פורום הריון ולידה (עמוד 578)

בול

כי עכשיו אין לי ברול ה' שום תסמינים חוץ מעייפות

הבחילות אצל הבנות היו יותר חזקות מאצל הבן

אם אין בכלל זה בן?

הראשון שלי בן, והבחילות וההקאות שהיו איתו- שה' ישמור ויציל.

קצת בחילות בהתחלה וזהוו

עכשיו תחילת הריון לא יודעת מה יש והבחילות אמאלה ואבאלה

ובכללי כולם היו בטוחים שיש לי בן…

בטן עגולה

נהייתי יפה יותר

היה באלי בשרי יותר מחלבי

הריון קל ברוך ה׳

ו…יצאה נסיכה😍😍

מה יש לי לא יכולה לחכות 14-16 שבועות כדי לדעת לא מסוגלת (עברו רק 4)

בראשון כמעט בלי בחילות, והשני בחילות הרבה יותר גרועות, והקאות.

חייבת להגיד שהקטע של הריון יפה ועגול כן היה קשור אצלי למין... כך מסתבר....

אצל הבנות שמנתי לרוחב.... בטן רחבה ונראיתי ענקית.

אצל הבנים בטן עגולה ויפה, פנים יפות,,,

כאחת שתמיד צוחקת על השטויות האלה,

אחריי תשעה בלי עין הרע-

הזייההההההה

אבל אצלי זה יצא נכון...

כי התיפייתי ורזיתי (בגלל הבחילות) אבל לפי הבטן חמותי אמרה בת, ויצאה בת 

שבהריון השני שלי, ידעתי שיש לי בת 

וחמתי מתווכחת איתי וקבעה שלפי צורת הבטן - זה בן

היא הייתה בטוחה שהיא צודקת

שבהריון של הבת שלי מישהי בעבודה היתה אומרת לי קבוע-

בטוח זה בן, כזה הריון יפה, איזו בטן יפה, איך את מוארת וכו'

אז אמרתי לה - את חייבת להגיד לכולן שזה בן. מה, תגידי למישהי - "איזה נפוחה ומכוערת את, יש לך בת?"

כולם אצלי מאותו המין

ההריון הנוכחי שונה מאוד מאוד מקודמיו

חושבת שבעיקר הגיל עושה את שלו...

אצלי יש תופעות שחוזרות בכל ההריונות - למשל ורידים, בצקות ברגליים בקיץ.

ויש תופעות שהיו לי בחלק מההריונות - למשל עייפות מוגזמת לאורך כל היום.

היו לי ארבעה הריונות בנים והיריון אחד של בת. לא זוכרת משהו מיוחד רק אצלה.

כל אישה והגוף שלה כל הריון והתופעות שלו, לסיכום. חחח

אני בתואר שוחק ברמות

בבית (זאת אומרת במעון עד 4) ילד בן שנה ובתחילת הריון שני ברוך השם

שבוע שמיני

אמא שלי עדיין לא יודעת

וגם היה לי תאקל בלימודים עם קורסים שחסרים לי משנים קודמות

התקופץ מבחנים שלי עולה על סמסטר ב ומתחברת עם פסח

ואני בכלל רוב היום במיטה חלשה ברמות בלי תיאבון ובלי אוכל

אני מתןסכלת מעצמי

רוצה רק להרפות!!!!!! אבל התואר הזה ככ שואב זה באמת סיוט.

ואני לא רוצה לבקש עוד כי אז זה יתחבר לי עם פסח..

מי בכלל חושב על לנקות פה משהו..

קודם כל לא חייב להצטיין בהכל.

אפשר לקבל עובר בעבודות וזה בסדר.

לי הייתה מישהי שעשתה איתי עבודה בזוג וכך היה יותר קל כי היא מאוד עזרה לי.. כדאי לך למצוא מישהי שתוכל לעזור לך בעבודות כך שתשבו בשעות קבועות ותוכלו לסיים עם זה.

לא יודעת אם כבר רשמו את זה אבל תנסי ללכת למכללה כדי ללמוד שם בספריה תקני לך קפה משהו מתוק שיעשה לך טוב ותצאי! עוזר עוזר עוזר כשיש אווירת למידה.

עוד משהו, תנסי להבין שזו תקופה ותצטרכי הרבה עזרה מהבעל, זה אומר שתהיי פחות עם הקטן אבל(!!!) לזכור שזו רק תקופה והיא תעבור.

ניסית לדחות קורס אחד? לי עזר לדחות קורס שלא גרר לי בשנה תואר אבל זה הוריד ממני עומס.

ועוד פעם חוזרת כי לי זה גרם לשרוד את התואר שזו התקופה הכי קשה שהייתה לי עד עכשיו. כרגע אני ב״ה עובדת במקצוע שלי ולגמרי היה שווה לקרוע את התחת בשביל להגיע למנוחה ולנחלה ולתנאים שאני חיה בהם. ברוך השם אלף פעם.

בהצלחה רבה רבה!

זה אפשרי! ואת תצליחי בעזרת השם!

המשך הריון קל ותקין 

אני בהריון ראשון 

והתואר גומר אותיייי

מבחנים מעכשיו עד אחרי פסח ומיד סמסטר ב'

וכל הסמסטר תיפקדתי חצי קלאץ' בגלל כל הקושי של תחילת הריון

קשההה

לא סוף.

יותר כרגע

יש לה 8 שעות פנויות ביום ללמוד. זה המון

אבל למי שמרגישה רע - גם 16 לא יעזרו

אני חושבת שבמקום הפותחת הייתי לוקחת את אי ההצלחה המקסימלית בתואר כהשלכה של המצב.

