ואז הכתמים האלה לא אוסרים.

(אני יודעת שלכתחילה עדיף לבנים, אבל זה פתרון ידוע ונפוץ).

אלא אם כן יש פסיקות מסוימות שמתירות באופן גורף, לא מכירה אישית

וגם אז - אישה צריכה לדעת שזו הפסיקה שלפיה היא נוהגת

אצלינו למשל אין כזה היתר בשום מצב

גם אם מתקשה להיטהר

וגם אם אני כבר חודשיים אסורה ברצף.

ממליצה לך לבדוק שנית. קשה לי להאמין מה שאת אומרת. 

את יכולה לקרוא בפניני הלכה של טהרת המשפחה הוא מציג גם דעה כזו ומסביר

אבל נכון שחשוב לציין שזו לא הפסיקה הנפוצה וצריך ללמוד ולהתיעץ

יש דעה יותר רווחת שממליצה לשים מגן תחתון שאינו מקבל טומאה, ואז הרבה יותר קל להתיר אבל עדיין זה לבן בהתאם למנהג (זה לא בדיוק כוונת המנהג ויש שמחמירים שלא, ויש גם שמחמירים בכתמים בשבעה נקיים גם כשהם לא על דבר שמקבל טומאה.

אבל זה גם המלצה מקובלת)

בקיצור- כדאי ללמוד ולבחור עם מי להתיעץ מה ראוי לעשות

ולפי הפסיקה שלנו, זה לא אפשרי.

הפסיקה של ללבוש צבעוני זה פסיקה בד"כ פרטנית ולא גורפת. ובמגזרים שונים לא קיימת בכלל.

וכן, מתסכל לקרוא פה לפעמים על היתרים שהיו נותנים לי מרווח נשימה (לא יודעת אם את מכירה את הסיפור שלי... דימומים בין ווסתיים ב3 מילים...)

אבל מודה לה' שנותן לי כל פעם מחדש כח לעמוד בנסיון הזה בגבורה.

ולפותחת היקרה- תמיד לשאול!!! @Soonsoon 

כל עוד זה קטן משנקל לא להתייחס ולא צריך לשאול.

כשזה גדול משנקל- כאן המקום לשאול- כמובן שאני מדברת על כתם ולא על מראה בעד וכד'.

מאד יתכן שיש פצע/קרום הבתולים שלא נפתח עד הסוף וכד'.

לכן חשוב מאד לשאול, כי יש הרבה דרכים להתיר

בהצלחה והרבה מזל"ט

ועוד יותר מתקשה להבין לאור ההיסטוריה המורכבת שלך. ממש כואב לי עלייך.

את מוזמנת לקרוא מה שכתבתי לפרח חדש.

יותר מאשמח לדעת מהו המגזר שלכם- או לפי איזה רב אתם הולכים. כי הרוב המוחלט של הדעות מתיר צבעוני כשיש קושי להיטהר.

שום רב שהתיר את זה אצלנו.

קשה להאמין לפסק ההפוך

כי אני מבינה את ההגיון של מה שהרב שלנו פוסק.

אבל אני יודעת שיש פסיקות שונות ומשתדלת ללכת אחרי הפסק שלנו באמונה ובלב שלם.

זה מאד חריג מה שאת מתארת.

צר לי.

בכתמים הולכים להקל- ודיני כתמים חלים החל מהפסק טהרה. אז נכון, לובשים לבנים, ויש את הבדיקות אבלבדיוקבשני הדברים האלה יש מנעד מאד גדול של לכתחילה ובדיעבד. בין השאר בדיוק בשביל מקרים כגון קושי להיטהר.  

את כותבת שזו הפסיקה שלכם. ואני תוהה אם זו פסיקה ששייכת לבית מדרש מסויים- דהיינו כמה רבנים או ששאלתם שוב ושוב את אותו הרב.

אני הייתי שואלת עוד רב או שניים שאני סומכת עליהם כדי להבין את זה.

אגב הוא אחד מגדולי הפוסקים במגזר הליטאי.

אבל מכירה כמה נשים ששאלו רבנים אחרים ולא קיבלו כזה היתר.

