שיהיה בשעה טובה! גמאני היום!!!!!!!!!! איזה כיףףףףףדבי חיה
לכל מי שלא מצליחה להניק - לא להיבהלפועה
תינוקות יונקים דווקא כן גדלים טוב יותריהודיה מא"י
וידעתן שמי שלא יכולה להניק אלא צריכה לשאוב ולהביא לתינוק בבקבוק (לדוגמא פג) מותר לה לשאוב בשבת בגלל שלתת תחליף חלב זה ספק פיקוח נפש?
אם כי זה נכון שזה בכלל לא סוף העולם לתת תחליף חלב, למרות שמי שצריכה לתת תחליף חלב ולא משנה מאיזה סיבה כדי לא לתת רק סוג אחד של תחליף אלא לפחות שני סוגים שונים. חוץ מזה לדעת שעשית את הכי טוב שלך, ולשמוח שהיום מי שאין לה מספיק חלב, יש לה משהו אחר לתת, כי פעם זה לא היה ככה, ומי שלא היה מספיק חלב התינוק שלה היה נשאר רעב, אז ברוך ה' שהיום יש תחליפים.
וגם אל תתנו לאחות להלחיץ אותכן. אם אתן מרגישות שהתינוק שלכן שבע מהחלב, אז גם אם הוא לא מתאים את עצמו לעקומת הגדילה אצל האחות, זה בסדר. רק אם אתן מרגישות שהתינוק שלכן רעב, ושאתן לא מצליחות לעמוד בקצב, זה הזמן לתת תחליף חלב ולשמוח שיש תחליף.
איך את מוכיחה שהם גדלים יותר טוב??פועה
ליהודיה היקרהאדרת
ובקשר ל"פיקוח נפש", זה כמובן תלוי באימהות שרוצות אך ורק להניק, אז מובן שמותר להן לשאוב בשבת. אבל זו לא חובה דאורייתא, כי אם היא רוצה לתת תחליף, אסור לה לשאוב.
ולגבי מספר הסוגים, אחות בטיפת חלב המליצה לי לתת תחליף אחד, ולא שניים, בגלל הרכיבים, שכנראה שונים משהו אחד מהשני.
זהו בדיוקיהודיה מא"י
שוב, בוודאי שמי שאין לה מספיק חלב, עדיף תחליף חלב מאשר כלום, אבל תחליף חלב טוב מאשר כלום, אבל הרבה פחות טוב מאשר חלב אם.
תינוקות שמקבלים תחליף חלב חולים יותר, סובלים יותר מאלרגיות, סובלים יותר מגזים ומדלקות אוזניים (שני האחרונים נכונים גם לתינוקות שאוכלים חלב שאוב מבקבוק)
נכון בסופו של דבר גם תינוקות שמקבלים תחליף חלב גדלים יפה מאוד, אבל זה לא הופך את התחליף חלב לטוב כמו חלב אם.
חלב אם מתאים גם במדיוק למה שהתינוק צריך. ידעתן שחלב אם של מי שילדה פג, שונה מחלב אם של מי שילדה תינוק רגיל? וגם אני אישית שמתי לב שכשחם יותר לדוגמא יש לי יותר חלב כדי לספק את הצורך של התינוק שלי שגדול יותר כשחם יותר.
העובדה שה יום זה נחשב לדבר המובן ביותר אומרת דרשני. מה, לכל האמהות הארץ אין מספיק חלב בשביל התינוקות שלהם?
מהנסיון היונקים לא יותר בריאים ממש לאפועה
אני מדברת נגד הלחץ החברתי הנורא שמפעילים על מי שלא מצליחה להניק.
רק מי שעברה את זה תבין אותי.
ואף על פי שההגיון אומר שילדים כאלו צריכים להיות בריאים או רגועים יותר. במציאות זה ממש ממש לא כך. ובדקתי את זה עם הרבה תינוקות וילדים.
מסכימה עם פועהאדרת
עלי לא הופעל לחץ חברתי, סתם הרגשתי לא הכי בנוח עם זה, בכל אופן, בשביל זה הומצאו התחליפים.
ברור מעל לכל ספק שחלב אם הוא המזון הטוב ביותר עבור הרך הנולד, אבל כשאי אפשר, מכל סיבה שהיא, אז יש תחליפים.
בין אם בהנקה או לאירוק זית
לא לעשות קיצורי דרך בכל מיני פטנטים להאכלה למיניהם.
גידול נעים וטוב לכולנו.
מנסיון של תנוקות יונקים כן בריאים יותר אבל...אנונימי (פותח)
נורא רציתי , מאוד השתדלתי , נחתי ,אכלתי כראוי , בעלי עודד ועזר מסביב (זה כדאי לו , זול יותר) ובכל זאת לא היה מספיק חלב , הילדים לא היו רגועים אז צריך רצון טוב ופרה טובה - ואם זה לא הולך יש מספיק תחליפים מצויינים . חשוב יותר רגיעה ושמחה ברך הנולד.
מצטרפת בחום לפועה! גם אני הרגשתי את הלחץאני ירושלמית
אני מסכימה שהלחץ לא במקוםיהודיה מא"י
אבל הבעיה שאני רואה היא דווקא הפוכה - מתן לגטימציה מוגזם לתחליף חלב, עד כדי כך שגם בלי שום סיבה מוצדקת (ויש עוד סיבות חוץ מחוסר בחלב) לתת בקבוק נחשב לדבר הכי מובן מאליו. יותר מכך יש לחץ על נשים מצד הצוותים הרפואיים לתת בקבוק.
זה מתחיל בבית חולים כשהאחיות ממהרות לדחוף בקבוק כנגד כל קושי ראשוני הקטן ביותר של תחילת ההנקה. (וזה בהחלט פוגע בהנקה אח"כ, כמו שאמרה המדריכת הנקה בבית חולים בו ילדתי לאחת מהנשים שדווקא רצתה להניק אבל לא היה לה כוח ולכן היא גם נתנה בקבוק - 'למה שתתאמץ אם היא יודעת שאח"כ היא תקבל בקבוק?') זכורים לי היטב דבריה של אחות במחלקת תינוקות כשהגעתי בשעת לילה להאכיל את התינוק שלי. היא דיברה על כך שתחליף חלב עדיף על הנקה וכראיה לכך הרתאה על כך שהתינוקות שקיבלו תחילף חלב ישנו, בזמן שאלו שרק ינקו לא. מזכיר לי את הסיפור על המטפלת שהרדימה תינוקות ליד ברז גז פתוח.
זה ממשיך בטיפת חלב כשאחות נלחצת מכך שהתינוק לא עולה בדיוק לפי עקומת הגדילה. דרך אגב אני שמעתי (ואני לא בטוחה שזה נכון אבל ככה שמעתי) שעקומת הגדילה נבנתה לפי תינוקות שאוכלים מבקבוק ולא לפי תינוקות יונקים.
אני אומרת את כל זה כי חשוב כן לדעת שחלב אם בריא יותר, ולפעמים הצוות הרפואי גורם לנשים להפסיק להניק סתם
דרך אגב את ההבדל בין תינוק שיונק ותינוק שאוכל תחליף חלב לא בהכרח תוכלי לראות סתם ככה, כי (להוציא תינוקות רגישים) ב"ה התחליפים היום טובים מאוד, וההבדל בדר"כ הוא לא מאוד גדול.
ולמי שזה מאוד מאוד חשוב להיהודיה מא"י
אני יודעת שאפשר להשיג עזר להנקה שהוא בצורה של שקית עם צינורית. ממלאים את השקית בתחליף חלב, ומצמידים את קצה הצינורית לפטמה. התינוק יונק ומקבל חלב אם ביחד עם התחליף חלב. זה פשוט לתת תחליף חלב אבל להרגיש כאילו את מניקה (כולל הקשר הקרוב לתינוק).
