בס"ד
האם אתן קונות בגדים לתינוק או התינוקת מארגנות לפני הלידה? או שרק אחרי? יום טוב גלית
התארגנותירוק זית
לא קונה כלום לפני ,לקראת הלידה.הכל מסתדר אחרי.
יש לנו מנהג נחמד לי ולבעלי.בעלי קונה את הבגד הראשון שהתינוקי לובש -אחרי שנולד כמובן.ככה מאז ילדינו הראשון.
לידה קלה!
יש לנו מנהג נחמד לי ולבעלי.בעלי קונה את הבגד הראשון שהתינוקי לובש -אחרי שנולד כמובן.ככה מאז ילדינו הראשון.
לידה קלה!
לארגן בעקיפיןמנטה
אפשר שהאנשים הקרובים יארגנו "בשושו" וישאירו את הדברים אצלהם עד הלידה בעז"ה.
ככה יש ביטחון כשהולכים ללדת ש"משהו כבר דאג לחלק מהסידורים לפחות", ואת לא עברת על החטא החמור של ארגון לפני הלידה(-: למרות שזה לא כל כך נורא לתזז אותם ואת הבעל גם אחרי הלידה... ממילא יש בלי סוף סידורים לעשות, לא יורגש אם יתווספו עוד כמה...
ככה יש ביטחון כשהולכים ללדת ש"משהו כבר דאג לחלק מהסידורים לפחות", ואת לא עברת על החטא החמור של ארגון לפני הלידה(-: למרות שזה לא כל כך נורא לתזז אותם ואת הבעל גם אחרי הלידה... ממילא יש בלי סוף סידורים לעשות, לא יורגש אם יתווספו עוד כמה...
זו באמת דילמהדבי חיה
לפעמים יולדים בחמישי בצהריים/ערב ומשתחררים במוצ"ש! מאוד קשה להתארגן, או בכלל אחותי שילדה ביום שישי בצהריים והשתחררה בראשון בבוקר... צריך לתזמן אנשים מהמשפחה הקרובה שיקנו ברגע שצריך!
אני מתארגנת כפי שלימדה אותי אימי וסבתי, וכו..ריבק
אמי לפני הלידה היתה מוציאה את כל הבגדים הקטנטנים, גופיות רגליות וחיתולים,סדיניות..., מכניסה לגיגית ויוצקת כמה קומקומי מים רותחים, שכל החידקים יושמדו, כמובן עם אבקה עדינה לתינוקות.
כביסה ביד כמו בשנות הארבעים.
כביסה ביד כמו בשנות הארבעים.
אני מכינה ה-כ-לכמעט אמא
אנחנו גרים בישוב, בלי רכב והיה נראה לי מיותר לגמרי להלחץ אחרי הלידה. אני גם שונאת להתקע בלי דברים (גם לפני החתונה קניתי כמעט כל מה שהיה צריך לבית). אז לא קניתי מלתחה, אבל דאגתי לכמה חליפות, גופיות וכו'. את כל הציוד - אמבטיה, עגלה, כסא תינוק - קנינו והבאנו הביתה מראש. אני מאוד שמחה שעשיתי את זה כי אחרי הלידה לא היה לי כח לצאת לשום מקום.
סליחה ברח ההמשך...אנונימי (פותח)
לצערי אני מכירה מישהי שקנתה לפני הלידה את הדברים הגדולים אבל לא זכתה לחזור עם תינוק הביתה....עדיף לחכות עד הלידה לראות שהכל בסדר...
לחזור הביתה שיש חדר מסודר לתינוק שלא מגיע מקשה מאד...כעבור שנה נןלדה ילדה מקסימה אבל האמא לא הייתה מסוגלת להשתמש בדברים שקנתה ונתנה לחברות...
לחזור הביתה שיש חדר מסודר לתינוק שלא מגיע מקשה מאד...כעבור שנה נןלדה ילדה מקסימה אבל האמא לא הייתה מסוגלת להשתמש בדברים שקנתה ונתנה לחברות...
סתם מתוך סקרנותכמעט אמא
מה מקובל אצלכן - האם ומתי מודיעים על נסיעה ללידה ולמי מודיעים? בטח בלידות מאוחרות חייבים להודיע למישהו, כדי לארגן את הילדים. בלידה הקודמת שלי (ראשונה) התלבטנו בזה. בסוף ילדתי בשבת וזה היה מצוין!
נסיעה לביה"חירוק זית
כל פעם היה סידור אחר.רוב הפעמים השארתי אצל חברים בישוב.ופעם אחת כשנסענו בלילה השארנו את הילדים ישנים בבית -היה לנו סידור ען זוג צעיר שלא היו להם אז ילדים- והם באו אלינו לישון עם הילדים שלנו בלילה.ולמחרת הילדים הלכו לחברים אחרי הגן(כן,מה לעשות ,יש לידות ארוכות לפעמים).
עכשיו יש לנו ילדים גדולים ב"ה אז ב2 לידות הם נשארו עם הילדים בבית(בפעם השניה היתה בשבת).
אני אישית מעולםלא הודעתי להורים לפני הלידה שנסענו -בשביל מה להלחיץ(הם אנשים לחוצים גם ככה) ובטח שלא רציתי אף אחד מהם נוכח בלידה חוץ מבעלי היקר. אל תשכחי שאת המנהיגה של הלידה שלך. אם קשה לך עם זה אני יכולה לנסות לעזור לך.את כותבת על הפעם האחרונה שילדת בשבת ושהיה מצויין-אז אני מסיקה שאת מפחדת מהעלבויות של ההורים?או של מישהו אחר? תאמיני לי -זה לא צריך להיות בראש מעייניך במקרה הזה ואת לא צריכה לחכות לנס כדי לקחת אחריות על אושרך והחוויה שאת הולכת לעבור.חשוב מאד שזה יהיה בשלוות נפש-שרק את יכולה ליצור אותה בכוחותיך הטמונים בך.תגלי את כוחותיך אלה .מאחלת לך הרבה הצלחה.אני מוכנה לעזור לך אם תרצי
שיהיה במזל טוב
עכשיו יש לנו ילדים גדולים ב"ה אז ב2 לידות הם נשארו עם הילדים בבית(בפעם השניה היתה בשבת).
אני אישית מעולםלא הודעתי להורים לפני הלידה שנסענו -בשביל מה להלחיץ(הם אנשים לחוצים גם ככה) ובטח שלא רציתי אף אחד מהם נוכח בלידה חוץ מבעלי היקר. אל תשכחי שאת המנהיגה של הלידה שלך. אם קשה לך עם זה אני יכולה לנסות לעזור לך.את כותבת על הפעם האחרונה שילדת בשבת ושהיה מצויין-אז אני מסיקה שאת מפחדת מהעלבויות של ההורים?או של מישהו אחר? תאמיני לי -זה לא צריך להיות בראש מעייניך במקרה הזה ואת לא צריכה לחכות לנס כדי לקחת אחריות על אושרך והחוויה שאת הולכת לעבור.חשוב מאד שזה יהיה בשלוות נפש-שרק את יכולה ליצור אותה בכוחותיך הטמונים בך.תגלי את כוחותיך אלה .מאחלת לך הרבה הצלחה.אני מוכנה לעזור לך אם תרצי
שיהיה במזל טוב
לירוק זיתכמעט אמא
את צודקת לחלוטין. העלתי את הנושא, כי דיברתי עם חברה שלי והיא סיפרה לי שהמשפחה של בעלה נעלבה שלא סיפרו להם על הנסיעה ללידה... אמא שלה היתה איתה, אז יצא שצד אחד כן ידע וצד שני לא. בלידה שלי נסעתי רק עם בעלי וזה היה טוב לי מאוד, אבל אני תוהה מה יקרה אם בלידה הבאה ארצה להזמין את אמי... איך אפשר להסביר לבעל בעדינות שאמנם לאמא שלך את מוכנה לספר, אבל להורים שלו עוד לא? זה נשמע מעליב.
למי להודיע?ירוק זית
הבנתי את שאלתך והיא באמת מאד הגיונית.
אבל קודם כל בואי נעשה קצת סדר.
קודם כל את כותבת שבפעם הקודמת נסעת רק עם בעלך והיה לך טוב מאד.
ואולי הפעם תרצי זאת שוב?תחשבי מה זה נתן לך,לכם לזוגיות החוויה המשותפת הזו. איך זה בנה אתכם.
עכשיו תחשבי על הפעם הבאה ,מהן ציפיותיך מהלידה הזו העומדת להתרחש?
כדאי לחשוב -האם בכלל תרצי לשלב את אימך בחוויה או לא.אם לא אז אין בכלל מה לחשוב על העניין ובא ליון גואל .
אם את מגיעה להחלטה שאת כן רוצה את אימך איתכם או כל אחד אחר.קודם כל כדאי לשתף את בעלך.לא להודיע אלא לשתף ,תראי מה הן תחושותיו לגבי העניין .באם אתם מחליטים ביחד שזה מתאים,אז לדעתי האפשרות הבאה היא הטובה ביותר.
בעלך או איתך או בלעדיך ילך לדבר עם אימו מבעוד מועד ויספר לה בפתיחות שאתם משתפים את אימך בלידה בגלל הקשר אם בת שיש לכן.אל תשכחי שכאשר יש קשר קרוב בין אם לביתה אז זה יכול להיות חוויה נפלאה לשתיכן כנשים לעבור את הלידה ביחד וזה מאד יכול לתרום לכן כנשים.אבלהרגש של חמותך כלפיך לא צריכה להשתנות מכיוון שאין כאן עניין נגדה אלא עניין בין בת לאם ,ועניין זה הוא טבעי ביותר. כך שאולי חמותך עלולה לקנא(לדעתי רגש זה הוא יותר מדויק מאשר להיעלב)אבל בסופו של דבר היא תקבל את זה .כמובן כדאי לשבח אותה כאם וסבתא ולתת לה הרגשה שהיא רצויה מאד וכמובן גם נשיקה בסוף יכול לרכך .אבל לדעתי השיתוף שתשתפו אותה לפני לגבי העניין גם ירכך את הרגשתה כי זה נותן לה את היחס שאתם נותנים לה גם מקום.
כמובן ישנה גם את האפשרות שמלכתחילה היא תבין את העניין והכל ילך בצורה יפה וגם זה יכול לקרב ביניכן.המקום שאתם נותנים לה.בהצלחה ולידה קלה כלידה של תרנגולת.
אבל קודם כל בואי נעשה קצת סדר.
קודם כל את כותבת שבפעם הקודמת נסעת רק עם בעלך והיה לך טוב מאד.
ואולי הפעם תרצי זאת שוב?תחשבי מה זה נתן לך,לכם לזוגיות החוויה המשותפת הזו. איך זה בנה אתכם.
עכשיו תחשבי על הפעם הבאה ,מהן ציפיותיך מהלידה הזו העומדת להתרחש?
כדאי לחשוב -האם בכלל תרצי לשלב את אימך בחוויה או לא.אם לא אז אין בכלל מה לחשוב על העניין ובא ליון גואל .
אם את מגיעה להחלטה שאת כן רוצה את אימך איתכם או כל אחד אחר.קודם כל כדאי לשתף את בעלך.לא להודיע אלא לשתף ,תראי מה הן תחושותיו לגבי העניין .באם אתם מחליטים ביחד שזה מתאים,אז לדעתי האפשרות הבאה היא הטובה ביותר.
בעלך או איתך או בלעדיך ילך לדבר עם אימו מבעוד מועד ויספר לה בפתיחות שאתם משתפים את אימך בלידה בגלל הקשר אם בת שיש לכן.אל תשכחי שכאשר יש קשר קרוב בין אם לביתה אז זה יכול להיות חוויה נפלאה לשתיכן כנשים לעבור את הלידה ביחד וזה מאד יכול לתרום לכן כנשים.אבלהרגש של חמותך כלפיך לא צריכה להשתנות מכיוון שאין כאן עניין נגדה אלא עניין בין בת לאם ,ועניין זה הוא טבעי ביותר. כך שאולי חמותך עלולה לקנא(לדעתי רגש זה הוא יותר מדויק מאשר להיעלב)אבל בסופו של דבר היא תקבל את זה .כמובן כדאי לשבח אותה כאם וסבתא ולתת לה הרגשה שהיא רצויה מאד וכמובן גם נשיקה בסוף יכול לרכך .אבל לדעתי השיתוף שתשתפו אותה לפני לגבי העניין גם ירכך את הרגשתה כי זה נותן לה את היחס שאתם נותנים לה גם מקום.
כמובן ישנה גם את האפשרות שמלכתחילה היא תבין את העניין והכל ילך בצורה יפה וגם זה יכול לקרב ביניכן.המקום שאתם נותנים לה.בהצלחה ולידה קלה כלידה של תרנגולת.
באמתכמעט אמא
נוח לי מאוד לנסוע רק עם בעלי. אמא שלו גם בטח תבין אם ארצה שאמי תצטרף, אצלם מקובל מאוד שהבת נוסעת עם האמא ללדת. מקווה שלט יהיו הפתעות...
אז הנה לך.ירוק זית
ההחלטה בידיכם.
שיהיה בשעה טובה ורק עם הפתעות טובות.
שבת שלום.שמחה בשבילכם.
שיהיה בשעה טובה ורק עם הפתעות טובות.
שבת שלום.שמחה בשבילכם.
מודיעה לבעלי...אופה
שמתי את הגדול אצל חברה טובה שיודעת לא להגיד לאף אחד.
אני לא רוצה להלחיץ אחרים, לא רוצה להלחיץ את עצמי (במחשבות על זה שאנשים מחכים לעדכונים), ולא רוצה אף אחד שם, לא בלידה ולא מיד אחרי. אני צריכה זמן לעצמי גם אחרי הלידה, להיות עם התינוק ולא לארח אנשים, ועוד סיבות שלא אפרט כאן...
במיוחד טוב לא להגיד כשהלידה מתחילה ביום שישי ונגמרת בשבת. למה להדאיג?
הודעתי מראש שאני לא מודיעה לפני שהתינוק נולד ועם הזמן והלידות אני צוברת גם בטחון עצמי
לא להתבייש!
אני לא רוצה להלחיץ אחרים, לא רוצה להלחיץ את עצמי (במחשבות על זה שאנשים מחכים לעדכונים), ולא רוצה אף אחד שם, לא בלידה ולא מיד אחרי. אני צריכה זמן לעצמי גם אחרי הלידה, להיות עם התינוק ולא לארח אנשים, ועוד סיבות שלא אפרט כאן...
במיוחד טוב לא להגיד כשהלידה מתחילה ביום שישי ונגמרת בשבת. למה להדאיג?
הודעתי מראש שאני לא מודיעה לפני שהתינוק נולד ועם הזמן והלידות אני צוברת גם בטחון עצמי
לא להתבייש!חויות מנסיעה ללדת בשבת...דבי חיה
אני נסעתי בשבת בבוקר, והיות אונו גרים בשכונה קטנה ומבודדת וכולם יודעים מי נמצא בשבת ומי לא, וכן שכנים שראו אותנו נוסעים מהחלון..
בקיצור, אחותי שמרה על הגדולה ומיד במוצ"ש היא שומעת נקישות בדלת, ולהפתעתה על המדרגות בגובה 2 קומות שכנים מכל הבניינים שואלים: מה ילדתי???
היא היתה צריכה לאכזב אותם שטרם.....
(גם לי היתה לידה ארוכה), אז ככה שלא כל נסיעה בשבת פותרת את המתעניינים... (רק ההורים שלי לא ידעו היום והם גרים רחוק, היא עידכנה אותם מדי בצאת השבת והם מיד יצאו לדרך... אמא שלי הגיעה "לתפירה"!!!! (ב"ה)
בקיצור, אחותי שמרה על הגדולה ומיד במוצ"ש היא שומעת נקישות בדלת, ולהפתעתה על המדרגות בגובה 2 קומות שכנים מכל הבניינים שואלים: מה ילדתי???
היא היתה צריכה לאכזב אותם שטרם.....
(גם לי היתה לידה ארוכה), אז ככה שלא כל נסיעה בשבת פותרת את המתעניינים... (רק ההורים שלי לא ידעו היום והם גרים רחוק, היא עידכנה אותם מדי בצאת השבת והם מיד יצאו לדרך... אמא שלי הגיעה "לתפירה"!!!! (ב"ה)
ויווי, זה מצחיק כמה אנשים שונים!כמעט אמא
ראי תגובתי לאופה.
אולי אעשה כמוך -כמעט אמא
הכי טוב להודיע מראש, כמה חודשים לפני כן, כדי שלכולם יהיה זמן לעכל ולהסתגל. אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת - אני במשך חודשים אחרי הלידה לא רציתי לראות אף אחד ולשמוע אף אחד (שלא לדבר על זה שלא רציתי שכל מיני קרובים רחוקים ימשמשו את הילד ויגידו לי מה לעשות איתו - מצטערת שאני מגעילה, ככה הרגשתי). אפילו יש לי חברה או שתיים שכנראה קצת נעלבו/דאגו מההתעלמות הממושכת. מה לעשות, ליולדת יש זכויות...
התגובה לאופהכמעט אמא
האמת, הנושא נורא הלחיץ אותי בהריוןאופה
בעלי דווקא לא הבין למה אני לא רוצה שהוא יודיע להורים שלו (אכפת להם יותר), ושהם בטח ירצו לחכות בחוץ וכולי. היו כמה פעמים של הוצאת עצבים, אבל בסופו של דבר הוא אמר להם שאפשר לבוא לא מיד אחרי הלידה. ילדתי בלילה והם באו למחרת אחה''צ, כך שהיה בסדר מבחינתי.
בכל אופן, ממש תרגישי בנוח להגיד לא לביקורים. חשוב יותר לשמור כוחות לתינוק החדש, הבעל והבכור/ה. מי שרוצה לבקר אותך כדי ש*את* תרגישי טוב, יכבד את בקשתך.
עוד רעיון טוב- להתפלל הרבה לה' לפני שמסבירים בצורה יפה את הענין. ה' שומר על נשים בהריון.
זה עובד גם עם מישושי בטן לא רצויים............... (וזה כבר נושא לשרשור חדש... איכס...)
בכל אופן, ממש תרגישי בנוח להגיד לא לביקורים. חשוב יותר לשמור כוחות לתינוק החדש, הבעל והבכור/ה. מי שרוצה לבקר אותך כדי ש*את* תרגישי טוב, יכבד את בקשתך.
עוד רעיון טוב- להתפלל הרבה לה' לפני שמסבירים בצורה יפה את הענין. ה' שומר על נשים בהריון.
זה עובד גם עם מישושי בטן לא רצויים............... (וזה כבר נושא לשרשור חדש... איכס...)