אני בכלל לא מבינה איך אפשר להתיר כזה דבר, הרי שבעה נקיים כשמו כן הוא.

אז בדיקות לא עושה כל יום, לא עושה מוך

אז מה כן יהיה בשביל לקרוא לזה 7 נקיים?!

לדמם כתמים גדולים מגריס ולהגיד שאני נקייה?

זה בעיני עוד יותר מוזר.

וזה קשה ההמתנה לטהרה (אני כבר 8 שבועות אחרי לידה ולא טבלתי) אבל מבינה שאני לא יכולה לעשות עבודה בעיניים כדי להיות טהורה.

וכמו שכתבתי, אני לא מבינה איך אפשר להתיר

אבל אני גם לא למדתי את ההלכות לעומק כמו הפוסקים

לכן אני לא אומרת שמה שפסקו לך זה לא נכון. אלא לא נכון עבורי ולפי הפסיקה של הרב שלנו (ועוד רבים אחרים) 

לי אחרי לידה היה פצע ורב אמר לי ללבוש צבעוני או פשוט פד (שאצלנו לא מקבל טומאה)

והדם נתלה בפצע, גם אם זה יותר מגריס, אבל למרות שאפשר לתלות, עדיין עצם זה שזה יהיה על לבן זה בעייתי

לכן לשים צבעוני

וכן, במקרה שלי מה שהפך את זה ל7 נקיים זה בדיקה בראשון ובשביעי (נקי מדם שמטמא, למרות שיש דם מסוג אחר)

מקווה שהצלחתי להסביר טוב

כשאין פצע

אז הדימום מהרחם

אגב, אני עכשיו משתמשת בתחתונית לבנה

אבל הרב הסביר שזה בשביל כתמים גבוליים

אם יש לי על זה כתם ענק שהוא ללא ספק יותר דימום מאשר כתם, אי אפשר להתיר רק על סמך זה שהוא על תחתונית, לפי הפסיקה שלנו. 

לא מתירים כתם בגודל של יותר מכרטיס אשראי. לא משנה שהוא על תחתונית. ונגיד כן נותנים היתר לתחתון שחור עם התקן.

אבל כמו שאת אומרת, אם יודעים בוודאות שזה לא פצע זה כנראה מהרחם (קל וחומר אם אישה הלכה לבודקת או שזה עניין רפואי ידוע)

ולפי הפסיקה שלנו נגיד התקן זה כמו מכה/ פצע אז במקרה שלי התירו הרסה כתמים

אבל זה לא שכל כתם מתירים או משו כזה, יש לזה ביסוס מן הסתם

היה נשמע שאת בכלל לא מבינה איך אפשר ללבוש צבעוני, אז הסברתי איך יש מקרים של כן ולמה..

יש מצב שלא הבנתי אותך טוב פשוט

וכן, גם מה שהסברתי זה לא לכל דימום, זה עד גודל של חצי כרטיס אשראי בערך, שעל לבן גודל כזה מטמא ועל צבעוני, זה עובר..

ואם זה לא פצע, אז זה מהרחם

ודם מהרחם אוסר בתנאים מסויימים

גודל, צבע

ואת זה אני לא מבינה איך צבעוני פותר מבחינה הלכתית.

אבל כמו שכבר כתבתי, אני מבינה שיש פסקים שונים שאני לא בקיאה

אבל הפסיקה שלנו לא מתירה את זה.

לא מכירה את המקורות לעומק בעצמי.

אבל ממה שלמדתי במכון פוע"ה (ואני מקווה שאני מדייקת), יש שתי גישות הלכתיות עיקריות - של הרב וואזנר (ושל הרב אלישיב, הרב הילברשטם, הרב קרליץ ועוד), ושל הרב שלמה זלמן אויערבך (והרב עובדיה, הרב אליהו, הרב יעקב אריאל ועוד).