וךפעמים זה גם יכול לפתור את הבעיה של המחסור בחלב כי זה מעודד יצירת חלב.
ולכל אלו שמתלוננות על הלחץ החברתי להנקה - ההודעה הזאת יועדה לאלו שמאוד רוצות להניק ומאוכזבות מכך שהן לא יכולות.
האם יצא פעם סקר רציני שמוכיח שיונקים בריאים יותר..פועה
בהחלט, רבים.אופה
קישור לקישורים באנגליתאופה
הרבה קישורים:
http://www.kellymom.com/bf/start/prepare/bf-benefits.html
חוץ מזה, זאת המלצת משרד הבריאות להניק ללא תוספות עד גיל 6 חודשים.
למי שיש טראומות או בעיות עם הענין, ליבי עליה, אבל מפה ועד להגיד שזה לא חשוב הדרך ארוכה.
כן, תינוקות בהחלט יכולים לשרוד גם בלי, כמו שאפשר לאכול רק קמח לבן ולצרוך הרבה סוכר ושומן ולהיות בסדר. יש גם כאלו שאוכלים חטיפים, ממתקים ושטויות כל הזמן ואין להם עששת והם בריאים.
אבל זה לא אומר שנכון וטוב לעשות כך. ולא, אני לא צמחונית או משהו כזה.
להנקה יש גם יתרונות לאמא מבחינה בריאותית ולא רק הקשר לתינוק.
לחץ להנקה..אנונימי (פותח)
מצטערת שיצא ארוך אבל זה נושא כאוב אצלי כל הלחץ להנקה הלא נורמאלי הזה...
אז הנקה זה טוב אבל לא לכל אחד ולא בכח..
להניק זה להעניק אבל לכל הענקה גבולאנונימי (פותח)
ערב טוב ושההנקה אצלכם תבא תמיד ממקום של הענקה!
101 סיבות למה כדאי להניק!בילי
אנחנו מכירות את כל ה"סיבות" האלה אבל במציאותפועה
כל אחד רוצה את הכי טוב עבור ילדיויוקטנה
אני יודעת שהכי טוב לילדים שתהיה להם אמא סבלנית כל היום, אבל קורה לא פעם שאני חסרת סבלנות, כועסת וצועקת.
אז לא הצלחתי. אני לא מייסרת את עצמי, כי מי שלא עושה לא טועה. כמובן, אני מנסה לבדוק: למה זה קרה? איך אולי הייתי מצליחה למנוע? אני בודקת, וממשיכה הלאה.
אבל אני גם לא אומרת לעצמי: "לא נורא, יותר טוב אמא שצועקת מדי פעם!" או "לא נורא! זה טוב להם!". כי אני יודעת שלא - זה לא טוב! טעיתי, נכשלתי, ואני לוקחת אחריות. וממשיכה הלאה.
אנחנו רק בני אדם, ובני אדם לא תמיד מצליחים לעשות את הכי טוב - אפילו בשביל הילדים שלנו! אבל גם כשאנחנו לא מצליחים, חשוב לראות ולהכיר בכך שלא הצלחנו הפעם. אם נכיר בכך, אולי נצליח להפיק לקחים וללמוד מהנסיון, ובפעם הבאה כן נצליח!
עצימת עיניים (כמו רגשות אשמה רייקים מתוכן ותוחלת) איננה מביאה שום תועלת - לא להווה, ולא לעתיד.
הטוב ביותראנונימי (פותח)
גם לך שבי בכיף עם האוצר היקר ביד ותני לו את כולך בהצלחה לכולם ושחלילה לא נטעה ולא נשגה סך הכל הילדים שלנו זה החיים שלנו.....
הנקה בריאה רק אם שני הצדדים מרוצים- ולא - מטרנה!אנונימי (פותח)
אמא נינוחה , לא פצועה וסובלת , יכולה להניק .
ברגע שההנקה אינה נוחה לששני הצדדים עדיף להזין מבקבוק ולחייך אל הילד מאשר להניק בפרצוף חמוץ .
מעבר לכן/לא הרגשיאנונימי (פותח)
היום יותר ויותר שומעים על זה. תינוק עם לשון קשורה בהרבה מהמקרים לא מצליח לינוק טוב וזה גורר שורה של חוויות לא נעימות. סתם אז אם רואים שיש פצעים/סדקים/גודש/תינוק שלא אוכל שווה לשאול יועצת הנקה אם יש לילד לשון קשורה ואם כן לנתקה.התהליך של הניתוק דבר פשוט יחסית ולא כ"כ נורא הילד בוכה כמו בחיסון ונרגע מהר. וכדי לעשות זאת כמה שיותר מוקדם.בהמשך לניתוק חייבים להעזר ביועצת[טובה] שתעזור לילד ללמוד לינוק טוב. כי בהרבה מהמקרים הוא לא יידע למרות הניתוק. ויש עוד הרבה להרחיב.
נראה לי שאם הייתי עושה סקר קטן הייתי מגלה שהתומכות הנלהבות עד כדי קיצוניות בהנקה הן אלו שילדיהן אוכלים בקלות והכל זורם טוב... רק עוד משהו-אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו-לא מאחלת לכן.
יום טוב
אני דווקא תומכת נלהבת וההנקה לא היתה לי קלה בכלליהודיה מא"יאחרונה
שבוע 39אנונימי (פותח)
בס"ד
שלום לכולם!!!
איך נרגעים מהלחץ מתחילה שבוע 39 ב"ה לידה רביעית ועדיין כן אפידורל לא אפידורל האמת שבשתי הלידות האחרונות לא מתוך בחירה לא הספקתי לקבל ונשארה טראומה זה כאב והחולשה הנוראית אח"כ, מה נראה לכן? קצת עדוד לא יזיק לי, תחזיקו לי אצבעות שעת השין בעזרת השם מתקרבת, חודש טוב לכולן ולידה הכי קלה למי שעומדת לפני, גלית
תנוחי ואל תעשי יותר ממה שממש חייב. תנוחי הרבה.אופה
לכי להבריק את הבית כאילו ערב פסח.ruthi
לידה קלה, וספרי לנו עליה ועלייך ועל החברה'דבי חיה
מאחלת לך שתעברי את זה בקלות והפעם ללא טראומות מיותרות!!!
הכנה נפשית ורוחניתמיכיהאחרונה
בכל מקרה , שיהיה בקלות ובשמחה : )
גמילה מהנקה..חנהלה
כבר כתבתי פה מספר פעמים ועדיין לא נושעתי...
אולי הפעם אשמע עצות מעניינות או סתם עידוד זה גם עוזר!!
הבן שלי בן שנתיים וחודש בערך ועדיין יונק.אני ב"ה בהריון חודש 5.
היניקה שלו זה בעיקר בלילה כי ככה הוא נרדם. הוא ישן איתי במיטה כך שמתי שבא לו הוא מתעורר ויונק תוך כדי שינה. העניין הוא שזה יכול להגיע לזמן רב. הוא יכול שעה גם לשכב ולינוק. פעם זה לא כ"כ הפריע לי וישנתי איתו אבל עכשיו יש מצבים בלילה שזה ממש מחרפן אותי ואני ממש מתעצבנת. זה גם מציק לי פיזית ואני לא מצליחה להירדם.. אני מנסה מדי פעם להפסיק אותו ומשתדלת לא להתעצבן עליו כי זו לא אשמתו. אני זאת שאמורה לחנך אותו.. אבל נגיד אתמול בלילה כשהפסקתי אותו הוא כנראה התעצבן מכך ולא רצה לחזור לישון.. גם לא לינוק.. (נראה לי זה כבר לא ממש מספק אותו מבחינת אוכל. למרות שלא אוכל הרבה במשך היום) ואז חשבתי שאולי הוא רעב כי הוא לא אוכל כזה טוב אז נתתי לו לאכול באמצע הלילה וכך חגגנו לנו איזה שעה כשאח"כ גם עברנו לטיול בחוץ בשעות הלפנות בוקר כדי שירדם...
