פורום הריון ולידה (עמוד 547)

אצלי בכל אופן מנע שנה וחצי, שמתי 2 ולא אחד

תנסי תור טלפוני אבל כמובן לקחת בחשבון שעד ההגנה זה שבוע בדרכ

ואגב, איך קשורות המדבקות לפצע? לא שמעתי שיש תופעה כזו מהורמונים (הרבה תופעות אחרות חוויתי בעצמי) 

כל שאר האמצעים צריכים מרשם

לחכות? לקנות רק ב 40.אחוז הנחה?

לחכות ל 70 אחוז? יהיו מידות?

בקיצור, מצב קשה חחח 

ויש אפשרות החלפה לעד 30 יום (ולפעמים גם מתגמשים...)

אלך לפני סוף ה30 יום, ואם יהיו סטים ודברים יפים יותר בזול אחליף. (מקבלים תמורה בשווי מה ששילמתי בדיוק)

ואם לא יהיו, אשאר עם מה שקניתי בהנחות של 40%

עכשיו זה ממש המבצעים הראשונים

עוד מעט יהיו מבצעי ביניים ובהמשך הרציניים יותר שאז כבר כמעט לא נשארות מידות.

כרגע החנויות ממש מלאות עדיין אז לדעתי בכיף אפשר לחכות עוד איזה חודש

קיווי, Carter's, גולף..

לרוב כולם פחות או יותר באותו זמן

כמעט כל קולקציית פוקס ב50 אחוז הנחה והשאר גם בהנחות

ממשיכה לעקוב, שירשור כלבבי

לא קניתי שם כמה שנים

עברתי בגדול לחנויות יד שנייה האמת....

נגיד מידה 10 שם זה גיל 5

אבל לקטנים ממש הייתי קונה שלב מעל

נגיד לבת 3 הייתי קונה של גיל 4

לגיל שנה הייתי קונה של גיל שנתיים

וכו...

יש עכשיו מבצע בקרטרס קונים 2 ומקבלים 4 חינם.

יוצא שווה... אין על האיכות של קרטרס.

+ יש קוד קופון של 10% CARTYONA

להגיד שבעיני כששמעת שהילדים עשו רעש בחדרים ורצית לבדוק מה הם עושים, ההרגשה הזאת נכונה מאד... שלמרות שחמותך אמרה שלא צריך, ושהיא מרשה... תקשיבי להרגשה שלך. אני אישית כל הזמן בודקת מה הילדים עושים... לפי מה שכתבת הגדולה בת 6! (כלומר יש ילדים מתחתיה) לטעמי זה הגיוני לחלוטין בגילאים האלה לבדוק מה הם עושים ולעצור אותם מלעשות שטויות.

את מכירה הכי טוב את הילדים שלך ואם את מרגישה שהם צריכים השגחה כל הזמן, תקשיבי לעצמך.

יכול להיות שיש ילדים בגילאים האלה שהם שקטים וממושמעים ולא עושים מעשי קונדס אבל יש גם כאלה שלא... לפעמים זה עניין של בשלות רגשית שלכל ילד היא אחרת.

אחד מהילדים שלי שהיה קטן היה מאד מאד שובב ואני שניה אחת לא הייתי משחררת ממנו את העינים ולאט לאט הוא התבגר וראיתי מה כן אפשר לסמוך ומה לא. היום הוא בן 5 והוא לחלוטין הרבה יותר בוגר מודע לדברים ועדיין יש דברים שאני יודעת שהוא עדיין צריך עוד דרך לעבור... וכשאני הולכת איתו לאחרים אני בהחלט משגיחה עליו.

בעלך צודק שההתנהגות עברה את הגבול

ואת צודקת שהדרך לחנך אותה זה לא לצעוק.

הדרך הנכונה היא להציב את הגבול, כי כנראה הוא לא ברור (מוצר אצלכם לגזור לברבי שערות?!):

מותק, כשהיינו אצל סבתא, גזרתם את השערות של הפאה של סבתא. הפאה חשובה לסבתא, היא משתמשת בה אוהבת את התסרוקת שלה, ועכשיו הפאה נהרסה. חשוב לי שתדעי שאסור לגזור שום דבר חוץ מניירות בלי רשות - לא בגדים, לא שיער של בובות, לא שיער של ילדים ולא פיאה".

