מכירות את השקפים המונעים של vcf?
אז האם מותר להשתמש בשמן שקדים להחדרה כשמשתמשים השקפים האלה?
סליחה על פתיחות יתר..
מכירות את השקפים המונעים של vcf?
אז האם מותר להשתמש בשמן שקדים להחדרה כשמשתמשים השקפים האלה?
סליחה על פתיחות יתר..
אז הרבה זמן שכבר אין לי חשק.
הפסקתי מניעה לפני שנה, הפסקתי הנקה והחשק לא חזר.
מרגישה שאין לי חשק מעייפות מתמדת,יש ילדים קטנים בבית, מדאגה לפרנסה וחוסר יציבות.
כן, זה שאנחנו במצב די השרדותי ובעלי לא מצליח לפרנס (למרות שזה לא באשמתו, הוא עובד כעצמאי ויש תקופת יובש) מוריד לי את החשק.
בעלי לעומת זאת יש לו המוון חשק, הוא כל הזמן רוצה. וזה מתיש אותי.
לפעמים אני אומרת שאני עייפה,
אבל לרוב אני מנסה לעשות לעצמי חשק,
יש דברים שאני יודעת שידליקו אותי כמו כוס יין, אוכל, בגדים, מוזיקה , לבקש ממנו שיעשה לי מסאג'.
אבל לפעמים הוא רוצה,
ופשוט לא מוצאת לזה כוחות,
כמו שקרה בימים האחרונים.
כל פעם אמרתי שעייפה.
במוצ"ש בכל זאת רציתי לשמח אותו
כי ידעתי שהוא רוצה
הוא ביקש מסאג', אז עשיתי לו בקטנה
ואחרי שהפסקתי הוא ביקש עוד
אמרתי לו שאין לי כח.
אז הוא אמר: "טוב אז נוותר?" ונהיה קר אליי
התחלתי לבכות שרציתי לשמח אותו
ושזה היה מאמץ בשבילי?
ומה אני אעשה שאין לי חשק כל הזמן.
לא אמרתי שאין לי חשק, אמרתי שאין לי כח, שלא ייפגע.
דיברנו שצריך לבדוק חוסרים למה אני כל הזמן עייפה
והלכנו לישון.
מאז יש הרגשה מבאסת ואני עצובה על המצב.
זהו פרקתי.
מזדהה לגמרי, זה אני לפני כמה שנים...
קודם כל דאגות פרנסה ממש משפיעות על החשק והקרבה. ולגבר האינטימיות דווקא נותנת מקום מחזק ולכן הוא כן רוצה...
ואז נוצרים מתחים ומעגלים שקשה לצאת מהם...
קראתי מהרבנית ימימה שכשיש קושי כלכלי זה מאוד מרחיק, ודווקא חשוב להתעלות מעל זה ולשמח את השני, זה התפקיד שלנו... לי זה עזר לגייס כוחות.
עוד כמה דברים שאולי יעזרו:
- לנוח בצהריים או בתחילת הערב
- למצוא עוד דברים שמשמחים אותך וגורמים לך לרצות
- לקבוע מראש בתחילת שבוע מתי כן. מרגיע ציפיות. ולהתארגן על זה...
מקווה שיעזור אפילו קצת
מתפללת למצוא כוחות מתוך תשוקה ושמחה ולא מתוך חובה ולחץ. אני שמחה שבעלי חושק בי, אבל משהו באינטנסיביות של זה גם מלחיץ ובעיקר מתיש אותי (גם בסוף הנקיים הוא כבר מתחיל לדבר על זה המון)
ואני יודעת שהאינטימיות נותנת לו מקום מחזק,
מצד אחד אני שמחה,
אבל מצד שני בא לי שיהיה לו מקום מחזק כמו ספורט, חברים, לימוד...בלי תלות בי. מבינה על מה אני מדברת?
יש באתר "ואהבתם" המון המלצות למכשירים שמאוד יכולים לשפר/לעורר את החשק.
האתר צנוע ואפשר להסתכל בו ביחד.
אנחנו הסתכלנו שם על רעיונות ואז קניתי באתר אחר יותר זול (באתר השני הסתכלתי לבד כי הוא לא היה צנוע כ"כ🙈)
לא מאוד זול, אבל מומלץ מאוד!!
אנחנו נעזרים בזה הרבה במיוחד בתקופות שהחשק ברצפה (הריונות / מניעה)
מכשיר ובגדים ושמן ריחני וזה בהחלט תורם.
וכשאני כבר בתוך זה, החשק כן מתעורר.
הבעיה שלי בעיקר לגשת לזה. אין לי כח. בא לי לישון או סתם לדבר
שמן ובגדים גם יש לי, אבל אוהבת להשתמש בהם כשיש לי חשק.
עם המכשיר לפעמים עוזר גם כשממש לא בא. אבל זה עושה קסמים, מעורר מאוד מ-0 ל-100
לפעמים סתם ממש מציק, אז משחררים..
אני הסברתי לבעלי שאין לי כפתור... ולפעמים לוקח זמן ואני חייבת לפני את הדיבורים "והפוצי מוצי" ואין לו ברירה אלא לשתף פעולה..
לפעמים הוא נרדם בעקבות הדיבורים, אבל זה כבר בעייה שלו😅
אני חושבת שאמרתי לו את זה כמה פעמים
אבל התשובות שלכן עוזרות לי להרגיש בסדר עם עצמי
ולהיות יותר אסרטיבית מול בעלי
שתדברי איתו ותבהירי לו מה את מרגישה
זה קשה. אבל יותר קשה שהוא לא מבין.
חשוב לדבר כמה שיותר בפתיחות...
נראה לי בעיקר להסביר לו שזה שאין חשק זה לא קשור אליו ולא שמשהו פגום בו...
ואחר כך להסביר מה כן עוזר לך, שיתאמץ לעזור לך...
באמת דיברנו על זה והוא אמר ששם לב שזה המון זמן כבר ככה. ושאולי אבדוק חוסרים..
אני לא אגיד לו את זה. אבל כן באיזה שהוא מקום המצב הכלכלי שאנחנו נמצאים בו "מוריד" לי את החשק. הייתי רוצה להרגיש יותר בטחון. זה דבר הכי פוגע להגיד. וגם הייתי רוצה לאהוב ולתת אהבה שלא תלויה בדבר.
ודווקא הפוך- את חונקת בתוכך משהו שממש מערבל אותך מבפנים, ומצפה מעצמך להיות אישה תשוקתית וכיפית. איך?
את חרדה מהמצב הכלכלי. זה נתון. זאת לא ביקורת סמויה או גלויה על בעלך. זה פשוט המצב שלך כרגע, ונראה לי שבעלך מרגיש ככה גם, ואולי הוא מרגיש אותך בלי שתאמרי...
לפני שנתיים היינו במצב ממש מאתגר כלכלית.
בעלי היה עצמאי, אבל הלקוחות לא תמיד שילמו
הייתי בהריון בסיכון ועבדתי בכמה עבודות אבל לא הרווחתי המון,
בנוסף מזונות לילדים מנישואים קודמים,
עיכוב התפתחותי אצל הגדולה שלנו-
חנק.חנק.חנק
הייתי מדברת עם ה' באוטו.
מחדדת את ההבנה וההכרה שהפרנסה וברכת הפרנסה היא ממנו. וזהו.
ואני לא צריכה לקחת את העול הזה עליי,
ולדאוג תמידית למצב החשבון,
אלא לעשות השצדלות שלי,
*לשמח את עצמי במה שאפשר* (הייתי חופשי בבתי קפה)
ולהתפלל לברכה ולשפע בפרנסה עבור בעלי.
מצב של דוחק יש בו ברכה והזדמנות.
הזדמנות לקרוא אל ה' ולצפות לישועה ממנו.
ואני לא אחת דוסית, ממש לא.
חצי שנה מאוחר יותר-
ילדתי בן מתוק,
הייתי בחופשת לידה מוארכת,
ובעלי מצא עבודה נהדרת בדרך יצירתית וניסית ממש,
ואין זכר לעיכוב ההתפתחותי של אז.
יש אתגרים עדיין? ברור.