הבהרה- גם להורים שלי לא הודעתיאופה
גם אמא שלי לא היתה מספרת לפני הלידה, כך שהיא ממש מבינה.
אוי, הקטע עם מישושי הבטן...כמעט אמא
אני מצטערת, כשזה קורה למישהו אחר זה אפילו מצחיק (: אין לי מושג איך הייתי מגיבה אם מישהו היה עושה לי את זה...
לפני ההריון הראשון חיכינו תקופה לא קצרה לנס המיוחל והיו כמה נשים מבוגרות (מהמשפחה המורחבת, שאני בקושי מכירה) שהניחו את היד על הבטן שלי והצביעו לשמים כל פעם שנפגשנו. זה היה מצחיק מרוב שזה היה מחריד. באמת.
לפני ההריון הראשון חיכינו תקופה לא קצרה לנס המיוחל והיו כמה נשים מבוגרות (מהמשפחה המורחבת, שאני בקושי מכירה) שהניחו את היד על הבטן שלי והצביעו לשמים כל פעם שנפגשנו. זה היה מצחיק מרוב שזה היה מחריד. באמת.
טוב, הגזמתיכמעט אמא
זה לא קרה כל פעם, רק מספר פעמים ובסה"כ שתי נשים.
נו זה עזר, לא? D: סתם... סתם...יוקטנה
וואלהאופה
אני בחו''ל ומזל שלא הגבתי ביום שישיאופה
איזה עליהום היו עושים.
מה שבאמת מטריד זה שזה אומר לי שאף אחד לא מסנן את התגובות בשבת אבל נותנים להן להתפרסם...
מה שבאמת מטריד זה שזה אומר לי שאף אחד לא מסנן את התגובות בשבת אבל נותנים להן להתפרסם...
האמת שסתם שכחתייוקטנה
שהחלטתי לא לכתוב כאן בשבת! התנצלויותי הכנות!
כן יוקטנהאחרונה
מי מכירה תופעה של בצקת בקרסול של רגל אחת,ריבק
ואילו הקרסול השני נשאר בגודל טבעי.?
זה נותן תחושה של מן מפלצת. טוב שלא התנפחה לי לחי אחת.
אם זה קרסול ימין מיד לבדוקאופה
קרסול שמאל, אם אין כאבים זה פחות נורא, אבל תראי לרופאה בביקור הבא.
בכל אופן, יש סיכוים טובים שהרסול השני ידביק את הפער...
בכל אופן, יש סיכוים טובים שהרסול השני ידביק את הפער...
זה דוקא קרסול שמאל, אבל מה ההבדל בסיכון?ריבק
אולי תנוחישירק
תרגישי טוב
מצאתי לך קצת חומרשירק
נפיחות שמופיעה בהריון, כמעט לכל אחת, ברגליים, קרסוליים ולעיתים גם בידיים. מופיעה בעיקר בחודשי ההריון האחרונים, ונעלמת כמעט תמיד אחרי ההריון, לאחר שהגוף נפטר מכל עודפי הנוזלים שאגר בזמן ההריון.
הבעיה נובעת משילוב בין הצטברות נוזלים בגוף והאטה של מחזור הדם.
הבצקת נפוצה בעיקר במזג אויר חם, לאחר יום של עמידה ממושכת על הרגליים,
עודף הנוזלים שהצטבר בגוף בזמן ההריון בדרך כלל מופרש החוצה בשבוע הראשון שאחרי הלידה.
במקרה שאצבעות הידיים מתנפחות יש להוריד מיד טבעות לפני שאי אפשר יהיה להסירן.
מניעה:
* שתיה מרובה (לפחות 6 כוסות ביום)
* המנעי מעמידה או מישיבה ממושכת
* המנעי מלבישת בגדים הדוקים- אולי תלכי בלי גרביים?
להקלה:
* מומלץ לשתות חליטה מעלי סרפד - כ4 כוסות ביום
* אחרי מקלחות חמות לעשות שטיפה של מים קרים לרגליים, ניתן לעשות אמבטיה מרעננת. להשרות כמה ענפים של רוזמרין במים רותחים לערבב עם מים נעימים ולטבול את הרגליים. להגברת האפקט ניתן להוסיף כפית של מלח אנגלי (מגנזיום סולפאט) שקונים בבית מרקחת.
* לכי לישון כשהרגליים מורמות על כריות
* נוחי בשכיבה עם הרגליים למעלה כמה פעמים ביום
* השתמשי במלח שולחן במקום במלח רגיל.
* תרגילים כמו שכיבה על הגב כשהרגליים מושענות ישרות על הקיר בפיסוק קל יכולים לסייע בפיזור הנוזלים.
* לקשור עלי כרוב סביב המקום. אם את מאמינה לסוג הזה של העצות..
מומלץ לבדוק לחץ דם וחלבון בשתן מפני שחלבון בשתן+ל"ד גבוה+בצקות = מעלה את הסיכון לרעלת הריון.
לא מחייב,לא להיבהל אבל כדאי לבדוק.
הבעיה נובעת משילוב בין הצטברות נוזלים בגוף והאטה של מחזור הדם.
הבצקת נפוצה בעיקר במזג אויר חם, לאחר יום של עמידה ממושכת על הרגליים,
עודף הנוזלים שהצטבר בגוף בזמן ההריון בדרך כלל מופרש החוצה בשבוע הראשון שאחרי הלידה.
במקרה שאצבעות הידיים מתנפחות יש להוריד מיד טבעות לפני שאי אפשר יהיה להסירן.
מניעה:
* שתיה מרובה (לפחות 6 כוסות ביום)
* המנעי מעמידה או מישיבה ממושכת
* המנעי מלבישת בגדים הדוקים- אולי תלכי בלי גרביים?
להקלה:
* מומלץ לשתות חליטה מעלי סרפד - כ4 כוסות ביום
* אחרי מקלחות חמות לעשות שטיפה של מים קרים לרגליים, ניתן לעשות אמבטיה מרעננת. להשרות כמה ענפים של רוזמרין במים רותחים לערבב עם מים נעימים ולטבול את הרגליים. להגברת האפקט ניתן להוסיף כפית של מלח אנגלי (מגנזיום סולפאט) שקונים בבית מרקחת.
* לכי לישון כשהרגליים מורמות על כריות
* נוחי בשכיבה עם הרגליים למעלה כמה פעמים ביום
* השתמשי במלח שולחן במקום במלח רגיל.
* תרגילים כמו שכיבה על הגב כשהרגליים מושענות ישרות על הקיר בפיסוק קל יכולים לסייע בפיזור הנוזלים.
* לקשור עלי כרוב סביב המקום. אם את מאמינה לסוג הזה של העצות..
מומלץ לבדוק לחץ דם וחלבון בשתן מפני שחלבון בשתן+ל"ד גבוה+בצקות = מעלה את הסיכון לרעלת הריון.
לא מחייב,לא להיבהל אבל כדאי לבדוק.
גם טיפים להתכווצויות רגלייםשירק
-נשימה טובה, יציבה והשתרשות - להעמיד כף רגל על מקום קר, קרח או קור על הרצפה
-ישיבה ברגליים ישרות בפישוק. בשאיפה להביא כפות רגליים לעבר הגוף, בנשיפה החוצה.
-לצייר מעגלים עם כפות הרגליים פנימה והחוצה
בימין חוששים יותר לזרימת דם לא טובהאופהאחרונה
לכל המניקות בשנתן ולכל הנותנות בקבוק באמצע הלילה..אני ירושלמית
גם אני הייתי בסרט הזה.. הבן שלי קם כל שעתיים עד גיל6-7 חודשים ואח"כ ישן עם בקבוק כשמדי פעם הוא נותן מציצה. בקיצור היום הוא כבן ארבע ואבוי! כבר יש לו חורים בשיניים.
רופאת השיניים (לילדים) אמרה שבוודאות, זה ממציצת מזון בלילה! היא אומרת שזה גורם לעששת ילדים, וחבל!
לכן השאלה האם לתת בקבוק/הנקה באמצע הלילה בגיל שהתינוק גדול וכבר מצמיח שיניים, היא לא רק עניין השינה, אלא גם השיניים! שימו לב!
מצטרפת לירושלמית..אנונימי (פותח)
בתי האמצעית נהגה לאכול בקבוק עד גיל שנתיים באמצע הלילה אחר כך בעוונותינו העברנו אותה לתה..ובגיל 3 כבר עברה סתימה ראשונה ומאז היו עוד כמה..לעומת שאר האחים שבגיל חודשיים כבר ישנו לילות שלמים ויש להם שיני ללא רבב... אמנם יש את עיניין הגנטיקה אבל בוודאי שיש השפעה על אכילה בשעות הלילה...
הבן שלי לא שתה בקבוק בלילה והוא בן שלוש וחצי ובעלדבי חיה
חורים!
יש הרבה גנטיקה לעניין הזה של חורים בשיניים חוצממציצת בקבוק, זה גם סידן בגוף וכו'
יש הרבה גנטיקה לעניין הזה של חורים בשיניים חוצממציצת בקבוק, זה גם סידן בגוף וכו'
בטוח שגם הנקה זה בעיה?נשארת חסויה
על בקבוק ידעתי אבל עד היום לא שמעתי שיש בעיה להניק מתוך שינה.
עם הנקה באמת אין בעיה כי השיניים לא בעסק יוקטנה
החלב מגיע לחלק האחורי של הלשון, ומשם מיד לבטן.
ליוקטנה את בטוחה?אני ירושלמית
כי מה שמזיק זו רמת החומציות בפה שעולה כתוצאה מהתפרקות סוכר החלב. גם תינוקות יונקים 'מחזיקים' לפעמים מעט חלב בפה, בפרט אם הם מנמנים תוך כדי...
את צודקת מאוד - טרחתי וחיפשתייוקטנה
ומצאתי שגם הנקה בשינה עלולה לתרום למצב של עששת.
בלילה יש פחות רוק שעוזר לנו להילחם בחיידקי העששת, והחיידקים חוגגים.
תודה!
בלילה יש פחות רוק שעוזר לנו להילחם בחיידקי העששת, והחיידקים חוגגים.
תודה!
וזה משנה באיזה גיל?נשארת חסויה
לתינוק שעדיין לא התחילו לצמוח לו שיניים זה גם מזיק?
לא - עד כאן D:יוקטנה
למה מים?נשארת חסויה
אם הילד רעב שיאכל. אבל סתם מים בלי צמא, רק בשביל לסתום את התאבון, רק מכביד על הכליות וממלא את החיתולים.
אולי הוא צמא?כמעט אמאאחרונה
יש דבר כזה - תינוק שצמא באמצע הלילה? אני צמאה לפעמים כשאני מתעוררת בלילה.
שלום לכולכן!מנטה
ב"ה ילדתי לפני חודשיים את בני בכורי.
הפורום הזה מלווה אותי עוד מתקופת ההריון, ועד עכשיו
(בהנקה באמצע הלילה כדי לא להירדם וכד'
) - כצופה מהצד.
וזהו! החלטתי "להיחשף" ולהגיד תודה על רגעים נחמדים, על המידע והעניין.
הרבה נחת מכל הצאצאים מבחוץ ומבפנים! 
מזל טוב! איזה כיף לשמוע יוקטנה
שיהיה באושר ובנחת!
הרבה פעמים באמת אין מה לכתוב.נשארת חסויה
אז אני מעדיפה לשתוק
מזל טוב! הרבה נחת והרבה הצלחה בגידול! (ובהנקה)דבי חיה
ברוכה הבאה מנטה!כמעט אמא
נשמח לשמוע ממך על הלידה וחוויות מבית חולים כשיתחשק לך.
תודה! איזה כיף שהגבתן!מנטה
אני חושבת שכל אשה רק מחכה שיגידו לה "ספרי חוויות מהלידה", לא?
ילדתי בתל השומר (ואני שמחה על כך), לידה ארוווווכה ומפרכת.. כיאה ללידה ראשונה משך זמן הצירים היה ארוך מאוד ולא קידם לידה, (מ6 בבוקר ועד 5 בבוקר שלמחרת צירים סדירים וכואבים ופתיחה של... 1 וחצי..)
כשסוף סוף הגעתי לפתיחה של 3 (למחיאות הכפיים של צוות המשמרת שביקר בחדר) רציתי אפידורל, אבל המרדים היה בניתוחים דחופים! מזל שהקב"ה המציא את האפידורל הטבעי- מקלחת. זה היה המקסימום שהיה אפשר לעשות כי רציתי לדחות כמה שיותר לקיחת טשטוש. בסופו של דבר כשכבר הסכמתי לטשטוש מרב ייאוש- לא היה בו צורך, התחילו צירי לחץ וב"ה ילדתי את בני בלידה טבעית לגמרי (מה שהתברר בסוף כנס ממש, כיוון שהתינוקי שלי היה במצוקה בגלל חבל הטבור שנכרך סביבו ואני יכולתי בלי האפידורל ללחוץ בכל העצמה ולהוציא אותו אחרי 5 צירים בלי וואקום, כפי שחשב הרופא שנצטרך בהתחלה.) ב"ה!!
זהו זה על קצה המזלג תודה ששאלת!
ילדתי בתל השומר (ואני שמחה על כך), לידה ארוווווכה ומפרכת.. כיאה ללידה ראשונה משך זמן הצירים היה ארוך מאוד ולא קידם לידה, (מ6 בבוקר ועד 5 בבוקר שלמחרת צירים סדירים וכואבים ופתיחה של... 1 וחצי..)
כשסוף סוף הגעתי לפתיחה של 3 (למחיאות הכפיים של צוות המשמרת שביקר בחדר) רציתי אפידורל, אבל המרדים היה בניתוחים דחופים! מזל שהקב"ה המציא את האפידורל הטבעי- מקלחת. זה היה המקסימום שהיה אפשר לעשות כי רציתי לדחות כמה שיותר לקיחת טשטוש. בסופו של דבר כשכבר הסכמתי לטשטוש מרב ייאוש- לא היה בו צורך, התחילו צירי לחץ וב"ה ילדתי את בני בלידה טבעית לגמרי (מה שהתברר בסוף כנס ממש, כיוון שהתינוקי שלי היה במצוקה בגלל חבל הטבור שנכרך סביבו ואני יכולתי בלי האפידורל ללחוץ בכל העצמה ולהוציא אותו אחרי 5 צירים בלי וואקום, כפי שחשב הרופא שנצטרך בהתחלה.) ב"ה!!
זהו זה על קצה המזלג
תודה ששאלת!איזה סיפור מרגש!כמעט אמא
ממש חסדי ה' איך לפעמים דברים מסתדרים בדיוק ההפך ממה שרצינו (:
ב"ה! סיפור באמת מרגש!יוקטנה
כל הכבוד שהצלחת להגיע ללידה טבעית אחרי התחלה כל כך ארוכה ומתישה. איזה כוחות!
הרבה פעמים יש התחלה כזו כאשר התינוק לא יושב בזווית הנכונה באגן. במקרים כאלה הצירים כואבים מאוד בגב התחתון - זה היה אצלך? אני שואלת סתם מסקרנות. את לא חייבת לענות...
בנוסף - כשליש מהתינוקות נולדים עם חבל הטבור כרוך מסביב לצווארם לפחות פעם אחת (ולפעמים פעמיים ושלוש וגם יותר!). רק במקרים מאוד-מאוד נדירים יש בכך סכנה. שניים מתוך ארבעת ילדי נולדו עם חבל טבור כרוך פעם אחת. האם המוניטור הראה על מצוקה? האם חשת שהוא במצוקה? (אני סומכת יותר על תחושה של אמא...).
סליחה על החקירה - אני אוהבת סיפורי לידה! תדעו להיזהר, כולכן, בעתיד ;)
הרבה פעמים יש התחלה כזו כאשר התינוק לא יושב בזווית הנכונה באגן. במקרים כאלה הצירים כואבים מאוד בגב התחתון - זה היה אצלך? אני שואלת סתם מסקרנות. את לא חייבת לענות...
בנוסף - כשליש מהתינוקות נולדים עם חבל הטבור כרוך מסביב לצווארם לפחות פעם אחת (ולפעמים פעמיים ושלוש וגם יותר!). רק במקרים מאוד-מאוד נדירים יש בכך סכנה. שניים מתוך ארבעת ילדי נולדו עם חבל טבור כרוך פעם אחת. האם המוניטור הראה על מצוקה? האם חשת שהוא במצוקה? (אני סומכת יותר על תחושה של אמא...).
סליחה על החקירה - אני אוהבת סיפורי לידה! תדעו להיזהר, כולכן, בעתיד ;)
מזל טוב! רוב אושר וגידול בנחת!אם הבנים12
את באמת אוהבת? (כמו כולנו?!O)דבי חיה
אז ככה..מנטה
האמת היא שמתחלית הצירים הראש היה מאוד מבוסס ומאוד למטה והייתה מחיקה כמעט מלאה, עיקר הכאב היה דווקא בבטן, אח"כ הצטרף גם בגב, אבל אני לא יודעת אם זה היה בגלל התשישות הכוללת של הגוף או תוצאה ישירה של הצירים.
לגבי חבל התבור- כשבועיים לפני הלידה הייתי באמת במעקב בגלל האטות בדופק, ופה נכנס נס נוסף שאותו לא פירטתי- כשבאנו לבית החולים בהתחלה (אחרי 6 שעות של צירים סדירים וארוכים) שלחו אותנו הביתה. ביליתי בבית עוד 7 שעות וכשחזרנו לבית החולים כשכבר לא יכולתי לשאת יותר את הכאבים לבד, רצו עוד פעם להחזיר אותנו כי כלום לא התקדם. פתאום, אחרי שטופס השחרור כבר היה בידינו הרופאה אמרה שהיא רוצה לחבר אותי שוב למוניטור כיוון שאני כמעט בשבוע 42 כדי להיות שקטים ובטוחים שהכל בסדר. המוניטור הראה על האטות חוזרות בדופק ואני נשארתי מחוברת אליו 4 שעות כשההאטות חזרו על עצמן שוב ושוב. אני לא הרגשתי שהעובר במצוקה יחד עם הצירים כי לא הצלחתי בכלל להרגיש את התנועות שלו תוך כדי, חוץ מפעמים ספורות (אני לא רוצה לחשוב על זה שאולי הוא באמת לא זז ולכן לא הרגשתי אותו!!) גם לא ניתן היה לחזות את זה מלכתחילא בגלל שגם בזמן המעקב הוא היה מאוד מאוד פעיל..
בקשר לזה יש לי שאלה- לא מזמן שאלה אותי חברה אם "השתוללות" של העובר יכולה גם כן להצביע על בעיה. מה אתן אומרות?
