שרשור חדש
ויטמין D3 לתינוקות?מישהי נותנת?נונה
כן, זה חשוב אוד לחיזוק העצמות שלהם!שירשור

אם כי יותר מידי גורם לרככת עצמות

 

נותנים על הלשון פעמיים ביום מיום הלידה עד גיל שנה.

וזה ממש טעים להם.

איך לתת להם?עם החלב?או לטפטף לפה?כמה טיפות?נונה

בס"ד

תודה רבה

עד כמה שזכור לי-קרמבו

ההוראות הן שתי טיפות ליום. אני מטפטפת אותן מהבקבוקון ישר לפה.

 

התינוק שלי התלקק עם זה...יאמי

 

נתתי לו בשעה שהוא היה הכי לא רגוע, וזה הרגיע אותו, ב"ה. (רווח כפולחיוך)

גמאני תמיד טפטפתי לו ישר לפהאהבה של אימא

אבל אז רופאת ההתפתחות אמרה לנו לא לעשות את זה כי אם תיפול לו לפה עוד טיפה אחת שלישית - זה מאוד לא טוב....

 

מאז אני מטפטפת על המוצץ ומביאה לו...

נשמע מסובך לטפטף על המוצץ, לא?נונה

בס"ד

איך את עושה את זה?זה לא מחליק?

 

אני נותנת להם עם כפית במקלחתפצקרשת

יש לי כפית פלסטיק קבועה שנשארת במקלחת בשביל זה.

ככה אני לא צריכה להיזהר שהבגדים לא יתלכלכו.

(בעיקר כשמגיעים לשלב הברזל זה מבאס שהבגדים מתלכלכים)

באמת מבאס!!אהבה של אימא

עכשיו אנחנו צריכים להתחיל לתת לו ברזל, אז באמת זה רעיון טוב לתת במקלחת!! תודה על הרעיון =)

 

אגב, מה זה בדיוק כפית פלסטיק? חד פעמית? או משהו אחר? גם כשמתחילים מוצקים צריך לתת עם פלסטיק?..

בשמחה (-:פצקרשת

הכפית שלנו לא חד-פעמית. מאיפה באמת היא צצה אצלנו? נראה לי שדווקא פילחתי אותה מאחד המשחקים של הילדים, שהייתה בו מערכת כלי הגשה מפלסטיק (-: אני לא יודעת אם 'צריך' פלסטיק (אגב בהתחלה מומלץ רק לתת לתינוק ללקק לך מהאצבע), פשוט לי נראה שלא נעים לקטנטנים מתכת קרה בפה...

צריך להיזהראהבה של אימא

שלא יחליק, חחח כן, זה דורש ריכוז, ועוד תוך כדי הוא בועט בי בהתלהבות חושף שיניים

אבל בינתיים אני מסתדרת עם זה...

 

כפית פלסטיק זה פתרון לא רע =)

אוי!מישהי123

מה זה יכול לגרום?

זה קורה לי מידי פעם...

האמת שאין לי מושג..אהבה של אימא

אולי היא סתם הלחיצה? אני לא יודעת... אבל מעדיפה להיזהר =)

תחשבי שצריך לתת שתי טיפות, אז עוד טיפה אחת זה תוספת של עוד חצי מהכמות שצריך...

 

בכל מקרה, אם הכל בסדר אז אל תדאגי

 

בטח הבנות שמבינות יותר יידעו להגיד מה הסיבה...

ממה שהבנתי מרופא הילדים שלי כדי שייגרם ממנת יתרחמסה עלינואחרונה

צריך בערך בקבוק ליום... (קצת הגזמה אבל לא רחוק משם).

כל תוסף תזונה באשר הוא עודף ממנו יכול לגרום נזק לכבד, קיבה, כליות וכו'.

לכן תמיד ממליצים למבוגרים לא לקחת סתם תוספים בלי בדיקות דם.

אם פעם אחת טפטפה טיפה לא יקרה כלום מן הסתם, מצד שני הרבה פעמים הטיפות נוזלות החוצה מהפה ואי אפשר לדעת כמה קיבלו.

 

 

אצלי היו נופלות לפעמים 2 טיפות עודף, אבל זה היה פיצוי על השבוע שלא קיבלו..צוחק

ממליצה כן לתתיעל -ND

מועיל, לא מזיק, לא יקר ואין לך משהו אחר, שתוכלי לתת במקום

צידנית(שומר קור וחום)לחלב אם, מישי מכירה?נונה

בס"ד

אני רוצה לקנות כזאת בשביל הפעמים שאצא איתה,

וגם חשבתי להיעזר בזה אפילו כשאני בבית שלא אצטרך לחמם כל הזמן..

אני רוצה כזאת ששומרת כמה שיותר להרבה שעות.

תודה

יש פשוט מקלקרעצמאית בשטח

קונים בכל חנות למוצרי תינוקות.

הוא מתאים לבקבוק צר וארוך, לשמירה על חום/ קור.

נראה לי שיכול להיות להיות טוב לשקית חלב שאוב.

 

שווה לבדוק קודם.

מישהי שהשתמשה ומרוצה??נונהאחרונה
אני צריכה להגביר את החלב ולא מצליחה...רות.

מה עושים???? מבולבל

 

אני לוקחת כדורים של סופר חילבה, ביו מילק ושפע מילק.

משתדלת לשתות הרבה.

 

מתחילה להתייאש...

את ישנה?טוזי

שאלה מצחיקה לאימא טריה צוחק

 

אבל אחד הדברים הכי קריטיים לייצור חלב זה שינה מספקת...

 

את כותבת שאת שותה שזה גם מ-א-ו-ד חשוב. מה עם אכילה? מאוזנת? בריאה? עד כמה שאת יכולה?

 

בהצלחה! חלב בשפע בעז"ה

את מוכנה לתת עוד פרטים?פצקרשת

בן כמה היונק?

מה גורם לחשוב שיש בעיה בכמות הנוכחית? בעיות משקל? יובש בחיתולים? עצבנות?

מה דפוסי היניקה שלו? יונק לפי דרישה? כמה פעמים ביממה בערך? איך מתנהלת תחלופת הצדדים?

כמה זמן את כבר לוקחת את הכדורים הנ"ל?

עוד נתונים חשובים?

אשמח לנסות לעזור מהמעט שאני יודעת.

כמו שכתבו לך חסרים עוד פרטים.יפעת1

את צריכה לנוח במקביל,ואת יכולה לנסות לתגבר עם שאיבות בין ההנקות.

אבל הכי טוב זה להניק כמה שיותר,זה המייצר חלב הטוב ביותר.

עונה לשלושתיכן...רות.

קודם כל תודה!

 

הקטנה בת שבועיים וחצי, נרדמת יחסית מהר בהנקה (לפעמים אחרי 10 דק' בערך). ברגע שאני מניחה אותה או ממש כמה דק' בודדות אחרי, היא מתעוררת ורעבה...

היו לי כמה ימים שהיא הייתה מאד לא רגועה, כל הזמן בכתה כשהיא לא הייתה עלי, וברגע שהתחלתי לתת תוספת של מטרנה, היא מיד נהייתה יותר רגועה.

שכחתי לכתוב בהודעה שאני משתדלת לשאוב 2-3 פעמים ביום.

ו... עוד לא שקלתי אותה, אינלי מושג כמה היא שוקלת עכשיו..

 

טיטולים היא עושה בערך 2 יציאות ביום ו4-5 טיטולים רטובים.

 

אני מאד משתדלת לנוח כשהקטנה ישנה, לא תמיד מתאפשר לי לנוח הרבה.

אני משתדלת להניק אותה במיטה כשאני נחה, אבל אז אני לא כ"כ מצליחה לישון כי לא נוח לי ואני מפחדת עליה...

 

את הסופר חילבה והביו מילק אני לוקחת שבוע ואת השפע מילק מיום שישי.

ולצערי, אני לא אוכלת מסודר..

 

תוך כמה זמן בערך היא אמורה להתחיל לסדראת השעות של הארוחות???

 

בגדול נשמע בסדר,יפעת1

והיא עוד קטנטונת..אז סדר יקרה מאוחר יותר,תשקלי אותה ותראי שהיא באמת עלתה במשקל.

ותנסי מנשא יעשה לך קל בחיים.

את חייבת לדאוג לעצמך לאכול מסודר ולנוח יותר!

יש לך עזרה ממשפחה או אפילו בייבסיטר בתשלום!

אם את מהאיזור שלי אשמח לעזור!

 

היא לא מוכנה מנשא וגם לא מוצץ...! רות.

יש לי בייביסיטר אחרי הצהריים ל2 הבנים שלי..

 

ועד כמה שאני זוכרת, אנחנו לא גרות באותו איזור. תודה! חיוך גדול

 

ותודה על העזרה!!

אז ככה:פצקרשת

"ברגע שאני מניחה אותה או ממש כמה דק' בודדות אחרי, היא מתעוררת ורעבה..."

