פורום הריון ולידה (עמוד 550)

אולי (אני לא בטוחה שאני במקום לכתוב את זה) הקב"ה מנסה לסמן לך כאן ש - כן, יש לך רצון, רצון חזק מאוד, וזה בסדר שיש לך אותו, זה מראה שאת אנושית, ובכל זאת - מעל הרצון שלך יש את הרצון שלו, ויכול להיות שהוא רוצה אחרת. והוא רוצה שתרצי, אבל הוא לא רוצה שתשיגי. רוצה שתשאפי, שתהיי כל כולך בשאיפה, אבל עדיין יחליט שלא מתאים לך לקבל את שאיפתך.

וזה המקום לכוון חזק בברכה "שעשני כרצונו" - כרצונו המדויק של הקב"ה, ולא רצונך הנשגב שלך.

אוף, זה קשה ממש

למרות כל התורות העליונות, זה באמת קשה להתמודד עם זה...

מכירה טיפה את הכמיהה העזה הזו

והפחד....

בסוף נראה לי שהרצון כל כך חזק שאי אפשר למוסס אותו. 

אצלי הפחד מתחושת פספוס הוא מטורף

לכן אני ממש מתלבטת

ההחלטה*

יכולה להגיד על עצמי שאני אחרי שני הריונות שבשניהם הייתי בסכנת חיים, ואחרי שניהם חשבתי שאין לי ברירה אלא לוותר.

אבל אחרי תקופה הייתי בדיוק בדילמה שלך והחלטתי שאני רוצה לעשות את המקסימום כדי להגיע לחלום, שזה בייבי נוסף, ואני מנסה. ומתפללת, ומדברת עם ה'..

מאוד מאוד מאוד מאתגר

וזר לא יבין זאת.

אבל באמת חשוב שכל החלטה שתקחי- שתהיי שלמה איתה.

חיבוק גדול גדול ומאחלת לך את הכי טוב שבעולם! באמת!💞🙏

כאב הוא בדר"כ לא סימן מדאיג.

במיוחד שנבדקת לאחרונה.

הייתי מחכה עוד קצת ועוקבת.

זה ממש יכול לקרות מכל מיני שינויים הורמונליים.

הרופא רשם לבעלי מינון יותר גבוה ממה שיש בפרנטל סתם כי הוא יצא גבולי והיה לו חולשה.

את יכולה לקנות ולהתחיל לקחת

זה חוסר משמעותי.

בוודאי שיכול לגרום להרגשת עייפות.

כן , להתחיל לקחת, לפחות אלף יחידות ליום, אין צורך לחכות למרשם רופא. את יכולה לשאול את הרוקח כשאת קונה, אם יש הוראות מיוחדות( למיטב ידיעתי אין)

( אני אישית במצב כזה הייתי לוקחת כמה ימים יותר, ואחרי זה ממשיכה עם אלף. אני לא רופאה)

וזה מאוד יכול להסביר את החולשה זה ויטמין חיוני בגוף.

באמת גם ממליצים לא לקחת בלילה כי זה מעורר

אני מכירה המלצה לכל אחד לקחת לפחות אלף ביום, במקרה שלך ישר הייתי לוקחת אלפיים בהתחלה

אבל לא כל יום

יום כן יום לא

לי עם מחסור חמור אמרו 2000 סה"כ

ואני לא שוקלת 20.

את לא שוקלת 20ק"ג???

סליחה, לא התאפקתי

וואי זה טוובבב

@תוהה לעצמי כן, כך נאמר לי

וגמני הייתי עם מחסור חמור.

ממה שאני יודעת מאוד מאוד קשה להגיע לעודף של וטמין די. וגם לא כזה פשוט להעלות אותו כך שזה לא מסוכן המינון הזה בכל אופן 

הלוואי שיש כאן מישהי.

לא להשתולל ולקפוץ יותר מידי.

בקיצור, לכי למעגלים של 50+

🤣

הייתי רוקדת יחסית רגיל

שותה יותר

ונחה מדי פעם 

ורקדתי סיבוב שניים הכי בעדינות וזהו

ואחכ מצאתי חברות\בנות דודות לדבר איתן וזה עבר בסדר, לא חושבת שניחשו בגלל זה

ותדעי שכל שרשור שלך על ההריון אני שוב שמחה ממש בשבילך

ואיזה נשמה שאת.