אבל לאנשים "שבעים" לא תמיד יש את ההזגמנות לראות השגחה עין בעין.
תתפללי על זה ותראי ישועות.
מחזיקה לך אצבעות!
ובאמת מנסה להרפות. חיזקת אותי ממש גם בזה שאת מאחורי זה (אצלי זה נסיון לא של שנה ולא של שנתיים) וגם על היתרונות שבדבר. זה באמת הזדמנות נדירה להתקרב חה' ולעבוד על מידת הביטחון.
אני משתפת את בעלי מדי פעם בקושי ובפחדים שלי, אבל גם לו לא קל.
כמו שמישהי כתבה כאן שאצלנו הנשים זה מתבטא בחוסר חשק וגבר הפוך רוצה יותר קרבה ואינטימיות פיזית במצבים כאלה.
צריכה למצוא את האיזון בין הרצונות שלי לבין הרצון לשמח אותו ולהיות מפלט בשבילו
להסביר לבעלך,
שקשה לך להיכנס לזה ולכן שיזום מעצמו, וינסה לגרום לך לרצות.
אני הבנתי את זה יום אחד ואמרתי לו,
והוא חשש קצת, כי אם את לא רוצה אז לא...
אבל אני חושבת שהמון פעמים אין כוח ועייפים והכל...- עד שנכנסים לזה ונהנים ולא מתחרטים
אז אולי תסבירי לו שינסה למשוך אותך...
כמובן שאם לא עובד- אז לא להמשיך עד אין קץ כי זה יכול להיות ממש מעצבן...
אבל אם זה באופן קבוע זה לא מבאס את הבעל?
באלי להיות גם אישה שחושקת, שמפתיעה ואני לא מבינה למה אני לא מצליחה
האינטרנט שלי הפרטי חסום.
ולמה בעתם משהו חיצוני עוזר יותר?
הכוונה גם לבגדים שמעוררים ומבליטים, שמנים, וגם לאביזרים שמותאמים להגברת ההנאה. אני בטוחה שיש חנויות שמונגשות גם לדתיים וחרדים ללא אינטרנט אולי יש פה מי שתכיר
באינטרנט- אני ממליצה על אתר "ואהבתם" אם תצליחי כן לגשת אינטרנטית. הם מנגישים לציבור הדתי בצורה אחראית ומכבדת.בעיני גם שווה לשלם להם למרות שהם יקרים גם בשביל חווית הקניה הנעימה ,המשלוח הדיסקרטי, וגם בשביל האיכות
אפשר לבדוק מול ליאורה בוקנסבוים במייל או טלפון, מאמינה שהיא תדע להכווין מנקודת מבט יותר חרדית
לגבי התועלת שבזה- זה מאוד אישי, יש מי שמרגישים שזה לא אותנטי או שזה מלאכותי, אבל לרוב הזוגות זה עוזר כנגד השחיקה והעייפות וההרגל להכניס קצת חידוש ואקשן.
וגם- לפעמים במיוחד לנשים קשה להגיע להנאה ללא עזרים כאלה , בטח אם הן זקוקות לזמן ארוך והרבה מאמץ (או תמיד או בתקופות מסוימות) ואז זה אפילו יותר משמעותי
לק"י
ובצניעות. בטח כשמדובר בפורום פתוח.
בבקשה לא לשתף בשיתופים אינטימיים אישיים, ולכתוב בעדינות.
דמיונות לכוד, מציאות לכוד.
הוא מאשים אותי שאני לא עושה לו מסאג' ארוך ושרק הוא מפנק אותי.
שיגיד תודה על מה שאני כן עושה! אוף! הוא לא יודע כמה זה קשה לי.
אלא הדינמיקה הזוגית שלכם בתחום האינטימי.
זה טבעי אני חלילה לא באה להגיד שאתם לא טובים!
אבל בתכלס מעולם לא לימדו אותנו את העולם הזה כמו שצריך וקל ליפול לתבניות כאלה של דמיונות ו"אמור" ויצר וזה מקום שמוביל לשחיקה ולירידה
כשיודעים לתקשר מיניות כמו שצריך, ויודעים להתנהל איתה בצורה שהיא בעיקר זוגית ורגשית וקשובה אז זה פותח גם לגוף את הדרך לרצות יותר ויותר.
כשאת בעיקר נכנסת לשם כי "צריך" או "לא נעים" ומתחיל מאבק סמוי או גלוי של מי נותן יותר ומה מגיע - זה מרחיק. וזה גורר גם ירידה בחשק בגוף
במיוחד לנו הנשים אבל זה גם משפיע גם על בני הזוג
אם מסוגלים להרחיב את עולם האינטימיות מעבר לתכלס - לתת מרחב של סקרנות של הנאה ושל קרבה זוגית גם ברמה הפיזית וגם ברמה הרגשית אז הרבה יותר קל לעורר את החשק.
וגם- את צריכה להקשיב מאוד לעצמך
מה מעורר אותי?
מה נעים לי?
מתי זה מתאים לי? אולי להכנס למיטה יותר מוקדם אולי בכלל בזמנים אחרים...
וכמובן להצליח לתקשר את זה בלי דרישה או האשמה.
אני גם ממליצה על מיכל פרינס
גם אפרת צור, ליאורה בוקנסבוים, בינת הופמן ויש עוד הרבה שמדברות על הנושא ופונות לאישה הדתיה כך אחת בסגנון קצת אחר תבחרי מה מתאים לך
בהצלחה!!
כאילו יש לו את הדמיונות איך הוא רוצה את זה
מסג' ארוך ומפנק וכו וכו'
אבל דמיונות לכוד ומציאות לכוד
בא לי לעשות את זה מתוך תשוקה ורצון לתת ולא מתוך מחוייבות כלשהי
שאת מרגישה שזה מחויבות מצדך ולא תשוקה ורצון אומר שזה לא טוב.
ואי אפשר להאשים הורמונים או משהו דומה....
יש שלב בחיים שלפעמים צריך לעשות קאט. לקלוט שמשהו לא תקין! ולנסות לאתחל מחדש....
היא ממליצה לא לעשות שום דבר שאין חשק לעשות.
הגוף זוכר שלא היה לו כיף וזה מביא עוד חוסר חשק…
יש לה גם פודקאסט. ממש מומלץ!
כבר ראיתי שהמליצו כאן בעבר...
וכל פעם תכננתי לזכור ולקנות ואיכשהו שכחתי...
אפשר אולי קישור לפודקאסט? יש לה כמה ..לא יודעת מה רלוונטי לנושא.
ולא פעם ראשונה ששומעת המלצות על הספר הזה. צריכה לרכוש.
ממליצה לקחת זמן ביחד ולשמוע שיחה שלה
היא נותנת כלים איך לדבר עך הדברים כך שיגרמו לקרבה ולא לריחוק...
ועוד הרבה.... בהצלחה!!!
אצלינו זה הפוך..
הלוואי שהוא היה מחזר אחריי ומשתוקק הרבה-
זה מחמאה של החיים!!!
בעלך משתוקק אלייך!!
אני מברכת אותך שתמיד תמיד ירצה בך!!
אצלינו הוא עמוס..
בנפש, בגוף..
בעבודה בחיים בילדים..
עייף מלא
ואני זאת שיש לה חשק כי אני בבית עם הקטן
ומתבאסת לי..
אבל מודה על ההתכרבלויות...
נראה לי זה די נפוץ בזוגות שאחד תמיד רוצה יותר.
המצב שלי נשמע זוהר, אבל זה גם מתיש.
החיים כמו נדנדה תבוא תקופה שזה יהיה הפוך.
בזכות ההתכרבלויות וכו' אני מבינה שזה העייפות ולא מעבר.. שגם הוא רוצה וזקוק לקרבה..
אבל העומס..
והוא צריך כח בשביל זה.
וזה שאני אחרי לידה ומלא בבגדי בית זה לא מועיל....
לק"י
והשרשור מתחיל לגלוש מעבר למה שמתאים בפורום פתוח.
לכן אנחנו נועלות.
אם יש לך משהו לשאול/ להגיד- מוזמנת לאישי.