צריך להשלים עם זה שאי אפשר הכל.

וגם לזכור שהכל עובר בסוף ולהיעזר בבעל לקראת פסח או עזרה חיצונית ולעשות לפי ההלכה וזהו.

עוד מעט בשליש השני ההרגשה לרוב משתפרת וזה מתאזן.

יהיה בסדר @גוגי גוגי

מה חשבת שיהיה?

מניחה שההריון מרצון ובחירה(זוכרת שכתבת פה בעבר).. איך תכננת לשלב ולהעביר אותו ואת התינוק שבבית יחד עם תואר קשה ותקופת מבחנים שמתחברת לפסח?

כרגע את בשלב הישרדותי.

לעשות רק מה שחובה.

כל השאר להעביר לבעל או למיקור חוץ.

את לא עושה כלום חוץ מלטפל בילד מה שחייב וללמוד למבחנים.

כי אין ברירה, וכי את אחראית לשלומך, לשלום העובר ולשלום התינוק שבבית. וחלק מלחשוב על כולכם זה גם לחשוב קדימה על הפרנסה עם התואר שיהיה לך.

זה באמת קשה וסיוט.

לא מבינה איך נשים עושות את זה לעצמן פעם אחרי פעם במהלך תואר דורש.

אני ילדתי פעם אחת בשנה א' ונשבעתי לעצמי שאגיד לכל אחת ששואלת מה דעתי- שלא תעשה את זה לעצמה!! זה סיוטטטט

אני כבר תכף שנתיים אחרי התואר, ומרגישה שעדיין מתאוששת מאותם שנים נוראיות. 

ראיתי שעניתן וערכתן וכו

לרגע השאלה שלך לא מעליבה אותי או משהו

כי אני אקסטרה מודעת ואקסטרה עומדת מאחורי ההחלטות שלי

כמו שכתבו כאן

תמיד הלימודים יהיו היו ועודנן הדבר האחרון בסיפוא

אבל ביוםיום בפרקטיקה

זה לא מתנהל ככה

ומי שעשתה את זה יודעת

שגם אם בראש ובלב זה מתחת למשפחה, בפועל יוצא שמשקיעים בזה יותר אנרגיות במהלך השגרה

ואגב זה לרגע לא סותר בעייני את זה שהמשפחה יותר חשוב

קיצר

אני שמחה ממש על ההריון הזה פשוט אני בתקופה של הצפה

וכמו בכל דבר בחיים כתקופה כזאת קוראת אז הכל מתערבב

ואני מאד מונעת כרגע מהרגש

וזה עוד אחד מהדברים שמתסכלים אותי..

אנסה יותר להיאחז בעוגן..

פסח או משו..

כי עניתי לה מה אני מרגישה מהמקום שלי...

והיא הפנתה את השאלה אלייך.

מבינה אותך מאוד!

אני בהריון ראשון באמצע תואר-

וקשוח ממשששש

ולא הייתי מוותרת לא על ההריון ולא על התואר.

מתחילת התואר הספקתי להתחתן וללדת ילד ראשון..  

ולא, לא פיצלתי שנים

פשוט לכתחילה התואר הזה מלא שנים

בהצלחה ענקית ממש

דווקא בסמס של ההריון הראשון ממש השתדלתי להרפות ולנוח ולשמור על ההריון כמה שיותר

אז אל תהרגי את עצמך

ולנסות לאסוף כמה שיותר אמפתיה מהמרצים שלך

אם זה אפשרי

כי אני לא רואה את הסוף של התואר...

הסמסטר נחתי הרבה ואיחרתי מלא...

ודווקא עכשיו במבחנים זה מתנקם בי.

אבל עכשיו אני כבר מרגישה קצת יותר טוב אז לפחות מסוגלת ללמוד

רק להתרכז קשה לי נוראאא

והמרצים לא יודעים שאני בהריון...

בסמסטר הבא ידעו ויראו ואז אני מקווה שגם יתחשבו

עומד לי על קצה הלשון להגיד לכולם שאני בהריון כדי שיעזרו לי או לפחות יבינו.

לאמא שלי

למרצה

לחברה שעושה איתי תעבודה

לשכנות

וכו

התקופה הזאת של לימודים עם הריונות וילדים היא כזאת קשה!! כולם אמרו לי שעוד אתגעגע ללימודים, איזה... גם חמש שנים אחרי אני פשוט שמחה שנגמר😅

אבל מנסה לעודד- הייתי במצב מאוד דומה לשלך. קודם כל, כמה שפחות את עושה בבית! מקווה שבעלך שותף ומבין את זה. אני ממש הזנחתי את הבית- זאת היתה תקופה והבנתי שזה בסדר. הבית היה זוועה אבל אני נשארתי שפויה.

זה כמה שבועות קשים ובסוף הם יעברו. במבט לאחור זה נראה שעבר מהר... למרות כל הקושי.

לפעמים אולי לקחת זמן מוגדר להרפות שאחריו תוכלי לחזור ללימודים.

נזכרתי שבאחד ההריונות בתקופת מבחנים הייתי לומדת עם חברות בספריה. בעלי היה מוציא את הגדול (כל השנה בלי קשר, כי הלימודים נגמרו מאוחר) ולמדתי בערך עד שש. באמצע היום הייתי עושה קבוע הפסקה לשנ"צ שעה-שעתיים. עם עייפות של הריון הצלחתי לשנו"צ גם על פוף בספריה... זה מאוד עזר לי.

בהצלחה גדולה. בסוף יעבור💕

אז קודם כל באמת תודה על כל התשובות שלכן.

