פורום הריון ולידה (עמוד 56)

אנחנו ממש אוהבים. אם כי כן מאוד עמוס

ואם את מגיעה עם רכב- את חונה בחניונים שאומרים לך ועולה על שאטל. ככה גם בחזור שאטל לתחנות חניה.

בחזור זה קצת סיוט כי כולם רוצים לעלות ויש שדוחפים ולא הכי נעים.

יש הרבה תאי שירותים ככה שלא מחכים הרבה.

אם נוסעים אז להצטייד ממש טוב עם אוכל ושתיה. הכל יקר בסביבה ואפילו מסעדות בקרית ארבע עמוסות ממש ביום הזה (שנה שעברה הגענו לפיצרייה והיה צריך לחכות לפחות שעה לפיצה במקום, כבר נסענו הביתה והזמנו פיצה בטלפון בעיר שלנו)

אני מבינה שאת בערך 5 שבועות אחרי?

אז מאד הגיוני

לאט לאט זה ייגמר

עד 7 שבועות לא מדאיג

קרה לי אחרי 6-7 לידות...

הדימום אחרי לידה יכל להמשך עד כחודשיים מהלידה

הטבע שלו זה להעלם.וא ז לחזור.. ככה הוא..

וזה תקין!

וקורה הרבה בדיןק ביום טבילה שחוזר לבקר

אצלי בגלל שהז מה שקורה לי בדר''כ הרב מתיר לי מלכתחילה 2 בדיקות בראשון ושביעי וללבוש צבעוני

ולפעמים טבלתי ככה עם הכתמים האלה

לפעמים הלכתי לבודקת

ושאלתי תמידד על הכל ..

ולפעמים כלום לא עזר

ללכת אחרי חודש וחצי לרופאה זה חושב בכל מקרה

ולא לפסוק לעצמך להתיעץ על הכל

אני 5 וחצי שבועות אחרי.

אני יודעת שככה זה דימום אחרי לידה שבא והולך, וגם אצלי זה ככה אבל בקטנה, קצת מפסיק וקצת חוזר, לא שנעלם ל6 ימים ואז חוזר אדום וטרי!

בד"כ הוא היה לאט לאט בכיוון להיעלם, וגם יותר חום/ 'ישן' כזה. וככה הכרתי את הגוף שלי 7 פעמים, ועכשיו זה אחרת. לכן זה מדאיג אותי.

אתן חושבות שבכל זאת זה הגיוני?

לטבול עם כתמים אפשר בתנאי שיוצאת בדיקה טהורה, וכרגע היא לא לצערי.. (ולא רוצה ללכת לבודקת שתבדוק אם זה פצע! וגם לא לרב שיפנה לבודקת )

וגם סוג של טראומה קטנה כי היא לא הכינה אותי וזה היה בהפתעה, שבכלל זה אמור לצאת לבד ורק צריך לחכות כמה שניות בסבלנות...

כמו אולי לחץ של המיילדת.. היא באמת בדיוק סיימה משמרת והיתה צריכה לצאת והכל היה בלחץ ממש

בכלל לא התנהלו לפי רגשות, אבל כן היו נוקשים ואמאלה הלחיצה על הבטן..

וגם כשתפרו אותי ביקשתי עוד כמה רגעים, ולא נתנו לי שניה אחת, ביקשתי אפידורל והרופא שתפר אותי די צחק.. נתן לי זריקת הרדמה וצרחתי מהזריקה 😬

והמיילדת אמרה לי מה את צורחת, עברת לידה, זה כואב לך??

כן זה כואב לי כי לא נתתם לי שניה להתאפס ולאגור כוחות..

עד היום לא חשבתי שזה קשור,

אבל אולי כן כי בעצם אין להם ידע על כמות הדימום ולכן הנהלים יותר מחמירים?

לידה בדרך זה אירוע חירום, הגיוני שפחות יתנהל לפי כללים של לידה ידידותית.

מבאס ממש.

אולי גם אצלי היו לחוצים לפנות את החדר שטיפלו בי (לא חדר לידה כי הייתי כבר אחרי לידה)

העיקר אמא בריאה ותינוק בריא!

אין את הכוס תה והנחת עם התינוק, רק לרוץ לרוץ לסיים עם מה שנשאר לסיים.

חח אין שניה עם התינוק, בכלל שכחתי שאמורה להיות תינוקת בתמונה.

