פורום הריון ולידה (עמוד 585)

יש להם עןד כל מיני מוצרים 

מה צריך לשים לב בזה?

הבנתי שהוא נורא מלכלכך.

ומריח

ומפה יצא לי החשק...

וגם נראה לי עדיף עב מים

אצלנו הכי טוב..

תנסי ותראי ישועות 😉

לא ידוע לי שיש בעיות

אם כי אנחנו משתמשים רק בתקופות של הנקה והריון..

אבל כיון שהוא טבעי לא אמורה להיות בעיה 

או שזה משחתי כזה?

מה המרקם בערך?

זה יותר מוצלח מKY?

זה יותר טוב מחומר על בסיס מים כי הוא לא מתייבש מהר.

אצלנו זה היה הכי מוצלח

איך שמים את זה בצורה טובה?

בשבת אנחנו לא משתמשים במשחה ולכן משתמשים בשמן זית ואני לא מצליחה להבין איך זה נוח להשתמש בדבר כזה נוזלי...

אבל מצד שני הKY לא כל כך מוצלח...

בשמן זית.

שמן זית חומצי מדי בשביל הנרתיק

(וגם הריח שלו מאוד חזק ושמן שקדים ללא ריח...)

אם כי לא השתמשתי בה בשביל זה, אבל היא נוזלית כמו שמן

ולפחות לא מריחה כמוהו

ושופכים טיפה ליד ואז מורחים..

לא לכלך לי את המצעים, המגבת במילא לכביסה..

ויותר נוח בעיני מכל ג'ל אחר.. 

אבל צריך להקפיד לנגב גם את הידיים,מהשמן.

האלו עם המים מייבשים די מהר ועושים אפקט של סקוצ. עם שמן  מחזיקים הרבה יותר

https://youtube.com/@hagabaga123?si=17QANxwz0YcE3RyF

בפנים:

- סרטון מלפני 4 שבועות

- מלפני 2 חודשים

- מלפני 3, 4, 5, 6 חודשים.  

@חגהבגה

לדעתי כבר הרבה זמן שהיא כמעט לא נכנסת מהניק הזה...

בתור מישהי שקראה בעבר ספרות חילונית

לקח לי שנים להתרגל לספרות חרדית

כי תכלס

אין מה להשוות מצד איכות ומקצועיות בכתיבה

בעבר היתי בולעת ספרים ברגע כי אי אפשר היה לעצור באמצע בשום אופן

ולספרות החרדית אני גומרת ספר בהרבה זמן

אני לא כותבת מזלזול

להפך

אני חושבת שלכתוב נקי וצנוע זה מאתגר את היכולת לייצר עלילה מאוד מסעירה

וגם בסוף סופרות חרדיות מחפשות גם משמעות וערכיות ומסר ולא רק הצלחה לעצמן

ויש הרבה ספרים שכתובים טוב ומרתק!!

פשוט זה סגנון אחר

ולדעתי לא תתחבר בקלות

האמת היתי קונה שובר לסטימצקי או צומת ספרים

או קונה ספר משם בהמלצת המוכרת רק כן קונה ספר יחסית נקי כי לא ארגיש נכון לקנות ספר עם תוכן לא ראוי

אולי ספרים של הדסה קלוש יותר יתאימו..הם כתובים טוב רובם ולא מתוך עולם וחוויות הציבור החרדי או הדתי 

לכן חשבתי על ספרים מהסופרת הספציפית הזו כי היא כותבת ברמה גבוהה. גם מיה קינן כותבת ברמה גבוהה מאד.

רציתי לתת לה משהו בסגנון קצת שונה, משהו חדש 

אבל עכשיו באמת מתחילה להתלבט

היא פחות מתארת חיים דתיים/חרדיים,

זה בעיקר עלילה על ממלכת כוזר עם הרבה רגש ומתח ומדי פעם מכניסה מוטיבים דתיים, אבל זה יחסית שולי.

אולי תשאלי אותה אם יעניין אותה לקרוא כזה דבר?

בדווקא...

הכל אמונה וביטחון וקיום מצוות וכו'

יצר הרע יצר הטוב מאבקים פנימיים...

אי אפשר גם מוזיקה / תרבות / פתיחות וגם ייעוד רוחני גבוה - אחד צריך לבוא על חשבון השני. או לכל הפחות, צריך מאוד מאוד להיזהר ולהישמר מהשפעות תרבותיות זרות, הן עלולות להוות מדרון חלקלק.

זה מאוד בולט באיסתרק ונראה לי גם באחרים. 