טוב, זה לא היה לילה טיפוסי. אולי זה היה לכבוד התחלת השנה.. בכל אופן.
אותי זה כבר די משגע ההנקה אבל אני לא מוצאת את הדרך להפסיק.
הבאנו לו מיטה חדשה מההורים שלי- מיטת מעבר כזאת. כי חשבתי שזה חסר ערך להרגיל אותו עכשיו למיטת תינוק.. עשינו מזה טררם גדול והוא אוהב את המיטה אך לא ממש ישן בה..
סליחה על ההשתפכות פשוט אני בהתלבטויוית האלה כמה ימים ואשמח לכל עצה שהיא.
עליך להיות נחושה להפסיק ורגועהאם הבנים12
בהצלחה
כ"כ מבינה אותך! [חיבוק]שומרונית
גם אצלי הוא היה נרדם רק ביניקה, הייתי מניחה אותו במיטה שלו ובאמצע הלילה הוא היה מתעורר, עובר אלי למיטה ויונק עד הבוקר אבל לי זה ממש הפריע להירדם שוב והייתי שוכבת במיטה ומשתגעת..
הפתרון שמצאנו היה להעביר את אחריות ההרדמה שלו לאבא, שעם כל הרצון הטוב- להניק הוא לא יכול. אני באמת לא יודעת איך הוא עשה את זה, כנראה שהוא הרבה יותר נחוש ממני והילד הבין שאצלו אין משחקים.. כמה לילות אחרי שאבא התחיל להשכיב אותו הוא הבין שזהו זה ומאז הוא הולך לישון עם בקבוק.
כשהוא היה מתעורר בלילה- שוב, בהתחלה אבא שלו קם ואח"כ אני הייתי קמה ומכינה לו מטרנה, והוא היה חוזר לישון עם הבקבוק. לקח לי כמה שבועות לגמול אותו גם מזה.. היום ב"ה הוא הולך לישון עם חיבוקי ונשיקה מאמא ועם "הניגון שבלב" בטייפ, ולא משמיע ציוץ עד הבוקר!! (הבעיה היחידה שהחיבוקי שלו לוקח לפעמים המון זמן...)
זה יקח כמה ימים קשים (מאוד!!) ואולי יותר, אבל אם הוא יבין שאתם נחושים ואתם לא עומדים להיכנע-בסוף זה יעבוד..
זה נורא קשה, מנסיון, אבל יש משפט חזק שבעלי אמר לי פעם כשנמאס לי לנדנד את המיטה של הגדולה עד שתירדם:
בסופו של דבר, המשחק הוא מי נשבר ראשון! וזה אמור להיות הילד ולא ההורים שלו..
מצטרפת להצעה לצרף את הבעל למשחקיוקטנהאחרונה
אצלנו זה לוקח הרבה זמן - אני לא רוצה להשלות. זה כבר בערך חודשיים, והיא עדיין מתעוררת פעמיים בערך בכל לילה וקוראת לו (היא לפחות כבר רגילה שהוא מגיע...). היא גם מתעוררת מוקדם (בערך ב-6), ולא חוזרת לישון. בעלי נשאר איתה, למזלי הגדול!
מההודעה שכתבת באמת נשמע שכבר קשה לך מאוד. אני חושבת שבדומה לפרסומת של החומוס, צריך להיות: "הנקה עושים ברצון, או שלא עושים". יש כאן שני שותפים, ושניהם צריכים להנות מההנקה.
מאחלת הצלחה בדרך החדשה לך וליונק, וגם בהריון כמובן!
התכווצויות די חזקות - אמצע שמיני!דבי חיה
הגיוני? תקין?לא להתייחס? (כמובן שאני יודעת בטוח שאילו לא צירים בכלל....) אבל הם לפעמים כ"כ חזקות!
וחוצמיזה רציתי לשאול בעניין, האם זה הגיוני שביחד עם ההתכווצות מרגישים לחץ בחזה ואת הדופק פועם יותר בחוזקה?
אולי לא שתית מספיק?אני ירושלמית
מה עם לחץ דם?יוקטנה
אם את בטוחה שהכל תקין, אני ממליצה לנצל את ההתכווצויות להכנה ללידה:
http://www.dulot.co.il/talisapir/show.asp?art=12&t=l
לחץ הדם שלי אפילו נמוך טיפה....דבי חיה
ותודה על הלינק! באמת צריך להתחיל להתכונן!!!
מה זה אע"ז??? (ותרגישי טוב!)יוקטנה
אז על זה...אני ירושלמית
אני כבר לא זוכרת..דבי חיה
תודה!
אולי צירי בריקסטון היקס,צירים מדומיםריבק
בעיקר במאמצים, התכופפות, וגם סתם ככה!!!דבי חיה
וואי וואי, מרגישה כמוך, כנראה אנחנו באותו השבוע.ריבק
אל תדאגי, זה הכל טבעי....
תגידי,איך את מצליחה לנעול נעלים? להסתובב מצד לצד בשכיבה?
האם גם את מתעוררת לפנות בוקר ולא מצליחה לישון יותר?
ואיך הבעיטות האלו ,גם את עוצרת נשימה?
ואיך מעכלים שאני עומדת ללדת, כשעוד לא עיכלתי את זה שאני בהריון?
לילה טוב!
אהבתי את השאלות..כידבי חיה
בקשר לנעליים, הילדים מוציאים את הנעליים מהמגרה ואני מביאה את הרגל לאף כדי לנעול אותם... אבל הם עם סקוצ', ואם הם נפתחים באמצע הדרך אני בבעיה...
להתהפך במיטה זה קצת מוגבל.... ובכלל, איך את יכולה לשבת על כסא? הבטן נתקעת לי בגרון!
בבעיטות שותף הילד שלי, שכל הזמן בא לברר אם התנוק ער או ישן, ועם מה הוא בועט בדיוק...
מעניין באיזה שבוע את.
אני כאילו מעכלת שאני עוד מעט צריכה ללדת(לא כ"כ מעט, זאת האמת. כשצריך ללמד כל החודש התשיעי ואין בו בכלל חופשים וחגים, זה נראה לי ארוךךךךךךךך), אבל אני בטוחה שזה לא ממש עיכול....
בכ"א הייתי שמחה לטיפים איך מחזיקים מעמד פשוט פיזית! לעמוד וללמד 5 שעות ביום, לא פשוט בכלל!!! לא יכולה לשבת בכלל, אז האופציה השניה היא לעמוד ולטייל בכיתה, ואז לחטוף כאלו כאבי גב...
האמת שבעבודה, הזמן חולף מהר כל כך,ריבק
יותר טוב מאשר בבית ,וגםריבק
חוץ מזה לא נורא. רק חודש נשאר לי, אחרי זה נתפנק בבית בעז"ה עם תינוק קטן,
ויהיה לי בוקר פנוי מוקדש לתינוק ולבית, וארוחה חמה בצהרים מונחת כבר על השולחן, בלי להזיע ולמהר כבר להכין אילתורים.
והלואי שהמדינה תתן איזה 16 שבועות ככה רגוע.
וחוץ מזה -האם את באופק החדש?
לא.אני באופק הישן נושן!דבי חיהאחרונה
והמדינה שלנו לא יכולה לפרגן אפילו את 14 השבועות החדשים... וכבר מאיימים לחזור ל-12 המקומצנים!
גמילה ממטרנהאנונימי (פותח)
שלום לכולן.
בתי בת שנה ותשעה. אני גומלת אותה כעת מבקבוקי המטרנה בבוקר ובערב...(אצלנו הבקבוק בבוקר הוא הכי משמעותי...) רציתי לשאול,מה אפשר לתת לה על הבוקר במקום הבקבוק? (עד שהיא אוכלת בגן זה כבר בערך 10...צריך משהו עד אז...)
