פורום הריון ולידה (עמוד 5431)

בהריון הראשון שלי היו לי כאבים חזקים ודימום וחברה קישרה אותי לקרובת משפחה שלה שהיא הומואופטית.

חוץ מזה הייתי ממליצה לנוח הרבה ולשתות המון מים    (תמיד טוב בהריון)

אופס סליחה נלחץ לי בטעות

אז הנה..

תה קמומיל ותה מרווה- עוזר מאוד מאוד להקל על העניים

מכינים את התה ושמים על העין בעזרת צמר גפן

כמובן כשהתה פושר ולא רותח (חס וחלילה)

בכלל מומלץ לנקות את העין עם מים שעברו הרתחה.

כ"כ מוכר כשהילד צורח /בורח /מורח, לא אמרת בן כמה הקטנצ'יק אבל אני החזקתי את הבן שלי מול המראה בבוקר להראות לו את ההפרשות מהעניים , בסה"כ גם לו לא כ"כ נעים והסברתי שכדי שיברח כל הלכלוך צריך לנקות את העניים ולטפל, וכמובן שניקיתי עם מים חמים , כך יורד יותר בקלות

בשלב מסוים הוא קרה להפרשות לכלוך של הלילה כי הוא ידע שהוא מתעורר בבוקר יש לו לכלוך בעניים ( כלומר הפרשה)

מקווה שיעבור מהר

רפואה שלמה

היינו בסרט הזה לפני כמה שבועות... וגם עלינו הרופא לא טרח אפילו להסתכל.

אני עם הטיפות המשכתי להלחם עד הסוף אבל על המשחה וויתרתי, זה באמת לא יעיל! פשוט מרחתי לו אותה על העפעפיים כשהוא ישן בתקווה שמשהו בכל זאת יכנס פנימה.

אבל הדבר שהכי עזר זה כמה טיפות חלב אם לתוך העין! ככשמעתי את הפטנט הזה די פקפקתי בו (במיוחד לאור העובדה שנוטים לייחס לחלב אם את כל הסגולות האפשריות (אזניים, אף עיניים...), אז כבר לא ידעתי מה באמת יעיל ומה שטויות),  אבל אחרי נסיון אחד דבקתי בו, ובשניה שאני רואה דלקת מתחילה אני מטפטפת לו וזה עובר לבד תוך לילה אחד!!

דבר נוסף שהמליצו לי עליו- לשטוף לו את העין עם סבון אל- דמע, לא ניסיתי את זה אבל אומרים שזה עובד.

רפואה שלמה לקטנצ'יק!

ובדוק!

אם קשה לטפטף ישר לעין, אפשר לטפטף כמות  על צמר גפן נקי או על גזה סטרילית (אם אפשר להשיג), ולנקות איתה את העין,חלק כנראה נכנס כי זה עובד!

אצלי מיד כשאני רואה עיניים אדומות , אני מנקה ככה. בדרך כלל תוך יום אחד זה נעלם. 

 לגבי התה רופאת ילדים המליצה לי לא עם צמר גפן כי הסיביםיכולים להיתפס בעיניים המלצתה היתה להשתמש בפד גזה או בד רך.

בנוסף לכל העצות שקיבלת, ישנם עיסויים שניתן לעשות סביב העיניים. אני הייתי מעסה כל פעם אחרי אמבטיה גם כשלא היתה דלקת וזה עזר גם במניעה. את העיסוי את עושה כך:

את שתי האצבעות שלך את מצמידה לשורש האף ומעסה לכיוון בחוץ.

עם האצבע את עוברת בלחיצה מתחת לעין לכיון שורש האף אותו דבר מעל לעין לכיוון שורש האף.

חשוב בדלקת עיניים לא לגעת בשתי העיניים באותה יד כך הדלקת עוברת מעין לעין.

בהצלחה.

אני מצטרפת לדעתה של יהודיה שאם את מניקה את מספקת לו את כל הנוגדנים.

