שרשור חדש
הצטרפות לקבוצת רכישה של אפי נואנונימי (פותח)
שלום בנות,
חסר עוד 3 בנות לרכישת אפי נו בהנחה.
מי מכן שמעוניינת להצטרף לקבוצת רכישה של מכשיר אפי נו ולקבל 10% הנחה יכולה להשאיר שם, ת.ז., ומספר נייד בפורום אפי נו (אפשר לרשום פורום אפי נו ב- גוגל) .

ב"ה שתהיה לכולנו לידה קלה
המשך שבוע מקסים
אור

מחפשת מידע על החנות פוקסדבי חיה
אולי מישהי ביקרה שם בשבוע האחרון? יש מבצעים שם עכשיו או שהכל תחילת העונה? המידע יעזור לי מאוד!
שבוע שעבר הייתי בפוקס עודפים בתלפיות והיה 5 ב-100אחתעם_בטן
כן ראיתי שיש מבצעים בתחנה מרכזית ירושליםאנונימי (פותח)
אך כמובן לא ניכנסתי... מה לי ולתינוק בבטנון ולפוקס... בטח שתי חולצות שלהם יחד יעלו על חצי מהבטנון שלי
תודה! יעזור לי.דבי חיה
ולתנוק בבטנון, תלוי מה המידה שלך תמיד... לפי זה אולי תיכנסי למשהו שם. אבל בעקרון זה לכאילו שרואים ואינם נראים....
אני בעקרון מוצאת שם רק לתנוקת דברים יפים...
זו החנות שלי לבגדי תנוקות...נעמונונונה
המבצעים הם רק על בגדי הקיץ, יש מבצעים די שווים, השאלה מה תמצאי עכשיו, כי מבצעי סופהעונה שלהם התחילו כבר לפני איזה 3 חודשים...
ישש המון מבצעיםאנונימי (פותח)אחרונה
חייבת עזרה/תמיכה/פתרונותאנונימי (פותח)
ראשית החום הזה הורג אותי!!!!!!!!!!!!!!!!
אני בשבוע 36 ומתוסכלת לגמרי, כל הזמן מזיעה! מתקלחת 3-4 פעמים ביום כבר נמאס לי לראות את התוש
מה עושים? ועוד אני עובדת מהבית והמזגן דולק מבוקר ועד ליל (בעצם מבוקר עד בוקר כולל לילה....).
 
שנית אני סובלת מקוצר נשימה בעיקר בשכיבה ניסתי כ"כ הרבה דרכים לשכב על הצד עם כריות בכל מיני תנוחות
כבר הגעתי למצב שאני ישנה בישיבה ממש. בקיצור לא מצליחה להרדם מרגישה תשושה ולרופאים אין פיתרון. כ"כ מתסכל!
אני ממש עייפה ואין לי כוח לכלום,  אני מצליחה לישון אולי שעתיים בלילה בהמשכים.
חשבתי על דיקור, אולי יש לכן רעיונות? פתרונות?
 
גם אמפתיה תסייע!
 
תודה
 
המתוסכלת
שולחת לך המון המון חיבוקים! קשה מאדאני ירושלמית
לסחוב בסוף הקיץ!!! ובלי שינה זה פשוט סיוט!
עצות מעשיות אלצערי אין לי... אולי רפלקסולוגיה?
באיחולים שתלדי בקרוב ובקלות, שתהיה לך לידה קלה ואמא ותינוק בריאים ושלמים!
אוי ,איזה סיוט...אמא קטנה
אני עברתי בערך את אותו העניין...אבל כריות אכן קצת עזרו.
לבעל שלי היה רעיון מעולה!-מילינו שקית זבל חזקה במים,שמנו במקרר,וכשהלכתי לנוח כל פעם הוצאנו אותה,והנחתי על הרגליים או על יד הבטן וכו' זה ממש מקפיא!היו פעמים שהייתי עוטפת את זה עם ציפה של כרית...

אמנם לא סחבתי את הסוף בקיץ אבלחמסה עלינו
עם הראשון הייתי בחודש שמיני. חם בטן  ע נ ק י ת וחםםם. לעיתים הייתי פשוט שמה קוביות קרח על הבטן כדי לצנן (ועל הדרך זה היה מרגיע גם בריקסטונים)
 
עוד מעט זה עובר ונגמר בעז"ה בקלות והחום יישכח כלא היה (חוץ מחשבון החשמל ..)
אולי זה יעזור לךנחשונית
גם לי היה קוצר נשימה בהריון וגם אחרי הקיסרי. בבי"ח שערי צדק נתנו לי מתקן קטן מפלסטיק שקוף בגודל ובמשקל קלטת וידאו. יש בו 3 כדורים וצינור, וצריך לשאוף אויר מלוא הראות ואז לנשוף אותו לצינור. האויר ירים את הכדורים למעלה. זה מפתח את הריאות והנשימה. זה קצת עזר לי. המתקן נקרא  TRIFLO  (בתרגום חופשי: 3 שאפתנים)  ומיוצר ע"י חברת  KENDALL  אם זה נראה לך, נסי להשיג, תבררי בשערי צדק, ואולי דרך יד שרה. ואם את לא משיגה ואת רוצה, תגידי לי ואשלח לך בדואר את שלי בהשאלה. כמובן שעדיף להשיג חדש סטרילי.
אולי תרגילי הנשימה לקראת לידה יעזרו לך.  נסי גם מבערים עם שמן מנטה ואקליפטוס, שפותחים את הריאות. גם מסטיק מנטה.
ולחום: אולי מאוורר תקרה גדול? ובינתיים, חיבוק גדול, אם אצליח להקיף אותך וגם לא להדבק לזיעה...  
תודה לכולכןאנונימי (פותח)
על העצות המועילות והאמפתיה - זה ממש חשוב לי ומועיל בתקופת ההריון הקשה הזאת
 
נחשונית, לגבי המכשיר שהצעת אני בע"ה אבדוק, אבל כל רופא שהצגתי לו את בעיית הנשימה אמר שאין
פתרונות בהריון, פשוט לשרוד את זה וזהו. אז אני באמת אבדוק והלוואי שזה יאושר ויקל עלי במעט.
 
שוב תודה לכולכן אתן מקסימות!
מבינה אותך כ"כ...אסופית
אני גם בשבוע 36, ממש קשה בחום הזה!!! סוף ההריון הקודם היה בחורף כך שאני לא מתורגלת... מוצאת את עצמי נוטפת מרוב חום לעיתים קרובות ובתור אחת שלא מזיעה בדר"כ זה ממש פדיחות...כנראה שאין מה לעשות, רק לנסות להתמודד עם כל יום בפני עצמו עם הרבה מאוורים, מזגנים, בגדים קלים, מקלחות, שתיה קרה, ארטיקים ומנוחה. משתתפת כ"כ ומבינה אותך מאוד(:
שיעבור בקלות לכולנו
אמן! והכי חשוב שנצא ביידיים מלאות!אנונימי (פותח)
לפעמים אני שוכחת שאני מגדלת נשמה חדשה ברחם מרוב שאני עסוקה בלהתלונן ולקטר.
חיבוק!! באמת הסוף מאוד אררררררררוווווווך!!אם הבנים12
בס"ד

נינושית יקרה!

מחשבות חיוביות בהחלט מועילות!

בקשר לחום  - אולי ארטיקים, גלידה וכו' יכול לעזור...גם מתוק וגם קר...

תפילות וסגולות לתשיעי יכולות גם להועיל, בהצלחה!!





בעיות נשימה בסוף ההריון .לילך זוארץ
אז ככה המון המון נשים סובלות מזה בעית הנשימ נוצרת בגלל שהרחם דוחקת את הסרעפת כלפי מעלה ומצמצמת את נפח הריאות , בדרך כלל המצב יותר טוב בתנועה כי אפשר להרחיב את בית החזה , מה שאני ממליצה לך מנסיון אישי  עם עבודה עם נשים בהריון וגם מעצמי מה שהכי עוזר זה מתיחות יוגה פלדנגרייז או שחייה כל מה שפותח ומרחיב פיזית את בית החזה כמה מתיחות קטנות במשך היום הליכה קלה ואולי גם למרוח איזה משחת שמנים טובה שפותחת את הנשימה צריכים להקל על המצב .
עד הלידה זה יעבור ... ואין לך עוד הרבה לחכות ... לקראת הסוף שהבטן יורדת אז פתאום המצב משתפר פלאים ... אבל בנתיים תנסי למצוא תרגילי יוגה טובים ...
 
בהצלחה , תחזיקי מעמד!
קבלו עדכון משמח....אנונימי (פותח)
עשיתי דיקור סיני לפני מס' ימים, היה מדהים, ישנתי כל הלילה ובלילות שאחרי.
אני צריכה לחזור על הטיפול עוד פעם פעמיים, אבל זה עזר  והקל באופן משמעותי.
מה רבו מעשיך ה' ששלח לי דיקוריסטית טובה!
איזה כיף לשמוע!יוקטנהאחרונה
רשמתי לפני את ההמלצה! 
וואי, מנצל"שת על הדרךחמסה עלינו
זה עוד לא קרה לי- שבוע 7 סה"כ ויש לי גלי חום מטורפים!!! אני יושבת ונוטפת ופתאום כאילו כלום. זה נורמלי?
לא זכור לי דבר כזה באף הריון. תמיד היה לי חם לפני הקאה וזהו אבל עכשיו כל הזמן אפילו החצי צוחק עלי
מה עושים?
אני גם סבלתי מזהקיווי
איזה מצחיק חשבתי שאני היחידה כי לא שמעתי אף פעם שמשהי מדברת על זה. זה כ"כ לא נעים כי תמיד אנשים חשבו שאני פתאום מסמיקה בלי קשר...
וכן זה היה ממש מההתחלה
לא בטוח שזה קשור בדיוק לכאן,אבל....אנונימי (פותח)
רציתי לשאול את האמהות הטריות וגם את הותיקות האם בעקבות הלידה הן חשו שיש להם את התחושה שהם יודעות לטפל בתינוק/ת שלהם "הכי" טוב או שהם הצליחו לסמוך על האיש שלהם.וגם להראות לו את זה...
במידה ולא הצלחתם (לסמוך...) האם זה גרם לויכוחים,מתח...?
תודה מראש
נראה לי קשורטל שחר
גם אני נגועה בגן הפולני, ומה לעשות, אנחנו פשוט רוצות את הקטנטנים שימשיכו עוד קצת בבטן - כדי שנוכל להגן עליהם מהכל, ואחרי תשעה חודשים- אנחנו בטח בקיאות יותר בטיפול ...
 מצד שני אצלינו- אני אולי הרמתי תינוק לראשונה בחצי השנה האחרונה,ואילו בעלי היה מחתל את אחיו הקטן בגיל 7... מה שמשאיר לי יותר מקום לפרספקטיבה שאולי אני לא יודעת הכי טוב, ואפילו אם כן- אז בכ"ז- בעלי הוא גם אבא שלה- וחשוב לי שיהיה ביניהם קשר וחבור טוב וחזק.
גם לי היה מקום שלא הצלחתי להחניק- והערתי לו- כי היה נדמה לי שהוא לא מספיק עדין כלפיה, לא היה לו קל לשמוע, אבל עשינו שיתוף- הסכמנו שכנראה נצטרך לדון על הסכמות בנושא הילדים לפחות ב20 שנה הקרובות, אז מותר, בזמן ובמקום מוגדרים, לא ליד הילדה,ואני לא הערתי לא יותר, ואחרי כמה זמן הוא ממש התעדן, נראה לי שאולי לגברים לוקח קצת זמן  להתחבר לקטנטנות הרכה הזאת- שמעתי אפילו  שהתהליך הפיסיולוגי של לידה והנקה- פותח נתיבי אנרגיה מיוחדים לאמא0 ואנחנו מתבשלות עם זה תשעה חודשים- פלוס---, הגיוני שלפעמים הם  (הגברים)בדיליי קטן, אני מאמינה שאם לא הופכים את זה יותר מדי לסיפור- זה עובר מעצמו ( אבל כן להגיד בעדינות ואהבה עם מחמאה לפני ואחרי פעם אחת לפחות- אם זה משהו בלתי נסבל מבחינתך, לדעתי ).
קשור מאוד! אגיב כשאוכל יותר מאוחר.יוקטנה
אצל הבכור הייתי ככה...קיווי
לא נעים להגיד אבל זה לא היה רק כלפי בעלי אלא גם כלפי הסבתות הסבים הדודות... לא נתתי לעזור לי כי אם שמעתי אותו בוכה ישר קפצתי כאילו אף אחד לא יודע להרגיע ולטפל בתינוק שלי כמוני. כמובן שלא הייתי אומרת אבל לא היתה לי מנוחה.
אני חייבת לציין שאצל השני זה ממש עבר אני הרבה יותר סומכת על האנשים מסביבי במיוחד על בעלי שלמדתי שהוא אפילו יותר טוב ממני בלהרגיע
איזה כיף שאתן משתפות...אנונימי (פותח)
תודה
גם אצליחילזון 123
היה לי קשה לתת לאחרים לטפל בהם בהתחלה.
די שנאתי שאנשים אחרים יגעו בהם, פחות בעלי אבל כל מני דודות/סבתות וכד'.
 
רק רוצה לציין שזה נראה לי ממש ממש טבעי שזה קורה.
מי שיולד זאת האמא ומי ש"מייצר" חלב זו האמא וכל הגוף שלה (גם ההורמונים וכו) בנוי לקשר חזק עם התינוק בחודשים הראשונים. זה ממש צורך נפשי\גופני להגן על התינוק שרק לפני רגע היה חלק ממך.
נכון שהוא גם ילד של האבא והסבתא וכו' אבל מה לעשות שהם לא יכולים לספק לו את הצורך הכי בסיסי של אוכל ושתיה (לפחות ברמת העיקרון) וגם הריח והמגע הכי מוכרים לתינוק זה האמא.
גם אצלי כל הזמןמימונה
וגם לא רק כלפי בעלי אלא אפילו כלפי אמא שלי והאחים שלי.
אני מזכירה לעצמי חתולה שהיא מיד אחרי המלטה שזאת ממש סכנת נפשות להתקרב אליה או אל אחד הגורים שלה.
 
אני מנסה למתן את התגובות ואם זה מישהו שאנחנו רואים לא לעיתים קרובות פשוט לשתוק ולהתעלם כי זה לא שווה את הויכוחים האלה.
בקשר לבעל- אני התחלתי להבין שצריך לתת לו להתיחס אליה כמו שהוא רגיל ועם הזמן התגובות שלו מתמתנות והוא נהיה יותר עדין וסבלני אליה. אם יש משהו שנראה לי ממש מוגזם אני מעירה לו אבל בשיא הרגישות ובנועם- שלא יקבל את זה כביקורת אלא בתור עצה ידידותית...
מימונה- אני מסכימה איתךטל שחר
אני דוקאאמאקנגורו
 עם שתי הגדולות נתתי לכולם לעזור. זה כיף שאבא שותף מלא בגידול ובטיפול ובהמשך זה אפילו מצוין..
(ועוד פיזמון נפלא שחיברתי הרגע:
קקי של יונקים-סבבה.
קקי מוצקים- לאבא...)
אבל דוקא עם הקטן, בלי כוונה יצא שבעיקר אני מטפלת בו (כשאני עסוקה בלהניק,לחתל ולפנדרק אותו, בעלי מטפל בגמילה/פיספוסים/פינוק וכו' של הגדולות) ופתאום יצא לי בן מה-זה מפונק. כל היום רוצה בידיים של אמא. לא אבא. לא סבא רק אמאאאאאאא!
לא מומלץ.
אני עברתי תהליך שלםיוקטנהאחרונה
נתחיל מזה שיש לי הפרעת שליטה (אבל אני מנסה להחזיק אותה תחת שליטה ;)). 
אז בהתחלה כל הזמן נתתי לבעלי הוראות, אבל לא לקחתי לו אותו או משהו, או רציתי רק "לבד". פשוט היה לי חשוב שדברים יעשו בדרך שלי. האמת שזה היה ככה הרבה זמן וילדים. לאט לאט אני מצליחה "לשחרר" ולתת לו (ולאחרים) למצוא את הדרך המיוחדת שלהם עם התינוקות. יש דברים שלא אתפשר עליהם (למשל, להרדים אותם תוך כדי שהם בוכים), אבל אם פעם הייתי אומרת לחמותי: "תניחי אותו על הבטן ותשימי לו את התולי בצד שמאל ותנדנדני בעדינות את המיטה", אז היום אני אגיד: "רק שלא יבכה בלי ידיים" (אבל רק שהם גדולים יחסית). 
אני נוהגת להחזיק את התינוק הקטן הרבה על הידיים, אז אני חושבת שלא יוצא הרבה שמישהו אחר מחזיק אותו, אבל כשמרגיש לי זמן טוב, אני מיוזמתי אציע לאחרים להחזיק אותו (לילדים, ולקרובים אחרים). בשלב מסויים זה עובר לי  
מעניין אותי לדעת,צבע אדום
האם לשאול מישהיא אם היא מניקה זה חטטני או לא?
כן / לא. ולמה?

תלויביצת עין
לדעתי תלוי מי השואל, אם זאת אישה אז לא כל כך הפריע לי. אבל כאשר זה היה גבר אז זה קצת היה מביך.
פחות חטטני זה לשאולחילזון 123
אם התינוק יונק...
פששש... יפה!יוקטנה
אני חושבתשמחה תמיד
שזה לא חטטני לא קרה לי שגבר שאל אותי ואם היה שואל הייתי מאוד מובכת גם תלוי אם בעלי היה שם או לא
 
דוגרי?!אנונימי (פותח)
אותי זה מביך. אין לי בעיה לדבר עם חברות שלי על העניין וכו' אבל כשכל מי שרק בא לו שואל... ואני לא מדברת אם זה גבר שמדבר איתי על זה... אני אפילו לא משתמשמת במילה "הנקה" כשאני ליד אנשים זרים, אלא אני "מאכילה" את התינוק שלי.
ואגב, בעיקר אני שונאת כשחמותי מתחילה לדבר איתי על הנקה ואיזה חלב טוב יש לי כי הילד גדל יפה וכמה היא לא הניקה כי לא היה לה חלב וכו' וכו' והכל ליד הילדים (בנים/ בנות) ואף אחד מהם לא נשוי! מה אני יעשה?! מביך אותי...
לא התכוונתי לזה שגברים שואלים,צבע אדום
זה בוודאי מביך..
 
אלא אם בכלל, ה"התעניינות" בדבר הזה , היא בגדר חטטנות.
 