הגישה הראשונה היא גישה מחמירה יותר -

שפוסקת על פי 'רוח ההלכה' - אם האישה ראתה דם מהרחם, אפילו אם על לבנים צבעוניים, או על משהו שאינו מטמא, אם ברור שהדם הגיע מהרחם זה כן מטמא אותה כי לא לזה התכוונו חז"ל כשקבעו את התנאים לכתם שמטמא (הכללים נועדו למנוע מהאישה להיטמא ממשהו שלא באמת בא מהרחם, אבל אם ברור שהדם בא מהרחם, אז אין אפשר להתיר).

בגישה השניה פוסקים על פי הכללים ההלכתיים נטו - אם הדם לא עומד בתנאים שמטמאים אז הוא לא מטמא, גם אם ברור שזה מהרחם.

זו הגישה שמכון פוע"ה הולך בעיקר על פיה, ואני חושבת שבציבור הדתי לאומי זו הגישה הרווחת אצל הרבנים.

זה לא נקרא 'לעבוד בעיניים', זו גישה הלכתית מבוססת, ויש בהחלט רבנים גדולים שאפשר לסמוך עליהם.

אבל באמת למי שהולכת על פי רבנים שפוסקים בשיטת הפסיקה המחמירה יותר, אין דרך להתיר לבישת צבעוני בזמן שבעה נקיים. וזה באמת לא פשוט להמשיך ולהקפיד על הדרך ההלכתית כששומעים שזה היה יכול להיפתר בקלות עם שיטת פסיקה אחרת.

מעריכה מאוד אותך ואת @אמהלה וכל אחת אחרת שנמצאת פה וקוראת על הקלות הלכתיות שהיו יכולות כל כך לעזור ולהקל עליכן, ושבכל זאת אתן מקפידות על מה שפסקו לכם הרבנים שלכן.

כתבת מהמם!

רוצה גם להוסיף משהו, שזה יכול להיות מאוד מתסכל למישהי לשמוע אבל אולי זה לא נכון. אבל הפסיקה שלכם לא הגיונית.

אני הכי בעד להבין, להכיר איך פוסקים הלכה, לא לקבל הכל כמובן מאליו.

אבל לפעמים יש באמת באמת גישות הלכתיות שונות. ולי אישית לשמוע אמירות כמו "לא צריך להחמיר כל כך" או "תבדקו אולי אפשר להקל" גורמות להרגיש פראיירית, למרות שאני בטוחה בדרך שלי. (לא מתייחסת לחוויה שלי כלפי הפסיקה הזו ספציפית, אלא כלפי שאלות הלכתיות באופן כללי).

אז לצד זה שחשוב לדעת וללמוד ולא לקבל כל דבר כמובן מאליו, חשוב גם להבין שיש לפעמים פסיקות שונות. וזה לא אומר ש"זה לא הגיוני" או "מנותק". אמירות כאלו כלפי פסיקת הלכה מסוימת רק מחלישות וגם לא מכבדות. זה קורה לא מעט שסוגיות שונות נלמדות בדרכים שונות, והפסיקה שונה. צריך להכיר גם את זה ולא לזלזל במי ש"מחמיר".

זה נאמר באופן כללי כי הנושא הזה חוזר לא מעט בפורום, אז מנצלת את ההזדמנות להביע את דעתי.

שהלכנו לפי פסיקה (מחמירה) והגיע רגע שזה לא התאים לי יותר, ואז עברנו לפסיקה אחרת (מקילה)

רוצה להגיד שכל אשה יכולה בכל רגע נתון לבחור, אם היא רוצה ללכת אחר פסיקה מסוימת או לא.

וזה נראה לי מהות הדיון שמתפתח פה כל פעם, להביא את המידע מכל הכיוונים, גם ההלכתי וגם המבט האישי.

פסיקה אחרת שהיא לא הגיונית או חריגה, זה כבר משהו אחר.

אני בתור חרדית, ואת בתור חרדית לשעבר, בטח רואה את הבדלי הפסיקות כאן.

אני גיליתי פה עולם שלם של הלכה שלא התוודעתי עד כה לקיומו.

וכל פעם שאני קוראת פה על פסיקות ששונות לחלוטין מהפסיקה שאני מכירה, אני תמיד שואלת את בעלי,

והרבה פעמים הוא בודק בשבילי את העניין, סתם כי זה מעניין אותי.