למרות שכדאי שהאבא ישתדל לא להרים את התינוק אבל אין צורך לעבור חדר.

רפואה שלימה.

כאשר הבת בקטנה שלי היתה בת חודש בעלי ללא הרגיש כ"כ טוב. שאלנו את הרופאה אם הוא צריך לעבור חדר היא אמרה שאין צורך למרות שבאותו הזמן ההנקה היתה חלקית. כללית כאשר אני לא מרגישה טוב ויש תנוקות קטנים אני שואלת את הרופאים לגביהם התשובה די זהה הם מקבלים את הנוגדנים מחלב האם.

נפלאות דרכי הבורא!   

מדהים! כל פעם מחדש זה מפחיד שהם עלולים להידבק. וכל פעם אני רואה איך שההנקה עוזרת.
כל השבוע שעבר היה לי פה בי"ח - שני ילדים עם חום והוא לא נדבק ב"ה.
תניקו כל עוד אתן יכולות...

שבד"כ את מלאת אמביציה וכו'... אז אני לא חושבת שאת במקום הלא נכון.

זה פשוט תקופה כזאת, צריך להוריד את הראש ולחכות שהגל יעבור..

כמוני כמוך... עד לפני שלושה חודשים הייתי בלחץ כמוך, ועייפה לא פחות... עכשיו כבר לא...

הבכור שלי בן שנה וארבע והבת חודשיים... ה' נותן כוחות!

אני לא אומר לך שזה לא קורה שהיא מתחילה לבכות כשאני איתו באמבטיה, או כשהוא צריך אותי וכו, אבל זה יותר קל ממה שחושבים ומדמיינים.

כשאני מניקה אותה, אני מוציאה לו איזה משחק שלא היה לו כמה דקות לפני, מספרת לו סיפור מספר, נותנת לו משהו לאכול וכו. אני כבר למדתי שכשהגדול מגיע מהמשפחתון, לשים את הבת בחדר שלו בסלקל (אם היא לא ישנה), ואז את זמינה לשניהם, ולא צריכה לרוץ מחדר לחדר.

סתם שתדעי, לידה שניה מעייפת יותר (ככה אמרו לי...) אז תהיי רגועה בקשר לפדלאותך...

מה שחשוב עם שני פיצקאלך, לדאוג גם לעצמך! לצאת לאיזה חוג פעם בשבוע, להתלבש יפה, להתאפר וכו, לא תאמיני, אבל זה נותן הרבה לאמא, וגם לאבא... וממילא לילדים.

וזה בהחלט יכול להיות ספיחים של ההריון והלידה. בבדיקות התברר כי רמת הברזל נמוכה מאד (לא ההמוגלובין שהיה נמוך אך קרוב לנורמה )וכדאי גם לבדוק את רמות האבץ מגנזיום ויטמין B 12. בפרט אם מדובר בלידה מתקדמת ב"ה כמו אצלך.

תרגישי טוב!

היא אחד מהסימנים האפשריים לרעלת הריון. האם ישנם סימנים נוספים? כאבי ראש, סחרחורות, שינויים בראיה, כאבים ברום הבטן... איך התינוק מרגיש? אם את חושדת, תשאלי במוקד הטלפוני של קופת החולים היכן ניתן להיבדק

ממליצה לך לשכב עם רגלים טיפטיפה יותר גבוה.

אצלי זה קורה ברגל שמאל. וזה עובר.

אם את מרגישה טוב, אז בטח אין מה לדאוג.

איזה פחד זה הריון...

לא ידעתי בכלל שהתנפחות של רגל יכולה להראות על רעלת הריון!

ואיפה אפשר למצוא את זה?

למשל-   http://paula.org.il/

תחפשי "פאולה" בגוגל.

תבררי על קלודין הטאב
בית הכרם

מקבלת פעם בשבוע גם בתל אביב בכיכר המדינה
ממליצה מאד

077-5510061

נראה לי שזה ממש לא בריא להרגיל תינוקת לטלויזיה או לכל מיני גירויים פסיביים כאלה.

