.
גודש זה עניין אישידבי חיה
אני הפסקתי בגיל שנתיים וחודשיים והיה לי גודש! לא הרבה, אבל כאב. התייעצתי עם יועצת הנקה והיא המליצה לי לשאוב קצת. (אני לא היייתי מעיזה לחשוב על זה כי הייתי בטוחה שזה יוסיף חלב וחוזר חלילה)
בעניין הגודש....אנונימי (פותח)
בגיל שנה וכמה חודשים..ההנקה היא לא מלאה ולכן בהפסקה מיידית היה לי גודש 3 ימים, משהו נסבל. גם אם למשהי יש גודש מציק
אפשר לשים עלי כרוב זה מייבש.
אגב, גם בהנקה יש משברי הנקה, וגודש וכו', וכל מי שהניקה מכירה את כל החוויות הלא נעימות, סדקים, מוגלה וכו', בעיקר בהתחלה.
ולמרות כל הקשיים, ממשיכים להניק, בגלל כל היתרונות של זה.
אבל אם את מרגישה שאת כבר 'שבעה' מענין ההנקה, אז גם אם יהיה קושי מסוים בהתחלה, תעברי אותו.
עברת דברים יותר גדולים מזה... הריון, לידה, הנקה, ורוויה מההנקה...
בהצלחה.
אפשר לשים עלי כרוב זה מייבש.
אגב, גם בהנקה יש משברי הנקה, וגודש וכו', וכל מי שהניקה מכירה את כל החוויות הלא נעימות, סדקים, מוגלה וכו', בעיקר בהתחלה.
ולמרות כל הקשיים, ממשיכים להניק, בגלל כל היתרונות של זה.
אבל אם את מרגישה שאת כבר 'שבעה' מענין ההנקה, אז גם אם יהיה קושי מסוים בהתחלה, תעברי אותו.
עברת דברים יותר גדולים מזה... הריון, לידה, הנקה, ורוויה מההנקה...
בהצלחה.
במקום הנקהאם הבנים12
חיבוקים ונשיקות - אצל הבן השני ככה הפסקנו. הוא היה אוכל ואח"כ בא אלי לינוק, (הייתי צריכה להפסיק ב"ה) ולכן ראיתי שהצורך שלו זה לא אוכל אלא חום וזה היה פשוט מדהים! כל פעם שהוא בא הייתי נותנת לו חיבוק חם ונשיקה והוא הסתובב וחזר לשחק. אני בעצמי הופתעתי מהקלות והפשטות - זהו!
בהצלחה!
בהצלחה!
שלום לך מומין אמא.שרון נגארי
אני אמא ל-5 ילדים.את הבנות שלי הנקתי 10,8,7 חודשים(נכנסתי להריון)
ואת הבנים שלי שנתיים ושנתיים וארבעה!
בן השנתיים כבר היה אומר תודה בסוף כל הנקה...
בן השנתיים וארבעה כבר היה מנסה לברך...
אני מאמינה שהנקה היא דבר ניפלא שתורם להמון תחומי התפ' של הילד.
למשל-לי מאוד בולט אצל ילדי שככל שנתתי להם יותר קירבה אלי בינקותם,הם יותר עצמיים אחר"כ.זה נותן את הביטחון.(והפוך ממה שחושבים שזה עלול ליצור תלות וחוסר עצמאות עד גיל מאוחר)
אבל עם כל זה שאני ממש גרופית של הנקה,
אף פעם לא אומר למשהי תמשיכי זה העיקר וכו'.
יש לי חברה שמפסיקה להניק ממש בהתחלה ,יש לה קשיים מאוד גדולים עם הנקה וכשכולם מסביב אמרו לה למה היא חייבת להמשיך..
אמרתי לה שהעיקר בשביל הילד שלה זה אמא שמחה ושלווה.
אם אישה מגיעה לשלב שהיא כבר לא שמחה בהנקה אלא חסרת מנוחה,היא לא לוקחת לילד שלה משהו כשהיא מפסיקה להניק היא נותנת לו אמא רגועה ושלווה.
לי נראה מדבריך שאת עדיין לא בטוחה מה את רוצה,את כותבת:"בגדול נחמד לי וטוב לי ולא אכפת לי שהוא יונק אבל לפעמים כבר בא לי לצעוק די..."
לעניות דעתי שום עיצה שתקבלי לא תעזור לתהליך הגמילה של בנך כל עוד לא תבררי עם עצמך מה את באמת רוצה.
כי כרגע מצד אחד את רוצה לגמול אותו ומצד שני גם לך זה נחמד וטוב ואולי גם לך עדיין קשה להיגמל מזה לגמרי,
אם זה המצב זה גם מה שאת משדרת לו.
כדאי לך לשבת עם עצמך בנחת ברגע שיש לך עם עצמך לבד ולפני כל הטיפים והפטנטים לבדוק -
מה את רוצה,לגמל או להמשיך עוד קצת?
אם להמשיך-מה יאפשר לך להיות יותר ויותר במקום שנחמד לך ופחות ופחות במקום של ה"דיי".
מה ישמור עליך שמחה ושלווה בתהליך.
אם לגמול-מה המחשבות שיש לך שעוצרות אותך מלגמול?
מה זה אומר עליך שאת גומלת אותו-כלומר-מה את אומרת לעצמך על עצמך לא במודע כשאת רוצה לגמול אותו ולא עושה את זה?