באמת תודה לה'!!!

שימחת אותי 💕

וכנ"ל כשאתמול כתבת שאת בשמיני ממש התרגשתי!

אבל לא משתוללת...

את כבר ממש בסוף יקרה! אוטוטו ואת מחבקת את האוצר שלך בידיים!

והחששות מובנים ממש! אבל אם את שואלת אותי זה הזמן לתרגל נשימות והרפיות, לדבר לתינוקי שלך, ולנסות לבטוח בטוב קורה ושעוד יגיע.

את במעקב שוטף, אם יש לך אופציה אפשר להתקשר למוקד אחיות של הקופה אבל לא להשתגע....

יאללה, תבחרי ל ו טוב בקרוב! בקלות, בשמחה ובידיים מלאות בבריאות!

מוניטור.

זה מעייף ומתסכל מאד.

בעיקר כשיש עוד ילדים בבית.

אני ממליצה לך כרגע לשתות מלא מים

להכנס למקלחת

ולראות איך זה מתפתח.

אם זה נראה לך עדיין חריג- תתקשרי להתייעץ עם מוקד אחיות.

חיבוק ענק

ושתזכו בעז"ה ללידה קלה, בזמנה ובידיים מלאות

אולי אם החרדה והחשש לא עוברים תשקלי יזרוז?

נשמע באמת קשה להחזיק בלחץ הזה....

והרבה הרבה תפילות!!!

ומנוחה!!!!!!!!

הגוף בהריון צורך הרבה יותר כוחות ומשאבים מהגוף שלך

ובמיוחד בקיץ עם כל היום בחוץ..

הבנתי שממש חשוב להיזהר

לא להסתובב בחום

לא להתיש את עצמך בכלל

לנוח

במזגן

לשתות הרבה

גם אם זה אומר שהילדים יראו מסך עכשיו שלושה שבועות לכמה שעות כל יום

זה באמת עניין קריטי.. כדי לשמור על החיים...

בע"ה שהכל יעבור בקלות ובבריאות!!!!❤️❤️❤️

הרגעתן אותי, ובע"ה שהברכות שלכן יתקיימו במהרה.

היום הייתי בבדיקה והכל ב"ה בסדר, מתפללת שימשיך כך בע"ה.. 

אני ממש מזדהה עם תחושת החרדות

כי אני גם כזאת

אבל אני רק ב 34 וחצי, יש לי עוד מלא זמן 😔

שוב, תודה לבורא עולם שבכלל זכינו להגיע עד לכאן

אבל הלחץ הזה שאם לא אלך להיבדק

ואם ואם ואם ואם

שזה עובר בר חיות שלא נפספס משהו ה' ישמור

קשה לי גם מאוד!

המון כוחות להמשך 

מראש.

אתמול אכלתי סרטים אם ללכת בנוסף..

ואני כל יום כמעט בבדיקות.

ככה שאני לא בטוחה שגם להבדק יותר מידי זה בריא לי נפשית..

אתמול תיעלתי את הזמן לתפילה והפרשת חלה.. בסוף הכל שלו וממנו.

בע"ה בידיים מלאות ובקלות גם אצלך! ❤️

הריון סופר יקר אחרי 10 שנים! עובר קטן באחוזון ואמרו לי כל משהו חריג אפילו הכי קטן בתנועות ללכת מהר להיבדק, מוניטורים כל יומיים -שלוש וחרדה ענקיתת.

למדתי לקחת את הביקורים במיון ואת המוניטורים הארוכים בצורה חיובית, להנות מהצליל דל המוניטור (כן ממש ככה, כמה חיכיתי לשמוע את הצליל הזה של העובר שלי) , מהמיון- כמה ייחלתי להכנס לשם עם בטן ענקית. ובאמת שהפכתי כל ביקור כזה לחוויה. כי מה כבר יכול לקרות? מקסימטם מיילדים. את בשבוע מצויין שאם חלילה רואים צורך ליילד אז אין סכנה

בהריון האחרון שלי - הסוף של ההריון היה ממש מאתגר בשבילי מחרדות (לא משנה למה אבל היה משהו חריג) הרופאה המדהימה שלי הציעה להתאשפז במחלקה שם ואז מפלס החרדה ירד. העדפתי להיות בבית בגלל הילדים , אבל קחי בחשבון שזה גם אופציה

שימי שירים שאת אוהבת ותחבקי את המתנה שלך חזק חזק, תיכף את אחרי הכל מחזיקה את האוצר שלך בידיים

חיבוק נשמה ❤️🌹🌸

קיבלתי בזכותך פרופורציה..