וכן, הדבר הזה היה מתוך חשיבה ובחירה ובעז"ה מהסמסטר הבא כבר אמור להיות הקלה משמעותית

אבל

בסמסטר הזה באמת הייתי לביאה

בעלי עוזר לי ככ הרבה

והבן שלי מושלם

והצלחתי בלימודים

ככ בניתי על התקופת מבחנים הזו

שביחס לסמסטר אמורה להיות הרבה יותר בנחת

כדי להוציא את הילד יותר מוקדם מהמעון, להיות יותר נוכחת בעבודות הבית.. שהבית יותר יתפקד

אבל מה שיש לי במקום זה

זאת נפילת מתח רצינית

עצם זה שאני לא צריכה לצאת כל יום מהבית ולהגיע בזמן ולסמן נוכחות

זה עשה לי נפילת מתח רצינית (אוף, כמו בכל התקופות מבחנים עד עכשיו)

וזה גורם אצלי להרבה תסכול

כבר מרגישים את הסוף ונשארו לי רק עוד 2 מבחנים

אבל אני מרגישב שזה קשה לי מנשוא וכל תקל קטן

(נפלה לי תוכנה שאני משתמשת בה / מרצה לא עונה לי בנוגע לשאלה חשובה) ממש מפיל אותי והמצב רוח מנהל אותי..

קודם כל אני מבינה אותך מאוד מאוד.

כי הייתי במקום ממש דומה למה שאת מתארת. וזה באמת מבאס ומתסכל, ואני מכירה את נפילת המתח הזו מאוד, במיוחד ביחס לתקופות מבחנים.

אבל, אחרי לימודים ארוכים במיוחד, למדתי שעם ילדים ומשפחה, אין דבר כזה "זה היה אמור להיות הסמסטר הרגוע שלי, שבו יש לי פנאי". תמיד יש בלת"מים.

וכל סמסטר שאמרתי את זה, בסוף הוא לא היה בנחת, גם אם היו תי ממש מעט קורסים. בין אם זה בגלל קורונה, הריון, פציעה של קרוב משפחה, ילדים חולים, מלחמה ומה לא.

אז למדתי את זה בדרך הקשה והארוכה מאוד, והפעם עם המלחמה אפילו כבר לא התבאסתי שהמלחמה תקעה אותי שוב. כי השלמתי שככה זה. אני משתדלת לתכנן את עצמי כמה שיותר בשביל שגם בלתמ"ים לא יתקעו אותי, אבל מצד שני, להבין שבמצב שלי בחיים כרגע, ככה זה יעבוד, וזה חלק מהחבילה..

אין טעם ולא כדאי לצפות לחופשת לידה רגועה ונינוחה

שבוע 8 זה שיא החולשה של ההתחלה ולא פשוט בכלל.

בעזרת ה תראי תוך זמן זה עובר

תנסי להקל מעלייך מה שאפשר ולעשות את המינימום 

יש לי טיפ אחד בשבילך.

בגלל שאמרת שאת בתקופת מבחנים ובבית.

תקומי בבוקר,תתלבשי ותצאי מהבית!!

לכי לספריה או משהו דומה, שבי שם תלמדי 3 שעות ותחזרי הביתה.

זה יהיה לך פי אלף יותר יעיל מאשר לנסות ללמוד בבית.

וגם מניסיון שלי עצם היציאה החוצה תעזור לך להרגיש קצת יותר טוב.

קחי בחשבון שכשתחזרי כנראה תהיי גמורה, אבל לפחות יהיו לך כמה שעות של למידה מאחורייך.

ואל תוותרי!!

תואר זה חשוב, תחרקי שיניים ותסיימי את זה כמו גדולה!

איזו אלופה על הטיפ הזה

עודדת אותי לעשות את זה מחר

מקווה שיסתדר עם הנסיך שעשה היום חיסון

זה מה שאני עושה עכשיו וזה עוזר ממש!!!

בבית יש מלא הסחות דעת ודברים שצריך לעשות-

כביסות, בישול....

אם יוצאים ללמוד אז נטו לומדים

אנחנו לא סופרוומניות כל יכולות

המשאבים שלנו מוגבלים

והרצון לתפוס את הכל רק מקדם את הנק שבירה

וגם לא כל מה שמתאים למישהי אחת מתאים למישהי אחרת

ובאופן הכי אוביקטיבי-

תואר קשוח

תינוק בן שנה

והריון צעיר

זה מתכון די מבטיח בעיניי לכישלון

(אלו שכן מצליחות הן היחידות סגולה והיוצאות מן הכלל...)

אם היית שואלת מראש- סביר להניח שהתשובה שלי היתה אחרת

אבל בהנתן שהילד הן השנה פה- ב"ה חי וקיים

ובהריון הוא עובדה קיימת שבקרוב גם תבעט

אלו נתונים שאין ביכולתך לשנות

הנתו המשתנה היחיד הוא הלימודים

זה הזמן לעשות חושבים,

אם אין אפשרות לעזרה שלגמרי מפנה אותך ללימודים (ואני אפילו לא בטוחה שזה פתרון כי יש פה ילד שזקוק לאמא... והריון- שמה לעשות... קצת מאוחר מידי לפונדקאות)

אז לבדוק אופציה לפיצול שנה

להוריד סטנדרט בלימודים

לסגור את הבית לפסח

לא יודעת אם כישלון, אבל בהחלט פער גדול בין הרצון לבין המציאות, שיכול לגרום להרבה תסכול, הורדת ביטחון עצמי, וגם הרגשה שבסוף אני לא מצליחה מספיק לא כאן ולא כאן.

