לפני שאני מתחילה את הסיפור,קודם כל תודה רבה להקב"ה,על שליחיו הטובים,בעלי היקר,הורי הדולה שלי-שרה,(מוכרת יותר בתור שרון ניב,היא חזרה בתשובה ושינתה את שמה לשרה.)

המיילדת האחיות וכו'..

בשבת פרשת שמות,שבוע 41 ביקשנו מהורי שיבואו אלינו שאם נלך ללדת הם ישמרו על הגדול/קטן

וכמובן הם הגיעו עם כל האוכל..שאני חס וחלילה לא יעבוד קשה.

בכ"ג טבת (09.01.10) ב 2 בלילה אני מרגישה צירים בבטן (וזה בא בגלים,הולך וחוזר)

הערתי את בעלי ואמרתי לו שיש לי צירים,בעלי ישר זינק מהמיטה והיה מאושר,ואמרתי לו מה אתה מבסוט?! שבת,לא רוצה ברית בשבת.

התחלנו לתזמן וכל 5 דק' ציר של 40 שניות בערך בסביבות 3 אחרי שעה של צירים החלטנו שעוד שעה אם זה ממשיך בקצב הזה ניסע לי-ם לכיוון הדולה שלי. בעלי רצה ללכת לטבול במקווה ואמרתי לו שילך עכשיו כי אי אפשר לדעת מה יהיה בבוקר,והוא הלך להעיר את אמא שלי מהקרוואן ליד שתבוא לישון עם הבן שלנו. בעלי לא הסכים שאני אשאר לבד. ואני הייתי מאוד עייפה וניסיתי לחזור לישון שכל 5 דק' הציר מעיר אותי. בעלי הלך למקווה כשחזר כבר מצא אותי על הכדור והתחיל לעשות לי עיסוי בכתפיים וברגליים. התחלנו להתארגן ליציאה השעה 4 וקצת ויש צירים כל חמש דק' כל ציר באורך דקה. התקשרתי לדולה שלי |(היה בינינו הסכם שאם זה בשבת אני מתקשרת והיא יודעת שתוך חצי שעה היא צריכה לחכות, ונאסוף אותה) ב 4:45 הגענו אליה,ב- 5 הגענו לביה"ח הר הצופים,איך שירדנו מהרכב קיבלתי ציר רציני אני נשענת על בעלי והוא מחבק אותי והדולה מאחורי עושה לי עיסוי בגב וחצי מחבקת אותי,התחלתי להיקרע מצחוק רק מלדמיין את הסיטואציה (אם מישהו רואה אותנו מהצד) עלינו במדרגות עד קומה 6, באמצע היו עוד כמה צירים ואני והדולה מקבלות את הצירים ופותחות מפרקים על המדרגות ואני מזיזה את האגן וכו'..

מגיעים לקבלה מיילדת מקסימה עושה בדיקת שתן,בדיקה פנימית וכמו שחשבתי אני בפתיחה 4 אני מבקשת חוקן והמיילדת אומרת שקודם נעשה מוניטור. ביקשתי מיילדת שתומכת בלידה טבעית,שאני לא רוצה אפידורל,ורוצה בע"ה ללדת בכריעה על הכסא.במוניטור לא ראו בכלל צירים ואז היא אמרה לי שזה מראה את הדופק שלי..וצריך עוד 20 דק' מוניטור.כבר לא יכולתי לשכב אז הביאו לי את הכדור,והדולה מורידה לי את התינוק עם לחיצות בכתפיים,ואני מקפצצת על הכדור,אנחנו נושמות ביחד ובעלי בינתיים הלך להתפלל ותיקין. שוב המוניטור לא כ"כ תקין כי אני לא בשכיבה וזזה המון,עליתי על המיטה לשכב על צד שמאל כדי שכבר ינתקו אותי מהמוניטור ואני אוכל לקבל חוקן. המיילדת אמרה שהיא יודעת שהכל תקין עם העובר אבל זה נראה כמו ירידות דופק ואם יגיע רופא הוא לא יסכים לשחרר מהמוניטור בקיצור לכסת"ח את עצמם.כל ציר בשכיבה עם המוניטור אני מושכת את הידיים לאחור כמו תליה הדולה שלי קשרה סדין למוט מאחורה.