כמה צריך להעריך הכל.. את הילדים שלנו..

עזרת לי מאוד ❤️

מזל טובבבב

שיהיה בקלות ובידיים מלאות!!

ורואה הרבה חדשות פה.

שיעבור בקלות ובידיים מלאות 🤗

אבל ב"ה על מה שיש

למרות הכול.

אבל כרגע אני מעדיפה להיות ריאלית ולא לפתח דמיונות, שרק יגרמו למציאות לטפוח בפניי יותר בחוזקה...

(בדרך הטבע, אלא אם כן תהיה איכשהו לידת בזק מהירה ממש - מה שאף פעם לא היה לי - גם אם חלילה יתפתחו לי צירים אהיה חייבת לרוץ לניתוח...)

אף שמלאכים לא אמורים לחוות כאבים של אחרי קיסרי...

(אני פשוט אמורה ללדת בקיסרי, אז לחוות צירי לידה זה לגמרי מיותר... אם כבר יש פלוס בקיסרי ידוע מראש - אז לפחות שיתממש עד הסוף...)

בהצלחה רבה! 

אבל כ"כ מבינה אותך... למה לכאורה זה מרגיש מיותר... 

א. אין לי עוד הרחבות אני פשוט זוכרת שאחות מעקב הריון בסיכון אמרה לי את זה שהייתי בהריון שידעתי שאנותח...

ב. הקטע שההבנה שהגוף דובק בטבעיות שלו זה השורש, וההסתעפויות שלו זה כמו מה שכתבתי. כלומר זה הבסיס וממילא יש לזה השלכות פזיולוגיות... לכן לא זוכרת את הדיוק של הדברים כמו שפשוט אני מאמינה שזה טוב.

אבל אולי ל @YaelL יהיה מה להוסיף או לדייק? 

כמו כל דבר ההכנה שלנו היא גם נפשית וגם גופנית

דבר ראשון, חיבוק!!

כי נשמע שגם הם קצת מזכירים לך משהו שמכעיס אותך.. וזה באמת קשה....

אז באמת חיבוק גדול!!!!

אבל אולי אפשר להסתכל על זה אחרת...

שהברקסטונים יש להם תפקיד להזכיר, לעורר אותנו כמו תקיעות שופר של חודש אלול,

להתכונן ללידה ולתקופה שאחריה

לתת לעצמנו מקום

להיות קשובות לכוחות שלנו

להתמלא בשמחה, בשלווה ובאמונה

לקראת החוויה הרוחנית בע"ה

שהיא ככ נעלה ומיוחדת

חיים שבאים לעולם, בע"ה בע"ה בקלות ובבריאות!!!

שוב חיבוק!!!

ובע"ה הכל הכל יעבור בקלות ובבריאות ושמחה גדולה!!!

צריכה עוד להצליח להתחבר לזה, אבל זה באמת כיוון טוב, מעודד ומעורר...

תודה!

מדהימה את!

גם ל @אני זה א.

בע"ה בקלות ובשמחה לכל המצפות ❤️

מודה ומתוודה שאני לא מחובבות הגביעונית הגדולות..

כשהגביעונית המקום - אין דליפות. בכלל.

היא תפוסה עם ואקום וכלום לא יוצא ממנה..

גם לא בזמן שינה...

הבעיה היא עד שמצליחים לוודא שהיא אכן במקום הנכון...

ובאמת צריך הרבה נסיונות עד שלומדים למקם אותה..

והרבה פעמים אני חוזרת לשירותים חצי שעה אחרי כדי לראות שאין דליפות ובכך לוודא שהיא ממוקמת נכון..

אכן בתוך הגוף היא עשויה להיות קצת מעוכה- כי היא מתאימה את עצמה לצורה ולמנח של הגוף שלך.

כשהיא בפנים בצורה הנכונה את לא אמורה להרגיש אותה בכלל...