ועוד לא קרה פעם אחת שהוא אמר- כן, גם אנחנו יכולים לנהוג כך....

ואני בוחרת כל יום מחדש להמשיך בדרך שלנו.

לא תמיד הדרך הזו קלה, ויש לנו הרבה אתגרים, אבל אני יודעת ש"לפום צערא אגרא"

ושהקב"ה רואה את המאמצים שלנו.

וב"ה גם זוכה לראות את כל הטוב שה' מביא לנו.

מעריכה כל אחת ואחת שמקבלת את הפסיקה שלהם והולכת בדרך שלה.

לא חושבת שבגלל זה יש פה מישהי טובה יותר או פחות.

לומדת פה המון ומחכימה.

ואוהבת לקרוא אותך, גם כשלרוב אנחנו פחות מסכימות

אני חושבת שהרבה פעמים כנשים כותבות על פסיקות שהן לא מכירות שהן לא הגיוניות או חריגות, זה באמת לא ממקום מזלזל, אלא ממקום 'תמים' שבאמת לא מכיר ומופתע (ובמקרה כמו שלך, ממקום אכפתי שרוצה לעזור ו'לגלות' ששווה לשאול כי יש פה אפשרות להקל).

אני יכולה להגיד שאחרי שאני התחתנתי (ועברתי לנהוג על פי דיני הספרדים), כשבעלי אמר לי שמותר לי לעשות כל מיני דברים שהתרגלתי שאסור (כמו למעוך אבוקדו בשבת, לסחוט בשבת לימון לתוך משקה) בהתחלה לא הסכמתי להאמין לו עד שהוא לא הראה לי בספרים איפה זה כתוב.

לפעמים כשידועה לנו רק הפסיקה שלנו, אז מאוד מפתיע וקשה להבין ולקבל פסיקה אחרת. וזה לא מגיע מזלזול.

אבל באמת חשוב לזכור ולהבין שגם אם אנחנו לא מכירות, יש מקום לכבד ולהעריך את מי שנוהגת שונה מאיתנו.

מילים מחזקות

ואני צריכה אותן עכשיו 😔

איך מתייחסים לכתם זו שאלה שונה לגמרי מהיחס ללבישת תחתונים צבעוניים ב7 נקיים.  כי כן, אחרי הפסק כתם שקטן מגריס יאסור על תחתון לבן ולא יאסור על תחתון צבעוני. ובזה אני לא מדברת על שטף גדול וכאלה. כך בדיוק גזרו חז"ל.

על עניין התחתונים הלבנים שגן כשיש בעיות מקפידים ללבוש אותם. כתבתי שמוזר לי מאד מאד .

אז הלכתי לבדוק אצל הרב וואזנר:

כתוב בשיעורי שבט הלוי . שכמובן שצריך ללבוש לבנים אבל אישה שמתקשה להיטהר תלבש בימים האמצעיים תחתונים צבעוניים בהתייעצות עם רב.  

אני מאד מכבדת את כל הגוונים והדעות בהלכה. אבל-  עם כל הכבוד להבנה האנושית שלנו ומה שנראה לנו 'הגיוני' כמו שהציגה את זה פרח חדש.

יש חשיבה הלכתית של מסורת ההלכה ששונה מההיקשים הרגילים שלנו.

ובתפיסה שלי דרך הפסיקה היא זו הקובעת ודווקא בגלל זה אני מתפלאת מאד על מה שנאמר כאן.

אני רחוקה מלומר שצריך לבחור רב  רק לפי הרב 'שמייקל'. אבל הכח של הפורום הוא כן בלפתוח את הראש לדברים חדשים ובירור נוסף. כדי להבין יותר את ההלכה ולא לעשות דברים סתם.

בטח ובטח כשהמחירים כבדים ובטח ועוד יותר בטח כשההלכה מתייחסת למחירים האלה ונותנת מידרג של לכתחילה ובדיעבד בדיוק בשביל מקרים כגון דה.