בפן החינוכי אפשר להזמין את הילדה להכין לסבתא מכתב סליחה או ציור.

כלומר - הילדה צריכה להבין שזה מעשה שלא ייעשה. גם הכניסה לחדר של סבא וסבתא וההתעסקות בדברים שלהם וגם גזיזת הפאה. גם אם היא חושבת שזה כמו לגזור שיער לבובה (שגם זה אגב בעיניי לא מעשה ראוי) - צריך להבהיר לה את המציאות, שפאה זה דבר יקר מאוד וכל דבר קטן עלול להרוס אותה, כל שכן גזיזתה.

ומצד שני - כמובן שההסבר הזה לא צריך להיעשות בצעקות... אלא בדרך של הסבר בוגר ונזיפה שקולה.

מציעה לך לעשות את זה בעצמך, כדי שתצליחי לדבר בצורה שקולה ולא בצעקות, כמו שבעלך כנראה עלול להיגרר...

ובאמת פעם הבאה באמת תקשיבי לאינסטינקטים שלך, ותסבירי לחמותך שאת יודעת את זה כבר מניסיון...

הם ילדים קטנים ולא תמיד יכולים להבין מה מותר ומה אסור.

מן הסתם אצלכם בבית הם "גדלו" לתוך המותר והאסור, במקומות אחרים זה לא ככה, וצריך להיות בהשגחה עליהם.

אין מה לכעוס ולהעניש את הילדה.

אפשר להסביר לה את הנזק שנגרם ושזה גרם לסבא וסבתא להצטער ושאנחנו לא רוצים לצער אותם ואיך היא חושבת שאפשר לתקן את זה.

אני חושבת שהטעות שלך הייתה בלשחרר את השהייה שלהם בחדר.

חמותך לא ידעה להעריך נכון את הסיכון כשהיא "שחררה". את מודעת היטב למה ילדים מסוגלים לעולל ואיפה נכון להציב את הגבולות.

(אם לא היו מוצאים מספריים היו יכולים לעשות נזק אחר לפאה או לרכוש אחר)

מחוץ לבית להשגיח על הילדים.

לא מתאים לערוך ביקור שבו המבוגרים מפטפטים והילדים עושים ככל העולה על רוחם.

במשפחה של בעלי, בעלי נסחף בדיבורים ואני בתפקיד השוטרת כל הזמן.

כולל להוציא אותם שעות ארוכות החוצה כדי לא להגיע לידי תאקלים כל חצי שעה.

אם יש משהו מאוד חשוב לדבר עליו ולא מצאתם בייביסיטר. שימו להם סרט ותנו אחריות לגדולה לדווח אם מישהו עוזב את הסרט.

ילדים עם תעוזה וסקרנות זה דבר חיובי. לא הייתי מוכנה "לכבות" להם את התכונה הטבעית הזאת,

אלא להציב גדר (סייג) שלא יבואו לידי עבירה.

שיביאו את התכונות האלו לידי ביטוי במרחב בטוח מטעויות.

אולי כדאי לחדד עם בעלך למה היא מתכוון "התנהגות עוברת כל גבול"

אבל הייתי עושה את זה בנפרד לחלוטין מהאירוע הזה, כי ברור שיש לו הטייה כי זה ההורים שלו.

אולי הוא מרגיש שהיא לא מספיק מקבלת את הסמכותיות שלו וזה לא קשור להתנהגות התקינה שלה כשהיא איתך.

כלומר זה לא סותר בהכרח וכן כדאי לפתוח את זה.

אצלנו למשל הייתה תקופה שהילדים היו אומרים לבעלי "אבל אמא מרשה" וכשהוא היה מסכים בגלל הטענה הזאת, אז היו ממציאים על דברים כי "אמא מרשה"

ובעלי צבר תסכול עלי כשאני בכלל לא פקטור בדינמיקה ביניהם.