כי נגיד יש כאלה שלא ממש הצליחו להניק וזה  דיי מבאס אותן ששואלים אותן על זה.
לכן שאלתי...
כמו שפעם שאלו אותינעמונונונה
אחת מהחברות הרווקות "אם את צמה" בצום הקרוב. זה היה איזה חצי שנה אחרי החתונה, ובעצם במילים אחרות - את בהריון???  לא יודעת אם זה מה שהיא התכוונה לשאול, אבל זה מה שאני התכוונתי להבין...
ולשאול אישה באיזה חודש היא? אוו מתי תאריך הלידה?mp4
איך אתן מרגישות עם זה? חטטני?
לא חשבתי שזה בכלל יכול להיות חטטני...לואיזה
מבחינתי  הנקה זו האכלה ואני ממש לא מתייחסת לזה כאל משהו מביך. ואין לי בעיה להניק (בצניעות, מכוסה) ע"י בני משפחה וחברות וגם לא במקום ציבורי (רק שלא יהיו גברים שאני מכירה ויובכו)
 
ומעולם לא חשבתי שתאריך הלידה אמור להיות מוסתר ממישהו, אצלי כולם ידעו...
אני מעדיפה לשאול 'באיזה שלב את?' או משהו כזהאדמונית החורש
כך היא יכולה להחליט אם לשתף בשבוע, בחודש, בתל"מ או במשהו כללי יותר. 
פששש... גם זה יפה!יוקטנה
אצלינו במשפחהקיווי
בד"כ כל עוד מניקים לא נכנסים להריון. ולכן זה די מעצבן כשושאלים הוא עדיין יונק?
(לא? אה.. בטח היא כבר בהריון) 
לגבי זה שואלים באיזה חודש את?בנימינה הקטנה
זה סביר יחסית , אין לי בעיה אבל איזה שבוע?אני לא הכי מתלהבת לא יודעת למה.. אולי אולי בגלל שאנשים נוטים יר לחשב את הזמן לאחור. כמו ששואלים לפני כמה זמן התחתנת?בת כמה הילדה?ואז מחשבים יר אחרי כמה זמן נקלטת ..פולשניות לשמה...
שאלה לגבי קורס הכנה ללידהבנימינה הקטנה
אשמח אם תחוו את דעתכן עד כמה חשוב לעשות את זה?מצד אחד אני יודעת שזה ממש יכין אותי לקראת מה אני בה וייתן לי טיפים כ אני ממש לא יודעת כלום, מצד שני לידה היא לידה זה כואב קשה וכו' אז כמה זה כבר יעזור?חוץ מזה שאין לי כח כל הזמן לקביעת מפגשים נסיעות וכו'.. בקיצור להשקיע או לא?
לי מאוד עזר הקורסטל שחר
 אמנם - כמו שאמא שלי אמרה- כולן ילדו, גם אני אלד- ואכן, זה טבוע בנו, אבל  עם זה, כל ההגעה לבית החולים, והדיבורים של כולם מסביב במינוח מקצועי (צוות רפואי)  אותי אישית- שאני קצת  חולת שליטה הרתיע להיות בסיטואציה שבה אחרים ינסו לקבוע בשבילי  או לשדל אותי  לעשות משהו בלי שיש לי בסיס נתונים מלא להחליט מה אני רוצה,  ובקורס שהייתי היה שעור על התערבויות רואיות, חוץ מזה- לדעת מתי להגיע לבית חולים, לדעת איך עקרונית מתנהלת הלידה- מרגיע ועוזר מאוד. זה היה ב"אמא אדמה" - והיה נפלא, לעומת זאת גיסתי, הלכה לקורס הכנה ללידה של טית חלב, ואמרה שלא עזר לה בכלום - נתנו להם שם לשמור על ביצים  ע"מ לתרגל הורות...  אם הולכים- שווה ללכת למשהו טוב.
בטח להשקיע.אמאקנגורו
קורס עם דולה או מיילדת באופן פרטי, או כל קורס שנותן גם הכוונה פיזית וגם נפשית ללידה, יכול להכין אותך להתמודדות נכונה וטובה עם הכאב. (ויש הרבה דרכים להתמודד הן פיזית והן נפשית עם הכאב.)
נכון. לידה כואבת וקשה בדר"כ, אבל עם הכנה נכונה של הראש...אפשר אפילו להנות מהצירים ומהקושי.
לא כי אנחנו מזוכיסטיות, אלא כי זה כאב וקושי טובים. 
לכן קורס טוב, יכול להפוך לך את החויה מקשה וכואבת, לקשה וכואבת טובה ומשמחת.
תמיד מבאס אותי לדבר עם נשים שיש להן טראומה נוראית מהלידות הקודמות, אבל הן לא עושות כלום בשביל לשפר את חוית הלידה הבאה, כי ככה זה לידות...כואבות וקשות....חייבים לעבור אותן כי אין ברירה, זו הדרך להביא תינוק לעולם...
לדעתי האישית, כמישהי שהלידות שלה קשות וכואבות מאוד מאוד, ועשיתי הכנה רוחנית ופיזית טובה לקראת הלידות שבאו אחרי הראשונה הטראומטית, אין כמו הכנה טובה בשביל שהלידה תהפוך לחויה חיובית בפני עצמה,
בלי קשר לחוית ההורות שבאה כמובן בעקבותיה.
וכמשהי שיש לה טראומות קשות מלידה ראשונה בלתי נשלטת וכואבת בטירוף, ותהליך שהתגלגל רע למדי עד לניתוח חירום...אני מאוד ממליצה להתכונן נכון כבר ללידה הראשונה, כדי שלא משנה איך הלידה תתגלגל בסופו של דבר, תמיד תהיי בשליטה, עם ידע והבנה לאן כל החלטה יכולה להוביל אותך ואיך להתמודד טוב עם כל שלב בלידה.
זה כבר מפחית את הטראומה שעלולה להישאר.
אז כן, לידה כואבת וקשה, אך ניתן לשפר את החויה, (ואפילו להפוך אותה לכיפית...) אז למה לא לנסות מראש? 
אני לא חושבתשמחה תמיד
שזה חטטני לשאול , מצד אחד מצד שני תלוי מי שואל לדוג:אני וגיסתי ילדנו בהפרש 3 שבועות היא ילדה בקיסרי כי התינוקת היתה הפוכה היא לוקחת כדורים ולא מקבלת וכל הזמן היא שואלת אותי ומשתפת אותי כדי שגם אני אותה בפעם הראשונה כמו מפגרת אמרתי שאני לא לוקחת כדורים בפעמים האחרונות לא עניתי לה היא רוצה לדעת אם אני מקבלת או לא וואני מקבלת...ואז היא תעקוב אחרי אם אני בהריון או לא וזה חטטנות לשמה וחדירה לפרטיות ....
קורס הכנה ללידהטל תלתל
אני מאמינה שאנחנו לא יכולות לברוח מהכאב אבל אם הוא כבר קיים, שלפחות נדע להפיק ממנו את המקסימום. הכאב יכאב במילא, השאלה היא מה אנחנו עושות איתו.
לפני הלידה הראשונה בעלי ואני הלכנו לקורס הכנה של "דבש מסלע". זה קורס מרוכז של סופשבוע (שיחסוך את הריצות) בשיטת ימימה. אישית לא התחברתי לתורה שלה אבל הקורס עצמו היה מאוד חווייתי ויעיל, וזה למרות שילדתי אז בקיסרי בגלל מצג עכוז. הקורס היה מאוד מקצועי בליווי של מיילדת ורופא מיילד, ונתן את כל האפשרויות הרפואיות והאלטרנטיביות הכרוכות בלידה. ראוי לציין שחוץ ממפגש אחד כל המפגשים היו בנפרד לגברים ונשים. אנחנו מצאנו את זה מאוד נוח- ככה יכולנו לדבר בחופשיות וכל אחד קיבל את המענה שהוא היה זקוק לו לקראת הלידה.
אני ממליצה. בעלי התפרן נבהל בהתחלה מהמחיר, אבל כשהזכרתי לו מה זה כולל- סופשבוע זוגי על בסיס פנסיון מלא כולל מערכת מלאה של סדנאות ושיעורים, הוא הבין שזה בעצם כמעט בחינם.
אני מביאה פה את הקישור לאתר שלהם כדי שתוכלי לבדוק עוד פרטים אם זה מעניין אותך: http://www.dvashmisela.co.il/htmls/home.aspx
בהריון השני נעזרתי בחברה שהיא גם דולה וגם מלווה בהריון. עשיתי בהדרכתה עבודה שהיא הרבה מעבר להכנה הטכנית וראיתי את התוצאות בלידה. זה היה כמעט לאורך כל ההריון, וזה היה פרטני, וזה היה לי ממש מצויין! זה היה בקצב העיכול שלי וזה היה בדיוק מה שכל אישה צריכה. אם תרצי אני אתן לך את המספר שלה. היא אישה מאוד נעימה מה שכמובן השפיע- לא היא עשתה את העבודה, אלא היא אפשרה לי לעשות את זה בהדרכתה.
לידיעתכן- ל'דבש מסלע' יש גם סדנאותאמאקנגורואחרונה
חד יומיות וזולות בהרבה.
כדאי להיכנס לאתר שלהם ולברר.
אפשר לעשות קורס הכנה ללידה עם דולה או מיילדת, ואז להוסיף סדנא של דבש מסלע, בשביל הנפש.
זה יוצא הרבה יותר זול וריאלי. אני עשיתי את הסדנא שלהם לפני הלידה השניה, וקיבלתי ממנה המון.
היום כשאני מייעצת לחברות, אני מצטטת אותה תמיד, וכולן אומרות לי אח"כ כמה שהדברים הללו חיזקו אותן.
מבוקש! ודחוף! ברזל כשר וגם שנספגאנונימי (פותח)

בינתיים המצב חלוש למדי....
כבר בחודשים האחרונים בתשישות רצינית
אקטפרין Fיהודיה מא"י
יש לו כשרות, ולי הוא נספג טוב.
ואפשר גם 2-3 כפיות מולסה ביום
אקטיפריןעידית לקס
גם לא עושה עצירות וגם מותר לקחת פעמיים שלוש ביום. מעולה !!!!!!!!!!
אפשר גם לשתות תה סרפד. הוא מצויין וממשחמסה עלינו
מחיה את הנפש
ברזלאמא ל-5
אני קיבלתי "ונופר" דרך הוריד- בגלל שלא שתיתיברזל כל ההריון
יש גם אתחילזון 123
פלורדיקס (זה סירופ נוזלי).
נראה לי שנחשב בעל ספיגה טובה מאד.
אם את יכולה להגיע לירושליםטל תלתלאחרונה
יש חנות ברחוב שטראוס 10 שקוראים לה בטיש ציון פארם, זה בית מרקחת ובית טבע. הוא מכין ברזל טבעי בעצמו. לבת שלי היה המוגלובין נמוך וכל התכשירים של בתי המרקחת לא עזרו. המסכנה, כל שלושה חודשים דקרו אותה מחדש ולא היה שום שינוי לטובה, עד שהגעתי אליו. אחרי חודש כבר היה שינוי משמעותי ואחרי חודש נוסף הפסקתי לתת לה ברזל. כבר שנה שלמה שהיא לא מקבלת ברזל בכלל והיא בריאה כמו שור. לגבי הכשרות- אני לא זוכרת מה הכשרות, אבל אני יודעת שכל החרדים של הסביבה קונים אצלו.
בהצלחה ותחזיקי מעמד!
סקר!!עדכמה מוזיקה עזרה לכן בזמן הצירים והלידה?אנונימי (פותח)
מהמתלבטת... 
ועוד משהו יש דרך מוכחת וטבעית לזירוז לידה?
לזירוז לידהטל שחר
עיסוי כפות רגליים, תמצית עלי פטל ( מייעלת את הצירים- התכווצויות הרחם), תנועה- מאוד זירזה - מזמן הופעת הצירים,  יש נקודה בצד הפנימי של הרגל,  רוחב ארבע אצבעות מעל  העצם הבולטת בקרסול- מיד בנפילה מהעצם האורכית (טיביה),טיולים, הליכות, נקיונות,דיקור סיני ועוד. אבל- זכרי שכל יום שהמותק בבטן שלך- הוא יום נוסף של התחזקות בשבילו\ה.
בבית החולים לא שמעתי מוסיקה, אבל בצירים בבית כן- וזה עזר מאוד- משהו שכיף לזוז איתו- כדי להעביר את הצירים- על הכדור פיסיו ...
מוזיקה וזירוזיוקטנה
אני אישית לא הרגשתי שמוזיקה תעזור לי, אז לא ניסיתי. אבל זה מאוד אישי! עד כמה המוזיקה היא חלק מחייך, ועד כמה היא עושה לך מצב רוח טוב כשצריך?
לגבי זירוז - למה? כיום חושבים שהתינוק בוחר את מועד הלידה. ואם הוא עוד לא בחר, סימן שהוא מעדיף וצריך לחכות עוד קצת. אולי במקום זה נמצא דרכים לעזור לך לחכות? להקל עלייך בזמן שחולף? איך זה נשמע לך?
אני חולה על הפורום הזה ועל הנושאיםשמחה תמידאחרונה
והשאלות באמת הלוואי וכל היום יכולתי לשבת לכתוב פה...לעיניננו אני מאוד הייתי בקטע של טבעי ממש מוזיקה וכו ..אך רבונו של עולם רצה אחרת היה לי מאוד ארוך והייתי עייפה ב"ה  עם סבלנות לא היה מקום למוזיקה בעלי המתוק שר לי"מה התכלית של זה הכאב" ורציתי לחבק אותו אבל לא היה אפשרי תפילות עזרו לי...
אני הייתי בקטע של זוז טבעי בלי צורך סתם כי היה כבד ונמאס הליכות עזרו לי ותה פטל ניקתי ושטפתי בלי חשבון כל מה שבהריון לא עשיתי והייתי בטטה עשיתי בסוף ועדיים ילדתי בתחילת 38  שגם זה טוב ב"ה
כל יום שהעובר בבטן זה באמת טוב בשבילו ,חודש אחרי הלידה שהייתי בטיפת חלב אמרו לי שבתי שנולדה 2.800 לא מימשה את הפוטנציאל בבטן הסתכלתי עליהם ובחוצפה עניתי שהיא מימשה אותו טוב מאוד היא פשוט קטנה וכנראה שכל ילדינו יוולדו כך,הייתי גם במשבר הנקה לא היה במקום המשפט הזה, קיצר מסקנה אין כמו בבטן.
כשה' יצה זזה יגיע ובעז"ה בטוב ,חברה שליע עשתה זרוז והיה לה ירידת מים והתינוק נשאר למעלה אז אולי לא כדי... בהצלחה בקלות בעז"ה באיזה שלב את??
הציפורנים של הפצפונת...אמא קטנה
ב"ה המקסימה שלנו בת חודשים.התחלתי לגזור לה את הציפורניים [שזה בהחלט משימה...מתוך שינה,אבל היא תמיד מתעוררת לי בציפורן השניה...עד שהתחלתי..]
אבל הבעיה שיש לה ליכלוכים חומים מתחת לציפורניים...איך הכי טוב לנקות את זה?או שבכלל לא להתעסק?

גזירת ציפורנייםאמא מסורה
בד"כ כשגוזרים את הציפורן סמוך לעור, הליכלוכים יורדים- מקסימום תשטפי לה את הידיים אח"כ להוציא את מה שנשאר.
אני שמתי לב שמקל מאוד על גזירת ציפורניים, לגזור אחרי אמבטיה כשהציפרוניים עוד רכות מהמים ואז גם חלק מהליכלוכים יורדים עוד באמבטיה.
 
יש סיבה שאת גוזרת מתוך שינה?
כשהיא ישנה ,לא אני..סליחה אם לא היה מובן.אמא קטנה
אפשר לגזור באמבטיהיפעת1
או אחרי וגם תוך כדי הנקה.. בהצלחה!!!
גיליתי שיותר קל ומהיר עם קוצץ ציפורנייםאדמונית החורש
כשהציפורניים קטנות ורכות זה הולך ממש מהר ואח"כ כשהם גדלים קצת הם מצטרפים אלי 'בשירת':  צ'יק צ'יק... עם כל ציפורן שנקצצת.  וזה פחות מפחיד (אותם ואותי) ממספריים.
אני כוססת לתינוקות ציפורנייםיוקטנה
ככה אני ממחזרת סידן 
אני מקווה נורא שאת צוחקתשירק
אצלנו בעלי מחזיק לה את היד ואני את האצבעות. אין לה סיכוי לזוז.
אתם ממש נוגעות לי ב"פצע פתוח"אשה של בעלי
איך בדיוק היום אתם דנות על ציפורנים בשעה שזה כל כך רגיש לי :התינוקת שלי בת חודשים ראיתי שיש לה ציפורנים גדולות לקחתי מספרים והתחלתי לגזור ו........................ אני לא מסוגלת אפילו לחזור על זה אני מרגישה האמא הכי רעה בעולם גזרתי בטעות לבת שלי קצת מהעור וירד לה קצת דם נראה לי שאני בכיתי יותר ממנה לאחר מעשה. ונשבעתי שעד שהיא לפחות בת חצי שנה אני לא גוזרת לה (אחיות שלי הגדולות יעשו את זה )  מאז לא הייתי אצל אחיות שלי והבת שלי עם ציפורנים של חתולה אבל אני לא גוזרת לה . נקודה........!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני עם הגדול לא העזתי עם מספרייםקיווי
וכססתי לו עם השניים (כשהוא אחרי אמבטיה והצפרניים רכות) הרגשתי הרבה יותר שליטה שח"ו לא יפצע. עם השני אני כבר מגיל חודש גוזרת עם מספריים. מוצאת זמן שהוא שליו, מושיבה אותו עלי וגוזרת. זה כנראה עניין של תרגול כי כל פעם נוספת זה יותר מהר וקל
איש של בעלי -קיווי
היא לא סורטת את עצמה?
זה תמיד מה שדירבן אותי לגזור. הסריטות שהם עושים לעצמם נראה לי יותר כואבות מהפצע הפצפון שעשית לה בטעות.
אני נותנת לבעלי לגזור- עם מספריים.אמא ל-5
ציפורנייםאחתעם_בטן
אם היא ישנה ואני גוזרת לה עם מספריים היא מתעוררת. אני פשוט גוזרת לה כשהיא הכי שלוה, ולאחרונה מצאתי שיטה יותר נוחה, כשהיא אוכלת מבקבוק...
אם כבר מדברים על ציפרניים- שאלהטל תלתל
אני חדשה בפורום. עד עכשיו רק הצצתי מדי פעם ונהניתי מהעצות כצופה אנונימית, אבל יש לי כל מני שאלות ותגובות כך שהחלטתי להצטרף באופן רשמי.
נולדה לנו בת שניה לפני שבוע וחצי. הציפרניים שלה נורא ארוכות וצומחות בפרסה לתוך האצבע. זה קצת מדאיג אותי. מה אפשר לעשות בנידון?
חוץ מזה, שכחתי מאיזה גיל אפשר להתחיל לגזור ציפרניים. אשמח אם תזכירו לי.
ממש ציפורניים משוכללות ...אמא קטנה
איזה חמוד זה ,אבל אני ממש לא יודעת מה אפשר לעשות עם זה,צריך יצירתיות נראה לי..
לגבי הגיל,לי אמרו רק מ6 שבועות ..למרות שגזרתי כבר קצת לפני...
בהצלחה..
נכון כיקיוויאחרונה
הצפרניים הארוכות האלה (הראשונות) בד"כ נושרות לבד
לקחת את אמא איתי ללידה בעז"ה או לא? זאת השאלהאנונימי (פותח)
אין לי קשר עמוק עם אמא שלי, אך בכל זאת היא סבבאית... זה יהיה נכד ראשון בעז"ה.
אך אני לא יודעת כמה יהיה לי נוח להיות חצי ערומה לידה ומצד שני למי אני אחזיק את היד? למיילדת שאני לא מכירה?
היא תעלב אם אני לא אזמין אותה?
האם דולה זאת התשובה?
קפץ לי...אנונימי (פותח)
בכולופן, אני לא רוצה/ צריכה אף אחד לידי לא להחזיק ידיים ולא נעליים, רק תנו לי לגמור עם זה!!!
מה שקרה בפועל הוא, שאמא שלי כל כמה דק' פתחה את הדלת לשמוע מה מתקדם וזה הרגיז אותי מאוד וגם הפריע למיילדת אז היא שאלה אותי בעדינות אם אני רוצה מישהו בפנים ואמרתי לה שתגיד להם שאני אמרתי מפורש שמרגע זה אף אחד לא פותח שום דלת וברגע שיהיה משהו היא תודיע להם!!!
אז אולי זה קצת שונה ממצבך כי דולה אפילו לא היתה אופציה מצידי באמת כי ידעתי שאני רוצה להיות לבד בלידה ולא הרגשתי צורך להחזיק יד לאף אחת ובנוסף המיילדות היו מדהימות וכ"כ הקלו עלי ככה שהרגשתי מאוד נוח איתן.
אבל כדי שלא תיעלב, תחשבי אולי כן להזמין אותה להיות באיזור או משהו כזה. סה"כ בכל זאת היא אמא שלך והיא תעשה בשבילך הכל, היא הביאה אותך עד הלום... וזה מרגש נכד ראשון...
בהצלחה, בשעה טובה ולידה קלה!!!
סקר: איך סיפרת לבעלך על ההריון?יוקטנה
1. מתי ואיך גילית בעצמך?
2. איך סיפרת לבעלך?
3. אם סיפרתם למשפחה בדרך מיוחדת - כיתבו!
אני ראשונה ביצת עין
1+2. לא סיפרתי לבעלי, עשיתי את הבדיקה הביתית מיד לאחר האיחור במחזור וחיכינו ביחד לתוצאות ...
3. סיפרתי לאמא שלי, והחצי סיפר להורים שלו. (שומדבר מיוחד/מעניין).
הפלת עלינו תיק, אה? אני צריכה להיזכר...דבי חיה
זה רעיון חמוד מאוד! כל הכבוד.
מצטרפת בששון!יוקטנה
1. בהריון הראשון השארתי לו את המקלון של הבדיקה בשירותים בבוקר. זה היה ה"בוקר טוב!" שלו לא זוכרת את ההריון השני והשלישי. ברביעית היינו באיזה טיול ופתאום הבנתי שמשהו קורה (הרגשתי ממש ממש רע) אז אמרתי לו: "או שאני בהריון או שאני גוססת!" (הגסיסה נמשכה ארבעה חודשים איומים מנשוא!). בחמישי הוא נסע לאנשהו וגם פתאום נפל לי האסימון אז סימסתי לו: "יש לי טעם מתכתי בפה כבר יומיים ומאחר לי אז נראה לי שאני בהריון).
2. בהריון הראשון הפלנו פצצה משותפת בארוחה משפחתית עם אח של בעלי ואשתו. התאריך שלהם היה שבועיים לפנינו, ובסוף ילדנו יומיים לפניהם
בהריון השני הכנו לילד הראשון חולצה: ט"ז אב תשס"ג אח גדול! לקח להם כמה דקות לראות שמשהו כתוב, ואז עוד כמה שניות לקלוט מה זה אומר... טוב, יונתן היה רק בן חצי שנה. המצחיק הוא שעשינו את אותו הקטע כשהיינו בהריון שלישי, ועדיין לקח להם כמה שניות לקלוט בהריון הרביעי גססתי כאמור, אז פשוט צנחתי על הספה כשהם שאלו מה המצב, ואמרתי שאני בהריון ומרגישה נורא (זה היה בשבוע רביעי בערך ). בהריון החמישי פשוט סיפרנו לילדים ונתנו להם להפיץ את הבשורה זה עבד בצורה מאוד יעילה, כמובן.
אצלנו בעלי הודיע לי על ההריון...דבורי
חיכינו להריון השני 4.5 שנים.
זו הית המתנה ארוכה, והרבה אנשים טובים ביישוב גם חיכו לשמוע בשורות טובות, והתפללו עלינו והתענינו בעדינות.
אז כשזה הגיע סוף סוף, היתה שמחה עצומה. הבכור שלי ממש חיכה "להיות אח", היה לוקח חצילים במכולת ומחליט שהם האח שלו, לוקח הביתה ומטפל בחציל... כי אמא, אי אפשר להשאיר את התינוק שלנו על מדף במכולת, נכון?... אז בחודש רביעי להריון לבשתי סוודר קצת צמוד, והוא הסתכל בהפתעה ואמר: "אמא, עוד רגע את מולידה עוד תינוק!" אישרתי לו בחיוך, לא רציתי להכחיש אם הוא כבר שם לב בעצמו, והסברתי לו שזה לא עוד שניה אלא הרבה זמן - וזה סוד! "אז אני לא אגלה, רק לאבא... את מרשה לי לגלות לאבא?" ובאותו יום הלכתי איתו למכולת, והוא סיפר לכל עובדי המכולת בסוד שלאמא יש תינוק בבטן... עד שהגעתי לקופה ראיתי את החיוך של הקופאיות והבנתי מה קרה... המכולת ביישוב זה בעצם מודיעין יישובי, יכולתי באותה מידה לרשום בידיעון...
 