אני מראה לילדים לפעמים סרטונים במחשב, אבל בגיל שנתיים שלוש אולי.

למה שלא תזחל, תתהפך, תשחק ברעשנים, תסתכל איך את מבשלת או מנקה, תשמע שירים, אולי טיולים בחוץ וכאלה.

בגיל הזה נראה לי שמספיק להם חברה של אמא.

לברית "תינוכיס" וזאת היתה המתנה הכי הכי שימושית

(כמובן במידה שהיא תשתמש במנשא כזה)

אישה שעבדה 6 חודשים לפחות אצל אותו מעסיק, אסור לו לפטר אותה בהריון בשום פנים ואופן! 

חובתה של העובדת לדווח על מצבה בחודש החמישי.

אסור גם להרע תנאים (הורדת שעות, משכורת וכו).

אלא אם כן, המעסיק מוכיח ממש שלא היתה לו עבודה עבור העובדת (פשיטת רגל, ירידה בכמות העבודות וכו), ואז יש צוות מיוחד שדן בזה ושומע את שני הצדדים וכו, ומחליט.

תסתכלי באתר של משרד התמ"ת, מופיע שם "חוק עבודת הנשים" והכל מופיע שם בברור.

הספר לדעתי מאוזן בין כל מיני שיטות (כן\לא אפידורל וכו)

נותן תרגילים נחמדים

מספק מידע על תהליך הלידה

אני נהניתי ממנו מאד.

נותן ידע מאוד רחב על כל התהליך וגם נקודת הסתכלות מאוד בריאה וטבעית עליו

ספר מעולה.

מפרט הכל כל מה שצריך לדעת על בדיקות התפתחות וכ"ו גם לפני הלידה וגם לאחריה

אני בהריון שלישי ועדיין זה מאד! עוזר לי.

בהצלחה ושיהיה בשעה טובה

אני מצטרפת לקודמי בהמלצה על "לידה פעילה" ו"טבעי ללדת" את "להיות לאם" עוד לא קראתי לעומק.

האם את גם קוראת באנגלית כי יש כמה ספרים מעולים באנגלית. בכל מקרה הרבה בהצלחה.

לורן

קניתי היום את המדריך הישראלי להריון ולידה.

והכי כיף המבצע של סטמצקי שעם קונים קפה (במחיר כמו בסופר) מקבלים ספר שני חינם, אז אחרי שנה של פינטוזים קניתי את "חלומות מתוקים" של קרין גורן  

למוהל אסור לבקש כסף? מנין ההלכה הזו?

אצלנו בברית האחרונה, שאלנו מישהו שמכיר אישית את המוהל והוא אמר לנו לתת בין 500 ל1000 (וזה מוהל שלא עושה ביקורי בית כי אין צורך אחרי, התחבושת יורדת לבד.... לפני, אולי אם היה צורך הוא היה מגיע, לא יודעת). אז בהתחלה חשבנו שזה הרבה, אבל זה באמת כמו איש מקצוע שבא אליך הביתה. נניח רופא פרטי שמגיע הביתה אחרי לידת בית לדוגמא לבדוק את התינוק גם לוקח 500 ש"ח.

וכמובן זה תלוי אם זו העבודה שלו ורק מזה הוא מתפרנס. והאם הוא בכלל מוכן לקחת כסף. היה לנו מוהל אחד שהגיע אלינו 3 פעמים! מרחק של 40 דק' לצד! ולא הסכים לקחת אף לא אגורה שחוקה! היינו בהלם, ביקשנו שיקח לפחות החזר נסיעות וכלום!

אז תנסו לברר עם מישהו שמקורב אליו מה מקובל. ואולי גם עם רב, אולי הזמן שעבר....

ואגב, מזל טוב!!!