הצוות הכניס אותנו לבי"ח בנפרד, אותה בשמיכה במדרגות ואותי על אלונקה במעליות. (עם אנשים זרים שנדחפו 🙄)

בעלי הגיע אחרי 40 דקות ושאל לראשונה מה עם התינוקת.. בכלל לא היה בראש שלי מרוב שהיה צריך לעבור מפרוצדורה אחת לשניה.

(היום זה קצת מכעיס אותי כי אפילו צמידים לא שמו לה בנוכחותי וזה לא שהיא הייתה במצוקה)

בדרך כלל בהבנה והכלה ועדינות.

חוץ מזו שנולדה פגית לא הפרידו ביננו בכלל.

חוץ מהגדול שלי ששם הצוות ממש היה נוראי

וכן זוכרת שהתפירות כאבו לי יותר מהלידה עצמה,

והכאיבו לי בכללי ללא צורך..

ושם הוא התעקש להפריד ללא שום צורך רפואי ממש סתם.

ממש

העידוד שלי זה שהסוף עוד שבוע+ זה כבר לא ישנה לך הרבה..

כשלמדתי את זה, זה היה פלא בעיני לדעת את עניין הכלל והפרט

שכל הנשמות הם חלקים של נשמת האדם הראשון, אבל בכל חתיכת נשמה! יש את כל הנשמות שמרכיבות את נשמת האדם הראשון ולכן מה שהסברת עובד אחד על השני כי כשאני מתקנת בי משהו אני בעצם משפיעה על החלק של נשמה אחרת שנמצאת בתוך הנשמה שלי

בלי לדבר בכלל. אבל מצד שני גם לא לשמור בבטן.

ראיתי ממש בעיני שזה עובד בין אם על אנשים ובין אם על חפצים אפילו

בדיוק עכשיו היה לי משהו בלב על חמותי

עכשיו זה משהו שנאמר בין המילים ואולי בכלל לא פירשתי נכון ואני לא באמת הולכת לפתוח את זה מולה ,

אז פשוט בטלפון בהודעות לעצמי הוצאתי את הקיטור וזהו🙂 הלב נקיי

זה מאוד דומה לשיטת בריאות נפש בדרך היהדות אבל בשיטת היהדות יש גם עבודה עמוקה על תפיסות עולם מעוותות שאנחנו בנינו לעצמנו במהלך החיים והניקוי שלהם הוא שמביא גם לרגיעה ונינוחות בנפש

ורק לאחר מכן אפשר לעבור לחלק של עבודת ההשפעה

אני יועצת בשיטה ואשמח לתת הכוונה אם תרצי

מועיל תפילה ובקשה

ולעשות את מצוות היום-לשמוח

לטבח שהיה לפני שנתיים - בכ"ד בתשרי, אחרי החגים.

כי באמת בחג אנחנו מצווים לשמוח, עם כל הקושי. יש זמן לשמוח, ויש זמן להתאבל במלוא העוצמה...

(שלא לדבר על זה שהשבעה באוקטובר הוא סתם תאריך לועזי...)

את אמא בעם ישראל

לילדים חמודים שממשיכים אותו!

הזיכרון לא בחג כדי לא לפגוע בשמחת חג

הפוך

ע"י השמחה יוצאין  מכל הצרות !!! 

שקולה יישמע עוד ועוד:

הזיכרון לא תלוי בתאריך לועזי, האבל ימתין

המלחמה איתנו כל הזמן. החטופים גם. אנחנו מזכירים את שמותיהם יחד עם האושפיזין מדי ערב (יוזמה של פורום תקווה). בשנה שעברה היינו במילואים בסוכות (חלק מהימים). מתפללים להחלטות נכונות של הממשלה ומבינים שהימים גורליים. ודווקא מתוך הכל, הניצחון שלנו כעם הוא (גם) להמשיך להיות עם יהודי, עם לוח שנה יהודי, עם סוכות, עם ושמחת בחגך - כמה שמתאפשר, כל אחד והנסיבות שלו. אני חושבת שאת פועלת נכון 🫶🏼 (בין אם שמת לב לתאריך ובין אם לא), להיות מונחת בחג ובמשפחתך. באמת.

צריך לברר שאין "משחק" בגן שקשור להורדת תחתונים, חול וכדומה...

נפוץ יותר ממה שאנחנו חושבים

לשאול אותה בעקיפין, לדובב. 

לשאול איך היא מתפנה בגן

האם יש משחק שקשור לישבן?

חשוב לשאול באופן רגוע, לא להלחיץ.

אם צריך לבדוק גם מול הצוות

יכול להיות שבמעון עזרו לה בשירותים וסידרו לה את התחתון אז לא הפריע ופה מצפים ממנה להסתדר בשירותים אז זה זז ומציק לה?