תבואנה מנוסות ממני ויתנו לך עצות טובות יותר.

אני לא משתמשת בה הרבה..

לא אוהבת את חוסר המודעות לגוף. שונאת להשתעל או להתעטש איתה - זה ממש מכאיב לי..

אבל היא בהחלט עוזרת במצבים שנתקעים או כשיש לי יום ממש ארוך מחוץ לבית...

לגבי זה כשהיא יושבת טוב אין דליפות - האם כשהיא מתמלאת מעל הנקבים (חורים) בגביע- הואקום עלול להתבטל? זאת כנראה שאלה בסיסית בפיזיקה אבל אני לא יודעת את התשובה...

אין ספק שיש עקומת למידה. אתמול עברתי (שוב) על סרטונים של נשים מהעולם לשמוע מנסיונן, עלה שם הנושא של הסיבוב, שהוא באמת יעיל כמו שכתבתי למטה, וגם עזר לי מאד שהאישה ציינה לשים לב שצוואר הרחם נמצא בפנים ולא התפלק מחוץ לגביעונית. טריוויאלי, אבל זה הפיל לי את האסימון.

בכל אופן, החלטתי לתת עוד צ'אנס ולהתאמן שוב ושוב, כדי לבטל את ההתנייה בראש שכל הכנסה זה "עניין" ו"סרבול" ו"אין לי כוח" וממילא דולף.

אם עוד מישהי רוצה לשתף מנסיונה בדגש על האם הצליחה להגיע למצב שהיא סומכת על הגביעונית ואין לה דליפות אשמח לשמוע.

רק לא הבנתי את המשפט "חוסר המודעות לגוף", מה יותר מודע מגביעונית?!

חוסר מודעות בגלל כוויכול "מעלימים את הדימום" מתעלמים מהמחזוריות הנשית ומנסים לנטרל אותה. כמו טמפון בערך.

יש שיטות עם יותר מודעות באופן ניכר-

כמו שיטת שרמן. שמלמדת שליטה על סוגרים ומודעות לגוף.

זה נראה לי בסיס הטענה 

לגבי הגביעונית -

אני אישית גם כן לא מצליחה להגיע למצב של אפס דליפות, בעיקר בלילה.

ממש מבאס.

יש ל'נשיותי' מלא סרטוני הסבר ביוטיוב מה זה יכול להיות למה יש דליפות ומה לנסות לפני שקונים גביעונית מסוג אחר.

בהצלחה!!

ואחת ההמלצות היא לסובב את הגביעונית אחרי שאת מסיימת להכניס אותה, זה הרבה פעמים גורם לה להיפתח וליצור את הואקום הרצוי

הטיפ של הסיבוב ממש שיפר את המצב ביממה האחרונה! הייתי מקיפה עם האצבע, אבל לסובב ממש זה יעיל יותר.

היו שתי הכנסות שלא הייתה בהן דליפה!

לגבי השינה - הלוואי שאגיע למצב שאפשר לישון עם זה, כרגע אני חייבת גיבוי של תחבושות אבל זה אני שונאת את הסינטיות, את שמה משהו בנוסף לגביעונית?

ואני מבינה שעל אימון כושר בשכיבה אין מה לדבר עם גביעונית?

גם בתקופות שישנתי בלי גביעויות (עם תחבושות פשוטות וישנות) - כשאת שוכבת בלילה בדרך כלל אין כמעט נזילה אלא כל הדם מצטבר בנרתיק. (ראיתי פעם הדגמה של מירב שרמן איך אם מי שישנה על הבטן וגם מי שישנה על הגב הדם לא יוצא בשכיבה)

הבעיה היא ברגע שאת מתיישבת/קמה - כך הדם שהצטבר "נשפך" בבת אחת.

גם בלי גביעויות אם זה היה לי במודעות והייתי ממש רצה מהר לשירותים לפעמים הייתי מספיקה להגיע בלי שהתחבושת בכלל (או כמעט בכלל) התלכלכה.

דןקא עם גביעונית נח לי להמתין בישיבה או בעמידה כמה דקות כדי שרוב הדפ שהצטבר יצא אליה ואז ללכת לרוקן אותה בנחת.

אבל זה מרגיע מדליפות.. בלילה את לא דולפת אלא צוברת...