הכוח של הפורום בהקשר הזה, לדעתי, הוא לדעת מתי יש טעם לשאול רב, ולהכיר ולהבין שקיימות גישות פסיקה שונות, ומתוך הידע הזה לקבל החלטות זוגיות את מי ואיך לשאול.

אבל את הבירור ההלכתי הרב עושה, לא אנחנו.

ואני מרגישה שזה טעות להיכנס עכשיו לדיונים לגבי מה בדיוק הגישה ההלכתית של הרב וואזנר.

כי בשביל לפסוק הלכה למעשה צריך להכיר הרבה יותר מאשר לפתוח כמה ספרים. ואת זה יכול לעשות רב שלמד במשך שנים.

את מה שאני כתבתי, כתבתי לא בשביל לרדת לפרטי הדינים. לכן זה לא משנה מבחינתי אם הדיון הוא על כתמים או על לבנים צבעוניים.

מה שניסיתי להגיד זה שיש פה גישות הלכתיות שונות, שלשתיהן יש מקום בהלכה. ואם אנחנו מכירים רק גישה אחת, אז השניה עשויה להישמע לנו לא ברורה ולא הגיונית (משני הכיוונים), אבל כל אחת מהגישות מבוססת על פסקים של רבנים גדולים מאוד. וצריך להבין ולכבד את זה, גם אם לנו זה לא נשמע הגיוני על פי שאנחנו למדנו בגישה ההלכתית שאנחנו פוסקים על פיה.

כתבת שכתם קטן מגריס על תחתון לבן אוסר אחרי הפסק.

וזה לא נכון. 

הכתם הזה כמו בהלכות כתמים, דינו לפי: צבע, גודל, מיקום, הרגשה.

אז אם הוא על תחתון לבן, אבל פחות מגריס, אינו פוסל את ה7 נקיים

צריך ללמוד ולהכיר את השתלשלות ההלכה....

כמובן לא באה לשנות לך את הפסיקה רק בשביל ההבנה של המרחב העצום שיש בהלכה בנושא הזה

ברור לך שבזמן שנשות ישראל קיבלו על עצמן 7 נקיים בכלל לא היו תחתונים?

זה פריט מאוחר יחסית מהמאות האחרונות...

וגם סדין נקי לא היה כזה דבר טריוויאלי, ולבן לא היה ממש לבן ומצד שני צבעוני לא היה נפוץ זה היה יותר משהו לעשירים. בקיצור- הכל היה קצת אחרת.

תחתונים לבנים וסדין לבן זה מנהג.

מנהג זה דבר חשוב! לא באה לזלזל אבל יש לזה מעמד הלכתי משלו וגישות שונות איך להתיחס אליו

וכנראה גם שכל הגישה אז היתה אחרת והידע של הבדל בין דם לדם והמודעות לגוף היה הרבה יותר נפוץ ועבר במסורת מאמא לבת

וגם לגבי בדיקות- הבסיס ההלכתי הוא הפסק ובדיקה בתחילת וסוף 7 נקיים.

אז בוודאי שיש מעמד חשוב לפסיקה שהתקבלה של 2 בדיקות בכל יום אבל כשמכירים את הדיון ההלכתי אז כבר פחות מוזר שמקלים בזה כל כך

בעיני חשוב ללמוד יותר ולהכיר את המרחב ההלכתי.  שוב- לא כדי שתשני את הפסיקה בפועל. בסוף תנהגי לפי מה שהפסיקה שלכם אומרת

וגם כשמכירים עדיין יש גישות שונות של איך מתיחסים להבדלים בין אז והיום ולמסורת הפסיקה ולמנהגים שהתקבלו

אבל זה חשוב כדי להבין ולהיות מחוברת לאפשרויות ההלכתיות ולא להתיחס להקלות שהן לגיטימיות מאוד כ"עבודה בעיניים".

כי לפעמים כשפוסקים לך להקל זה הדבר הכי נכון

בגלל שבסופו של דבר אנחנו בחרנו רב והולכים על פי הפסקים שלו בלי לעשות יותר מידי שאלות

ולא להיפך..