לבן שלי היתה תקופה אחרי הגמילה שכל הזמן בלי הפסקה סידר את התחתונים והאיבר וזה כבר היה ממש מוגזם שלא הפסיק לגעת שם והגרד רק גדל. החלפנו לו מתחתונים רגילים לבוקסר ווידאנו שלא צמוד והגירוד פחת עד שנעלם, כי זה נבע פשוט מחוסר נוחות.

הייתי מנסה לתת לה בוקסר או משהו בסגנון הזה לראות אם זה יותר נוח ומסתדר.

יכול גם להיות שכשפספסה בקטע רגשי זה התייבש בתחתון ועשה לה שורף ואז יצר מעגל קסים כזה. כשפספסה החליפו לה בגן את כל הבגדים? ניקו אותה כמו שצריך? 

כי נשמע שממש יכול להיות שהתפתחה שם פטרייה או משהו כזה.

אחכ אפשר למצוא את הסיבה הרגשית/ טכנית שגרמה לשינוי ולפתור אותה

מה שכן, זה לא חייב לקרות, ואפשר בהחלט להמשיך לעבוד כדי שתהיה תקשורת טובה גם כשיש חילוקי דעות, אבל זו עבודת חיים אז לא צריך להתבאס מתאקלים קטנים בדרך... 

זה קרה לנו מלא כשקנינו בית,

אז התווכחנו על הברזים

על המרצפות

על המטבח

על כמה להוציא כסף וכמה לחסוך

ותמיד היה לא נעים הויכוחים מול כל אנשי הצוות שהיו צמודים אלינו בחנויות..

פשוט צריך לדעת לעשות את זה בצורה נעימה , מכבדת, מכילה..

תכלס גם בבית מול הילדים צריך לדעת להתווכח בצורה מכבדת

בצד של הצופים.

אף פעם לא ייחסתי לזה חשיבות.

אנשים יודעים שזוגות רבים.

לרוב בבית, לפעמים בורח להם גם בחוץ. 

בדיוק בערב חג בעלי צעק עלי באמצע המדרגות של הבניין כשהיו שכנים בחוץ...

זה קורה לכולם, כולם רבים או לא מסכימים על דברים.

וההצגה של המושלמות היא רק הצגה.

שויכוח הדדי בסופר בעיני לא דומה למה שתיארת.

בחיים לא הייתי עוברת לסדר היום אם בעלי היה צועק עלי לעיני אנשים, ועוד שכנים, או צועק עלי בכלל. לא לגיטימי בעיני ולא הייתי משווה.

מסכימה עם זה שכולם רבים או לא מסכימים על דברים, ובטח ובטח לא מושלמים.

אבל הפריעה לי ההשוואה והרגשתי צורך להתייחס לזה.

וחיבוק! נשמע ממש לא נעים❤️

ומייחלת להיות במקום שלכם כזוג...
מה שהיה היה, תקחו את זה מפה ללהבא. לכל זוג יש וויכוחים השאלה היא איך מנהלים אותם.
אם אצלכם זה בדיבור, אולי להפך אפילו. אנשים אחרים ראו איך אתם מנהלים ויכוח בשיח, אולי זה אפילו היה עבורם שיעור לאיך לנהל ווכוח בלי צעקות ואמירות לא יפות. בלי כעס. אז היה חוסר סבלנות, כולנו בני אדם. הבושה יפה, היא אומרת לנו שאנחנו יכולים להיות טובים יותר, תמיד יש מה לשפר וזה טוב שאתם שמים את תיקון המידות לנגד עיניכם.

אני שמחה שקראתי אותך, כי התרחקתי הרבה וגם לי יש הרבה על מה לעבוד

לגבי יעוץ גנטי- מפנים כדי לתת המלצה לבדיקת מי שפיר. אם את בטוחה שלא תעשי, אפשר לוותר על הייעוץ. אפשר גם ללכת לייעוץ, לשמוע ולהחליט אם לעשות או לא.

אצלי בייעוץ גנטי לא הסבירו על הסיכונים.

מניחה שזה תלוי בסיבה לייעוץ.

שהיה לי את זה בהריון עם הבת הבכורה,

הלחיצו ושלחו למלא בדיקות,

עשיתי גם סקירה מכוונת באופן פרטי לראש וב"ה היה תקין!

וב"ה היא ילדה בריאה!

בזמנו עשית את כל הבדיקות? מנסה להבין מה באמת נצרך ומה הגזמה..