 
אופס, החליקה לי הכותרת...דבורי
הסיפר עם בעלי היה שבאותו הריון הוא התעקש שאעשה בדיקה, למרות שידעתי שכבר 4.5 שנים אני מחכה, וכבר קבעתי תור לחזור לטיפולי הפוריות הנוראיים, ביום בהיר אחד הוא התעקש שאעשה בדיקה ללא כל סיבה נראית לעין. וכשכבר עמדתי לזרוק את המקלון ההיסטורי לפח האשפה, כי היה לי ברור שכמו תמיד הוא לא יביא לי ישועה, פתאום ראיתי שאפשר לדמיין שיש שם עוד קו... והרבה פעמים ניסיתי לדמיים את הקו הזה ולא הצלחתי, אז מה קורה פה פתאום?
כמובן שנכנסתי להיסטריה, כי ברור שזו טעות - וסתם אתאכזב. בעלי לקח אותי לבדיקת דם, זה היה יום של בכי,, ושל תפילה כל היום. בשעה 18:00 קיבלתי את תוצאות בדיקת הדם - הריון ספונטני, גילינו אותו יום לפני התור לרופא הפוריות.
כשהלכתי לבשר לרופא הנשים שלי, הוא עבר שוב על הדיקות האחרונות שעשיתי - "רק כדי לראות את גודל הנס", הנס אכן עצום. לנס קוראים יונדב, והוא תיכף כבר בן שנה, והוא סופסוף נרדם אז יכולתי לרשום את הסיפור שלו. 
איזה סיפורים יש כאן!יוקטנה
עוד רגע אני מזילה דמעות על המקלדת!!!
קטעים איתך...אמאקנגורו
גם אני בהריון השלישי, כשרציתי לעלות מהבית לרחוב, וקיבלתי סחרחורת רק מהמחשבה על זה...אמרתי לבעלי שאו שאני בהריון או שאני חייבת רופא דחוף... (רק מלנשום התחלתי להתעייף...)
זה היה יום אחרי שנקלטתי להריון...שבועיים אח"כ הסתבר שאני לא צריכה רופא דחוף, אבל האמת שעד אז זה כבר היה די ברור...
איך סיפרתי...אמאקנגורו
האמת, לא סיפורים מרגשים במיוחד...עצם ההריון היה מספיק מרגש. אצלי זה לא הלך בקלות...(הריון ראשון אחרי כמעט 4 שנות ציפייה...)
האמת, בהריון הכי ראשון שלי, שהסתיים בהפלה, באתי לאמא שלי עם ספר על הריון ולידה, ואמרתי לה שקניתי אותו לעצמי מתנה ממנה...היא פרצה בבכי כ"כ מאושר...אבל אין מה להצטער יותר מדי...בזכות שחרור הלחץ שבא בעקבות עצם הכניסה ההיא להריון, הגיע גם ההריון הבא, התקין.
את הספר גנזתי עד להריון הבא, שהביא לי את בכורתי.
יש לי גיסה שלא צריכה לספר. (לא זו שאת מכירה, יוקטנה...) ברגע שהיא מעיזה טיפה לשבת, לנוח, או טיפונת לא לעזור במשהו... אנחנו כבר יודעים לבד. (היא בדר"כ מתה לאיזה 4 חודשים...אז היא לא יכולה להסתיר מאיתנו כלום.)
אצלנו בדומה ליוקטנהאנונימי (פותח)
את ההריון הראשון אני לא ממש זוכרת אבל השני הגיע אחרי 12 שנה
באופן ספונטני (ללא טיפולים), היייתה לי סוג של הרגשה ביצעתי בדיקה ביתית וגיליתי שכן!!
אחרי שהתעלפתי מס' פעמים ולא הפסקתי להודות לבורא עולם לקחתי בריסטול הצמדתי את מקלון הבדיקה
עם ההסבר (בכל זאת גברים... לא ממש מבינים במקלונים....)
ועם הכיתוב "בקרוב אצלך" עם ציור של מוצץ. לקח לו כמה דקות להבין ולעכל.
את ההריון השלישי קבלנו גם בהפתעה יחסית 10 חודשים אחרי הלידה השניה. ופשוט סיפרתי לו כשהוא הגיע הביתה.
איזה סיפור מרגש!יוקטנה
סקר יפה!נעמונונונה
1. איך גיליתי? באמת מצחיק... אני כבר לא צריכה לבדוק עם המקלונים... גם בהריון הראשון וגם השני, אני פשוט פתאום בוכה על איזו שטות (ואני אף פעם לא בוכה). לדוגמא, בהריון הראשון - נשרפה לי פשטידה... ואני בוכה בוכה... ובהריון השני, נעלבתי מאיזה משהו שלא היה... ובכיתי ברחוב... הייתי בהלם מעצמי... ח ח ח... תוך כדי הבכי אני בוכה לבעלי, אני מבטיחה לך שאני בהריון... וכך היה...
2. איך סיפרתי? בד"כ הנחתי את המקלונים על השולחן בגאווה, וחיכיתי שבעלי יחזור ויראה...
3. בהריון ראשון, רציתי לספר לאמא שלי, ואמרתי לה שאני באה מחר לבקר - יום שישי, והיא אומרת לי "את חושבת שלכולם יש זמן ביום שישי כמוך?", היא היתה במצב רוח לא הכי, אז פשוט אמרתי לה בטלפון - טוב, אז דרך אגב רציתי לספר לך שאנחנו בהריון, בשיא הפשטות והאגביות. היא היתה בהלם!! וצורחת מתוך התרגשות, "כזה דבר לא מספרים בטלפון...!" והריון שני גם בטלפון נראה לי.
וההורים של בעלי, תמיד יודעים עוד לפנינו... מכירים את סוג האנשים האלו? כשבעלי סיפר להם על ההריון הראשון הם מאד שמחו ואמרו שהם כבר ידעו. אהה. הבנתי. איך בדיוק? אבל טוב...
והריון שני, היה לי פדיחה, הקאתי בכיור ושטפתי, (וזה ממש מוזר, כי בד"כ הייתי מקיאה בשרותים) אבל מאד מיהרתי לעבודה וכנראה נשאר שארית בכיור... ובדיוק באותו יום אמא של בעלי החליטה להגיע אלינו לביקור/ לשמור על הילד, והגיעה, ובעלי לא ידע מה יש בכיור (גם אני לא, והייתי בעבודה, והוא לא שטף), ואמא שלו ראתה, ואמרה לבעלי, אני רואה שיש בשורות טובות... הוא לא הבין איך היא יודעת, ולא הגיב לה כלום. אז עד היום לא סיפרנו להורים שלו על ההריון... (הילדה בת 8 חודשים...)
לגבי האנשים האלה שיודעים...קרן2
כשסיפרנו לאבא שלי ולאשתו על ההריון - הם לא התרגשו כי הם כבר ידעו מאז שהם ראו אותי בחוה"מ פסח... אחרי חישוב מהיר גילינו שבאותו יום שהם מדברים עליו, העובר היה בן יומיים. או שזאת אינטואיציה מדהימה או שאני סתם שמנה
אני ידעתי שאני מהריון מהיום הראשוןאחתעם_בטן
וכשראיתי שעוד שבוע אני צריכה לקבל ואין לי כאבי בטן, חשבתי שזה מוזר ועשיתי בדיקה יומיים לפני התאריך. קמתי מוקדם בבוקר, עשיתי בדיקה, והערתי את בעלי שיסתכל בתוצאה כי לא היה לי אומץ לראות בעוד שכולי מזיעה מהתרגשות, אבל... יצא שלילי. אחרי שבוע בערך לא האמנתי למקלון כי לא מאחר לי בד"כ ועשיתי בדיקת דם. ואז הסתכלנו ביחד על התוצאות באינטרנט ועוד התלבטנו אם זה חיובי.. מה שכן כשהודעתי לבעלי שזאת בת, בחודש השמיני, (אחרי שהוא היה בטוח שזה בן), הוא צחק עלי וחשב שאני מסתלבטת, לקח לו כמה זמן להאמין לי שאני לא ממציאה. היום הוא כמובן הכי מאושר שזאת בת, ב"ה.
אויש, את מעולה!אנונימי (פותח)
קרעת אותי 
אצלי...אנונימי (פותח)
בהריון הראשון והשני לא היה כ"כ מעניין... בדקתי בבוקר, הסתכלנו ביחד על המקלון וראינו ביחד.
בהריון השלישי לא בדקתי בהתחלה כי לא האמנתי שאני אהיה בהריון. לאחר שכבר נמאס לי מזה שיש לי מלא תופעות של תחילת הריון בלי שאני יודעת בוודאות שאני בהריון בדקתי. זה היה כשבעלי לא היה בבית והוא לא ידע שאני בודקת, היתה תשובה חיובית ואז פשוט שלחתי לו הודעה שב"ה אני בהריון. הוא התקשר אלי מיד ואמר לי מזל טוב.
אני תמיד אומרת לאמא שלי אחרי שגיליתי והוא אומר להוריו בערך בחודש שלישי (החלטה שלו)...
לבל אומרים שאת בהריו???? מה זאת אומרת אתם לא שותפיאשה של בעלי
מה זאת אומרת אנחנו שותפים מלאים לא???
הייתי שלוש חודשים אחרי חתונה למרות שלא עשיתי כלום לא חשבתי עוד על הריון וממש לא רציתי
פתאום התחלתי להרגיש כאבים חזקים בבטן כזה גל של כאב ואמרתי לבעלי שנראה לי שיש לי דלקת בדרכי השתן ( זה מאד מציאותי אחרי חתונה ) וככה סחבתי במשך שבוע וחצי בערך אבל פתאום שמנו לב שאני לא מקבלת מחזור זה היה משונה אבל עוד לא חשבנו כלום
כשהכאבים התגברו בעלי התחיל לאמר שאולי זה הריון ואני השתקתי אותו מהר שלא יעיז לחשוב על הכיוון אני לא בהריון
יום אחד הוא חזר  הביתה עם בדיקה וממש התחנן שאני יעשה עשיתי בתנאי שהוא מסתכל על הבדיקה ואמרתי לו "אני לא מקנא בך אם זה חיובי"- כזה בצחוק לא רציני
יצא שלילי לא היתה מבסוטה ממני ואמרתי לו "אתה רואה אמרתי לך - אשה מרגישה שהיא בהריון"
יום למחרת הלכנו ברחוב ושוב תקף אותי גל הכאב אבל הפעם הרבה יותר חזק וכואב
 בעלי "זרק" אותי מהבית לרופא הוא נתן לי בדיקות דם
התשובות היו בחמש אחרי הצהרים התקשרתי לרופאה (כמובן שלא נתתי לבעלי לזוז מהבית) והיא אמרה"מזל טוב חיובי" הורדתי את הטלפון ופרצתי בכזה בכי הרגשתי כזו קטנה בשביל להיות אמא בקושי התחתנתי וכבר אני בהריון?????????
היום אני מאושרת עם תינוקת בת חודשיים וחצי הכי חמודה בעולם והיה לי כזה הריון מהמהם ולידה מהירה (כואבת אבל יחסית מהר) בקיצור שאני ממש מתבישת להזכר איך התנהגתי  ה' הביא לי כזו מתנה וכזה מהר ואני ככה מגיבה
 
את נהדרת, וסחתיין שהתגברת על החששות!דבורי
לא הבנתי אבל למה כאב לך???שמריתוש
זה כואב להיות בהריון? חשבתי רק בחילות וכזה
זה לא כואב,יוקטנה
אבל יש כאבים 
יוקטנה מקבלת את תואר "המגדיר הלאומי"דבורי
נראה לייוקטנה
שזה שאת חששת, מעיד הרבה יותר על גישה בריאה לכל העניין! עדיפה בהרבה על תמימות של "יהיה בסדר". זה מראה שהיית מודעת מאוד לקראת מה את הולכת, וזה מראה על בשלות! לי לקח הרבה יותר זמן להתאפס, וחבל, כי כבר הייתי אמא, והתינוק כבר היה שם. 
ואצלישומרונית
3 חודשים אחרי החתונה התחילו לי כאבים בזרוע כאילו נתפס איזה שריר. למדתי אז מחול אז הייתי בטוחה שבאמת נתפס לי שריר, אבל לילה אחד הכאבים התגברו כ"כ שנסענו למיון באמצע הלילה. רצו לעשות לי צילום רנטגן אז עשו לי בדיקת דם להריון והיא יצאה שלילית... יומיים אח"כ הרופא שלי שלח אותי לאולטרסאונד כתף ושם אמרו שכנראה זה דלקת בגיד. אז הרופא נתן לי כדורים ואמר בדרך אגב "רק תוודאי לפני כן שאת לא בהריון, כי אלה כדורים שאסור בהריון".
טוב, אמרתי לעצמי, כנראה שאני לא בהריון כי לפני שניה עשינו בדיקת דם. אבל עוד כמה ימים אני צריכה לקבל, אז ליתר ביטחון אני אחכה אותם ואז אתחיל לקחת. עברו כמה ימים ובעלי שואל לתומו למה אני לא לוקחת את הכדורים שקיבלתי. אמרתי לו מה שהרופא אמר, ואז הוא אמר לי " אז בואי נקנה בדיקה, לא משחקים עם הדברים האלה." הלכנו ב-12 בלילה לבית מרקחת תורן לקנות בדיקה, על הבוקר עשיתי אותה, ואחרי שנרגעתי מההלם בעצמי ניגשתי לבעלי הישן בנחת (תמיד הם ישנים ברגעים כאלה) ולחשתי לו באוזן "מזל טוב.."
(אגב, הכאבים התבררו בסוף כדלקת פרקים נפלאה. חודש וחצי שלא יכולתי לקום מהמיטה- במובן הכי פשוט של המילה. ב"ה היה לנו נס גדול ויצאתי מזה מהר)
יוקטנה,יוקטנה! איזה רעיונות יפים יש לך!דבורי
תודה... תודה... יוקטנה
אני פשוט הרגשתי שאני בהריוןrivki
אחרי שחיכיתי לזה שנתיים, אבל הכרחתי את עצמי להיות סבלנית ועשיתי בדיקה ביתית רק אחרי האיחור במחזור. לבעלי , כמובן, סיפרתי מיד.
למשפחה של בעלי גיליתי אחרי כחודש בארוחה משפחתית. גיסתי הודיעה לחמותי לפני זמן קצר שהיא עתידה להביא לה נכדה ראשונה. אז אמרתי שלא אתן לה  הרבה זמן להישאר הנכדה היחידה והמפונקת. לקח להם קצת זמן להבין מה זה אומר.
להורים שלי פשוט סיפרתי בטלפון, כי הם גרים בחו"ל.