שקיפות עורפית 2.3adiga34היי, אני בשבוע 11 היום הייתה לי שקיפות עורפית,
הרופא אמר 2.3 מ״מ ושהסיכוי הוא 1:80 מחר בבוקר
יש לי בדיקת דם שאמורה לתמוך את ההבחנה להבנתי
לרוב בבדיקות הסיכוי עוד עולה ואני ממש בלחץ…
אני בת 34 זה ההריון הראשון שלי אחרי 2 הפלות
ואני ממש חוששת, שקיפות עורפית רק עוד הרבה זמן.
מה עושים???
יש מישהי כאן שהייתה במצב שלי ויכולה לשתף?
תודה רבה!
מתפללת איתך.
הרופא היה מיואש ואמר לי שאין טעם לבדיקת דם
די רצה לסיים את ההריון
אז אני הלכתי לבדיקת סיסי שליה
וב"ה ויצא הכל תקין
מאחלת לך שכבר בבדיקת הדם יהיו לך בשורות טובות🌷
לא ל1.17 מ'"מ אלא סיכוי 1 מתוך 17 שזה סיכוי גדול מבחינה סטטיסטית.
לפותחת היקרה, אין שמחה כמו התרת ספקות, ניתן לעשות בדיקת ניפט. זה עם אמינות של 99.9 אחוז. מאמינה שייעצו לך על מי שפיר ואם עוד מספיק מוקדם אולי על סיסי שליה. מה שבטוח, זה שלא בטוח כלום. הבדיקות האלה סטטיסטיות בלבד. אני מכירה כמה וכמה שהשקיפות באולטרסאונד יצאה מעל 2 ובסוף הכל היה בסדר. קיצר אל תתבאסי, אל תחשבי על הגרוע מכל. בעזרת ה' שזה רק ניסיון והתוצאות הבאות יהיו תקינות. אמן...
עם ת. דאון (יש גם מישהי כזאת בפורום שסיפרה לאחרונה, רק לא זוכרת מי זאת)
ככה שבאמת אי אפשר לדעת באמת.. אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו, וזה אצל הקב"ה.
אני אפילו לא זוכרת מה היו תוצאות השקיפות
מרוב שהרופא כבר די הספיד את ההריון
אז את המספר הזה רק זכרתי של סיכוי של 1:17
זו אכן בדיקה סטטיסטית ויש לי חברה שלעובר שלה יצא גבולי (לא זוכרת כמה)
אני רק זוכרת שהיא עשתה בדיקת ניפט שהתוצאות שלו יצאו תקינות ובסוף נולד לה ילד עם תסמונת דאון
פורקת קיטור וזה בצחוק!!)
אז אם הייתי פותחת שרשור בקשר לשרשור שננעל, ואז היו נועלים אותו
ואז מישהי אחרת הייתה פותחת שרשור בקשר לשרשור שננעל על השרשור שננעל, ואז היו נועלים גם אותו
ואז עוד מישהי פותחת בקשר לשרשור שננעל על השרשור שננעל על השרשור שננעל חח זהו אין פואנטה סתם מוציאה עצבים מהיום המעפן הזה וכל המצב בארץ..
ועכשיו באמת המצב חרבנה אבל מה כבר יש להגיד שלא אמרו
אמרו את זה קודם לפניי זה לא משנה כי המצב פקקטה
פקק תנועה מטוגן זהו התחרפנתי סופית חח שימותו כלללללל המחבלים הרגע אמן
באיה למחלקת משוגעים אה שלום דר' אני לא המשוגעת אלא הממשלה יש לך מקום במחלקה לחצי מדינה?
🤬😤
באלי גם ככה להתפרק ולשחרר קצת קיטור
באעבאעייייעיייייייעעעעעעעעעעעעעעע
אשמח לדעת אם עוד מישהי חוותה משהו כזה
התחיל לפני כשבוע כשהבטן התחילה לרדת אבל בימים האחרונים זה פשוט בלתי נסבל
מרגישה ממש את הראש של הקטנצ'יק למטה
ממש ממש לוחץ ברמה שקשה לי לעמוד
כואב ממש
אחות במרפאה ראתה כמה שהבטן ירדה+ צירים ומיד שלחה אותי למיון
ב"ה הכל היה בסדר, בדקו פתיחה ולא היה משהו משמעותי
אבל באמת אמרו לי מהראש ממש למטה ולוחץ
השאלה שלי היא איך אפשר לתפקד ככה? לא רואה את עצמי הולכת לעבודה, אני בקושי מסוגלת לעמוד
אני הוצאתי אישור מחלה מאחרי פסח
שהייתי ב38+3
עדיין לא ילדתי
אבל לא מסוגלת לחשוב ללכת לעבודה עכשיו ולשבת כל כך הרבה שעות..
באמת חשבתי להתחיל להוציא ימי מחלה, שמרתי במיוחד לסוף ההריון
ומקסימום אם אסיים אותם ועוד לא אלד אז לצאת לחל"ד מוקדם יותר
אבל תכלס מרגישה ממש לא נעים
זה לא מקובל כל כך איפה שאני עובדת
מצד שני אני באמת לא יכולה יותר, גם בבית אני כבר בקושי עומדת, משתדלת לעשות מה שאני יכולה בישיבה
מתי ילדת את הקודמים? אני תמיד יצאתי באיזור שבוע 36, וילדתי תוך שבוע בערך..
המקובל לא מעניין, מה שמעניין זה האם את יכולה ומסוגלת, והאם נכון לך כרגע להשקיע את המעט אנרגיה שיש לך בללכת לעבודה.
יש גם את השיקול הכלכלי של כמה ימי מחלה יש לך וכמה תקדימי את החלד
את הראשונה ילדתי ב40+1
מזדהה עם מה שכתבת.. וב"ה יש מספיק ימי מחלה
תודה רבה על התגובה❤️
בגלל זה.
נראה לי שזה ממש מצדיק לקחת ימי מחלה, בשביל זה יש אותם, לא?
( ואני ממש לא חושבת שמוצדק לקחת ימי מחלה סתם ככה בגלל שהגעת לתשיעי ו'מגיע לך'. אבל זה לא נשמע המצב שלך...)
מחלה ותראי איך מתפתח.
היה לי את זה בהריון של התאומות...
אחת ישבה לי בצלעות והשניה על שלפוחית השתן....
זה לא גרם להן לצאת מהר יותר לצערי.
וזה בהחלט קשה וכואב
אז חיבוק גדול
ותראי אם זה מחמיר- תלכי להבדק שוב
תרגישי טוב
נורמלי שהראש לוחץ בסוף הריון אבל אם זה כאב חזק הגיוני שהוא התמקם במיקום לא מדויק ואולי אפשר לחסוך את הכאב הזה,זה גם יקל לקראת הלידה ויחסוך צירים לא אפקטיביים
מעריכה מאוד, זה נותן לי בטחון ללכת על זה
אולי אגיע רק עוד כמה ימים ואז אתחיל לקחת ימי מחלה
מחזק לשמוע שלא רק אני חושבת ככה ושזה לא סתם פינוק
ו@מיקי מאוס בע"ה אני הולכת מחר לטיפול כזה😃 מקווה שבאמת יעזור
התחילו לי כמה סימנים מבשרי לידה ואני מרגישה שזה ממש קרוב!!
כל בוקר שאני קמה הבטן יותר ויותר למטה איזה פחד
סיוט באמת
מממש קשה ללכת
הפעם הוא גם היה גדול במיוחד והרגתשי לפעמים שתכף מתיישבת על הרצפה ברחוב כי לא מסוגלת להחזיק
בחוץ לא ראו אבל הלחץ והכובד.למטה וואייי
כמה כבד עכישו ככה הקלה תרגייש אחרי! בשניה את נהיית קלילה חח
עשית לי חשק
ומעניין, לא קישרתי את זה לגודל של העובר
באמת ההערכת משקל של ההריון הזה יצאה די גדולה
והבת שלי אז נולדה ממוצעת
במיוחד היפוך לפנים, נשמע שיכול לעזור לך ( יש ביוטיוב סרטון של רחל שפירו)
אם מחר את הולכת לטיפול זה הכי טוב תכלס
לפעמים פשוט צריך להוסיף לגוף איזון, וזה יועיל גם להריון וגם ללידה.