אז דיברנו על זה והחלטנו שהוא זה שצריך לשנות את ההתנהגות שלו כשהם אומרים "אמא מרשה" אז הוא עונה "ואני לא" וככה להחזיר את הסמכויות שלו,

וגם כשהם מבקשים ממני ואני כן מרשה אני מזכירה להם שזה שאני מרשה לא אומר שתמיד מותר.

לפעמים גם אמא אומרת לא, ולפעמים אבא יגיד כן ולפעמים לא..

וככה הם הפסיקו להפעיל אותו עם הטענה הזאת.

בקיצור אני חושבת שאת לגמרי צודקת, אבל זה לא אומר בהכרח שבעלך טועה, אלא צריך להבין מה יושב שם עמוק יותר בתחושה שלו, וכמובן לחשוב מה יהיה אפקטיבי בזמן הקצר והארוך ואיזה אווירה אתם רוצים שתהיה.

לפעמים כשמרגישים שהדרך היחידה להפעיל סמכותיות היא בכעס וצעקות ועונשים והתנגדות,

אז זו הדרך שמפעילים.

כשמכירים דרכים אחרות שלא פוגעות בסמכותיות, אז כן מסכימים לאמץ אותן.

כלומר כל עוד המשוואה מבחינתו זה או שאין לי/ לנו מילה לעומת שתהיה סמכותיות ולא נורא אם הילדה תבכה,

אז הבחירה היא באפשרות השניה,

אבל אם יש דרך של גם סמכותיות וגם בלי עונשים/צעקות,

אז אדרבה.

זה צריך להבין מתוך שיחה רגועה ולא ביקורתית ולחשוף לדרך נוספת להגיע לאותם מטרות בדיוק שהוא רוצה להגיע אליהם.

לא יודעת את כל הפרטים אצלכם אז לא ברור ממה שכתבת למה זה קשור בדיוק, זה יכול להיות סתם שעמום, סקרנות, בדיקת גבולות, מצוקה

אבל יודעת שבסביבות הגיל הזה זה קורה לא מעט.

את מכירה את הבת שלך ויודעת אם כדאי להתיעץ.

בגיל התבגרות זה מתבטא שונה בסייד קאט וכאלה וזה כבר סיפור אחר.

וואי מה עשית?

סיפר לי איזה רב ברסלבר אחד שהיה לבן הקטן חלק'ה אממה לילד בקושי היה איזה זרזיף של שיער, אח שלו הגדול ראה את זה גזר לעצמו פאה אחת ונתן לקטן שלא יהיה עצוב.

אם אתם מבינים מה זה פאות בברסלב

האבא קיבל התקף פניקה משבר חיים קיומי רצה לצרוח עליו, במקום זה רק בכה תחיים שלו, הילד שאל מה קרה אבא?, אמר לו זה מהתרגשות תזכה למצוות.

על זה נאמר בשביל מה צריך חדר כושר לסיבולת לב ריאה אם יש התקפי חרדה. 

את צודקת לפי דעתי

אפשר לדבר איתה ולהסביר לה שאם היא רוצה לגזור משהו אז אפשר לגזור ברבי

כולנו עשינו שטויות כילדים 

גרימת נזק לרכוש של מישהו אחר אמורה להיענש או להביא לתוצאה שתגרום להבנה. גם להסביר לה. נגיד, הייתה באה חברה ומוציאה דף מספר האהוב שלה וכמה זה לא נעים...

ואת צודקת , כדאי להתאפק ולא לצעוק על ילדים . הלוואי להצליח בזה

שבהחלט יש מה להתרגש.

אמנם יכול להיות שיהיו אחרים שיחליפו אותו, רעים לא פחות ממנו.

אבל קודם כל, בזה שדף חוסל אז יש פחות רע בעולם. 