ואני לא זוכרת את העלילה לפרטיה, אבל ממש זוכרת שהמסר הרגיש לי שזה לא איך שאני גדלה ומאמינה.

נראה לי שלמי שחי ככה זה אולי ברור כל כך שזה לא מורגש כמסר בתוך הסיפור. אבל למי שמאמין אחרת זה יותר בולט, ועלול להיות צורם.

אישית קראתי את כל הסדרה. אבל אני לא בטוחה שתאהב, והיא לא גרה באזור שתוכל להחליף.

אשת הרב אשת הבישוף

אני אהבתי

את הספר שדיברת עליו ואת הסופרת

אבל אם היא אמא הייתי ממליצה לך בחום על הספר חיימשלי של עינת נתן.

מתאים לכל אמא מכל מגזר (אולי חלק מהחרדיות יהיה להם פחות מתאים.. לא יודעת דקויות עד  כדי כך)

ספציפית על רותי קפלר אני לא מסכימה עם מה שאומרים על הספרות החרדית כי היא ברמה מאוד מאוד גבוהה בעיניי.

אבל הספר מתאר סיטואציות מאוד מתוך העולם הדתי ואני חושבת שמישהי לא דתיה תתקשה להתחבר

אלא אם כן זו מישהי שדווקא סקרנית להכיר את העולם הדתי והחרדי. אבל גם אז עדיף לדעתי ספר שנוגע בתפר בין העולמות ולא ספר חרדי קלאסי, כתוב טוב ככל שיהיה. אולי הספר קשורה בנפשו של הרב ליאור אנגלמן יכול להתאים להגדרה הזו, אבל הוא באמת מתאים רק אם מעניין אותה הסוגיה של דתיים-חילונים וימניים-שמאלנים.

אם לא, אז עדיף ספר חילוני קלאסי... אם חשוב לך @ביבוש להביא לה משהו נקי (יחסית) אז ממליצה על הספרים של נאוה מקמל עתיר, אות מאבשלום ויד אחות. (אם כי אם היא אוהבת לקרוא אז הגיוני שהיא כבר קראה אותם...)

גם הספרים של מיץ' אלבום (יהודי אמריקאי) יפים.

מעבר לזה אני לא כל כך מכירה ספרות חילונית/גויית...

אבל הכי חשוב שתקני בחנות מוכרת עם פתק החלפה, כדי שתוכל להחליף אם הספר לא מוצא חן בעיניה/היא קראה אותו כבר.

אשרייך!

אבל את צודקת שלא מתאים חרדי קלאסי.

היתרון בספרים כאלו זה שזה לא ספר קריאה חד פעמי אלא ספר שאפשר לחזור אליו. 

היא מאד אוהבת לקרוא, לכן אני מחפשת משהו שיהיה לה מעניין בגלל הייחודיות שלו.

היא אוהבת לצפות בסרטונים של הידברות של הרבנית חגית שירה לדוג', לכן פתאום אני חושבת שאולי יתאים לה משהו על פרשת שבוע קליל, עם עומק ומעניין

יש משהו לרבנית ימימה מזרחי?

לרבנית ימימה מזרחי יש כמה ספרים. הם בעקבות חגים/חודשים, אבל נראה לי שהספר שלה לפורים, הזמנה לשמחה, מתאים לכל ימות השנה.

ויש ספרים נוספים בסגנון, כרגע לא זוכרת שמות, אבל תיכנסי לאתר של דברי שיר וקבלי משם רעיונות - את יכולה לשאול פה על ספרים שנראים לך מתאימים.

הבעיה היחידה היא שלא יודעת אם אפשר בקלות להחליף שם, אם לא קרובים לירושלים ולחנויות שלהם...

יש לי רק 2: הזמנה לשמחה ועוד אחד של טו' בשבט, אבל הם כלליים.

מאוד אוהבת את המשחקי מילים שלה ואת השנינות שלה.

קניתי בצומת ספרים, אז גם נגיש

סיפור קצר עם רעיון ומסר לכל פרשה (יש לה עוד בסדרה לא לפי הפרשות, אחד על מסכת אבות ועוד אחד סביב חסידות והקשר שלה אלינו).

כבר 6 חודשים חשק עז להמבורגר

אבל מהסוג הכי תעשייתי שאפשר

לא חושבת שהיה יום שלא דימיינתי שאני מריחה המבורגר חחחחח

ואפילו קניתי פעם אחת ולא עזר

אז מבינה אותך לגמרי חחח

חבל שאי אפשר לשלוט בחשקים

שיהיה חשק למשהו זמין ובריא

מלפפון, תפוח  אגוזים חחחחח

לידה אם לא מקבלים מה שרוצים?