ממליצה ממש על לתרגל שלוש אחיות של איזון, ואם מתאים לך אפשר גם לעשות איזשהו טיפול איזון (אמבריו באלאנס/ אקווליבריו)
הבת שלי רוצה לעשות לייזר, הגיוני לעשות בגיל הזה?
אשמח אם למישהי יש המלצה או דיס המלצה על מכון מוכר.
לאילו מחירים לצפות? (ידיים, רגליים, ובית שחי)
היום עושים לייזר גם מגיל 8 ..
התוצאות פחות אפקטיביות לגילאים האלה אבל עדיין יותר טוב מסכין ושעווה
תבדקי בקייר לייזר
היה על זה כמה שרשורים בימים האחרונים.
ולמהות- תלוי בתחושה שלה, בנורמה החברתית וכמה באמת היא שעירה.
לי יש בת 10 עם גבות מחוברות שמגיל 8 בערך אני מציעה לה מידי פעם לנקות לה בין הגבות, שלא תגיע בכלל להתמודדות חברתית ומשקעים סביב זה
שערות ברגליים אני מתלבטת מתי להציע לה להתחיל, כי היא מאוד שעירה ורוצה לחסוך לה התמודדות חברתית.
בזמני אמריקן לייזר הציעו ללא הגבלת טיפולים, ככה שגם אם אחרי לידה חזרו לי השערות (קורה לפעמים בגלל הורמונים) אפשר לחזור אליהם לטיפול.
בגלל זה אני עשיתי שם, ומרוצה.
המחיר נראה לי לא אקטואלי כי זה היה לפני יותר מעשור.
אני קניתי את זה לעצמי בגיל 20+, הלואי שהיו קונים לי את זה בגיל 16. זה היה חוסך לי המון התמודדות 🙂
כי בכל זאת זה הורמונלי
אבל הבנתי שאם יש מחזור מסודר אז יותר סיכוי שיעבוד
בגדול שימי לב שהמחיר לא זול מידי
אם מציעים לך 12 טיפולים ב2000 ש"ח זה לא הגיוני
יש הרבה מקרים של עוקץ
חברות שנותנות בזול ואז פושטות רגל...
וממליצה, גם ככה לא ממש הספקתי לסיים לפני לופ ההריונות והנקות ב"ה.
אני עשיתי 4 איזורים, ידיים, רגליים, בית שחי, ומפשעה (אם היא מתכננת לעשות גם מפשעה, אז למה לא עכשיו? היא תרצה לגמור לפני החתונה...)
היה אז מבצע לחבר מביא חבר 4 אזורים ב4.500 לכל אחת מהן. וזה היה נחשב מחיר מצוין. לא יודעת להגיד מה המחירים היום...
אני לא הייתי חושפת את הבת שלי לסיטואציה של החשפות ככ אינטימית מול אישה זרה והרבה פעמים גם קצרת רוח לפני החתונה.
מרגיש לי ממש לא נכון, על אף שבהחלט כיף מאוד לסיים לפני הנישואין. זו דעתי
לי זה היה בסדר גמור.
הטכנאיות היו סבבה לחלוטין. אהבתי אחת מהן במיוחד, הייתה ממש נחמדה.
היא שמרה מאוד על הצניעות שלי, היו מגבות חמות ונעימות, חדשות כמובן לכל אחת, וכיסיתי את כל חלקי הגוף שלא היו בטיפול באותו זמן.
היה בחדר ריח מאוד נעים ומוזיקה.
כמובן, שזאת היתה בחירה שלי, אמא שלי לא לחצה עלי לעשות את זה...
הייתי בגיל שנורא ריגש אותי להתעסק בנשיות שלי והרגשתי שזה העלה לי מאוד את הדימוי גוף ואת המודעות שלי למיניות.
לי זה היה מוצלח ממש.
ושוב, זה תלוי בסגנון הנערה. ונתון לשיקול דעת...
אולי קו ביקיני.
בטח שלא מפשעה מלאה.
מתי כן לדעתך הזמן הנכון?
כי יש בזה משהו מאוד טוטאלי ולדעתי עדיף לפני להבין אם זה מה שבאמת רוצים. להיות שם חלקה לגמרי כל החיים זה לא בטוח משהו שרוצים בוודאות..
גם מבחינת רמת חשיפה לדעתי זה קשה מדי לנערה.
וגם חד משמעית החוויה במכונים היא לרוב מאוד מאוד שונה ממה שחווית. כיף לך שזכית לכזה יחס!
אין שום מגבת, הכל תעשיתי כזה להחריד. חלקן בכלל לא יודעות עברית וזה בכלל כמו רובוט. לא משהו נשים גם לאישה בוגרת
כי אם את רוצה להגיע חלקה ליום החתונה, בלייזר עדיין לא תהיי חלקה ומצד שני שעוה אסור לעשות בין לבין.
אז צריך לעשות בגיל צעיר ולא רק אחרי אירוסים.
אני פניתי ממש לקראת חתונה ונתקעתי עם זה אחכ מלא זמן גם בגלל הריונות לידות וכו..
אפשר להיות חלקה גם אם את באמצע טיפולים.
ופשוט הלכתי לטיפול יומיים לפני החתונה וככה הייתי חלקה
והמשכתי ללכת לטיפולים כל כמה חודשים עד ההריון...
עכשיו אני בהריון ולא הייתי בטיפול מלאאא זמן ועדיין הידיים והרגליים כמעט חלקות... שאר הגוף פחות...
לי בשני מכונים שונים היתה חוויה ממש אחרת...
טכנאיות קרות, אחת מהן אפילו אמרה לי "אם ככה כואב לך ואת בוכה מכזה דבר איך את חושבת שאת הולכת ללדת" בסוף עשתה לי כוויות🙄 וחוויה ממש של בית חרושת. כבוגרת לא הפריע לי. אבל כנערה בת 16 הייתי מאוד רגישה ולא חושבת שהייתי מצליחה להתמודד עם הערות כאלו כשאני חשופה לגמרי. בזמנו עשיתי ברגליים אז זה פחות היה "דרמטי".
אבל כן דליל וגם לא צריך הרבה כדי לסיים את התהליך אם מחליטים שרוצים.
לגבי חשיפה אני מסכימה... אבל תלוי בנערה וההרגשה שלה
עברתי חוויה מאוד לא נעימה בטיפול לייזר.
ואפילו לא הייתי בחורה צעירה, הייתי בת 23 אני חושבת ויצאתי בוכה.
באופן כללי אני חושבת שבחורה צעירה ממש זה קצת בעייתי.
הייתי אומרת שאולי האמא תלווה אותה פנימה בטיפול אבל לא בטוח שגם זה יהיה נעים לבת.
עלה 17,000 לכל האיזורים.
אני גם עשיתי שם והמלצתי לה. כי זה היה במתכונת של טיפולים ללא הגבלה.
עכשיו אחרי ההריונות אני רוצה לחזור.
אני עשיתי לפני כמעט עשור ב8,000
כנראה שלא. שם זה טיפולים ללא הגבלה. זה מיוחד להם.
אני אחרי ההנקה של הבכור הלכתי לעשות שוב טיפולים במקומות שהיה צריך.
עשיתי מעל 10 טיפולים.
ב4 איזורים. (בעיקרון 5 אבל היה מקום אחד שלא רציתי לעשות, אם ארצה מתישהו תמיד אוכל)
יותר נפוץ ב17 -18 אבל נראלי 16 זה גם סבבה.
איזה אזור את מחפשת מכון?
עדיף בעיני מאשר סכינים וכו'. אני עשיתי בגיל הזה וזה ממש עזר לי לשפר את הבטחון.
לא יודעת לגבי מחירים, כן כדאי לדעתי מקום שמציע לכל החיים נניח או לא מגביל מדי בכמות בטיפולים.
והייתי הולכת לאחת החברות המוכרות (אמריקן לייזר, care וכד, אני עשיתי לפני 10 שנים בcare והיה מצוין)
סליחה אם לא ממש קשור לפורום אבל אני ממש צריכה עזרה...
הבן שלי בן 3 וחצי עם נוזלים באוזניים וירידה בשמיעה כבר בערך חצי שנה. הוא מתפקד יפה עם שפה יפה אבל בתכלס ממש לא שומע טוב וזה מפריע.