ושאלה נוספת: מה עושים כשהילדה לא מוכנה בשום אופן לצחצח את שיניה? אני חוששת לבריאותן...כבר יש לה הרבה שיניים,והאחות אמרה לנו שזה חשוב להקפיד על נקיונן...
תודה מראש...
רעיוןבלה
*קצת יותר גדולהבלה
קורנפלקס עם חלב (או מטרנה), דייסת קווקראנונימי (פותח)
לגבי השיניים - אצלנו עבדה טבלה שתלינו נמוך על המקרר והדבקנו כל פעם מדבקה, ואחר כך הילדה כבר התרגלה. כמו כן טוב להשוויץ לפני אבא, סבא, סבתא - תראו איך היא מצחצחת יפה, פותחת פה גדול. ההתלהבות שלהם תסיח את הדעת בשביל 20 השניות הנחוצות. אפשר גם לעשות תחרות ציחצוח מול אבא וכד', זה נותן הרבה מוטיבציה כשרואים את ההורים מצחצחים שיניים. ואפשר גם לשיר שירים מצחיקים וכשנגמר השיר נגמר הציחצוח, או לספור עד 20. עם הילד השני זה כבר הרבה יותר קל, כי הוא כבר רוצה לצחצח כמו האח הגדול.
אל תוותרו, לא בעניין השיניים ולא על ארוחת הבוקר.הרגלים טובים לכל החיים.
בקשר לציחצוח שיניים...מתוקה שכזאתאחרונה
שלום לכולםתמיד מתפללת
אני שמחה לבשר על הקמת פורום חדש בשם "זוג צעיר לנצח"
הפורום מיועד לזוגות שעברו או עוברים דבר אחד או שנים בדרך להקמת משפחה.
בגלל הבעיתיות של הנושאים הללו וצנעת הפרט- הפורום הוא פורום סגור.
אי לכך, אם נמצאים איתנו כעלו שחושבים שיש להם מה לתרום בענין- הם מוזמנים לפנות אלי במסר כדי לקבל אישור כניסה לפורום הזה.
איתכם ושלכם,
תמיד מתפללת.
כאלו*תמיד מתפללת
הקפצהתמיד מתפללת
ליוקטנה- כדאי לנעוץ את ההודעה !!!יונהאחרונה
שבוע טוב
חודש טוב
שנה טובה !!! ( ואוו,כבר ??)
איך מתמודדים?אנונימי (פותח)
שלום לכולן, זו הפעם הראשונה שלי כאן. יש לי שאלה שאני לא יודעת אם היא כ"כ קשורה אליכן אך אנסה בכל זאת...
אני נשואה כבר 8 חודשים ורציתי לדעת כיצד מתמודדים עם האכזבות האלו כל חודש שלא נכנסים להריון?
השבוע, בפעם הראשונה מזה 12 שנה, איחר לי המחזור וכבר היינו בטוחים שזה הריון, כמובן שהתחלנו לחשוב, לשמוח, לחשוש, לתכנן... ואז ביצעתי בדיקה שיצאה שלילית. חשבנו שיש עוד סיכוי, אולי מוקדם עדיין לזהות (כך רשום על הערכה) ואז הגיעו לי התכווצויות חזקות בצד ימין של הבטן ולאחר מכן ראיתי את הדם הנוראי הזה שוב.
אמנם לא היה תינוק באמת אך אני מרגישה אובדן נוראי.... מה עושים? איך מתחזקים מזה שוב ולא נכנסים לדכאון?
אני יודעת שכל מה שהקב"ה עושה זה לטובה אך בכל זאת קשה לי...
אשמח לכל טיפ אפשרי... תודה.
את יכולה להגיע אלינו- זוג צעיר לנצח.תמיד מתפללת
ועכשיו רציני- מתוקונת, תנצלי כל שניה של זוג צעיר! זה זמן שלא חוזר!! אל תבזבזו את זה לא על תקוות ולא על אכזבות. צאו לאכול ביחד, לטייל, דברו ביחד וכמה שיותר, על עצמכם, בלי קשר לילדים שעוד יהיו. בתקווה שהכל תקין ונורמלי אצל שניכם- לא תספיקו לדאוג יותר מדי ותמצאו את עצמכם הורים, אם חלילה לא הכל תקין- יהיה לכם מספיק זמן לדאוג. חבל לבזבז את הזמן הבראשיתי הזה של בנית הבית החדש על לקוות כל חודש ולהתאכזב מחדש.
מה גם שלחץ לא ממש עוזר. אולי מפריע.
ואם יש לך עוד שאלות יותר ספציפיות את יכולה לפנות אלי במסר.
רק שמונה חודשים ואת כבר דואגת? עוד לא הזמן לדאוג!אנונימי (פותח)
עם הראשונה שלי חיכיתי יותר משנה ואחר כך חצי שנה , ואחר כך כמעט 4 שנים
הכל תקין אצל שנינו .
שיהיה בשמחה ובהצלחה בזמנו ובעיתו.
חבל לך להיות לחוצהשירק
אף פעם לא היינו מודאגים למרות כל הלחץ מהמשפחה מסביב
כי הבנו הזמן הזה הוא הכי נפלא - הוא כמו ירח דבש שמתארך ומתארך
עם כל הכיף בילדים הרי יש גם קושי ואין כל כך זמן לזוגיות
לכן אני סבורה שמלכתחילה עדיף להביא ילד בערך שנתיים אחרי הנישואים זה הזמן הכי מתאים.
למי התכוונת המשפחה מסביב?ריבק
וואו איזו אמונה ואיזה ביטחון!יוקטנה
מזדההאנונימי (פותח)
מאחלת לך נחת ושימלא ה' כל משאלות ליבך לטובה.
תוספת..אנונימי (פותח)
ולדעתי דווקא ילד, עם כל הקושי שזה גורם לזוגיות, מחזק את הקשר בין בני הזוג.
בעלי בן 28שירק
אנחנו התחתנו רק אחרי 3 חודשי היכרות ולכן יצא לנו טוב ככה
אולי את ובעלך הכרתם תקופה ארוכה מספיק ככה שמדובר במקרה אחר
אבל 8 חודשים זה עדיין קצת בשביל לדאוג
את כמובן יכולה ללכת לרופא ולקבל הורמונים אבל זה יכול לשגע אותך גם מבחינה נפשית וגם גופנית, אז הכי בריא לחכות שזה יבוא טבעי כמו שקרה ב"ה אצלי אחרי שנתיים וחצי.
לריבק - אמא של בעלי הייתה כבר ממש הרוסה מאיתנו וגם אמא לקחה אותנו כמו עוד איזה צרה והחלנו לקבל סגולות כל מיני דברים לאכול ולשתות ולומר.
עוד פעם החיד"א?ריבק
קשה לחכות!יוקטנהאחרונה
את אומרת שאת מרגישה אובדן ולדעתי את ממש מדייקת! בכל חודש את מאבדת את התינוק שקיווית לו וציפית לו והתחלת כבר להתכונן לקראת הגעתו...
חשוב לי לומר שלזוג בריא לוקח שישה חודשים בממוצע - אפשר פחות וגם יותר - להיכנס להריון. אחרי שנתיים של נסיונות בלי טיפולים, חלילה, 95% מהזוגות יהיו בהריון.
אני ממליצה, למרות החששות והתחושות הלא נעימות, שלא לרוץ לסחרור בדיקות הפוריות. לא מנסיון, אבלמקריאה ידוע לי שמדובר בתהליך מאוד לא נעים לשני בני הזוג, שמכניס גם למתחים ביחסים, נוסף על כל מה שיש שם ממילא (ולמי אין? ובעצם, אם אין, אז למה להכניס?).