לי היה מקרה הזוי, בהריון הראשון, קמתי באמצע הלילה והיה לי חשק עזזזזזז לטבעול שלא קיים יותר

שניצל טבעול שהייתי אוכלת כילדה והפסיקו לייצר (המשולשים עם הברוקולי והגבינות)

זה הכי הזוי, מאיפה החשקים האלה צצים

ויש באמת כתם בבטן, אבל לא בצורת משולש חחח

זה היה טרגדיה ממשית, חצי שנה לא היה שוקולד נורמלי

אני בדיוק התחתנתי, ולזוג הצעיר לא היה במה לפרוק את יצריו.

חושבת שהזוגיות שלנו עד היום מושפעת מזה

כבר הריון שני שזה קורה לי.

תפוח אדמה מוקרםםםם יאמי

לפעמים אני פשוט שמה תפוח אדמה שלם במיקרוגל 🤫 עם הקליפה (כמובן שוטפת קודם עם סבון ועושה לו חורים כאלה עם מזלג)

נגיד לשתי דקות, ואז חוצה אותו ועוד שתי דקות. ומפזרת מעל קצת מלח. יאמייי

(לעצלנים כמוני כמובן)

ואחר כך מיד הקאתי🤦‍♀️

שמעתי שזה קשור לצורך של הגוף בויטמין B6

אני ממש אוהבת!

גם בלי הריון🙃

בול אני😅

כל סוג של תפוח אדמה!

חייב מלוחח

תנסי תפוא דפוקים

מבשלים חצי שעה, שמים בתבנית, מועכים, שמים מעל שמן, מלח, אורגנו. אופים חצי שעה עד שמקבל צבע יפה.

אחד הטעימים.

אני גם עם חשק מטורף לבלינצ'ס תפוא, אבל זה כבר הרבה עבודה

ובלינצס תפוא הכנתי גם🤣🤣🤣🤣 זה רק מוכיח לי שהגזמתי

אבל כנראה לא אכין יותר כי אחרי ההכנה הגוף סימן לי לנוח דחוף🙈🙈🙈

קחי תפוחי אדמה קטנטנים תחצי ל2 לרוחב שיא 2 אליפסות כאלה

ושימי בתנור על חום גבוה

עם הקליפה (תשטפי היטב כמובן...)

כשזה יוצא להמיס על זה חמאה ומלח ולאכול זה מעדןןןן

במיוחד לעצלניות שלא דואגות לאוכל עד שאין ברירה

דקה לפני שגוועים מרעב

תפוח אדמה עם קליפה שטוף טוב טוב

לתוך המיקרוגל

עם מכסה

7-10.דקות על העוצמה הכי גבוהה

מוציאים מהתנור

מועכים בקטנה

מלח מעל

לציקרו לעוד דקה שתיים

ואוכלים

מושלם לי ממש 

שמכניסים אותו למיקרו, עם חוד של סכין או מזלג.

והדק' שכתבת מתאימות לתפו"א גדול...

שימו לב שבגדלים יותר קטנים זה כבר ישרף וילכלך את כל המיקרו.

ולא מגלה מאיפה יש לי ניסיון כ"כ טוב בתחום חחחח

היא לא מדד לייצור שלך. מה חשוב זה שהתינוק שבע, ממלא טיטולים ועולה טוב במשקל. ובהחלט יכול להיות שהייצור פחת לעומת ממש בהתחלה כי הגוף למד לייצר לפי הדרישה של התינוק שלך. 

כשפיצים יש גודש ןהחלב לא מאוזן מבחינת כמויות

נשמע שעכשיו מאוזן ולכן לא גדוש ולא יוצא בשאיבה הרבה.

אצלי זה ככה בדיוק ,חמישה שבועות אחרי לידה

וככה זכור לי מהלידות הקודמות

זה שהשד לא מרגיש גדוש לא מראה שאין חלב, נשמע שיש לך מספיק לגמרי

בעקרון בלאומית למשל עד גיל 10 מומלץ רופא עיניים ילדים, לא יודעת אם זה חובה אבל זה כדאי.