לגבי חבל התבור- כשבועיים לפני הלידה הייתי באמת במעקב בגלל האטות בדופק, ופה נכנס נס נוסף שאותו לא פירטתי- כשבאנו לבית החולים בהתחלה (אחרי 6 שעות של צירים סדירים וארוכים) שלחו אותנו הביתה. ביליתי בבית עוד 7 שעות וכשחזרנו לבית החולים כשכבר לא יכולתי לשאת יותר את הכאבים לבד, רצו עוד פעם להחזיר אותנו כי כלום לא התקדם. פתאום, אחרי שטופס השחרור כבר היה בידינו הרופאה אמרה שהיא רוצה לחבר אותי שוב למוניטור כיוון שאני כמעט בשבוע 42 כדי להיות שקטים ובטוחים שהכל בסדר. המוניטור הראה על האטות חוזרות בדופק ואני נשארתי מחוברת אליו 4 שעות כשההאטות חזרו על עצמן שוב ושוב. אני לא הרגשתי שהעובר במצוקה יחד עם הצירים כי לא הצלחתי בכלל להרגיש את התנועות שלו תוך כדי, חוץ מפעמים ספורות (אני לא רוצה לחשוב על זה שאולי הוא באמת לא זז ולכן לא הרגשתי אותו!!) גם לא ניתן היה לחזות את זה מלכתחילא בגלל שגם בזמן המעקב הוא היה מאוד מאוד פעיל..
בקשר לזה יש לי שאלה- לא מזמן שאלה אותי חברה אם "השתוללות" של העובר יכולה גם כן להצביע על בעיה. מה אתן אומרות?
כל שינוי בתנועות עשוי להצביע על בעיהיוקטנה
אבל אלה דברים שנורא קשה לתת להם "הוראות הפעלה", כי אין שני תינוקות והריונות זהים. בגלל זה אני פשוט אומרת לסמוך על האינסטינקט האימהי. וככל שסומכים עליו יותר, ככה הוא משתפר ומשתכלל, לדעתי.
יכול להיות שאם לא הרגשת שהוא במצוקה, הוא פשוט לא היה במצוקה, לא? אתן יודעות - עשו מחקר מספרי על תוצאות של עשרות אלפי לידות, שמשווה בין לידה עם מוניטור רציף לעומת לסירוגין - כמה דקות בכל שעה.
מצאו שלא היתה עלייה בתמותת תינוקות (כלומר, המוניטור לא מציל תינוקות ממוות בלידה), לא היתה עלייה במקרים של שיתוק מוחין (ולכן חושבים שהפגיעה המוחית נוצרת מבעיה כבר בהריון ולא בלידה). כן היתה עליה משמעותית במספר הניתוחים הקיסריים והלידות המכשירניות (כלומר: יותר מוניטור=יותר וואקום וניתוחים)
נכון עצוב?
יכול להיות שאם לא הרגשת שהוא במצוקה, הוא פשוט לא היה במצוקה, לא? אתן יודעות - עשו מחקר מספרי על תוצאות של עשרות אלפי לידות, שמשווה בין לידה עם מוניטור רציף לעומת לסירוגין - כמה דקות בכל שעה.
מצאו שלא היתה עלייה בתמותת תינוקות (כלומר, המוניטור לא מציל תינוקות ממוות בלידה), לא היתה עלייה במקרים של שיתוק מוחין (ולכן חושבים שהפגיעה המוחית נוצרת מבעיה כבר בהריון ולא בלידה). כן היתה עליה משמעותית במספר הניתוחים הקיסריים והלידות המכשירניות (כלומר: יותר מוניטור=יותר וואקום וניתוחים)
נכון עצוב?לא חושבת!דבי חיהאחרונה
בטח היא אכלה איזה גלידה טעימה או שמעה מוזיקה צוהלת...
אני יכולה לעזור לךיהודיה מא"י
תשלחי לי מסר אישי
אצלי הכל שקטירוק זית
חוץ מהאופרה שאני שרה.
טוב אני חייבת לשים קישור לסרטוןיוקטנה
אישה בלידה שרה את מזמור תהילים י"ג - באנגלית.
לגבי צניעות - הבטן שלה והזרועות חשופים (היא לבושה במעין חזית-סטרפלס).
זה הסרטון לידה האהוב עלי, אפילו שבכלל לא רואים שם את הלידה, אלא רק אותה שרה בזמן הצירים. אני רואה בו המון עוצמה.
http://video.google.com/videoplay?docid=-3497747740963379444
לגבי צניעות - הבטן שלה והזרועות חשופים (היא לבושה במעין חזית-סטרפלס).
זה הסרטון לידה האהוב עלי, אפילו שבכלל לא רואים שם את הלידה, אלא רק אותה שרה בזמן הצירים. אני רואה בו המון עוצמה.
http://video.google.com/videoplay?docid=-3497747740963379444
פחחח!!!יוקטנהאחרונה
אם תצליחי, אז אני לוקחת אותו אחר כך ללידות שלי ;)
איך מונעים עווית ברגליים.ריבק
בלילות ,אם אני מעזה ליישר את הרגלים, ואפילו מתיחה קטנה- מתקשים לי השרירים שמעל הקרסול מאחור.
כאבי תופת! ,אני צריכה לדפוק כמה פעמים על השרירים כדי שיתרככו.
בזמן האחרון זה קורה לי כמעט כל לילה, זה הפך להיות סיוט. יש למישהי פתרון ?
מוכר וכואאאבבב!אני ירושלמית
אמרו לי שזה נובע מחסר בסידן ותוספת סידן יכולה לעזור... מי יודע?
גם אני שמעתי כך, אבל רופא אמר לי בעבר שתוספת סידןריבק
בכדורים בהריון מסוכנת ,כי היא גורמת להסתידות השליה, וכך לא עובר מספיק מזון לתינוק.
ממה זה קורה וגם פתרון לבעיהיהודיה מא"י
לפי מה שלי אמרו זה נגרם כתוצאה מעומס יתר על שרירי הרגלים בזמן ההריון - בזמן ההריון בגלל העליה במשקל וגם בגלל שינוי צורת הגוף והיציבה מופעל עומס גדול יותר על שרירים שלא רגילים לעבוד קשה כ"כ וזה גורם להם להמתח הרבה יותר בקלות.
שני פתרונות אני מצאתי לבעיה - לחמם את השריר ברגע שזה קורה בעזרת שיפשוף או אפילו להניח בהשג יד בקבוק חם עטוף בכמה מגבות (כדי שישאר חם כל הלילה) ומיד כשזה קורה להניח אותו על הרגל. ואם אפשר אז לבקש מבעלך שיעזור לך לשחרר את השריר בברגע שזה קורה. ופתרון בדיוק הפוך שגם הוא עובד - להניח מיד כשזה קורה את כף הרגל על הריצפה הקרה או לגעת בה בקיר הקר, זה עובר מיד. פתרון של דולות רק שימי לב שאת יכולה לעשות את זה בצורה שלא תדרוש אקרובטיקה מיוחדת כי אחרת השריר רק יתפס חזק יותר.
ולא לדאוג לאט לאט תלמדי להמנע מתנועות שגורמות לכך וזה פשוט יפסיק.
שני פתרונות אני מצאתי לבעיה - לחמם את השריר ברגע שזה קורה בעזרת שיפשוף או אפילו להניח בהשג יד בקבוק חם עטוף בכמה מגבות (כדי שישאר חם כל הלילה) ומיד כשזה קורה להניח אותו על הרגל. ואם אפשר אז לבקש מבעלך שיעזור לך לשחרר את השריר בברגע שזה קורה. ופתרון בדיוק הפוך שגם הוא עובד - להניח מיד כשזה קורה את כף הרגל על הריצפה הקרה או לגעת בה בקיר הקר, זה עובר מיד. פתרון של דולות רק שימי לב שאת יכולה לעשות את זה בצורה שלא תדרוש אקרובטיקה מיוחדת כי אחרת השריר רק יתפס חזק יותר.
ולא לדאוג לאט לאט תלמדי להמנע מתנועות שגורמות לכך וזה פשוט יפסיק.
לפעמים בהריוןיוקטנה
נוצר מצב שמדלדל מאגר המגנזיום, והציפוי מגנזיום של העצבים נשחק.
כדאי לצרוך מוצרי מזון עשירים במגנזיום. אני יודעת שבננות הן עשירות במגנזיום, אבל זה לא מתאים לעונה. אולי נשנושי בננה-מיובשת כזו? "בננה צ'יפס" קוראים לזה. אני אחפש משהו שמתאים לעונה ברשת כשיהיה לי זמן.
ובאמת, כשזה קורה, להביא את כף הרגל לכיוון הראש שלך. כלומר, ההיפך מ"על קצות האצבעות". אפשר לעשות את זה גם בשכיבה, על הקיר, או באמת להזדקף ולעמוד, רגל שטוחה.
כדאי לצרוך מוצרי מזון עשירים במגנזיום. אני יודעת שבננות הן עשירות במגנזיום, אבל זה לא מתאים לעונה. אולי נשנושי בננה-מיובשת כזו? "בננה צ'יפס" קוראים לזה. אני אחפש משהו שמתאים לעונה ברשת כשיהיה לי זמן.
ובאמת, כשזה קורה, להביא את כף הרגל לכיוון הראש שלך. כלומר, ההיפך מ"על קצות האצבעות". אפשר לעשות את זה גם בשכיבה, על הקיר, או באמת להזדקף ולעמוד, רגל שטוחה.
תודה לכולן, אנסה את עצותיכן.ריבק
אולי תוכלי לפרט עוד על מאכלים עשירים במגנזיום?כמעט אמא
הנה מצאתי כמה דברים:יוקטנה
מתוך הקישור: http://www.naturemed.co.il/tosfey/tosfey_05_13.html
"...בחוסר של מגנזיום יש כיווץ של שריר בלי הרפיה. זה יכול התבטא למשל בכיווצי שרירים ברגליים. למגנזיום מעורבות בהעברת פולסים חשמליים והרפייה של שרירים..."
"...מקורות מגנזיום במזון:
ירקות ירוקים (המגנזיום מצטבר בפיגמנט הירוק של צמחים), קטניות, אגוזים, שקדים, דגנים מלאים, בננות, שוקולד מריר (תשוקה נקודתית לשוקולד יכולה להעיד על חסר במגנזיום), חומץ תפוחים. ויטמין B6 הוא אחד הויטמינים היעילים לפעילות מגנזיום. הוא מעביר את המינרל דרך ממברנת התאים..."
ברוקולי, ארוגולה (העלים האלה נדמה לי), ארטישוק, אפונה ירוקה, אספרגוס
"...בחוסר של מגנזיום יש כיווץ של שריר בלי הרפיה. זה יכול התבטא למשל בכיווצי שרירים ברגליים. למגנזיום מעורבות בהעברת פולסים חשמליים והרפייה של שרירים..."
"...מקורות מגנזיום במזון:
ירקות ירוקים (המגנזיום מצטבר בפיגמנט הירוק של צמחים), קטניות, אגוזים, שקדים, דגנים מלאים, בננות, שוקולד מריר (תשוקה נקודתית לשוקולד יכולה להעיד על חסר במגנזיום), חומץ תפוחים. ויטמין B6 הוא אחד הויטמינים היעילים לפעילות מגנזיום. הוא מעביר את המינרל דרך ממברנת התאים..."
ברוקולי, ארוגולה (העלים האלה נדמה לי), ארטישוק, אפונה ירוקה, אספרגוס
אהההה ,שוקולד .סופסופ אומרים שהוא גם טוב.ריבק
אין לי מושג אבל הלוואי שתרגישי טובשירק
תודה!כמעט אמא
תודה רבה לכל עצותיכן.ריבק
משום מה עברו עלי שני לילות ללא התכווצויות אלו.
איפה קונים מי טוניק? והאם זה לא סמים?
איפה קונים מי טוניק? והאם זה לא סמים?
הפסקת הנקהאנונימי (פותח)
יש למשהי מושג איך מפסיקים לגמרי את ההנקה בשלבים האחרונים שלה? אני כבר בערך שבועיים מניקה רק פעם ביום ועכשיו לא הנקתי בכלל כבר שלושה ימים ונראה לי שתכף יתחיל לי גודש ואני לא רוצה להניק את הגודש, כי אז הגוף שלי ימשיך לייצר חלב ויווצר מן מעגל כזה... יש אולי דרך טבעית לייבש את החלב? (לא גלולות)
שלושה ימים...ירוק זית
ולא היה לך גודש עד עכשיו?אז לדעתי גם לא יהיה לך.
בדרך כלל גודש מופיע כבר כשמפספסים הנקה אחת או שתיים בגילאים הגדולים יותר.
בן כמה הילד?
בדרך כלל גודש מופיע כבר כשמפספסים הנקה אחת או שתיים בגילאים הגדולים יותר.
בן כמה הילד?
כמה עצותירוק זית
תמיד ממליצים על כרוב כדבר טוב נגד גודש -ממש לעטוף את השד עם עלי כרוב וזה מייבש.
דבר שני מקלחות חמות ולעסות את השד במיוחד במקומות שמרגישים את המלאות .יתכן שקצת חלב יצא וזה בעצמו ירגיע את השד.
תה נענע עוזר לייבוש החלב(תמיד מזהירים נשים מניקות לא לשתות יותר מדי מזה אם בכלל.בטח יש עוד סוגי תה אבל אני לא מכירה.
אולי משאבת חלב-אבל לשאוב קצת רק כשמרגישים מלאות וזה כדי למנוע דלקת בגלל גודש.
אני מאמינה שעצם הפסקת ההנקה והירידה בצריכת החלב יחליש את התפוקה ובעז"ה לא תסבלי יותר מדי.
לי יש ניסיון עם ילדים יותר גדולים שהפסיקו לינוק ולא סבלתי בכלל מגודש כשהם הפסיקו-גם כשזה קרה בבת אחת.
אם אחשוב על עוד פטנטים אכתוב שוב.
בהצלחה.והמשך גידול נעים.
דבר שני מקלחות חמות ולעסות את השד במיוחד במקומות שמרגישים את המלאות .יתכן שקצת חלב יצא וזה בעצמו ירגיע את השד.
תה נענע עוזר לייבוש החלב(תמיד מזהירים נשים מניקות לא לשתות יותר מדי מזה אם בכלל.בטח יש עוד סוגי תה אבל אני לא מכירה.
אולי משאבת חלב-אבל לשאוב קצת רק כשמרגישים מלאות וזה כדי למנוע דלקת בגלל גודש.
אני מאמינה שעצם הפסקת ההנקה והירידה בצריכת החלב יחליש את התפוקה ובעז"ה לא תסבלי יותר מדי.
לי יש ניסיון עם ילדים יותר גדולים שהפסיקו לינוק ולא סבלתי בכלל מגודש כשהם הפסיקו-גם כשזה קרה בבת אחת.
אם אחשוב על עוד פטנטים אכתוב שוב.
בהצלחה.והמשך גידול נעים.
מצטרפת לעצת השאיבה הקלה..דבי חיה
לי ההתחיל גודש אפילו כשהפסקתי בגיל שנתיים וחודשיים! (זה היה מוקדם לגבי ונאלצתי להפסיק כי הייתי צריכה לטוס...) בכ"א התחיל גודש ויועצת הנקה המליצה לשאוב ממש קצת (לי זה היה נראה שיתחיל את המעגל מחדש, אבל לא...שאבתי ממש טיפה! זה שיחרר לי את הגודש וכל החלב נעלם...
(אגב, איך מוסיפים פה אייקונים?)
(אגב, איך מוסיפים פה אייקונים?)
הפסקת הנקה..חנהלה
מצאתי מישהי שהפסיקה הנקה בגיל מבוגר...
אז אשמח לטיפים. הבן שלי בן שנתיים ואני מעוניינת להפסיק אך אין לי מושג כיצד???
אז אשמח לטיפים. הבן שלי בן שנתיים ואני מעוניינת להפסיק אך אין לי מושג כיצד???
אשמח לתת כמה עצות, מנסיוני כמניקה "בגיל ההתבגרות"דבי חיה
המשך להתחלת ההודעה הקודמתדבי חיה
את ביתי הבכורה הנקתי עד גיל שנתיים ועשרה. כשהחלטתי שהז מספיק פשוט הפסקתי לתת לה (זה היה ראש השנה, היינו אצל חמותי עם הרבה תעסוקה, ככה שהיא לא שמה לב!) היא היתה שותה קצת מבקבוק מיץ וחלב סויה. רק אחרי שבועיים היא קלטה!!! ואז כמובן היה מאוחר מידי, היא קצת עשתה הפגנות אבל זה עבר לה מהר! (ב"ה!) מה שלי קרה זה שהייתי ממש בדכאון שלושה ימים ולא הבנתי למה אני נוטה לבכות ולהתרגש מכל דבר.. עד שקישרתי את ההורמונים לכל זה!
אצל השני שלי, הפסקתי בשנתיים וחודשיים. האמת, פעם אחת ניסיתי לפני שנתיים, אבל זה פשוט לא עבד. מרחתי כל מיני דברים (קפה שחור, פפריקה חריפה וכו', באל אחרי שהתחיל למצוץ, ירק וצעק עבר הטעם הרע והוא המשיך לינוק!) הוא היה יונק מיליון פעם ביום וזה כבר שיגע את כולם! (גם בלילה היה לפעמים מחובר "און ליין"), בקצור, כשהייתי חייבת פשוט שמתי פלסטר והסברתי לו שיש לי פצעים וזה מאדו כואב. למזלי הוא ריחם עליי וכל פעם היה בא לדוק אם יש לי עוד פלסטר, ואם עדיין זה כואב לי, וככה ויתר על העניין!
הטעות בפעם הראשונה היתה שהכחשתי את הנסיון ההפסקה, וכל הסמן רק רציתי שהכוא מעצמו יפסיק. אבל כשהייתי נחושה בדעתי הסברתי לו שמפסיקים לינוק וזה היה יותר יעיל. עוד מסקנה היתה: בפעם הנכשלת, הרחקתי אותו ממני הרבה (כל פעם בקישתי מבעלי לקחת אותו ולהרגיעו.) אח"כ הבנתי שאני לא יכולה לקחת ממנו גם את ההנקה וגם את ה"אמא". אז הייתי מרדימה אותו בחיבוקים, וכהה לא הרחקתי אותו ממני, ולדתעי זה היה יותר חכם... הוא מש נפרד מיזה ממש בקלות וזהו...
לי היהג ודש מועט כפי שכבר סיפרתי... מי שרוצה יכולה לחפש (אני לא אמשיך עם המגילות, למי שהגיעה עד הלום..)