לגבי תחבושת - אני תמיד שמה, גם במהלך היום.

ובלילה היא תמיד מתלכלכת לי מעט (או הרבה חח) גם אם הגביעונית כמעט לגמרי ריקה. מבאס.

בכל אופן מאז שעברתי לתחבושות של גוד-קייר השתנו חיי הן נעימות בטירוף ולא סינטטיות בכלל

יש תחתוניות רכות ולא סינטטיות, לא זוכרת של איזו חברה (קופסת קרטון ורודה).

הן קטנות ועדינות, אני משתמשת בהן כשאני רוצה משהו שיעזור עם כתמים.

זה לא מחליף כמויות שתחבושת יכולה לספוג אבל אולי לצורך זה זה יספיק לך.

לגמרי גגם כושר על הגב וכו.. 

יש שונים בין ימי הווסת שאני הופכת אותה עם השפיץ בפנים או בחוץ לפי איך שהרגיש לי... בדרך כלל בהתחלה שפיץ בחוץ אחר כך הפוך.

לרוב אין דליפות.

אבל מודה היו לי לילות עם דימום ממש מסיבי ואז היו דליפות.  אבל גם עם תחבושות הכי גדולות בזמני דימום מסיבי יש לי דליפות אז אני לא מרגישה שזה חיסרון בגביעונית לעומת תחבושות.

אני מאד מאד אוהבת!

אני מכניסה מקופל וכשהיא בפנים קצת צובטת לוודא שהיא נפתחת וקצת מסובבת אותה... האמת אני לא עושה יותר מדי בדיקות לוודא שהיא במקום היא פשוט מתיישבת לי שם...

בהתחלה הייתי יותר ממששת בפנים לוודא שלא מרגישה את הצוואר מציץ

אם זה מתמשך המון או כאבים או משהו שמרגיש חריג אז תתיעצי

אצלי בטיפולי פוריות אמרו לבדוק הכפלה אחרי שלושה ימים כי לטענתם גם הכפלה של 1.5 מספיקה..

של העלי אקספרס שמעתי שסתם שטות

מעניין אותי איך המקורי.

 האמת שסכין די נוח לי, אבל חברה שלי הדליקה אותי על זה שננסה חחח

יש מצב ממש שזה תנועות ויש מצב שסתם ;)

אני הרגשתי גם לפני לפעמים...

זה תלוי במיקום של השליה ובמבנה הגוף שלך

הרחם בשלב הזה מאוד נמוכה אז תנועות יהיו ממש באזור של האגן 

השלייה אחורית

תגובות

ואת בהריון חמישי שבוע 18, בדיוק כמוני😍

וכןן גם אני מרגישה מדי פעם, תנועות/דפיקות לב, לא משהו שסגור על עצמו

חח הגיוני בשבוע הזה💞

ואני הרגשתי תנועות בשבוע 19

אז נשמע לי הגיוני

מצטטת לך מהאתר של משרד הבריאות:

"סלטי חומוס קנויים עלולים להכיל ליסטריה, לכן מומלץ להימנע מאכילתם בזמן ההריון. מומלץ להכין סלט חומוס טרי בבית, ולאכול אותו בתוך יומיים מיום ההכנה."

בטיחות מזון בהריון

לא עדיף ללכת לרופא?

לי זה נשמע כמו וירוס נשימתי כזה אבל לדעתי כדאי ללכת לרופא ולא רק לקחת כדורי אלרגיה.

אבל אין לי את המצרכים בבית ואני ממש צריכה…

זה פטתי להזמין אוכל של בית אבל אופ…

לגמרי הייתי עושה את זה אם היה פה מקום להזמין ממנו.

בכלל לא פתטי. 

העמסה של 50? את צריכה דווקא לאכול

לכן כנראה הרופאה התכוונה שתלכי פעמיים ולא באותו יום

אם קשה לך, סתם עצה של חברה בפורום ולא של רופאה אז שוב לא יודעת אם אפשרי

תעשי דבר ראשון את הבדיקת דם שדורשת צום

תצאי, תאכלי משו ותתאוששי ואז את העמסה

זה יכול ללכת, לא?

צריך לאכול ממש סמוך לבדיקה? מה אוכלים?