גם אם במישור המעשי לא נרגיש את ההשפעה של החיסול שלו (למרות שבהחלט ייתכן גם שכן נרגיש)

במישור הרוחני קרה כאן צעד משמעותי, בדרךלעולם טוב יותר

שחשבנו שחיסלנו אותו

בסוף יצאנו בהצהרה שהוא לא חוסל אלא רק נפגע קשה באיבר אחד או שניים. כבר המדינה דמיינה אותו בלי עין, בלי רגליים ובלי ידיים.

ואחרי שנים, בדצמבר האחרון הופתענו לגלות שהוא חי הולך, נושם וממש לא מוגבל או פצוע מכל הניסיוני חיסול שלו..

לכן קשה לי להאמין שהוא באמת חוסל

מצד שני, יש גם הקלה אם הןא לא חוסל

כי אם הינו מחסלים אותו היינו דואגים לשלום החטופים, שמרוב אבל של חמאס שלא יפגעו באזרחים שלנו..

לא זמן טוב לחסל בכיר

יחס שונה של כף חומץ לכוס מים

אבל תקראי , יש עוד טיפים

גם אני חוויתי פטריה כשהנקתי , גם לי המשחות לא עזרו, שמתי גם בפטמות וגם בלשון של הבן שלי..

בסוף התייאשתי כי לאכזה הפריע לי

פטריה בשד של אמא מניקה והתרופות סבתא הכי טובות לטיפול בה - Mama Bear

לא משחה של פטריה אקראית שיש בבית.

לא מוצאת איך קראו להן, היתה משחה אחת ללשון ואחת לפטמות..

ממליצה לקנות אותן ולא להשתמש במשחה עבור פטריה אחרת, כנראה יש הבדל 

יכול להיות שבגלל המדיניות הזו שלהם אפילו לא אמרו לי בשחרור שיש לתינוקת לשון קשורה?🤔

עד עכשיו חשבתי שהם "סתם" פספסו את זה (כמו שרופא הילדים פספס את זה) - אף שזה בפני עצמו לא מקצועי - אבל פתאום אני תוהה אם זה מכוון...

ובגלל שלבת הקודמת שלי היתה לשון קשורה (ילדתי אותה בעין כרם ושם התירו לה את הלשון בתינוקיה), אז שאלתי יועצת הנקה אם יש גם לתינוק עכשיו. היא בדקה ואמרה שכן, ושבשערי צדק לא מתירים...

לא זוכרת שהרופא בבית חולים אמר על זה משהו.

באמת מבאס שזו המדיניות

שמישהי שעובדת בתינוקייה במחלקה א' אומרת שדווקא כן מתירים אצלם לשון קשורה...

אז כבר לא יודעת 🤷‍♀️

'נזכרו' להגיד לי שיש לשון קשורה ולבדוק את זה

על זה.

בלידה ראשונה הרבה מתקשות להניק וגם בלידות חוזרות צריך לעבור שבוע-שבועיים עד שזה מסתדר. במקום להגיד את זה ליולדת, תולים הכל בלשון קשורה. לא מזהירים שזה תהליך והרבה פעמים הוא גם כואב לוקח זמן.

בסוף גם להרבה נשים שהתירו את הלשון ההנקה לא מסתדרת כי לכתחילה הסיבה לא הייתה לשון קשורה. 

במקרה שלי - זו הייתה ילדה שמינית, ולפניה ההנקות הלכו חלק ב"ה (כולל הנקת הפגים, שברגע שעלתה על הגל הייתה מצוינת).

ואם היו אומרים לי שיש לה לשון קשורה הייתי מבינה שהבעיות נובעות מזה, ואולי היינו מספיקים להתיר בזמן וחוסכים הרבה סבל...

רופא ילדים ראה את הנסיך הקטן שלי, ואמר שיש לו לשון קשורה, אני די נבהלתי כי לא מכירה ב''ה מילדים קודמים, אז הוא אמר שאם הוא יונק שעולה במשקל הכל טוב. נרגעתי.