אצל השני שלי, הפסקתי בשנתיים וחודשיים. האמת, פעם אחת ניסיתי לפני שנתיים, אבל זה פשוט לא עבד. מרחתי כל מיני דברים (קפה שחור, פפריקה חריפה וכו', באל אחרי שהתחיל למצוץ, ירק וצעק עבר הטעם הרע והוא המשיך לינוק!) הוא היה יונק מיליון פעם ביום וזה כבר שיגע את כולם! (גם בלילה היה לפעמים מחובר "און ליין"), בקצור, כשהייתי חייבת פשוט שמתי פלסטר והסברתי לו שיש לי פצעים וזה מאדו כואב. למזלי הוא ריחם עליי וכל פעם היה בא לדוק אם יש לי עוד פלסטר, ואם עדיין זה כואב לי, וככה ויתר על העניין!
הטעות בפעם הראשונה היתה שהכחשתי את הנסיון ההפסקה, וכל הסמן רק רציתי שהכוא מעצמו יפסיק. אבל כשהייתי נחושה בדעתי הסברתי לו שמפסיקים לינוק וזה היה יותר יעיל. עוד מסקנה היתה: בפעם הנכשלת, הרחקתי אותו ממני הרבה (כל פעם בקישתי מבעלי לקחת אותו ולהרגיעו.) אח"כ הבנתי שאני לא יכולה לקחת ממנו גם את ההנקה וגם את ה"אמא". אז הייתי מרדימה אותו בחיבוקים, וכהה לא הרחקתי אותו ממני, ולדתעי זה היה יותר חכם... הוא מש נפרד מיזה ממש בקלות וזהו...
לי היהג ודש מועט כפי שכבר סיפרתי... מי שרוצה יכולה לחפש (אני לא אמשיך עם המגילות, למי שהגיעה עד הלום..)
את ממש מהממת.זה נשמע שלא יאמן.ריבק
אני הנקתי הכי הרבה עד גיל שנה וחודשיים, ואז הרגשתי שאין לי יותר,
ושאני חייבת כבר חופש מזה, לצאת מהבית בלי להיות בלחץ, וליסוע לאירועים משפחתיים לבד. בלי עגלות...
כל הכבוד לך על הסבלנות.
ושאני חייבת כבר חופש מזה, לצאת מהבית בלי להיות בלחץ, וליסוע לאירועים משפחתיים לבד. בלי עגלות...
כל הכבוד לך על הסבלנות.
תאמיני לי, זה היה בכיף(בד"כ)דבי חיה
אי אפשר להכחיש את העידוד המשפחתי, אמא שלי הניקה עד גיל 3 (אני דווקא דחפתי אותה בגיל שמונה חודשים ולא רציתי יותר...) ואחיותי מניקות עד שהן בחודש חמישי של הילד הבא...
ועדיין זה חסר לי! לפעמים ה"קטן" בן הרבע לארבע מפתרע וחסר לי איזו הנקה להרגיע אותו אוטומטית...
תודה בכ"א!
ועדיין זה חסר לי! לפעמים ה"קטן" בן הרבע לארבע מפתרע וחסר לי איזו הנקה להרגיע אותו אוטומטית...
תודה בכ"א!
גמילה מהנקהחנהלה
אז ככה.. הבן שלי נרדם בהנקה כך שיוצא שהוא יונק באמצע היום כשחוזר מהמעון לשנת צהריים ולפעמים גם כשהוא מתעורר ובלילה, אך בלילה זה אומר בערך כל הלילה.. הוא ישן איתי ומתעורר משהו כמו כל שעה כדי לינוק ולהרדם חזרה. אני כבר די מיציתי את העניין. זה די משגע אותי הקטע של הלילה.. הבעיה היא שאני לא יודעת איך להפסיק.. ניסיתי ביומיים האחרונים לקחת בקבוק מים למיטה ולנסות לדחוף לו את זה במקום לפני יומיים זה עבד עד בערך 4 בבוקר ואז כבר זה לא עניין אותו והלילה זה לא ממש הלך..רק מידי פעם.. בכל אופן אני קצת חסרת אונים בנידון (טוב שאני רואה שאיני היחידה בעסק)..אי גם תוהה לעצמי האם להעביר אותו למיטה שלו (שהוא ישן בה רק כשהיה קטן...)או לנסות לגמול קודם מהנקה ואז מהמיטה שלי..האם זה ילך?
כתבתי קצת מבולבל מהרהורי ליבי וכל מי שיש לה עצות אשמח ביותר!
הקטע של למרוח משהו שיהיה לו טעם מגעיל- אני שמעתי על זה אבל לא מסוגלת!
ותודה על השיתוף!
כתבתי קצת מבולבל מהרהורי ליבי וכל מי שיש לה עצות אשמח ביותר!
הקטע של למרוח משהו שיהיה לו טעם מגעיל- אני שמעתי על זה אבל לא מסוגלת!
ותודה על השיתוף!
אולי זה רעיון להעביר אותו למיטה..דבי חיהאחרונה
אבל תדעי שזו ממש משימה ותקחי את זה לעצמך של לפחותש ובעיים טרוטי עיניים, ככה זה אצלי, כשאני מחליטה על משימה כזו. זה כל הלילה שוב ושוב להחזיר לשם (ולא להתפתות לישון לידו כל הלילה!!!)
וחוצמיזה אם לפעמים הוא מסכים לבקבוק במקום זה גם טוב! בצורה מדורגת תיגמלי אותו...
מאחלת לך הרבה סבלנות והרבה הצלחה!
וחוצמיזה אם לפעמים הוא מסכים לבקבוק במקום זה גם טוב! בצורה מדורגת תיגמלי אותו...
מאחלת לך הרבה סבלנות והרבה הצלחה!
עוד על שנת לילהאנונימי (פותח)
בהמשך לשרשור שהעלתה אני מאמין..
הבן הקטן שלי בן שנה וחצי (עוד מעט) ועדיין לא ישן לילה.
ז'תומרת, (כתבתי גם בתגובה לאני מאמין) כל זמן שהוא ינק, שזה אומר עד לפני חודש בערך, הוא היה מתעורר ועובר אלי למיטה ושנינו היינו ממשיכים לישון בשלווה עד הבוקר, ככה שזה לא הפריע לי.
עכשיו כשהוא מתעורר, הוא רוצה דיסה וזה אומר שאני צריכה לקום מהמיטה,ללכת למטבח, לחמם מים, להכין דיסה, להביא לו ולהשכיב אותו עם הבקבוק (כל הזמן הזה הוא עומד במיטה ובוכה "דיסה דיסה" או שאני לוקחת אותו איתי למטבח). הוא שותה ונרדם מיד, אבל אני כבר הספקתי להתעורר ולוקח לי המון זמן להרדם בחזרה למרות העייפות.
ברור לי שזה סתם הרגל לא טוב ולא רעב, כי ניסינו להשכיב אותו לישון עם בקבוק, הוא שתה לפני השינה אבל עדין המשיך לקום באמצע הלילה. ניסינו גם להשאיר לו בקבוק מלא במיטה כדי שיקח אותו בעצמו ולא יעיר אותי, אבל זה לא עבד..
יש למישהי דרך איך להפסיק את ההרגל הזה? אני עייפה...
הייתי עוברת לבקבוק מים.אנונימי (פותח)
זה א נשמה לי רעב אלא הרגל.
אני לבן שלי בן כמעט שלוש עדיין קמה למלא לו בקבוק לפחות פעם בלילה.
מים עדיף-גם כי לא צריך להתחיל להכין...
וגם נותן לו מענהלצורך או הרגל שלו..
ביומיים הראשונים אולי יהיה לו קשה, שווה להשאר לידו ולחזק אותו, שזה מה יש...(אני לא יכולה לעזוב ילד בוכה לגמרי...)
ומהר מאוד הוא יתרגל.
בהצלחה
אני לבן שלי בן כמעט שלוש עדיין קמה למלא לו בקבוק לפחות פעם בלילה.
מים עדיף-גם כי לא צריך להתחיל להכין...
וגם נותן לו מענהלצורך או הרגל שלו..
ביומיים הראשונים אולי יהיה לו קשה, שווה להשאר לידו ולחזק אותו, שזה מה יש...(אני לא יכולה לעזוב ילד בוכה לגמרי...)
ומהר מאוד הוא יתרגל.
בהצלחה
גמילה איטיתאנונימי (פותח)
דבר ראשון תוודאי שהוא לא באמת רעב, תנסי להגדיל את כמות הארוחות שלו במהלך היום ואם זה באמת סתם עניין של הרגל אז תנסי לגמול אותו לאט לאט מהדיסה ע"י כך שתדללי לו את הדיסה בהדרגה- כל פעם יותר מים- פחות דיסה, עד שבסוף הוא יקבל רק מים ואז הגיוני מאוד שהוא יבין שלא שווה לו לקום באמצע הלילה בשביל מים... שמעתי את העצה הזאת ואני עכשיו מנסה ליישם אותה- נראה איך ילך...
גם הבן שלי קם בדיוק כך!אני ירושלמית
עד כמעט לגיל 3! וזה היה לבקבוק עם מים בלבד, שהוא אימץ לעצמו כתחליף מוצץ. אני זוכרת שכשנולד הקטן הבא אחריו הייתי קמה לסירוגין לזה ולזה... הוא היה מתעצל להרים את הבקבוק שנפל לו... זה היה מעייף!
לבסוף בעלי גמל אותו מבקבוק, (אני לא מסוגלת לגמול... כואב לי הלב..)
. זה היה בערב פסח ובעלי החליט שלא הגיוני שנקנה בקבוק לפסח לילד כ"כ גדול (זה בקבוק יקר) ומה גם שזה הרגל ממש מגונה שהורס לו את השיניים(מוציא אותן החוצה..) בקיצור הבטיח לו פרס אם יישן שבוע בלי הבקבוק... וזה עבד! אגב גם אצל הגדול בעלי גמל אותו מהמוצץ בבום. עם הבטחות וכו'... וזה עבד! מה שכן הם ממשיכים לישון עם השמיכה הנלווית המיוחדת שלהם...'סמרטוטי' כזה... מאז השינה שלו רציפה וב"ה אין שום בעיה!
לבסוף בעלי גמל אותו מבקבוק, (אני לא מסוגלת לגמול... כואב לי הלב..)
. זה היה בערב פסח ובעלי החליט שלא הגיוני שנקנה בקבוק לפסח לילד כ"כ גדול (זה בקבוק יקר) ומה גם שזה הרגל ממש מגונה שהורס לו את השיניים(מוציא אותן החוצה..) בקיצור הבטיח לו פרס אם יישן שבוע בלי הבקבוק... וזה עבד! אגב גם אצל הגדול בעלי גמל אותו מהמוצץ בבום. עם הבטחות וכו'... וזה עבד! מה שכן הם ממשיכים לישון עם השמיכה הנלווית המיוחדת שלהם...'סמרטוטי' כזה... מאז השינה שלו רציפה וב"ה אין שום בעיה!
תאומיםאנונימי (פותח)
גם לי היתה אותה "בעיה" רק אצלי אלו ששאלו היו כאלה שהיה להם תאומים והיה נראה להם משהו חשוד אז להם פשוט החזרתי בשאלה כמו "תאומים"??????? או שצחקתי או שאמרתי "נראה כמו תאומים......" או "הלוואי..." בקיצור לא חסר דרכים לענות בצורה לא ישירה וגם הרווחת שלא שיקרת, ודבר שני את לא חייבת לאף אחד תשובה. אצלי זה היה הפתעה גמורה לכולם וזה היה כיף. בהצלחה.........
תגובהאנונימי (פותח)
בהתחלה היתה לי התלבטות אם להגיב להודעה, או לא,
רק בגלל הניסוח שלה (נראה לי שאפשר לשאול את אותה השאלה בצורה יותר עדינה)
בכל אופן, אני יכולה להגיד לך שזה נשמע מוזר ולנשים גם קצת קשה עם זה שדווקא הם נמשכים למשהו שהוא למעשה הצורך הקיומי של התינוק שלנו,
אבל כן אני שמעתי על הרבה גברים שיש בהם את הרצון להתנסות בהנקה,
אני לא בטוחה, אבל נראה לי שמבחינה הלכתית אסור לגבר לטעום את החלב וגם לאישה, עניין כלשהו של טומאה.
אבל לדעתי, אם זה לא מה שמפריע לכם, אני חושבת שאם אותך זה לא דוחה,
לכו על זה,
בעניינים כאלה, כל דבר חדש שתנסו יוסיף עוד חיים ועניין גם לך וגם לו.
רק לא הבנתי מה הקטע של להיות לו לאימא???
רק בגלל הניסוח שלה (נראה לי שאפשר לשאול את אותה השאלה בצורה יותר עדינה)
בכל אופן, אני יכולה להגיד לך שזה נשמע מוזר ולנשים גם קצת קשה עם זה שדווקא הם נמשכים למשהו שהוא למעשה הצורך הקיומי של התינוק שלנו,
אבל כן אני שמעתי על הרבה גברים שיש בהם את הרצון להתנסות בהנקה,
אני לא בטוחה, אבל נראה לי שמבחינה הלכתית אסור לגבר לטעום את החלב וגם לאישה, עניין כלשהו של טומאה.
אבל לדעתי, אם זה לא מה שמפריע לכם, אני חושבת שאם אותך זה לא דוחה,
לכו על זה,
בעניינים כאלה, כל דבר חדש שתנסו יוסיף עוד חיים ועניין גם לך וגם לו.
רק לא הבנתי מה הקטע של להיות לו לאימא???
לפעול לפי ההרגשהיוקטנה
אם הרעיון מוצא חן בעינייך, לכו על זה.
אם לא, תסבירי לו בעדינות את הרגשתך, ועד כמה שאת יכולה, בלי לשפוט אותו.
אם לא, תסבירי לו בעדינות את הרגשתך, ועד כמה שאת יכולה, בלי לשפוט אותו.
מה זאת אומרת לא להתייחס לצד ההלכתי?!?!?יהודיה מא"י
התורה שלנו היא תורת חיים, ומקיפה את כל תחומי החיים. את ההלכה צריך לקיים תמיד ולא רק מתי ש'מתחשק' או 'מתאים' ההלכה זה תמיד הדבר המתאים ביותר לעשותו, גם אם לפעמים אנחנו מרגישים אחרת.
אני מופתעת שבפורום שמיועד בעיקר לציבור הדתי כולן עוברות בכזה שיוויון נפש על הבקשה להתעלם מההלכה. אולי טעיתי ומשתתפות פורום זה הן חילוניות ולא דתיות
לפי ההלכה חלב אם הוא כשר פרווה, אבל רק לתינוק מותר לינוק. לכל אדם אחר מותר לשתות מתוך כלי אחרי ששאבת. (שולחן ערוך, יורה דעה, פ"א, ז)
אני מופתעת שבפורום שמיועד בעיקר לציבור הדתי כולן עוברות בכזה שיוויון נפש על הבקשה להתעלם מההלכה. אולי טעיתי ומשתתפות פורום זה הן חילוניות ולא דתיות
לפי ההלכה חלב אם הוא כשר פרווה, אבל רק לתינוק מותר לינוק. לכל אדם אחר מותר לשתות מתוך כלי אחרי ששאבת. (שולחן ערוך, יורה דעה, פ"א, ז)
יישר כוח!חשבתי כך ולא הייתי בטוחה....דבי חיה
בתור חילונית ;)יוקטנה
הייתי רוצה שהפורום יהיה בית גם לחילוניות שמרגישות שהאווירה בפורום מתאימה להן מסיבות אלו ואחרות. מה דעתכן?
קהל היעד של האתר הזה בכלל והפורום בפרט.יהודיה מא"י
הוא הציבור הדתי לאומי, מי שלא נמנית על הציבור הנ"ל מוזמנת בשמחה אבל צריכה לכבד את הכללים, ולהתפשר במקום לצפות מהציבור הדתי לאומי להתפשר.
מי שלא מוכנה לכבד את הכללים ולהתפשר.... אני בטוחה שיש פורומים אחרים שעוסקים בנושא ובהם כל אחת יכולה לשאול כל מה שמתחשק לה.
הכוונה כאן לא להרחיק חלוניות, אבל בבקשה תכבדו
מי שלא מוכנה לכבד את הכללים ולהתפשר.... אני בטוחה שיש פורומים אחרים שעוסקים בנושא ובהם כל אחת יכולה לשאול כל מה שמתחשק לה.
הכוונה כאן לא להרחיק חלוניות, אבל בבקשה תכבדו
היות והפורום נמצא במקום מרכזי כ"כ,ליד בני עקיבא,ריבק
עזרא, נוער גוש קטיף,ישיבות תיכוניות, מן הראוי להמנע משאלות חושפניות ,אפשר לשאול שאלות אלו בפורומים חילוניים בלי שאף אחד שם ירים גבה.
לפי דעתי מנהלי הפורומים צריכים למחוק הודעות מעין אלו.
לפי דעתי מנהלי הפורומים צריכים למחוק הודעות מעין אלו.
הייתי רוצה להתייחס לתואר "חילונית"...(קצת פילוסופידבי חיהאחרונה
הרבי מלובאוויטש תמיד אומר שאין יהודי חילוני, עצם מהותו של יהודי הוא קודש (כי הבדלתו של יהודי מהגוי הוא בקיום נשמה אלוקית...) אז בעצם, כל ההבדל הוא חיצוני בלבד: מי שמצהיר על עצמו כרוצה/מעוניין לקיים את התורה והמצוות, ואז הוא מכונה "דתי" וכדומה... בעוד שהיהודים האחרים מקיימים הרבה מצוות אבל לא במוצהר. אז למה לנו להיכנס ל"כותרות" אילו ואחרות... חשוב שנשמע את דעת ההלכה, ונכבד את כל מי שפה ומה שהיא מוכנה להתחייב/לעשות. בכל מקרה אהבתי עד כה את ה"צניעות" של השאלות ואת התייחסות היפה שלך, יוקטנה לכל העניין של להיות בהריון ולגדל ילדים זה מאוד יהודי בעיני (ואפילו דתי...)
הריון תאומיםאנונימי (פותח)
אני בהריון חמישי ב"ה, עם תאומים בתחילת שביעי. קודם כל, אני מאוד מזדהה עם הקשיים, ההריון הזה הרבה יותר קשה לי מההריונות הקודמים; כאבי גב, קשיי נשימה, עייפות אחרי כל מאמץ קטן, קושי לתפקד עם הילדים ועוד. כנראה שגם הגיל עושה את שלו, וגם זה שזה שניים לא כ"כ מקל...
רציתי להתייעץ במשהו... אנחנו החלטנו לא לגלות שיש לנו תאומים (חוץ מלהורים), אבל בגלל הבטן הגדולה כולם חושבים שאני אוטוטו יולדת וכששומעים שיש לי עוד זמן מתחילים לשאול שאלות, זה אחד או שניים? וכדו'. מצד אחד אני לא יודעת לשקר ומצד שני אני לא רוצה לספר (אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי...) ומהתשובות המתחמקות יש כאלה שכבר מבינים. אשמח לשמוע עצות בעניין...