אני אוהבת להסתכל על זה מתוך משקפיים של בחירה.

עשיתי תואר קשוח

עשיתי אותו עם ילדים תוך כדי

אבל, לא סיימתי את התואר בהצטיינות

הוא לקח לי יותר זמן

יכול להיות שיכולתי להשקיע בלימודים יותר זמן, אבל זה היה מגיע על חשבון המשפחה והילדים.

אז באמת בניגוד לכל הסיפורים, לרוב אי אפשר לעשות הכל בצורה מושלמת. וכאן מגיעה נקודת הבחירה.

זה בסדר לבחור לעשות תואר קשה, זה בסדר לבחור להשקיע בו את כל הנשמה, אבל זה כנראה יאפשר להיות פחות עם הילדים.

זה בסדר גם לבחור אחרת, לעשות תואר, להשקיע בו פחות, ואז מרוויחים יותר פניות לילדים, אבל קושי יותר גדול במציאת עבודה למשל.

זה לא שזה לא אפשרי לעבוד קשה עם ילדים, אבל כדאי להיות מודעים לזה שבאמת קשה מאוד לעשות הרבה דברים ולהגיע בהם לתוצאה של 100%. ואם בוחרים כן לעשות את זה, מאוד מאוד עוזר להבין של100% לא נגיע. עכשיו השאלה מה כן?

וכאן נכנס העניין של סדרי העדיפויות ויכולות. לכל אישה חשוב משהו אחר, ויש יכולות אחרות ולכן כל אחת תבחר אחרת. אבל במצב כזה של עומס, הפנמה של זה זה לא פריבלגיה, זו הדרך הכי טובה להתמודד עם זה.

כי אחרת זה לחיות בתחושה מתמדת של כישלון וחוסר הצלחה

אני לא זכאית רק לחצי שנה אבטלה?

וביולי אני כבר בעצם לא זכאית

בשביל להיות שכאית על סמך העבודה (בהנחה שעבדת בשנתיים האחרונות)

ואבטלה ממשיכה לשמר לך את הזכות לדמי לידה.

אני אומרת לך את זה בוודאות כי היה לי בדיוק את אותו מקרה פיטרו אותי גיךיתי הריון קיבלתי אבטלה חודש וחצי

ואחכ כלום ילדתי אחרי חצי שנה וקיבלתי דמי לידה כרגיל.

לא דמי לידה...

אלא כסף שמקבלים .. שיש לך ממוצע של 3 חודשים אחרונים ....

דמי לידה מקבלים 1000 ומשהו. התכוונתי למשהו אחר...

הבנת אותי?

חלד קיצר

למרות שאני זכאית רק עד יולי לאבטלה. ובעצם יצא שחודשייםעד הלידה אין לי זכאות ישלמו לי נגיד 15000 שח דמי לידה?? כאילח ממוצע של 3 משכורות שעבדתי הרבה הרבה קודם? את בטוחה שלא צריך שהכל יהיה רצוף עד הלידה?

מותר פתאם חודשים לא לעבוד ועדיין זכאיים?

בשנים עשר חודשים קודמים בשביל להיות זכאית לחופשת לידה של 15 שבועות.

לדמי לידה מרביים עבור 15 שבועות (105 ימי זכאות) - תהיי זכאית אם שילמת דמי ביטוח לאומי עבור 10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני יום הפסקת העבודה, או עבור 15 חודשים מתוך 22 החודשים.

נכנסת גם החצי שנה של האבטלה.

ז.א שצריך 15 חודשי עבודה רצופים עד שיצאת לאבטלה..

את זה...

ממש מפתיע...

של האבטלה או מה שהרווחתי פעם אחרונה איפה שעבדתי...

וואי אני עדיין בהלם שאני זכאית.נראה לי לא הגיוני..

מישהי יכולה לאשש לי בטוח?

תודה לכולן. זה כל כך מעודד

למה קיבלת רק חודש וחצי אבטלה??

לא היית זכאית לחצי שנה?

ב11/1 סיימתי רשמית את העבודה....

אבל כבר לא אמרתי למעסיק.

לא חשבתי שצריך להגיד כמה ימים לפני.. 

זה לגמרי נחשב! זכית בזכות הארבעה ימים

וזה לא קשור למעסיק

אל תתחילי לעבוד כי אז השכר שלך ירד בדמי לידה וחבל..

כשתלדי תשלחי לביטוח לאומי 10/14 תלושים מהרגע שהפסקת לעבוד ותשלחי אישור מהרופא שהיית בהריון בזמן שהפסקת לעבוד 

על כל העיצות איזה מדהימות אתן.

אז בעצם אני יולדת ואז לשלוח 10 תלושים ואת האישור רופא? נכון?

יש להם את תלושי השכר שלך כבר.

אין צורך לשלוח אישור מרופא שפוטרת בתחילת הריון זה בכלל לא משנה לעניין דמי הלידה.

כל עוד יש לך 10/14 חודשי אכשרה (אבטלה זה חודש אכשרה) את זכאית לדמי לידה.