דרך אגב, אח של בעלי גם הודיע על הריון של אשתו בסעודת שבת משפחתית. הוא הצביע על אשתו (קטנה ורזונת),  פנה לאמו  ואמר : "תסתכלי איך הכרס שלה תופחת. תגידי לה שתפסיק לאכול כל כך הרבה!" גיסתי הייתה הראשונה שקלטה...
תשובותEPG019
קמתי באמצע הלילה והתחלתי להקיא העלי המסור קם מיד והביא לי מים וסוכריה (להעביר את הטעם) ואז זה חזר על עצמו והוא שאל אותי תגידי את בהריון אמרתי שלא בדקתי אז הלכתי לבדוק וככה גיליתי (הוא הסתכל כי לא העזתי לראות את התוצאות ככה שהוא בישר לי ולא אני לו.) למשפחה עדין לא סיפרתי אני מתכננת לספר להם. איך אתם ממליצות לספר?
אצלנו...veredd
היינו אצל הרב של בעלי בשבת, והייתי אמורה לקבל מחזור, אז הפסקנו לגעת, ואמרתי לבעלי- יש לי הרגשה שאין טעם שניפרד.. והוא התחיל להגיד שאין מצב שנקלטנו כל כך מהר, ושזה לא הגיוני. לקח לי בערך שבוע של איחור במחזור כדי להגיד לו שאני כמעט בטוחה שאני בהריון, ובסוף הלכנו יחד וקנינו ערכה, וכמובן, צדקתי.... הוא עדיין בהלם,כמעט שנתיים אחרי הלידה....
לאמא שלי סיפרתי מיד- יום אחרי, ולאבא שלי סיפרתי די מאוחר... הוצאנו יין בשבת ואבא שלי אמר "אה! את בהריון, ורד, נכון?!" (הוא קצת רחפן.... )
ולהורים של בעלי- הייתי בחודש שני בפסח, וספרדיה שכמותי לא הייתי רגילה לאוכל האשכנזי של המשפחה של בעלי, ואחרי הסדר הקאתי את הנשמה... כולם התחילו לחשוד, אבל אז גם בעלי חטף וירוס והקיא... אז הם ירדו ממני. הבעיה היא שאחרי שבוע ישנו אצלם, והייתי חייבת להקיא בערך ב-6 בבוקר, אז שלחתי אותו להביא דלי. בדרך חזרה אמא שלו ראתה אותו, ואמרה לו "כן, כן, ידעתי, זה בסדר..."
הסיפורים שליאמא מסורה
* הריון ראשון- היה לי איחור של שבוע, הלכתי לעשות בדיקת דם. האחות אמרה לי שבצהריים יהיו תוצאות ונתנה לי מס' טלפון לברור התוצאות. בצהריים התקשרתי לברר, המזכירה שענתה אמרה לי- חיובי, אני חזרתי אחריה בקול לא מאמינה למה שאמרה "חיובי?!" והיא- "כן, חיובי" בעלי שהיה בחדר השני שמע את השיחה והבין. מיד אח"כ הודענו להורים, אני להורים שלי, והוא להורים שלו.
 
* הריון שני- הנקתי את הגדול, לא קיבלתי מחזור מאז הלידה. כשהוא היה בערך בן 10 חודשים, פתאום התחלתי לסבול בהנקה מין תחושות מעקצצות שמהרגע שהוא התחיל לינוק רציתי רק שיגמור. אחרי בערך שבוע כשזה לא הפסיק אמרתי לבעלי שמשהו מוזר עובר עלי ואני חייבת לבדוק מה זה. הדבר היחיד שחשבתי שיכול להסביר את התחושות + אינטואיציה היה הריון. קניתי בדיקה, בבוקר קמתי כשבעלי קם לתפילה, עשיתי את הבדיקה הוא חיכה איתי כ-5 דק' ואין כלום. הוא הלך לתפילה ואני חיכיתי לראות אם יש שיוני, נימנמתי קצת ועברו יותר מ-10 דק' (מה שאומר שהבדיקה כבר לא אמינה) והנה- פס חיוור מאוד. לא ידעתי מה זה אומר כי כבר עבר הזמן של הבדיקה, השארתי את המקולן ככה בשירותים וחזרתי לישון (זה היה יום חופשי שלי והבן עוד ישן). בעלי חוזר מהתליה נכנס לשירותים רואה את המקלון ושואל אותי "מה זה?" אמרתי לא שאני לא יודעת מה זה אומר כי כתוב שהבדיקה היא עד 10 דק' וראיתי את זה מאוחר יותר.
יומים  אח"כ הלכתי לעשות בדיקת דם- לא הייתי מסוגלת להיות בחוסר וודאות וכבר לא סמכתי על הבדיקות הביתיות. בצהריים קיבלתי תשובה חיובית ומיד סיפרתי לבעלי. הוא מיד סיפר להרוים שלו. אני חיכיתי עד האולטרה סאונד לראות שיש דופק ואז סיפרתי להורים שלי.
אוי איזה חמודותחשבשבת
בעל בקרוב
 
הריון עוד יבוא
 
המשפחה- תדע כשצריך............
 
מה שבטוח זה היה מעניין...............
אז ככה.... ארוך- יש הסטוריה...חמסה עלינו
בהריון הראשון: שלחתי אותו לקנות ערכה כי הרגשתי משו מוזר. הוא התנגד (בזבוז של 30 ש"ח לא קונה) אחרי לחצים של "יש לי בחילות/איחור/הגוף משתנה.." בסוף הסכים לקנות. אני לא הייתי עם אפשרות לצאת מהשומרון (לימודים וכו') והוא למד בבר אילן אז נפל עליו... בסוף קנה, הלכתי לשרותים והוא מחכה בחוץ- איזה בזבוז איזה בזבוז... תוך שניה פס הריון עולה ואח"כ פס הבדיקה- יצאתי שמחנו וכו'...
להורים סיפרנו בשבוע 12 הבאנו תמונה מה- US וחמתי- כמובן שהיא ידעה...
 
הריון שני: היינו שבת אצל ההורים. מאחר לי בכמה ימים (יותר  מכמה...) מרגישה בחילות ושאר ירקות. במוצ"ש בדרך הביתה קניתי ערכה. איך שחזרנו דבר ראשון הלכתי לשרותים- 2 פסים (הוא כבר לא חושב שזה בזבוז...) יש יופי וכו'.
ההריון הסתיים בשבוע 11...
ההורים ידעו רק אחרי..
 
הריון  שלישי: שוב איחור הייתי בעיר קניתי ערכה הלכתי לשרותים בקניון (!!!!) הייתי בטוחה שאני לא רואה טוב. כמה חיכיתי לזה.. טלפון לחצי יש. שמחה צהלה בצד השני של הקו אני קצת חוששת
הודעה טלפונית ל2 ההורים בשבוע אחרי סקירה 1 -שבוע 14
 
הריון רביעי: איחור. מתחילה להרגיש בחילות. הייתי עם הילדים ביום כיף חזרנו  הביתה-  אני לשרותים... 2 פסים (?!) איך זה קרה? אני שמחה והמומה. טלפון לחצי שאפילו לא ידע שאני מתכוונת לבדוק והוא מאושר עד לב שמיים (אני סתם מרגישה זיפת- עדיין וזוהי רק ההתחלללללה...)
רק אמא יודעת- אבל זה כי היא לא במצב שתוכל לרוץ לספר לכל העולם....
אצלי זה היה כל כך שונהעידית לקס
הריון ראשון - יצאנו לירח דבש מאוחר (חודשיים אחרי החתונה) כי לבעלי היו מילואים שבועיים. בידיעה מבאסת שאנחנו הולכים להיות אסורים. מה של קרה כי במקום הגיעו הבחילות...
 
הריון שני - אחרי מות אמי כשהיא התגלתה אלי בחלום ואמרה שקיבלה הזדמנות שניה. ורק אח"כ כשהלכנו לרב לשאול לפשר החלום הוא אמר שאני בהריון...
 
הריון שלישי - פשוט יותר החלפתי כדורים בגלל דימומים ונכנסתי במקביל
וואו זה היה מזמןשמחה תמיד
סתםבדיוק לפני שנה זה היה המחזור איחר ולא רציתי לעשות בדיקה אבל התחלתילהריח רחות משוניםובקיצור עשיתי בדיקת דםלקחתי תשובה אחרי יומיים והמזכירה של הרופאה אמרה שלילי טוב היננו בהלם מחזור מאחר ב3 שבועות התבאסתי טילים..
הבטן כאבה לי כאבי מחזור חזקים שלושה יומים ..
ואז הגענו הביתה בערב הטלפון מצלצל שלום מדברת ד"ר... ליבי החל לפעום בקירבי.. תקשבי ניסנו להשיג אותך יומיים לומר שהתשובה חיובית המזכירה טעתה היא הסתכלה על בדיקה קודמת שעשית שיהיה במזל טוב ותגשי לרופאת נשים לבצע מעקב הריון .
סגרתי את הטלפון התחלתי לבכות מהתרגשות(הריון ראשון) ובעלי בא וראה אותי בוכה חיבקקתי אותו וסיפרתי לו מה היה והתרגשנו כ"כ...איזה כיף בא לי שוב.
אמא שלי ידעה באותו יום בטלפון המשפחה של בעלי ידעה 3 ימים אחח"כ היינו שם ולא התאפקנו וסיפרנו פשוט אמרנו יש לנו מה לספר לכם אמא של בעלי מיד ניחשה ואמרה שהיא חשדה ...וזהו..פעם הבאה נשתדל לשמור בסוד יותר זמן בעז"ה
איזהשמחה תמידאחרונה
סיפורים מרגשיםסליחה  אם אני קצת משנה כיוון ממש מפחיד אותי כל הסיפורים האלה שחיכו כמה שנים בין הראשון לשני למה זה קורה אני כ,כ מפחדת מזה לא מפסיקה לחשוב על זה..
אני מניקה מלא ומקבלת מחזור כל ארבעים יום עכשיו ואני ממש מפחדת...
 
חייבת עזרה!!!אנונימי (פותח)
סליחה על הדרמטיות, אבל אני כבר אובדת עצות...
בני בכורי המתוקי בן חודשיים וב"ה העניינים ביננו מתחילים להסתדר (הנקה, שינה, עצבים- של שנינו...) ואני נתקלת בבעיה- כל פעם שהוא עושה קקי בטיטול הכל, אבל ה-כ-ל, נשפך לו מהטיטול!!! זה כבר קרה לנו פעם לפני כחודש ואז עברתי לטיטולים יותר גדולים וזה קצת עזר, אבל עכשיו אני לא יכולה לעבור איתו לשלב הבא, הוא עוד קטן מידי... אני משתמשת בטיטולי האגיס והוא רק יונק. הוא פשוט עושה כמות גדולה כל פעם וזה נוזלי בצבע חרדל כהה, כאילו שלשול (סליחה על התיאורים.... )
מה דעתכן? מה לעשות? למיטב ידיעתי הוא לא ממש סובל מגזים, הוא פשוט מוציא אותם לאויר העולם... והוא גם עושה בערך בשעה קבועה בשעות הערב. הכל טוב ויפה כשאנחנו בבית ואז רצים מיד לאמבטיה אבל מה לעשות כשאנחנו יוצאים? כל פעם אני צריכה להחליף את כל הבגדים שלו ולפעמים גם את שלי...
ממש נואשת לעזרתכן!
אה, וסליחה, אבל אל תגידו לי שאולי אני לא שמה לו נכון את הטיטול (הצעה של כל מיני "דודות טובות לב") א. פעם זה לא היה נשפך ככה וב. קורה שלא שמים טיטול טוב פעם פעמיים, 4 פעמים, אבל לא כל פעם שהוא עושה, לא?!
תודה מראש...
תנסי לקנות פמפרס - לדעתי הם הכי איכותיים.קרן2
את מזכירה לי נשכחות...אדמונית החורש
לבכורה שלנו היה כישרון מיוחד לקטע הזה, במיוחד כשהיינו בנסיעה ואז גם כל הכסא בטיחות 'זכה' לטיפול מסור.
כמו שהמליצו לך, תנסי חיתולים אחרים.  לפעמים הצורה המעט שונה של החיתול עושה את ההבדל.  אנחנו אצל ילד אחד עברנו מפמפרס להאגיס ובאחר להיפך ואצל אחת הבנות דווקא טיטולים היה הכי מוצלח בשלב הזה.
אני יודעת מה יוקטנה תציע לך...נחשונית
תודה רבה לכן, אבל...אנונימי (פותח)
האם אתן לא חושבות שזה אולי משהו שקשור בתזונה שלי/ שלו? זה נורמלי שזה כ"כ נוזלי? ומצד שני לא שמתי לב שאני אוכלת משהו שונה מלפני חודש...
זה לא משהו שדורש רופא, נכון? סליחה, אבל ילד ראשון לאמא שגילתה עכשיו כמה היא דאגנית...
אם את מניקה, זה אמור להיות נוזלינווה מדבר
לגבי הבעיה של הטיטול- זוהי בעיה של הרבה מאוד (...) אמהות.
 
כמו שכבר כתבו לך לפני- תנסי סוגים שונים של חברות טיטולים .
 
גם אצלנו, פעם רק הגיס, פעם רק פמפרס, פעם רק טיטולים פרימיום ופעם- שום דבר לא עוזר...
 
כרגע עם הנוכחי זה רק הגיס ואילו לחברה טובה שלי יש ילד באותו גיל ואצלה זה רק פמפרס.
 
בקיצור...
 
צרות של עשירים...
חהחהחה D: שתי נקודות לנחשונית יוקטנה
יפה מאוד ששמתם לב שהתינוק עושה קקי בשעה פחות או יותר קבועה. אתם מכירים את התינוק שלכם ממש טוב!
מה יותר פשוט (וחסכוני, ונקי) מאשר להחזיק אותו שיעשה קקי במקום שיותר מתאים לכם? אני מחזיקה את התינוקות שיעשו קקי ופיפי מעל לכיור. לפעמים אני יושבת על האסלה בפיסוק, ומחזיקה את התינוק בתנוחת צפרדע (ברכיים לחזה), והוא עושה ישירות לאסלה. כשהתינוק יושב בעצמו, הוא פשוט מתחיל לעשות בסיר!
הנה משהו שכתבתי בנושא! בהצלחה ותהנו - זה ממש מצחיק וכייפי!
אדיר- יוקטנה!טל שחר
שמעתי משהו על השיטה  ונדלקתי לאללה, חשבתי שאני אצטרך ללכת "לצוד" אתיופיות זקנות- והנה- כל התורה על רגל אחת! אעדכן אחרי נסיון- תודה!
אגב- מאיזה גיל אפשר לעבוד עם השיטה הזאת יוקטנה?טל שחר
מגיל 0 בהצלחה!יוקטנה
זה עובד!טל שחר
מדליק לגמרי-  בפעמיים הראשונות המתוקה  לא כ"כ הבינה- ואז הפלא ופלא- זה הצליח, היא עשתה קולות של לוחצת על הגדולים- אני לקחתי אותה לכיור- כמו שהסברת, ואכן-  הכיור נמלא תרועה ! 
כל הכבוד לגאונה הקטנה!יוקטנה
ולאמא האמיצה שלה ;)
זה קרה גם לי וגם לגיסתיrivki
לא רוצה ליאש אותך, אבל לדעתי אין מה לעשות . פשוט צריך להיות סבלנית ולחכות עד שהתקופה הזאת תעבור. ברגע שהיציאות שלו נוזליות ובכמות גדולה, זה נשפך גם מפמפרס הכי איכותי בעולם.
אם התינוק עושה קקי בשעה קבועה או שאת מזהה שהוא הולך לעשות, אולי תקחי אותו ישר לשירותים או תתני לו לעשות בטיטול פתוח.
גיסתי היתה מחליפה לביתה את כל הבגדים 3-4 פעמים ביום, עד שהיציאות שלה הסתדרו ונהיו פחות נוזליות.
אנחנו עברנו ל... תחזיקו חזק...חמסה עלינו
ליטופים של סנו. כן, כן הפושטים האלה. אין עליהם  הגזרה של האגיס וטיטולים פרימיום היא רחבה וזה לא מתאים לכל התינוקות. מהיום שהתחלנו עם ליטופים נגמרו הנזילות, הבריחות וכו'. (ועל הדרך חסכנו כמה שקלים...)
 
גם אנחנו...אסופית
סליחה, קפצה לי ההודעהאסופיתאחרונה
גם לי היתה בעיה של בריחות ודליפות מהאגיס ה"ידועים באיכותם" (ובמחירם...) כך שפשוט עברתי לפמפרס. מכיוון שגם זה לא עזר, עברתי לטיטולים פרימיום אך הבעיה נפתרה לגמרי רק כאשר קנינו ליטופים (כן כן, אלה שעולים 24.90 לחבילה...). אין מה לומר, כבר כמעט שנה וחצי שאנחנו איתם ואין אפילו דליפה אחת (וזה לא קשור לגיל או למרקם של היציאות. השתמשנו בהם גם כאשר הנסיך שלנו היה עדיין יונק באופן מלא ויציאותיו היו רכות במיוחד). שמעתי מחברה שזה דבר ידוע שהגזרה של האגיס לא טובה לבנים אלא דווקא לבנות ואילו הגזרה של פמפרס היא להפך (טובה לבנים ופחות טובה לבנות).
בהצלחה ובתקווה למיעוט דליפות ולכלוכים מיותרים
שאלה חשובה!!אנונימי (פותח)
יש איזה בדיקה שעושים כנראה בחודש 9 (לי זה יוצא ככה) 
שמכניסים לפתח הנרתיק משטח כמו של אף אוזם גרון לגלות אם יש איזה חיידק מסוים שיכול לעבור לתינוק ח"ו 
מישהי יודעת אם ממש חייבים לעשות את זה? 
ומה הסכנות שיכולות להיגרם לתינוק ח"ו? 
מקווה שהייתי ברורה.
כן...אמא קטנה
אני חושבת שזה החיידק "סטרפטקוקוס" שיש גם בגרון.
כמעט לכולם עושים את זה...וזה ממש בדיקה קטנה ולא מלחיצה,ואת יכולה לעשות אותה לבד..ככה אני לפחות עשיתי,ואז שלחתי את המקלון למעבדה..והתוצאות הגיעו..
מה שאומרים שאם יודעים על החידק מראש,יותר טוב ..וככה בלידה ישר נותנים אנטביוטיקה,כי זה מדבק את התינוק כמו שאמרת.
אני מכירה כה וכמה שלא ידעו על זה מראש,ורואים את זה בלידה,מקסימום הם נותנים אחרי הילדה לך ולתינוק.
העניין זה לחסוך לתינוק אנטיביוטיקה...וגם לך...
תרגישי טוב..
זה נקרא GBSיפעת1אחרונה
אם יש לך,אז בלידה צריך כל 4 שעות לתת לך אנטיביוטיקה..כדי שהתינוק לא יידבק.
הבדיקה בחינם ומומלצת ולא כואבת.רצוי לעשות את זה בשבוע 37 כמה שיותר סמוך ללידה..
בשעה טובה! ובשורות טובות!
אמאלה!!אמא קטנה
הבת שלי ישנה לידי ,ואני על המחשב,ופתאום היא התחילה לצרוח איימים!!
היא בחיים לא צרכה לי ככה חוץ מכשעשו לה חיסון.
אין לי מושג ממה היא התחילה לצרוח???
יש חלומות רעים בגיל חודשיים??
חשבתי אולי משו עקץ אותה אבל אני לא רואה כלום באזור וגם לא עליה...
מה עושים?
כרגע אני פשוט מאכילה אותה,לפחות זה מרגיע אותה...
אולי גזים...אנונימי (פותח)
אולי?אמא קטנה
היא בנתיים הספיקה לצרוח כך שוב?!
מעניין...ומלחיץ כאחד.
[תמיד הדברים האלא קוראים כשהבעל לא בבית...]
אולי כאבי אזניים או שן שיוצאתחילזון 123
שן לא יוצאת בד"כ בגיל חודשיים.אנונימי (פותח)
אני כמעט בטוחה שזה גזים. תתפסי אותה קצת על הבטן...אם יש לך גרפ ווטר זה עוזר מאוד.
ייתכן שזה באמת חלוםדבורי
מגיל מאד צעיר תינוקות יכולים לחלום, למשל חלומות על אוכל או הנקה - יש חלומות טובים ויש רעים.
ההרגעה המידית שנתת לה זה בדיוק מה שהיא צריכה, לקבל את הביטחון והאהבה בעולם שבו היא נמצאת...
קרה לי כמה פעמים עם הילדים, התינוק שלי הוכיח לי שגם ההיפך ייתכן - בגיל 4 חודשים הוא נקרע מצחוק, מתוך שינה. יכול להיות שזה גזים, אבל לי זה נראה שונה.
נראה לי יש לי כמה מסקנות מהיום הזה...אמא קטנה
היא צרכה לי ככה עוד פעמים,ובפעם השלישית פשוט ועמדתי בלי להלחץ והסתכלתי מה היא עושה...אז כשהיא ראתה אותי היא התחילה לחייך ונרגעתי אבל שניה אח"כ היא התחילה להחנק...והרמתי אותה ואכן היה לה גרפס ואז פליטה נחמדה...
נראה לי שהיא צורחת בגלל בגרפס...כל פעם שהרמתי אותה באמת היה לה גרפס...נו ...שויין..הילדים שלנו זה ברכה ..![בתכלס,נראה לי היא החליטה פשוט לעשות לי אקשן...כדי שלא ישעמם לי כשבעלי לא בבית...נראה איך נעבור את הלילה....]
גרפס נשמע מאוד הגיוניאמאקנגורואחרונה
תינוקות צורחים הרבה פעמים בגלל גזים  (מכל הכיוונים...)
חשוב להקפיד על גרפס אחרי כל ארוחה שלהם, גם אצל יונקים.
כשתינוק צורח פתאום ללא הסבר, זה בדר"כ כאבי בטן, והגרפס עוזר להם לעבור...
שיהיה גידול קל
זה לא פרסום חינם  שאת יועצת הריון ומנהלת פורום?אנונימי (פותח)
מתפלאהמאד!אנונימי (פותח)
ממש לא!!
היא חלק מאיתנו גם משתפת ונתמכת ומקבלת מאיתנו עצות. וגם עוזרת להרבה מאיתנו!! להפך זה שהיא יועצת הריון היא הכי מתאימה לנהל פורום כזה!
גם לפה נדחפת "מושט"?נווה מדבר
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך כ"ו אב תשס"ט 17:27
חרם צרכנים על חנות הבגדים שלך!
 