זה בסדר גמור. מנגנון מוכר של תינוקות. יחלוף בע"ה תוך כמה שבועות. עד לפני שבועיים וחצי היא הייתה מחוברת אלייך נון-סטופ, ולאט לאט היא לומדת להיפרד לזמנים קצרים, וארוכים קצת יותר, וארוכים עוד יותר... שמעתי לא מזמן בהרצאה שחלב אנושי הוא דל-שומן יחסית לחלב של חיות אחרות, ויש לזה סיבה אבולוציונית: בניגוד לגורים של חיות אחרות, גור-אדם הוא מאוד מאוד חסר אונים - לא יכול ללכת לבד, לברוח מאויבים, לא יכול להיאחז מעצמו באמא שלו וכו'. לכן הוא זקוק בטבע להגנה אקטיבית: הוא צריך שאמא מעצמה תרים ותצמיד אותו אליה ותישא אותו. על כן התזונה שלו בנויה כך שבשבועות הראשונים לחייו הוא יזדקק להזנה כמעט בלתי-פוסקת, וכרווח משני הוא יהיה מוגן בידיים של אמא (-: אז היום ב"ה אנחנו לא חיים בג'ונגל, אבל הצורך הזה לאכול בתדירות גבוהה עדיין מגן על הילד מסכנות של ממש. אחת מהן היא מוות בעריסה, למשל. תינוק רך שיונק לא יירדם עמוק מדי. ככה זה עובד.

 

למה את שואבת? את צריכה את זה כי את יוצאת ללימודים או משהו? אם לא הייתי דוחה את זה קצת עד שמשק החלב יתייצב. במיוחד שנשמע שזה לא הכי קל לך. זו גם עבודה טכנית (לשטוף בקבוקים וכו'), ושלושה שבועות אחרי הלידה את אמורה בעיקר לנוח. ההמלצה הרשמית היא לא לשאוב ולא לתת בקבוק ומוצץ עד גיל שישה שבועות (כמובן שגם אז לא חייבים).

 

מצב הטיטולים שתיארת נשמע לי קצת גבולי. לא בהכרח בעייתי אבל כדאי להישאר עם עין פקוחה. אני מציעה שתשקלי אותה כשתוכלי ותראי כמה עלתה מאז השחרור. אאל"ט אם יוצא משהו כמו 150 גר' בשבוע זה בסדר ואפשר להירגע. אם פחות מזה - כדאי לפנות ליועצת הנקה. ייתכן שיש בעיה קלה, וזה בדיוק הזמן שעוד קל לתקן, לפני שההנקה מחליקה במדרון חלקלק.

 

אני מסכימה עם יפעת שחשוב שתנוחי ותאכלי טוב, אבל מדגישה שזה חשוב בשבילך, האמא של הילדה הזאת. את חשובה, והכוחות שלך חשובים, והבריאות שלך חשובה. כל מי שאת יכולה לגייס לעזור לך - גייסי. גם תמצאי לך משהו שנוח לך לנשנש ולא מצריך הרבה טרחה. שקדים ואגוזים למשל זה נפלא. אבל שימי לב שלכלך זה אין הרבה משמעות להנקה. ההיסטוריה הוכיחה אינספור פעמים שגם נשים מורעבות (אלא אם כן הגיעו לרמה קיצונית מאוד שאפילו השיער והציפורניים נושרים מרוב חסרים בגוף לא עלינו) הניקו את בניהם מכל טוב. חלב אם הוא פלא, והוא מגיע בכמות שצריך גם כשאת לא אוכלת מאוזן. מהבחינה הזאת - הסירי דאגה מלבך.

 

ולשאלתך תוך כמה זמן היא אמורה להתחיל לסדר את השעות של הארוחות - אנמי מזכירה שאמור זה בסך הכול שם של דג, ומציעה לא לחכות בחודשים הקרובים לשום 'אמור'. לא מתי היא אמורה להתהפך ולא מתי היא אמורה לישון ארבע שעות. חודשים ראשונים עם תינוקת הם בלבלה אחת גדולה. בע"ה כשיגיע הזמן - את תראי את זה קורה מול עינייך. הכול בעתו ובזמנו.

 

ואם נשמעתי קצת כמו יוקטנה - זה כי אני מקווה שהיא כבר בחופשת לידה, ומחליפה אותה ליתר ביטחון (-:

סליחה על כל שגיאות ההקלדה וה-? שצצו להם...פצקרשת
אני עם פצקרשתחיפושית אדומה

אני גם חשבתי שאין לי מספיק חלב, ולקחתי טיפות להגברת חלב. לא יכולתי לסבול את הריח של החילבה אז על זה וויתרתי.

עשיתי גם כל מיני ניסויים על סדר ושעות ההנקה כדי שהיא תאכל כמות מספיקה בכל ארוחה, (למשל, במשך 3 שעות להניק רק מצד אחד, ואז הצד השני מספיק להתמלא, או להאכיל כל שעתיים כל פעם מצד אחר, עד שהגעתי חזרה להמלצה של היועצות - להניק כל פעם משני הצדדים) ועדיין היא רצתה רק לינוק ולינוק והיתה מתעוררת בקלות.

 

כשגילינו בחסדי השם את המנשא, היא הייתה נרדמת בו להרבה יותר זמן, ואני התחלתי קצת לנשום ולעשות עוד דברים בבית חוץ מלהניק.

אבל מבירורים ושיחות עם עוד אמהות גיליתי שיש תינוקות שפשוט ככה הם.

 

תתנחמי בזה שהעובדה שהיא יונקת הרבה תגרום לכך שבהמשך יהיה לך הרבה חלב - כי ההנקה היא מגביר החלב הטוב ביותר!

 

עוד משהו קטן: אני יכולה להגיד לך שאחרי מעקב, אמנם לא מדעי אבל שארך לא מעט זמן, גיליתי שנס קפה מגביר לי את החלב. את יכולה גם לנסות יאמי (מאז אני מקפידה כוס נס אחת ביום...)

 

 

 

 

חייבת לייבש אותך...קפה זה דבר מייבש מאודדבי חיה

ראיתי בחוברת של קופ"ח שעל כל כוס קפה / תה עם קפאין, הגוף מפסיד 2 כוסות מיים!!!

מעניין שראית קשר. אולי פשוט נהיית יותר עירנית והצלחת לעקוב יותר בשפיות...חושף שיניים

 

אומרים שבירה מגבירה חלב, ואין לי מושג אם זה נכון. אבל מה שבטוח שזה טעים.

 

בירה זה טעים? בעע אני לא סובלת את זהאביוס

אין לי עצות חכמות, רק לאחל לך שבע"ה תצליחי להגביר את ייצור החלב שלך ותניקי בשמחה ובאהבה!!

ועוד משהו לרות.חיפושית אדומה

לגבי זה שהבת שלך לא אוהבת את המנשא.

גם הבת שלי בכתה בפעם - פעמיים הראשונים שניסתי לשים אותה במנשא. ואז התייאשתי ורק כעבור חודש בערך ניסיתי שוב - והפעם לא וויתרתי, וגם עשיתי את זה מיד אחרי האוכל כשהיא בוודאות רגועה. ואז, גילינו, אני והיא, ושדווקא נעים לה בפנים. מאז היא הייתה נרדמת רק ככה וישנה למשך יותר משעה כל פעם, לפעמים יותר משעתיים.

ואז היו מרווחים מספיק גדולים בין ההנקות ובכל הנקה היא קיבלה מנה משביעה.

 

אז אני ממליצה לנסות שוב את המנשא, וכשהיא רגועה.

ב"הצלחה!

כן, ובטיפת חלב אמרו לי שנענע מייבש חלבחיפושית אדומה

ויש לי חברה שחופשי שתתה נענע ולא היה לה ברוך השם חוסר בחלב...

אז כנראה שזה אינדיבידואלי מה מייבש חלב.

 

זה נכון שקפה גורם לאיבוד מים מהגוף, כי הוא מגביר את ייצור השתן, אבל זה לא אומר כלום על איך הוא משפיע על מנגנון ייצור החלב. יכול להיות שזה אפילו עובד אותו דבר, ימים (והחוקרים) יגידו...

 

בכל מקרה - אני לא הייתי שותה הרבה קפה לפני כן, והתחלתי לשתות פעם ביום רק בשביל הגברת החלב. בימים שאני לא שותה את הקפה היומי - אני מרגישה שקצת חסר לי חלב...

נסייעל -ND

לשתות בירה (אפשר גם בירה מתוקה!)

תקפידי לשתות כוס תה חם לפני כל הנקה

חשוב גם לבדוק את התזונה שלך, אם אין שם משהו שמקטין זרם החלב

במקרה ולא יעזור - ניתן להגביר זרם החלב בעזרת הומאופתיה

סליחה על ההקפצה...רות.

אם אני שואבת בזמנים לא קבועים, זה גם מגביר את החלב??

אני חושבת שכןaima

זה מראה לגוף שיש דרישה.

למיטב ידיעתי כןבונים מגדל

אבל הבנתי שאם את רוצה להצליח לשאוב הרבה, אז זה יותר טוב לשאוב בזמנים קבועים.

חוץ מזה, כדאי גם לנסות לשאוב במקביל להנקה או משני הצדדים ביחד עם המשאבות המתאימות. לי זה חסך המון זמן...

כן,כל העניין זה כמה שיותריפעת1

"ביקוש" לחלב ככה זה מגביר את כמות החלב.