אם לא תעבדי בין האבטלה ללידה יחושב לך לפי תלושי השכר, זה בכלל לא קשור לאם פוטרת בהריון או לא בהריון 

כדי לקבל דמי לידה (חלד) מלאים צריך 10 חודשי אכשרה מתוך 14 חודשים אחרונים או 15 מתוך 22. תקופת אבטלה נחשבת לצורך תקופת אכשרה ולכן על פניו אמור. להיות לך זכאות לחופשה מלאה (105 יום)

לגבי מה יהיה גובה דמי הלידה זה תלוי

במידה ולא עבדת בין דמי האבטלה לדמי הלידה- יחושב לפי תלושי השכר שלך

במידה ועבדת אפילו חודש אחד בין האבטלה לדמי הלידה- יחושב לך לפי חודשים אחרונים כלומר לפי תלושי שכר החדש ושכר האבטלה

ולכן, לנשים באבטלה אחרי חודש שביעי לרוב לא משתלם להתחיל עבודה חדשה כדי שלא יפגעו גובה דמי הלידה

אמרו לי שאבטלה נחשב כתלוש, ואת ממש לאצריכה לחפש עבודה לחודשיים האלה.

את תקבלי מענק לידה 

וחישוב דמי לידה לפי האבטלה כנראה.

3 הייתי שואבת. אם הוא קם קבוע בשעה מסוימת זה יתמלא לקראת השעה הזו.. 

2. מבינה ממש!! מצד שני עוד חצי שנה יהיה לי עוד תינוקי קטן ויש משו שבאלי קצת חדר רק שלי ושל בעלי.. למרות שזה לא מכד מפריעה אבל מן הרגשה כזאת...

3. הבעיה שממש לא קם קבוע, יכןל ליהיות כל רגע(10,11) ויכול ליהיות יותר מאוחר...

עוד יותר אחרי לידה.. לקום לשני חדרים שונים? אין סיכוי מבחינתי. אם זה אופציה בשבילך את גיבורת על

האמת שגם לי חסרה הפרטיות ממשששש ומחכה שנהיה תקופה לבד בחדר כשהילדים בחדר שלהם.. מבינה אותך ממש. אבל לי אישית ההתמוטטות שלי ב3 בלילה יותר קשה לי מחוסר פרטיות.

3 אז תביאי לו את הבקבוק ששאבת

טוב נדבר עם הבעל ניראה מה נעשה

3. חחח אם אני כבר אשן והוא יקום יהיה לי מאד חופר לקום לחמם את החלב

מעדילה להניק בשכיבה ולהמשיך לישון חח

אבל כמו שכתבתי ל אני10

כשיהיה בן שנה יהיה עוד תינוק ומרגיש לי שצריכה מרחב 

הבכורה שלי כשנולדה ישנה טוב בלילה לתקופה ובגלל שהיתי חולה והשתעלתי בלי סוף העברתי אותה למיני חדר סמוך אלינו ואיכשהו שם היא נשארה. מגיל חודש בערך

לי ולה היה טוב .

האשר היו איתי כל אחד עד שלי התאים ךהעביר

לרוב באמת לקראת שנה או קצת אחרי

ואגב אצלי זה לחלוטין שיפר פלאים את דנת הלילה שלהם

וכשלי היה מרווחים של שנה העברתי בערך חודש-חודשיים לפני הלידה

1. לא מזמן היה את התכנית של מבחן ההורים הגדול, נראה לי יחסית עונה עח הדרישות שלך..;)

2. ממש תלוי בך, אם את מעבירה חדר כשהוא עדיין קם בלילה כדאי להכין לך פינת הנקה נוחה ליד המיטה שלו…

אני אוהבת להעביר רק כשישנים לילה רצוף (או לפחות לא קמים *לאכול* )

3. למה בעצם את רוצה לשאוב? הגוף יתרגל לייצר עוד חלב אם תעשי שאיבה בנוסף להנקה. אבל אם את לא בקטע כמן שציינת לא הייתי מתאמצת …

3. אני בקטע לשאןב אין לי בעיה...

ניראלי לא הנקתי אן שאבתי מ 4 בצהרים... אז רוצה להרבות אץ הדרישה... אבל רק חוששת שיקום תכף ולא יהיה לי מה להניק.. זה עןד מילא, אכין לו בקבוק או אלמם אץ החלב אבל אם יקום כשכבר אלך לישון זה יהיה לי חופר.. לא יהיה לי להניק אותו

החיים הסודיים של בני 4, של בני 5.

80 ו4.

כל תוכניות הבישול /אפייה למיניהן, מאסטר שף, משחקי השף, בייק אוף...

יש את הבישול זה ממש נחמד

מה זה החיים הסודיים?

תתפללי מלא, גם בלי הפלות קודמות אני מפחדת כל הריון שחס ושלום יקרה משהו

אבל ככל שמתרחקים ממנו נרגעים...

אני הפלתי בשבוע 8 ועד שבוע 11 בערך הייתי בחרדות ממש!

עכשיו ברוך ה' הרבה יותר רגועה...

שבוע 17...

יש לך כאב מתמשך שהוא לא רגיל, שוה לספר לרופא ואולי יהיה לו איזה כיוון מחשבה.

אולי זה כלום, מקוה בשבילך, אבל לפעמים יש דרך אפילו להקל את הכאב. 

והתנאים הם כמו של מי שפוטר מהעבודה, כך שאת

זכאית לאבטלה, מייד עם סיום ההעסקה אצל המעביד.  

החוק מאפשר לכל עובדת שילדה ויצאה לחופשת לידה להתפטר לצורך טיפול בילד, עד הגיעו של הילד לגיל 9 חודשים וללא תנאים מוקדמים.

עובדת שתבחר להתפטר לצורך טיפול ברך הנולד, זכאית לקבל פיצויי פיטורים ואת מלוא הזכויות המגיעות לעובד/ת שפוטר/ה ממקום העבודה. פשוט וקל.

"אני רוצה לעזוב את העבודה בשביל להיות יותר זמן בבית עם הילד" זוהי הסיבה הכי טובה בעולם, והמחוקק הכיר בכך זה מכבר.