אח''כ בטיפת חלב האחות אמרה שיש לו לשון קשורה ואם הוא יונק בתדירות גבוהה מידי, כלומר כל שעה וחצי נניח, אז זה בעייתי וצריך לבדוק כי אמנם הוא עולה במשקל אבל אולי זה יפריע לו בדיבור כשיגדל.

אז רציתי לקבוע תור למומחה, אממה, גרים בחור וכל יציאה דורשת ממני המון כוחות והאיש במילואים ולקטנים אין מסגרות כרגע... בקיצור, מה שאני שואלת את הגבינות בעניין אם הוא כבר יונק כל שעתיים וקצת, נראה לכן צריך לברר אצל מומחה? 

אז אולי באמת אין צורך לנתק.

הבנתי שבאמת עלולות להיות בעיות בדיבור בגלל זה, אבל לא בהכרח. לגבי הבת שלי אמרו לנו פשוט לעקוב... (אבל גם ככה הגענו לרופא רק כשהייתה בגיל שהתרה דרשה מעין ניתוח...)

אולי יש באזורך יועצת הנקה מומחית שתוכל לחוות את דעתה?

אל תדאגי, זה בעיה די קלה ורוב הילדים עם לשון קשורה כן מדברים מובן בסוף, לא תמיד ההחלטה היא להתיר.

מכניסים בין התורים.

תחפשי אא"ג מומלץ באזורך, ותסבירי לפקידה את המצב.

רק עכשיו אני מבינה כמה אני ברת מזל שאצל הבכור ניתקו לו בגיל יומיים. תכל'ס אולי ההנקה הסתבכה כי הוא בכור ואולי לא היה צריך להתיר אבל זה כאב לו בערך שתי שניות וזה לא עושה שום נזק, אז למה לא בעצם?

שלושה ילדים שלי היו עם לשון קשורה והתירו להם במחלקה (בהדסה עין כרם)

לראשונה באמת היה קשה עם ההנקה

לבאים אחריה לא היה שום קושי אבל פשוט ביקשתי שיתירו זה הליך יותר פשוט מחור באוזן אני לא מבינה למה לא עושים את זה

אני מכירה מישהי שהתירה בגיל 15 (!!) למה צריך לחכות?? 

קשורה בדרגה נמוכה, ולכן אין צורך להתיר וכו' וכו'.. בפועל היו קשיים שנגרמו מזה בוודאות, ובלידה האחרונה ממש נפצעתי בזמן שעבר מהלידה ועד שרצתי להתיר באופן פרטי בגיל שלושה ימים.. זה מעלה לי שוב את הכעס על הסיטואציה הזו, ועל התחושה שזלזלו באינטואיציה שלי כאמא.. והתחננתי ממש שיתירו! קבעתי תור להתרה בפרטי כבר באשפוז..!

חנות. לא זוכרת את שמה.

עשיתי אצלו פעם חולצה אחת

+972 52-369-6457

@אמהלה, @אחת כמוני

, @ערגלית אני צריכה להביא איתי קפוצ'ון או שהם מוכרים שם?

עשיתי אצל מי שהמלצת @אחת כמוני

אחלה שירות ובאמת יצא מאוד יפה ב"ה!

תודה כולן על העזרה!

לה רוש פוזה

רק שזה לא זול…

LA ROCHE POZAY

אני חושבת שכך כותבים

את יכולה לראות בגוגל מחירים, למאוחדת יש את זה גם בבית מרקחת אז קצת יותר זול אם יש ביטוחים משלימים (מניחה שגם בשאר הקופות..) 

היה לי פעם בשנות הבגרות

לא זוכרת מה האפקט, אם משאיר חלק כמו אחרי סכין או שעווה

כן זכור לי שהיה נחמד להשתמש בזה ליום יומיים ולא יותר

את יודעת, התרגשות של התחלה 

אני בחיפושים אחרי פיתרון יעיל במקום לייזר שאי אפשר בהריון. זה נשמע מכשיר ממש מוצלח!

נחכה לעוד כמה תגובות ממליצות ונקנה גם🤭

זה כן גדל יותר לאט אחרי זה לעומת סכין

אני אוהבת

אבל רק לרגליים (אולי גם ידיים)

לאזורים פחות "ישרים" בגוף זה לא ממש מוצלח

וזה פצע אותי ולא הוריד כלום.