בררנו עם רב שאמר שלפי הנחיות הרבנות מומלץ לשלם למוהל (מוסמך ע"י הרבנות)750 ש"ח, ובמיוחד שהמוהל היה מקצועי מאד ובא לביקורי בית (אגב, אצלנו אני לא חושבת שהוא השאיר תחבושת והביקור למחרת היה רק לביקורת-בדיקה שהכל תקין).  

בכל אופן אני שמחה שהמוהל שבחרנו לא רץ אחרי הכסף ועשה עבודה מעולה- לשם שמים!

ובד"כ הכוונה היא לטיפול המסור, ולביקורת וכו'' כי על המצווה לא לוקחים בעצם כסף.

ושאלתי אותו, הוא אמר שיש הרבה מוהלים שעושים את זה לשם מצווה ואם הוא לא רצה כסף אז זה באמת.

אתם יכולים מקסימום לשלוח מתנה, ספר או משהו.

מזל טוב.

לדעתי צריך לתת.

אולי הוא לא מבקש אבל בסופו של דבר זו העבודה שלו והוא בא במיוחד

ועוזר אח"כ. ראוי וטוב לשלם. אנחנו שילמנו 700 ש"ח.

משום מה תמיד נראה לי שדווקא על הדברים החשובים ביותר בחיים אנשים שוכחים לשלם

או שהם פשוט חושבים שברור שמגיע להם

וזה קורה בתשלום למוהל ובתשלום למדריכת כלות או לשדכן ובעוד דברים שהגיע הזמן שנכנס לפרופורציות

רק טוב

1. את מניקה, אז זה בסדר גמור.

2. תנסי להקפיד להוציא אויר אחרי כל צד, זה מפחית את הפליטות.

3. כנ"ל.

4. ההפרשה הזו קורה הרבה לתינוקות, הסבירו לי בטיפת חלב שזה קורה כששק הדמעות שבעין חסום, ולכן חשוב לנקות כל כמה שעות את העין עם צמר גפן ומים רתוחים, ועדיף עם תה קמומיל. וקצת ללחוץ על החלק שמתחת לעין הקרוב לאף (תחילת העין). מקוה שהבנת.. לבן שלי גם היה כך, וזה עבר אחרי כמה חודשים, בערך בגיל 4 חודשים!

5. תמיד זה ירגע בהנקה... מנסיון... לא משנה מה הוא רצה... הנקה זה מרגיע! חוץ מזה שזה אוכל, זה הקרבה לאמא, וההרגשה שהיא איתי, ובשבילי... אני, בשינוי מאופה, כן בודקת עם מוצץ, אם זה מרגיע לטווח ארוך, והתינוק נרדם, סימן שהוא רצה להרגע. אבל אם שוב ושוב הוא מפיל את המוצץ, אני אניק. ולמה? כי ראיתי מנסיון אצל חברות שלי, שהם הפכו למוצץ! כל הזמן הילד היה עליהן, וזה הפך את הילד לנודניק ממש, והיה להן מאוד קשה כשהילד גדל.

6. מאוד חשובה הסטריליות במיוחד בכזה גיל!

ואל תדאגי, יש שלב שאת מרגישה שאת כבר מכירה את הילד שלך, עוד מעט כבר יהיו לו שעות קבועות פחות או יותר לשינה ואוכל (ואפילו טיטול!) ואת תרגישי שאת יודעת בדיוק מה הוא צריך כל פעם, אצלי זה קורה בערך בגיל חודש וחצי - חודשיים.

המון מזל טוב! אושר ושמחה! ו- רוגע!

תשתדלי שבאזור שלו הסדין יהיה יחסית ישר ובלי הרבה שמיכות פוך וכאלה על התינוק. הכי כיף זה שהוא קרוב לאמא (גם לו וגם לך).

אה ובקשר ל -5- יכול להיות שאם זה ממש מיד אחרי הנקה אולי זה גזים או איזה כאב בטן ואולי קצת החזקה ישרה או עיסוי מעגלי על הבטן יעזורו יותר מאשר לינוק שוב.