ההנחיה הפשוטה שקיבלתי במעבדה היתה לא לעשות יחד.

אבל למעשה, אם הייתי במקומך, נראה לי שהייתי באה בצום, מדברת עם הדוגמת על זה, עושה בדיקות דם, אוכלת כריך קטן, ואחכ עושה את בדיקת ההעמסה 

קיוויתי לשמוע מכן אחרת

פעם אחת הרופא אמרה לי שאני יכולה לעשות הכל בלי צום, אבל המזכירה בבדיקות דם לא אפשרה לי.

פעם שנייה זה לא היה העמסת סוכר, אלא בדיקה אחרת שהייתי צריכה לעשות דווקא במקום מסוים. היתה לי גם בדיקת דם לעשות בצום, אבל זה יכולתי לעשות גם ליד הבית.

לא הייתי בצום אבל האחות אמרה שאני יכולה לעשות הכל.

בקיצור, את ההעמסה תעשי בכל מקרה

את הבדיקות האחרות, תראי אם אפשר.

אבל ההעמסה תקפה גם אם את בצום.

רק שיש נשים שיקבלו תוצאה גבוהה בגלל הצום, ויש נשים שלא ישרדו את השתיה על בטן ריקה. לכן מקובל לומר לאכול לפני.

אפשר גם לעשות את הבדיקות האחרות, ואז לאכול משהו ואז לשתות את הסוכר. אבל זה עלול לגרום לתוצאה גבוהה...

אם את יכולה, נראה לי כדאי לעשות את הבדיקות האחרות, לאכול משהו קטן ולא מאוד סוכרי, לחכות קצת זמן כמה שאת יכולה, ואז לשתות את הסוכר.

ההעמסה, אבל האחות אמרה שאין סיבה שלא אעשה גם את הבדיקות האחרות, כי זה לא ישנה את התוצאה.

הייתי צריכה צום רק בגלל הB12

ואם לא אכלתי סטייק על הבוקר זה יהיה בסדר...

בכ"א

עברתי את הבדיקה

התעלפתי

היה נורא!!!!

וסיכוי גבוה שיצא לי תוצאה לי טובה, כי עשו לי בדיקה באצבע אחרי 50 דקות כי התעלפתי והיה סוכר בשמים.

אין סיכוי שאעשה את ה100 אם ככה הגבתי ל50

כל אחד בצבעע הרסתתתת

הצחקת אותי כהוגן.

נקרעתי מצחוקקק

הזכרת לי משהו

אחרי הלידה יצאנו לכמה סידורים עם התינוק שינק שעות.

הייתי חייבת פיפי והיינו בלחץ של זמן.

אמרתי לבעלי ״לך לשירותים במקומי, אני אסיים להניק״.

לקח לי כמה שניות לקלוט.

חחח

אמא באה.....  לא, אין עלייך!

וואי הקטע עם הבייביסיטר קורע

מפתיע שלא קרה לי

יש פה כמה טובים במיוחד

הפוווו לקורנפלקס

והטיפת חלב

אין לתאר

קרה לי ששכחתי לסגור את הברז אחרי ששטפתי ידיים...

תנסי לקחת אומגה 3

הילד יהיה חייב מתישהו ללמוד לעשות את זה, וטוב שזה יקרה יום קודם

לא הייתי גורמת לתלות במשהו אחר במקום זה

למשל, לא הייתי מתחילה להרדים בסיבוב בעגלה כי את פשוט יוצרת כאן התמכרות אחרת, חדשה.

תיהי שלה עם זה שזה מה שנכון לילד שלך, לדעת להירדם עצמאית

את יכולה להניח במיטה, כל פעם שבוכה להוציא לחבק לנדנד ולהחזיר

שהילד ילמד שלאט לאט בהדרגה הוא מתרגל לשינה כזאת.

זה ממש ממש מאתגר,

אצלנו היה לנו משהו דומה עם הבן שנתיים שהתרגל להירדם רק עם בקבקו, הבעיה הייתה שהוא יכל להתעורר 5 פעמים בלילה וכל פעם לשתות 10-20 מ"ל מטרנה חמימה (בדגש על החמים!)