מצ"ב לינק לשרשור המדובר

נכון. כי אורתופיסט ההתמחות שלהם זה מיקוד ראיה - הריון ולידה

רק בריאות ונחת תמיד

מסוכן ולגרום להתייבשות

אולי אפילו לתת פרוביוטיקה… 

אבל בדיקות מקיפות

אמי גיליתי לקטני בעקבות הקאות מתמשכות את הצליאק שלו

לא באה להלחיץ חחח אבל כאילו תבקשי בדיקות מקיפות יכול להיות דתם רגישות למזון כלשהו או סתם בלי סיבה כלשהי אבל עדיף שתבקשי בדיקות כי רק ככה תדעי

כל השנה הראשונה היא קפיצה אחת ענקית

לא יודעת להגיד במדויק לגבי הגיל

כי הטבלאות הן לפי שבוע ולא לפי חודש..

הנה תראי

אשכרה עכשיו הכלללל ברור

אין דבר כזה שקטטט שגרה

רוב הימים קפיצת גדילה עצבניים סוערים

פעם ב...הפסקת אש הומניטרית חח 

זה עשה לנו מלא סדר

זה נתן שם לבכי וחוסר שקט לא מוסברים

ברגע שיש לזה שם - יש בזה משהו קל יותר

00:00-00:00

אפשר גם להסתכל על זה כ 1:00-1:00

וכו'

שמחתי לעזור

מזג אויר מעונן ובוכה מגיל לידה עד גיל חתונה.

מזל טוב לכולנו!

מגיל לידה עד 120

בואי, יש לי בת!

מתי אנחנו הנשים מפסיקות לבכות?

אם כי אני בתקווה לשיפור בשלב מסוים, לא? אופטימי מצידי?

או לפחות תקופות טובות יותר

בלילה האחרות היא צרחה להנאתה מ12 עד 3!

הלווווו את בת שנה ו7, עברת את הגיל

אני גמורההההה

נשמע קשה נורא!

תשתדלי לשתות מים ולהיות במזגן

פירות וירקות שזה עם מינרלים ויכניסו לך סוכרים לגוף

יש מצב שזה חרדה...

ניסית לפתוח בכוונה באופן מודע את החזה? לעשות מקום לאוויר שיכנס..

מה הכוונה באופן מודע?

כל פעם שזה קורה לי אני עוצרת

לוקחת אוויר, מנסה להכניס עמוק,

אבל זה לא ממש עובד....

חרדה יכול להיות? אם אין שום הרגשה אחרת? אני לא מרגישה פחד או משהו...

כן בתקופה עמוסה מאוד ולחוצה...

קודם כל, זה קורה בהריון לפעמים. בדקתי לגבי זה פעם והרופאה אמרה שזה הגיוני ולא נראתה מוטרדת.

דבר שני, זה גם יכול להיות תיאור קלאסי לחרדה. חרדה לא תמיד מורגשת באותו הרגע שיש משהו מלחיץ, לפעמים זו הצטברות של עומס או לחץ שבא לידי ביטוי בשלב מסויים בצורה כזו של קושי להכניס אוויר.

תנסי לשים לב איך את נושמת עמוק.

לפעמים מנסים לנשום עמוק ולנפח את החזה, אבל זו לא הדרך הנכונה.

נשימה עמוקה נכונה מנפחת את הבטן בשאיפה, ומרוקנת אותה בנשיפה.

תניחי שתי ידיים על הבטן כדי להרגיש. תכניסי אוויר כך שהבטן (לא החזה), תתמלא. תספרי עד 4 בזמן השאיפה. תספרי עד 4 ותעצרי את האוויר. תנשפי החוצה כך שהבטן מתרוקנת, עד 8 נגיד. וככה שוב.

זה קצת קשה בהתחלה, כשלומדים את הטכניקה זה מקל ומאפשר יותר לשלוט בנשימה

זה רלוונטי גם אם זה מההריון וגם אם זה מחרדה?

באמת יש לי עכשיו 2 מבחנים שמאוד מלחיצים אותי

אבל אף פעם לא היה לי כזה דבר ממבחנים והיו לי מבחנים מלחיצים

והריון ראשון שלי, אז יותר קל לי להאמין שזה מזה...

זו הדרך הנכונה לנשום

לי זה מאוד עוזר עם חרדות, בהריון עוד לא הכרתי את הטכניקה, אבל בגלל שזו אותה תחושה מניחה שזה יכול לעזור.

אבל בגלל שאת מתארת גם דופק מהיר וסחרחורת ובגלל ההריון, כן הייתי גם מתייעצת על זה בפעפ הבאה שאת פוגשת רופא

את החזה.

לקחת כתפיים אחורה וכאילו לפנות מקום לריאות לגדול.