בכל מקרה הכי חשוב שלא יסבול. אם בכל זאת מה שמרגיע אותו זה לינוק אז תני לו.

אבל מהר מאד את תלמדי מה הילד שלך צריך . בד"כ סמוך להנקה בכי, במיוחד בכי חד  זה בטן - או איזה גרפסון  תקוע או קקי ואז כדאי לך לנסות את השיטה של יוקטנה שאני לא יודעת איך לקשר אותך אליה אז אולי משהי תוכל לעזור...

בכל מקרה כדאי פשוט להחזיק אותו או על הכתף עם שתי ידיים מעבר לכתף-שיהיה קצת לחץ על הבטן. או עם הגב אליך כשהיד שלך מתחת לבטן שלו והוא רכון קצת קדימה- שוב קצת לחץ על הבטן. בד"כ לא כדאי להאכיל אותו כי זה מעמיס יותר מדי וגם סתם לא מומלץ להפוך למוצץ...

לגבי הדלקת, חלב אם זה מעולה!!! את יכולה פשוט לסחוט קצת ישירות על צמר גפן ולנקות לו את העין.(לטפטף ישר לעין זה די קשה, אבל זה הכי טוב!)

בהצלחה ובכיף, והמון מזל-טוב!!!!

אופה צודקת 100%! מה שכתבתי בנושא המוצץ הוא מגיל חודש וחצי, חודשיים בערך, שאז האמא כבר מכירה את תינוקה, וסה"כ המוצץ מרגיע אותו.

אין זה גורע מזה שהילד צריך אהבה וחום, ואת זה הוא צריך לקבל מאמא שלו, ע"י שתרים ותחזיק אותו, ותדבר אליו וכו.

בגיל הזה רוב ה"בעיות" נפתרות ע"י קרבה לאמא או הנקה, כי זהו הצורך הבסיסי ביותר של התינוק- שהיה בבטן צמוד לאמא ומקופל כל כך הרבה זמן ופתאום מצפים ממנו להיות בעריסה, לבד, רחוק (אפילו שרק קצת) מאמא, ההנקה קרובה ביותר למצב שבו היה ברחם, ההסתגלות לעולם יותר איטית ורכה.

חוץ מזה בניגוד להאכלה מבקבוק שבו לא צריך להתאמץ והחלב נשפך ישר לפה, בהנקה התינוק צריך להתאמץ בשביל להוציא את החלב ולכן תינוק לא רעב ימצוץ מציצות שטחיות בלבד ולא גמיעות עמוקות ולכן אין חשש להאכלת יתר בהנקה.

דבר נוסף- חלב אם מתעכל במהירות ובקלות רבה ביותר וייתכן שתינוק שאכל לא מזמן באמת רעב שוב.

התינוק מצפה שיקחו אותו להתפנות, כמו שהוא מצפה שיתנו לו לינוק וכמו שהוא מצפה שישאו אותו ממקום למקום על הידיים. אלה צרכים שהוא נולד איתם, ואפשר לתת לו אותם, או למצוא להם תחליפים (חיתול, בקבוק תחליף, עגלה). עם זמן, תינוק שהצורך שלו בהנקה לא נענה, מנוון את רפלקס היניקה שלו. תינוק שהצורך שלו בפינוי הצרכים לא נענה, מאבד את השליטה על סוגריו (ועובר "גמילה" מחיתול בגיל שנתיים-שלוש).

יש תינוקות רגישים יותר ופחות במובנים רבים. תינוקות מסויימים (רבים) מסתגלים לחיים בחיתול, אבל יש תינוקות רגישים יותר, שהשיטה יכולה לעזור להם (וגם להוריהם). כל הורה יכול לקבל את ההחלטה המתאימה ביותר לו ולתינוקו

לגבי הדיאטה - עניתי בשרשור ההוא אם אני לא טועה.