בהתחלה נראה שלא עושה כלום ואחרי כמה סיבובים זה עובד

אני גם הזמנתי סיני דרך קישור מהארץ וקצת מצטערת. נראה לי שהמקורי כן טוב יותר (אבל לא ניסיתי)

גדל ממש מהר וקוצני

מה שכן, משאיר את העור באמת חלק יותר מסכין

שורה תחתונה אני לא משתמשת.

יש מצב שהמקורי יותר טוב..

אחלה דבר בעיני, מבחינת איך שזה מוריד זה בול כמו סכין

אבל לי זה היה קל יותר לתפעול...

בעיקר - שטיפת ידיים בסבון אחרי שירותים. בדגש על אזור הציפורניים.

מבוגרים בד"כ לא מדביקים היות שהם שומרים על היגיינה בסיסית.

ילדים מדביקים בקלות, היות שהם מגרדים בפי הטבעת 🤢 וכך נכנסות הביצים למתחת הציפורניים. הם גם מכניסים דברים לא נקיים לפה...

איך זה קרה - כנראה היה בסביבתך ילד עם תולעים, והוא נגע במשהו שהכנסת אח''כ לפה.

לעשות לק ג'ל.

אבל זה סופר לא הגייני.. אז אני תוהה לעצמי אולי כדאי להמנע.

רק למנוע הדבקה חוזרת (שמירה על היגיינה)

וזה יעבור.

רק רציתי עוד משהו קצת שונה למשל משחק או פעילות או כל דבר שיהפוך את זה לקצת יותר חגיגי

משחקים זוגיות

על שם יהונתן חברוני

עם מלא משחקים של זןגיות

אפשר לנסות  שם 

אם אין לך בעיה לטרוח אז את יכולה , בנוסף לטיול בטבע, להכין לו מצגת של כל התקופה שלכם עד היום

או

להוציא סכום סמלי ממקסטוק ולעצב לו קופסה עם השם שלו שבתוכה כל מיני משימות או מזכרות

או

לקנות תמונה שלכם יחד עם כיתוב ממך (יכול אפילו להסתכם בגג 100 אולי פחות)

ואם את רוצה שזה יהיה יותר חוויה של שניכם ופחות טרחה שלך, כי הרי גם את חוגגת חחח

אז לפתוח אוהל על חוף ים שמותר בו קמפינג, בתקווה שיש לכם אוהל או יש ממי להשאיל אחרת זו הוצאה

ולהנות מהטבע עד הבוקר

או לחפש באמת מקומות חווייתיים שלא הייתם בו והוא מקום יפה בלי תשלום בכניסה

כל מיני פארקים מושקעים שיש מזרקה מזמרת/מוארת , או מה שמדבר אליכם 

העלתן כמה רעיונות ונגבש משהו

ונהנה בעז"ה ❤️

אצלי גם ככה בהריונות, ממש סבל.

הפרנטל עשה לי עצירות ממש, אז לקחתי בנפרד כל מיני תוספים וברזל נוזלי. בסוף ההריון גם לא הצלחתי לקחת ברזל ברצף בכלל בגלל העצירויות..

לשתות מלא מלא מלא מים. אפשר לאכול שזיפים מיובשים ולהשרות אותם ולשתות את המים שלהם.

לשמן/למרוח קרם באזור פי הטבעת. להתפנות כשהרגליים מונחות על שרפרף.

אם את בסבל וכל הנ''ל לא עוזר- תתחילי עם רופא משפחה לדעתי.

לשתות מלא מלא מלא מים.

סיבים תזונתיים בלי מים לא יעזרו לך...

כשאת מתעוררת, על בטן ריקה לשתות שתי כוסות מים מלאות, עדיף לא קר. גם לפני השינה לשתות הרבה.

ואז כוס מיץ שזיפים שמכינה ערב קודם.