ואם יש עוד מישהי בקהל שהיה לה גם משהו כזה, אשמח מאד מאד לשמוע!

חושבת שגם אקו לב עובר,

לא זוכרת שהמליצו על מי שפיר

עטפנו היטב בניילון נצמד והוספנו גם שקית מעל שסגרנו בסלוטייפ עבה. אבל מכיוון שזו נסיעה ארוכה, כדאי שתשימו בצידנית או בקופסה, תעטפו במגבות ותשימו קרחומים מסביב.

אבל אולי עדיף לקחת מאפים (לא חלביים) וכך יש פחות סיכוי שיתקלקלו ויישפכו?

דברים בשביל הילדים:

בגדים (כולל בגדי החלפה)

פיג'מות

טיטולים (אם צריך)

מגבונים

מגיני מזרן (אם צריך)

טישו

בקבוקים

מוצצים (אם צריך)

תחליף חלב (אם צריך)

משחקים וספרים אהובים

חטיפים ומיני מזון שהילדים אוהבים

מצעים יש שם? אם לא אז תביאו.

תיהנו!

בשאלה דומה הצ'אט ממש עזר לי לחשוב על הרבה דברים שלא חשבתי עליהם. אפשר גם לדייק אותו לצורך שלכם אחרי שהוא עונה תשובה כללית

במידה ואין שם -

פלטה,

מיחם - אם תצטרכו

ממש התלהבתי מהפיתרון לא היה צריך בכלל לחשוש שישפך.

את הבישול עצמו עשיתה בסיר לחץ עם מכסה של סיר רגיל ורק לדרך סגרתי את הסיר לחץ.

פעמים אוכל לנסיעות בדיוק כאלה ארוכות

(ולפעמים קצת יותר😅)

פשוט עוטפת טוב שלא ישפך ושמה קרחונים 

שיפשיר לפני שתגיעו

וגם יהיו לכם מים קרירים בשבת, לפחות בחלקה..

אני לנסיעה ארוכה הקפאתי את האוכל בתבנית חדפ ואז הוא חצי הפשיר בנסיעה.

שניצלים/ קציצות/ אורז/ תפוחי אדמה בטטה בתנור

חוץ מזה הייתי לוקחת לחמניות, בייגלה, חטיפים, ביסקוויטים, פירות (עם סכין), עוגה, כלים חדפ- שאם ילד יהיה רעב תמיד יהיה משהו זמין.אולי גם תירוש אם מקפידים לא לאכול לפני קידוש.

חוץ מזה- מצעים, שמיכות ,מגבת, תיק רחצה מאובזר (קצת תרופות, משחות, פלסטרים, אל תוש, שמפו, סבון, משחת שיניים..)

בגדים כולל סוודרים לכולם, משחק אחד לכל ילדי תלוי כמה ילדים. משחק קופסא/קלפים, משחק הרכבה ומשחק דמיון.

ציוד לפינת קפה אם אתם מחובבי השתיה חמה.

או תבניו חדפ? נראה לי יותר בטוח 

תופסים את זה מהידיות בצדדים לידיית של המכסה, גומיה מכל צד, ממש שומר שלא יישפך.

אני האמת לא שמה קרחונים בנסיעות של שעתיים-שעתיים וחצי לאוכל שלא מתקלקל מהר, אבל אני לא שמה בבגאז' ןהאוטו ממוזג

בשר ודגים ודברים עם רוטב

גם סלטים אפשר להקפיא.

לקחת גם

גביע לקידוש,יין, נרות שבת, מפה לבנה, סכין לחלות, מלח.

שניצלים וקציצות (אפשרי להכין מראש להקפיא ואז בדרך זה מפשיר)

תוספות-אורז, תפ"א, בורגול וכאלה אפשר לשים בתבניות חד"פ ולהכניס בארגז בערמה אחד מעל השני עם קרחומים

אפונה, שעועית ירוקה להכין בלי הרבה רוטב, גם כן לשים בתבנית חד"פ בתוך ארגז, אפשרי להקפיא או לשים עם קרחומים

גם פשטידות למיניהן

אפשרי במקום ארגז לקנות קופסאות פלסטיק גדולות עם מכסה

אני נסעתי גם עם חמין שגרנו את הסיר היטב (סלוטייפ מכל הכיוונים) בתוך ארגז ושמנו במושב האחורי על הרצפה

גם פאי רועים יכול להתאים אבל לא הייתי מקפיאה אלא עוטפת בקרחומים

בנסיעה לשים בצידנית עם קרחונים (אפשר בקבוקי מים קפואים).