תודה לכולכן..!רות.

ויהי רצון שכבר יהיה לי מספיק חלב גם בלי לשאוב ולקחת כל מיני תוספי מזון...

 

אמן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אמן! מאחלת לך בע"ה שפע של חלב.יפעת1
אל תהיי כ"כ בטוחה שאין לך מספיקaimaאחרונה

אם היא נולדה במשקל קטן במיוחד אז אל תתיחסי למה שאני עומדת לאמר.

 

אל תהיי כ"כ בטוחה שאין לך מספיק

את לא שקלת אותה אבל היציאות שלה נשמעים בסדר. הדבר היחיד שהיא מתעוררת מהר אחרי האוכל.

 

אם היא נרדמת לפני שהיא סיימה לאכול (מתעוררת אחרי כמה דקות). תנסי להחליף לה טיטול שתתעורר ותסיים ארוחה.   תנסי לכוון אותה לארוחות מלאות יותר וליותר מרווח בין הארוחות. 

תנסי לא לשלב עם מטרנה. כי עדיף שהיא תדרוש את החלב מאשר המשאבה.

מטרנה אוכלים יותר מהר כי זה מבקבוק לכן יכול להיות שהיא פשוט קבלה יותר אוכל לפני שהיא נרדמה. ולכן היתה רגועה יותר.

 

רציתי להודיע שיש סוף לבחילות!!! לא להתייאש חברות!טריונת

שלום, זו שוב טריונת...

החדשה בפורום...

(למרות שאני כבר מרגישה די וותיקה...)

אז זהו, חזרתי רק כדי לעדכן ולבשר ש...

בשעה טובה נגמרו בחילות הבוקר ושלל ההקאות!!!

עכשיו אני בשבוע 18 (קצת הרבה אחרי תחילת השליש השני),

ובכל זאת היה שווה לחכות, להתפלל, לקוות ולהאמין שהבחילות האלו יגמרו מתישהו...

למרות שזה היה מתיש ומתאגר לא פחות...

נסיעה יומיומית בטרמפים חוצי-ארץ, מהישוב- החור הקטן שלנו- ללימודים בעיר הגדולה, וחוזר חלילה...

יומיום הקאות בטרמפים, יומיום שקיתאחרי שקית  נשלפות בדממה, באלגנטיות, כדי שאף אחד "לא ישים לב",

כדי להשלות את עצמי שרק אני יודעת, ובטח מסביב כולם ישנים בטרמפ...

יומיום הייתי סופרת לעצמי- כמה פעמים הקאתי היום? כמה פאדיחות חדשות קרו לי בטרמפים עם השכנים?

כבר הכרתי את כל פחי הזבל במרכז העיר, וכבר זכרתי בדיוק מתי נזרקה כל שקית ולאיזה פח בפינת הרחוב...

אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל זה כל כך מצחיק אותי עכשיו- כל הסיטואציות ההזויות האלה...

פתאום זה נראה כאילו זו הייתה תקופה כזו קצרה (יותר מארבעה חודשים!), ובכלל לא היה כל כך גרוע...

אז זהו, ב"ה שגם זה מאחורינו!!!

ובע"ה שיהיו רק שמחות לכל עמ"י תמיד!

והמון בשורות טובות, ישועות ונחמות!

אהה, ושאלה אחרונה לסיכום- שבוע 18- נחשב חודש רביעי או כבר חמישי??? איך סופרים את השבועות לפי חודשים? אני לא מצליחה להבין בזה כלום...

תודה ענקית לכולכן, חברות יקרות ואהובות!!!

ערב הכי שמח שיש!!!

 

נחמד שזה נגמר סוף סוףאנונימי (פותח)

מעכשיו שיהיה הריון קל ובריא!!!

חודש חמישי מתחיל בשבוע 19.. ממש אוטוטו!א.א.ק
שמחה לשמוע שעבר..יפעת1

ועכשיו את צוחקת על זה..אוי השיכחה ב"ה.

מאחלת לך המשך הריון קל ארוך ומשעמם!!!!

חודש חמישי 19-24

חודש שישי24-28

חודש שביעי-28-32

חודש שמיני 32-36

חודש תשיעי 36-42

 

אהבתי שחודש תשיעי נספר עד שבוע 42aima
איזה כיף! לגבי החזרה לנורמה של אכילה-עין האמונה

מוכר כ"כ, גמני הייתי עם ההקאות עד שבוע 18- שזה בעצם שבוע שעבר..

 

הצעה: לוקח לבטן שלי זמן להתרגל חזרה לרעיון של לאכול. אני לא יודעת כמה אכלת בחודשים האחרונים אבל אני ממליצה בחום לחזור לשגרה לאט לאט- לאכול הרבה ארוחות קטנות. אני למשל הייתי אוכלת משהו כמו כל שעתיים וחצי/שלוש- אבל כל פעם יוגורט/ירק/משהו אחר בקטנה..

תעזבי לספור שבועות לפי חודשים, זה לא הגיוניפצקרשתאחרונה

התל"ם שלי ג' באב, אז בג' בתמוז אני מתחילה תשיעי, ג' בסיוון שמיני וכו וכו,

וממש לא איכפת לי אם זה יוצא כשמיתחלף גם שבוע או לא!

שאלה לגבי שתיה בלילהmoriayi

שלום,

קודם כל  תודה!  אני נהנת מאוד לקרוא פה.

יש לי שאלה לגבי ביתי, בת שנה וחצי:

- היא שותה המון בלילה, יכולה לשתות עד 3-4 בקבוקים, כל אחד 250 מ"ל - זה יוצא כמעט ליטר, זה לא מוגזם?

אין בעיה בריאותית בלשתות כאלה כמויות לתינוקת ?

- היא שותה תה קמומיל (בלי סוכר) - אין בעיה בזה, נכון?  לפי ידיעתי הוא בלי קופאין.

 

תודה רבה

אולי תפני גם את השאלהיפעת1

למיכל יועצת השינה..

בגיל כזה בכלל לא צריכי לקום כל הרבה באמצע הלילה בשביל לשתות..

תתחילי בהדרגה להגביל אותה,להביא לפני השינה וישר בבוקר,

היא לא קמה גם עם טיטול ספוג?

היא בטח קמה בתוך בריכה...דבי חיה
נראה לי הזוי! כדאי גם להתייעץ עם רופא, לדעתי.יוקטנה
גם לנו זה ככה.להיות לאם

ואנחנו גילינו שזה לא קשור לכמות המים, אלא לכמות הפעמים שאנחנו מביאים את הבקבוק.

 

אז אנחנו שמים לו 40-60 CC כל פעם, במקום בקבוק מלא.

 

כי הוא יסיים את הבקבוק- כמה שנשים לו. אם נשים לו 250 הוא ישתה 250 ואם נשים 60 הוא ישתה 60.

 

ובזמנו אמרו לנו שדווקא יש בעיה אם זה. - צריך לבדוק שהיא מנקזת את הנוזלים נכון.

שזה יוצא ולא מתנקז לנוזלים בגוף כמו נזלת, אוזנים, ליחה וכו'.

 

היא לא מצוננת, דלקות אוזנים ושות'? אם כן יכול להיות שזה קשור.

 

 

ותה קוממיל בעיקרון הוא מאוד בריא, בכמות כזו אני לא יודעת, אצלנו זה מים.

תודה על התגובות,moriayi

אז ככה,

היא אכן קמה בתוך בריכה, ואני חייבת להחליף לה באמצע הלילה, וזה גם לא תמיד מספיק...

לדעתי היא שותה בשביל להירדם, אין לה מוצץ, וזה משמש לה כמוצץ, בגלל זה כל פעם שהיא מתעוררת היא צריכה לשתות.

אנסה באמת להפחית בכל פעם את הכמות בבקבוק.

 

היא מצוננת קצת, לא כרוני, אבל אשים לב לזה, תודה רבה!

קמומילמומין אמא

תה קמומיל ממש לא מומלץ בכמויות כאלה

זהו תה מרגיע ואפשר להתמכר אליו כששותים יותר מידי

זה הידע שלי על תה קמומיל

שווה בדיקה

 

אני יודעת שאחד מהאחיינים שלי השתמש בבקבוק במקום מוצץ- אז נתנו לו ממש מעט מים

והוא פשוט היה מוצץ את הבקבוק על ריק

כמו מוצץ

קורץ

בהצלחה

ממש מענין,moriayi

אבל לא נראה לי שאפשר להתמכר מהכמויות שאני שמה לה, אני משתמשת בשקית אחת לאיזה יומיים,

וזה יוצא תה ממש בהיר, כך שלא נראה שזה בעייתי.

אבל תודה על המידע, איפה אפשר לבדוק את זה לעמוק ?

 

השבוע באמת התחלתי להביא לה חצי בקבוק כל פעם וזה די הולך טוב, היא כבר יומיים קמה יבשה (מה שלא קרה לה כבר כמה שבועות... ) ב"ה.