בהתחלה רופא אא"ג אמר לנו לחכות שיעבור.
רופא אחר לפני שבוע אמר להתחיל טיפות נגד אלרגיה (לייבוש), אבל לא מאמינה שזה יעזור כי זו לא אלרגיה..
יש עוד טיפולים שעזרו כאן למישהי חוץ מניתוח כפתורים?
ממש מעדיפים להימנע אם אפשר.
תודה!
מכשיר אירפופר. אבל זה עוזר מקומית ויכול לדחות את הניתוח.
אם יש משהו שגורם לנוזלים כנראה שרק ניתוח יעזור וחבל על הזמן שהוא מפסיד.
בודקים את זה במצלמה דרך האף בקופה הם לא תמיד עושים את זה
אם הוא לא ביצע את הבדיקה הזו אז זה לא אומר שאין. בודקים את זה בבדיקה טרום ניתוח.
אז כנראה יורידו לפחות חלק מהנוזלים גם אם זה לא אלרגיה.
(ואיך בעצם את יודעת בוודאות שזה לא אלרגיה?)
Earpopper ו-eardoc.
אירפופר דורש שיתוף פעולה של הילד, אז בגיל שלוש וחצי כנראה הוא לא יעזור. אירדוק לא דורש שיתוף פעולה.
באופן אישי לצערנו האירפופר לא עזר... (גם בגלל שיתוף הפעולה) עכשיו אנחנו בניסיונות (עם ילדה אחרת) באירדוק. נקווה ממש שיעזור (למרות שלצערי אנחנו לא מתמידים מספיק
).
ואפשר גם לנסות רפואה משלימה - הומופאתיה, רפלקסולוגיה...
בהצלחה!
מכירה מניסיון אצל אחד הילדים, וממש עזר!!
ממליצה בחום.
יכולה לכתוב לי בפרטי, ואפרט יותר.
יש תקוה!
צריכה ללכת מחר לרופאה שלי לבדיקה אחרי לידה ובדיקת פאפ ואמורה לטבול ביום שלישי.. יש בעיה לדעתכן? יכול להיות שיגרום לדימום ולא אוכל לטבול? לא ככ רוצה לדחות את הבדיקות.
וזה יכול להשפיע על בדיקות הטהרה
ממליצה ממש להתייעץ עם גורם הלכתי, ובהתאם לדחות את הפאפ, או לוודא שבדיקות הטהרה שאת עושה לא יושפעו מזה
לא כדאי כי גם ככה בהטהרות אחרי לידה יכל להיות דימום חוזר ובלגן
עדיף להיות אחרי טבילה
למיטב זכרוני אחרי בדיקת פאפ כל דימום נחשב כדם פצע.מניחה שינחו לא לבדוק באותו יום וכדו אבל לא יודעת איך זה ישפיע על הבדיקות הבאות
הבדיקה מצוואר הרחם ובעצמה לא אוסרת
אבל תלוי מאוד בפסיקה ובהנחיה ההלכתית.
בכל מקרה לגבי הבדיקה הפנימית חשוב לא להסתכל על הספקולום/כפפות וגם לבקש מהרופאה שאת לא מעוניינת לדעת אם ראתה דימום בנרתיק או משהו כזה
לק"י
אם אני זוכרת נכון.
שזה עלול לתת תוצאה לא נכונה.
אבל רובנו לא מגיעות לרופא לפני מעקב ההריון הבא ;)
וכנראה שלא עושים בהריון..לא יודעת
יש המלצה לעשות כל כמה שנים,נשים שאינן יולדות צפוף או לא התחילו ללדת מוקדם לא מצמידות את זה ללידה מן הסתם
את צריכה לבקש מהרופאה שלא תסתכל!
אם היא ראתה ורק לא אמרה לך לפי בקשתך זה לא מועיל.. ונתקלתי בלא מעט רוםאים טיפשים שתווכחו שזה לא מוסרי הלכתית שהם לא יסתכלו, והם לא יתנו לזה יד.
חוצפה אדירה בעיניי!
אז שימי לב שלא כל בן אדם שיש לו תואר ברפואה יש לו גם שכל להבין מה גבולות סמכותו
אני קוראת פה היום 2 שרשורים כבר, רק היום(!!) שנשים מעירות אחת לשנייה על תגובות
על הדעה שלהן
על דרך הכתיבה שלהן (שאם הן רק היו כותבות/ מנסחות אחרת, או אולי לא היו כותבות בכלל. .)
מתוך מחשבה על איפה זה פוגש אותן מהאינטרפציה שלהן האישית, לדעתי
ואני רוצה להגיד, כאחת שנתקלה בזה פה בעצמה, והפסיקה לכתוב פה כי זה קצת מתיש שמחפשים אותך על כל קוצו של יוד, ומכניסים לך לפה מילים וכוונות לא לך -שזה לא נעים.
נקודה.
לא כל דעה שנוגדת את דעתך היא אצבע מאשימה
לא כל תגובה שלא נראית לך ואת חולקת עליה צריכה לזכות את הכותבת בהלבנת פנים כגון - את מתנשאת ומקטינה/ לא רגישה ככה פתוח מול כולן, כל עוד התגובה נכתבה בלשון מכבדת.
לא רק פותחת השרשור צריכה לזכות באמפטיה, גם שאר הכותבות. ולא חייב אמפטיה, אפשר 'סתם' לא להרעיל את האווירה עם הערות שאינן במקום. מותר לחלוק על דעה, אבל למה לרדת לפסים אישיים כשהתגובה היא עניינית...? לא ברור לי ככ האמת..
ולהזכירכן - תגובה שלא נראית לכן, אפשר לדווח עליה למנהלות, ואפשר לפנות באישי לכותבת
זה ממש צורם לי לקריאה ואני כבר הפסקתי לכתוב כאן ולבזבז אנרגיות על להסביר את עצמי בכל פעם שאני מביעה דעה ונתקלת בתגובות לא נחמדות בלשון המעטה, כאילו אני צריכה להתנצל שיש לי דעה, אבל מניחה את זה כאן בכל זאת
קודם כל ולפני הכל - הניק האנונימי לא נועד לכתיבה כזו של ביקורת.
ולגבי תוכן הדברים -
בפורום שכל התקשורת מתנהלת בכתב, כולנו צריכות להיות זהירות לשני הכיוונים -
כשאנחנו כותבות, ראוי לשים לב ולחשוב איך הדברים יישמעו לאחרות שקוראת, ולחשוב על ניסוח הדברים בעדינות וברגישות.
תגובה שנכתבת מתוך עמדה אישית ולא כאמירה כללית ונחרצת, תהיה יותר רכה ונעימה לקריאה.
כשאני כותבת על עצמי או מה הייתי עושה במקרה דומה, זה גם יותר נעים לקריאה מאשר כשאני כותבת מה *צריך* לעשות.
ומנגד, כשאנחנו קוראות דברים שמישהי אחרת כתבה, ומרגישות שהדברים לא נכתבו ברגישות הראויה - בין אם אנחנו בעצמנו נפגענו מהדברים, ובין אם יש לנו חשש שהדברים יפגעו באחרות -
גם כאן ראוי וחשוב להתנהל ברגישות.
קודם כל - לזכור שלא צריך לקחת ללב כל דבר שנכתב בפורום. יש הרבה דעות בעולם, וזה שמישהי כתבה משהו שהיא חושבת לא אומר שאני צריכה לקחת את זה באופן אישי.
וכשאנחנו מגיבות - מניעת פגיעה בי או באחרות לא מצדיקה לפגוע במי שכתבה את ההודעה שפגעה. אפשר לפנות באישי, אפשר לדווח למנהלות, ואפשר להגיב בעדינות וברגישות, ומתוך כבוד למי שחושבת אחרת מאיתנו.
שנזכה להיות כולנו רגישות, להרבות ב'ואהבת לרעך כמוך', במיוחד בימי הספירה בהם אנחנו רוצים לתקן את 'שלא נהגו כבוד זה בזה'.
יש הבדל בין לגור באזור שילה
לבין לגור באזור גב ההר?
תכלס..