לחמם בתבניות חדפ

טיסה 501

פליפולו

אוצרות או צרות

טקטיקה

השיקוי

ספליט

?

משחק חמוד, מזכיר משחק אחר בשם yahtzee.

יש כמה קוביות זהות עם איורים, מטילים אותן כדי לקבל הרכבים טובים של האיורים - הניקוד נקבע לפי הרכב האיורים בקוביות (למשל, שלוש קוביות עם אותי איור שוות ניקוד מסוים, ארבע אותו דבר שוות יותר וכו'). אם שלוש קוביות מציגות גולגולת התור נגמר ללא ניקוד. בכל פעם אפשר להטיל שוב קוביות שלא נחתו על גולגולת כדי לקבל הרכב קוביות יותר טוב (תוך סיכון שחלק מהקוביות יהיו גולגלות). יש עוד תוספת עניין כשבכל תור יש קלף שמשנה קצת את החוקים באופן ספציפי לתור.

אנחנו נהנים ממנו, אבל לא יודעת אם הייתי קוראת לו "שווה ממש". האמת ש"שווה ממש" מאוד תלוי במה שהילדה מתחברת אליו. אם היא טובה עם מילים ושפה וזה מדבר אליה היא תוכל להנות מאוד מ"רמז בריבוע" (משחק דומה בעיקרון שלו לשם קוד). הזכירו פה בפורום את "מחוץ לקופסא", ואין לי נסיון אתו אבל ממה שמצאתי בגיגול הוא גם נראה מלהיב למי שאוהב משחקי מילים.

אופציה שאפשר להכליל אולי ב"שווה ממש" זה חדרי בריחה בקופסא, אם כי זה חד פעמי. 

יש גם את כל סידרת IQ שמתאים לשחקן יחיד.

ויש את טרוויה טוויסט.

יש גם סנטורי. יכול להיות בין 2-4 שחקנים. אומנם כיף ביותר שחקנים אבל גם ב-2 נחמד ממש

מאצ' מאדנס.

הוא טוב גם לבד.

קטאן תלוי אם היא חובבת משחקי אסטרטגיה.

טיסה 501 פחות אהבתי.

טאקי זה בסיס.

אליאס גם לחובבי מילים

קטאן יותר כיף ביותר משני שחקנים, אבל גם בשניים זה נחמד.

אם היא במצב רפואי מורכב לא בטוח שמשחקי אסטרטגיה יעניינו אותה כ"כ,

אולי עדיף משחקים פשוטים להסחת דעת. אולי רמיקוב, חבילת קלפי מלחמה, טאקי וכד'.

באמצ"ש קניתי לאחיינית שלי משחק אלקטרוני כמו טטריס, רק עם מלא משחקים כמו משחק זיכרון, סנייק הפידבק מיידי ויותר מעביר את הזמן (כמו באבל והמשחק שחותכים פירות)

לאשפוז היה יותר מתאים.

מצויין ב2 משתתפים ואפשר בשבת.. 

ממש כיפי . ובאמת משחק שווה

ממליצה ממש♥️

ויש גם חנות בצומת הרחובות עלי הכהן ובר אילן.

אולי כדאי להתקשר לחנויות לפני כן ולעשות השוואת מחירים בטלפון?

של חנויות

וכן כיוון של חנויות שנחשבות זולות 

הקודמים נולדו קטנים, עכשיו זה משקל ממוצע

ויכול להיות גם שהמשקל בפועל יהיה פחות מההערכה.

את מרגישה יותר כבד מהרגיל?

לי אישית הייתה טעות של כמעט קילו

יחד עם זאת אין אחידות בין לידות, וזה יכול להשתנות מלידה ללידה.

מאחלת לך לידה קלה וחג שמח!

א. יכל להיות שהערכה לא מדויקת ..קרה לי כמה פעמים...

ב. יכל להיות שתי וק יוולד במשקל שונה מהאחים דלו..לכל כיוון

לי היה אחד ממש חריג מכל השאר..לא יודעת להסביר..ככה..

אני ילדתי תינוקת 2.400 ואז תינוק כמעט 4.

דווקא תינוקות מעל 3 קילו זה הרבה יותר קל, מקווה בשבילך

חוץ מלשחרר ולצאת לבית חולים על הציר לידה הראשון גם אם לא מאורגנים וכו..