אני ממליצה לך לשלוח מסר לכותבת "תמיד מתפללת" (Forum/lmf_profile.aspx/25008), שהיא המנהלת של הפורום הסגור של זוגות המחכים להריון. אני מקווה שתמיכה של עוד אנשים שמרגישים את אותם תחושות, תעזור להעביר את הזמן (שאני מאחלת שיהיה קצר!).
לא להתייאש ולנסותאנונימי (פותח)
בתור אחת שזה הילד השני שלה , בקודם הוא לא הסכים לינוק כלל וישבתי ושאבתי כל פעם (וגם לא היה לי כמות מי יודע מה ) אבל אני חושבת שצריך לנסות אפילו קצת אפילו בהתחלה זה כל כך חשוב .
בילד הזה אני אומנם עדין שואבת כדי לדעת את הכמות שאני נותנת וכמה אני צריכה תוספת ...
לומדים להנות והכי חשוב לא להתייאש , גם אם לא מצליחים בהתחלה או בילד ראשון לא להפסיק לנסות בילדים הבאים .
רק שמחה !!!!!!!!!!!!!!
פעם אמרה לי מישהי : כמו שכל אחת יכולה ללדתפועה
יש שאין להן חלב בכלל.
יש שצריכות לעשות מאמצים אדירים כדי שיהיה להן קצת חלב ,
ויש שמניקות בקלות.
אויש ענק!!!תמיד מתפללת
המדובר, אגב, באחוזים דומיםיוקטנה
מעניין!
גם במצבי חסר רציני של הגוף בבברזל , ויטמין B12אני ירושלמיתאחרונה
מה כל כך רע באפידורל? תנו סיבות למה לסבולשירק
מי אמר ש"כל כך רע באפידורל"?אדרת
והיא אמרה שאם לא היה קיים דבר כזה אפידורל, היא לא היתה מסוגלת ללדת כ"כ הרבה פעמים...
לפי דעתי, זו המצאה פשוט מעולה! (מנסיון...)

היכולת לעבודירוק זית
כאשר אישה נכונה לאתגר ומוכנה באמת להקשיב לעצמה ולמלא אחר צרכיה בשעת הצירים והלידה,מתחברת למקומות העוצמתיים שבה עובדת עם הגוף יש כאן חיבור אמיתי ונהדר של גוף ונפש כאחד. באותו מידה מקבלת את חולשותיה ומניפה אותם ומוצאת בתוכנה כוחות חבויים ומנהיגה את התהליך שעובר עליה, אזי יש תהליך נהדר רוחני ופיסי כאחד שנותן הבנות מאד עמוקות וממקם אותנו בתוך העצמה הנשית שיש בכל אחת מאיתנו.
להיות במקום שלהנהיג ולקבל בתוך תוכו את עצמה וללכת עם זה על מנת ליצור ולהתחבר עם הבריאה.
אני חושבת שהאפידורל הוא אחד ההמצאות הטובות שנותן עוד כלי שאשה יכולה להיעזר בה בשעת הצורך.אם זה נעשה מתוך התחברות פנימית והבנה עמוקה אז זה משיג את המטרה שבסופה האשה יוצאת באותה תחושה עילאית שהיא תוצאה של עבודה קשה וטובה.
לדעתי, הקטע הכי קשה בלידה הוא הייאוש התהומיאופה
ממש לקראת סוף הלידה, ממש לפני שהתינוק נולד, מגיע זמן שבו את חושבת שזהו. אי אפשר ללדת וזה לא הולך לקרות והכאבים לעולם לא יגמרו ואיך בכלל אפשר ללדת ותמיד אשאר פה בחדר הלידה וכולי.
קשה לי להאמין שאפידורל עוזר בזה.
אפידורל מאריך את הלידה ויש הרבה טענות על שהוא הורס הנקה, כי זה מגיע לתינוק והוא לא יונק כמו שצריך בהתחלה. מאוד חשוב שהתינוק ילמד מיד לאחר הלידה איך לינוק.
לידות ארוכות יותר מגדילות את הסיכויים להתערבויות נוספות, במיוחד כשקשה לדחוף כי השרירים רפויים.
זה, רק שתדעי שזה לא כל כך פשוט למרות שהרבה בוחרות בזה. אפשר בהחלט ללדת בלי אפידורל. אני לא יודעת למה הוא נהיה כל כך פופולארי, אבל מעולם לא השתמשתי בו.
תדעי שיש לך אפשרות בלי אפידורל.
אפידורל לא עובר לתינוקכמעט אמא
בעניין היאוש - אם היאוש נובע מעייפות קיצונית וקושי לעמוד בסבל, אז אפידורל כן בהחלט יכול לעזור.
איך הם יודעים?אופה
רופאים טוענים שלמרות הבעיות וסיכונים שונים, היתרונות עולים על החסרונות בלקיחת אפידורל.
אני לא יודעת איזה יתרון יש חוץ מהקלה על הכאבים והכנה להרדמה שלא נצטרך.
בכל אופן, היאוש זה שלב של הלידה בלי קשר לכאב ועייפות.
זמן הייאוש, כבר פג האפידורל! אם הוא טרם פג,דבי חיה
יש ספר שנקרא "להיות לאם" של אביבה רפפורט, בהוצאת פלדהיים. היא מפרטת שם 12 שאלות הקשורות באפידורל ומשתדלת לתת תמונה מהימנה ומקיפה על כל ההיבטים של העניין. כמובן, כמו כל ספר שאמור להיות אובייקטיבי, אבל לדעתי בעוד שהמדריך הישראלי הוא ממש מייצג את המימסד הרפואי (דהיינו בעד כל ה"עזרים" וכו') הספר הזה ממש נותן תחושה של "נגד", וממש לא מומלץ. כמובן, תלוי בכושר הסבל ויותר מיזה בגישה, בידע שהיולדת באה ללדת.
נתקלתי לא מזמן ביולדת שבאה ללדת ממש מוכנה נפשית לעבור את השלבים הראשונים בהצלחה עד האפידורל. צפיתי בה מרחוק במיון יולדות, בעלה עשה לה מס'ז, היה לה שם כדור פיזיו וממש היה נראה שהיא שולטת במצב, נושמת לפי הכללים וכו'. אבל התסבר שהיא היתה בהיסטריה שמא יעברו הזמן שהיא יכולה לקבל אפידורל ואז היא תסבול. היא צעקה על כל מיילדת שעברה שם שיעבירו אותה כבר לחדר לידה כדי שתקבל אפידורל, אבל לצערה החדרים היו תפוסים כולם! אני שיבתי מהצד וממש הצטערתי בשבילה! היא לא שחבה שכשם שעברה יפה את הצירים עד כה, היא יכולה להמשיך ולשלוט במצב עד הלידה... הראש לה היה נעול על אפידורל!!!
בסוף, עד שהעבירו אותה, היא אכן לא יכלה לקבל וילדה בהצלחה ובשמחה!!!
אם האפידורל מגיע לתינוק את בבעיה גדולה מאוד.יהודיה מא"י
אם האפידורל יוצא מהתחום של ההרדמה המקומית, זאת פשלה ענקית של המרדים, יכול להיות שהיו מקרים מעולם, אישית אני אף פעם לא שמעתי על דבר כזה.
ההרדמה המקומית היא היתרון של האפידורל (לא מגיע לתינוק, לא משפיע על כל הגוף) אבל גם החיסרון שלו - ההרדמה היא במקום כזה שכל טעות הכי קטנה יכולה להיות הרת אסון
מי שבוחרת לקחת אפידורל צריכה לדעת שיש סיכון, כפי שמי שבוחרת לא לקחת אפידורל צריך להיות מוכנה להתמודד עם הכאב
בלימודים שלי נאמר לי שהאפידורל כן עובר שילייהיוקטנה
והאפידורל משפיע לרעה על התינוק עוד לפני שהוא הוזרק: האישה מקבלת כמות נוזלים גדולה מאוד (על מנת להקטין את השפעת הנתק הסימפטטי שמגיע עם האפידורל), וזה גורם לכמות חמצן קטנה יותר להגיע לתינוק. מכאן ועד לירידות דופק הדרך קצרה, ומאחר והרופאים לא יכולים לדעת בוודאות ממה הן נובעות, הדרך ללידה מכשירנית קצרה יותר.