אז נראה לי שאנחנו בתהליך גמילה מתקדם... חיוך גדול

שיהיה בהצלחה שירה שירים
תודה תודה moriayiאחרונה

 

שאלהאנונימי (פותח)

יש לי תינוק מתוק בן 7 חוד' שיונק כמעט מלא,התחלנו להביא  לו מוצקים אבל הוא לא רוצה הרבה אוכל כמה כפיות קטנות וזהו וגם לשתות מים רתוחים הוא לא רוצה כי הוא לא יודע לשתות מבקבוק וכבר  קשה לי להניק כל היום...

וכן גם מטרנה גם הוא לא רוצה.

הבו לי עיצות איך אני מפחיתה בהנקה וגורמת לו לאכול יותר מוצקים קשה לי כבר.......

נסי להביא לו עם כפיתיפעת1

מטרנה/דיסה/חלב אם.

אם רק התחלת את המוצקים,אז תני לזה עוד קצת זמו עד שהוא יתרגל וזה יחליף ארוחה.

רק בסביבות גיל 9 ח' עד שנה זה מחליף ארוחה.

בקבוק את יכולה לנסות עם חיתול בד מעל פיטמת הבקבוק.

או שמישהו אחר יתן לו ואת לא תהיי בסביבה.

יפעת מה העניין של החיתול בד על הפיטמה של הבקבוק?נעמה ושירה
זה מזכיר להם את התחושה של יניקהיוקטנה
מעניין, מעולם לא שמעתי על זהבונים מגדל

זה לא מפריע ליניקה, כלומר לשתיה מהבקבוק?

ביניקה צריך ואקום, ובבקבוק נראה לי שלא, אבל איכשהו עדיין זה נשמע מפריע.

תנסי יוקטנהאחרונה
מה שיוקטנה אמרה,העתקתי ממנה יפעת1
tbh ממליצה לתת מים בכוס. אפילו כוס פתוחה.פצקרשת
תנסי כוס מעברחילזון 123

(זאת עם המכסה)

או אפילו כוס רגילה. תשימי לו טיפה טיפה מים ותני לו להחזיק או תחזיקי לו את ותראי לו איך שותים.

ניסית מוצקים שוניםבונים מגדל

באותה ארוחה?

אצלינו בהתחלה אפשר היה לסיים עם הבננה, אבל אם פתאום הצעתי תפוח למשל אז זה פתאום היה מעניין ועוד כמה כפיות נכנסו לפה...

 

בכל מקרה, ההגעה לכמויות לא מגיעה מיד. אני מבינה את הקושי בלהניק כל היום.

לחלב אם בבקבוק הוא כן מסכים? ניסיתם דייסות? אולי אחרי שיתרגל לבקבוק יסכים לשתות גם דברים אחרים.

אפשר גם להרגיל לבקבוק, אבל לפעמים זה תהליך שדורש הרבה כוחות בפני עצמו.

תרגיעו אותי ( מטפלת)איזה יום שמח

הבן שלי בן 7 חודשים הלך למטפלת היום,

אחרי שבדקתי והלכתי לבית שם וראיתי את הסביבה,

 

אבל...

 

הוא לא שתה מהבקבוק כלום!!  מגיל חודש הוא רגיל לשתות חלב אם מבקבוק ולוקח יפה מאד (עד לחודש האחרון)

פתאום הוא לא רוצה גם לא מכוס מעבר (לא ניסיתי עם חיתול בד משום מה...)

 

נס ששלחתי קצת בטטה מרוסקת שאת זה הוא אכל אבל זהו!!  מ 8 וחצי עד 3...

 

הקטע שכשחזרתי וראיתי את הבקבוק נתי לו והוא לקח ממש יפה, לא ברור...

 

מתעלמת מדברים אחרים שקצת מפריעים לי אבל בסדר...

 

מטפלת היא לא אמא  אישה

 

יש עצות בעניין??

שמעתי הרבה פעמים על תינוקות שמתעקשים לחכות לאמא.יוקטנה

והרבה שעות. אפילו כאלה שרק יונקים ולא אוכלים בכלל.

תסמכי עליו, לדעתי. 

זה מוכר וקורה הרבהיפעת1

תני לו להתרגל למטפלת,לאט לאט,וגם פעם הבאה תביאי יותר פירות וירקות..שיהיה ליתר ביטחון.

וואי גם הבן שלי עשה את זה... לבעלי...אהבה של אימא

הוא נשאר איתו כשאני לא הייתי - מעשר בבוקר עד 6 בערב, ואכל כל היום ארוחה אחת שהתפרסה למנות קטנות בכל פעם.... כשהגיע הערב הוא כבר בכההה ובכההה ובכההה עד שהגעתי, ולא היה מוכן לאכול :S

הוא לא בכה ב"ה...איזה יום שמח

מקוה שמחר יהיה טוב יותר...

מחר בע"ה יהיה טוב יותר.יפעת1
מוכר מאוד.להיות לאם

הבן הגדול שלי עשה לי את זה במשך שבועיים...

 

לא אכל כמעט כלום, ורק כשהגעתי ישר הנקה (עוד בבית של המטפלת)

 

אומרים שבסוף הם נשברים/מתרגלים....

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בסוף אני נשברתי... (ואני בבית עכשיו איתו ועם הבא אחריו)

היום הוא אכל ב"ה!!!!איזה יום שמח

ב 6 שעות אכל מנה וחצי

 

ואחרי שגילה את טעם התפוח המרוסק אכל תפוח שלם....

 

וכבר לא רצה בטטה

שמחה לשמוע..ב"ה.יפעת1
חחחחחח איזה חמודון!!אהבה של אימא

ברוך ה'

ב"ה! טוב לשמוע.בונים מגדלאחרונה
יום שלישי פעמיים כי טוב!!!!!!!יפעת1

איך אף אחת לא הזכירה לי?כמעט שכחתי.עצבני

מה שלומכן הריוניות יקרות?? ויולדות טריות?פרה

איך עבר עד כה השבוע?המום

תכנונים ודברים טובים להמשך השבוע..אוהב

מחכה לשמוע מכן.מיקרופון

שיפור בשינהאיזה יום שמח

ב"ה נכנסו למסלול של שינה טוב יותר בימים האחרונים בתקווה להמשך כזה...

 

עבדתי היום והבן שלי הלך למטפלת (ע"כ שרשור נפרד )

יש לי שאלה על העוברון שגדל לו אנונימי (פותח)

שבוע 26.

למה אני מרגישה תנועות יותר חלשות?

פעם הוא היה מזה שובב...

 

הוא נהיה מחונך יותר?

הבעיטות שלו עכשיו הרבה יותר עדינות.....

 

בכולופן יום מקסים לכולם!!!

בדר"כ לקראת השלישיפעת1

השלישי התנועות חלשות יותר,יש לו פחות מקום לזוז..

אבל תמשיכי לעקוב אחרי תנועות,ואם את חוששת לכי להיבדק.

 

שמחה לשמוע..יפעת1

המשך לילות רגועים ישנוני

ב"ה הוא חזר לתפקוד מלא חחחחאנונימי (פותח)אחרונה
ביליתי היום עם ביתי וחמותי ביום נהדרשמחה ואושר
איזה כייף!יפעת1
הבת שלי מסכימה להיות במינשארות.

ועכשיו ברגע זה, הצלחתי לתת לה מוצץ שנשאר אצלה בפה יותר מכמה שניות...

 

 

אני מקווה שעכשיו יהיה יותר קל להרדים אותה. היא נרדמת רק בהנקה או עם המוצץ החי שלה... קורץ

איזה יופי,מאחלת לך בע"היפעת1

שתצליחו.. אני קוראת לזה מוצץ אנושי פרה

הילדה ישנה בלול !!!! בזכותך ותודה למיכלmp4

לא שאלתי (אולי בגלל שלא היו בי כוחות לכך)

העלאת הנושא וקריאת המאמרים של היועצת נתנו בי כוחות מחודשים ואמונה שזה יקרה

אתמול הייתי ע"י הלול 45 דקות של חיבוקים ושירים ובכיות,

היום זה היה רבע שעה....

 

עד היום הייתי צריכה להרדים אותה במיטה שלי , וזה לקח המון זמן

 

תודה

תודה 

תודה

שמחה לשמוע...יפעת1

איך אני קשורה לעניין,את התודות תפני למיכל.

אפשר לשאול את מיכל עדיין?איזה יום שמח
את יכולה לשלוח לה למייל.יפעת1
אנ בתחילת שבוע 32 היריון שני ב"ה...גולנית

בס"ד...

מזמן לא כתבתי פה...

בכל אופן זאת בת...

יש לכן רעיונות לשמות?

אשמח לשמוע...

שמות! איזה כיף!!עין האמונה

אוריה, חנה, רוני, עדות, נעמה, ציון, שרה, לימור, מירב, איילת/איילה, שרון, בתיה, שני, עדי, נעה, תהל, שירה, מרים, הדס, נהורא, יסכה, נגה...

בשעה טובה!יפעת1אחרונה

איזה סיגנון שמות את אוהבת,מקורי תנכ"י,קשור לזמן שבו תלדי..

או סתם לזרוק שמות יפים?

קטע ממש מוזר!נונה

בס"ד

הילדה שלי בת שבועיים וחצי ב"ה, השאלה שלי היא כזאת:

כל הזמן היא מחפשת משהו בפה.

אקדים ואומר שאני שואבת לה חלב, מכיוון שאיני יכולה להניק.