7עדיין, זה לגמרי מה שה' מסדר לנו! (מגיעה בפתיחה מלאה וטווח הלידה שלי נע בין 40 דק בלידה ראשונה לבין 7 דק וגם בזה בניסים שהלידות היו בשבת/ בלילה אז בלי פקקים ומסודרים מבחינת ילדים..) וזה לגמרי לשחרר ולהאמין שה' מסדר לנו את הלידה והתנאים הטובים ביותר! במיוחד אחרי ש2 הלידות האחרונות הגעתי לשבועיים אחרי התאריך וכבר בתור לזירוז ופתאום קלטתי שיש בזה גם המון ברכה!)

השבוע הייתי במיון כי היו לי הרבה צירים ובסוף אמרו לי שזה בגלל שהתייבשתי.

אז נראה לי מיותר לנסוע כל פעם כשיש צירים ..

בין הצירים של החודשיים האחרונים לצירי לידה..  כאב טיפה שונה ומקרין לאיזור נוסף בגוף..

קשה שלא יודעים🤗

שהתחיל הכאבים השונים והקרין לרגליים ממש חזק,ועלינו לביח,ואז הצירים האלו פשוט הפסיקו לגמרי,בלי פתיחה משמעותית.

ואז חזרתי הביתה

ואז התחילה לידה בצירי לחץ אחרי יום בלי כלום.

יתוך פחות מחמש דקות נגמרה הלידה.

עם מופעי צירים שמתחילים וא זמפסיקים אחרי כמה שעות

ואז מבלבל כי לא יודעת מתי זה כן ומתי הז לא

ובסוף כשהז זה- לידות בזק מממש מהירות

ברמת הכמעט ללדת בדרך..ועם נסיעה מממש קצרה מהבית

אין לי מתכון מבטיח

בעיקר שמתי לב שכשזה זה- אני כן מזהה כמעט בוודאות

גם הצירים הראשונים יותר מורגשים

וכשסה מתקדם קצת העוצמה והעמימות שלי בין הצירים יותר מורגשים מהמדומים

הכל תלוי במרחק נסיעה

אם את קרובה לבי''ח זה יותר מרגיע

ואם את רחוקה קחי בחשבון שאולי תסעי סתם

אבל עדיף מלפספס

מבחינת תיק, בייביסיטר לילדים, איך נוסעים, להכיר את הבית חולים, איפה חונים,מאיפה נכנסים, וכדו'

ולדעת להיות מספיק אסרטיבית בקבלה ולהגיד שיש לך לידות מהירות,

בנוסף ערנות לסימנים

וכמובן תפילות.

שתהיה אופציה ב' למי ילווה אותך ומי ישמור על הילדים כשזה מתחיל.

שתהיה אופציה להשאיר אצל השכנים במקרה וזה בשבת או חג .

שהתיק יהיה מוכן ליד הדלת ואיתך בכל יציאה ברכב מהבית.

ככה עשיתי, הרגשתי שתהיה לי לידה שלישית מהירה ממש.

ובאמת הייתה לידה של כמה דקות שהתחילה בבית וכמעט ילדתי בבית, ובנס בעלי היה בסביבה (כשלא אמור בד"כ ) והשכנים היו זמינים לשמור עד שסבתא תגיע… וכמובן נסעתי באמבולנס. והופ ילדתי.

ויותר מיזה אני יכולה לסבול חודש שלם מצירים ארוכים וכואבים( לא כל לידה היה כך אבל חלק כן) ככה שאני לא תמיד יכולה לתזמן.

עזר לי להכין מראש מגבות נקיות ישנות בבית ואשפתון,בשביל לפרוס את האשפתון על המגבות וככה למזער ליכלוך,

וכנל להכין גם באוטו מגבות נקיות שיהיו לכל מקרה,

מה שעוד עזר לי זה להכין מראש את הבעל,הלכנו למיילדת שהסבירה לו פחות או יותר מה התפקיד שלו בזמנים כאלו.

כן יכולה להגיד שברגע האמת הוא ידע לתפקד מעולה.

מתוך 8 לידות רק 3 היו בחדר לידה וכל השאר במקומות אקזוטיים אחרים....

אז נסיון יש לו.

וחוץ מיזה אני תמיד אומרת לעצמי שלידה זה לשחרר שליטה ולסמוך על הקב'ה.

🫶העיקר שיהיה בשעה טובה וידיים מלאות

האמת שאותי ואת בעלי זה מלחיץ,

בעלי לא מסוגל לחשוב על אפשרות כזו שרק הוא יהיה איתי כשאלד ויצטרך לעזור לי ואני גם התחלתי לשמוע הדרכה של מיילדת מה עושים כשזה קורה בבית, אבל הרגשתי שזה הכניס אותי ללחץ, אז הפסקתי לשמוע.