וכן. יכול להיות שאיח משהו ספציפי שאת מרגישה פחד עכשיו

נשימת קופסא עוזרת לי מאוד,

אולי תרצי לנסות

מכניסה אויר תוך כדי ספירה עד 4

משהה את האויר בפנים (לא מכניסה ולא מוציאה) שוב בספירה עד 4

מוציאה אויר בספירה עד 4

משנה את הגוף בלי לנשום ובלי לנשוף בספירה עד 4

(לא תמיד אני סופרת עד 4, לפעמים פחות, תלוי בהרגשה)

נניח במשך חמש דקות

זה עזר לי פלאים

הלוואי שיעזור לך גם!

לא מבינה בחרדות,

אבל כן מכירה את התחושה (דווקא בתחילת הריון)

והרבה אנשים שהתייעצתי אתם (כולל כאן בפורום) הכירו את התופעה וממש לא התרגשו.

כמובן תהיי קשובה לעצמך ואם תרגישי צורך אז ברור ללכת להיבדק.

עוד דבר שעזר לי - וזה לגמרי פסיכולוגי חח -

קניתי מד סטורציה (60 ש''ח בקופת חולים) וכשהיה לי התקף כזה מדדתי סטורציה ודפיקות לב.

התוצאות הדהימו אותי - הן היו תקינות לגמרי 😂

הזוי אבל זה הפחית לי את ההתקפים האלה מ24 שעות ברצף לפעם בשבוע ואפילו פחות!

זה תוקף אותי הרבה...

אתמול זה קרה לי באוטובוס וזה היה נורא...

אנסה את כל העצות שכתבתן!

ממש תודה!

יש מיליון... נפוצים? מיוחדים? דוסים? עם משמעות יהודית או בכללי משמעות?

אוריה

צוריה

מוריה

הודיה

תחיה

טליה

ליה

אהבתיה

אהלליה

בתיה

שי-יה

נריה

נויה

שלהבתיה

אביה

שירתיה

מיה

אליה

אודליה

אודיה

אתיה

רעיה

גאיה

מאיה

עבריה

עטריה

פאריה

רינתיה

שכל שם עם יה יש לו משמעות מיוחדת...

טליה

אליה - "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא"

צביה

אביה

הודיה

ברוריה

רק מציינת שאני נולדתי עם השם "אליה" ושינו לי אותו כשהייתי בת 19- כי אליה זה שם של בן ולא של בת, ועם כמה שזה נשמע יפה ומיוחד, זה פוגע בצינור וממש מרגישים את זה.. מאז ששינו לי את השם לשם של בת משהו בי נרגע ואני מרגישה את השינוי אפילו בקשר שלי עם ה'יתברך ב"ה! הקשר שלי איתו היה יותר שכלי והיום הוא יותר רגשי ב"ה..

אילה, אותן אותיות והשם הכי טוב ורוחני שאפשר לתת לבת ומסתיים באותיות שציינת.. ע"פ הרב מוצפי..

ב"הצלחה ❤️

לא טוב לקרוא לבת בשם של בן וכן להיפך.

ואומרים שגם שמות שהם גם של בנים וגם של בנות גם לא כדאי לקרוא בהם... (כיום יש מלאא שמות יוניסקס)

מדהים שהרגשתי את השינוי.

עדיה

גליה

נוריה

חיה

זמרתיה

רזיה

שבותיה

ברכתיה

עמליה

תהלליה 

הודיה

אודיה 

תלוי איפה במקרר אוכסן (דלת? מגירה? עמוק?)

וכמה פותחים אצלכם את המקרר?

נמצא במקרר עצמו, לא בדלת, אבל מקדימה, לא בעומק.

יחסית לא פותחים המון את המקרר.

לא יידע לענות על זה

המחזור שלך בדרך כלל סדיר?

אם לא סדיר אולי יש פה הוכחה לביוץ סופר מאוחר

בטח הרופא אמר לעשות אס נוסף עוד שבוע, נכון?

צריך פשוט לחכות שהזמן יעשה את שלו

אמר לעשות עוד שבוע אולטרסאונד

מקווה לטוב

הביוץ היה פשוט מאוחר מאוד..

איחרו לי את תאריך הווסת בשלושה שבועות

אז יש תקווה

ונראה לי שרואים גם לפי הבטא אם זה ערך תואם לגודל של העובר משו כזה

ממש מעודד לשמוע

מקווה שזה באמת ביוץ מאוחר 

עדיף לחכות להמשך מעקב בא"ס... 

בשבוע 4+0 אז סיכוי קטן מאוד שיש כאן הריון תקין.