שכנה שלייוקטנה
פשוט חייכה במסתוריות בכל פעם שהשאלה עלתה. היא רזונת אמיתית, והבטן - מה לעשות - גדלה מאוד D:
אנשים חשבו שיש סיכוי שזה תאומים, אבל כמובן שאף אחד לא ידע בוודאות (אפילו לא ההורים שלה!). ההתרגשות היתה גדולה כשהם הודיעו, וכמובן שאחר כך כולם אמרו: "ברור, ידענו!" ;)
אנשים חשבו שיש סיכוי שזה תאומים, אבל כמובן שאף אחד לא ידע בוודאות (אפילו לא ההורים שלה!). ההתרגשות היתה גדולה כשהם הודיעו, וכמובן שאחר כך כולם אמרו: "ברור, ידענו!" ;)
בטן ענקית...אנונימי (פותח)
היתה לי בטן ענקית גם בלידות הקודמות (משפחתי...) אבל עכשיו זה הרבה יותר והתחיל כבר בשלב מוקדם.
אני לא ספרתי לאף אחד חוץ מלהורים ולאחותי התאומה(!), אבל הקושי שלי זה עם השאלות של החברות בשכונה/בביכ"נ ולמרות שאני לא מודה, אלא רק מחייכת ומתחמקת מלענות, עושה רושם שמבינים (הרי אם זה היה אחד הייתי מכחישה בתוקף...), יוצא שבשכונה יש כאלה שיודעים, אבל במשפחה הקרובה יותר (אחים) שאתם פחות נפגשים, לא יודעים...
אני לא ספרתי לאף אחד חוץ מלהורים ולאחותי התאומה(!), אבל הקושי שלי זה עם השאלות של החברות בשכונה/בביכ"נ ולמרות שאני לא מודה, אלא רק מחייכת ומתחמקת מלענות, עושה רושם שמבינים (הרי אם זה היה אחד הייתי מכחישה בתוקף...), יוצא שבשכונה יש כאלה שיודעים, אבל במשפחה הקרובה יותר (אחים) שאתם פחות נפגשים, לא יודעים...
שיהיה בשעה טובה! לידה קלה והנאה רבה מהתאומים!אני ירושלמית
את עומדת ללדת בלידה רגילה או שצפוי לך ניתוח?
שיהיה בקלות בעיתו ובזמנו!אני ירושלמיתאחרונה
ותשרדי בקלות עד אז בעז"ה..;)
וואו!!!!!!!! תאומים!!!!!!! הרבה כוח ונחת!דבי חיה
מצטרפת לסבלנותאם הבנים12
כשהבן הגדול שלי נולד אמרו לי להתרגל לא לישון בערך 20 שנה עד שהילדים יגדלו.
ידוע שאם ילד אוכל טוב הוא אמור לישון לילה שלם. בפועל התרגלתי להניק תוך כדי שינה להחליף לילד ש'ברח לו' ולחזור לישון.
ב"ה שאלה ההתמודדויות שלנו ...
ובעז"ה ד' יתן לכולנו כוח להתמודד עם כולן ולשמוח בכך.
ידוע שאם ילד אוכל טוב הוא אמור לישון לילה שלם. בפועל התרגלתי להניק תוך כדי שינה להחליף לילד ש'ברח לו' ולחזור לישון.
ב"ה שאלה ההתמודדויות שלנו ...
ובעז"ה ד' יתן לכולנו כוח להתמודד עם כולן ולשמוח בכך.
שמעתי מפסיכולוגית שעד גיל 3 כעקרון מותר להתעוררדבי חיה
בלילה...
תתרגל/תתרגלי לחזור לישון מהררררררר
תתרגל/תתרגלי לחזור לישון מהררררררר
צריך להרגיל אותובלה
לרוב זה לא בא מעצמו. אבל להתחיל בגיל 5 חודשים נשמע לי קשה.
בכל אופן תהיי בטוחה שאחוז גדול של תינוקות בגיל הזה וגם יותר גדולים עדיין מתעוררים.
בכל אופן תהיי בטוחה שאחוז גדול של תינוקות בגיל הזה וגם יותר גדולים עדיין מתעוררים.
לי עזר מאד הספר "הלוחשת לתינוקות"אני ירושלמית
היה פעם איזה שירשור קצר בנושא באחד הפורומים כאן(איני זוכרת באיזה מהם) וקראתי שיש מתנגדים לספר בשל סיבות שונות.. אני נעזרתי בו רבות(למרות שבני השני קם בדבקות כל שעתים עד שהיה בן 6-7 חדשים) וממליצה עליו מאד, בהסתייגות של שימוש מושכל ולא מוסכל
מעבר לסבלנות, אפשר להתעלם...אופה
לתת לו לבכות עד שירדם. שמעתי על כאלו שעשו זאת לתינוקות בני חודשים-שלושה.
לדעתי זה אכזרי. מעל גיל שנה זה משהו אחר, אבל לא לקטנטנים כאלו. אפשר לשמוע בבכי שהוא משתנה עם הזמן, ולראות מתי הקטן נעשה מעט יותר בטוח בעצמו ומתי אפשר להשאיר אותו מעט לבד.
אם את מניקה אותו מספיק ומקדישה לו מספיק זמן, זמן איכות, במשך היום ועוד קצת 'תשומי' לפני השינה (שירי לו וכדומה), לא קר לו בלילה, והוא עדין מתעורר, תנהלי את היום שלך אחרת כדי להתמודד עם העיפות.
ישתבח שמו שאלו הבעיות שמעסיקות אותנו! זכות גדולה לעשות חסד כזה עם התינוק
העיפות תעבור. עם תינוקות צריך להוריד פרופיל, לארגן מחדש את סדר היום, ולעשות פחות כדי שתהיה סבלנות. תנסי לנוח או לפחות לשכב במיטה במשך היום, אפילו לחצי שעה, זה מאוד מאוד עוזר.
ב''הצלחה!
לדעתי זה אכזרי. מעל גיל שנה זה משהו אחר, אבל לא לקטנטנים כאלו. אפשר לשמוע בבכי שהוא משתנה עם הזמן, ולראות מתי הקטן נעשה מעט יותר בטוח בעצמו ומתי אפשר להשאיר אותו מעט לבד.
אם את מניקה אותו מספיק ומקדישה לו מספיק זמן, זמן איכות, במשך היום ועוד קצת 'תשומי' לפני השינה (שירי לו וכדומה), לא קר לו בלילה, והוא עדין מתעורר, תנהלי את היום שלך אחרת כדי להתמודד עם העיפות.
ישתבח שמו שאלו הבעיות שמעסיקות אותנו! זכות גדולה לעשות חסד כזה עם התינוק
העיפות תעבור. עם תינוקות צריך להוריד פרופיל, לארגן מחדש את סדר היום, ולעשות פחות כדי שתהיה סבלנות. תנסי לנוח או לפחות לשכב במיטה במשך היום, אפילו לחצי שעה, זה מאוד מאוד עוזר.
ב''הצלחה!
לחנך לשינה זה בהחלט לא אומר לתת לו לבכות לבדו,אני ירושלמית
ואם "אני מאמין" היא כמוני, הרי ששינה קצרה במשך היום לא ממש תחזיר לה את הכוחות. אני לא מתפקדת בלי 4-5 שעות לפחות של שינה ברצף.
כדאי מאד לנסות לחנך תינוק בגיל הזה לשינה רצופה בלילה של לפחות 5-6 שעות שינה. זה חשוב לאמא ולא פחות לתינוק.
כדאי מאד לנסות לחנך תינוק בגיל הזה לשינה רצופה בלילה של לפחות 5-6 שעות שינה. זה חשוב לאמא ולא פחות לתינוק.
יש תינוקות שקשה להם, מאוד, עם השינהאופה
כמובן ששינה קצרה לו מחזירה כוחות, ואין מה להשוות 4 שעות שינה עם 7 או 8 רצופות. אני ממש לא יכולה בלי שינה, אבל פעמיים 3 ברצף זה משהו שאפשר להתמודד אתו.
בכל אופן, אני מדברת על התמודדות עם המצב, לא פתרון. חשבתי שכדאי שתדע שלפעמים פשוט א-י-ן מ-ה ל-ע-ש-ו-ת ולתינוק לוקח זמן. זה שכולם מסביב כבר שואלים אם הוא 'כבר' ישן רצוף, לא אומר שהוא חייב. זה נורמלי גם אם לא (לא אידיאלי, אבל בגבול הנורמה= זאת אומרת שיש עוד תינוקות במצב זה).
בכל אופן, אני מדברת על התמודדות עם המצב, לא פתרון. חשבתי שכדאי שתדע שלפעמים פשוט א-י-ן מ-ה ל-ע-ש-ו-ת ולתינוק לוקח זמן. זה שכולם מסביב כבר שואלים אם הוא 'כבר' ישן רצוף, לא אומר שהוא חייב. זה נורמלי גם אם לא (לא אידיאלי, אבל בגבול הנורמה= זאת אומרת שיש עוד תינוקות במצב זה).
שאלת אותי?אני ירושלמית
לאני מאמין...אני ירושלמית
ראיתי שענו לך כמה תשובות ממש טובות ורציתי להוסיף קצת מנסיוני...
ראשית,(בטח עקבת אחרי ההודעות פה...) אני לא מתכוונת לשיטה של לתת לילד לצרוח בלי לגשת אליו.
בספר שהזכרתי("הלוחשת..")היא נותנת כמה איפיונים לבכי של רעב ולסוגי בכי אחרים. אמנם יש תינוקות שקל לזהות אצלם ביתר קלות ממה הבכי, ויש שצריך ללמוד זאת. אבל בסה"כ לכל ילד סוגי בכי שונים לצרכים שונים!
הקימה בלילה היא למען עליה מהירה במשקל. בד"כ בגיל חמישה חודשים הילד לא זקוק לאוכל גם ביום וגם בלילה. אלא אמור לספק לעצמו את כל מנת הקלוריות שהוא זקוק לה בשעות הערות שלו. בד"כ ההנקה בלילה בגיל הזה היא הרגל להרגעה ולא לצורך מזון. אני מכירה ילדים שקמו כך עד גיל שנתיים!
אמנם יש תינוקות שלא אוכלים מספיק ביום ופשוט רעבים בלילה. ואותם יש 'ללמד' לאכול ביום. (גם זה היא מלמדת..)
אם יש אמא שאין לה בעיה לקום ולהניק כל הלילה כל זמן שהילד רוצה, שתהנה מזה.
אבל כשמא מרגישה שהיא פשוט עייפה מדי ולא מסוגלת שתנסה בהחלט 'ללמד' את הבן היקר לאכול ביום!
ובהמשך לכל ההודעות שטענו שזה מזיק, את יכולה להרגע , אם משתמשים בזה בצורה מושכלת ולא 'אכזרית' השיטה לא מזיקה!
ראשית,(בטח עקבת אחרי ההודעות פה...) אני לא מתכוונת לשיטה של לתת לילד לצרוח בלי לגשת אליו.
בספר שהזכרתי("הלוחשת..")היא נותנת כמה איפיונים לבכי של רעב ולסוגי בכי אחרים. אמנם יש תינוקות שקל לזהות אצלם ביתר קלות ממה הבכי, ויש שצריך ללמוד זאת. אבל בסה"כ לכל ילד סוגי בכי שונים לצרכים שונים!
הקימה בלילה היא למען עליה מהירה במשקל. בד"כ בגיל חמישה חודשים הילד לא זקוק לאוכל גם ביום וגם בלילה. אלא אמור לספק לעצמו את כל מנת הקלוריות שהוא זקוק לה בשעות הערות שלו. בד"כ ההנקה בלילה בגיל הזה היא הרגל להרגעה ולא לצורך מזון. אני מכירה ילדים שקמו כך עד גיל שנתיים!
אמנם יש תינוקות שלא אוכלים מספיק ביום ופשוט רעבים בלילה. ואותם יש 'ללמד' לאכול ביום. (גם זה היא מלמדת..)
אם יש אמא שאין לה בעיה לקום ולהניק כל הלילה כל זמן שהילד רוצה, שתהנה מזה.
אבל כשמא מרגישה שהיא פשוט עייפה מדי ולא מסוגלת שתנסה בהחלט 'ללמד' את הבן היקר לאכול ביום!
ובהמשך לכל ההודעות שטענו שזה מזיק, את יכולה להרגע , אם משתמשים בזה בצורה מושכלת ולא 'אכזרית' השיטה לא מזיקה!
זה אפשרי, אבל יש לזה מחיריוקטנה
את שני הגדולים חינכתי לשינה רצופה (כלומר - הם למדו שאין טעם לבכות כי הם לא יקבלו את מה שהם צריכים). נעזרתי בספר "הלוחשת לתינוקות", ולא רק בזה. היה לי מאוד קשה להפוך לאמא, והרגשתי שאני חייבת לשים גבולות כדי לא ללכת לאיבוד. אני רואה עד היום איך החינוך לשינה רצופה משפיע עליהם, בגילאי 5 ו-6. זה מחיר שהילד משלם ולא האמא. אני החלטתי שאני לא רוצה לעשות את זה שוב, ועם השנים של האימהות גם מצאתי כוחות חדשים, רכשתי כלים חדשים, והתפתחתי כאמא (כמו כל אדם שמתרגל ולומד מספר שנים מקצוע חדש), והיום אני מצליחה לתת יותר מעצמי לילדים. גם בלילה
ממליצה על הספר "הורים גם בלילה" מאת ד"ר וויליאם סירס הידוע.
ממליצה על הספר "הורים גם בלילה" מאת ד"ר וויליאם סירס הידוע.
ליוקטנה, מעניין, איזה מחיר את רואה שהם שילמו?אני ירושלמית
(גם אני חשתי כמוך... להפוך לאמא זה באמת מעבר אדיר)
עשו מחקר על העניןיהודיה מא"י
בדקו מה קורה לתינוקות שמחנכים אותם בצורה כזאת לאורך השנים, וזה גרם להם לבעיות חברתיות קשות ולחוסר יכולת לבטוח באנשים
לפי המחקר הפרטי שלי...זה בדיוק הפוך...אני ירושלמית
בני בן השש, שאיתו הצלחתי לפי השיטה..ישן רגוע לילה שלם מבלי להתעורר ב"ה. הוא ילד אהוב ואוהב בחברה ב"ה. מעולם לא היתה לו שום בעיה להסתגל למקומומת ולאנשים חדשים, ב"ה!
צר לי לאכזב אותךיהודיה מא"י
אי אפשר לעשות מחר על ילד אחד, גם לא על שניים וגם לא 10. כדי לדעת באמת את ההשפעה צריכים לקחת קבוצה של כמה מאות ילדים שחונכו לפי השיטה, ועוד כמה מאות ילדים שלא חונכו לפי השיטה ולבדוק מה קורה איתם לאורך שנים (משהו כמו 20 לפחות)
אני לא טוענת שצריך לרוץ לילד כל פעם שהוא טיפ טיפה מייבב, ובסכ"ה אני חושבת שהאמהות טבועה בכולנו ולכן רוב הזמן הכי טוב פשוט לסמוך על האינסטינקטים שלנו וזה יהיה מה שהכי טוב לילד של כל אחת.
אני לא טוענת שצריך לרוץ לילד כל פעם שהוא טיפ טיפה מייבב, ובסכ"ה אני חושבת שהאמהות טבועה בכולנו ולכן רוב הזמן הכי טוב פשוט לסמוך על האינסטינקטים שלנו וזה יהיה מה שהכי טוב לילד של כל אחת.
זה דבר פשוט והגיוני מאודיהודיה מא"י
תינוק לא בוכה סתם, הוא בוכה כי משהו מפריע לו, כי משהו חסר לו.
תינוק שמושאר לבכות לבדו במשך שעות בלילה גדל במציאות שבה הוא מרגיש שלאף אחד לא אכפת מהצרכים שלו, במצב כזה לא פלא שזה גורם לבעיות כשהוא גדל.
מה שכן המחקר מהתייחס דווקא לתינוקות שבאמת הושארו במשך זמן רב לבכות כדי לחנך אותם, לא לתינוק שמניחים לו לבכות מספר דקות, וגם לא לילדים גדולים יותר שמנסים להשיג דברים בעזרת בכי.
תינוק שמושאר לבכות לבדו במשך שעות בלילה גדל במציאות שבה הוא מרגיש שלאף אחד לא אכפת מהצרכים שלו, במצב כזה לא פלא שזה גורם לבעיות כשהוא גדל.
מה שכן המחקר מהתייחס דווקא לתינוקות שבאמת הושארו במשך זמן רב לבכות כדי לחנך אותם, לא לתינוק שמניחים לו לבכות מספר דקות, וגם לא לילדים גדולים יותר שמנסים להשיג דברים בעזרת בכי.
שמעתי שיש שמשאירים תינוק לבכות 10 דקות לבדאופה
זה עיקרון כזה, לא ללכת כשהוא בוכה. ממש רחמנות.
לא משפרים, כי יש יתרונות גדוליםיהודיה מא"י
אם הבן שלך עוד קם לאכול בלילה זה אומר שתוכלי להניק אותו זמן רב יותר, וגם לקבל את ההגנה של ההנקה במשך זמן רב יותר, ובסופו של דבר גם לחזור לגיזרה שלך.
הבן שלי בערך בגיל חודש התחיל לישון לילה שלם, ועכשיו (הוא בין 5 חודשים) אני קצת מתחרטת על זה כי זה מקשה עלי את ההנקה.
מה בכל זאת אפשר לעשות? שבעלך יקום אליו בלילה כשהוא בוכה. לפעמים מספיק לתת מוצץ או להחליף חיתול והוא יחזור לישון. אבל אם את קמה הוא מריח את החלב ורוצה לאכול. לעומת זאת אם בעלך יקום בלילה לאט לאט הוא יבין שבלילה לא צריך לאכול ואז גם יתחיל לישון לילה שלם.
הבן שלי בערך בגיל חודש התחיל לישון לילה שלם, ועכשיו (הוא בין 5 חודשים) אני קצת מתחרטת על זה כי זה מקשה עלי את ההנקה.
מה בכל זאת אפשר לעשות? שבעלך יקום אליו בלילה כשהוא בוכה. לפעמים מספיק לתת מוצץ או להחליף חיתול והוא יחזור לישון. אבל אם את קמה הוא מריח את החלב ורוצה לאכול. לעומת זאת אם בעלך יקום בלילה לאט לאט הוא יבין שבלילה לא צריך לאכול ואז גם יתחיל לישון לילה שלם.