אבל הבין שהוא צריך לקחת אחריות,

הוא גם השתנה במשך השנים

בחלק מהלידות הוא גם עשה לי פאדיחות והיה צריך לטפל בו במקומי😉

האמת כשזה קורה פשוט זורמים את הסיטואציה,

והאמת שתמיד הוספתי את זה לתפילות שלי...

שאספיק להגיע בזמן.

זה מה שיכולתי לעשות

אם יש מישהי רלוונטית, אפשר לדבר איתה ולהקפיץ אותה אם יש צורך.

בשביל לבדוק עד כמה את קרובה ללידה, או ליחיד אם את לא מספיקה לנסוע.

יש לך שכנה קרובה שהיא חובשת או אחות או מיילדת? אני בזמנו קבעתי עם מישהי כזאת שאם מתחילה לידה בבית היא תבוא

בכל מקרה, זה שהיו לך לידות קצרות לא אומר שככה יהיה גם בהמשך אבל מאחר וזה יכול להיות אז שיהיה לך כמה שיותר ידע על איך לפעול ומה לעשות

פעם אחת באמת ילדתי בבית, בעיני זה נפלא ברמות, השותף השני פחות בקטע, אז ברגע שנראה לו שיש לי ציר כואב באמת הוא מעיף אותי לבית חולים, פעם אחרונה הוא הזמין אמבולנס, ואכן הגענו בפתיחה 10.

אני שמחה בזה, לידה מהירה, התאוששות קלה אחרי, בעיני זה נפלא.

אני כן השקעתי בלמידה איך ללדת באופן טבעי וזה מסייע

אם הלידה מהירה אז כשיוצא הפקק הרירי

צריך ללכת ישר לבית חולים?

שואלת באופן כללי לא כי זה קרה

בפועל זה מה שעשיתי והתגלה כיעיל.

אחרי מספר לידות מהירות ולידה חמישית מהירה במיוחד (4 דקות מהכניסה לבי"ח),

בלידה שישית יצאתי לבית חולים כשיצא הפקק הרירי (בשאר הלידות לא ראיתי פקק רירי, או שיצא בלידה עצמה או שלא שמתי לב) ומסתבר שהייתי בפתיחה של 4, הכניסו אותי לחדר לידה ורק אח"כ התחלתי להרגיש צירים, ילדתי תוך כמה שעות מההגעה.

אולי אני לא מזהה...

אבל אם הייתי מחכה כנראה היו לי יותר לידות שלא היו בחדר לידה 

ראיתי את הפקק רק בלידות 3 ו4.

בלידה 3 הוא יצא בחמישי בלילה וילדתי במוצש - כך שהתשובה היא שלא בהכרח.

בלידה 4 אם הייתי מגיעה שעה/שעתיים אחרי שיצא הפקק כנראה שהיו שואלים למה באתי..

בפועל יצא הפקק בלילה כשהלכתי לישון וב7 בבוקר התינוק כבר היה בחוץ

אפילו במרחב של כל 10 דקות

ברגע שהתחיל קודם כל נכנסתי למקלחת

שמנו ילדים במוסדות ואז נסענו לבית חולים

הגעתי בפתיחה 4 למזלי כי רציתי להספיק אפידורל (הספקתי אבל הוא לא עבד

עם זה.

אני עם 4 לידות מהירות. רק באחת מהן הספקתי להגיע לבית חולים. וגם זה רק בגלל שבאמבולנס לא הסכימו לעצור בצד.... כן ילדתי 3 ילדים בבית. ולא מבחירה ראשונית. אבל תוך כדי הלידה הבחירה שלי היתה לסמוך על הגוף שלי, על התינוק ועל הקב"ה שהם הכי מיטיבים איתי ושאני יודעת ויכולה ללדת בכל מקום גם בלי מיילדת. בזכות נקודת החוזק שמצאתי בתוכי, בזכות הזרימה עם הגוף שלי, בזכות עבודה רגשית עם הפחדים שלי ובזכות עבודה תודעתית. (שעשיתי והתכונהתי היטב כבר בהריון וגם תוך כדי הלידה). ב"ה ילדתי לידות מדהימות, מחוברות ועוצמתיות. שבכל אחת מהן יצאתי מוארת מאוד עם חשק לעוד. ממש לא נולדתי ככה הלידה הראשונה שלי היתה טראומטית מאוווד הייתי כל כך רחוקה מעצמי, מפוחדת ובהתנגדות לצירים. היה זוועה.