(למשל -שאני לוקחת לו משהו,או -שאני אמא פחות טובה אם אפסיק,אלה רק דוגמאות אני לא יודעת מה התשובה כי היא שלך ואצלך,אבל כשאנחנו רוצים לעשות משהו ולא עושים יש אפשרות שאנחנו לא באמת רוצים לעשות זאת ויש אפשרות שאנחנו רוצים אך משהו עוצר אותנו,מחשבה לא טובה על עצמינו או על המצב אם נעשה זאת)
בהצלחה!
שרון, אהבתי את דבריך. אני אישית התקשתי מאד בהנקה,פועה
והפריע לי מאד מאד היחס של הסביבה שלא הבינה את הקושי שלי.
לא מספיק שהיה לך הקושי עם ההנקהשרון נגארי
עוד היה עליך להתמודד עם חוסר ההבנה של הסביבה.
אנשים נותנים עיצות מכוונה טובה.
אבל זה עלול להזיק.
אין כללים גורפים,כל מיקרה לגופו.
זה נכון לכל תחום-מה יותר נכון לגדל ילדים בבית או לצאת לעבוד?
נשים יוצאות לעבוד וחשות יסורי מצפון שהן לא עם הילדים נטו,
נשים נשארות עם ילדיהן וחשות יסורי מצפון שאינן נושאות בעול הפרנסה.
אישה צריכה להיות שמחה,ילד צריך אמא שמחה.
מי ששמחה בבית עם פחות הכנסה ובצימצום אבל עם ילדיה-זה מה שנכון לה,
וזו ששמחה לצאת לעבוד וחוזרת מלאה בכוחות לילדיה-זה מה שנכון לה.
קשה להתחבר לקול הפנימי שלנו ולמה שנכון לנו בתוך בליל העיצות והקולות,
אבל אפשרי!
זיכרי שאת אמא ניפלאה גם אם לא תניקי בכלל,
בהצלחה,
מילים מחבקות! תודה!יוקטנה
תודה לכולןמומין אמאאחרונה
תודה לכול המגיבות - כיף לראות שאני לא לבד במערכה.
ולשרון- המון תודה דבריך מיקדו ועוזרים לי כרגע להבין את מקומי.
כמו שאמרת אני לא יודעת איפה אני עומדת בנושא,
מבחינה שיכלית אני ממש רוצה לגמול אותו- די הוא כבר גדול ( לברך לפני הוא עדין לא יכול אבל הוא נותן לי נשיקות לפני שהוא יונק -לא טקס קבוע ...)
מבחינה ריגשית - תלוי במוזה שלי.
אני מודה לה' שנתן לי כוח ויכולת להניק את ילדי, אני מודעת לקשיים הקיימים לנשים אחרות ושמחה ביכולות שה' נתן לי.
לבנתיים נראה לי שאמשיך להניק ואכן אקח לליבי את הדברים שנאמרו פה על גמילה בעוד כמה חודשיים אצטרך אותם.
שבוע אור לכולן
כמה שאלות...טוזי
שלא קשורות אחת לשניה...
א. מתי אפשר להתחיל לתת לתינוקות מים? ולמה לעשות זאת בכלל?
ב. האם כשמפסיקים לקחת סרזט מתחיל דימום?
ג. (עם השאלה הזו מגיע סיפור...) הייתי עם ביתי בת החצי שנה אצל רופאנ התפתחותית והיא אמרה לי שפתח יציאת הווסת עוד לא נפתח וזה לא תקים ולכן לשים לה משחה מסויימת.. קודם על, מישהי אי פעם שמעה על דבר כזה? דבר שני, על הקרם אובסטין מישהי שמעה? ממה שקראתי בהוראות זה נראה לי קרם ממש חזק....
תודה רבה!
לא למשחה!יוקטנה
זה מסתדר בעצמו בגיל ההתבגרות (כשהגוף מפריש אסטרוגן בעצמו, ואז לא צריך משחה).
תקראי את הדיון בנושא הזה באתר באופן טבעי.
לגבי מים - כשהם מתחילים לאכול, אפשר להציע להם גם לשתות.
תקראי את הדיון בנושא הזה באתר באופן טבעי.
לגבי מים - כשהם מתחילים לאכול, אפשר להציע להם גם לשתות.
תשובה ל-ב.אמא מסורה
כשמפסיקים לקחת, את לא מוגנת, כל אחת הגוף שלה מגיב אחרת.
אני נכנסתי להריון כשבועיים-שלושה אחרי שהפסקתי את הסרזט (כלומר, נקלטתי בביוץ הראשון שהיה אחרי הפסקת הגלולות).
אם את מניקה, יש כאלה שלא מבייצות עד שלא מפסיקות להניק או שמפחיתות הנקות, והמחזור הוא בהתאם.
אצלי ההפסקה הייתה חלקה, ללא דימום או כתמים.
חזק!! ואם זכרוני אינו מטעיני - גם נכוןבת נוגה
בקשר למשחה לתנוקתדבי חיהאחרונה
התופעה הזאת, כמה שנשמעת מוזרה, היא קיימת. לאחיינית שלי זה קרה, והרופאה אמרה שבגלל כמות גדולה של משחה שאמא שלה מרחה לה (משחה להגנה מתפרחת חיתולים). אכן, היא מרחה משחה והמקום נפתח. לא שמעתי שהיו לה בעיות מיזה.