בהתחלה הגמילה הייתה סופר מאתגרת

היה בכי

לילות כמעט בלי שינה

עם  הזמן פשוט למד והתרגל

בדר"כ ההנקה בנפרד מהשינה, והוא נרדם על הידיים שלנו. (בלילה יונק וחוזר לישון ישר)

לק"י

אבל יש שיטה הדרגתית לשנות את ההרגלים של השינה. משהו כזה:

לנדנד בידיים, וכשהתינוק כמעט נרדם- להניח אותו (אפשר להניח עליו יד).

אם הוא בוכה, להרים שוב, להרגיע, ושוב להניח.

אחרי כמה ימים כאלה, שהוא מסוגל להרדם כשמניחים אותו כשהוא כמעט נרדם, לקחת צד אחד אחורה, ולהניח אותו קצת לפני כשהוא כמעט נרדם.

וכן הלאה.

יש מישהי בשם "לריסה גינת", שמדברת על זה.

יש אלף שיטות, פשוט תתני צאנס לשיטה שאת מתחברת אליה במשך שבועיים ותראי אם זה עוזר.

אני מאוד התחברתי להורות מחבקת, יש להם מאמר איך אבא יכול לעזור להרדים את הילד ואז זה כמובן בלי הנקה

מאוד התחברתי ועזר גם לי באופן משמעותי להרגיל את הילד להרדם בקלות יחסית (הכל יחסי, במקום 3 שעות השכבה ירדנו לשעה ...)

מה שכן,  משם גם קיבלתי את ההבנה שבעיקר צריך להבין שלוקח הרבה זמן להגיע לבשלות של להירדם לבד.

אפשר לשנות דרך שבה עוזרים,  אבל בסוף - תינוקות צריכים את התמיכה כדי להירדם..

אצלי אם הוא לא עייף מספיק הוא לא ירדם לבד ואם הוא עייף מדי הוא גם לא ירדם לבד, אבל אם הוא עייף אבל לא יותר מדי אז הוא יכול להירדם בעצמו. אני מניחה במיטה עם מוצץ ושמיכה שהוא מחזיק ומתכרבל כזה, בדרך כלל יכולה ללכת והוא ירדם. אם בוכה מרימה, מחבקת ומחזירה, מווודאת שבאמת עייף, שהוא כזה מתחיל לעצום עיניים בידיים שלי, אז מניחה שוב עם השמיכה. לפעמים שגם בידיים הוא לא נראה שהולך להירדם שמה אותו על הרצפה לשחק ואחרי חמש עשר דקות כשהוא יותר עייף שמה במיטה שוב.

אם הגענו לעייפות יתר אז רק בידיים, הנקה או נדנוד בעגלה.

זה נעשה בהדרגה,לאט לאט מרגילים את התינוק לכל שלב עד שמגיע להירדם לבד במיטה.

שלב ראשון-

לשים את התינוק במיטה וללטף / לטפוח עם קולות של שששש

שלב שני-

מפסיקים את המגע, נשארים עם קולות של ששששש

שלב שלישי-

מפסיקים עם הקולות, נשארים ליד התינוק

שלב רביעי-

מתחילים להרחיק את הכיסא מהמיטה של התינוק

שלב חמישי-

מניחים את התינוק במיטה ויוצאים.

משהו שנכון לכל השלבים - במידה והתינוק בורה, לא משאירים אותו בלי מענה. מרגיעים את התינוק וממשיכים להרדים כרגיל. אצל הבת שלי אם היינו מרימים אותה, זה היה גורם לה יותר לצרוח אם שמנו אותה במיטה, אז הייתי מרגיעה אותה עם ליטופים ודיבורים.

עוברים כל פעם לשלב הבא רק כשהתינוק כבר התרגל לשלב הקודם.

כשהיא הייתה מתחילה לבכות לא ישר היינו רצים אליה לבדוק מה קרה, אלא נותנים לה רגע לנסות להירגע לבד, ואם אחרי משהו כמו חצי דקה היא הייתה עדיין ממשיכה לבכות, אז היינו ניגשים ומרדימים בחזרה.

ועוד שני דברים חשובים-

לא להיבהל מהבכי. זה מאוד טבעי והגיוני שיבכה, ככה בעצם הוא אומר שמשהו קשה לו. לכן חשוב להישאר עם התינוק ולהראות לו שהוא לא לבד.