עצה טובה ליאושאנונימי (פותח)
אני לחצתי שעות בלידה שניה שהיתה אחרי ניתוח והרגשתי שגם הפעם הולכים לניתוח כי לא הגיוני שהוא עוד לא יצא. הדולה העלתה את הרעיון. פחדתי בהתחלה מעצם המחשבה אבל היא דחפה לי את היד בכח ו...וואו!!!! לא להאמין איזו הרגשה מדהימה!!! זה נתן לי כוחות בלתי נתנים להסבר בכלל! בלחיצה אחת או שתיים הוא גלש החוצה, ובשמחה עצומה!!! ובצרחות "הוא יצא, הוא יצא"!! שווה לנסות!!!
ל"אופה"אדרת
שבע פעמים היא כבר לקחה אפידורל, ושבע פעמים ב"ה הניקה כמו שצריך.
אני בטוחה שגם הפעם היא תקח.
אם לא היה אפידורל היו פחות יהודים...אנונימי (פותח)
איזה מצחיקות אתן....אופה
ואמאלה- אחרי הצירים, הלידה עצמה, הקטע של הלחיצות והדחיפות החוצה, למעט חלק קטן ממש בסוף, ל א כ ו א ב.
אז זהו שתדעו. וכאבי צירים לא ממשיכים מעבר לאותו רגע של הכאב. ברגע שנגמרו הצירים אז זהו, הם נגמרו.
ועובדה שלפחות מחצית מהתינוקות בלידה עם אפידורל מתקשים בהנקה מאוד, וזה שלאמא אחת מצליח מאוד, אז יופי לה אבל זה לא מעיד על הכלל.
אם לאישה יש סיכוי גדול יותר לעבור ניתוח קיסרי מאשר לא להיות עם אפידורל זה אומר דרשני.
רציתי להראות שיש אפשרות בלי ושורדים את זה יפה מאוד.
אני לא מבינה למה מפחידים כל כך נשים בהריון ראשון ובכלל. מי שרוצה לקחת- שיבושם לה, אבל למה להפוך את זה לענין שמי שלא לוקחת יש לה איזו בעיה ואיזה טירוף לא לקחת.
יש אלטרנטיבה לאפידורל.
תודה על התגובותשירק
לכל אלה שרואות בכאבי הלידה "חוויה" אני מזכירה שזה בעצם עונש
לילה טוב
לאופהכמעט אמא
קראתי ושמעתי שיש קשר בין אפידורל למונואנונימי (פותח)
אפשר לראות את זה טוב בריכוזים חרדיים שבהם הנשים לוקחות אפידורל בלידות ויולדות הרבה וצפוץ והגוף נשאר חלשלוש, מלא בחומרים זרים ולא ברורים (כדוגמת האפידורל הידוע) ואז חלשים ועייפים ומקבלים את אותה מחלת נשיקה שהחיידקים שלה מצויים באוויר ונדבקים בגוף חלש שלא מסוגל להתמודד
הנה דוגמא להסקת מסקנות לא מדעית...אני ירושלמית
לא כואב????!שומרונית
למה לא?יוקטנה
לא אשמה, לא תחרות, לא סיירת צנחנים ולא קשקושים ;)
תראו מי שמדבראדרת
מקרה אמיתי. אתמול פורסם בעיתון, שגברים מעדיפים שנשותיהן תלדנה ללא אפידורל.
ולנו רק נשאר לומר: מה אתה אומר.......
גברים מעדיפים ללא אפידורלריבק
בעלי די התעצבן שהלידה לא מתקדמת כמו תמיד שעתיים, אלא לקחה 7 שעות!
למרות שמאוד נהניתי ללא סבל, היה מתח, בעלי כמעט התפוצץ.
אמרתי לו- אם אתה אצל רופא שיניים, וצריך לעשות טיפול שורש, האם תעדיף ללא הרדמה וזה יקח זמן קצר? או לקבל הרדמה וזה יקח כמה שעות?
רק אז הוא הבין אותי.
מי שואל את הגבריםשירק
ריבקאדרת
אני לקחתי אפידורל וב"ה ילדתי תוך שעתיים בערך.
ויש נשים רחמנא ליצלן, שלא לוקחות, ונאלצות לסבול יותר זמן...
ומה שאמרת לו בקשר לרופא שיניים - יישר כוחך!!!
דווקא בעלי רצה מאד שאקח אפידורלאני ירושלמית
לידות אפידורליות מסתימות ביותר סיבוכיםיערית נ
האמת היא שהרופאים מאוד אוהבים נשים שקטות שנונות להם לעשות את העבודה במקום שהן תעבודנה.
יעריתאדרת
בשביל זה הם מקבלים משכורת...
ובקשר לסיבוכים ל"ע, וניתוחים ר"ל, זה הכל תלוי בחסדי ה'.
בין עם אפידורל, בין בלי אפידורל, צריך הרבה סייעתא דשמיא.
סקר: בהמשך לשירשור על מעלות ההנקהאני ירושלמית
עלתה במוחי השאלה האה: האם כל האמהות שמניקות ב'להט' בשל העובדה שזה המזון הטוב ביותר לתינוקן(ואין ספק שהוא כך)ממשיכות להזין את ילדן בתזונה הטובה והבריאה ביותר, גם כשהילד אוכל מוצק.
זאת אומרת , כמה אמהות שהניקו אכן דואגות לתזונה הבריאה ביותר- רק קמח מלא , בלי סוכר לבן, ללא חטיפים, הרבה פירות וירקות, ללא מזון מתועש, בלא שומן טרנס וכו'? הרי כולנו מודעות לעובדה שזו התזונה הנכונה ביותר, לא פחות מאשר ההנקה לתינוק. אז מעניין כמה באמת מקפידות על כך והאם יש קשר לזה שהנקת או לא?
הכי חשוב שילד יאכל את כל אבות המזון, מגוון.ריבק
אם הילד אוכל ירקות, פרות, בשרי או דגים כמה פעמים בשבוע, ביצה ומוצרי חלב,אז זה בסדר.
ממתקים אצלינו הם-ביסקוויט או במבה, לפעמים חתיכת חלבה.
בשבת עוגה, רוגלך קנויים,
פעם קנינו המון ופלים של 4 ב10 ובמבה ללא ויטמינים, אפילו ביסלי- היום הם לא נמצאים בכלל בביתנו.
רבקה, קמח מלא 'חייבים' בערך כמו ש'חייבים' להניק...אני ירושלמית
תני סיבהריבק
זה די ברור לא?אני ירושלמית
הנה לכן העובדה שהיחצ"נות לגבי ההנקה עובדת מאד. אפשר לקרוא לזה לחץ. לגבי ההנקה יש קונצנזוס רחב(וטוב שכך) שהיא דרך האכלת התינוקות הטובה ביותר. אבל לגבי תזונה של הילד והאדם עד 120- פתאום זה לא כ"כ ברור, וזה סתם 'שיגעון' של טיבעונים וכו'.
דענה שהמזון שאדם צורך מילדותו ועד זקנה ושיבה- יש לו חשיבות לא פחות ואולי הרבה יותר מאשר אם הוא ינק או לא. מהסיבה הפשוטה- תחליפי החלב אמנם אינם תואמים את חלב האם באופן מושלם, אך לפחות אינם מכילים חומרים מסוכנים לבריאות, כל רכיב שבהם נבדק ונמדד בפלס.
אבל תחליפי המזון התעשייתיים מכילים לרוב חומרים שבטווח הארוך ממש מזיקים לבריאות!