בעקרון הדברים שכתובים שם ידועים כגורמים לגזים? יש דברים בתוכם שלאו דווקא כאלה? ראיתי שכתבת שכדאי להוריד כל פעם משהו אחר ואני מעדיפה להתחיל המתכונת המלאה וכל פעם לנסות להוסיף. שאלה אם מנסיונך יש בסיס למה שכתוב שם או שזה מאוד אישי לכל אמא ולכל תינוקי...

ומה לגבי מוצרי חלב? איך  אדע אם לתינוק שלי יש אלרגיה? קראתי באיזה ספר שדווקא מוצרי חלב עושים גזים אבל בבית חולים אמרו לנו לאכול 5 מנות מוצרי חלב ביום. בטח יהיו שיגידו שבמקום אפשר לאכות תחינה אבל מאז הבחילות של השליש הראשון אני כבר לא חברה שלה...

ועוד שאלה - לכל מי שמכירה: קיבלנו במתנה טיפות גרפווטר נגד גזים. האם הן מומלצות? הן לא עלולות לגרום נזק לתינוק בן שבועיים?

אני השתמשתי ב"גליכול" לגזים

נראה לי שזה די עזר.

בהריון השני בתי המתוקה החליטה להתהפך רק בשבוע 37 ויש לי עוד 2 שכנות אחת שהבן שלה התהפך לבד ב36 ואחת שהבת שלה התהפכה ב37..זה לא משהו חריג כ"כ אז אני מקוה שבשבילך : )

אמרו לי שיש אמונה תפלה שעוזרת הרבה פעמים (אבל אצלינו לא...)- לבדוק את כל הספרים בבית ולראות אם יש כאלה שעומדים בצורה הפוכה-ולסדר אותם נכון...

שמעתי על ד"ר ביג'ווי מ"מעייני הישועה" שמומחה בהיפוכים, ועוד יותר על ד"ר פולק מביה"ח "ביקור חולים", שיש לו אחוזי הצלחה גבוהים...

וכמה שפחות מוזיקה ממקורות אלקטרוניים. אבל נו, אני צריכה לספר לך? את בטח יודעת זאת.

רק למי שלא יודעת, האגן הוא כמו מעין תיבת תהודה והקול של האמא שמגיע משם, מושך לפעמים את התינוק להתהפך....

ולגבי היפוך (שאני מאמינה שלא תצטרכי בע"ה) דר' נו איך קוראים לו? מבי"ח מאיר... יש לו את אחוזי ההיפוך הגבוהים ביותר בארץ.... ובכלל יהיו שיגידו שעדיף ללדת עכוז, ואז הכי מנוסים בזה זה ביקור חולים. אה נזכרתי דר' קנטי (מקווה שרשמתי נכון).

אבל כל זה ממש שטויות, יש לך עוד מלא זמן, והוא עוד יתהפך בע"ה!!! 

אפשר לנשום....

אל תשכחי להמשיך להיות בתנוחות שמעודדות אותו להשאר במצב הזה, כמו נטיה קדימה בישיבה.

לגבי המעיין למיטב זכרוני הכוונה לנו.. אוף היום בורח לי כל הזיכרון.

כמובן... הסטף.

זה ממש בכניסה לירושלים- אף פעם לא הייתי שם לבדוק אבל סיפרו לי שהמים שם הם בערך כמו מי ביוב...

בכל אופן - ממש שמחתי בשבילך יוקטנה- שהתינוק התהפך - שיהיה בהצלחה ולידה קלה

שמעתי על איזשהו רב מקובל שנותן לבני הזוג מים והם מעבירים את המים מפה לפה ישירות, והעובר מתהפך.

מישהי  שמעה על הדבר המוזר הזה?

שרק ישאר שם ולא ימשיך לעשות  סלטות... ושיזרום הכל הלאה בקלות!!! 

אצל הגדול שלי זה גם היה ככה ופרופ' קפלן מבלינסוןן אמר לי לבדוק שאין שום ספר קודש הפוך בבית. וכשהגעתי הביתה -ממנו הוא התהפך. זה היה מדהים ההתהפכות הזאת ...