אפשר כף שמן זית על בטן ריקה, זה עוזר להחליק את היציאה החוצה וגם לא להיפצע.

במשך היום פירות וירקות,

אבטיח, סלק זה מצוין, מרק כתום, עדשים שחורות...

אם את מרגישה כאב דוקר כשאת מתפנה או אחרי התפנות, תפני לרופא משפחה שיתן לך מרשם למשחה לפיסורה, ברח לי השם של המשחה, זה ממש עוזר. וחייב טיפול מהר ולא להימרח עם זה כי זה עלול להחמיר חלילה ולהיות בלתי אפשרי לתיקון...

בהריון האחרון כבר לא לקחתי כלום, חששתי מהעצירויות.. וקיבלתי עירוי ברזל שלא הביא לתוצאות של עצירות ברוך ה'.. 

היו הריונות שהיה לי את זה בלי קשר לברזך, עוד בהתחלה התחלה

הפעם כל פעם כשיש לי יציאה אני מודה להשם

מקווה שתמצאי פיתרון

חיבוק!

כדי לגרום ליציאות כמה שיותר רכות

הרבה פירות וירקות

באמת מבאס כשאסורים.

אפשר פשוט לדחות את כל הלוז לכשתהיו מותרים.

לנו יצא חופשה כשאסורים, התבאסנו ממש אבל בסוף נהנינו..

אגב מאז למדתי לא לסמוך על כדורים ופשוט לתכנן לפי המחזור. 

סדנת בישול

סדנת אומנות (סטייל כד וחומר, הסדנא במודיעין(

אפשר גם באולינג או סרט

לפני החתונה.

אצלנו זה סתם להיות בפיקניק במקום בטבע/בית קפה/ חוף הים. להביט אחד בשני, לשחק במשחק השאלות ולהכיר אחד את השני יותר.

שולחים מייל ל simfi.help@gmail.com

והיא עונה ממש..

בגדול להרבה בנות יש כאבי אגן מסוגים שונים

לרוב רשמית זה לא מוכר סימפיזיוליס

אבל זה מאוד דומה לזה

המידע שהיא מרכזת רלוונטי לכולם....

בגדול יש דברים שמאוד מומלץ להימנע מהם

יש אצלה רשימה

וזה כבר יכול להקל ולשפר את המצב

שלב ב' זה למצוא טיפול שיכול להקל

כי לעבור את כל ההריון בלי להקל זה לפעמים איכות חיים ממש מבאסת...

שלב ג' זה השיקום אחרי ההריון

לחזק את השרירים ככה שהמצב לא יחזור

בהצלחה גדולה!!!

לא עפתי בכלל.

אמא שלי אוהבת מאוד.

תבדקי אפשרות דרך המוקד הטלפוני של הקופה בה אתם נמצאים, יש קופות שניתן לשלוח תמונה לרופא.

תזמיני תור לייעוץ טלפוני 

תקחי לרופאה שתתאים לך משחה מתאימה

זה לא חם, ואין אדום מסביב לפצע.

שמתי לו עכשיו משחה אנטיביוטית.. באיזה שלב אני צריכה ללכת איתו להיבדק?

כדאי שתנסי לבדוק אופציה שרופא יראה לפני שבת.

וזה בגלל שמדובר בתינוק.

איך עכשיו, במוצש? 

יש מצב שהייתי מחכה ליום ראשון אבל לא רוצה לקחת על זה אחריות

במצב דומה של מוגלה קיבלנו לשים משחה שחורה - איכטמול, ואנטיביוטיקה 

אגיד לך מה אני עושה בכאלו מקרים עד ביקור אצל רופא.

משרה את האזור במים חמים כמה דקות. אם אי אפשר להשרות אז מחממת מגבת ומניחה על הפצע כמה דקות ואחכ מורחת משחה אנטיביוטיקה שיש לי בבית.

ופונה לרופא/אחות בראשון בבוקר

או לרופא אונליין במוצש

אצלנו המשחה לא עזרה והגענו לאשפוז על כזה פצע, הוא הלך וגדל

מוסיפה שזה יכול להיות מדבק, אז לדאוג שלא יגעו. 