וכך, לפי סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים, עובדת (וגם עובד) שהתפטרה בתקופה שעד 9 חודשים מיום הלידה על-מנת לטפל ברך הנולד, זכאית לקבל פיצויי פיטורים מלאים – בדין מפוטר, והכל בתנאי שהועסקה בטרם התפטרותה במשך שנה שלמה לפחות.

מבחינת ביטוח לאומי ולכן דינה כדין התפטרות מרצון ותהיה שלילה של 90 ימים מיום הפסקת העבודה.

אם הסיבה להתפטרות היא כי שעות העבודה הן במשמרות וכוללות ערבים וכו' חשוב לציין את זה במכתב הפסקת העבודה ולצרף אישור מעסיק על שעות העבודה הנדרשות. מקרה כזה נבדק כל מקרה לגופו, לרוב זה מאושר בלי שלילה.

אישה שמתפטרת לצורך גידול ילד כדאי לה להתפטר מיד אחרי הלידה ואז 90 ימי השלילה נספרים על חשבון הימים בחופשת הלידה.

בדיעבד, תבדקי עם המעסיק אם הוא מוכן לקבל את ההתפטרות שלך מהלידה ואז ביום הפסקת העבודה את רושמת את תאריך בטווח שבין תאריך הלידה לשבועיים אחרי 

בגלל עבודה במשמרות?

ומה לגבי פיצויים?

כשאני התפטרתי אחרי הלידה הקודמת קיבלתי פיצויים מלאים

אם אני זוכרת נכון @המקורית אלופה בזה 

בעיקרון עד 9 חודשים מהלידה, אם עבדת יותר משנה, את זכאית לפיצויים

לגבי אבטלה - ברגע שמצאת עבודה אחרת, מן הסתם אין זכאות לאבטלה. ואם לא תתחילי לעבוד - תקבלי אבטלה החל מ3 חודשים לאחר ההתפטרות

פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר

לגמרי משהו שמענג אותך פיזית יכול לרומם את הנשמה! 

יש עוד דברים חוץ מאוכל... מוזיקה... טיול... מסז'... 

לאכול משהו טעים, לצאת להתאוורר,

לראות סרט או לקרוא ספר (זה קצת עוזר לי לברוח ממחשבות)

בגדול להתפנק קצת

רעב ועייפות זה 2 דברים שישר מורידים מצב רוח גורמים לחוסר חשק ומוטיבציה לדברים אחרים..

ברגע שאת ערנית ושבעה זה מקפיץ את הביצועים בהכל

לפחות ככה זה אצלי...

מעצבן ממש (כמה דברים ליתר דיוק...)

@אמא לאוצר❤ פרקתי לך בפרטי...

אז מצחיק אותי להתנחם מאוכל...

גם אם הבאסה היא לגמרי אובייקטיבית (והיא באמת כזאת)

עדיין אפשר לנסות לנחם את עצמנו בדברים חיצוניים כמו אוכל שווה או משהו חדש..

תתפנקי, מגיע לך🩷😘

גם כשגילינו שלעובר אין דופק (בהריון הקודם)

בעלי יצא איתי לטייל להסתובב קנה לי אוכל טעים

וזה לא מנחם במובן הפשוט- אוכל לא יגרום לי להפסיק להצטער על אובדן הריון

אבל ההרגשה הכללית משתפרת ולשכב במיטה ולבכות בטוח היה רק מזיק

אבל הוא יכול להיות כלי, זה יכול להיות משהו שמכניס אותך לתודעה שאת עכשיו מתפנקת, שאת עכשיו נחה ונהנית. ואז זה עדיין לא יפצה על הבאסה אבל זה כן יכול לנחם. העניין הוא המצב הנפשי ואוכל יכול להיות כלי עזר להיכנס למצב נפשי כזה.

אין סתירה בעיניי

אותי זה יותר משמח כי זה נשאר.. משהו קטן אפילו..

תכלס עלי אקספרס ושיין מושלמים לעניין חח

או ללכת לחנויות לפנק את עצמך במשהו קטן וכיף

וגם אוכל טעים

נחמה כשמה כן היא

לא פתרון

רק קצת חיבוק לעצמך

אוכל הוא צורך בסיסי וחיוני יומיומי ואני לא אוהבת לערבב בין צרכים רגשיים לצרכים פיזיים יומיומיים.

לא כי זה מטופש, אלא כי זה מפתח תלות וקשר בלתי רצוני בין אוכל לבין מצב נפשי.

לכן אם את הולכת על אוכל, שיהיה משהו שהוא לא נגיש כל יום כמו שוקולד,

אלא משהו מיוחד שלא תתפתי סתם ככה לצרוך אותו בכל מקרה של הרמת מצב הרוח.

מקווה שיצאתי ברורה חח

אבל זה טוב שהאוכל לא יהיה נחמה

רק לפעמים 😅

אבל גם בה מעורב רגש. גם אם זה משהו בריא בא לך שזה יהיה בצבע שנעים לך, במרקם, בריח שנעים לך, משהו שמתחשק.

"הזן את העולם כולו בטובו בחן ובחסד וברחמים" . אני מודה להשם על זה.

בשבילי לאכול במיינד שאוכל שנועד רק להשביע רעב או להימנע ממנו זה משעמם;)

אוכל נועד גם לרומם לי את המצב רוח. 