היא כל הזמן מזיזה את הראש וותחת את הפה וכאילו מחפשת משהו "לתפוס" וזה לא רעב כי גם אחרי האוכל, כשאני מרימה אותה לגרעפס על הכתף, היא כביכול מזיזה את הראש שלה על הכתף שלי ופותחת את הפה שלה אוכלת את החיתול בד, או את מכניסה אצבעות לפה, אני ממש מתוסכלת כי ככה נרטים לה השרוולים וגם כי היא ממש לא רגועה עד שהיא "תופסת" משהו- ואיך אפשר כך להשתחרר מגרעפס כשהיא רוצה שוב פעם משהו בפה?

האם זה נורמלי?ההתעסקות הזאת סביב הפה והרצון העז לגרוי שם?

אשמח לתובנות מנשים שגם חוו את זה או יודעות מה ניתן לעשות..

מוצץ יש לה, של אוונט הרחב, אבל היא מהר מתעייפת ממנו ומוציאה..

סליחה שזה יצא ארוך

נורמלי רפלקס מולד.יוקטנה
אז לעודד את זה?נונה

בס"ד

אפילו אם זה השרוולים שלה או החיתול?או האצבעות?אני לא בעד אצבע בפה.. אבל זה ממש מרגיע אותה, יותר ממוצץ!

אולי פשוט המוצץ שיש לה לא מתאים לה?

יש לך אולי המלצה למוצץ?

תודה רבה!

גם לנו האוונט לא היו טובים כ"כ,פלפלתי

אז מצאנו במכולת את הפשוטים של טוליפס, והיא מסתדרת איתם די  טוב כי זה די שטוח למטה.

שמעתי שיש עוד סוג של נוק, שהם מותאמים לגודל שלהם. אבל עוד לא הגעתי להשיג אותם. הבנתי שזה אמר להיות בכל סופר פארם או משהו כזה.

אצלנו עברנו להכי פשוט!!להיות לאם

האלה מגומי של פעם....

 

זה מה שהוא הסכים! 

הבת שלך בסדר גמוריפעת1אחרונה

אפשר לנסות מס' מוצצים מחברות שונות,כל תינוק אוהב משהו אחר,

היא בשלב האורלי לפי פרויד ובודקת כל דבר דרך הפה.

מעון לתינוקות מגיל שנה בירושלים.ענת=)

ב"ה

שלום לכן.
אני מחפשת מעונות לבובה שלי.
[מתחילה להילחץ כי כולם דוחקים מהר מהר...]

שמעתי על מעון תפארת בבית וגן ביורשלים(בר'ח הפסגה)
מי שמעה עליו? 
מכירה אותו? (התנאסה בו עם ילדיה?)
אשמח לשמוע ממכן אם וידוע לכן על המעון(הוא קרוב לנו לבית.
ואם יש לכן רעיונות למעונות אחרים באזור שכונת בית-וגן אשמח לשמוע

{אומנם אולי הנושא מתאים יותר להורות, אך יבש שם.. אז פתחתי פה}
תודה לכן!פרח

שאלה קצת אישיתעין האמונה

ערב טוב לכולן

אני ובעלי ב"ה כבר מתחילים לחשוב לקראת שנה הבאה על איך לנהל את הזמן וההכנסות/הוצאות וכד'. אני כרגע בהריון ראשון ובע"ה אמורה ללדת ממש כמה ימים לפני תחילת הסמסטר הראשון של שנה הבאה (יעני, באזור סוכות). בעלי עובד השנה ב"ה, אך שנה הבאה ככל הנראה שנינו נהיה סטודנטים.

מתוך ניסיון ורצון להתאפס מראש ולתכנן את העבודה בשילוב התינוק בשילוב הלימודים, יש לי שאלה לאלה מכן שכבר מנוסות בעניין- ואני מקווה שזאת לא שאלה אינטימית/חופרת/לא שייכת/נכנסת לחיים האישיים

מבחינת עלויות- כמה זה יוצא בערך בחודש? מה זה כולל (טיטולים? אוכל? בגדים? לא יודעת?) מה הטווח?

כמובן שמי שתרצה לענות במסרישי, אני ממש ממש אשמח...

כמובן שזה משתנה מאחת לאחתארציה

דבר ראשון והכי חשוב- תינוק נולד עם לחם ביד! באמת ב"ה רואים הרבה ברכה עם התינוק

גם בברית בבריתה וגם אחרי זה.. במיוחד אם תהיי סטודנטית יש מלא מלגות...(איפה את גרה? בצפון יש מלגות)

ציוד תינוקות הוא יחסית יקר(מיטה עגלה וכו'), חוץ מזה הרוב יחסית זול אבל גם הוצאה שוטפת..

טיטולים יוצא בערך 100+ שקל בחודש.. בגדים עדיף לקחת מאחיות דודות חברות

ותמיד מקבלים בגדים בלידה.. אלא אם כן את ממש אוהבת לקנות בגדים ואז זה גם שטויות

בגדי תינוקות זה ממש זול.. (בשוק בכלל יש ב 5-10 שקלים בגדים)

אוכל- אם את מניקה.... בכיף עד גיל שנה את כמעט ולא מוציאה כסף.. וכשהם מתחילים לאוכל זה בקטנה...

את קונה עוד תפוח ובננה בשבוע..לא מרגישים.. אחרי זה זה כמו ארוחות קטנות.. תחשבי כמה את מוציאה לכם ותוסיפי עוד 10%. מטפלת או מעון זה 1000+ הכל תלוי מה תחליטי לעשות...

בהצלחה!!

רק לגבי האוכלבונים מגדל

אצלי זה ממש לא עוד תפוח ובננה בשבוע. יותר בכיוון של ביום.

אומנם הילדה כבר קרבה לגיל שנה, ועדיין לא נראה לי שזה כ"כ חריג. ההמלצות של טיפת חלב וודאי יסכימו איתי.

מה שכן, עד גיל חצי שנה אם התזונה היא מהנקה זה הרבה פחות רלוונטי. הטעימות שמומלץ להתחיל בגיל 4 חודשים זה באמת כלום יחסית.

במידה ותעזרו בתחליפי חלב, אמרו לי שזה בערך קופסה גדולה בשבועיים. אבל אני לא כ"כ יודעת מחירים של זה.

פתאום נראה לי שאני לא ברורה.בונים מגדלאחרונה

אז ככה.

כשמתחילים עם אוכל מתישהו מכניסים ארוחת פירות, וכשהילד באמת אוכל מגיעים לתפוח ובננה ליום, ולא לשבוע. וזה כן משמעותי בהוצאה הכלכלית.

ברור שאפשר להסתדר, ולא חייבים לקנות דווקא את הפירות היקרים וכו', אבל זה כן נכנס לתחשיב אחרי כמה חודשים של אכילה.

 

לפותחת השרשור. הבעיה היא שאני לא יודעת להגיד מחירים מצד האוכל, כי בכללי אנחנו משתדלים לחסוך וקונים במבצעים ומוותרים על משהו אם הוא יקר. (לצורך הדוגמא, בשבועות האחרונים דלעת עלתה משום מה כ20 ש"ח לקילו. אז ברור שהיא הוצאה מהתפריט. אבל זו באמת עליה מטורף במחיר.) היו חריגות בעקבות הפה הנוסף בבית, אבל השיקול דעת הופעל גם שם.

 

בכללי מוצרים שמוגדרים לתינוקות הם יקרים יותר, ולא תמיד מסיבה טובה. למשל בדייסות, מטרנה עולה הרבה יותר מB&D, ואין לי מושג אם זה מסיבה מעבר לשם. קיים פסטה/פתיתים לתינוקות של מטרנה שאין לי מושג מה עניינו ומעולם לא קניתי. בשלב כלשהו התינוק מצטרף לשאר בני הבית וכל עוד אוכלים בהשגחה אני לא מאמינה שצריך לקנות יותר מדי אוכל מיוחד בשבילו. אני כן משתדלת לבשל עם פחות מלח, ויותר בריא, אבל זה לטובת כולנו...

 

מניסיון של זוג סטודנטים-שירשור

זה מדהים לראות איך מאותו סכום מינימום שחיינו בדוחק לבד הוא הספיק פתאום לשלושתנו, אז אין לך מה לדאוג!

ההוצאות על תינוק זה מאוד יחסי בהנהגה שלכם.

חבילת לידה יכולה לעלות 3000 ויכולה לעלות גם 10000, זה תלוי ברמת הבזבוז.

אנחנו יצאנו ב- 5000 שקל עם הכל בכל כל ועגלה מאוד יקרה וחדר מעוצב ושטויות, החוכמה היא לקנות נכון ולא מחנויות כמו שילב שהן ממש יקרות.

בגדים זה יחסית בזול, תלוי אם את מגזימה וקונה מגולף ופוקס או קונה מטופי וחנויות מזדמנות.

בגד של תינוק נע בממוצע בין 15-80 שקל (במקרה הטוב).

אם את מניקה חסכת המון!! אני לא הנקתי, מטרנה לשבוע עולה 60 שקל, בגיל 4 חודשים בערך מוסיפים תוספת של עוד 16 שקל לשלושה שבועות, ממוצע אוכל בחודש זה 270 ש"ח.