לפי מה שהוא רוצהיהודיה מא"י
אם צריך להחליף טיטול אז מריחים, ואם המוצץ או לטיפה מרגיעים אותו אז כנראה שזה לא רעב. אם הוא ממשיך לבכות למרות הכל כנראה שהוא רעב.
הכללים הנוקשים של פעם- השתנוריבק
פעם נשים הניקו פעם ב4 שעות, חוק ברזל !! גם אם התינוק צרח, ניסו להרגיעו בכל דרך ,אבל לא נכנעו.היום מניקים מסביב לשעון, לפי דרישת התינוק.
כך גם בנושא השינה. היום יותר גמישים, אם האם רוצה שהתינוק יישן כמה שעות טובות בלילה ברצף, היא צריכה לדאוג להעסיק אותו שיהיה עייף טוב טוב,
רצוי להשכיב אותו מאוחר קרוב לזמן שבו היא הולכת לישון, ושיאכל לפני השינה שתי ארוחות צפופות. כך יהיה שבע.
אצל בני החמישי זה הצליח נפלא. ומ 11 וחצי בלילה עד 6 בבוקר היה ישן רצוף.
אצל השישי נשבתי, הוא היה קם פעמים רבות, ופשוט לקחתי אותו למיטתי והנקתי אותו בשכיבה עם עיניים עצומות, וכך ישנו עד הבוקר.
כמובן שהקטן ישן ביני לבין בעלי, או צמוד לקיר.
כך גם בנושא השינה. היום יותר גמישים, אם האם רוצה שהתינוק יישן כמה שעות טובות בלילה ברצף, היא צריכה לדאוג להעסיק אותו שיהיה עייף טוב טוב,
רצוי להשכיב אותו מאוחר קרוב לזמן שבו היא הולכת לישון, ושיאכל לפני השינה שתי ארוחות צפופות. כך יהיה שבע.
אצל בני החמישי זה הצליח נפלא. ומ 11 וחצי בלילה עד 6 בבוקר היה ישן רצוף.
אצל השישי נשבתי, הוא היה קם פעמים רבות, ופשוט לקחתי אותו למיטתי והנקתי אותו בשכיבה עם עיניים עצומות, וכך ישנו עד הבוקר.
כמובן שהקטן ישן ביני לבין בעלי, או צמוד לקיר.
יש סימןאנונימי (פותח)
בספר "הלוחשת לתינוקות" שאני ירושלמית הזכירה, אבל הוא דורש קצת השקעה:
במשך כמה לילות עוקבים אחרי שעת הקימה של הילד בלילה. אם זה כל פעם באותה שעה- סימן שזה לא רעב אלא סתם הרגל שהוא פיתח וצריך להפסיק אותו (יש שם שיטת "הרם הורד" בשביל זה, אבל אני לא ניסיתי אותה, צריך בשבילה עצבים מברזל..).
אם הוא מתעורר כל יום בשעה אחרת- זה רעב. ואז הפתרון הוא לגרום לו ללכת לישון יותר שבע..
שני הילדים שלי גם קמו בלילה עד גיל מאוד מאוחר, אני פשוט הייתי לוקחת אותם אלי למיטה וממשיכה להניק מתוך שינה כמעט עד הבוקר.. היו לילות שאפילו לא הייתי מתעוררת, בעלי היה מביא לי את הילד/ה למיטה ואני הייתי מתעוררת ותוהה מתי ואיך בדיוק הם הגיעו אלי.. הבדיחה שלי באותו זמן היתה שיש לי חלום להתעורר ולמצוא את עצמי לבד במיטה.
במשך כמה לילות עוקבים אחרי שעת הקימה של הילד בלילה. אם זה כל פעם באותה שעה- סימן שזה לא רעב אלא סתם הרגל שהוא פיתח וצריך להפסיק אותו (יש שם שיטת "הרם הורד" בשביל זה, אבל אני לא ניסיתי אותה, צריך בשבילה עצבים מברזל..).
אם הוא מתעורר כל יום בשעה אחרת- זה רעב. ואז הפתרון הוא לגרום לו ללכת לישון יותר שבע..
שני הילדים שלי גם קמו בלילה עד גיל מאוד מאוחר, אני פשוט הייתי לוקחת אותם אלי למיטה וממשיכה להניק מתוך שינה כמעט עד הבוקר.. היו לילות שאפילו לא הייתי מתעוררת, בעלי היה מביא לי את הילד/ה למיטה ואני הייתי מתעוררת ותוהה מתי ואיך בדיוק הם הגיעו אלי.. הבדיחה שלי באותו זמן היתה שיש לי חלום להתעורר ולמצוא את עצמי לבד במיטה.
אצלי דווקא הפוך.-לאני מאמין!אנונימי (פותח)
אם כמה מילדי גיליתי שככל שאני משכיבה יותר מוקדם , בסביבות 7-7.30 בערב, כך שנת הלילה הולכת בהדרגה ומתארכת.
לי זה הגיוני, כי זו שעה שבדרך כלל עייפים מהיום, מקלחת וארוחה טובה אמורים להרדים. דווקא להתמיד בשעת השינה, נותן לילד קביעות ורצף ולאט , לאט הוא מאריך את השעות ומפחית קימות להנקה בלילה.
יש לי בת בת עשרה חודשים, באופן מובהק- כשהיא הולכת לישון בשעה טובה, מוקדם , היא מתעוררת פחות בלילה ואיפילו כמה פעמים קרה "נס" והיא ישנה עד הבוקר.
יש בזה יתרון נוסף, ערב שקט, בלי התינוק, לך לבעלך ואם יש גדולים...?!
אני מעדיפהערב כזה ואפילו לקום תוך כדי שינה...
בהצלחה ושינה נעימה.
(אגב, אני אמא לששה, המדוברת זאת השישית וזה עבד פחות או יותר ככה עם כל הילדים...)
עוד דבר,
הרבה פעמים בגיל 5-10 חודשים יש הארכת שעות שינה ואח"כ הם שוב מתעוררים...
בכל שלב ,צריך בנחת למצוא פתרון.
דבר חשוב הייתי בודקת, אם נראה לך שיכול להיות שהוא סובל מגזים, כדי להקל עליו באיזשהי דרך...
אם הוא יונק- מניעת מאכלים גורמי גזים
ואם תחליף... לא יודעת, אין לי נסיון בזה
לי זה הגיוני, כי זו שעה שבדרך כלל עייפים מהיום, מקלחת וארוחה טובה אמורים להרדים. דווקא להתמיד בשעת השינה, נותן לילד קביעות ורצף ולאט , לאט הוא מאריך את השעות ומפחית קימות להנקה בלילה.
יש לי בת בת עשרה חודשים, באופן מובהק- כשהיא הולכת לישון בשעה טובה, מוקדם , היא מתעוררת פחות בלילה ואיפילו כמה פעמים קרה "נס" והיא ישנה עד הבוקר.
יש בזה יתרון נוסף, ערב שקט, בלי התינוק, לך לבעלך ואם יש גדולים...?!
אני מעדיפהערב כזה ואפילו לקום תוך כדי שינה...
בהצלחה ושינה נעימה.
(אגב, אני אמא לששה, המדוברת זאת השישית וזה עבד פחות או יותר ככה עם כל הילדים...)
עוד דבר,
הרבה פעמים בגיל 5-10 חודשים יש הארכת שעות שינה ואח"כ הם שוב מתעוררים...
בכל שלב ,צריך בנחת למצוא פתרון.
דבר חשוב הייתי בודקת, אם נראה לך שיכול להיות שהוא סובל מגזים, כדי להקל עליו באיזשהי דרך...
אם הוא יונק- מניעת מאכלים גורמי גזים
ואם תחליף... לא יודעת, אין לי נסיון בזה
סדר לך ולתינוקקוינטה
אני מסכימה מאוד עם יעלק ורוצה להוסיף.
הלוחשת לתינוקות מאוד עזרה לי לאזן את החיים של כולנו.
לא טוב לילד כשהוא שולט וקובע את חייך אך גם לא כשאת מתעלמת מרגשותיו.
ילד לא בוכה סתם!! אבל הוא גם לא צריך אוכל והנקה 24 שעות.זה נשמע נורמלי?(מביין כל העצות- שימילב מה יושב לך בלב היטב! הקב"ה נטע בך תבונה טיבעית)
הלוחשת מסבירה איך להאזין ולהיות שם עם ילדך-כל כולך, אבל להשאיר את השליטה והגבולות בידייך.
אני כן השתמשתי בשיטת הרם הורד ובבעיות שינה שונות וזה עזר לי. ילדך יגדל בע"ה ואז ההרגלים הרעים של לינוק כל הזמן ולישון איתך במיטה רק יחריפו... (גם בעיני זה ממש פוגע בזוגיות!!)
בני הקטן ישן מגיל חודשים 12 שעות בלילה!! אלא שעכשיו התחילו מעט בעיות (הוא בן 7 חודשים)חשוב להתבונן ולראות מדוע הוא שינה את הרגליו.
האם הוא רעב יותר?נסיעה?שיניים?להקשיב לו ולקרוא אותו.
לפעמים אנחנו רוצים שיהיה לתינוק שלנו הכי טוב ומקריבים את עצמינו.
צריך לזכור שאם לא תהיה אמא בריאה שאוכלת וישנה-הילד לא יהיה בריא גם אם הוא ינק עד גיל 3 ואמו תחזיק אותו כל הזמן...
תתפללי לקב"ה שיאיר את עינייך איך לעזור לבנך בצורה הכי טובה לו...
הלוחשת לתינוקות מאוד עזרה לי לאזן את החיים של כולנו.
לא טוב לילד כשהוא שולט וקובע את חייך אך גם לא כשאת מתעלמת מרגשותיו.
ילד לא בוכה סתם!! אבל הוא גם לא צריך אוכל והנקה 24 שעות.זה נשמע נורמלי?(מביין כל העצות- שימילב מה יושב לך בלב היטב! הקב"ה נטע בך תבונה טיבעית)
הלוחשת מסבירה איך להאזין ולהיות שם עם ילדך-כל כולך, אבל להשאיר את השליטה והגבולות בידייך.
אני כן השתמשתי בשיטת הרם הורד ובבעיות שינה שונות וזה עזר לי. ילדך יגדל בע"ה ואז ההרגלים הרעים של לינוק כל הזמן ולישון איתך במיטה רק יחריפו... (גם בעיני זה ממש פוגע בזוגיות!!)
בני הקטן ישן מגיל חודשים 12 שעות בלילה!! אלא שעכשיו התחילו מעט בעיות (הוא בן 7 חודשים)חשוב להתבונן ולראות מדוע הוא שינה את הרגליו.
האם הוא רעב יותר?נסיעה?שיניים?להקשיב לו ולקרוא אותו.
לפעמים אנחנו רוצים שיהיה לתינוק שלנו הכי טוב ומקריבים את עצמינו.
צריך לזכור שאם לא תהיה אמא בריאה שאוכלת וישנה-הילד לא יהיה בריא גם אם הוא ינק עד גיל 3 ואמו תחזיק אותו כל הזמן...
תתפללי לקב"ה שיאיר את עינייך איך לעזור לבנך בצורה הכי טובה לו...
מזל טוב! ילדת כבר?אני ירושלמית
ילדת???יוקטנה
לא שמעתי שלא משתמשים באלכוהוליוקטנה
אם תשמעי על זה משהו בבית היולדות, תשתפי אותנו בבקשה!
שיהיה בהצלחה!
שיהיה בהצלחה!
חדשה כאן ואשתף מנסיוני עם 3 ילדי:אנונימי (פותח)
עם הילד הראשון עשיתי 'לפי הספר' ניגוב עם אלכוהול כל החלפת חיתולים ניגוב עם מגבונים ופודרה כרגיל, והקפדה שהחיתול לא יכסה את אזור הטבור. לקח שבועיים רצופים עד שהטבור נפל.
עם שני ילדי האחרים זה היה בלי אלכוהול, מגבונים פודרה או משחות. שטיפה במים פושרים כל החלפת חיתול מתחת לברז כולל אזור הטבור ואז יבוש יסודי במגבת והקפדה שהחיתול לא יכסה על הטבור כמו בפעם הראשונה. הטבור התייבש מאד ונפל תוך 5 ימים.
עם שני ילדי האחרים זה היה בלי אלכוהול, מגבונים פודרה או משחות. שטיפה במים פושרים כל החלפת חיתול מתחת לברז כולל אזור הטבור ואז יבוש יסודי במגבת והקפדה שהחיתול לא יכסה על הטבור כמו בפעם הראשונה. הטבור התייבש מאד ונפל תוך 5 ימים.
אלכוהולמיכיה
שמעתי מרופא פגיים שעשו מחקר וגילו שבלי אלכוהול זה מתייבש יותר מהר ומה שהכי חשוב זה שיהיה האזור יבש. אבל בבית חולים שהוא עובד ממשיכים להשתמש באלכוהול..
מה שחשוב זה לשטוף טוב את האזור וליבש עוד יותר טוב...
אם באמת משתמשים באלכוהול ,בשיטה שמשאירים את הצמר גפן על הטבור ,אז להקפיד להחליף את הצמר גפן בתדירות גבוה. בהצלחה!!
מה שחשוב זה לשטוף טוב את האזור וליבש עוד יותר טוב...
אם באמת משתמשים באלכוהול ,בשיטה שמשאירים את הצמר גפן על הטבור ,אז להקפיד להחליף את הצמר גפן בתדירות גבוה. בהצלחה!!
מישהי שמעה על לידה פעילה בשיטת פאולה?אנונימי (פותח)
שלום לכולן!
אני בהריון שני, חודש שמיני.
בהריון הראשון עשיתי קורס הכנה ללידה עם מילדת
והיא לימדה אותנו כמה תרגילים משיטת פאולה.
אלא שלא ממש התאמנתי עליהם כל שלא יכולתי להשתמש בהם בלידה.
אבל אחרי הלידה ניסיתי קצת להיזכר בתרגילים והם מאד עוזרים דווקא בשירותים (וסליחה על ההשוואה...)
אני שוקלת ללכת למישהי פרטית שתלמד אותי ללדת לפי פאולה.
מישהי מכירה? שמעה? ניסתה בעצמה?
יש לי הרגשה כל כך טובה לגבי התרגילים האלה,
אבל אני לא יודעת אם באמת אפשר "ללמוד ללדת"
אשמח לשמוע את דעתכן
אני לא בטוחה שאני יודעת יותר ממך על השיטהיוקטנה
אבל לדעתי כל הכנה טובה ללידה היא יופי!
כל הכנה ללידה מעבירה אותך בתהליך חיובי שסופו חוויית לחידה טובה ובריאה. כמובן, אי אפשר לדעת בוודאות, וחשוב לדעת את זה כדי לא להתאכזב. אבל לדעתי כדאי ללכת על הסיכויים הגבוהים ביותר, לעשות את ההשתדלות שלו, והכנה ללידה (כזו או אחרת) נותנת את הסיכויים היותר טובים.
כל הכנה ללידה מעבירה אותך בתהליך חיובי שסופו חוויית לחידה טובה ובריאה. כמובן, אי אפשר לדעת בוודאות, וחשוב לדעת את זה כדי לא להתאכזב. אבל לדעתי כדאי ללכת על הסיכויים הגבוהים ביותר, לעשות את ההשתדלות שלו, והכנה ללידה (כזו או אחרת) נותנת את הסיכויים היותר טובים.
מסכימה לגמרי עם יוקטנהירוק זיתאחרונה
אין כוח!!!(כפשוטו)דבי חיה
נשים יקרות, הבו עצה לעיפות ולכאבי הרגליים, אני סה"כ באמצע שביעי ב"ה, וכבר אין כוח לגרור את עצמי! אם אני יוצאת מהבית (אפילו ללימודים, לא לשום מסעות קניות או משהו מאמץ) אני אח"כ צריכה לנוח יומיים! כפשוטו,ורק אז קצת חזורת לעצמי. הבית בתיפקוד מונמך,ואני ממש מתוסכלת! ב"ה הבדיקות יצאו בסדר...ואני כמובן לוקחת כל מה שצריך! מה עוד ניתן לקחת? לעשות? למלא מאגרים???
הגיף מאותתירוק זית
לדעתי הגוף שלנו הוא הכלי שלנו.
את כותבת שאת באמצע ההשביעי .האם זה יוצא דופן שבמקום שבו את נמצאת שאת תורידי הילוך?
האם החודשים האחרונים של ההריון אין בהם כדי לגרום לנו להוריד הילוך?
ודאי שכן.
וכך צריך להיות.ולא בכדי.הרי את לא "רק"שמנה.
את נושאת בקירבך דמות שבעוד חודשיים ו... הופך להיות "אדם" הולך לקבל נשמה בקרבו.האם זה דבר של מה בכך?
לא ולא.פשוטו כמשמעו.
אז מעבר הכבדות וההקרבה שאת עושה פיסית כדי להזין ולקיים את העובר(מלשון ע-ו-ב-ר) את מלווה יציר בריאה במעברו לעולם הזה-דבר זה מצריך התארגנות.עוד נקודה,גם בתוך המשפחה יחולו שינויים על מנת לקלוט את התינוק שעתיד להיוולד.גם פיסית(קוראים לתקופה הזו תקופת הקינון מלשון קן-לארגן את הבית המשפחה) ההתארגנות בבית וכו וגם אנרגטית כולם צריכים לפנות מקום על מנת ליצור קבלה של התינוק העתיד להיוולד.האם המחשבות הולכות לשם לפעמים?אם כן-תני להם.אם לא -אז תביני שאותו עייפות שאת חשה זהו דבר חיובי שקורה בעצם(את כותבת שכל הבדיקות חזרו תקינות) על מנת לתת לעצמך את אותו המרחב כדי ליצור בתוכך את אותם השינויים שלהם את נדרשת כרגע כדי שבעז"ה תינוקך יגיע ותהיו מוכנים לו גם פיסית וגם רגשית.
לא לשכוח לשתות הרבה-את במצב עדין יותר מהרגיל והימים חמים מאאאאאאאאאאאאאאד .אני יודעת שהרבה נשים בחודשים האחרונים להריונן נמנעים מלשתות הרבה שכן,רבות הן הפעמים שהן נדרשות להתפנות גם כך(בשל הלחץ שהרחם יוצר על שלפוחית השתן) ולכן הן נמנעות מלשתות לעתים קרובות.לשתות לשתות למרות החוסר נוחות.
את כותבת שאת באמצע ההשביעי .האם זה יוצא דופן שבמקום שבו את נמצאת שאת תורידי הילוך?
האם החודשים האחרונים של ההריון אין בהם כדי לגרום לנו להוריד הילוך?
ודאי שכן.
וכך צריך להיות.ולא בכדי.הרי את לא "רק"שמנה.