דבר שני, להיות בטוחה בתהליך, להאמין שזה טוב בשבילו, והוא רק ירוויח מזה.

אני *לא* יועצת שינה, אבל אני כבר הרבה זמן עוקבת אחרי אחת כזאת, וזאת השיטה שלה וזה עבד לנו מעולה.

יכולים לפנות כל מיני אנשים לא תמימים....

יש רשימות בגוגל

לתאם איתה והיא תסביר לך

בגדול זה שני מפגשים

בראשון היא נותנת לך לנסות כל מיני סוגים ובודקת שהם מכסים, כלומר בדיקה פנימית

בשני מוודאת כנראה מה הסוג הנכון, אני ויתרתי על המפגש השני

יש לציין שאפשר גם להזמין דוגמיות באינטרנט ופשוט להתאים לבד

את הולכת קודם כל למתאמת, מי שילדה אז לדעתי לפחות חודשיים אחרי הלידה, היא בודקת מה הגודל המתאים לך וגם מסבירה לך איך להכניס ולהוציא.

אח''כ את מזמינה דיאפרגמה (לי אישית היא המליצה מאיפה להזמין+ קוטל זרע) וזהו

כאן מתחיל האתגר להתרגל אליה

אבל אני אישית התאהבתי. בעיקר בזכות שזה בלי הורמונים...

- יש קופות חולים שיש להם רופאות שהן גם מתאמות ואז זה בחינם, לפחות זה מה שאני עשיתי.

- יש דיאפרגמה קיה - שזה מין וואן סייז כזה (מוכרים לדעתי בסופר פארם, אני אישית אבל לא מצאתי. אולי שווה להזמין באינטרנט) ויש בנות שהיא טובה להן וככה ויתרו על כל העניין של מתאמת.

- קראתי הרבה באינטרנט וזה ממש עזר לי. יש אתר של דפנה מאיר הי"ד עם הסברים שהיו לי ממש טובים.

בהצלחה 😍

בתור אחת שנקלטה עם דיאפרגמה (עם מתאמת)

לדעתי ממש חשוב ללכת למתאמת טובה, לשים ג'ל

הפעם הלכתי למתאמת והיא נתנה לי גם עצות איך להרגיש האם היא במקום והאם היא פתאום גדולה מדי וכו'.

אמרת שי תנועות - ב"ה!

בנוסף האחות אמרה שלא צריך להיבדק אז בכלל להיות רגועה הם בדרכ מריצים למיון על כל דבר

ולא היה הדף רציני

ויש תנועות והכל רגיל

ואחות אמרה שאין צורך

אני אישית לא היתי נבדקת

כשנפלתי וקבלתי מכה באגן או בגב או בבטן תמיד נבדקתי

וקצת לחץ

אז הלכתי למוקד

עשינו מוניטור היו 3 האטות שהגיעו ל 90 מינימום

לכן שלחו למיון

אני עכשיו בדרך,

מה צפוי להיות?

באולטראסאונד הכל היה תקין

שלייה שלמה

אין היפרדות וכו'

חכי למה שיגידו בבית חולים

יכול להיות שיאשפזו אותך להשגחה לכמה שעות

מפנים תמיד להבדק, בטח בשבוע כזה מתקדם

מכירה סיפור של קרובת משפחה שנגמר בנס

אז מחזקת אותך שהלכת, ובע"ה הכל יהיה בסדר וב"ה שלא ראו היפרדות

תכיני את עצמך שישאירו אותך להשגחה של 24 שעות 

הרבה בריאות

החלטות טובות

ולידה בזמנה, בקלות עם אמא ותינוק/ת בריאים

השאירו להשגחה עד 22

עד שהיה ניטור תקין בלי חריגות

ישנתי מצוין לשם שינוי.

הבוקר התעוררתי עם דקירות קצת חזקות בצד ימין בגובה הטבור

אין לי כח שוב לכתת את רגליי לבדיקה, משערת שזה תקין 

תעקבי עוד כמה ימים על הבטא ותיהי עירנית לגבי כאבים בבטן...

חיבוק

זה הכפלה של 1.2 שכנראה באמת לא מספיקה..

מצטערת בשבילך

עברתי כמה כאלו לצערי וזה עצוב אפילו שזה ממש התחלה ועוד לא ממש נקרא "הריון"