תתביישי לך!
 
תקבלי כבר את הביקורת ותפסיקי לבלבל ת'מוח!
 
יוקטנה- את 10! נהגת בסדר גמור!
מושט לא מנהלת חנות בגדים...אנונימי (פותח)אחרונה
את לא מאמינה כמה עבודה קיבלתי כבר!!!יוקטנה
היומן שלי מלא בקורסי הכנה ובליווי לידות! מלא עד אפס! אפס!
אולי זו הבעיה - אין לי יומן! ברגע שאני אקנה יומן, העסקים יתחילו לפרוח? או לכל הפחות, בכלל יתחילו?
האמת שניהול הפורום זה פשוט תחביב שלי - התמכרות מצערת. בעלי מתלונן, הילדים זבי חוטם, והקריירה - כמו שאמרתי - אפס!!! (לא, ברצינות - לא עבדתי במקצוע אפילו דקה אחת!)
אולי עדיף שאיזו ווטרינרית תנהל את הפורום בנושא הריון ולידה? או מורה לחינוך מיוחד? לא! יש לי רעיון! צריך מישהי עם ראש עסקי (יותר משלי, לפחות)! אני יודעת! מנהלת חנות בגדים!
 
ולך ולכל בנות הפורום, אני אומר מה שכתבתי להמון גולשות במסר אישי: כתבו את המקצוע שלכן בכרטיס. בע"ה, נשים תראינה את התשובות שאתן כותבות, תרגישנה חיבור לרוח שלכן, תפנינה אליכן, וכולם ירוויחו! הפורום וגם אתן! זה מקובל בעולם הפורומים, וגם כאן.
 
(ולכל מי שפונה אלי במסר אישי - תמשיכו לפנות! בפורום, במסר, במייל, אפילו בטלפון - ובכל שעה! אני יכולה לקשקש שעות על הנושאים הללו! זה ממש אוויר לנשימה בשבילי )
 
ותודה לפותחת השרשור על ההפסקה הקומית מהחום
בעלי לא מבין מה נסגר איתינווה מדבר
כבר פעם שניה שאת קורעת אותי מצחוק, והוא רואה אותי צוחקת לעצמי לבד מול המחשב... 
הפעם גם הצטרף הבן הגדול שלי: "אמא, מה מצחיק???"  בצירוף מבט תמוה...
נראה לי שגם הבת שלי חושבת שאני לא שפויהאדמונית החורש
אני מול המחשב צוחקת להנאתי והיא עוברת ושואלת: "מה?"
"שום דבר" אני עונה
"אז למה את צוחקת?"
"סתם, קראתי משהו..."
"טווווב......" והולכת לה עם מבט מהורהר, כנראה על מצבה הנפשי של אמא שלה...
 
לא ראיתי איך השירשור התחיל...אמאקנגורו
אבל אין על יוקטנה.
היא מייעצת חינם רק כי היא אוהבת ורוצה לעזור.
חבל על נשמות טובות שמנסות להרוס...

כמישהי שקצת מכירה...
תקשיבו טוב טוב לעצות שלה.
כולן מנסיונה ומרצונה הטוב.
תשמעו משהו מצחיק בקשר להנקה עכשיו:יוקטנה
ליואבי יש כבר כמה ימים שלשול. איך אני יודעת שזה שלשול? זה ממש ירוק, ולפעמים ממש מים, וזה הרבה מאוד פעמים ביום, וכל פעם קצת. האמת שזה התחיל אחרי שנתתי לו לטעום שזיף, ונראה לי שזה קשור, כי אין לו בכלל חום.
בכל אופן, מאז השלשול הזה, הוא גם פחות אוכל, ועכשיו אני שמה לב, שהוא מעדיף צד אחד! וזה דווקא הצד הפחות שופע. מעניין מה ההבדל בין הצדדים, שהוא מעדיף דווקא את ההוא כשהוא משלשל?
יוווווווווווווווווווווואחתעם_בטן
גם לבת שלי היה בדיוק מה שאת מתארת לפני חודש בערך. שלשולים כל היום ולא ידעתי ממה זה כי לא היה לה חום, ועכשיו כשאני נזכרת באמת נתתי לה לטעום שזיף מיובש והיא כמעט חיסלה את כולו. עכשיו אני מבינה...
גם לי קרהקיווי
שהתינוק החרים צד אחד. בסוף התגלתה דלקת באוזן.... כשזה עבר הוא חזר לינוק כרגיל
ממה שאני יודעת (וזה לא הרבה)veredd
כי יש לי רק ניסיון של הנקה של ילד אחד, אבל...
החלב של הצד הפחות שופע הוא הרבה יותר סמין ושומני, כי יש פחות חלב. אולי, אם את משקה אותו מים גם ככה, הוא מעדיף לאכול פחות (כי גם ככה אין מי יודע מה תיאבון בשלשול) אבל שייחשב לו ליותר...
ולא נראה לי ששזיף עושה שלשולים. אולי זה סתם וירוס קטן שנכנס למערכת, או שיניים. כי בעקרון מה שעושה קיבה רכה זה מיץ שזיפים- שעשוי משזיפים מיובשים.
גם אצלינו יש שילשול ירוקאמאקנגורו
כבר המון זמן, ודוקא לא נתתי שזיף, אבל כן התחלתי לתת לו קצת מוצקים.
לדעתי זה שיניים, אבל טרם קיבלתי הוכחה לכך...
בכל אופן, השישולים הירוקים האינטנסיביים ממשיכים, והסיבה לא ידועה.
אולי זה איזה וירוס חדש?
(בהתחשב בזה שהקשר הפיזי היחיד בינינו, יוקטנה, הוא גיסתי...אני מתחילה לחשוד...)
ייתכן.אני חולה.הרופא אמר: ווירוס עם זיהום משני יוקטנה
מרגישה רעעעעעעע כל הגוף כואב איזה יופי של שבת...
רפואה שלמה!אנונימי (פותח)
איך עבר עליכם ההשבת? מרגישים יותר טוב?
תודה...יוקטנה
הגרון עדיין כואב מאוד, אבל לפחות אני כבר לא סמרטוט!
אולי לא היה בכלל חיידק וסתם אני לוקחת אנטיביוטיקה? אווווווף!
רפואה שלמהאמאקנגורו
אני עם כאב אוזן/גרון כבר מלא זמן, והקטן עם שילשול ירוק...
מה איתכם? עבר השישול המשונה?
מתחיל להדאיג אותי קצת...
מה את אומרת? לקחת אותו לרופא? כי חוץ מזה הכל אצלו נראה תקין ורגיל.
איזה כיף לדבר על קקי...יוקטנה
כבר לא מימי, אבל עדיין ירוק מאוד. בימים האחרונים התגברו השיעולים והנזילות מאגף האף, אז אולי זה הכל עניין של התקררות. פתאום גם חשבתי שאולי נהיה כזה ירוק אחרי שהתחלתי אנטיביוטיקה (לקחתי לפני שבועיים בגלל איזו שן... מעצבן כל האנטיביוטיקה הזו שצנחה עלי עכשיו!), אז אני נותנת לו פעם ביום את התכולה של קפסולה של חיידקי ביו. זה כבר שלושה ימים, אבל עדיין לא רואה שינוי. אבל לפחות הוא מאוד נהנה מכל העניין 
כמו האמהות האלה שאין להן כבר נושאים אחרים....אמאקנגורו
אז מה את אומרת?
הקקי ירוק כבר המון ימים...
מחר אפגוש את ה'דוד רופא' שלי בברית, אולי אשאל אותו...
למרות שנראה לי שהוא מבין בזה עוד פחות ממני...
יוקטנה, כנסיאמאקנגורו
סופסוף קלטתי מה זה הירוק הזרחני הזה...



שפעת החייזרים!!!



ממש משעמם לי בחיים...
D: מעולה!! אני מתה מצחוק!!! D:יוקטנה
קקי ירוק-טל שחר
רופאה סינית אחת אמרה לי שהירוק יכול להיות קצת קור  שנכנס לגוף, מעניין שאת מספרת על האנטיביוטיקה,  האנרגטיקה שלה היא קרור ( מורידה חום ),  יכול להיות שהאנרגטיקה עברה בהנקה,  וכך הוריק לו הקקי.  ולגבי הביו- יש תוסף מיוחד של ילדים מחברת סולגר, קוראים לזה ABC  דופולוס- עד רבע כפית ביום לתינוקות מגיל חודש, אפשר לשים בהנקה  על ה... (צנזורת צניעות...)
ברצינות? אני הלכתי על הפשטיוקטנהאחרונה
כלומר, שהשתנתה לו לרעה בפלורה במעי. תודה על הטיפ בנוגע לתוסף!
עוד בתאנונימי (פותח)
עשיתי היום סקירה ונודע לי שיש לי עוד בת! אל תחשובנה שאני רדודה וכפוית טובה כלפי ריבונו, אבל אני כל כך מאוכזבת,אבדה לי כל ההתלהבות והשמחה. הפעם עשיתי את כל הסגולות, התפללתי והייתי בטוחה שזה בן!!!. אנא עזרו לי לשמוח בחזרה, עודדו אותי או לחילופין, האמהות להרבה בנות, ספרו לי על הנחת שאתן רובות. 
קודם כל מזל טובבדולח
ובנות מביאות את הבנים
זה טבעי להתאכזבאנונימי (פותח)
אך אין כמו בנות שמביאות נחת ונחמה לאימהות
ישנן בנות ישנן בנותנחשונית
אומנם בנות יכולות להיות חתולות מכשפות עם ציפורניים, אבל הן עושות את זה כ"כ בחן ועם קוקיות קטנות ורודות וקשת נצנצים בשיער... 
לי יש שני בנים קטנים ב"ה ב"ה ואני נופלת מהרגליים. בכלל לא עומדת בקצב שלהם.
אחרי בן אחד כמובן שרציתי בת. וכשנולד השני ועוד היה בפגייה בלי שם, קראנו לו בינתיים "זימון". זו היתה הנחמה שלי, שבזכותו יהיה לנו זימון בארוחות בעוד 13 שנים...
שמנו פתק עם השם הזמני על האינקובטור. אחד הרופאים קרא את השם וההסבר וכ"כ התרגש.
מאחלת לך שיהיו בנותיך המתוקות כזוויות היכל מחוטבות!


בנות...אנונימי (פותח)
אני ממש בעד בנות... זה כיף,
את מלבישה אותן יפה ומטפחת אותן וכשהן גדולות הן הרבה יותר עוזרות מבנים...
חוץ מזה ידוע שכשאומרים באולטרסאונד שזה בת זה עוד לא ברור שזה כך,
יכול להיות שלא ראו טוב... יש לך עוד תקווה....
 
בן בראש סימן ברכה...יהודיה מא"י
בן זה ראשי תיבות של ב' נקבות. וכשנולדה להורים של בעלי הבת השלישית אמר להם רב שזה עוד יותר ברכה.
כל אחת והסיפור שלה... כמה שאימא שלי רצתה בת, ובסוף היא קיבלה אותי...
שיהיה הריון קל
בננותאם6
לי יש חמש (5! חמש!) בנות ו"קדיש" אחד. גם אני לרגע פצפון התאכזבתי. אבל המשפט של הסבתות "העיקר שיהיה בריא" מחזיר לפרופורציות כי מסביבנו יש המון נשים עם מליוני סיפורים שהיו רק רוצות להיות במצבך.(לא מתכוונת לספר סיפורי אימה בפורום על הריון אבל...)
חוצמיזה- בנות בבית-אור בבית-הן עדינות וחמודות (ולא מלכלכות את הרצפה בשירותים), והקשר בין האבא לבנות הוא בד"כ מיוחד במינו. הן גם נשארות איתך לבשל, לנקות ולשמור על הקטנים, הבנים של החברות שלי כל היום באופניים 
תמשיכי להתפלל-אבל על בריאות הילד, המשפחה וכו'
בעז"ה יגיע גם בן-אם ה' יחליט שזה מתאים, ואם לא-אז לא.
שמעתי שאם יש לך 4 מאותו מין המדינה מאפשרת לעשות טיפול בהריון החמישי-לי זה נראה נורא, אבל אולי יתאים לך
בכלופן-חזקי ואמצי-העיקר להיות שמחה בהריון, שהמתוקונת לא תיעלב
הצילו! אף אחת לא עודדה אותי חוץ מאם6אנונימי (פותח)
דרך אגב יש לי שלוש בנות ובן אחד.
תסתכלי על זה כךאחתעם_בטן
בנות יעזרו לך בבית יותר מבנים לא? אני כבר מכינה את הבת שלי שעוד מעט היא תצטרך לשטוף כלים ולקפל כביסה
כמה בנות יש לך?שלה שוב
אני גם חשבתי  הפעם שזה בן או יותר נכון בעלי רצה בן כדי שיהיה חבר לבן היחיד שלנו , אבל לא...זה בת. בהתחלה ההרגשה היתה של אכזבה עכשיו אני ממש שמחה איתה ובאמת רק מתפללת שהיא תהיה בריאה,שלמה ומקסימה כמו שאר הילדים שלי.
פעם הכרתי משפחה של בנות מופלאה ואני מתפללת שאצליח לגדל את משפחתי כמוהן...וזה החלום שלי בראש עכשיו...
קשה לנחם בדבר...קראתי את כל שאר התגובות והאמת? שאותי הן לא ממש ניחמו...
אני רק מקווה שיום אחד תסתכלי עליה ותאמרי- אויש...איזה טיפשה הייתי. הילדה הכל כך מקסימה הזאת, אני רציתי להחליף אותה...
אני לא יודעת אם את מאלה שכבר משמיעות מוסיקה לעובר בבטן...מדברות אליו וכו' אבל נראה לי שיהיה נכון לנסות ולהתקשר אליה כבר עכשיו, אפילו לא בדיבורים ממש, אלא בלב...שיחה של אמא לילדה שלה...כי לפעמים לוקח אחרי הלידה זמן להסתגל לתינוק חדש ולהיקשר אליו, אז כדאי לנסות כבר מעכשיו...
דרך אגב, זה ממש לא להיות כפוית טובה מול רבונו של עולם, הוא הרי מכיר אותך, ויודע שבשבילך זו התמודדות לא פשוטה, יודע מערכי לב...הוא פשוט מלווה אותך במקום הזה, בעיני. והוא החליט שזו התמודדות שיש לך עכשיו. אבל לא נראה לי שהעניין כאן כפיות טובה.
רוצה בנותתתתת!!!!!אמאקנגורו
ודוקא יש לי שתי בנות ראשונות, ואז בן, אבל ממש פינטזתי על בת שלישית.
כשהייתי ממש בתחילת ההריון, ועדיין לא ידעתי אפילו, אז ביקרתי את גיסתי שילדה בת שלישית, והוצפתי כזה גל של קנאה.
לא ידענו בהריון את מין העובר, וממש רציתי בת, שתהיה חבורה מתוקה כזו...אבל נולד בן. ב"ה. לא מתלוננת.
העיקר שיהיו בריאים ושמחים. 
מצטערת אם דברי נשמעים כמו לעג לרש...אמאקנגורו
ממש לא התכוונתי, כי באמת באמת רציתי בת. אפילו חשתי צביטה קטנה כשאמרו לי שזה בן...אבל ברור שזה לא משפיע כהוא זה על השמחה שלי בו. כל מין יתקבל בברכה. אולי אם היו לי 6-7 בנות אז הייתי לחוצה על בן...אבל 3-5 בנות עדיין נראה לי סבבה כחבורה.
אין כמו בנות. הן נולדות כבר עם הציפורניים שלופות...והבובתיות המטריפה שלהן
אנחנו מלא בנות בבית (7)אנונימי (פותח)
וזה ממש כיף- עושים החלפות בבגדים ואפשר לדבר בפתיחות אחת עם השניה-
אל תצטערי אפילו לא לרגע!!
אנחנו 7 בנות בביתאנונימי (פותח)
וזה ממש כיף! עושים החלפות בבגדים ומדברים בפתיחות אחת עם השניה!
גם אמא שלי מאושרת מהעניין כי הבית שלנו תמיד נקי ומסודר ואנחנו נהנות יחד במטבח...
את עוד תהני מהעניין!
אופס- אני חדשה בכתיבת תגובות,אנונימי (פותח)
לא הבנתי כ"כ איך זה עובד, אז יצא ששלחתי 2 הודעות דומות...
    ואם היו לך רק בנים גם כן היית מבואסת?טלי10
יש גם בנים או שאתן רק בנות?אנונימי (פותח)
אני ממש מזדהה איתךאדמונית החורש
כמובן שרק יהיו בריאים כולם ואנחנו שמחים עם מה שיצא אבל אחרי שיש בן אחד ומספר בנות אני נורא רוצה שיהיה לבן שלי גם אח אחד.  אמנם זה לא ודאי אבל קשה לי להאמין שיהיה עוד הריון אחרי הנוכחי ואם זו תהיה בת אז הוא כנראה יצטרך להמתין לשלב שבעז"ה יהיו לו הרבה גיסים...
 