אבל טעימים לי דברים יחסית בריאים זה המזל שלי

דברים מושחתים

אלא - ככלל, לא להפוך אותם לפיצוי רגשי או לנחמה

צריך איזון בחיים ולמצוא עוד דברים שמרימים אותך

אומרת את זה לעצמי, בתקופה אחרונה זנחתי את ההליכות שלי

זה המחשבה

זה תחושת השובע אחר כך

זה התחושה שמישהו טרח וחשב עלייך.

או עם בעלי

לפעמים גם אוכל. משתדלת שלא אבל כי לקח לי הרבה זמן להפסיק לאכול אוכל שינחם אותי

מלפני 6 שנים

ילד שני, כמו חדשה והפיצי גר בה..

קניתי אותה בגלל בגאז' קטן כי היא קטנה ועדיין מפנקת

אני אוהבת אותה ממש!!!

2 חסרונות שלי לא מפריעים- שהיא נמוכה, ושבקרוב אצטרך לעבור לטיולון כי האמבטיה קצת קטנה, אבל לא מפריע לי כי הטיולון נפתח כמעט 180 מעלות והוא גדול ונוח (אפשר לשנות שיהיה מולי/עם כיוון הנסיעה). בילד הקודם לא החלפתי לטיולון קטן מרוב שהיא היה לי נוח.

היום יש דגמים אחרים ו/או יותר משופרים

היא נוחה וקלה להיגוי ממש טובה לילדים

מסיבית, יציבה

מאד גדולה וכבדה (אבל אני משווה לטיולונים. לא בדקתי עגלות אחרות שהן לא טיולון)

הייתה ממש נוחה להיגוי, והאמבטיה הייתה נוחה לתינוק. גם יש לה ידית אחיזה מתכווננת, וזה התאים לנו בדיוק - כי בעלי גבוה ואני נמוכה.

אבל מסרנו אותה כי היא הייתה גדולה ומסורבלת מדי... העדפנו להשתמש בטיולון קליל (שנשכב שכיבה מלאה) מגיל לידה. אבל נראה לי שהדגמים החדשים יותר של מאמאס אנד פאפאס קלילים יותר ופחות מסורבלים, אז שווה לבדוק.

לפני ארבע ומשהו שנים ראיתי עליהן הרבה המלצות פה וברשת. בפועל בחנות ראיתי שהן כולן גדולות ולא פרקטיות בעיני.

אני קניתי בייבי ג'וגר סיטי תור לוקס. אולי היום יש דגמים משופרים או עוד דברים בסגנון אני לא מעודכנת. היתרונות שלה זה קלילות ממש, אמבטיה מתקפלת, טיולון דו כיווני שאפשר לקפל גם כשמסובב עם הפנים להורה (אין הרבה). חיסרונות- גלגלים קטנים וכאילו משהו לא מספיק חזק בתחושה. לא באמת בעייתי כלומר היא כן חזקה אבל קשה לרדת איתה מדרגות נגיד. 

אני אוהבת.

קלה לקיפול, מאוד חזקה

החיסרון זה המשקל, נגיד ספורטליין יותר קלה.

האמבטיה ממש יפה, הטיולון לטעמי קצת פחות.

אבל הטיולון מתאים עד גיל ממש ממש גדול, אז זה גם יתרון.

יש שני דגמים מהממים שאני מתלבטת בינהם האחת סטראדה שהיא ממש יפה אבל בגלל שאני רוצה שחור אני מעדיפה את הXT3 כי בשחור יש ברונזה הזאלה אם יש הבדל בינהם חוץ מהשם, ותודה לכול העונות

תבדקי במפרט שלהם באינטרנט.

בסוף קניתי בכלל ביבי בוס טייגר, שמאוד דומה במפרט, אבל יותר זול (ונהנת ממנה מאוד, ולא קניתי טיולון, כבר ילד שני עם העגלה הזאת. אבל הטיולון לא מתקפל קטן כמו טיולון, והיא קצת כבדה בקיפול אבל לא מפריע כ"כ). 

עברה כבר 2 ילדים

ומוכנה לשלישי

היא לא הכי קומפקטית

והטיולון שלה אפילו די גדול- אבל בעיני זה אחת היתרונות שלה

כי ככה הטיולון נח מאוד ומרופד לילד ויציב!

אני מחזיקה עוד עגלה יויו קטנה קבוע ברכב

וככה כמעט ולא מקפלת אותה

לפחות על פי מה ששמעתי מאמהות אחרות.

מצד שני, מה עוד יכול להיות שמגרד לה?

מה ניתן לעשות?

אם אני אעשה לה בדיקת צואה זה יכול לתת תשובה חד משמעית לגבי אם יש או אין תולעים? אני פשוט לא יודעת מה זה עוד יכול להיות… (אם יש למישהי רעיון או שנתקלה במשהו דומה אצל הילדים שלה אשמח לשמוע) 

אדמומיות באזור הטיטול, פטרת, לכלוך שנכנס לחיתול או כי לא נגבו טוב, באמת לא חסר.

אבל שוב, אם היא מגרדת שם רק מדי פעם, יכול להיות ששום דבר מיוחד לא מציק...

אפשר לנסות לזמן הקרוב לא להשתמש במגבונים, לאוורר כמה שיותר את האזור, לשים משחת החתלה טובה, ולראות אם יש שינוי.

אם לא, ואכן מציק לה, אפשר גם לפנות לרופא

גם אני שומעת שפותחים מקלטים במרכז ואני בחרדות פתאום 😢

מתפללת שהכל יעבור בשלום, שיש ילדים ותינוקות בבית האחריות פי כמה וכמה וזה מה שמכניס ללחץ...