ואמר לי שאין שום דרך להתיר תחתון צבעוני.

כן הציע פתרונות אחרים- כמו פד לבן לגמרי.

אפפם לא קרה לי שכתמים על תחתונים פסלו לי ספירה

ושלחתי שאלות עם כתמים שהיו נראים מכובדים למדי...

לגבי תחתון צבעוני- זה ממש תלוי פסיקה

וצריך לשאול רב

בע"ה שתצאו מזה מחוזקים!

ממליצה למצוא מישו להתייעץ על דברים כאלה

יש קו של נשמת, עכשיו יש להם שירות חדש גם של שאלות בוואטסאפ. יש קו של מכון פועה, בערב יש גם נשים שעונות

או אם נוח לך להתקשר למדריכת כלות או שבעלך ידבר עם מדריך חתנים/ רב שנוח לכם

יש הרבה דברים בהלכות טהרה שקשה להבין לפני שעושים אותם, ושווה בהתחלה להתייעץ ולשאול כדי לצמצם את הזמנים האסורים עד שמבינים את העניין.

וגם לאורך החיים יש כל מיני עניינים ששווה שיש גורם שנוח לדבר איתו ומקומות שאפשר להקל בהם.

בהצלחה רבה!!

הכי דחוף שאפשר

מזל טוב!

זה תופס מקום מאוד מאוד גדול והקושי של ההרחקות וההלכות ממש קשה.

אז קודם כל חיבוק גדול, תדעי לך שכולם עוברים את זה ולאט לאט העניינים נכנסים לפרופורציה.

תמיד כדאי ללכת לשאול רב וכמובן תשלחי את בעלך, יהיה לך יותר נעים.

ותשאלי את הרב אם אפשר להקל בתחתונים צבעוניות או מגן תחתון (ואז אפשר להחליף אותו בלי להסתכל ובלי לראות כתמים ובלי קשר יש דעות שכתם על מגן לא תופס טומאה, לא פוסקת כאן הלכות).

וגם פחות בדיקות, הגיוני מאוד שיתנו לך היתר בטח להתחלה (בפרט אם קצת כואב הבדיקות)

יש מצב שהגודל בסדר גמור, כדאי לשאול רב או אפילו לבדוק לבד מאיזה גודל אוסר על לבן

היו כמה פעמים שהייתי בטוחה שאין מה לשאול והרבה התיר

לשאול לפרט שאת כלה ....

לכן חשוב ממש למצוא כתובת שיהיה לך נעים ושתהיה מספיק בקיאה כדי להתיר

אולי שווה לברר אם יש באזור יועצת הלכה

או להתייעץ טלפונית ורק מראות למצוא למי להביא באזור

אולי להשאיר בתיבת דואר וכדו

בהתחלה קשה עד שמוצאים פתרון נח ומישהו שמספיק בקיא בהלכה וגם בפסיקה שלכם אבל העידוד הוא שפשוט לומדים ומתרגלים

ושאת נורמלית

בהצלחה! ומזל טוב

אם את מרגישה יובש לדוגמה יכול להיות שזה פצע.

גם אם העדים נקיים

ולא, פצע לא מחייב בודקת. היו לי המון פעמים פצעים ואף פעם לא הייתי אצל בודקת. כמובן שזה תלוי הרבה ברב שלך..

המון פעמים כשאני חושבת שיש בעיה הרב אומר שזה טהור.

בהצלחה 

בטח בחודשים הראשונים שאחרי חתונה,

אפילו יותר מדוייק בשנים הראשונות.. שזה עניין של של למידה

תמיד תמיד כדאי לשאול. זה כלל ראשון.. ככ הרבה פכמים הופתעתי מדברים שהותרו.

הייתי מתקשרת או למדריכת כלות שלך או לרב שלו או לדמות אחרת באיזור מגוריכם שאתם סומכים עליה. ושואלת אותו את מה שכתבת פה, אבל לא רק את זה אלא באופן קבוע כל שאלה שיעלה לכם צורך...

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.

תרגישי טוב. שבת שלום!

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...