כמו שכתבו האחרות יש הרבה נקודות חיוביות בהרבה בנות אבל עדיין יש צביטונת קטנה שהבן קצת לבד ואין לו עם מי ללכת מכות.... 
 
ובשורה תחתונה, באמת שיהיו לי בריאים, ובעיקר בריאות!
הייתי מעבירה את השרשור הזהאנונימי (פותח)
לפורום השכן מלמעלה...
אשמח לקבל הסבראנונימי (פותח)
סליחה......אנונימי (פותח)
צורם לי נורא לקרוא תלונות על מין העובר כשיש פה כאלו שכל כך רוצות ובאמת שלא משנה להן מה זה יהיה...
העיקר שיהיה כבר ובריא/ה ושלם/ה!!!
 
אז סליחה על החוצפה וההתערבות - מה דעתך להודות לה' שזיכה אותך ומתוך הזכות העצומה הזו לבקש גם עבורי???
ובעבור אלו שמוצאות יותר את מקומן בפורום פוריות?....
 
שיהיה לך בקלות, בנחת ובבריאות.
כל אחד והפעקאלע שלו...נחשונית
כלומר, השק שה' שלח לו לשאת אותו.
כואבת את כאבךאנונימי (פותח)
אך לכל אחד יש את ההתמודדות שלו. זה כמו שאני יאמר לך לשמוח נורא ולהודות יום יום לה' על כך שאת בריאה ומתפקדת . כי את יודעת יש אנשים במצב קשה משלך. כל אחד והשק שלו
ובגלל זה השרשור הזה פה ולא בפורום השכן!אדמונית החורש
אני לא אתלונן על קשיי ההריון לחברה שעוברת עכשיו טיפולים אבל זה לא אומר שאסור לי לקטר על כלום. 
הרי לפי זה גם אסור להתלונן על קשיים בזוגיות כי יש רווקים שלא מוצאים את החצי,  אסור לדבר על התלבטויות בגידול ילדים ואסור אפילו לשתף בקשיים עם הבוס בעבודה כי צריך רק להודות לה' שיש עבודה ולא מובטלים!!!!
 
אז סליחה שאני אומרת, אבל זה הפורום שלנו ופה אנחנו משתפות במה שרלוונטי לשלב החיים שבו אנו נמצאות.  אורחים מוזמנים בשמחה, אבל צריכים להבין לאן הגיעו ולהשתתף בהתאם...
 
ואשמח להתפלל עבור כל מי שזקוקה לתפילה ומאחלת לכולן שתפילותיהן תתקבלנה ברצון ותיעננה לטובה...
חמדתי. גם אני הייתי שםאמאקנגורו
4 שנות ציפייה, טיפולים ואכזבות...
ב"ה אני בשלב אחר היום, ולא שוכחת להודות לה' על הזכות לקטר על הדברים הנפלאים שנתן לי.  ונהנית מאוד לקטר על הקשיים, כי יש כאלה.
מבינה אותך מאוד, אבל בשביל זה ההודעה כאמור נכתבה כאן ולא בפורום פוריות.
מתפללת בשביל כולן שיזכו בקרוב לקטר רק על הריונות, לידות וילדים...
הזכות של כל אחת כאן לקטר נרכשה ביושר.

אמא שיש-טל שחר
שמתי לב שבורא עולם עוזר לי להתגבר על הרצונות שלי, וכשאני רוצה ממש ממש חזק ולא כ"כ רוצה להתפשר- אז הוא עוזר לי להתאכזב, אחרי שאני מתאכזבת, עובר עלי זמן מה בתחושת ה"חלום המנופץ",ואז אני מתחילה לאט לאט להתעייף מלהיות מאוכזבת , ולאט לאט, בורא עולם עוזר לי לראות את האור והטוב שבדברים . 
נראה  לי שזה מעולה שאת מודעת לרגשות שלך, מתמודדת איתם ונוכחת איתם.  כל דבר טבעו שינוי- ואני מאמינה בע"ה, שבהדרגה יתחלפו הרגשות האלו באושר סיפוק וחלומות על מה שקיבלת - אולי כמו שמספרת בת מאושרת, ואולי בדרך שייחודית לך ולביתך. יישרי כח- כל הכבוד על הכנות
שמעתי דווקא סיפור הפוךאשה של בעלי
שמעתי סיפור על אשה שילדה 5 בנים ואח"כ שוב בן היא ישבה במחלקה ובכתה ובכתה כמה ימים. הגיע אחות מהמחלקה ואמרה לה שהיא רוצה להראות לה משהו היא לקחה אותה למחלקה הכי קשה בביהח" שרואים שם ילדים סובלים ולא משנה בן או בת ואמרה לה את רואה ??? זה מה שאת רוצה ??? בת חולה ח"ו ???
האשה הזו רצה חזרה למחלקה תפסה את הבן שלה וחיבקה אותו ולא גמרה להודות לה' שיש לה בן בריא ושלם ד"א האשה הזו ילדה שנה לאחר בת בריאה ושלמה!!
חוץ מזה אני לא מבינה אותך איזה אמא לא שמחה עם הרבה בנות אצלינו רוצים רק בנות ובן אחד שתים בשביל הקדיש
לאמא שלי יש 10 בנות ושתי בנים נולדו בתחילה 8 בנות רצוף ורק אח"כ נולד הבן והיא היתה מאושרת עם כל בת שנולדה
תאמיני לי שזה חויה, מחנה, מה שאת רוצה כיף חיים. שבחיים לא היינו רוצות להחליף לא הייתי מוותרת על שום אחות
חוץ מזה עוד כמה שנים את תהי מלכה ויהיו לך משרתות בשפע לא שמביאים ילדים בשביל שינקו לך אבל זה מציאות בנות עוזרות אז הרבה עושר בחיים ותשמחי עם כל בת שנולדת לך כי רק כיף יהיה לך מזה
תסלחו לי לכולכם פה יש איזה עיוות בשכלאשה של בעלי
כותבות לה פה חלק מהבנות משתתפות בכאבך וכו תגידו לי השתגעתם במה מדובר בילדה בעז"ה בריאה ושלמה שאמא שלה רצתה בן
!
אתם יודעות כמה נשים מיחלות ומתחננות לבן או בת ולא משנה מה???
חוץ מזה כמה נשים רוצות ילד בריא ושלם ולא מענין אותה מה???
ולסיום אני יכתוב שיר ששרים בגן וצריך להכניס אותו טוב לראש
מזל טוב נולד לנו תינוק
מזל טוב שיהיה במזל טוב
בכלל לא משנה אם זה אחות או אח
העיקר בריא וחמוד כל כך
היחידה שכתבה 'כואבת את כאבך'אדמונית החורש
אמרה את זה לglass ולא לאמא שיש!
ליתר ביטחון בדקתי שוב את כל התגובות:  אף אחת לא הגיבה כך לעניין המין של העובר...
 
אין כאן שום עיוות, כולן התייחסו גם לעניין שבשורה התחתונה שמחים ומודים על מה שיש ובכל זאת מותר קצת לרצות בן/בת ולהתאכזב מעט כשלא יוצא... 
 
אני בטוחה שגם אמא שיש מאוד תשמח עם התינוקת שלה ולא תתאבל עליה.  אז לא צריך להיכנס לסרטים על תינוקות חולים חלילה או בעיות פוריות. נו, באמת!
לאמא שישאנונימי (פותח)
דווקא לי יש בן ובע"ה עוד קטנטן בבטן וגם אני דיי התאכזבתי...אבל ברור שזה ברכה וב"ה ורק בריאות וכו'
תמיד חלמתי על בנות, אין כמו אחיות טובות, בנות של אמא, הן אח"כ נשארות אצל ההורים ובאות לבקר יותר והכי דואגות.
 
בנים מתחתנים ועוזבים את הבית "ודבק באשתו.."
 
איזה כיף שבת מגיעה לאמא שלה אחרי לידה, איזה כיף זה קשר טוב בין אמא לבת.
 
בקיצור, תהני מהן ותראי שעוד יבואו הבנים השובבים
יש לי 4 בנים ב"האודי-ה
רציתי מאוד בת ויצא שוב בן...
אבל באמת צריך מאוד להודות כי יש כאלה שאין להם בכלל
וצריך גם להודות שהוא בריא.
בהריון הבא את יכולה לעשות הכל בשביל יהיה בן - למכון פועה יש שיטות.
אנחנו 6 בנות רצופות(!!!) בבית, ורק אח"כ באו הבניםדבורי
וזה כיף עצום לגדול כך - החברות הכי טובות הן האחיות שלי, ולא משנה כמה התכסחנו בילדותינו...
4 בנים ובת יחידהההאמא ל-5אחרונה
לנו יש 3 בנים ובכל הריון אמרתי שמה שה' יתן לי זה מבורך, קראתי כתבה על כך שהציפיות במהלך ההריון עלולות להזיק ולהשפיע גם בלי כוונה על התינוק והיחס אליו, לכן לא טיפחתי ציפיות.
בהריון הרביעי - נמאס לי, אמרתי לבעלי שאני חייבת בת, בכיתי שמגיע לי בת, להלביש ולהרגיש ולהנות מהמין הנשי והעדין הזה.
וכל מי ששאל אותי בהריון אמרתי לו- זה בטוח בן ואני מתה לבת.
באולטרסאונד שאלתי את הרופא - אני רוצה לדעת מה מין הילוד.
הוא החזיר לי- את לא רוצה לדעת אם הוא בריא?
אמרתי- הוא בטוח בריא, מה מין העובר?
ואז הוא אמר לי-בת,
לא האמנתי, אמרתי לו- תקשיב, לא זורקים את זה ככה, בת.
יש לי 3 בנים בבית
ואז הוא בדק ובישר בוודאות, יש לך בת.
יצאתי ופשוט בכיתי לבעלי בטלפון- יש לי בת.
ואכן לגדל בת זה משהו מופלא- הפיקחות, החריפות, העדינות ומה לא.
הצלחתי להניק בפעם הראשונה - עד גיל שנה
בהריון החמישי רציתי עוד נסיכה- אבל אמרתי מה שה' רוצה.
ונולד לנו בן, גם נסיך.
ת'אמת- אפילו האחים רצו בת
 
תהני מהנסיכה הבאה- כל ילד זה עולם אחר עבורך ועבורו, אף אחד לא דומה לשני. 
 
בהצלחה
איך אתן מרדימות את הקטנצ'יק/ית?להיות לאם
איך אתן מרדימות את התינוקות הקטנים- אלו שלא יודעים ללכת לישון לבד?
 
אני מרדימה אותו בשירים/נידנוד של העריסה/ נותנת לו לצרוח-ונשברת יותר מהר ממנו.
 
אני צריכה רעיונות שיעבדו קצת יותר מהר.
 
להיות לאם המותשת שסיימה עכשיו להשכיב את הבן שלה לישון!
בן כמה הוא?טל שחר
בן 4 חודשים.להיות לאם
ויש לו טקס קבוע הבעיה היא שנראה לי שהוא מתרגל אליו ולכן מאריך אותו.
 
מה הפלא שאני מחכה שהוא ירדם- יש לי מלא עבודות להגיש והזמן שלי לעשות אותן זה רק כשהוא ישן כי אחרת הוא לא מוכן.
טקסי שינהאנונימי (פותח)
עוד לא זכיתי להיות לאם, אך אני בדרך וגידלתי אחיות. הסוד הוא טיקסי שינה עיקביים עם סדר וגבולות ברורים...

למי בדיוק להציב גבולות לתינוק בן 5 חודשים חחחחח-משה ר-
הבת שלי דווקא יודעת להירדם לבדשירק
אבל אני בכל זאת אוהבת להרדים אותה כי אני רוצה שהיא תרגיש שיש שגרה מסוימת ולא סתם נרדמים איפה ומתי שיוצא, היא בת חמישה חודשים. אני לא מחכה עד שהיא תהיה עייפה מדי ועצבנית, כי ככה היא מצליחה להרדם רק על הידיים בנדנודים וטיולים בכל הבית. בד"כ אני עושה לה אמבטיה כשהיא עוד רגועה, ואז עושים חושך, שרים כמה שירים, אומרים שמע ישראל, מנדנדים את העריסה שלה והיא נרדמת כמו מלאכית אחרי איזה עשר דקות-רבע שעה.
לדעתי צריך להיות מאד רגועים בעצמנו כדי שהילד יוכל להרדם. אם את רק מחכה לשנייה שהוא יעצום את העיניים ותוכלי כבר ללכת הוא מרגיש במתח.
כל הכבוד. מצדיעה לך.ריבק
הלואי והיתה לי כזו סבלנות.
אצלי התינוק נרדם רק עם כמה מציצות ...
בן השנתים וקצת ,לוקח שמיכה מארגז המצעים ונרדם עליה באופן עצמאי ומפתיע.
ובן ה4 וחצי יכול להרדם על הספה.
וזה עושה רושם כאילו שום דבר לא מתוכנן.
לא נראה לי שיש לזה פתרונות קסם מהיריםחילזון 123
יושבת או שוכבת לידם במיטה (מיטה רגילה) מלטפת אותם קצת/מניקה
אם יש לי כח מקריאה סיפור, אם לא- שרה שירים או ישנה בעצמי קצת.
לא לשכוח לעשות חושך בחדר.
אם זה ילד קטן שעוד ישן במיטת תינוק מעבירה למיטה שלו אחרי שהוא כבר נרדם.
אצלנו...אודי-ה
אם הילד צורח, כנראה שמפריע לו משהו.
אולי רעב, אולי לא מרגיש טוב...
בד"כ אני מרדימה בלי נדנודים, אלא רק משכיבה במיטה מגיל 0
וככה הם מתרגלים... אם אני רואה שיש בעיה אני נותנת לו עוד אוכל.
העצה שלי...רק טוב!
אני מרדימה בליטופים על הגב. (מה שמכונה בפי הילדים: "ציור על הגב"). אפשר תוך כדי לעשות שששששש חלש. לאט לאט להרפות-פחות ופחות עד שהם נרדמים, בד"כ תוך כמה דקות.
אני ראיתי שכל ילד צריך רמה אחרת של "תמיכה".יוקטנה
בסך הכל, גיל 4 חודשים הוא מאוד קטן בשביל "לדעת להירדם לבד", עבור רוב הילדים. ממה שראיתי, אצלי ואצל חברותי (מהחיים האמיתיים וגם מהחיים בפורומים ), רוב הילדים צריכים תמיכה ברמה כזו או אחרת, עד גיל שנה, וגם למעלה מזה לפעמים.
עם זאת, לא מזיק לנסות! אפשר לראות תינוק מפהק, ולקחת אותו ולהניח אותו בעריסה, בחדר חשוך ושקט. לפעמים זה עובד, ואצל חלק מהילדים, יותר מאשר אצל אחרים. ב"ה סוף סוף גם אני זכיתי לילד נח יותר שהולך לפעמים לישון לבד!
אבל רוב הזמן גם הוא צריך תמיכה, כמו הילדים האחרים שלי בזמנם. לי הכי נח להרדים בהנקה, וכדי שלא יתבזבז לי זמן, אני מנצלת את זמן ההנקה כדי לגלוש ברשת (מקלידה ביד אחת), או לקרוא ספר, או לצפות בסרט, או סתם לתפוס נמנום!
מאחלת שהתקופה הקשה הראשונה תחלוף במהירות
מזדהה...דבורי
הבכור שלי היה נרדם אצלי בידיים, מתעורר כל שעה לינוק, ואני לא הרגשתי מותשת ועיפה - שמחתי, שה' נותן לי כח ואני לא נרדמת כל היום.לא שמתי לב שהתחילו לי סחרחורות ואיבוד שיווי משקל. זה הגיע לאט ובהדרגה, עד ששמתי לב לזה הקטן היה כבר בן חצי שנה. רופאים ובדיקות דם קבעו שאני מדמיינת והכל בסדר אצלי, כי אני לא קישרתי את זה לחוסר השינה הכרוני,  רק  ידעתי שפעם יכולתי לרוץ במדרגות ופתאום אני לא יכולה...לא דמיינתי.  כך זה נמשך עד ששבת אחת בעלי לקח את הקטן (אז בן 8 חודשים) והם טיילו 3 שעות! ולראשונה מאז הלידה ישנתי 3 שעות רצופות! וכשהתעוררתי, בעלי הסביר לי שכל בן אדם צריך לישון, כולל אותי וכולל התינוק - גם הוא נפגע מהשינה הלא רצופה.
ניסיתי חודשיים כל מיני שיטות, אבל כבר הרגלתי אותו יותר מדי זמן לידיים של אמא ולשינה איתי. בעלי הפציר בי שנגמור עם זה בכך שניתן לו לבכות יומיים-שלושה והא ילמד לישון לבד, ואני מאד חששתי מזה. העייפות הכריעה אותי בסוף - לילה אחד פשוט נרדמתי, השארתי את בעלי שיוודא שהבכי של התינוק הוא לא בגלל שהסתבך עם סורגי המיטה או קרה לו משהו נורא ואיום... ונרדמתי למרות רצוני. הוא בכה כל הלילה, כך סיפר בעלי. למחרת הייתי רעננה - ישנתי לילה שלם! - ונשארתי ערה בחדר לידו. הוא לא הפסיק לבכות, נרדם מתוך בכי רק כדי להתעורר ולהמשיך לבכות. נקרע לי הלב, ורק האסרטיביות של בעלי שיכנעה אותי שאין ברירה - הרי ניסיתי כבר הכל! וגם בשביל התינוק רציתי שיישן לילות שלמים.
בלילה השלישי קרה הנס - הוא בכה רבע שעה, ונרדם! לכל הלילה.
ומאז הוא ישן לילות שלמים - בדרך כלל.
קשה להיות בכור, שפן הנסיונות של אבאמא...
עם התינוק השני לא רציתי להגיע לטראומה כזו, ומגיל 6 חודשים אני שמה אותו במיטה עם מוצץ ובקבוק מים, אומרים לילה טוב, ליטוף על הגב, ואני יוצאת מהחדר. בדרך כלל הוא מתלונן קצת, לא בוכה, אני בודקת בשעון כמה זמן בדיוק הוא מתלונן - אם עוברות 10 דקות והוא לא נרדם, אני נכנסת שוב, מחזירה את המוצץ, מכסה שוב ואומרת שוב לילה טוב. ל]פעמים הוא כל כך עיף שהוא נרדם כשאני מכסה אותו ומלטפת בגב כמה דקות.
אם הוא ממש בוכה - אני נכנסת מיד, מרגיעה אותו על הידיים ואם זה לא עוזר - אז קצת בהנקה, מה שצריך כדי להרגיע, ואז מחזירה שוב למיטה. הוא כבר למד שכשהוא במיטה אני מצפה שיישן, ועם הזמן הוא נרדם יותר ויותר בעצמו. ישתבח הבורא.
תחשבי עליך ועל העתיד.אנונימי (פותח)
לדעתי אסור להרגיל ילד בגיל כזה להרגלים שלא תוכלי לספק בעוד תקופה מסויימת.
תנסי לדמיין את הבייביסיטר עושה לו נעים בגב, או אותך עם שלושה, עושה לאחד נעים בגב, לשני משחקת באוזן והשלישי יונק.
וכשיגיע הרביעי - הלך עליך...
מנסיוני, עם האחים שלי ועם בני (וכך גם אעשה אי"ה עם הילד שבדרך) יש נוהל שינה ותנאי שינה:
א. נוהל:
ארוחת ערב \ הנקה.   מקלחת      למיטה (ולא קמים ממנה כמעט בשום מחיר!!!!! הלכנו לישון - זה סופי! )
 
ב. תנאי שינה:
חדר מאוורר או מחומם (לפי הצורך)
מצעים נקיים
פיגמה נקיה (אנחנו ישנים טוב כשאנחנו מזיעים?)
חושך (אור במסדרון)
בעלי נכנס להדממה (מסכן (= אך אין ברירה)
ואני נשארת עם הילדים בחדר עד שהם נרדמים.
 