החוזר וודאות הזאת מה לעשות 

המבחן האמונה הזה גדול עליי

אצלי ביקשו ספירת דם ועדכנית (ובדיקת קורונה )

צריכה לאכול משהו רך אחר כך כמו לבן כדי לראות שחזרה לעצמה ומיד חצי שעה -שעה אחרי משחררים.

תלוי במשך זמן ההרדמה אבל בדרך כלל תוך כמה שעות הכל חולף כאילו לא היה

עבר שהיגענו הביתה היא היתה מאוששת

לגבי החויה לפעמים אחרי הם מבולבלים מסוחררים לא יציבים לי היה מאוד קשה

אין צורך להביא אוככל כי בטח תקנו לה שם ארטיק.

אחרי ההרדמה הבת שלי היתה קווצ'ית, וכאב לה הפה. הארטיק קצת ניחם.

הצוות מקסים והחוויה הכללית טובה מאוד.

אני לא נכנסתי איתה להרדמה, בעלי נכנס. הוא אמר שזה עדיף כי זה מחזה די קשה..

כולם אומרים שזה קשה, מעניין למה..

תודה! 

לא נראה לי שבדקו את המדדים האלו

באמת זה מה שהיה חסר לי בהיריון

וגם להקפיד על סדר יום יותר מסודר, מבחינת שינה וארוחות...

העייפותתתת

הלוואי שנצליח💪

מרגישה שהוא הרבההה יותר מעייף אותי מההריון.

והיום היה יומולדת!!

חגגנו בערב פיצה עם הדודים, הוא קיבל מלא מתנות וצומי, והיה מאושר

גם לילות של 10 שעות!!!

ואני עדיין עייפה כל היום

ויטמינים וכו'.

לי עוזר לשתות הרבה

ממש לפתוח את היום עם כמה כוסות של מים.

לעשות ספורט קצר, זה מעיר ונותן בוסט אנרגיה.אפילו רק לעשות מתיחות. 

או שאת לא שותה מספיק/ פעילה מספיק/ אוכלת ארוחות כבדות או אוכלת הרבה פחמימות

גם ברזל נמוך ובי12 נמוך יכולים להיות סיבה

אבל נשמע שאת מרגישה רגשות אשמה... אני כ"כ מזדהה איתך.. אולי זה אני ככה ואני ישר "קוראת" ככה את כולם...

אני רוצה לומר שרגשות האשמה לא מקדמות...

אולי ללכת לפגישה אחת שתיים לנטורופטית? אני גם אולי אעשה את זה... להבין איך נראה הסדר יום ולבנות תפריט מותאם לפי הלוז שלך

אני אישית פחות אוהבת שדברים מחוץ לשעות העבודה. כשעבדתי במקומות שממש אהבתי את האנשים (או כשהייתי חדשה מדי מכדי לסרב...) יותר התאמצתי על לבוא לערבים כאלה כי זה כמו יציאה עם חברים, אבל סתם ככה פחות טוב לדעתי.

אם אפשרי בשעות העבודה זה בעיניי הכי מעולה, ואם בכלל בכלל לא אפשרי לעשות בשעות העבודה אז הייתי דואגת שיהיה משהו כיפי כמו סיור או סדנא ופחות ארוחה במסעדה

ומשהו שעוזר לפעמים זה שיוצאים ממש על העבודה (אם אופציה מבחינתכם - אפילו לצאת יותר מוקדם, נגיד שעה על חשבון המשרד) ואז נוסעים ביחד ומבחינתם זה יום שחוזרים קצת יותר מאוחר, ולא יום שכאילו חוזרים הביתה ואז יוצאים שוב והערב הולך.. 

אצלנו עושים את זה לפעמים וממש קשה לי.

אין לי ברירה ואני מגיעה.

הוא עובד קשה, ובשעות הערב אוהב להיות בבית עם המשפחה, או מקסימום לצאת איתי.

מגיעים מחוסר ברירה, חוסר נעימות, או שלא מגיעים... 

מבחינת כשרות ואופן הפעילות כשאת במיעוט.

יש לי עוד מעט אחד כזה ולא באלי לרצות

בערב צוות אבל כן לעשות משהו משותף?

איזה פורמט יותר מחליק בגרון?

אני לא רוצה שהם ירגישו שזה עול אבל זה כן חשוב לי 

לעשות לכולם בלוק ביומנים של שעתיים שלוש באמצע אחד הימים (בשביל שמי שמגיע מאוחר או יוצא מוקדם לא יעדר) ואוספת אותם.

אפשר כל ה60 ביחד ואפשר בנפרד.

הייתי שמה כיבוד כזה בופה בצד ומביאה סדנה כלשהי (יש מלא, נגרות, ציור, יצירה, בישול, שוקולד) ונותנת זמן לפטפוטים קצת לפני, לא יותר מדי, שלא יתפזרו.

אם את מחלקת אותם לקבוצות אז אפשר במקום סדנה גם סדנאות של משחקים קבוצתיים אבל השאלה כמה הם יזרמו על זה.

מאשר לאסוף אותם בשעות עבודה.

למה קשה לך לאסוף אותם? שולחים זימון לכולם וזהו.

בכלל לדעתי לא יודעת אם יהיה יעיל לעשות את זה לכל ה60 בבת אחת.

איך תצליחי להכיר עוד 40 אנשים תוך שעתיים של גיבוש בערב? להציף את הדברים שלך גם עדיף בזמן עבודה כי מדובר בענייני עבודה. בערב פחות עירניים וחדים לדבר על נהלים וכללים מאשר בבוקר תוך כדי עבודה.

אז דבר ראשון לפצל, נגיד קבוצות של 20 כל פעם.

ולא בערב.. בבוקר או בצהרים.