בנסיעות בכבישים ובתחושה..
נסיעות נצרכות אחת לתקופה- לאזור יד בנימין וחדרה .
אני לא גרתי באזורים האלו אף פעם ומעניין אותי להבין אם יש הבדל בכלל ..או הכל אותו הדבר
אבל בהחלט מרגיע את מי שמפחד...
הערבים שלהם יותר מפחידים מהערבים שלנו🤷
פשוט לקבוע נוכחות ולהאמין ב-ה'..
בתור אחת שגרה כל חייה ביו"ש וכל נסיעה להורים (בשני הצדדים) עוברת בלפחות 2 כפרים ערבים, אני מרגישה שזה פשוט עניין של היכרות והרגל...
הרבה פחות מפחדת מכביש שילה, כי נוסעת בו הרבה מאוד לעומת כביש גב ההר שפחות, אז מרגיש לי יותר מפחיד (אם כי, לפחות ממה שיפורסם, הציר של שילה יותר "בוער" לאחרונה...)
אין ספק שעוקף חווארה זה יתרון משמעותי.
מאוד שמחה עליו ברמה הפרטית ומבואסת עליו ברמה הלאומית..
אבל זה בעיקר ענין של הרגל
אין שום דרך לדעת מאיפה היימח שמם יקומו עלינו פתאום, זה יכול לקרות בכל מקום..
יש תקופות שבגב ההר יותר מפחיד ויש תקופות שבאיזור שילה יותר מפחיד...
מה שבטוח איזור שילה יותר נגיש וקרוב ליותר מקומות..
הבנתי שדוקא מגב ההר יותר קרוב בפער לחדרה וליד בנימין..או שטעיתי?
שילה קרוב לירושלים אבל לשם אין לנו צורך כל כך
רק שיבנה בית המקדש בעז''ה😉
אני פשוט מרגישה שלא מכירה מבפנים ולא יודעת מה זה בכלל אומר ואיך זה מתבטא בפועל ואיך מרגישים כשזה החיים והבית שלך
ומפחדת לפחד
אבל מטופש לא לעבור בגלל פחד
זה 45+ דק נסיעה, לפחות... וגב ההר לא קרוב בפער לחדרה, זה הבדל בפועל של רבע שעה נסיעה לדעתי(תלוי איפה בגב ההר...)
גם בנסיעה משילה לחדרה את עוברת באזור אחד "בעייתי"- כפר בשם לובן. שיש שם ואחריו באזור צומת רחלים בעיות עם ערבים לפעמים. לעומת נסיעה מגב ההר שיש יותר אזורים "חמים". (שוב, תלוי איפה...לא דומה אלון מורה ליצהר למשל)
בקיצור אין לזה חוקיות, לגור ביו'ש זה לגור ביו"ש, לדעתי אין הבדל מאוד גדול בין הישובים (אולי חוץ מאלון מורה שזה באמת ישוב יחסית מבודד). לכל אזור יש את הערבים שלו..
הייתי בודקת מרחקים אמיתיים עם גוגל מאפ. כדי שתקבלי הבנה איפה נמצא כל ישוב בפועל
ההבדלים קטנים במרחקים,
אם חשובה נגישות של מרכזים מסחריים- חנויות וכו', אז איזור שילה הרבה יותר נוח, ובאמת לכיוון צפון איזור גב ההר יותר קרוב.
בקיצור, תבדקו באיזה יישוב יותר מתאים לכם לגור מבחינת אופי היישוב והצרכים הקהילתיים שלכם....
הבנתי שיש שם כל מיני דברים מעניינים. מה לא כדאי לנו לפספס?
איך מתנהלים שם?
תודה!
המחסן מנוהל על ידי רובוט ורואים את זה מלמעלה
יש כל מיני אולמות תצוגה
בכללי אם מעניין אתכם אדריכלות תקראו לפני זה וכשתגיעו תראו בעיניים..
אפשר לדעת מה זה?
אי פעם במדינת ישראל, וגם כתבים עתיקים ונדירים.
בשנים האחרונות הספרייה עברה מקום ועברה חידוש רציני, והבנתי שיש שם כמה וכמה דברים מעניינים במיוחד לחובבי הז'אנר. בטח באתר של הספרייה יהיה פירוט טוב יותר ממני...
(הייתי בעבר, בעת תקופת לימודיי, בספרייה הלאומית, אבל אז היא הייתה יותר שגרתית ו"משעממת", ונטו מקום למציאת חומר ולעבודה שקטה...)
רקאניאחרונה1. הגיוני שחצי שנה אחרי הלידה עדיין יש לי נשירה מטורפת? מה יכול לעזור?
2. יש קפיצת גדילה בגיל חצי שנה?
התינוקי בלילות האחרונים יונק צד אחד, צד שני, שוב את הראשון, שוב את השני וכו' עד שנמאס לי, דוחפת לו מוצץ, שותה שלוש כוסות מים, מחבקת ומנדנדת ומניקה שוב אחרי חצי שעה. קלאסי לקפיצת גדילה, לא? זה יתאזן שוב עוד מעט ופשוט יגדלו לי כמויות החלב או שזה סימן שכדאי להתחיל מוצקים לאורך היום או בערב? (הוא רק כמעט בן חצי שנה, התחלנו טעימות והוא ממש אוהב שתמיד חבל לי להפסיק אותו באמצע, אבל הוא עוד לא חצי שנה, אז לא אמור להחליף ארוחה)
3. ככל שהחמודון הקטן מתפתח יותר ככה האח הגדול שלו מציק לו יותר, מה עושים? לא רוצה לא להתפעל מההתפתחות שלו כדי שהגדול לא יקנא, מותר לי גם להתפעל מהאח השני! במיוחד שהוא באמת מקסים ומתוק. גם מהגדול אני מתפעלת ויש גם הרבה רגעים קסומים ביניהם. אבל יש נשיכות (שזה נורא ואיום, הקטן צרח מכאב דקות ארוכות), מכות עם צעצועים, משיכה בשערות, הרבצות וכו' בעיקר כשהקטן יונק אז הגדול בא ומרביץ לו בראש בפתאומיות, זה קרה כמה פעמים. והוא פיצי בן חצי שנה! אבל אני כבר לא יכולה לשים אותו הרחק מהישג יד, הוא כבר מסתובב פשוט על הרצפה של הבית, ומספיק רגע אחד שאני לא מסתכלת כדי שהוא יציק לו (או כשאני כן מסתכלת והוא משחק איתו ומצחיק אותו ואז פתאום נושך).
1. אני 7 חוד אחרי לידה והנשירה פשוט לא נורמלית. לא יודעת מה עושים.
2. הגיוני מאוד קפיצת גדילה. וגם החלב קצת מתמעט בגיל הזה. אני רק שואבת אז רואה כמויות באופן אוביקטיבי. הקטן מקבל רק חלב שאוב ולאחרונה יש לו דרישה ליותר חלב וקצת ירד לי הכמויות. לאחרונה מוצאת את עצמי מפשירה חלב מהמקפיא.
3. אוי כאב לי פיזית לקרוא את זה. ממש.
תתפעלי מהקטן כשהגדול בגן. זה נשמע ממש כואב ועצוב.
לגבי 3, השאלה אם זה קורה דווקא בגלל שאני מתפעלת מהקטן? כאילו אם נתייחס לתינוקי בתור אובייקט שלפעמים צריך לינוק ולפעמים להחליף טיטול ולפעמים לישון זה יפחת? כי אני כן רוצה לעודד יחסי אחוה ביניהם ואני לא יודעת מה הדרך.
הוא נשך אותו בסה"כ פעמיים, ובשתיהן הגבתי מאוד בחומרה וגם נתתי לו סטירה (שזה דבר שאני לא עושה במקרים אחרים) ואחרי זה זה לא חזר על עצמו. בפעם השניה שהוא נשך אותו זה היה מתוך סיטואציה מתוקה שהוא ממש הצחיק אותו והקטן ממש צחק ואז הגדול שאל את הקטן "X אתה אוהב אותי?" ופתאום נשך
זה מה שהבנתי ממה שכתבת
שבגלל שאת מתפעלת ממנו הוא מקנא
אל תרגישי צורך להצטדק, את בסדר גמור
זה ממש טבעי בין אחים
פשוט יש לי תינוק בגיל הזה והיה לי קשה לחשוב על סיטואציה כזו, זה פשוט כאב לי בגוף פיזית כי זה קרוב ככ לגיל שלנו...