את נושאת בקירבך דמות שבעוד חודשיים ו... הופך להיות "אדם" הולך לקבל נשמה בקרבו.האם זה דבר של מה בכך?
לא ולא.פשוטו כמשמעו.
אז מעבר הכבדות וההקרבה שאת עושה פיסית כדי להזין ולקיים את העובר(מלשון ע-ו-ב-ר) את מלווה יציר בריאה במעברו לעולם הזה-דבר זה מצריך התארגנות.עוד נקודה,גם בתוך המשפחה יחולו שינויים על מנת לקלוט את התינוק שעתיד להיוולד.גם פיסית(קוראים לתקופה הזו תקופת הקינון מלשון קן-לארגן את הבית המשפחה) ההתארגנות בבית וכו וגם אנרגטית כולם צריכים לפנות מקום על מנת ליצור קבלה של התינוק העתיד להיוולד.האם המחשבות הולכות לשם לפעמים?אם כן-תני להם.אם לא -אז תביני שאותו עייפות שאת חשה זהו דבר חיובי שקורה בעצם(את כותבת שכל הבדיקות חזרו תקינות) על מנת לתת לעצמך את אותו המרחב כדי ליצור בתוכך את אותם השינויים שלהם את נדרשת כרגע כדי שבעז"ה תינוקך יגיע ותהיו מוכנים לו גם פיסית וגם רגשית.
לא לשכוח לשתות הרבה-את במצב עדין יותר מהרגיל והימים חמים מאאאאאאאאאאאאאאד .אני יודעת שהרבה נשים בחודשים האחרונים להריונן נמנעים מלשתות הרבה שכן,רבות הן הפעמים שהן נדרשות להתפנות גם כך(בשל הלחץ שהרחם יוצר על שלפוחית השתן) ולכן הן נמנעות מלשתות לעתים קרובות.לשתות לשתות למרות החוסר נוחות.
מצטרפת לירוק זית הנהדרת!אני ירושלמית
לנוח, לנוח לנוח... פיסית ונפשית... לקבל את זה בהבנה ובאהבה. ככה זה גם אצלי.. עולה בקושי רב במדרגות... מתנשפת עם כל פסיעה... מה לעשות לא כולן בנויות אותו הדבר ואני לא ממש ספורטאית בהריון
תנוחי הרבה כי אח"כ עם התינוק זה בודאי יהיה פחות אפשרי... בכל מקרה תוך שלושה חודשים את בעז"ה אחרי זה ועם תינוק חמוד ביד!
תנוחי הרבה כי אח"כ עם התינוק זה בודאי יהיה פחות אפשרי... בכל מקרה תוך שלושה חודשים את בעז"ה אחרי זה ועם תינוק חמוד ביד!
שלום לך -אני ירושלמיתירוק זית
מקווה שאת מרגישה טוב!ירוק זית
לחצתי בטעות איטר לפני שהספקתי לססים את ההודעה.
תודה לך ירוק זית היקרה!אני ירושלמית
אם שאלת בקשר למה שכתבנו במסר"ש, אז לצערי פחות או יותר אותו הדבר. ה' יעזור .
תודה על העידוד...דבי חיה
שלא תחשבי שההילוך לא ירד מעצמו... ולשתות דווקא אין לי בעיה ב"ה.....
אבל לפעמים, זה פשוט מתסכל! הילדה מתחננת שאני אבוא איתה לטיול עם הקייטנה, ואני מתכננת טיול למכולת השכונתית ולא מבצעת....
אבל לפעמים, זה פשוט מתסכל! הילדה מתחננת שאני אבוא איתה לטיול עם הקייטנה, ואני מתכננת טיול למכולת השכונתית ולא מבצעת....
אפשר לשאולבלה
איזה מספר הריון זה?
התיאור על הישנה כל היום ממש מתאים לי בדיוק!דבי חיה
ישנה בבוקר, מבשלת קצת, מאכילה ונופלת למיטה לעוד שעתיים, כאילו לא פגשתי אותה ימים... (ולחשוב שמזל שזה החופש הגדול, חסר לי שזה היה לימודים..)
הריון שלישי, אבל עם הפסקות גדולות..דבי חיה
(דהיינו, אין הצדקה של הריונות תכופים, או מספר גבוה עדיין....
כל אחת והכוחות שלה...או כמו שאבי אומר:אני ירושלמית
"...זה ילד עבודת יד זה לא קונפקציה..." על הילדים וההריונות שלי...
כי גם אני בהריון שלישי:}בלה
עם הפסקות של שנתיים ביניהם
ואני ממש מרגישה שהגוף שלי כבר עבר שני הריונות . יש לי הרבה יותר כאבי שרירים ולחצים בירכיים ובשרירי בטן .אני חושבת שבחודש שמיני יש קצת עלייה באנרגיה אבל אני לא יודעת ממה זה נובע..
אבל עכשיו אני מתחילה להרגיש התקפי רעב בערב ומחפשת עיצה איך להרגיע את זה..
ואני ממש מרגישה שהגוף שלי כבר עבר שני הריונות . יש לי הרבה יותר כאבי שרירים ולחצים בירכיים ובשרירי בטן .אני חושבת שבחודש שמיני יש קצת עלייה באנרגיה אבל אני לא יודעת ממה זה נובע..
אבל עכשיו אני מתחילה להרגיש התקפי רעב בערב ומחפשת עיצה איך להרגיע את זה..
גם אני בתחילת שביעי. שמחת רבים.ריבק
אני מרגישה בחופש הגדול, לאחר שנת לימודים מאוד עמוסה.
ילדי כולם במסגרת לימודית עד תשעה באב.
כל בוקר אני מוציאה אותם ללימודים ומייחלת לחזור לישון אח"כ, אבל אף פעם לא הצלחתי להרדם.
הלכתי לפוטו להדפיס את כל התמונות שצלמנו בשנתיים האחרונות.
מיינתי הכל בששה אלבומים, תעסוקה לאיזה שבוע...
פעם בשבוע אני הולכת לבריכה לילית 3 שעות. השחייה ממש נהדרת בהריון. לא מרגישים שאין אויר כמו בעלית מדרגות,אני ממליצה לכולן!
גם בים משתדלת אחת לשבועים. לא לשחיה, סתם להנאה לילדים ולי.
חוץ מזה אני עושה צעידה בערב עם mp4. במוצש, ועוד 3 פעמים בשבוע.במשך 50 דק'
זה לא קל במזג האויר ההביל הזה, אבל חוזרת ישר למקלחת.
ילדי כולם במסגרת לימודית עד תשעה באב.
כל בוקר אני מוציאה אותם ללימודים ומייחלת לחזור לישון אח"כ, אבל אף פעם לא הצלחתי להרדם.
הלכתי לפוטו להדפיס את כל התמונות שצלמנו בשנתיים האחרונות.
מיינתי הכל בששה אלבומים, תעסוקה לאיזה שבוע...
פעם בשבוע אני הולכת לבריכה לילית 3 שעות. השחייה ממש נהדרת בהריון. לא מרגישים שאין אויר כמו בעלית מדרגות,אני ממליצה לכולן!
גם בים משתדלת אחת לשבועים. לא לשחיה, סתם להנאה לילדים ולי.
חוץ מזה אני עושה צעידה בערב עם mp4. במוצש, ועוד 3 פעמים בשבוע.במשך 50 דק'
זה לא קל במזג האויר ההביל הזה, אבל חוזרת ישר למקלחת.
יו ריבק איזה חיים כיפיים יש לךשירק
לא ראיתי את הים כבר מיליון שנה!!!
בואי אלי לכמה ימים.ריבק
ניסע יחד לחוף קרית חיים.
הייתי שם עם אתי מאיר ואלי. היינו לבד עם עוד משפחה.
פשוט החיים עוצרים מלכת. גן עדן .
בכלל הייתי מציעה לך , בגלל הבחילות, יש לקנות בריכה מתנפחת בגודל מיטה,
לנפח ולמלא במים בגג הפתוח שלך, וכשאת חוזרת מהעבודה ,פשוט להששתכשך בה, אם תכיני לעצמך מראש צלחת אבטיח חתוך או ענבים,
אני מאמינה שהבחילות ייעלמו.
הייתי שם עם אתי מאיר ואלי. היינו לבד עם עוד משפחה.
פשוט החיים עוצרים מלכת. גן עדן .
בכלל הייתי מציעה לך , בגלל הבחילות, יש לקנות בריכה מתנפחת בגודל מיטה,
לנפח ולמלא במים בגג הפתוח שלך, וכשאת חוזרת מהעבודה ,פשוט להששתכשך בה, אם תכיני לעצמך מראש צלחת אבטיח חתוך או ענבים,
אני מאמינה שהבחילות ייעלמו.
תודה על השרשור!יוקטנה
בזכותך אני סוף סוף רואה שיש גם נשים בהריון בפורום 
תרגישי טוב! (כולכן, בעצם...)
תרגישי טוב! (כולכן, בעצם...)
או לפני או אחרי או בשעת....אני ירושלמית
נראה חברמנית אחת מפה שתיקח אנטרנט אלחוטידבי חיה
לחדר לידה... מרוב שעמום!!!
פלאפון...אינקואחרונה
לידה טבעית ואפידורל.יהודיה מא"י
ראיתי שהנושא הזה של ילדה טבעית וכן אפידורל או לא אפידורל מאוד מעסיק בו את הנשים (ובצדק) אז החלטתי לכתוב כמה מילים על הנושא מנקודת המבט של מי שבחרה ללדת בלי אפידורל.
דבר ראשון מי שרוצה ללדת בלידה טבעית צריך לזכור שזה קשה, אפילו קשה מאוד. אלא אם כן את אחת מאותן יחידות סגולה שניחנו בצירים ללא כאבים ותינוק ש'מחליק' החוצה. (כפי שקרה לכמה נשים בישוב שלי) אני אישית יכולה להעיד על עצמי שאלמלא ניחנתי ברצון חזק ועקשנות מרובה מאוד (לטוב ולרע...) לא הייתי מצליחה להמשיך בלידה הטבעית עד הסוף, והיייתי בסכ"ה 4 שעות בחדר לידה, הרבה פחות מהממוצע בלידה ראשונה (ואני חושבת שגם בלידה בכלל).
אפידרול זה לא דבר פשוט. הזריקה עצמה קשה וכואבת מאוד, ואסור לזוז בזמן שמכניסים את המחט, גם אם בדיוק יש לך ציר. ולא על כל אחת האפידורל משפיע באותה צורה ולכן את עלולה למצוא את עצמך עם הכאבים אבל בלי היכולת לקום מהמיטה. הוא גם מסוכן למרות כל מה שאומרים, ולא סתם צריך לחתום על הסכמה.
מצד שני גם לידה טבעית זה לא דבר פשוט. כל ציר מורגש היטב והכאב הרב בלידה שכזאת עלול לגרום לטראומה בלידות הבאות, אם כי לי אישית תחושת הסיפוק מכך שהצלחתי לעשות את זה חיפתה עלתה על כל טראומה שהיתה יכולה להגרם לי מהכאב של הלידה עצמה, ודרך אגב לקוח בדיוק שתי שניות עם התינוק כדי לשכוח את כל הכאב. לכן אני חושבת שדבר ראשון שצריך ללידה טבעית זה רצון חזק לעשות את זה. ולמי שזה באמת חשוב לה פשוט חובה לקחת קורס כדי ללמוד את השיטות החלופיות להתמודדות עם צירים, וגם לזכור שאם בסוף לקחת אפידורל זה בכלל לא סוף העולם, כי העובדה היא שרוב הנשים היום לוקחות אפידורל ולא סתם החדר של הלידה הטבעית נשאר בדר"כ ריק.
ועוד שתי עצות קטנות למי שבחרה ללדת אם או בלי אפידורל.
1. הבעל שלכן לא יכול לשבת וולחזיק לכן את היד לכן הוא בדיוק מי שיכול לוודא שתקבלו את מה שאתן רוצות בחדר לידה.
2. כשאתן נכנסות לחדר לידה המיילדת מראה לכן לחצן שצריך ללחוץ עליו כדי לקרוא תבדקו שהוא באמת עובד.
לידה קלה לכל מי שעומדת לפני לידה
מצטרפת להמלצה להכנת כלים לעזרה עצמית!יוקטנה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך י' תמוז תשס"ח 16:40
זה גם חשוב מכיוון שלא תמיד ניתן לקבל את האילחוש בדיוק מתי שרוצים. לפעמים המרדים עסוק בחדר ניתוח, ולפעמים יש מצב רפואי שלא מאפשר אלחוש אפידורלי. לכל המקרים האלה ואחרים, כדיא להכין כלים לעזרה עצמית, במקרה שלא תוכל להעזר באמצעים חיצוניים. בלידה הראשונה שלי הגעתי ללא כלים לעזרה עצמית, וגם עם בעיה רפואית שמנעה אפידורל. נאלצתי להשתמש בטשטוש וזה היה ממש לא טוב בשבילי. אני ממליצה על אפידורל במקום טשטוש, בכל מצב שניתן.
העצה השניה שנתת, אודות הלחצן, נשמעת כאילו יש לך סיפור מצחיק (או אולי לא מצחיק, חלילה???) בנושא. נשמח לשמוע!
ברוכה הבאה לפורום!
לא סיפור מצחיקיהודיה מא"י
פשוט לחצתי ולחצתי והמיילדת לא באה, אז שלחתי את בעלי לקרוא לה והיא הגיע וביקשה שוב להשתמש בלחצן. אח"כ שוב לחצתי ולחצתי והסתבר שהוא פשוט לא עובד.
אוי זה נשמע ממש לא נעים כשזה קורה ממש בלידה!יוקטנה
תשמחי שהיה לך לחצן! באסף הרופא אין שום לחצניםדבי חיה
אם את לבד את צריכה לקרוא למיילדת בטלפטיה, וגם אם את לא לבד... אסור למלווה לצאת לפרוזדור הפנימי של חדרי הלידה. חוצמלעמוד בפתח החדר ולשגר קריאות למיילדת אין הרבה מה לעשות...
תנועת ה"לידה הטיבעית"...קוינטה
אין לי שום בעיה עם זה-להפך!!
מי שיכולה זה טוב.
אבל להרגע!זה הפך לעניין כזה גדול ששוכחים פה שהעיניין זה תינוק, הבריאות שלו והאמא."אבל אני רוצה ללדת טיבעי!"כל אחת יודעת לדקלם.
הטרוף סביב זה קצת מוגזם בעיני.
וחוץ מזה- אפידורל לא כואב.נכון,צריך להזהר לא לזוז,ומזריקים בין ציר לציר.
אבל ב"ה זה מקל מאוד על הלידה ועוזר להרבה נשים עם כוח סבל נמוך יותר להתמודד ולצאת עם זיכרון של חויה נעימה יותר.שזה לא פחות חשוב.
מי שיכולה זה טוב.
אבל להרגע!זה הפך לעניין כזה גדול ששוכחים פה שהעיניין זה תינוק, הבריאות שלו והאמא."אבל אני רוצה ללדת טיבעי!"כל אחת יודעת לדקלם.
הטרוף סביב זה קצת מוגזם בעיני.
וחוץ מזה- אפידורל לא כואב.נכון,צריך להזהר לא לזוז,ומזריקים בין ציר לציר.
אבל ב"ה זה מקל מאוד על הלידה ועוזר להרבה נשים עם כוח סבל נמוך יותר להתמודד ולצאת עם זיכרון של חויה נעימה יותר.שזה לא פחות חשוב.
אגב בריאות, אפידורל מקשה על הנקה ב 50% מהלידותאופהאחרונה
חדשה בנושא וקצת מודאגתשירק
שלום לכולם,
אני ב"ה בתחילת הריון ראשון. מתחיל חודש שני.
יש לי פחד לידות ובקשר לזה הלכתי לפסיכולגית (בינתיים פגישה אחת).
כרגע אני מרגישה ב"ה טוב מלבד זה שאני לא מסוגלת לאכול מספיק
אני מאד רזה אבל תמיד אני אוכלת יותר טוב מעכשיו.
יש לי בחילות מאוכל ואני מסוגלת לאכול רק במנות קטנות
למשל הכנתי במיוחד מרק ירקות וגריסים בריא מאד סיר שלם ועכשיו אני יצטרך לשפוך הכל כי ממש בא לי להקיא מלחשוב עליו.
אני לא מצליחה להגיע אפילו לחצי מכמות הסידן המומלצת 1200 מ"ג ליום, התחלתי לאכול גבינה צהובה 9ֵ אחוז עד שגם זה כבר מגעיל אותי למרות שתמיד אני ממש אוהבת גבינה צהובה. נגיד אני שותה כל יום כוס חלב אז יש לי 200 מ"ג נגיד עוד לבן וקצת גבינה 400, זהו כמה אפשר???
לא לקחתי עד עכשיו חומצה פולית אבל עכשיו אני יקנה בבית מרקחת, האם זה מזיק שלא לקחתי עד עכשיו?
מעבר לזה אני מרגישה מצויין והכל, אני נחה ומתעצלת והכל בסבבוש
תודה לעוזרות
נ.ב. האם כדאי לי לשלם יקר עבור לידה פרטית לפחות בפעם הראשונה כי אני פוחדת שאני יבוא לבית חולים ויהיו שם בדיוק עוד 10 יולדות באותו זמן ואף אחד לא ישים לב אלי וישחכו לשים לי אפידורל
אני ב"ה בתחילת הריון ראשון. מתחיל חודש שני.
יש לי פחד לידות ובקשר לזה הלכתי לפסיכולגית (בינתיים פגישה אחת).
כרגע אני מרגישה ב"ה טוב מלבד זה שאני לא מסוגלת לאכול מספיק
אני מאד רזה אבל תמיד אני אוכלת יותר טוב מעכשיו.
יש לי בחילות מאוכל ואני מסוגלת לאכול רק במנות קטנות
למשל הכנתי במיוחד מרק ירקות וגריסים בריא מאד סיר שלם ועכשיו אני יצטרך לשפוך הכל כי ממש בא לי להקיא מלחשוב עליו.
אני לא מצליחה להגיע אפילו לחצי מכמות הסידן המומלצת 1200 מ"ג ליום, התחלתי לאכול גבינה צהובה 9ֵ אחוז עד שגם זה כבר מגעיל אותי למרות שתמיד אני ממש אוהבת גבינה צהובה. נגיד אני שותה כל יום כוס חלב אז יש לי 200 מ"ג נגיד עוד לבן וקצת גבינה 400, זהו כמה אפשר???
לא לקחתי עד עכשיו חומצה פולית אבל עכשיו אני יקנה בבית מרקחת, האם זה מזיק שלא לקחתי עד עכשיו?