אם הבטא הייתה 0 בשבוע 5+0 אז זה תומך ברעיון שיש כאן ביוץ מאוחר.

והסטיק אמנם לא מדויק כלל אבל יכול לתת אינדיקציה, אם היא עשתה כמה וכמה בדיקות ורק לאחרונה הן התחילו להיות חיוביות, זה שונה מאוד מחיובי חזק ביום האיחור, וכו'. 

אבל כמובן שהכי מדויק לחכות לאולטראסאונד נוסף 

כי אם יצאה לה למשל בדיקת הריון ביתית אפילו, חיובית עם פס חזק בימים של 4+

אז מצופה שבשבוע 7 כבר יהיה דופק...

וכמו שאמרה @קופצת רגע זה שולל את האפשרות של ביוץ מאוחר.

בכל מקרה בטוח שוודאות תהיה רק באולטרסאונד הבא, עוד שבוע בעז"ה.

בשורות טובות לפותחת!

לא יכול להיות שהביוץ היה רק בשבוע 4+0 למשל, ואז בשבוע 6+0 היא כביכול בשבוע 4+0

כי לא היה יוצא חיובי כ"כ מוקדם.

מהרגע שיצא לה חיובי בבדיקה ביתית, זה חייב להיות שהיא בערך 10 ימים אחרי הביוץ, וזה אם יצא לה ממש פס חלש.

קל וחומר אם היא עשתה בדיקת דם, וראתה ערך חיובי בבטא, אין סיכוי שהיא בייצה רק אז.

ממה שחשבו קודם, נכון?

אם כבר בשבוע 4+0 הייתה בטא של כמה עשרות/ בדיקה ביתית חיובית, אז לא יכול להיות שההריון התחיל מאוחר, נכון? כי כבר הייתה בטא שמתאימה לשלב ההתחלתי בדיוק בזמן שמצפים לו.

אם עכשיו היא תעשה בטא זה לא יוסיף הרבה מידע, כי כמו שכתבת הטווח התקין הוא רחב.

אבל אם היא כבר בדקה בשבועות הקודמים זה נותן אינדיקציה האם סביר שההריון התחיל באיחור ( =ביוץ מאוחר ), או שהוא התחיל בזמן. 

אנסה לארגן את הנתונים...

תאריך וסת אחרון 30.4

3.6 בטא 107

5.6 בטא 284

אבל אף פעם לא הייתה לי בטא כזה נמוך

יכול להיות שהפעם גיליתי פשוט ממש מוקדם?

על מה שזז😂😂

בדקת שזה באמת מסוכן או שזו ההרגשה שלך?

אני חלילה לא מזלזלת בתחושות רק אומרת שלפעמים הגוף מרגיש לנו יותר חלש ממה שהוא באמת…

אני נגיד הייתי מפחדת להעמד מהר כי זה היה עושה לי כמו מתיחה של שריר בבטן תחתונה בפנים כזה

אבל תכלס- הגיוני שיימתח השריר כשאני קמה… אז הפסקתי לפחד😅

אולי שווה להתייעץ עם הרופא שמלווה את ההריון על המלצות בהתאם למה שאת מרגישה

אז ישנתי על הגב ואז הרגשתי בכל הגוף תחושת נימול/ערפול תחושה לא מוסברת ואז הבנתי שזה כתוצאה מזה שעל הגב הרחם מוחץ את כלי הדם ומונע זרימה תקינה

ונותר על הצד, שאז אני לא ישנה אבל לפחות זה לא מסוכן 🙈🙈

ומה את מחכההה בשביל מה יש בעל אם לא בשביל להעיר אותו??😂😂

אבל אולי שווה לנסות כרית הריון כזו שהיא מסגרת והבפנים חלול ואז זה לא עושה לחץ לא על הבטן ולא על החזה

על הגב- זה קרה עד כמה שאני זוכרת ממה שכתבת פה, לילה אחד, לא? אני אישית הייתי מנסה שוב…

ואולי גם מתקשרת לאחות או קובעת תור לאחות לבדןק לחץ דם בשעה של ערב יותר ולא בבוקר- אולי הוא יורד ולכן את מרגישה ככה

זה נכון שבהריון עדיף שלא לישון על הגב אבל אמרה לי מיילדת שזה בדרך כלל לנשים שהגוף שלהן כבד יחסית ואז זה מכביד על הרחם ועל העורק שעובר תחתיה