ותסמני עם עט את הגבולות של הפצע לראות אם במהלך השבת יגדל.

הייתי איתו ביום שלישי אצל הרופא, בגלל שמטפלת ביקשה ממני ללכת איתו לרופא שיסתכל על הפצעים שלו.

יש לו בידיים וברגליים כמה וכמה עקיצות יתוש. (היינו בשבת שעברה במקום חם ומלא יתושים, והוא נעקץ נורא לצערי)

היה לו ביד פצע שהיה נראה בערך ככה, ומרחתי משחה אנטיביוטית, והרופא ראה את זה, וראה גם את הפצע בבטן (שהיה נראה קטן קטן ולא מוגלתי לעומת מה שעכשיו)

ואמר שהוא חושב שזה עקיצות, והכל בסדר. ושאני יכולה לשלוח אותו למטפלת.

מפה לשם, הפצע ביד נשאר רק כתם אדום יבש כזה שעוד לא החלים לגמרי, אבל הפצע בבטן ממש החמיר.

אז מצד אחד הרופא ראה את הפצעים האלו, מצד שני, זה לא נראה טוב.

יש לי את המשחה האנטיביוטית שהוא נתן לי לפצע ביד. התחלתי למרוח עכשיו ואנסה במקביל לקבוע תור טלפוני לרופא אונליין.

וכמובן שפה בפורום זה לא חוות דעת רפואית אבל אולי הילד גירד חזק את העקיצה וזו התוצאה.

רק ממראה עיניים, ככה היה לנו

מתחילים ביום יומיים משחה אנטיביוטית ואם זה מחמיר עוברים לדרך הפה

וזה מאוד מדבק

לכן אם כבר מרחץ משחה כמה ימים הייתי מבקשת רופא טלפוני בקופה, יש אפשרות לשלוח תמונה ואולי יתן מרשם לפני שבת 

לי היה כזה גם וזה מה שעשיתי

גדלים - אצלי זה אימפטגו כמו שכתבו כאן.

יש צורך במשחה אנטיביוטית, אצלנו רושמים מופירוסין.

בעקרון אם יש הרבה פצעים גם צריך אנטיביוטיקה דרך הפה. 

מציעה לך לחכות שבוע לפחות ולראות אם הוא נגמר.

אני לא יכולה לשמוע על דימום יותר אבאלה איזה סיוט

עד שהצלחתי לטבול 

יש דימום הסתגלות עם הגלולות האלו.

לקחתי אותם לפני הרבה שנים

וככה זה היה

ואחכ שקט של הרבה זמן (אם כי שנאתי אותן בגלל תופעות לוואי אחרות 🥴)

אני כרגע עם התקן הורמונלי

שקצת דומה בפעולה לגלולות האלו

וגם התחיל לי בשבת דימום שמרגיש לי כמו מחזור.. עם כאבים כאלו בגוף.. סיוט סיוט (ועוד לא טבלתי מהלידה......) גם אני אמרתי לבעלי היום לא יכולה יותר לראות אדום בתחתונים 😵‍💫😵‍💫😵‍💫

זה לא במקום הבעל

אבל להבדיל כשהייתי אחרי הפלה היה עצוב ובודד מאוד

כל יום, ואת יכולה להוסיף גלולה (לקחת 2 יחד) זה מסיים את הדימום ממש מהר, ואז לחזור לקחת גלולה אחת. (המלצה של רופא נשים)

זה מה שעוזר בעיקר עם גודש (ואני לומדת נסיון רב בעניין)

את שמה עלים של כרוב על השד מוחזקים בתוך החזיה(אפשר גם קפואים/ קרים) אבל לא על הפטמה. ומחליפה אחרי כמה שעות כשהעלים נהיים רכים-רטובים.

וזה באמת כואב. אוך

לסחוט תחת זרם מים

להניק בכל מיני כיוונים כדי לנסות לשחרר

והכי חשוב - זה עובר!!

תרגישי טוב