אם את צריכה מטפלת אז זה גם כן תוספת תשלום לא קטן.

וטיטולים שמחליפים בממוצע כל 4 שעות אז זה בערך חבילה וחצי בחודש שחבילה עולה בערך 45-60 תלוי איזו חברה.

אני ממליצה לך להתפנק על הבגדים של האחיינים וילדי החברות, לקנות בגדים יפים במכירות טובות ועודפים.

לנסות להניק עד כמה שאפשר ולא להיסחף בעיצוב החדר ובעגלה.

ולא לעשות יותר מידי חישובים, תהנו ממנו עד בלי די, בורא עולם שולח כסף להכל!

 

מזל טוב.

לגבי ההתנהלותבונים מגדל

בטיטולים ותחליפי חלב כדאי לעשות סקר שווקים ולקנות במבצעים.

 

טיטולים לא מתקלקלים וזה יכול לחסוך המון.

חוץ מזה, לא לחשוש לנסות את הזולים יותר, זה לאו דווקא פחות טוב.

אישית אנחנו קונים 'טיטולים' כמעט מההתחלה, ב"ה זה לא גרם לפריחה כמו ששמעתי שקורה לחלק מהילדים, וזה באמת יותר זול משמעותית.

מדי פעם יש מבצעים של 3 ב100, ולפעמים אפילו מחירים זולים יותר.

במידה 2 (זה ממשקל 3 או 4 קילו, לא זוכרת בדיוק, בכל אופן מתאים להתחלה.) חישבנו פעם שהשתמשנו בערך בחבילה לשבועיים. בהמשך המחיר של החבילות זהה אבל כמות החיתולים בחבילה יורדת... (וגם צריך להחליף פחות, בדרך כלל)

 

לגבי תחליפי חלב, שוב אין לי ניסיון אישי כ"כ, אבל נראה לי שתאריך התפוגה הוא די רחוק, אז אפשר גם לקנות כמה חבילות קדימה כשיש סיבה טובה.

 

בכל מקרה, כשעושים 'סטוקים' בבית, כדאי לחשב ולא לקנות יותר מדי במידה הקטנה כי הילד גדל ב"ה. (למרות ששמעתי על טיטולים שאפשר להחליף.) תחליפי חלב א"א להחזיר לחנות, אם אני לא טועה. הוראה של משרד הבריאות, אבל נראה לי שהכמות שמשתמשים בה ידועה יותר.

מאיפה הגיעו הסימני שאלה??בונים מגדל
חייבת לפרוקשומרת סוד

אני בשבוע 10 (כמעט) ובסיום הלימודים (נשארו עוד שבועיים וחצי) ואני פשוט מיואשת!

אני לא מסוגלת להמשיך ללמוד ובטח ובטח שלא להכין שיעורים (חלק בלתי נפרד מהלימודים -גרפיקה)

אני שונאת שמרחמים עלי ובגלל זה ממש לא בא לי לבקש הקלות מהמרצים ובטח אני לא רוצה לשתף אותם במה שעובר עלי.

 

הבעיה שאני לא מסוגלת לעבוד בגלל. לא על השיעורים ולא בעבודות הבית.

איך שיורד הערב העייפות תופסת אותי לגמרי (כל היום היא נמצאת אבל בערב ממש מתישה)

אין לי מצב רוח לשום דבר והדבר היחיד שבא לי זה להקיא ולישון.

אין לי כוח לעוד ימי לימודים אני רק רוצה להתנתק המכל!!!!

 

מה עושים? ועוד יש הגשה מחרבוכה

בשעה טובה!!איזה יום שמח

מה עושים?

 

פשוט ישנים וישנים וישנים כמה שאפשר

 

ישנוני

 

לוקחים נשימה עמוקה עד סוף השנה,

 

איפה שאפשר מחפפים ואיפה שלא

 

העייפות תעבור לא לדאוג

חיבוק גדול!!יפעת1

מאחלת לך בע"ה המשך הריון קל,ארוך ומשעמם..

ושבסופו תצאי בידיים מלאות.

תפרגני לעצמך כמה שיותר מנוחה..ועוד שבועיים וחצי קטן עליך.

תאכלי הרבה ארוחות קטנות וצפופות..להימנע מבחילות והקאות.

ואם המרצים ייתנו לך הקלות בזכות ההריון,לכי על זה.

שיהיה בשעה טובהפרח

נשמה, קודם כל מזל טוב!!רות22אחרונה

זה רק בהתחלה את מרגישה עייפות. שליש ראשון של הריון...

אח"כ את לא תרגישי  כמו שאת מרגישה עכשיו. 

 

 

שיהיה לך בהצלחה!! חיוך גדול

 

אני רוצה תמיכה...ארציה

הבן שלי בן 9 חודשים בד"כ נרדם בהנקה.

היום ניסיתי וב"ה הצלחתי להרדים אותו ללא קשר להנקה.... אבל

לקח שעה... שהוא גם בכה די הרבה בשעה הזאת וזה פשוט קרע לי את הלב..

לא יכלתי לסבול שהוא בוכה ככה... הייתי לידו ליטפתי אותו..

בסוף הוא עמד במיטה ורצה שאחבק אותו אז פשוט חיבקתי אותו ואז הוא נרגע ונרדם

כואב לי עכשיו הלב כאילו אני לא בסדר... למרות שבשכל אני יודעת שזה בסדר...

אוייייייייאיזה יום שמח

הבכי הזה קורע את הלב!!!

 

את אמא מעולה, תשנני את זה לעצמך, רמקול

 

תראי איזה מסירות יש לך חופר

 

בעז"ה זה יעבור מהר מהר!!!

 

ישנוני

את מצויינת ונהדרת..יפעת1

יומיים שלושה כאו,ואת תהיי אמא מאושרת,ובנך כמובן הוא בן מאושר,שזכה באמא כמוך!

עזרת לו יופי בהתמודדות ובתהליךיוקטנהאחרונה

זה לא פשוט, אבל עזרת לו בחיבוק ותמיכה והוא לא היה לבד, וזה הכי חשוב. 

התפקיד שלנו זה לא להעלים את הקושי של הילד (בדרך כלל זה גם לא אפשרי), אלא לעזור לו להתמודד איתו נשיקה

בע"ה ובעזרת האהבה שלך, תצאו מחוזקים  

ציפורנים שנשברות להן..שיר מזמור

אני בחודש תשיעי ופתאום הציפורנים מתחילות להשבר לי..

אני לא מאריכה ציפורניים, והן בכ"ז מצליחות להסדק להן, בחלק הלבן של הציפורן

מישהי מכירה את זה? חסר לי משהו?

אני לא מקפידה על ויטמינים בהריון אבל כן אוכלת יפה (נראה לי)

יש תובנות?

בדר"כ זה חוסר בסידן.יפעת1

נסי לאכול יותר מוצרי חלב.

לי קבוע בהריון הצפרניים ממש חזקות..ואחרי הלידה חלשות בטירוף,כולל נשירה וכו'..

ולהחשף לשמש (צריך וויטמין D בשביל לספוג את הסידן)יוקטנהאחרונה
גמ"ח משאבות חלבפונצ'י

מישהי יודעת על גמ"ח משאבות חלב באזור ירושלים- גוש עציון- קרית ארבע?

די דחוף...

יש במודיעין גמ"חיפעת1

אביטל 0507293199

יד שרהבונים מגדל

חוץ מזה, אני מכירה גמ"ח בגבעת שאול, בירושלים. אוכל לברר את הפרטים, אם זה רלוונטי לך.

 

תודה לכל העונות, הסתדרתיפונצ'י
קרית ארבע יד שרה ספקטרה חברה שלי אומרת שהיא טובהנעמה ושירהאחרונה
אני מפחדתיראת

אני בשבוע 27 הריון שלישי לאחר 2 לידות הייתי בקורס הכנה ללידה של דבש מסלע עברתי בהצלחה קורס דולות אני דולה מתחילה הייתי בלידה היה מדהים ולפי חברה שלי עזרתי לה מאוד היו לי שתי לידות מדהימות עם אפידורל אבל אני עדיין מאוד מפחדת יש לציין שבלידה ראשונה היה לי חודש ירידת מים ושום לידה הפחד עצר אותי ולידה שניה הייתה לי פתיחה והצירים לא היו חזקים בכלל אבל צירים רק אחרי שנתנו לי אפידורל התחלתי להרגע והכל רץ אני לא יודעת מה לעשות אני מוצאת את עצמי חושבת על זה כל היום ובלילה חולמת על לידות 

את יכולה להגדיר מה מפחיד אותך?aima

חופר

החששות והפחדים מובנים מאוד,יפעת1

עם כל לידה אני מרגישה שאני יותר מפחדת..למה?!

כי אני יודעת יותר,מוסיף ידע מוסיף מכאוב.

מצד שני יש לנו כלים ב"ה,קחי גם את דולה להעזר בא חברה מהקורס או מישהי מקצועית יותר.

תעשי עיבוד לחוויות הלידה שלך ותנסי לראות מה תקע אותך,ואם האפידורל משחרר,אז נהדר תשתמשי בו כעזר.