אבל זה מאוד טבעי
לפעמים נשיכה מגיעה מחוסר ויסות ולא רק מקנאה
כמו שהוא הצחיק אותו, לפעמים ילדים נושכים מהתרגשות גם
אפשר לעודד את הגדול לעזור לך בטיפול
להביא לתינוק את המוצץ
ל"ספר" לתינוק סיפור
כי התינוקי לא מבין ואתה כל כך חכם וגדול שאתה יכול להסביר לו הכל...
לומר לגדול תראה איך התינוקי אוהב שאתה מלטף אותו ומביא לו צעצוע....
להעצים את הגדול דרך התייחסות חיובית שלו לתינוק
ובכלל לתת לו תשומת לב גם בלי קשר לתינוק כי לפעמים זה מגיע גם משעמום...
נתת עצות ממש טובות!
הלוואי שיהיה לי כח ליישם 
1. כן מטורףף אני בגלל זה עושה תספורת קצרה לי זה מייצב תשורש
לגבי 3. יש לי 3 צמודים אז תמיד היה לקטן התורן מישו לקנא בו
אני פשוט מאוד מערבת אותם בטיפול מסכימה להם ללטף מגיל 0 נותת להם "לשחק ביחד" שהבת שלי הייתה בת חודש הבן שלי שם לה מכונית חח אז נכון לפעמים הוא היה נכנס לה לעריסה ואני יותר בהשגחה אבל לפחות זה מונע מאהבה ולא מקנאה
קנאה זה דבר טבעי
אגב אני לא הייתי נותת סטירה גם אם הוא נשך נראה לי טיפה סטירי ללמד ילד שלא מרביצים כשמרביצים לו על כך שהרביץ
בעיני אם היית יורדת לגובה שלו מחזיקה את הפנים שיסתכל אליך ומסבירה הוא היה גם מבין וגם אם כבר נצרך להעניש מבחינתך במכה הייתי נותת מכה ביד בפנים יש שכינה ולכן כדאי להקפיד לא להרביץ בפנים מעבר לזה שזה גם משפיל
בע"ה שיהיה לך גידול קל ונחת מכל המתוקים
לגבי 1 בגלל זה הסתפרתי בחודש תשיעי, עוד לא ממש התארך לי השיער, הוא קצת עוקף את הכתפיים, לא עזר 
לגבי 3-
אני לא חושבת שמילים יכולות לשקף את זה מספיק טוב לילד פיצי, אני גם חושבת שהבכי קורע לב של התינוק לא יכול לעשות את זה, רציתי שהוא ירגיש שזה משהו חוצה גבולות ולכן לא הסתפקתי בלהרחיק ולהסביר.
כאילו, מסכימה שיש מצב שהוא עשה את זה מהתלהבות ובכלל לא מתוך רצון להכאיב, בטח לא להכאיב ברמה כזאת, ודווקא בגלל זה הגבתי ככה, כדי שהוא יבין שזאת לא התנהגות לגיטימית בשום צורה (בניגוד להרבצות, הנשיכה ממש השאירה לתינוק סימן גם אחרי כמה שעות) ובאמת זה לא חזר על עצמו אחרי פעמיים כאלה.
תודה!
לק"י
גם אצלינו היו (ועדיין) הצקות בין השלישית לרביעי.
הפער ביניהם הוא של שנתיים ושלוש.
לק"י
הבת שלי בת קרוב לארבע עדיין מציקה לבן השנה ושבע.
היא יכולה לשבת עליו. גם על הראש.
לצד זה שהיא אוהבת אותו ומשחקת איתו ומחבקת אותו.
נראה לי שחוץ מלשמור על הקטן טוב, צריך לעודד את יחסי האהבה ביניהם. להגיד לגדול "תראה איך הוא אוהב אותך. הוא מחייך אליך. נעים לו שאתה מדגדג אותו" וכדומה.
לתת לו לעזור לך בטיפול בו
עוזר שמפו ומרכך של ערוגות
הציל אותי!
קיבלתי פה את ההמלצה ממשהי ומעבירה הלאה
אני אמאאולי למישהי יהיה רעיון איך להסיר כתם של סבון כלים מחולצה לבנה?
החולצה כבר עברה כביסה, אבל בלי מייבש
נקודתית על האזור
לי היה שבוע שעבר 3 חולצות לבנות עם כתמים עקשניים רק אקונומיקה עזר בסוף, כמו חדש
אבל לא לוקחת אחריות אם הבגד יקר. עשיתי כמה פעמים כבר והכל בסדר
כמובן נקודתית עם קיסם אוזניים או משהו בסגנון
שיישאר רטוב.
וממשיכה לחפש עצות.
לי אין פתרון.
שנים
שבוע 15,
עשיתי בדיקות דם השבוע ויצא לי גלוקוז 65 (הטווח התקין הוא בין 70 ל-100)
מה זה אומר?
ומה התסמינים של סוכר נמוך?
בגדול אצלי הרופא אמר שעד 60 זה עוד יחסית בסדר
זה כן קצת נמוך, אבל לא נורא.
דברי עם הרופא שלך תראי מה הוא אומר.
כי יש לי הרבה פעמים רעידות קור וסחרחורות,
זה קשור?
רעידות וסחרחורות בשלב הזה זה הגיוני..בגלל ההריון.
תשאלי רופא פשוט לדעתי. מידע מדויק יותר
כשמגיעים למספרים נמוכים יכול להיות היפוגליקמיה
בשפת הסוכרתיים - היפו
זאת תחושה לא נעימה, יכולה לגגל ולראות בדיוק מה מרגישים. אבל לא יודעת להגיד לך אם זה מה שיש לך..
ועוד בהעמסת סוכר היה לי 40 (ממש מוזר)
אף רופא לא נלחץ, רק אמרו לי להמשיך לעקוב ועשו לי יותר בדיקות דם לבדוק את רמות הסוכר. אח''כ התאזן
תודה רבה
היו לנו היום כמה פעמים הפסקות חשמל פתאומיות
מהבוקר בערך 4-5 פעמים.
עכשיו היתה לנו עוד אחת
ואחרי שהחשמל חזר יש 2 גופי תאורה שדולקים אבל נורא חלש.
יכול להיות שהחשמל הלך? 😔
מבאס, כי רק לא מזמן החלפנו הכל בבית ושמחתי שסוף סוף הבית שלנו מואר כמו שצריך..
יש לי תנור דלונגי שני תאים
התא למעלה עובד, התחתון לא.
וזה מוזר, כי יום לפני עבד מעולה..
ואיך הוכחתם לחברת החשמל שהמכשיר התקלקל בגלל ההפסקות חשמל?
קמה בכיף בבוקר?
נהנית?
זה נותן לה סיפוק?
משכורת טובה?
מסתדרת עם השעות של הילדים במסגרות?
אם כן אשמח לשמוע במה היא עובדת וכמה מרוצה...
ומי שלא מרוצה מוזמנת גם לכתוב...
לומדת ב״ה…
אבל שעבדתי עבדתי בעבודה מושלמת,
קמתי אליה עם אנרגיות…
אבל השכר היה ממש לא טוב.
ועוד כמה דברים שגרמו לי לעזוב.
הייי, היום יש לי את הבדיקה... כן כן תזמון מדהים שכזה.
ויש לי פחד בלב. מנסה להתחזק ולדעת שהכל יהיה טוב בעז"ה .
זה הריון 5 - ההריון הראשון הפלה בשבוע 7. ובסקירה של הבת המהמממת שלנו השניה מצאו מלא ממצאים מדאיגים, וביינו במעכבים .(ב"ה היום היא מהממת ובריאה )
אז בלחץ מכל בדיקה!
אשמח שתתפללו עלי ❤️
כבר כתבתי לך על הניסיונות האחרונים שלי....
בקצרה בת 37.5 מנסים כמה חודשים. רוצים מאוד....
אמממה שהבוקר התברר לי שיש מצב גדול שבחודשים הקרובים אני אולי ישאר בלי עבודה!