היא אמרה לי במפורש, שמי שזה לא טוב לה- מרגישה את זה

אז את מרגישה

אבל את מאוד רזה…

בקיצור סו נקודה ששווה להתייעץ איתה לדעתי

ונראה לי אני בפחדים לישון על הגב אחרי התחושה הזו,

ואני באמת מעדיפה למצוא פיתרון לבטן כי זה באמת הכי נוח וממש כמו שינת תינוק

אנסה לקנות כרית הריון הלוואי ויעזור

ולגבי להעיר את הבעל הוא מסכן באמת חחח הוא ישן מינימום ומטורטר מקסימום , אז מנסה כמה שפחות, לפחות לא בלילה😅

פחדים זה

בכל מקרה לא טוב לשנת לילה טובה😅

אולי תנסי לא בלילה, ביום, כשאת לא לבד, ככה תרגישי בטוחה יותר

ולאט לאט יותר סמוך לשינה

סתם כדי לשחרר את הראש… ברור שאם זה באמת מזיק וזה וזה אז להפסיק…

לי גם הכי נוח בטן, וכמה חברות שלי ממש גמרו את ההלל על כרית הריון אני רוצה גם לנסות (ביקשתי מבעלי ליומולדת😂 יש לי עוד מעט😅😅)

ולגביי הבעל- אשרייך😎 מסכן אני מעירה אותו מלא… אבל ייאמר לזכותי בשמשך היום אני ממש למופת😊 בדרך כלל ההתקפי בחילה שלי הם אמצע הלילה…

הזה?

אם זה יעזור לי לישון על הבטן בלי בעיה אברך אותך כל לילה

חמדמדה בת חווה חח

חחחחח אין ברירה באמת שקשה לו אני יודעת, כי אני במיטה הוא עושה הכל ואני רואה שהוא מאבד את זה, אז לפחות לתת לו לישון לילה שלם בלי הפרעות 

מצרפת לך תמונה של זו של הריונית שממש מומלצת עד כמה ששמעתי ו

ואז את יכולה ממש לישון בשקע וזה לא לוחץ😇

לשילב וזהו כי יש לי גיפטקארד מפסח🙈

נראה ממש איכותי

ולא זול העניין, בצדק מתנת יומולדת

נראה לך משנה? אני בלחץ לישון טוב עוד הלילה חחחח

אם כי לי לקח לילה או שניים להתרגל אליה

לי יש את הרגילה שעולה 400, היא נוחה, אבל מאד מזיעים איתה

הבנתי שהפרימיום מבד נושם ולא מזיעים, לדעתי שווה את ההפרש

אבל אני מכירה מישי שהריון ראשון חרשה עליה ואז 5 שנים השתמשה כזה ככרית לבית והבת שלה גם ועכשיו היא שוב בהריון ושוב משתמשת בה…

אז זה איכותי…

ואם זה ייתן לך לישון טוב, לדעתי אם זה אפשרי זה שווה

מקישור שמישהי שלחה פה, עולה 180. אני לא יודעת מה האיכות שלה לטווח ארוך אבל אני משתמשת בה כבר חודשיים שבינתיים ממש נהנית ממנה וישנה הרבה יותר טוב🙂

מצרפת קישור

Eigheen כרית הריון והנקה ענקית בצבע אפור

שתי בנות שונות

אני כנראה אקנה אותה

כבד לי עוד מאתיים על זה😂😂

אבל היא פשוט מזיעה בטירוף

ממש חם לי איתה

גם עם מזגן

וככל שההריון מתקדם ונהיה יותר חם - זה משמעותי

אני לא אקנה חדשה ב600

אבל בדיעבד - אם מראש הייתי יודעת שהיקרה לא מזיעה - לדעתי שווה את ההשקעה

רק הייתי מבררת בוודאות שאכן כך

קנה כרית הריון, נראת קטנה

עלתה 260₪

נתנסה עליה

אני משתוקקת לשינה על הבטן רציתי כרית כאן ועכשיו🙈

יש החלפה תוך 30 אם לא אסתדר

כן משהו ביניים כזה

בין על הצד לעל הבטן

באלכסון..

הבטן התחילה להציק לי כשאני שוכבת על הבטן

וכל הלילה אני מחפשת תנוחות

איזה מעצבן זהה

עד עכשיו ישנתי היטב על הבטן עכשיו היא ממש גדלה וזה כבר לא נוח..

כרית עוזרת גם לזה?

בהריון הקודם לסדר את הבטן בתנוחת בטן - אלכסון כזה

בלי כרית לא חושבת שהייתי מצליחה לעשות את זה

הפעם בהריון הזה אני דוחפת כרית בין הברכיים וזה מספיק.. 

חשבתי מתחת הבטן לא?