בהצלחה! נשיקה

לגבי ירידת מים בלי ציריםיוקטנה

המיילדת שלי אמרה לי שאומגה 3 מחזק את הקרומים. 

היא אמרה לי את זה כשהייתי בשבוע 34, והתחלתי לאכול הרבה דג, בעיקר סלומון (אפוי, וגם מעושן). ואפילו לא כל כך הרבה - 3 פעמים בשבוע, נניח?

בקיצור - כמו שאת יכולה לקרוא למעלה בסיפור לידה - ירדו לי המים שניה לפני יציאת הראש! 

מתוך 5 הלידות האחרות שלי - 4 התחילו בירידת מים!!! 3 מתוכם בלי אף ציר! אני מרגישה שבלי ספק הדגים עשו את ההבדל. 

טוב לדעת אני גם ממליצה ליולדותיפעת1

שלי מהשליש השלישי אומגה 3,לחיזוק ומונע דיגאון אחרי לידה..ומפתח את מוח העובר..אז טוב לדעת שהוא עוזר בעוד דברים,תודה יוקטנה.

אבל שיהיה לידעיה כלליתיהודיה מא"י

דגים, אלו שמכילים כמויות גבוהות של אומגה 3, מכילים גם כמויות גבוהות של כספית. לכן ההמלצה היא לצרוך בהריון 3 מנות דג בשבוע, ולא יותר.

תודה על ההוספה החשובה.יפעת1
בקשר לפחדים.... אני לא גומרת לחשוב על זה....אנונימי (פותח)

ולחלום על זה!!!!

 

אין לי כבר משהו אחר לחלום עליו... תמיד זה שאני יולדת או בדרך ללידה..... ותמיד זה הזוי... כמו כל חלום!

 

והרבה פעמים זה גם מפחיד.............

 

והעצה של "לא לחשוב" לא עוזרת לי- זה חושב לי לבד...

 

נסי לעשות דמיון מודרךיפעת1

ולחשוב חיובי,במשך היום,לדמיין יחד עם התת מודע לידה חיובית,ושאת יודעת ויכולה ללדת עם או בלי משככי כאבים.

אם את באיזור שלי מוזמנת לטיפול אחד.

לכן יש משהו עוד יותר נהדר.... אומגה 3 צמחיתארציהאחרונה
משהו מעניין שמצאתי..א.א.ק

למי שמבינה אנגלית (זה בלי תרגום, סליחה..) אבל האנגלית מאוד פשוטה שם.

אשמח לשמוע מה דעתכן...

http://video.google.com/videoplay?docid=4052428020269668962&hl=iw#

מענייןמתנסה
סרט מצחיק ממש חילזון 123

והנה האתר של זה בעברית (שפת תינוקות)-

http://www.dunstanbaby.co.il/

 

אפשר תרגום?יפעת1
זה מישהיחילזון 123אחרונה

שחקרה ומצאה תאוריה שלפיה לתינוקות מכל העמים יש 5 צלילים ייחודיים שכל אחד אומר משהו אחר.

נגיד רעב, בטן, גרפס, חוסר נוחות וכו'

והיא מלמדת לזהות את זה.

גם המגישה שם קצת מצחיקה פשוט.

קישרתי בתגובה הקודמת גם לאתר בעברית של זה.

 

זה תאוריה מענינית אבל לא הייתי נצמדת לזה בקיצוניות.

שאלה והתיעצות לגבי הכנה ללידהrivki

 שלום! אני קוראת קבועה בפורום - זה מקום תומך ומחכים, אז החלטתי לכתוב בפעם הראשונה ולבקש עצות.

 

זה ההריון השני שלי, שבוע 27. אז אני כבר לא זקוקה לקורס הכנה ללידה שמספר על השלבים, אפידורל וכו' .עשיתי אותו פעם בבית חולים בהנחית מילדת.

 

אבל מבחינות אחרות אני מרגישה לגמרי לא מוכנה: נשימות, תנוחות שמקילות על הכאבים, תרגילים לרצפת האגן, תנוחות בלידה - או ששחכתי או שלא ידעתי כלום.

 

האידיאל שלי זה ללדת עם דולה, אבל כרגע אין לי תקציב לזה. איפה אפשר "להשלים את החומר"?  ספרות\סדנאות\אתרים ברשת - כל הצעה תתקבל בברכה.

 

לכתוב בגוגלזקנת השבט

שלומית רייפמן לויצקי או "תנועתיות האגן". ולעשות כל יום 20 דקות את התרגילים.

טוב לראות אותך (כותבת) ..... נעמה ושירה
להזמין אצל יפעת קורס מקוצר חיפושית אדומה

או אצל כל דולה אחרת שגרה באזור שלך.

שלום יקירה,יפעת1

ממליצה על פגישת הכנה ללידה חוזרת אצל דולה,

אם את מאיזור י-ם מוזמנת ליצור קשר.

יש גם דולות בסטאז' ומתנדבות לליווי,מאיזה איזור את?

תודה, אני מרחובותrivki

יש המלצות על מישהי מהאיזור?

אברר לך.יפעת1
יש לי כמה דולות בשבילך..יפעת1

הכנה ללידה חוזרת:

אדווה מרחובות  052-3644078 

מירב ענבל - דתיה -052-4322188 

 שרה בצוף - דתיה 052-8932585

בהצלחה!

תודהrivkiאחרונה
סיפור הלידה של צביה יוקטנה

 

בהריון של צביה הרגשתי טוב יותר וחזקה יותר מאשר בהריון של יואבי. שבוע 30, וכמעט אין לי כאבים בפוביס, וגם הצרבת אחרה יחסית להגיע. אני מייחסת את זה לביקורים הקבועים שלי במרפאה הטבעית ביצהר אחרי הלידה של יואבי, ובמקביל בשינויים שהצלחתי להכניס לחיי בעקבות מה שלמדתי שם.

בכל זאת, הצרבת כן מגיעה, ואיתה הלילות חסרי השינה. אני משתדלת שלא לאכול החל משעות אחר הצהריים, כדי להפחית את הצרבות בלילה, וזה בשילוב חוסר השינה מאוד מחלישים אותי. בשלב מסוים הייתי חולה במשך כמה שבועות ברציפות, ובשקילה אני מגלה שירדתי 2.5 ק"ג במהלך שבועיים בחודש תשיעי. אני רק רוצה לאכול כמו שצריך ולישון כמו שצריך.

במהלך אותה מחלה, התגלגלתי למיון נשים עם פעילות רחמית קלה. שבוע מאוחר יותר נפגשתי עם המיילדת שלי, שרה'לה, ואמרתי לה שיש לי הרגשה שאני לא אסחוב עד הסוף. שניה לאחר מכן אני מוסיפה שבעצם, אני זוכרת שכשאמרתי את זה בפעם האחרונה (בהריון עם אורי), ילדתי שעתיים לפני 42 שבועות מלאים!

ואכן, השבוע ה-37 מגיע וחולף, ועוד שבוע ועוד אחד... גם התאריך חולף ועובר, ומצב הרוח שלי מדרדר מסתם "קשה לי" להלך רוח ירוד מאוד וכמעט דכאוני. כמעט בכל רגע אני לא עושה כלום חוץ מאשר להמתין ללידה שתתחיל. אבל היא לא.

בינתיים אנחנו עוברים את התאריך של יום השואה, ושבוע מאוחר מגיע יום הזיכרון. השנה מציינים את יום הזיכרון יום מאוחר יותר (למעשה ה' באייר), על מנת שהטקסים לא יחולו במוצאי שבת, וערב יום הזיכרון חל ביום ראשון. עוד קודם לכן, בבוקר, בעלי עובר באוניברסיטה את הבחינה על התזה שלו בהצלחה גדולה. בערב אנחנו נפגשים בבית הוריו, וכולם הולכים לטקס של יום הזיכרון.

אחרי הטקס אני מבקשת מבעלי שנשאיר את הילדים אצל הוריו, ונסע לישון בבית. במהלך היום היו לי כמה צרצורים יותר מכובדים, ואני חוששת שהלידה לא תתפתח רק בשל העובדה שאנחנו אצל הוריו (יחד עם עוד שתי המשפחות של שני אחים שלו, ובסך הכל מליון שבע מאות עשרים וחמש אלף תשע מאוד ארבעים ואחת אנשים בערך, 90% מהם ילדים). לחילופין אני חוששת שהלידה תתפתח במהירות, ושלא נספיק לסוע הביתה ללידה. בעצם, הכי אני חוששת, שאני שוב סתם מדמיינת, ושההריון יימשך לנצח, כמו שאני מאמינה בסתר לבי.

אכן, הלילה חולף והבוקר מגיע. מדי פעם שוב ציר – האם הם באמת חזקים יותר? או שאני שוב סתם מדמיינת? אנחנו אמורים לחזור לבית של חמותי – הילדים שם, וגם טקס נוסף לפני הצהריים. אני מתקשה להחליט: האם לצאת לטקס? האם לשלוח רק את בעלי? בידיעה שייתכן שאקרא לו בחזרה שוב? האם כדאי שיחזור עם הילדים? כשמגיע הרגע האחרון שבו נוכל לצאת על מנת להגיע בזמן לטקס, אני מקבלת החלטה: נשארים. בעלי מתקשר להוריו ומספר שייתכן שהתחילה לידה, אבל אנחנו לא מתחייבים מתי היא תסתיים. "הילדים יהיו אצלכם לכל היותר שבוע!" הוא מבטיח.