מעבר לזה אני מרגישה מצויין והכל, אני נחה ומתעצלת והכל בסבבוש
תודה לעוזרות
נ.ב. האם כדאי לי לשלם יקר עבור לידה פרטית לפחות בפעם הראשונה כי אני פוחדת שאני יבוא לבית חולים ויהיו שם בדיוק עוד 10 יולדות באותו זמן ואף אחד לא ישים לב אלי וישחכו לשים לי אפידורל
שלחתי לך הודעה במסר אישיירוק זית
אל דאגותריבק
תאכלי כרגיל ,רק שימי לב ליותר סידן,ירקות חיים,שקדים..כל דבר מעט,
מה שחשוב זה לקחת ברזל. אם זה מגעיל אותך ,יש ברזל של חברת סולגר,שהוא עדין ללא תופעות לוואי.
העיקר תהיי שמחה ונינוחה.
עד ללידה יש לך עוד המון זמן לקרוא על לידות, ולהחליט היכן ואיך את רוצה ללדת.
מה שחשוב זה לקחת ברזל. אם זה מגעיל אותך ,יש ברזל של חברת סולגר,שהוא עדין ללא תופעות לוואי.
העיקר תהיי שמחה ונינוחה.
עד ללידה יש לך עוד המון זמן לקרוא על לידות, ולהחליט היכן ואיך את רוצה ללדת.
ככה זה בהריון, במיוחד ראשון, מרגש ומלחיץ...אופה
תאכלי במנות קטנות מה שאת יכולה, בצורה מאוזנת (פחמימות-חלבונים-ירקות בכל ארוחה). תשתי לרוויה, מאוד חשוב. חומצה פולית גם חשובה. תקני ויטמינים לנשים בהריון, כך תהיה לך כמות מאוזנת של כל הויטמינים והמינרלים שאת צריכה.
גם באגוזים ושקדים יש סידן וברזל.
הבחילות יעברו, בעז''ה. אף אחת לא אוכלת הרבה כשיש בחילות.
לידה זה דבר מדהים גם בלידה שניה. מה שעשיתי בהריון ראשון, חוץ מלקרוא הרבה, עצמתי עיניים ושיננתי לעצמי שאם מיליארדי נשים ילדו (ולא ייתכן שכ-ו-ל-ן גיבורות וחזקות יותר ממני), אז גם אני יכולה וה' עוזר. אחרי לידה ראשונה, אמרתי לעצמי את הנ''ל + עשיתי את זה כבר פעם אז זה אפשרי... ודרך אגב לא לקחתי אפידורל. באמת שלא חייב. רק שתדעי שקיימת אופציה לא לקחת.
חוץ מזה, אל תשכחי לקרוא על הנקה. אולי זה נשמע מוזר כשאין לפניך תינוק, אבל חשוב להתחזק בנכונות להניק, מתוך הכרת היתרונות הרבים לאם ולתינוק, וכן לקרוא מהי הנקה נכונה. ואם את ממש רזה, עוד יותר חשוב לאכול נכון ומספיק גם אחרי הלידה.
כמה מרגש! תהני מההתרגשות, יש הרבה זמן לזה בהריון ראשון! שיהיה בשעה טובה
דרך אגב, ההורמונים גם גורמים לבלבול רגשי (אם להתנסח בצורה עדינה...), אז תשתדלי לעשות דברים נחמדים להפחתת הלחץ. לא סתם אומרים לא להלחיץ/להפחיד/להרגיז אשה בהריון...
גם באגוזים ושקדים יש סידן וברזל.
הבחילות יעברו, בעז''ה. אף אחת לא אוכלת הרבה כשיש בחילות.
לידה זה דבר מדהים גם בלידה שניה. מה שעשיתי בהריון ראשון, חוץ מלקרוא הרבה, עצמתי עיניים ושיננתי לעצמי שאם מיליארדי נשים ילדו (ולא ייתכן שכ-ו-ל-ן גיבורות וחזקות יותר ממני), אז גם אני יכולה וה' עוזר. אחרי לידה ראשונה, אמרתי לעצמי את הנ''ל + עשיתי את זה כבר פעם אז זה אפשרי... ודרך אגב לא לקחתי אפידורל. באמת שלא חייב. רק שתדעי שקיימת אופציה לא לקחת.
חוץ מזה, אל תשכחי לקרוא על הנקה. אולי זה נשמע מוזר כשאין לפניך תינוק, אבל חשוב להתחזק בנכונות להניק, מתוך הכרת היתרונות הרבים לאם ולתינוק, וכן לקרוא מהי הנקה נכונה. ואם את ממש רזה, עוד יותר חשוב לאכול נכון ומספיק גם אחרי הלידה.
כמה מרגש! תהני מההתרגשות, יש הרבה זמן לזה בהריון ראשון! שיהיה בשעה טובה
דרך אגב, ההורמונים גם גורמים לבלבול רגשי (אם להתנסח בצורה עדינה...), אז תשתדלי לעשות דברים נחמדים להפחתת הלחץ. לא סתם אומרים לא להלחיץ/להפחיד/להרגיז אשה בהריון...
אל תדאגי בקשר לתזונה כרגעיוקטנה
כשיש בחילות פשוט אי אפשר לעשות שום דבר בקשר לזה, ומספיק רע גם ככה (מנסיון...), אז תנסי שיהיה לך נחמד, במקום לנסות שיהיה לך עוד יותר רע ;) אל תאכלי דברים שמגעילים אותך, ותנסי לאכול דברים חדשים. הבחילות עושות שכל אוכל את יכולה לאכול פעם אחת, גג פעמיים, ואז את לא יכולה יותר לאכול את זה. זה הזמן לצאת למסעדות עם בעלך, עם אמא שלך, עם חמותך, אחותך, חברתך... כל מי שמוכן ויכול להזמין אותך, אם את לא יכולה להרשות לעצמך ;)
זה שאת רזה לא מדאיג. אני אמנם לא אומרת את זה מתוך ידע מקצועי, אבל יש לי הרגשה שיותר קל להגיע לסכרת הריונית מאשר לתת תזונה, ושזה גם פחות בריא...
בקשר לכמות של הסידן - זה קשקוש. המחקרים שקבעו את הכמות המופרכת הזו נעשו על אנשים שתזונתם מבוססת על מוצרי חלב. הקטע הוא שחלב גורם לבריחת סידן בשתן, ואת הכמות היוצאת בשתן מדדו, ולכן הגיעו לכמות הגבוהה הזו. תעזבי אותך מגבינות (ובמיוחד מחלב שהוא הכי גורם לבריחת סידן, בדלל היחס הגבוה של הזרחן שבו). אני לא אומרת להפסיק, חלילה, אבל לא לדאוג בגללן. במקום זה, כשיעברו הבחילות, תלכי על ירוקים: סלט בייבי, סלט חסה, הרבה סלרי-פטרוזיליה במרקים, פשטידות תרד/מנגולד (או לביבות - אמרת שאת רזה אז את לא צריכה לדאוג מהטיגון, הא?), נשנושי קולורבי ושומר בלימון-מלח-שמן זית שאת שומרת במקרר ויש לך מתי שבא לך... בבוקר טוסט עם טיפת לימון ומלח, ועליהם טחינה גולמית משומשום מלא, סרדינים (אם את אוהבת - לא חייבים!). בחורף יש בכל מקום חוביזה צומח ("לחם ערבי"). תקטפי את העלים, תסירי את הגבעולים, ובאינטרנט יש מתכונים לפשטידות ולביבות - חינם! מתנה מהטבע! זה סידן! מוצרי חלב זה קשקוש. פשוט לאכול ירוק. ולא לדאוג עכשיו. הגוף חכם ויש מספיק מאגרים, והתינוק בגודל גרגר אורז - כמה הוא כבר צריך? יהיה זמן לאכול טוב.
בקשר ללידה פרטית - הכל טוב ויפה, אבל בשביל אפידורל את צריכה מרדים פנוי ולא מיילדת. אני ממליצה לך להכין כלים לעזרה עצמית, לעשות הכנה טובה ללידה, כדי שעד שהמרדים יתפנה (במידה והוא עסוק), לא תהיי חסרת אונים. יש לך עוד המון זמן להתכונן!
שיהיה במזל - נשמח לעזור גם בהמשך! יש כאן המון נשים עם ילדים, ואני חושבת שאת הראשונה שלנו בהריון ראשון D: בבקשה תישארי!
זה שאת רזה לא מדאיג. אני אמנם לא אומרת את זה מתוך ידע מקצועי, אבל יש לי הרגשה שיותר קל להגיע לסכרת הריונית מאשר לתת תזונה, ושזה גם פחות בריא...
בקשר לכמות של הסידן - זה קשקוש. המחקרים שקבעו את הכמות המופרכת הזו נעשו על אנשים שתזונתם מבוססת על מוצרי חלב. הקטע הוא שחלב גורם לבריחת סידן בשתן, ואת הכמות היוצאת בשתן מדדו, ולכן הגיעו לכמות הגבוהה הזו. תעזבי אותך מגבינות (ובמיוחד מחלב שהוא הכי גורם לבריחת סידן, בדלל היחס הגבוה של הזרחן שבו). אני לא אומרת להפסיק, חלילה, אבל לא לדאוג בגללן. במקום זה, כשיעברו הבחילות, תלכי על ירוקים: סלט בייבי, סלט חסה, הרבה סלרי-פטרוזיליה במרקים, פשטידות תרד/מנגולד (או לביבות - אמרת שאת רזה אז את לא צריכה לדאוג מהטיגון, הא?), נשנושי קולורבי ושומר בלימון-מלח-שמן זית שאת שומרת במקרר ויש לך מתי שבא לך... בבוקר טוסט עם טיפת לימון ומלח, ועליהם טחינה גולמית משומשום מלא, סרדינים (אם את אוהבת - לא חייבים!). בחורף יש בכל מקום חוביזה צומח ("לחם ערבי"). תקטפי את העלים, תסירי את הגבעולים, ובאינטרנט יש מתכונים לפשטידות ולביבות - חינם! מתנה מהטבע! זה סידן! מוצרי חלב זה קשקוש. פשוט לאכול ירוק. ולא לדאוג עכשיו. הגוף חכם ויש מספיק מאגרים, והתינוק בגודל גרגר אורז - כמה הוא כבר צריך? יהיה זמן לאכול טוב.
בקשר ללידה פרטית - הכל טוב ויפה, אבל בשביל אפידורל את צריכה מרדים פנוי ולא מיילדת. אני ממליצה לך להכין כלים לעזרה עצמית, לעשות הכנה טובה ללידה, כדי שעד שהמרדים יתפנה (במידה והוא עסוק), לא תהיי חסרת אונים. יש לך עוד המון זמן להתכונן!
שיהיה במזל - נשמח לעזור גם בהמשך! יש כאן המון נשים עם ילדים, ואני חושבת שאת הראשונה שלנו בהריון ראשון D: בבקשה תישארי!
ושכחתי את הקישור ל-B6יוקטנה
הכי בריאנשארת חסויה
להיות רגועה. את נשמעת נורא לחוצה וזה הכי לא בריא. פשוט תהיי רגועה וזה יהיה הכי טוב לך ולתינוק.
איך אתם הרגשתם כשהגוף שלכם היה מרוטש? כיף? מהמם?שירק
לא האמנתי שזה קורה לייוקטנה
וככה אני מרגישה כל פעם. אני חושבת: "הנה ההוכחה שבורא עולם איננו נקבה!" D: אני חושבת: "איזה מנגנון טפשי! מונע מאיתנו לאכול בזמן שחיים חדשים נוצרים וזקוקים לחומר! בשביל מה זה טוב?!"
הגוף יודע מה טוב לואנונימי (פותח)
הרבה משוחרי הבריאות והתזונה האורגנית וכל שאר השיטות טוענים שזו ההוכחה שהתזונה שלנו לא מתאימה- קודם כל כי לא שמענו שלחיות בהריון יש בחילות (את הטיעון הזה ראיתי באיזה אתר של אחת מהשיטות האלה), והטענה שנשמעת יותר הגיונית- היא שהגוף פשוט מנסה לנקות את עצמו מכל הרעלים שהצטברו ומצטברים בו, כדי לקבל את ההריון בצורה טובה. ראיתי באיזשהוא מקום גם הסבר למה זה קורה דוקא בבוקר אבל אני לא זוכרת- ג"כ קשור לזה שבלילה הגוף מתנקה בקצב מזורז.
חמותי אמרה לי פעם שהיא שמה לב שבהריונות הגוף פשוט סימן לה מה טוב לה ומה לא לפי מה שפתאום היא לא יכלה להסתכל עליו.. שמעתי גם מחברות שלי שהן הקיאו הרבה פעמים אחרי שאכלו משהו לא הכי בריא.
אל תילחמי בעצמך ואל תאכלי בכוח! תזרמי, הגוף שלך יסמן לך בדיוק מה טוב לך.
עצה קטנה על הסידן- יש סוכריות סידן של חברת "ביו ויט", בכל סוכריה כזו יש 250 מיליגרם והן ממש טעימות ככה שאת מרויחה גם נשנוש..
והכי חשוב- באמת לא להילחץ, תהני מכל רגע! בסופו של דבר מתגעגעים להריון הזה, שאף הריון אחריו לא יכול להשתוות אליו! עם כל הקושי- אין כמו הריון ראשון!
חמותי אמרה לי פעם שהיא שמה לב שבהריונות הגוף פשוט סימן לה מה טוב לה ומה לא לפי מה שפתאום היא לא יכלה להסתכל עליו.. שמעתי גם מחברות שלי שהן הקיאו הרבה פעמים אחרי שאכלו משהו לא הכי בריא.
אל תילחמי בעצמך ואל תאכלי בכוח! תזרמי, הגוף שלך יסמן לך בדיוק מה טוב לך.
עצה קטנה על הסידן- יש סוכריות סידן של חברת "ביו ויט", בכל סוכריה כזו יש 250 מיליגרם והן ממש טעימות ככה שאת מרויחה גם נשנוש..
והכי חשוב- באמת לא להילחץ, תהני מכל רגע! בסופו של דבר מתגעגעים להריון הזה, שאף הריון אחריו לא יכול להשתוות אליו! עם כל הקושי- אין כמו הריון ראשון!
הנה ההוכחה שבורא עולם יותר חכם ממנובלהאחרונה
זה טוב מכיוון שהגוף מכין סביבה נקייה לעובר לכן יש בחילות ואין תיאבון כדי שהאשה אכן תאכל מעט כי זה מה שהעובר זקוק לו בתקופה הזו. צריך להקשיב לגוף. לאכול כמויות קטנות אבל לדאוג שיהיו איכותיות.
תגובה לא פופולארית...אופה
האמת, הייתי רזה ועליתי מספיק לשני הריונות. זה מאוד לא נעים. עוד מילא בהריון, אבל לגלות אחר כך שמשקל שעליתי במשך מספר חודשים לא ירד תוך שבוע, גם לא נעים.
ולא, אני לא מתגעגעת לתקופת ההריון. לא הקאתי והבחילות עברו מהר ובקלות יחסית, אבל לא נעים להיות מוגבלת. אי אפשר לרוץ, לקפוץ, לטפס על סולם, בשלב מסוים קשה לשרוך נעליים... דברים קטנים ומטופשים, אבל עם רגשנות יתר מאוד מפריעים.
מה שעוזר זה לנשום עמוק ולהירגע.
לא יצא לי לראות אשה מיד לאחר הלידה, אבל אמרו לי שיש אושר גדול הקורן מהפנים של אשה שרואה בפעם הראשונה את ילדה.
מניסיון אישי אני יכולה להגיד לך שהילדים שווים את זה. ולמרות שנראים זוועה אחרי לידה, אני מתמקדת בעיקר, שהוא התינוק, הפלא המדהים שהיתה לי זכות לגדל בתוכי. זה באמת משהו שמבינים רק אחרי לידה.
כל הדוגמניות ושחקניות עם גוף רזה כבר לא נראות כל כך נשיות בעיני. הגוף משתנה אחרי לידה וזה בסדר. יש לי משקל אידיאלי לעצמי והוא לא רזה מדי כי שיניתי התייחסות לענין ולמושג מה יפה.
שימי לב שרובן המכריע של האמהות נראות שמנות מדי או כמעט תת תזונה. לא חייב.
אני לא מקנאת בשחקניות שדוחות ילדים בגלל הפיגורה ועושות דיאטת רצח אחרי. ע
ולא, אני לא מתגעגעת לתקופת ההריון. לא הקאתי והבחילות עברו מהר ובקלות יחסית, אבל לא נעים להיות מוגבלת. אי אפשר לרוץ, לקפוץ, לטפס על סולם, בשלב מסוים קשה לשרוך נעליים... דברים קטנים ומטופשים, אבל עם רגשנות יתר מאוד מפריעים.
מה שעוזר זה לנשום עמוק ולהירגע.
לא יצא לי לראות אשה מיד לאחר הלידה, אבל אמרו לי שיש אושר גדול הקורן מהפנים של אשה שרואה בפעם הראשונה את ילדה.
מניסיון אישי אני יכולה להגיד לך שהילדים שווים את זה. ולמרות שנראים זוועה אחרי לידה, אני מתמקדת בעיקר, שהוא התינוק, הפלא המדהים שהיתה לי זכות לגדל בתוכי. זה באמת משהו שמבינים רק אחרי לידה.
כל הדוגמניות ושחקניות עם גוף רזה כבר לא נראות כל כך נשיות בעיני. הגוף משתנה אחרי לידה וזה בסדר. יש לי משקל אידיאלי לעצמי והוא לא רזה מדי כי שיניתי התייחסות לענין ולמושג מה יפה.
שימי לב שרובן המכריע של האמהות נראות שמנות מדי או כמעט תת תזונה. לא חייב.
אני לא מקנאת בשחקניות שדוחות ילדים בגלל הפיגורה ועושות דיאטת רצח אחרי. ע
לא חזרתיאנונימי (פותח)
לעבוד אלא ללמוד אחרי 3 שבועות. בהתחלה לקחתי אותו איתי והכל היה סבבה- זה היה סוף סמסטר אז זה הסתדר מצויין. אחר כל שמתי אצל מטפלת והשתדלתי לשאוב אבל זה היה מאוד קשה אז נאלצתי לוותר ולהתחיל מטרנה במקביל. עכשיו אני עוד מצטערת על הויתור של השאיבות אבל אפשר רק להתנחם שבעז"ה בילד הבא חופשת הלידה תהיה קצת יותר ארוכה...
מאוד קשה עם שאיבותיוקטנהאחרונה
עבר עריכה על ידי יוקטנה בתאריך ט"ו תמוז תשס"ח 16:59
שמעתי כבר כמה וכמה סיפורים של הנקה שנגמרה עם החזרה ללימודים 
מאחלת הרבה הנקות ארוכות ומהנות בעתיד!