זה ממש הקל על הצירים,המיילדת חזרה ביקשתי שוב חוקן היא עשתה לי בדיקה פנימית,פתיחה 6

השעה 7:00 החלפת משמרות נכנסתי לחדר 6 המדהים..עם חלונות ונוף משגע. נכנסה מיילדת חדשה ומקסימה שתומכת בלידה טבעית.ניתקתי את עצמי מהמוניטור.. והמיילדת שאלה מי ניתק אמרתי לה שאני שנמאס לי אני רוצה חוקן ומקלחת. והיא אמרה לי שהיא חשבה שאני רוצה ללדת. בקיצור קיבלתי סופסוף את החוקן המיוחל..איך שהיא סיימה ברחתי לשירותים והחלוק מאחורה היה פתוח הדולה שלי רצה אחרי עם סדין אבל אני כבר הייתי בשירותים מאושרת..

אחרי החוקן נכנסנו למקלחת עם הכדור,המים עשו לי טוב,וכמובן גם הדולה המקסימה שלי,לא יודעת איך הייתי עוברת את הלידה בלעדיה. המיילדת נכנסה למקלחת ואמרה בנימוס שאין מספיק מים בכינרת..אז יצאנו ועליתי למיטה בעמידת 6 שאני שמה ראש על הכדור ונחה בין ציר לציר. ככה העברתי עוד כמה צירים חזקים עם נשימה והוצאת קול נמוך.ביקשתי גז צחוק כדי שאנשום טוב יותר בעלי החזיק לי את הגז צחוק ונשמנו ביחד..

המיילדת רצתה לבדוק פתיחה אז נשכבתי בעזרת הדולה שלי על צד שמאל עם רגל למעלה על רגלית והידיים מתוחות מאחור (לפתוח את הסרעפת) המיילדת בודקת פתיחה 7 השעה 8:45 ממש התבאסתי חשבתי שאני כבר בפתיחה מלאה הדולה ובעלי מנסים לעודד אותי שאני קרובה ובקרוב אני אחזיק את האוצר שלי וכו'..בעלי הוציא לי את רשימת האנשים שרציתי להתפלל עליהם.

התחלתי להרגיש יאוש (של שלב המעבר) והמיילדת אומרת לי תלחצי כמו לקקי,אמרתי לה שאני לא מרגישה צורך ללחוץ ואני לא לוחצת לפני פתיחה מלאה. וגם לא נח לי בשכיבה,והיא הציעה את כסא הלידה,בעזרת הדולה שלי ועידודים ותמיכה מבעלי הצלחתי לרדת לכסא הלידה,וישר הרגשתי צורך ללחוץ המיילדת אמרה שאני בפתיחה מלאה ושאני אלחץ שוב כמו לקקי,אמרתי לה שאני לא לוחצת כמו לקקי ועשיתי את הנשיפה הבלומה כמו שהדולה שלי לימדה אותי,המיילדת הייתה בהלם תוך 2 דק' האוצר היה בחוץ המיילדת אמרה לא ללחוץ ונשענתי על הדולה שלי שתמכה בי מאחור ונשמנו ביחד נשימות מהירות במקום ללחוץ,כל הגוף יצא והחזקתי את האוצר שלי. המיילדת שאלה אם אני רוצה לחתוך את חבל הטבור לא רציתי. שקלו את האוצר 3.855 בלי עין הרע, השעה 9:00 בבוקר (רבע שעה אחרי פתיחה של 7)עליתי למיטה והנקתי אותו. הדולה נטלה לי ידיים ובעלי נטל ידיים לתינוק,ועשה קידוש הדולה הכינה לי כוס תה מתוק,והביאה עוגת שוקולד. בעלי עשה בציעה על החלות שהבאנו מהבית (הכנתי ביום שישי) ואכלנו ארוחת בוקר שבת ואני מאושרת אומרת לכולם תודה וכמה שאני אוהבת אותם.

הדולה קילחה אותי והורידו אותי למחלקה לחדר נעים ליד חלון.הדולה חזרה הביתה (שעה הליכה)

חיכינו כבר למוצ"ש איך שהגיע מוצ"ש ישר התקשרתי להורי ואמרתי לאבי שהוא הסנדק,חצי שעה אחרי שבת הם כבר היו אצלנו בביה"ח עם הגדול שהתלהב מהתינוק היה ממש מרגש.

תודה למי שהגיעה עד לכאן לידה קצרה של 4 שעות,סיפור ארוווך.

ממליצה בחום לקחת דולה,וללמוד איך ללחוץ נכון בצירי לחץ וכמובן להתפלל על שליחים טובים.