אנחנו יוצאים לסיבוב הליכה ביישוב, וההרגשה נהדרת. כמו תמיד, בהליכה הצירים מתחזקים, ואני מקווה שהפעם, בניגוד לכל הטיולים האחרים שעשיתי בשבועות האחרונים, הם כאן על מנת להישאר. אני מרגישה שהם באמת חזקים יותר, ושכנראה באמת הלידה סוף סוף מתרחשת! זו פעם ראשונה לי שהלידה מתחילה בבוקר – מוזר!

אנחנו חוזרים, והצירים אכן ממשיכים. אמנם, לא צפופים (ציר פעם ב-7 דקות בערך), אבל ארוכים ובעלי אופי. אני מתקשרת לשרה'לה (המיילדת), וזו מדווחת לי שהיא אצל יולדת בת"א, שילדה לפני שעה, לידה ראשונה. אני מתרגשת לשמוע על כך ומוסרת איחולים, ואומרת שבינתיים נראה שאין צורך להזדרז.

יאיר בינתייים מבצע עבודות בבית, ואני מתנפלת על ערימה ענקית של כביסה (4 מכונות). בשלב מסויים הצירים כבר דורשים ממני לעצור את מה שאני עושה ולהתמקד בהם. אני רצה להעביר אותם בעמידה מתחת לגרם המדרגות, כאשר הידיים נמתחות למעלה לעבר אחת המדרגות. אני מבקשת מיאיר שיתחיל למלא את הבריכה, ואני גם מתקשרת לקרוא לשרה'לה. אני זוכרת מהלידות הקודמות שמרגע שאני מרגישה אינטנסיביות כזו בצירים עד ללידה עצמה לא עובר זמן רב. הבריכה כבר מוכנה, ואני לא מתאפקת ומחליטה להיכנס. אין מה לומר – המים באמת עוזרים! כל כך עוזרים, שתוך חמש דקות נעלמו כל הצירים! לגמרי! אני מבינה שצריך לצאת מהמים, אף על פי שזה לא פשוט: הידיעה שהצירים יחזרו, והעובדה שזה פשוט ממש כיף להיות בבריכה החמימה.

אני יוצאת, והצירים אכן חוזרים לאיטם. למשך כמה דקות הם אפילו מצטופפים, כאילו לפצות על הצירים האבודים מהבריכה. אחרי כמה דקות שרה'לה מגיעה. היא מסבירה לי שהזמן הנכון להיכנס לבריכה, הוא כאשר מרגישים שעכשיו פשוט חייבים-אבל-מוכרחים להיכנס לבריכה. אנחנו מחליטים ששרה'לה תיכנס לנוח (מסתבר שהיא מגיעה אחרי שתי לידות, ולא "רק" אחת!), ושאנחנו נצא להסתובב שוב ביישוב. אבל בינתיים כבר שעת צהריים, והרחוב מתמלא בילדים, ופה ושם גם הורים. אני מחליטה שחוזרים הביתה. בבית אני מחפשת דרך להיות בפעילות, ומחליטה לסדר את הארונות של כולם. למיין את בגדי החורף: מה לאיחסון, ומה לארגז הסמרטוטים, ולסדר את בגדי הקיץ במקומם. הצירים באמת כבר יפים, ועבור כל ציר אני כבר צריכה להזכיר לעצמי שיש לשמוח עליו. אני מעבירה את הצירים כשאני משעינה את הראש על הידיים על הקיר, ותנועות אגן. אחרי עוד שעתיים או שלוש כל הארונות מסודרים, ואני שוב מחפשת מה לעשות, ומנסה לא להתאכזב מקצב ההתקדמות של הלידה. בינתיים שרה'לה התעוררה, והיא מציעה לראות כוכב נולד במחשב. אני מסכימה, ואנחנו מתיישבים. תוך כדי, שרה'לה ואני אוכלות דג סלומון אפוי שהכנתי, ואני מקבלת מחמאות. איזה כיף! יאמי המחשב נמצא מתחת למדרגות, ובכל ציר אני חוזרת לתנוחת הצירים הקודמת שלי, של מתיחה כלפי מעלה. בשלב מסויים מגיע ציר אחד שהשיא שלו ממש חזק, ואני מחליטה שהגיעה השעה להיכנס לבריכה. עכשיו!!! אני משליכה בגדים בדרך לבריכה וממש שועטת פנימה. כמעט מיד מגיע עוד ציר, ואני מתקשה למצוא את עצמי בו. אני מבינה שזו כבר ממש הלידה. אני נשענת על דופן הבריכה בחזי, ויושבת על הקרסוליים שלי. אני ממש מתרכזת כולי על מנת שלא לאבד את העשתונות, וגם להישאר בהרפיה (עד כמה שניתן...). שרה'לה מזכירה לי לנשוף "ששששש" בכל ציר. זה קשה! הם כל כך ארוכים! נמשכים נצח! למרבה המזל בתוך כמה צירים ספורים כאלה הרגשתי בלון קטן יוצא ומיד פוקע. עוד ציר והתחושה המוכרת של השריפה, והראש יוצא. אני שמחה מהידיעה שהקשה ביותר מאחורי (תרתי משמע לשון אדומה), ושרה'לה מזמינה אותי לשלוח ידיים ולתפוס את התינוקת. אני מצליחה לשלוח יד אחת (שזה המון, בניגוד ללידות האחרות, בהן הרגשתי שאין לי שום שליטה על הגוף בשלב הזה), והתינוקת יוצאת אל היד שלי. שרה'לה אומרת לי לבדוק שחבל הטבור לא כרוך סביבה, ואז עוזרת לי להסתובב, ולהרים את התינוקת לחזה. אני ממששת ומוודאה שקיבלתי בת הפעם, כמו שהזמנתי. איזו הרגשה מדהימה! בבריכה החמימה, עם תינוקת חמימה על החזה... אין מילים לתאר עד כמה הכל בדיוק כמו שצריך להיות! שרה'לה רואה שהתינוקת עדיין לא התחילה לנשום (כמובן היא ממשיכה לקבל חמצן מהטבור - אל דאגה!), מבקשת ממני לנשוף על פניה של התינוקת, והיא מיד מתחילה לנשום.

למרות שהתינוקת נולדה בשבוע מאוחר, היא מלאה ממש בגושים של ורניקס, וכל אחד מאיתנו מוצא איפה למרוח מעט. כשהשילייה יוצאת, שרה'לה דגה אותה במהירות אל קערת פלסטיק, שממשיכה לצוף לידינו (כדי שלא לחתוך עדיין את חבל הטבור). כשהמים מתקררים, אנחנו יוצאות ואני נכנסת להתקלח. בזמן הזה שרה'לה מנתקת את חבל הטבור ושוקלת את התינוקת: 3.9 ק"ג (די ממוצע יחסית לשבוע).

בערב מגיעים הילדים, עם ההורים של בעלי, ושמחת הפגישה, כמובן, גדולה ורבה! ב"ה היתה לידה בהזמנה, לידה מושלמת, מכל הבחינות אוהב

אני חושבת שמה ששינה למגיבות זה האוירה בסיפורaima

יוקטנה כתבה מאד יפה.

יש גם את הפער בין זה שרב הנשים יולדות במחשבה של הנה האישה סובלת לבין גישת ה"לידה זה דבר טבעי, אם לומדים כראוי איך להתמודד עם הצירים נכון אז אין סיבה לסבול. "

 

מאחלת לידות מהנות לכולם.

הריונות צמודיםאנונימי (פותח)

שלום לכולן!

אני ילדתי לפני חודשיים וחצי. הדימום ניגמר לי לפני שהבן הקטן נהיה בן חודש. אני לא מניקה והגיוני שאני שוב בהריון.

ההריון הראשון לא עבר כזה חלק -המון בחילות, צרבות וכו'.

 

ההריון השני יהיה אותו דבר? או שבגלל שהוא ממש צמוד לראשון הגוף רגיל לכל ההורמונים ואז הוא יהיה הרבה יותר קל?

 

שירה ברוך

 

גם אני חשבתי ככה (אבל זה לא היה ככה, למרבה הצער)יוקטנה

להיפך - הגוף צריך להתחזק ולהשתקם בין הריון להריון  

תנסי לפחות לאכול טוב, ולטפל בעצמך  

שיהיה בקלות! 

אצלי היה הרבה הרבה יותר קלבננה*

גם שלי היה בצפיפות כזאת - חדשיים וחצי מהלידה, וכמו שכתבתי לא היה מה להשוות בכלל. קלי קלות.

 

בעצם זה היה ההריון הכי קל שהיה לי.

 

בעזרת ה' יהיה לך קל ונעים! פרח

......אנונימי (פותח)אחרונה

ב"ה

 

תודה רבה לשתיכן!!!

ככה אני מוכנה לשתי האופציות, אבל אני מתפללת לאפציה השניה - הריון קל!!

בעז"ה...