בהריון? ;)

ועכשיו ברצינות, מה שלומך אחרי תאונת הדרכים? מפחיד... תמיד.. ובפרט בהריון!

שמחה בשבילך שהתהפך הברנשצ'יק!

כ"כ אהבתי את הרעיון הזה, שאני עכשיו בתפקיד ואלה המדים שלי...

אני עכשיו בדיוק בשלב בכל הבגדים שבארון כבר לא עולים ואלה שכן עומדים מכוער או שהם משמינים אותי בטירוף (ציטוט השבוע של בעלי: שומרונית, את בטוחה שאת בשישי??) ואני מרגישה כ"כ שמנה, בעיקר בגלל שבהריונות הקודמים שאלו אתי את השאלה הזו מהכיוון ההפוך- הייתי פצפונת.. ועכשיו...

תודה רבה על העידוד!!

שאחרי תקופה של הנקה מוצלחת "פתאום" אין חלב. כל עוד את מניקה לפי דרישה, התינוקת מקבלת כל מה שהיא צריכה, והגוף שלך לומד לייצר את הכמות שהיא צריכה. אני בטוחה שתוך יום-יומיים תחזרו אל התלם (עד לקפיצה הבאה, או למחלה הבאה, או ל"שיניים"... תמיד יש משהו! ).

קפיצות גדילה מוכרות בגיל 3 שבועות, 6 שבועות, 3 חודשים, 6 חודשים, אבל כמובן שזה משתנה מתינוק לתינוק, כמו שאין שני תינוקות בעלי אותו משקל בדיוק. קפיצת גדילה מאופיינת ביממה-שתיים של דרישה מוגברת ליניקה, ואחריה יום-יומיים של שינה מרובה של התינוק. אני מאחלת לכם, אם כן, סופשבוע רגוע

הרגעת אותי מאוד מאוד!!!

אני חושבת שיש לי "טראומת הנקה" מהבן הקודם שלי, נכנסתי להריון כשהוא היה בן חמישה חודשים וחצי, והחלב לא הזין אותו, ולא ידעתי, רק שהוא ירד במשקל. וגיליתי את זה כשהיה בן שמונה חודשים. הוא היה ילד כ"כ טוב, ולא ביקש כלום... לא בכה... ישן לילה שלם... למרות שהיה רעב. אחרי זה הייתי מניקה אותו ומוסיפה לו אחרי זה בקבוק מטרנה של 180 מ"ל, והייתי בשוק!!! הוא אכל הכל!!! ז"א הוא היה רעב אחרי ההנקה! ואז אוטומטית החלב פסק כשלא היתה דרישה מצידו (הוא ידע שעוד מעט יבוא הבקבוק, אז למה להתאמץ???)

מה שתארת, היה בדיוק אצלי!!! אני סובלת מאותה בעיה של ביטחון עצמי מופרז... 

לא חשבתי שיש לי בעיה בחלב... והייתי כ"כ בדיכאון כשגיליתי שהוא לא רוצה יותר לינוק (אפילו היום כשאני מניקה את הקטנה, אני שואלת אותו אם הוא רוצה גם...) הוא גם הפסיק לינוק סופית בגיל שמונה חודשים... היום הוא בן שנה וחמישה חודשים, בשונה מבנך, הוא אוהב מאד מטרנה - זה הפינוק שלו (לדעתי כך הוא מרגיש שוב תינוק...) אבל אוכל אוכל "של גדולים". רק לעיתים רחוקות, אם מתעורר בלילה, זה בגלל שהוא רעב, ואז אוכל את ה-כ-ל...

כבר ארבעה חודשים הוא לא היה בטיפת חלב, אז אין לי מושג בדיוק איפה הוא אוחז באחוזונים, מה שכן, הוא ממוצע בגובה (כמו בעלי ואני), ומשקל... לדעתי יותר מהממוצע... הוא מאד כבד, והוא א-ו-ה-ב לאכול! ב"ה!