סיפור אחד או שני שירים זה נורמלי, אפשר גם לשים קלטת נעימה ממש ממש נמוך, אך אני לא ממליצה לך ליטופים, לשכב צמוד, להתחבק, זה הופך לסיוט!
בהתחלה הבן שלי בן השנתיים היה רגיל להירדם לי על הבטן בחיבוק, לא רק שזה העיק עלי מאד בקיץ, אלא שכשהגעתי לחודש חמישי בהריון זה היה כואב וקשה מאד... תנסי לדמיין כמה קשה היה לו להיגמל מזה...
עדיף מראש לא להרגיל ליותר מדי - אך לדעתי נוכחות האם בחדר חשובה לבטחון של הילדים ולכן זה כן כדאי...
בהצלחה רבה לך!
את קצת סותרת את עצמךחילזון 123
מצד אחד את כותבת לא להרגיל וכו ומצד שני את מרגילה אותם שאת איתם בחדר עד שהם נירדמים, ומרגילה שהבית שקט לחלוטין...
אז מה ההבדל כבר? גם זה הרגל שלפעמים קשה לעמוד בו.
מה תעשי כשיהיו ילדים שילכו יותר מאוחר לישון?
 
גם אני נשארת איתם בחדר עד שהם נירדמים ולפי הרצון והיכולת שלי יושבת איתם על המיטה לפעמים מלטפת לפעמים לא, לפעמים שרה ולפעמים לא והם יודעים שאמא גם עייפה לפעמים לסיפורים ועניינים אחרים. זה לא ח ו ב ה  לעשות את כל הדברים כל יום.
 
מה שנכון זה שצריך סדר לפני השינה ומקום שינה נח וביטחון של אמא.
אני ממש לא סותרת את עצמיאנונימי (פותח)
יש הרגלים שאפשר להעניק לכלל הילדים ביחד כשינה חוויתית וביטחון ע"י נוכחות ההורה (ובמקרה הצורך לדאוג לסדר בחדר השינה) ויש הרגלים בהם לא ניתן לעמוד לאורך זמן, המסופקים לכל ילד בנפרד, ולא לילדי המשפחה בכללם..
גם בעניין הילדים הגדולים יותר- יש שעות של כללים בבית, ועל כל המעורבים להשתתף בכך.
אני לא מתכוונת שכולם צריכים ללכת על קצות האצבעות (גם מבחוץ יש רעשים שאין שליטה עליהם) אך בהחלט להתכונן למטרה אחת - הגיע הלילה! שלוה ושקט צריכים ליפול על הגדולים ושינה על הצעירים.
 
מנסיון - כמעט בכל גיל (ילדים) ניתן להקנות הרגלים לילדים. נחוץ: (1) נחישות והתמדה, (2) הפנמה פנימית שנעשית טובת הילד (גם אם זו טובת האמא זו טובת הילד אמא נורמלית - כל עוד זה בגדר הנורמה)
(3) לזכור היטב שבכל תהליך גמילה יש ימים של "קריז". (4) אין ימים יוצאים מן הכלל. (5) רחמנות בקבלת החלטת הגמילה- לא מכל הרגל צריך לגמול, רק מהרגל שלילי, או הרגל שלא ניתן לספק יותר (6) והמון אהבה וחיבוק בדרך. לא לתת לילד לבכות ולצרוח, אלא לעמוד על שלך בשקט וביציבות תוך חיבוק, הצעת תחליף, ביטויי הבנה, ומילות עידוד (לא תאמינו כמה הם מבינים הקטנטנים האלו!!!)
 
תקופה כזו של שבוע עד שבועיים גומלת כמעט כל ילד צעיר מכמעט כל הרגל.
 
בגדול אין לי שום בעיה עם מה שכתבתחילזון 123
רק שאת עושה את זה מאד שחור\לבן
מבחינתי לתת ביטויי הבנה טעידוד זה גם לחבק, ללטף ולהראות חיבה פיזית, לא מבינה למה צריך לגמול מהדברים האלה, בגלל שאולי פעם מאיזה סיבה לא תוכלי לספק את זה.
כשלא תוכלי ללטף או להחזיק וכו' כי לא תרגישי טוב\תהיי בהריון\תצטרכי לצאת או משהו אחר אז תסבירי שהיום לא מתאים לך. ואם זו תהייה ביביסיטר או מישהו אחר אז גם הציפיות ממנה לא יהיו כמו ממך כך שאין מה לדאוג. לא צריך לעשות מזה משהו נוקשה כ"כ.
 
ולא הבנתי למה צריך לגמול מחיבוקים, שוב, כשזה לא מתאים אז לא מתאים ואפשר להסביר להם כמו שכתבת בעצמך.
ככה-נעמונונונה
אני מגיל חודש בערך מרגילה את התינוק לסדר. לא נוקשה, אבל מסודר.
בערך ב-6 אני עושה אמבטיה, פיגמה וכו, הנקה, וזהו. התינוק נקי, רגוע, שבע. שוכב במיטה, כמה נשיקות, ואני יכולה ללכת ולחזור אחרי כמה דקות, הילד ישן!
וכשהילד מתחיל ללכת למטפלת, אני "מזהירה" אותה שלא צריך לנדנד ולא כלום מיוחד, וזה כך, כי כך התרגל.
לעיתים רחוקות, הילד לא רגוע מספיק, אז אני לוקחת אותו בזרועותי, משכיבה עלי, מנדנדת, שרה שירים, הוא נכנס למצב שינה, ואז למיטה. ושלום.
אחותי, מגיל חודש?!?!???אנונימי (פותח)
אני לא יודעת אבל נשמע לי קצת מוזר.  איך תינוק בן חודש הולך לישון ב-שש? כמה ילדים יש לך? לי 3 ואצל כל אחד היה משהו שונה אבל בטוח שבגיל חודש אין להם עדיין סדר יום קבוע, אפילו לילה ויום מתערבבים להם, הם גם סובלים מכאבי בטן שמתרכזים בעקר בשעות אחה"צ /ערב. עד שבגיל חודשיים שלושה היקיצות שלהם בלילה נעשות רק למטרת אוכל וחזרה לישון. ובגיל 3, 4 חודשים מתחיל להם סדר יום קבוע (אגב, כפי שכתבתי מתחיל להם ולא אני מתחילה כי זה ממש ככה. פתאום אני שמה לב שהם נרדמים בלילה בשעה קבועה +-, קמים בבוקר כנ"ל, הפסקות שינה/אוכל במהלך היום נהיות מסודרות וברורות יותר לאמא.
 
אז בשעה כשאני מזהה את סימני העייפות שפשוף עיניים, נודניקיות קלה אני שמה בעריסה עדיף על הבטן (אם אני נשארת ערה) מנדנדת קצת ואם הילד באמת עייף ולא צריך כלום (חום/ אוורור/אוכל/קרבה...) הוא יירדם. אם הוא לא נרדם, אני מוציאה אותו מן המיטה שיתעייף עוד קצת ואז חוזרת על הנ"ל.
 
אגב, להיות לאם, ציינת שנראה לך שהוא מתרגל לטקס שינה ומנסה להאריך אותו, יקירתי, תינוקות עד גיל 6 חודשים לפחות(!) אינם מניפולטיביים, התנהגותם מבטאת צורך אמיתי ולא מניפולציה להשגת  דברים אחרים, תבדקי מה לא טוב לו אם הוא לא נרדם, ייתכן גם שפשוט אינו עייף.
כן, אחותי.נעמונונונה
אצל הילדים שלי, 2 בלע"ר, היה סדר מגיל חודש, הם אוכלים בלילה, אבל ישנים מסודר, בלילה. ב"ה, לילדים מעולם לא היו כאבי בטן, אז לא היה סיבה שלא ישנו.
יכול להיות שההרגל עושה להם טוב, אמבטיה, פיגמה, מגיל חודש! ובבוקר, קמים, לובשים בגדים, אוכלים, ממש סדר יום.
והבת שלי היתה ממש מופלאה, מגיל חודשיים הפסיקה לינוק בלילה.
זה יוצר מצב של סדר, הבן שלי, מגיל שנה וחצי ידע לבקש "מיטה" כשהיה עייף.
חדשה פהאמא ל-5
שלום לכולן
אני חדשה כאן, הצטרפתי כשקראתי על הנושא הכאוב- שינה...
 
הילד החמישי הגיח לעולם לפני חודש וחצי, והוא צמוד אליי מן הסתם.
 
יש לי תחושה של חוסר שליטה על השאר כשאני מניקה, והם מרגישים את זה ומנצלים  לשנות את הסדרים וההרגלים בבית.
 
אני מרגישה שאני לא מצליחה להשתלט עליהם
הגילאים:
9 וחצי
8
5 וחצי
כמעט 3 - בת יחידה
חודש וחצי
 
יש למישהי רעיון???
 
תודה
סחתיין! אם הילדים שלי ישנים ב6, הם קמים ב4...דבורי
אפשרי, אך תלוי גם בילד...אמאקנגורו
אצל ביתי הבכורה בערך בגיל חודש+- הכנסתי לסדר גמיש אך קיים, של אכילה-משחק-שינה בסבבים קבועים, עם השכבה מיוחדת ללינת לילה (יניקה,אמבטיה,פיג'מה,קריאת שמע,חיבוק ולישון...) לקח כמה ימים אבל הסדר הופנם ונהיה לשגרה.
כאבי הבטן היו לפני שעת ההשכבה.
אצל השניה, היה סדר יפה במשך היום, אבל לא היה לילה...אפילו כאבי הבטן היו קבועים ומסודרים... צרחות כל יום מ6 בערב עד 11 בלילה...כשזה עבר התחלנו גם עם חלוקה ברורה בין היום ללילה, וזה זורם להם מיד, כי הם זקוקים לסדר הזה...
אצל הקטן היה סדר נהדר מיוזמתו ובעידודי, מיום שנולד. ביום הוא אוכל-משחק-ישן,בסבב של שעתיים+- כל פעם, ולקראת לילה, השכבה עם כל הטקס, ובלילה הנקה לפי דרישה אבל בלי הפוגה למשחק, אפילו לא לגרפס, אם זה לא הכרחי (כשזה הכרחי הם מתפתלים) וממשיכים לישון, הם מתרגלים לאכול מתוך שינה ולא להתעורר.
אפשר לעשות סדר גם בגיל 0, אבל זה דורש שיתוף פעולה של התינוק, הבטן שלו ויכולת לחוש ולדעת בדיוק מה הצרכים שלו, כדי להענות לצרכיו ולא לגרום לו סבל או אומללות.
היום הוא בן 6 חודשים, ועם הזמן נוספיות לו דרישות שלא היו בהתחלה, כגון רצון לחיבוקים וצומי, וגם שעות ה'משחק' שלו מתארכות. בהתחלה זה 3-10 דק' פעילות, והמון שינה. עכשיו זה הפוך...
אבל הסדר פחות או יותר נשמר.
אה, ולגבי מניפולטיביות של ילדים...אמאקנגורו
אוהו, הם ועוד איך קולטים מגיל 0 הכל, מבינים ומתחילים ליצור את מקומם בחיי המשפחה.
קצת עירנות ותגלי שגם ילדייך עושים זאת, אולי מתוך שינה, אבל הם מניפולטיביים לחלוטין.
זה מהשאני כ"כ אוהבת בהם.
רק אתמול נולדו, וכבר הם אנשים קטנים, עם אופי, צרכים גשמיים ונפשיים, ויכולת מופלאה להשיג בדיוק את מה שהם רוצים/צריכים/אוהבים.
היופי הוא ללמוד להבין אותם כבר בגיל 0 ולספק להם בהנאה ואהבה את צרכיהם.
הבאסה היא שבגיל 4 חודשים הם מגלים כבר (אם לא גילו קודם) שאפשר להשיג הרבה יותר עם קצת צרחות...
(מבטיחה לך שבערך בגיל זה שמעתי במו אזני את בני המלאכי מתאמן ממש על צרחות מעצבנות, עד שהצליח להוציא את הצליל הרצוי לו מגרונו...ומאז הוא משתמש בזה כל פעם שהוא דורש משהו...הם יודעים להיות יופי של מניפולטיביים כשהם רוצים. בעיני זה דוקא מתוק ונפלא, הגילוי וההשתדלות שלהם...לא הצרחות... )
הבת שלי לעומת זאת גילתה בשלב די מוקדם את הגירגורים והקולות הנשיים המתוקים, והשתמשה בהם בחכמה להשגת מטרותיה. (יותר נוח מהצרחות  של בני...וקסום באותה המידה, משום ששוב, היא גילתה בזה יכולת הסקת מסקנות ויצירתיות באמצעים להשגת מטרות.) התינוק הרך הוא כבר בן-אדם שלם. הוא מזהה את הוריו ואחיו ולומד מגיל כלום להשתלב בדרכו שלו במערך המשפחתי.
בדקתי. זה עובד

הרדמה נינוחה שעובדת כל פעם (חוץ מכאשר התינוק רעב)harrisa
קודם כל אנו דואגים שהתינוקת (1.25 שנה) ואימה היונקת אוכלים רק מאכלים שהתינוקת איננה רגישה להם. הבדיקה יכולה להתבצע על ידי מספר שיטות (לדוג' ביקום, מח אחד) וכדאית ביותר. האמת היא שהחרדות שיש לאימהות מתוצאות בדיקות אלו אינם בהכרח צודקות, מכיוון שמסתבר שאפשר לטפל  בטיפול חד פעמי בתינוקת ולעזור לה להיות פחות רגישה למאכלים אלו (אפשר לפנות אליבנפרד לקבלת שם של מטפל).
 
לאחר הנ"ל נמצינו מקנים את התנאים הגסטרואינטסטינליים וברןאוציים כלליים האופטימליים לפעוט/ה, וסביר להניח שכל חוויית ההרדמה כבר תוקל עלינו במעט עד הרבה.
 
בעת ההכנה לשינה (כשהתינוקת עייפה) הנני לוקח אותה לזרועותי ושר לה תוך הליכה נוחה או ריקוד עדין.  לחלופין - אני עולה למיטה ומשכיבה עלי תוך שאני מטופף לה קלות על הגב ושר לה, עד שהיא נרדמת. אז אני מעביר אותה למיטה שלה (צמוד לשלנו).
 
הנ"ל תמיד עבד גם אם הזכרים, כמו גם הנקבות.
 
 
בהצלחה רבה,
 
אברהם
 
harc dot regulatoryaffairs at gmail dot com
איך מבצעים את הבדיקות האלו?אמא ל-5אחרונה
פעם ראשונה שאני שומעת על זה.
 
הבן שלי פולט בלי סוף- בן חודש וחצי, עולה לאט במשקל.
 
אני מניקה ונותנת תוספת
הרופאה אמרה לי לתת אינפמיל A.R  בשל חשד לריפלוקס.
כמובן שהוא גם סובל מכאבי בטן.
מתישש
האם להושיב תינוקת בת 5 חוד'?אחתעם_בטן
בעלי קרא בכל מיני מקומות שחשוב להושיב ולעזור לתינוק לשבת מרגע שהוא יכול להחזיק את הראש לבד, בין 4 ל- 6 חודשים. ואני תמיד חשבתי שמסוכן להושיב תינוק לפני שהוא מתיישב לבד? מה לעשות?
את הצודקתיוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך י"ז אב תשס"ט 15:13
התינוק מתיישב כאשר עמוד השדרה שלו ושרירי הגב בשלים להחזיק את משקל הגוף וכובד הראש.
אם מושיבים את התינוק קודם לכן, עלולה להיגרם לו עקמת.
מעניין לדעת - באיזה מקומות בעלך קרא? למיטב ידיעתי כיום כל הגורמים המקצועיים, מסכימים שלא טוב להושיב תינוק, קודם שהתיישב לבדו. מעניין אותי לדעת האם קיימת דעה עדכנית שונה - אשמח להיות מופנית למקורות שבעלך נתקל בהם! תודה
מקורות באנגליתאחתעם_בטן
של ארגון מסויים בארה"ב אני חושבת. אני אבקש ממנו את הלינק כשיחזור
לינקיםאחתעם_בטן
מצטערת שזה באנגלית. הראשון הוא של ארגון רופאי ילדים
http://family.go.com/parentpedia/baby/milestones-development/baby-sitting/

http://life.familyeducation.com/baby-muscle-development/baby/50487.html

http://www.babycenter.com/0_developmental-milestones-sitting_6505.bc
אוקי כמה שאלות:יוקטנה
1. האם בעלך סבור שבלי עזרתכם הקטנה לא תשב לעולם?
2. ואם הוא סבור שהיא תתיישב יום אחד, מה התועלת שהוא רואה בעידודו?
3. ואם הוא חושב שעידודו יקדם את עניין הישיבה - איך זה יעזור לה או לכם בחיים?
4. האם התועלת המשוערת הזו גדולה עד כדי כך ששווה להסתכן בפגיעה?

אני מאמינה גדולה בתכנית הגאונית של היצירה האנושית. תינוקות מתוכננים פשוט להתיישב יום אחד, ואני מאמינה שהם עושים את זה בזמן שהכי נכון להם. איזה קטע זה שהם כולם בסוף קמים והולכים! ברצינות! תחשבו על זה שניה!

בכל הלינקים שהבאת מודגשת החשיבות של התמיכה בישיבה בתינוק, כל עוד הוא לא עושה את זה בעצמו. אני אישית מעדיפה פשוט לא להסתבך.
כל המאמרים שאני מצאתי בעברית, לא מעודדים התערבות. גיסתי שהיא פזיוטרפיסטית אמרה שעד כמה שהיא יודעת, באמת לא כדאי להתערב, והיא התייעצה עם חברה שתנסתה לאחרונה בהתפתחות הילד, וגם היא לא ממליצה: "כי זה בניגוד להתפתחות הטבעית והתקינה של שרירי הגו שלו ועקומות עמוד השדרה. שריריי הגו מתפתחים ומתחזקים בהדרגה וכך תינוק עובר את שלבי ההתפתחות המוטורית שלו- החזקת ראש, שכיבה על הבטן, התרוממות על האמות, על הידיים, גלגול וכן הלאה..

במידה ושמים אותו במנח הישיבה שהוא טרם מוכן אליו מבחינת חוזק והתפתחות השרירים בגו כל העומס עובר על עמוד השדרה שגם הוא טרם השיג את השלב ההתפתחותי המתאים ולא בנוי לעומס שכזה.

הדבר עלול לשבש את ההתפתחות התקינה והטבעית של עקומות עמוד השדרה ושריריי הגו של התינוק."


גיסתי הוסיפה שאכן לא ברור הקשר לעקמתף כמו ששלה שוב תיקנה.