זה לא דוקא בשביל מרכיב החלב אלא לחום שהתינוק צריךריבק
טוב, ברור שהענקת החום אפשרית גם בהאכלה מבקבוק.אני ירושלמית
שלום נשים יקרות...אני...=)

לא בטוחה שזה עוזרananas
שיהיה בהצלחה!
בדקת b12?אנונימי (פותח)
ובכלל, יש הרבה דברים מחזקים:
בירותצים- לאכול לפחות אחת ביום
אומגה 3 -כדורים או כל מאכל שמכיל
ירקות ופירות והרבה!
שתייה
תערובת "קרעפט"- תערובת טבעית של שומשום, אגוזים, פשתן, שקדים וכו' שטחונים יחד (קונים בחנויות טבע) מוסיפים אותה לסלט, יוגורט, סלט פרות וכו' והיא ממש מוסיפה כוח. 7 כפות קרעפט ליום היא מנת חלבון יומית למבוגר!!!
כותבת גם כאן,שגם אתם תהנו..יפעת1
עשיתי לבעלי הפתעה,מומלץ לכווווולם!!
במצפה יריחו נפתחה בריכה,ואפשר להשכיר לשעה,שעתיים רק לזוגות/משפחה/חברות וכו'..
אז הלכנו בעלי ואני והיה פשוט כיף!!
מתי יוצא לדתיים להיות בבריכה ביחד ולבד..
תענוג,לפרטים רעות 0523003572
ולא אני לא מקבלת אחוזים,הלוואי והייתי מקבלת..
רק רציתי לשתף,שיהיה שבוע טוב
כמה זה עולה?נשארת חסויהאחרונה
לידות אפידורליות נגמרות ביותר סיבוכיםיערית נ
מוצץ אחד?מנטה
נראה לכן שזה בעייתי להשתמש בכמה סוגי מוצצים?
סתם חשבתי על זה שאולי מבחינת הביטחון של התינוק והצורך שלו בקביעות, אולי זה יוצר אצלו בלבול? במיוחד לאור העובדה שהוא בוחן את העולם דרך הפה...
אם הבנתי את שאלתך נכוןאדרת
אז לפי דעתי (כך אמרו לי, בכל אופן), חשוב שהתינוק לא יתרגל דוקא למוצץ אחד, כי אז, אם המוצץ ילך לאיבוד למשל, יהיה לתינוק קשה מאוד לעבור למוצץ אחר, או אם נוסעים לאיזה מקום ושוכחים את המוצץ בבית.
לכן רצוי מדי פעם להחליף לו מוצץ. או לתת לו פעם מוצץ אחד ופעם אחר.
איך מתכוננים ללידה?בלה
יש לי הרגשה שהרגע יגיע ואני פשוט אשאר לא מוכנה!
מהרבה בחינות!
הבית שלי מבולגן, אין לי אוכל מוכן קפוא בפריזר אין לי חשק לדברים האלה עכשיו ואחרי הלידה בטוח לא יהיה לי חשק..
בנוסף הבנות שלי מתחילות ללכת לגן עוד שבוע וגם אני אמורה להתחיל ללמד בתיכון כמה שעות בשבוע ואז לצאת לחופשת לידה ואח"כ לחזור..\
אין לי מושג איך אני עושה את כל זה ואיך להתכונן אני פשוט מרגישה שאני לא חושבת ברור!!!
אני צריכה ללדת עוד 3 שבועות תעשו איתי חסד ותעזרו לי לעשות סדר בראש!!
רגיעהאנונימי (פותח)
זו הרי לא לידה ראשונה שלך ואת יודעת למה לצפות,
אבל אני חושבת שאת יכולה להרשות לעצמך להיות יותר באיזי,
ולתת לאנשים לעזור לך,
אם זה בעזרה ושמירה על הבנות,
אם זה בהבאת והכנת אוכל לך ולמשפחתך,
אם זה בהכנת שעורים פחות מפוצצים ויותר סטנדרטים שיתנו לך יותר זמן לדברים אחרים...
לדעתי פשוט להירגע ולא לצפות שהכל יהייה מושלם כמו תמיד.
תודה חמודה:]בלה
אפשר גם עיצות מעשיות?
נכון שזו לידה 3 בעז"ה אבל נמחק לי הזכרון או אולי אני פשוט עייפה מידי ולא יודעת על מה לשים דגש כרגע.
סדר בראש... (הלוואי!)דבי חיה
בכ"א מה שאני חושבת שאני ממליצה לך זה, דבר ראשון כמו שאמרו: להירגע!
הרי ללדת מאפשרים בבתי יולדות גם אם אין אוכל בפריזר...
אני הייתי עושה רשימה כזאת. תצרי לך טבלה עם 4 עמודות: דחוף וחשוב, לא חשוב ודחוף, לא דחוף וחשוב, לא דחוף ולא חשוב,ותמלאי אותה במשך יום או יותר. אל תהססי לרשום את כל מהש עולה לך בראש. חלק מהלחץ זה שתשכחי לעשות דברים חשובים...
בכ"א אח"כ תסמני לך את הדברים שהכי דחופים וחשובים ואי אפשר בלעדיהם! (למשל, לנסוע ללדת וכאילו...) או תמספרי מ-1-3... תשמרי את הרשימה במקום ידוע ואני מקווה שזה יעזור לך לשים אתה כל בפרופורציות נכונות.
אני לא יודעת אם התכוונת לכזאת תגובה "שיכלית", אבל לפעמים כשרגש גובר עלינו ואנחנו מאבדים את הצפון.. זאת אולי שיטה. (עלי היא עובדת מעולה...)
בכ"א שיהיה לך בהצלחה! ובקלות!
רשימות מאוד עוזרות לסדר בראש לפחותאם הבנים12
הכוונה היתהבלה
הכנה ללידה:רעיונות (פשוטים)דבי חיה
ב. להכין את התיק: הכי חשוב. לקנות מה שצריך, ובעיקר רשימה מה להכניס ברגע האחרון.
ג. להכין את הילדים: אופציות מה לעשות איתם
נמשיך אח"כ בעז"ה
איך מכינים ילדה בת 7,שלישית בין חמישה בניםריבק
מגיע לה יחס של נסיכהשירק
שהיא כזאת מתוקה והכי דומה לך מכולם
בכל אופן עדיין אפשר לקוות לבת כבר היו מקרים של טעויות
וגם אם לא עכשיו אז בעז"ה בפעם הבאה..
בטח,בטח,אבל איך גורמים לה לא להתאכזב?ריבק
לא יודעת אם אפשר
יוקטנה
"את בטח מאוד מאוכזבת"; כדי שהיא תדע שזה בסדר שהיא מרגישה ככה, ושלא תרגיש, חלילה, אשמה על הרגשות השליליים לקראת האח החדש!
"בטח את ממש מחכה כבר לתינוקת קטנה! גם אנחנו רוצים כבר עוד נסיכונת!"; כדי שהיא תדע שגם אתם מרגישים כמוה, וזה בסדר, ואין מה להתבייש!
נכון אולי להראות לה שגם אתםבלה
מה זה בלטמי"ם?בלה
או לעשות את זה אח"כ בחופשת לידה
אני לא יודעת מתי אני אהיה יותר עייפה..
לדעתי, הכי חשובאנונימי (פותח)אחרונה
לא יקרה כלום אם תשאר קצת כביסה פה ושם והארונות לא יהיו מסודרים.
חשוב יותר באמת להשקיע בעצמך רוחנית, מחשבתית וגם פיזית לקראת הלידה. למשל: להשאיר ת'ילדים עם בייבי סיטר וללכת לשיאצו או שיעור טוב
למה לא?!
אני גיליתי שילדים מאד אוהבים שמשחקים איתם יחד,אנונימי (פותח)
לקרר את הבית עד כמה שניתן, לתת לילדים לצפות בקלטת מוזיקלית בעוד את נחה או משהו כזה...