והלכתי ללמוד איך לשנות את זה וב"ה יש המון דרכים וכלים נפלאים.

היום אני ממש עוזרת לנשים אחרות גם לשנות את חווית הלידה שלהן. וזה פשוט קסום כמה שזה אפשרי. גם באותם תנאים לצאת בחוויה רגשית כל כך שונה. וגם בשינוי התנאים על ידי רצון...

למדתי לזהות שבעוד כמה שעות אני אמורה ללדת

בדרכ הסימן הקבוע אצלי זה הפרשות של הפקק הרירי וצמרמורות

תנסי לזכור מהחידות הקודמות סימנים ספציפיים, ככה שאם מתחיל משהו בבודאות ישר תצאי לבית יולדות

למשל צירים אצלי זה לא סימן מובהק...

יש מצב טוב

פקק רירי בסהכ דיי נראה כמו התחלה של ווסת...

את מחפשת שם את מה שאת רוצה, עדיף באנגלית.

נניח: home design ideas

אחר כך יש כמה דברים שאת יכולה לעשות עם התוצאות:

- ללחוץ על תמונה שאהבת, וייפתחו לך עוד תמונות באותו סגנון.

- אם את רוצה לדייק יותר, את יכולה ללמוד מהכותרות של התמונות איך לדייק. נניח, אולי בהתחלה אין לך מושג איזה סגנון את אוהבת, אבל אחר כך את רואה שיש סגנון מסוים שמושך לך את העין - לפעמים את יכולה לראות לפי הכותרת איך קוראים לסגנון הזה, ולחפש ספציפית אותו.

- ליצור לעצמך לוח השראה בעזרת האייקון של הנעץ - את אוספת תמונות שאהבת ללוח, וכך יכולה לחזור אליהן בהמשך.

- לפתוח את הקישור שאליו התמונה מובילה. לפעמים זה יוביל לבלוג מפורט, לפעמים למוצר לקניה וכו'.

בדיוק מה שאת צריכה, עדיף באנגלית זה ייתן יותר דיוק כמו כל מנוע חיפוש

אני חושבת שיש לך אפשרות לעברית בשפה

פעם המליצו פה

נראה לי @המקורית לא מצליחה לתייג...

לכתוב שם פלטת צבעים

ואז יופיעו לך כל מיני פלטות...

ואז דרכן תנסי לחפש השראות לעיצוב הבית

כבר לא זוכרת במדוייק להסביר אבל בזמנו ככה עשיתי וזה היה מעולה!!! זה דייק לי איזה בצבעים אני אוהבת וגם נתן לי לשים לב לפרטים- נגיד- האם עדיף לי ספה חומה או דווקא שולחן קפה חום.. סתם דוגנא אבל הרעיון...

לראות הרבה תמונות, תוכדי לשים לב מה בעצם אהבת ואז לדייק את עצמך עוד

לחזור אחריו תקין נגיד אמר- אני הולך ליפון. לומר לו- אתה הולך לישון, יופי מתוק. בא אני אכסה אותך.

לתת בעצם משוב שמיעתי עם הצליל התקין בלי להתייחס רגשית לשיבוש שלו או לדרוש ממנו תיקון. רק לתת את הפידבק הנכון, עם טיפה דגש על ה-ש'. 

רק עם ילד בן 6.

אני בעצמי קלינאית תקשורת😅 אבל נבהלתי כי זה היה במלחמה האחרונה מול איראן ולא ידעתי על מה זה יושב. אז התייעצתי עם המדריכה האלופה שלי (קלינאית עם המון ניסיון), והיא אמרה שנשמע לה שלא צריך להילחץ.

מה שהיא המליצה והסכמתי איתה- לחזור אחריו באופן תקין (אני גם הדגשתי את ה-ש' במילה), בלי לבקש ממנו לחזור לתקן. כשהוא כן מפיק נכון עם ש' לחזק בקטנה (שמחתי לשמוע שאמרת עם ש' מדויקת / איזה יופי שאתה הוגה מדויק עם ש'). לא להגזים בחיזוק אלא ממש בקטנה, הוא כבר יודע להפיק והתגובה צריכה להיות פרופורציונלית.

זה מה שעשינו, היום כמה חודשים אחרי נעלם כמעט לגמרי חוץ מפעמים בודדות שמתפלק לו שוב (במיוחד במילים שיש גם פ' וגם ש', כמו "לפרוש", או מילים עם שתי ש' כמו "שלוש").

מקווה שזה מרגיע🙂