"עלול לשבש את ההתפתחות התקינה"שלה שוב
תשובות(לא לפי הסדר המדויק...)-
1. שום מחקר לא מוכיח שזה משבש את ההתפתחות התקינה-יש רופאים שחושבים כך, ויש רופאים שחושבים שזה מעודד התפתחות אצל הילד ולא לא פוגע.כרגע המחקרים יותר תומכים בדעה השניה..
2. לכל ילד יש דרכים משלו לחזק את שריריו, אחד זוחל באופן כזה, אחר כזה ויש כאלו שתחילים ללכת מיד (ואל תגידו שאומרים שזה לא טוב- זו המציאות כמו שאת אומרת- ההתפתחות הטבעית של התינוק הזה...)
3.במה זה יעזור?  יש המון הקלה להורים, וגם לתינוק סקרן- את הילדים שלנו היינו מושיבים כשיש תמיכה של כרית הנקה גדולה מכל הצדדים- הם כל כך נהנים לראות את כל העולם מהזוית הזו, ונהנים לשבת לשחק.
4. שוב,,,לא כדאי לקחת כל כך רחוק- אפשר להושיב לפי רצון התינוק, כמה שיש לו כח לשחק- 10 דק? חצי שעה? זה בודאי לא יגרום נזק ביחס לשאר היום. שאר הזמן תני לה להתנסות בזחילה, בשכיבה על הגב מול מובייל או משחק תלוי, במנשא...וד"א אם בטבעיות מדובר-א. בעקרון הרצף...כביכול לפי הטיעונים דלעיל, ילד במנשא כל היום בזוית מסוימת, לא יפגע לו הגב? ואיך כל האמהות באפריקה לא חשבו כך?
ב.  אמא שלי תמיד אומרת- אתם מסבכים הכל! פעם היו מושיבים תינוק מגיל שלושה חודשים- לסיר, לאוכל וכו' (הרי היו מאכילים מגיל צעיר,שלושה חודשים כבר פירות וירקות...ואתם מבינות שלא מאכילים בשכיבה...וחיתולים לא היו כמו היום ומיהרו להיפטר מהעול של הכביסות ולא ראינו שגדל דור עם בעיות התפתחות...אולי רק כמה בעיות נפשיותסתם. גם זה יש היום הרבה יותר).
"פעם היו מושיבים תינוק מגיל שלושה חודשים-לסיר...&qחילזון 123
אני בטוחה שאף אחד לא היה מושיב את התינוק לבד בגיל שלושה חודשים בסיר
יש הבדל בין להחזיק את התינוק מתחת לרגלים בתנוחת צפרדע מעל לסיר כשהגב שלו נתמך באמא
או להחזיק אותו עליך כשהגב שלו מושען עליך וביד אחת את תופסת אותו בחזה או בבית השחי או בבטן כדי שלא "ישקע" למטה לבין להושיב אותו לבד על כל מני דברים כמו כרית או כסא וכו'
כשזה עליך יש לו תמיכה של הגב וזה גם תנוחה דינמית ולא מקובעת לצורה מסויימת לאורך זמן.
נכון, ואותו הדבר לגבי מנשאיוקטנה
במנשא התינוק לא נושא את חלקי הגוף שלו שנתמכים  במנשא. הוא נושא רק את הראש, כשהוא מעוניין בכך (כשהוא לא ישן, הכוונה).
לא התכוונתי נושאיםשלה שוב
העניין הוא לא המשקל, אלא כך שהגוף נמצא בעקימות מתמדת על הגב של האמא, ובכל זאת: מה רבו מעשיך ה'! התינוק לא צומח עקום... מי שרוצה לערער על זה מוזמנת לשכונה שלי, ולכל שכונה שיש בה אוכלוסיה אתיופית גדולה ולראות היאך הן נושאות את ילדן על גבן!
אלו שטוענים שלא כדאי להושיב וכוחילזון 123
לא טוענים שזה לא טוב שהגב נמצא בצורה לא ישרה לגמרי או משהו כזה (לא אמרו שהתינוק צריך לשכב על הגב כמו קרש)
אלא הטענה היא שלא טוב שיהיה עומס מוגזם ולא טבעי על שרירי הגב בזמן שאינם מפותחים עדיין.
כשאת מושיבה אותו בכיסא אז החוליות של הגב כמו שוקעות כלפי מטה כי השרירים לא חזקים עדיין
כשהוא במנשא או על הידיים זה לא קורה כי הגב ניתמך בבד של המנשא ובגוף של האמא מהצד השני.
 
לכן הנשיאה של האתיופים דווקא נחשבת בריאה, זה לא מה שנקרא "להושיב תינוק"
 
 
את בטוחה, אבל תשאלי את המבוגרות היו שמים אותם ופשושלה שוב
ופשוט משגיחים עליהם.
יוקטנה אני איתךאחתעם_בטן
את משכנעת את המשוכנעים. בעלי חושב שזה חשוב להתפתחות שלה וכדאי לעזור. ממש קשה לי עם זה כי אני מפחדת שאולי זה מזיק, למרות שמה ששלה אמרה מעודד, עדיין מתסכל אותי לראות שהוא מושיב אותה ולא מכבד את זה שאני מעדיפה שלא. אוף מה לעשות???
אההההה! אז הבעיה לגמרי אחרת!יוקטנה
הבעיה היא לא "להושיב או לא להושיב", אלא "מה קורה כשבני הזוג לא מסכימים בענניני הורות"
יופי! אז כשתמצאי פיתרון טוב - תשתפי אותי בבקשה!  
ניסיתי כל מיני שיטות (נאומי שכנוע, ברוגזים, איומים, מצפונים...). כרגע אני בשיטת "לנשום עמוק ולהשתדל לא לחלק יותר מדי הוראות" (ראי דיון דומה בפורום "לנשואות בלבד"). לאווירה הטובה בינינו זה ממש עוזר, ואני מניחה שזה תורם הרבה להתפתחות התקינה של הילדים ולחינוכם, אולי לפעמים יותר מהנושא עליו אנחנו לא מסכימים...
כמו כל דבר יש דעות לכאן ולכאןשלה שוב
בעלי זה בדיוק התחום שלו, הוא עובד בניתוחי גב של עקמת לפחות פעם בשבועיים (יותר מזה לא מוכן שאכתוב עליו) ואומר שלא צריכה להיות התערבות מסיבית. אפשר להושיב תינוק כדי שישחק כשמסביבו משהו לתמיכה (אנחנו עשינו זאת לכל ילדנו וטפו טפו טפו התפתחו וגדלו כראוי) אבל גם צריך לעודד אותו לזחול- ולשים אותו על הבטן. בכל מקרה פחות ופחות טוענים שיכולה להגרם מישיבה פגיעה ממשית. ומוסיף הערה בעלי- עקמת זה או דבר מולד או משהו שמתפתח עם גיל ההתבגרות (מגיל 8) ואף אחד בעולם עדיין לא יודע ממה עקמת נגרמת, ואם מישהי כאן יודעת שתרוץ לפרסם בspine. 
אין לי מושג מאיפה הסמיילי הזה נכנס לתגובה שלישלה שוב
לפחות הוא איכשהו קשור...
סיבה אחרת למה לא כדאי להושיב תינוקות מוקדם:דבוריאחרונה
בטיפת חלב הסבירה לי האחות שתינוק שרגיל להיות על הבטן לומד לזחול, לשאוף, להסתקרן ולמצוא את כל הדרוש לו בעצמו. תינוק פעלתן, יצירתי, סקרן ומתפתח.  אבל אם נושיב אותו, הוא עדיין לא יכול בעצמו לעבור למצב זחילה ולכן הוא תלוי בנו לגמרי כדי להשיג את מאוויו, הוא צריך לדרוש לבקש ולהמתין לנו, ולכן הוא לומד להיות תלותי ו"עצלן". הרבה מהחושים שלו לא מקבלים את מירב הגירויים הנדרשים להתפתחות המקסימלית האפשרית.
האמת שחשבתי שהאחות מגזימה, מה יקרה אם אושיב אותו פעם-פעמיים ביום?
אבל כשרגעי האמת הגיעו, הבנתי כמה זה נכון - קל לי להושיב אותו בתנוחה שהוא לא משוטט ממנה בכל הבית, אבל אז הוא תלוי בי ובדברים שאני מגישה לו. וכשהוא למד להתיישב בעצמו, לא נפגעה עצמאותו אלא להיפך - כי הוא כבר מסוגל להתיישב לבד, ולעבור בעצמו למצבי זחילה - ישיבה - שכיבה וכו'.
 
 שכחה וחוסר ריכוז אחרי לידה-מוכר למישהי?נווה מדבר
אני 5 חודשים אחרי לידה חמישית (וואו כמה 5....).
 
אני מרגישה כמו זקנה -  שוכחת ה-כ-ל!  ולא מרוכזת בכלל!
 
נתחיל מהקל אל הכבד (כמה דוגמאות יומיומיות שאולי ישמעו לכן מצחיקות, אבל יבטאו היטב  את מה שאני מרגישה):
 *מכירות את זה שכשרוצים לקרוא לילד מסויים, אז עוברים על כל השמות של כל הילדים האפשריים ואז קוראת בשם הנכון (כל הזמן בתור רווקה הייתי צוחקת על סבתא שלי ואמא שלי...והנה, זה הגיע אלי, מי היה מאמין?!)
 
*אני רוצה להגיד לבעלי איפה משהו מסויים ויוצא לי אההה, אההה, אממממממ.... ואז הוא אומר לי: "כן אשתי, איפה?" אני נוחתת, ואז ושוב, קצת אמממ, ואז נזכרת איפה זה, ומה בכלל רציתי להגיד.
 
*אני לא זוכרת כלום בחוג ריקודי עם! מתבלבלת גם בשירים שידעתי לרקוד מעולה לפני הלידה!
 
מה קורה לי?!  האמת תוך כדי שאני כותבת את זה, זה יותר נראה לי כמו חוסר ריכוז ולא שכחה, אבל אם זה מוכר למישהי או שיש לכן הצעות (חוץ מלישון טוב ולאכול טוב...)- ממש אשמח!
 
כי אני כבר מתוסכלת!
גם לי זה קורה לפעמיםאם הבנים12
אמא שלי טוענת שככה זה נשים מניקות והיא כל הזמן צוחקת עלי ועל אחותי ששנינו מניקות וזה התירוץ לכל השכחות.

לפעמים זה ממש מוזר...

אבל זה עובר.
גם ליחילזון 123
לפחות בעבודה, התחלתי להרגיש שהראש שלי חוזר לעבוד קצת יותר נורמלי רק איזה שנה שנתיים אחרי הלידה.
מוכר..אמא קטנהאחרונה
יש לי חברה ,שגם ילדה לא מעט פעמים,והיא כל הזמן אומרת שמילדה ללידה היא פחות זוכרת,וכמו שאמרת חוסר ריכוז..
ואני ממש ככה ,רק שזה הלידה הראשונה שלי,אני ממש לא מרוכזת..רק אחרי שינה טובה,וכשהבית מסודר.יש לי הרגשה שזה גם תלוי בשיגרה...מי יודע?!אולי יום יבוא ויעשו על זה מחקר...
שאלות של אחרי לידהמימונה
ילדתי לפני חודש וחצי נסיכה מקסימה ואני צריכה להתחיל לשאוב לה.
איך עושים את זה ומתי כדי שלא יהיה לי גודש?
וכמה היא אמורה לאכול עכשיו בערך?
 
חוצמיזה יש לי עוד שאלה אבל הבנתי שיש פורום לנשואות בלבד ונראה לי שזה יותר מתאים לשם.
איך מגיעים לשם?
 
וגם רציתי להגיד שאני לא כותבת פה אבל קוראת פה כל הזמן וזה נורא עזר לי במהלך ההריון וגם עכשיו אז תודה!
תשובותמומין אמאאחרונה
קודם כל מזל טוב, המון שמחה ונחת
לגבי שאיבת חלב-
בהתחלה( בגיל 4 חודשים בערך) הבן שלי לקח בקבוק בין 90 ל120  
אבל אין לי עבר רב בשאיבות במיוחד לא בגיל כ"כ קטן אז כדאי שעוד יגיבו.
לגבי מתי- תלוי כמה כמות את צריכה- האם את צריכה להתחיל לששאוב כי את חוזרת לעבודה ואת כבר רוצה להכין מלאי או את צריכה לשאוב ליומיום לימים אלו ממש?
1. אם את מתכוננת לקראת חזרה לעבודה- אני הייתי שואבת או על הבוקר כי אז יש הרבה חלב- אחרי שהוא גמר לינוק הייתי נותנת אותו לאבא שיהיה אתו ואני הלכתי לשאוב.
או בשעות הערב כשיש זמן ויותר נחת ולרוב התינוקות לוקחים קצת רווח יותר גדול בין ההנקות.
גודש?! לא נראה לי שאמור להיות בגלל שאיבה בנוסף להנקה גודש.
2. אם את עוברת לבקבוק שאוב אז אני מכירה משהי שפשוט כל הזמן שואבת , במהלך כל היום - אז מה שקורה שהיא או שואבת או נותנת בקבוק לתנוקת שלה- זה בערך הסדר יום שלה ( כמובן שאני מגזימה קצת).
 
לגבי פורום הנשים -צריך לבקש מנחשונית שתרשום אותך ואז ברשימת הפורומים יש לך עוד משבצת שכתוב לידו "פורום נשואות בלבד".
 
מקווה שעזרתי
המון בהצלחה
חששותבדולח
יש לי כל מיני חששות מהליל כלולות ממה שיבוא אחרי זה נורמלי? ואיך אפשר להרגיע קצת?
אני מניחה שיש לך מדריכת כלותנחשונית
ולארוסך יש מדריך חתנים ומקווה שהם עושים עבודה טובה. השיעור האחרון אמור לעסוק בליל כלולות ולהרגיע. אבל את יכולה לשאול אותה ואולי על חלק מהשאלות היא תענה כבר בשלב זה. מעבר לזה, שימי את השאלה שוב בפורום לנשים בלבד או פני אלי או למי שתרצי באישי. בפורום הזה לא תוכלי לקבל מענה לשאלה הזאת. כל טוב אושר ועושר! יוקטנה אנא נעלי.
תודהבדולח
תודהבדולח
עוד לא נקבעו נהלים כלשהם בנוגע לשאלות מסוג זהיוקטנה
ולכן אני מעבירה לבדולח את השאלה: מה לעשות עם ההודעה?
אפשר:
1. למחוק
2. לכתוב בשורת הנושא: "לנשים בלבד"
3. אפשר לערוך ולכתוב בהודעה: "נא לענות לי (לבדולח) במסר אישי"
4. אפשר לנעול את השרשור הזה (ואז לא ניתן להוסיף יותר תגובות).
מה שתרצי - אני אעשה תזכרי שזה פורום פתוח, ולכן כל אחד ואחת יכולים לקרוא את ההודעה שלך ואת התגובות (כולל חמותך לעתיד, שכנך לשעבר, וכן הלאה ;)).
 
נחשונית האם פתחו כבר את הפורום הסגור ושכחו לשלוח רק לי קישור?
אוקי יש נהלים חדשים!יוקטנה
אז אני נועלת את הפורום, ותפני במסר אישי למנהלות שיתנו לך קישור לפורום הסגור, שם אפשר לקשקש על הנושאים האלה יותר בפרטיות ובטחה
פתחו פורום סגור?קיווי
מזל טוב!
מי המנהלות?
את בטח מתכוונת "נועלת את השירשור"נחשונית
איך מצטרפים לפורום הסגור ?אמא ל-2
צורפתנחשונית
תלכי לדף פורומים ראשי ושם למטה משמאל.
גם אני בדולח
לא מצאתי איפה מצטרפיםdanron
תסבירי שוב בבקשה, תודה!
מי שצורפה לפורוםנחשונית
ואת אכן צורפת דנרון, יכולה להיכנס לדף "פורומים ראשי" ושם למטה משמאל יש הפנייה לפורום.
גם רוצהאנונימי (פותח)
אני גם רוצה להצטרף לפורום....
את בפניםנחשונית
פורומיפ ראשי למטה משמאל.
אפשר גם?אדמונית החורש
אגב, איך את יודעת אם מי שמבקשת היא אכן עונה על ההגדרה?  אני סתם סקרנית לדעת...
בשמחהנחשונית
אני בודקת הודעות. אם צריך, מבקשת איזשהו פרט מזהה. גבר או ילד צריך להיות שחקן מעולה ומתוחכם כדי להתחזות לאשה כ"כ הרבה זמן בלי זיופים. ועדיין אני צריכה להתפלל וצריכה שתתפללו עלי שלא אטעה. ואם טעיתי במישהי, אז מראש סליחה ושוב סליחה. רוב הנשים בפורומים הן באמת נשים תמימות ועדינות שרק רוצות לקבל תמיכה וייעוץ.
ועכשיו כותרת מקורית....- אפשר גם?חילזון 123
גם אני! גם אני!אם6
נחשונית: כמובן גם אנידבי חיה
סתם שאלה: איך את יודעת שאכן מדובר בנשים בלבד? נורמליות וכו'?
אפשר גם?טוזי
איך מצטרפים?
אפשר גם?אנונימי (פותח)
גם רוצה...אנונימי (פותח)
אני גם לא מצאתי. תצרפי גם אותי!קרן2
גמלי יש אותה בעיה.. אשמח להרגעה.אנונימי (פותח)
פני במסר אלי, ליוקטנה, או למי שתבחרי.נחשונית
ואם את רוצהקיווי
אולי גם אני אוכל קצת להרגיע..
 זה באמת לא פשוט אני זוכרת את עצמי לפני... 
עידכון מפורום נשואות בלבדנחשונית
אנחנו אוטוטו מגיעות למספר נשים עגול בפורום, אני לא אגלה עדיין כמה. אז נשואות יקרות הצטרפו בהמוניכן ועזרו לנו לעגל את המספר עד ט"ו באב...
אני אשמח להצטרף? מה צריך לעשות?אנונימי (פותח)
מבקשת להצטרףניריתושית
מבקשת להצטרףניריתושית
אני גם רוצה להצטרף!חבילת טישו
אני גם אשמח להצטרף!חבילת טישו
נשואה+ ניריתושית וחבילת טישו, אתן בפניםנחשונית
מה איתי לי אין כניסה????אשה של בעלי
"כדלים וחרשים דפקנו דלתך דפקנו רחום וחנון נא אל תשיבנו ריקם מלפניך כי אתה יודע תפילה"
הפורום הסגורבנימינה הקטנה
כיצד נכנסים אליו?גגגם אני רוצה להיות חלק..מה ההבדל בינו לבין הפורום הזה?יהיה לו שם חדש?
בנימינהנחשונית
צרפתי אותך לפורום שנקרא "נשואות בלבד". ההבדל הוא ששם אפשר להעלות גם שאלות שהצניעות יפה להן. להתראות!
איך נכנסים לפורום הסגור? איפה נמצא הקישור?אנונימי (פותח)אחרונה
הפורום הסגורבנימינה הקטנה
אני לא מוצאת את הודעה שהעליתי בכל אופן כמה שאלות, אני גם כן רוצה להצטרף לפורום סגור האם יהיה לו שם חדש?מה ההבדל בין הפורום הזה לסגור?
ועוד שאלה האם הגיוני שבשבוע 18 19 ועוד לפני יש הרבה הפרשות או שצריך ךךכת בשביל זה לרופאה?
כן זה נפוץ מאוד!יוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך י"ט אב תשס"ט 21:46
יש בהחלט ענין של ריבוי הפרשות בהריון... ממש ממש ריבוי! עצום, לפעמים!
להצטרפות לפורום לנשואות בלבד, פני לאחת המנהלות שלו: נחשונית, ירושלמית אחת, יהודיה מא"י.