לטייל בערב כשיותר קריר בחוץ.
פעילויות לילדים:
פלסטלינה, יצירות דבק, גבס, צבעים[מים, גואש,],בריכה קטנה אם יש לך גינה, להכין עוגיות יחד[תכיני את הבצק, ותני לילדים ליצור את הצורות שהם רוצים]ועוד...
בהצלחה רבה ושיהיה בשעה טובה
כ"כ מבינה אותך... תנשמי עמוק ותגידי לעצמךבילי
ואם יש אפשרות אז לארגן עזרה עזרה ועזרה.
אם אפשר כספית, אז גם עזרה בכסף. את חייבת לפרגן לעצמך עזרה.
וגם איכשהו תנסי למלא מצברים, לצאת עם חברה טובה למסעדה, לצאת עם הבעל לטיול, לקרוא ספר טוב, לראות סרט...
ואגב: מה מצב הB12 וההמוגלובין שלך?
ולדאוג לעצמך לאוכל כמו שצריך, זה חשוב לך ועוד יותר לעובר.
הרבה בהצלחה!
מצטרפת בחום לבילי!אני ירושלמית
בלי ספק זה לא קל כשיש לך ב"ה ששה ילדים בבית, ועכשיו כבר חופש...
אבל, אני מקוה שהם בקיטנות לפחות לעת עתה. אם את גרה במקום שמאפשר זאת, אז תנסי לתת להם להיות בחוץ כמה שיותר(בשעות אחה"צ כשהשמש כבר לא קופחת) שיוציאו מרץ וככה לפחות בערב תוכלי ל נננננווווחחחח....
קשה ללדת בקיץ! החום פשוט מחרפן בחודשים האחרונים!
אבל לפחות בעז"ה אחרי הלידה, את לא צריכה לדאוג כ"כ לחמם את החדר של הינוקא ולאמבט אותו ליד תנור ולעטוף אותו באלף שכבות כשיוצאים...וכו' וכו'....
שיהיה לך בהצלחה רבה! כולנו איתך שיעבור בעז"ה בקלות ובבריאות לך ולתינוק!
מה אומר הרופא?דבי חיה
חיזוק בחודש תשיעי!!!אנונימי (פותח)
גם אני כמוך ממש מתחילה היום בשעה טובה חודש תשיעי, בקשר לברזל שמעתי רופא שאמר שהברזל נספג טוב יותר לאחר ארוחה בשרית לדוגמא לאחר פירות עם ויטמין סי גם לי ירד הברזל אז בתקופה האחרונה שמתי לב לנטול את הברזל אחרי ארוחה בשרית ולא חלבית כי כך זה לא נספג ולא שווה כ"כ כמובן גם ירקות ירוקים פטרוזיליה ועוד, טחינה גולמית שמכינים בבית, בהחלט משפר את מצב ההמוגלובין ומאזן הכוחות שיהיה לך בשעה טוב ולידה קלה
בשמחה גדולה ורבה!יוקטנה
לשון קשורה והקשר לעוד בעיות רבות חוץ מהנקהרולי
אנא הפיצו וגם מבוגרים וילדים יכולים לבצע את ניתוק הלשון.
בהצלחה
אבייתר זה בעלי...רולי
הבת הגדולהירוק זית
איזו עוד השלכות יש כתוצאה מהעניין הזה של לשון קשורה?
שיהיה בהצלחה עם ההנקה!!!
לירוק זיתרולי
תעשו ותצליחוירוק זית
הייתי אצלו עם שני הקטנים, אבל מאוחר מדייוקטנה
גם אני סבלתי מכאבים בתחילת כל הנקה למשך כמה שבועות, אבל כנראה שהילדים שלי למדו להסתדר ולינוק למרות הבעיה. גם הדיבור שלהם לא נפגע, אבל נראה שנצטרך להוציא כמה אלפי שיניים על יישור השיניים שלהם, למרבה הצער.
ד"ר פורר אמר שבגיל מאוחר יותר מכה חודשים, צריך לעשות את זה תחת טשטוש, ולכן אלא אם יש צורך ממשי, הוא לא ממליץ.
בלידה הבאה אני אצלו אחרי שעתיים! תודה על השיתוף בנושא החשוב.
גם לבן שלי היה לשון קשורהיפעת1
ברוך ה' לא היה בעיות בהנקה ובגיל חודש הלכנו לפרופסר יודסין והגוזל אפילו לא בכה..
זה עניין של 2 שניות,וזה לא כואב להם (זה כמו לגזור ציפורניים) רק כשהם פחות מגיל 4 ח'..
וכמו שאמרו לשון קשורה יכולה לעשות בעיות בדיבור וכו'..
צביעת פאה בהריוןדבי חיה
האם ידוע למישהי, האם מותר לצבוע פאה בהריון? (כלומר, לי...) שמעתי שלאשה לא רצוי לצבוע את השיער של עצמה (אולי זה לא נכון?!) אבל מה באשר לצביעת פאה והסכנה של שאיפת החומר?
מחכה לתשובה דחופה!
תודה
לא יודעת לגבי פאה, אבל לגבי צבעי שיעריוקטנה
אם את בכל זאת חוששת, יש צבעי שיער מיוחדים בחנויות טבע, שעשוייים מחומרים יותר ידידותיים. ערכה עולה 60-70 ש"ח, במקום 30-40 ערכה רגילה בפארם.
תודה!דבי חיה
לא לנשום עמוק ריח של מי חמצן. לאוורר את החדרריבקאחרונה
הפסקת הנקהירוק זית
מה אתן חושבות על זה?
אני מכירה מישהי שהפסיקה את ההנקה לילד שלה בגיל שנתיים וחצי.
בטיסה הוא לא ינק בגלל הסיטואציה והוא לא ביקש.ויןם אחרי שהם נחתו הוא ביקש לינוק והיא אמרה לו הזה נסע במטוס בי-בי.ובזה היא סיימה את העניין.כשהיא סיפרה לי את זה אני אמרתי לה שלדעתי זה עלול ליצור חוסר אמון אצל הילד,כאילו מישהו חטף לו את זה וגם אשליות שכאשר הוא יגדל הוא יבין ששיקרו לו.לדעתה אין בזה שום דבר רע והעיקר שהפסיק לינוק.
מה דעתכן?
האם יש למישהי תגובה?ירוק זית
אם הוא לא ביקש בטיסהיוקטנה
.נשמע לי טראומטי לו ואנוכי מצידהאופה
נשמע לי מאוד טראומטי. אני לא יודעת בקשר לאשליות, אבל לחשוב שאמא יכולה יום בהיר אחד לקחת לו משהו אהוב, בלי להזהיר מראש, נשמע לי לא טוב. בנוסף, היתה טיסה, ואלא אם כן מדובר בטיסה לאילת או לגולן, אז לא רק שהסביבה והשפה השתנו לו פתאום, אלא גם מקור לנחמה, בטחון ואהבה נלקח ממנו.
למה היא לא הכינה אותו מראש? הוא גדול מספיק לדבר על זה וגם אם הוא קטן מכדי לנסח מה מפריע לו, שיחה תעזור ותבנה אמון.
מאוד אנוכי מצדה לא לחשוב על מה שההנקה נותנת לו. שוב, לא בגלל שהפסיקה, אלא בגלל הצורה של הגמילה.
הוא באמת היה בסדר עם זה ולא פתאום לא ישן בלילה או נודניק וכדומה? אולי היא לא שמה לב לאותות מצוקה.
תראי היא הניקה בשנתיים יותר מרוב האמהות בישראליוקטנהאחרונה
יכול להיות שבתור אמא שלו היא הרגישה שזו הדרך הכי נכונה בשבילו. אני מאוד סומכת על האינסטינקט האימהי.