הביג בוס שלי מתפטר ומי שבא מתחתיו יש מצב שיביא את האנשים שלו. (אני דרגה 2 מתחת לביג בוס)
מה עושים??????
אם הייתי בהריון עכשיו לא הייתי בלחץ.
אבל בגלל שאני לפני... מה אני עושה?? ממשיכה? מפסיקה??
אם ממשיכה יכול להיות שאני אקלט בעז"ה ויום לפני שאני יודעת אני יהיה בחוץ.
אם זה יהיה יום אחרי שאני יןדעת אז כמובן אבוא ואגיד מיד בלי להשתהות (ואני מלכתכילה לא אומרת מיד. פה לא תיהיה ברירה כנראה)
אם אני מפסיקה וממשיכה פה. יתכן שתיהיה לי עוגמת נפש כי אולי בסוף כן הכול ימשיך כרגיל פה בעבודה. אבל לנסות שוב בגיל יותר מאוחר כבר זה יהיה אולי בעיתי בגלל הגיל. (הכול לא ברור עדין ומי יכול להגיד לי מה יהיה...)
אם אני מיד מחפשת עבודה עכשיו אז גם אין לי ברירה אלא להפסיק מיד. כי איך אכנס לעבודה חדשה ומיד אהיה אולי בהריון. זה רק אולי למצןא עבודה חדשה בטווח הקרוב (השאלה אם אמצע מיד) ואז איחרי חודשיים גג שלוש לנסות שוב....
אני בהלם שבורה לא יודעת מה לעשות.....
אני כמובן אתייעץ עם בעלי (שרוצה את ההריון הזה בשבילי! כי אני מאוד רוצה) אבל מענין אותי מה הייתן עושות
כי אחר כך כבר יכול להיות יותר קשה.
ואם תמצאי עבודה כשאת בתחילת הריון זה גם בסדר. אמנם קצת לא נעים ואנשים כנראה ירכלו קצת אבל זו בעיה שלהם. קרה לי בעבר שנכנסתי להריון בעבודה חדשה… אחר כך עבדתי שם 9 שנים, הייתי עובדת מעולה ואף אחד לא זכר.
התרחיש המלחיץ יותר לדעתי זה לחפש עבודה עם ״בטן״
ולכן הייתי מתחילה לחפש כבר עכשיו.
בהצלחה ובשורות טובות!
ובמקביל לחפש עבודה???
תודה על התגובה
ילדים זה השקעה לכל החיים. יש לך מסגרת זמן יחסית מצומצמת בשביל זה, את בטח לא רוצה לפספס. את עוד לא יודעת מה הולך להשתנות במקום העבודה שלך ומתי בדיוק תכנסי להריון. אין לך סיבה לקבל כרגע החלטות דרמטיות, אני בגישה של: כשנגיע לגשר נחצה אותו.
במיוחד בעולם של היום שהוא מכיל ופמיניסטי יותר, ובמיוחד במצבך שאת מגיעה ממשרה יחסית בכירה ולא זוטרה, אין סיבה שלא תוכלי למצוא עבודה חדשה אם יהיה צורך בכך, לפני, אחרי ובמהלך הריון.
יכולה להעיד על עצמי שהתראיינתי למשרה טובה בחברת הייטק כשהייתי בחודש שישי והתקבלתי. אמרתי בראיון במפורש שאני בהריון, אבל חופשת לידה היא בסה"כ 3 חודשים ואני מתכננת קריירה של שנים אז זה זניח...
בסופו של דבר בחרתי שלא לקחת את העבודה הזאת למרות שהתקבלתי..... אבל גם בעבודה הנוכחית חזרתי בכל הכוח אחרי 3 חודשים של חופשת לידה.
בשורה התחתונה, נכון שיש מורכבות בשילוב של משפחה ועבודה אבל אין סיבה שאחד יעצור את השני. תמשיכי ב2 הדברים במקביל ובעז"ה שתצליחי בהכל!
זה לא 100% לגמרי שיפטרו אותך
וגם העניין עם הגיל
והחוסר וודאות עם העבודה יכול להימשך עוד ועוד...
והכי הכי, ה' ייסדר לך הכל הכי טוב בשבילך.
אפשר להמשיך לנסות ובמקביל לחפש עבודה אחרת, לשריין כזה...
זו דעתי בהצלחה
זו גם נטיית ליבי
אבל פחדתי שאולי בגלל שאני רוצה עוד הריון אני לא שמה לב לעוד פרטים.
אין לי כח בכלל להתחיל עבודה חדשה בהריון. זההקשה ומתיש ואין לי הריונות קלים בהתחלה.
השם יעזור שהכל יהיה לטובה ושאבין זאת!
את על הקצה מבחינת הגיל, מה השאלה?
האם תפוטרי או לא זה בידי שמיים לגמרי, פרנסה זה מה', את צריכה לעשות השתדלות אבל המזונות שלך כבר קצובים מראש השנה..
לעומת זאת אם תפסיקי לעשות השתדלות בהקשר של ילודה את עלולה לפספס את ההזדמנות שלך. זה הרבה יותר משמעותי מכל םיטורים שהם
בלידות הקודמות הייתי עם שקפים והיה סבבה
עכשיו הייתי עם שקפים ואז התחיל לשרוף לי, חשבתי שאמצא פיתרון בזה שאעבור לנרות ואוף ממש שורף (השקפים גם איזה יום יןמיים אחכ, הנרות באותו לילה אבל ממש..)
התינוק בן 7 חודשים הנקה מלאה עדיין לא חזר המחזור..
לא יודעת מה לעשות, לא רוצה גלולות/ התקן וכל העניינים האלה..גם לא רוצה למנוע לעוד הרבה זמן, כמה חודשים..
אשמח לכל תובנה ומשו שיכול לעזור..
תודה 🙏
אין כזה דבר למנוע בלי למנוע
אגב, סביר להניח שאצלך ההנקה בעיקר מונעת, ולא השקפים.
יש אפשרות לדיאפרגמה אבל זה השקעה (לקנות, להתאים, ללמוד להשתמש נכון, לשאול את הרב שלכם מה פסיקתו על השימוש בו)
כן זה די מה שקורה לצערי
השאלה נגיד אם עד שיחזור המחזור אפשר להסתמך על ההנקה, כאילו תכלס עכשיו מונעת עם שקפים למקרה שפתאום יחזור הביוץ ולא אדע..אם יש איך לדעת אם אני בביוץ ולהסתמך על זה?
בשיטות טבעיות.
אי אפשר לסמוך על הנקה למניעה.. מכירה המון שנכנסו ככה להריון.
במצבך הייתי מציעה דיאפרגמה..
לא יכולה לחשוב על זה להכניס לשם משו..
ולא מבינה למה פתאום התחיל לשרוף לי אחרי שהשתמשתי לפני זה והיה ממש סבבה..?
תודה על התגובה
בטעות מאנונימי
החום עולה אחרי הביוץ.
מכל הדרכים של שיטת המודעות זה הפרמטר הפחות יעיל בהנקה..
לא רציתי למנוע להרבה זמן, התחלתי גלולות והרגשתי נןרא איתן אבל כל הזמן אמרתי מה אני אשים התקן רק לכמה חודשים..
בסוף שמתי התקן ואני ממש שמחה על זה, החוויה של ההתקנה הייתה מעןלה (רופאה מצויינת ולא הרגשתי כלום!) ואח״כ הכרתי כבר את התופעות של הארכת הדימום וכו אבל זה לא היה להמון זמן גם ככה..
זה חומרים כימיים, יכולה להתפתח אלרגיה וכדו
גם אחוזי המניעה ממש לא גבוהים
וזה מעלה סיכון לדלקות ופטריות
לא הייתי ממשיכה ככה בשום מחיר. מה הקטע לקיים יחסים אם את סובלת?!?
בעיני שווה לשים התקן גם אם זה רק לכמה חודשים, או להתייעץ הלכתית לגבי דיאפרגמה . זה אותו התעסקות אבל פחות פולשני ויותר בטוח משקפים
בהצלחה!
את צודקת לגמרי..
אני אכן צריכה להתייעץ בעה