או כזה שוכבת על הבטן

ומניחה את הברך העליונה על הכרית

בסופו של דבר אני על הבטן נוח לי מאוד

אני בשביעי עם בטן של תשיעי.. איכשהו זה מסתדר חחל

אולי אני אנסה כי התחיל להציק לי

אני בשביעי עם בטן של חמישי חחח ובכל זאת מציק לי כבר

את הכרית שהייתה לי בהריון הקודם מסרתי..

בהריון הזה אין לי צורך לקנות

פשוט כי נוח לי לישון חחח

אז כמו ששיתפתי קניתי משילב כרית הריון..

אמאלהההה היתה נוחה ברמות, הנחתי אותה שהיא מקיפה את פלג גוף העליון, הייתי באויר חחחח

היה נוח ברמות והתרגשתי לישון!

אממה, עוברת שעה ועוד שעה ואני לא מצליחה להרדם...

ואני גמורה מעייפות

בסוף הסקתי שאני עדיין בפחד לישון על הבטן (למרות שהמיטה לא מוחצת את החזה והבטן)

פשוט היה לי פחד עצום לחוות ח"ו שוב דימום מסיבי ושזה אולי קרה כי שכבתי על הבטן בלי קשר לזה שמשהו נמחץ

אז מצאתי את עצמי מחפשת תנוחה אחרת , שתהיה על הצד , ונרדמתי

אבל כמובן קמתי שוב אחרי שעה כי זה לא נוח לישון על הצד

אני מתוסבכת

תגידו כל יום תודה שאתן לא אני חחחח

שיש ימים היא יותר עירנית (בעיקר בשעות הערב)

היא עוקבת בעיניים ומחייכת

נראה שהיא מתפתחת טוב ב"ה

ובכל זאת אני דואגת 

ניסיון עם בעיית לב, אבל כן עם מחלות כרוניות אחרות. זה אכן גורם להיות כל הזמן דרוכים וזה קשה ומתיש.

למדתי לשים לב לדברים החשובים, כמו נניח צבע השפתיים שמראה על מצב הנשימה.

שינה שאינה פוגעת באכילה או התפתחות כללית, נשמעת לי תקינה בגיל הזה. כדאי להתייעץ בתור הבא עם הקרדיולוג לגבי סימנים מזהים למשהו לא תקין.

הקרדיולוגית הסבירה לנו איך מה נחשב לא תקין,

וב"ה לא נצפה אף אחד מהם...

אכן מתיש...

תודה 

כי גם אצלי (שאין לו בעיות בלב ב"ה)- כשהוא ישן מלא הייתי רצה לבדוק שהוא נושם...

אני חושבת שבתוך החרדה, כדאי לשים לב איפה הגבול שלך.

איפה עובר הגבול בין להיות אחראית לילדה ולוודא שהיא בסדר,

לבין לכרסם את הלב והעצבים עם חרדה תמידית, שאולי משהו לא בסדר...

לא נשמע לי תקין שהיא עד כדי כף חלשה ועייפה. כן הייתי הולכת לברר את זה בזריזות כי הרגע מאוד מתאים לתאור של החולשה ועלול לנבוע ממנו בהחלט.

הייתי רוצה שרופא יראה אותה ויוודא שזו עייפות סבירה ולא חלילה משהו מוגזם

מן הסתם מאד תלוי איזה סוג מום וניתוח זה.

ואולי באמת זה סתם מקרי ולא קשור. אבל כדאי לשאול מי שמומחה בזה.

שנולדה עם מום בלב ובאמת הייתה מאוד חיונית וכשגדלה קצת (לקראת מועד הניתוח) הייתה מאוד עייפה והקרדיאולוג אמר שזה באמת שלב שכבר צריך לנתח כי הלב מתחיל לעבוד יותר קשה כשגדלים..

אני חושבת שחשוב שתצייני את זה בפני הרופא את העייפות שלה.. אולי תעשי לך טבלה של מעקב לוודא שאת לא מקצינה כי את דואגת וזה בסדר.. אבל אולי טבלה תשקף לך באמת מתי היא עייפה וכמה זמן היא הצליחה להישאר ערנית.. ותציגי את הנתונים הללו לקרדיאולוג.. 

אם אתם במעקב קרדיולוג ובבדיקות הכל בסדר, אין צורך לדאוג, כן כדאי לציין את זה כשאתם מגיעים לביקורת ולשמוע מה אומר הרופא.

לי יש בת שהיתה תינוקת ישנונית והיום היא מתבגרת ישנונית והכל אצלה תקין, זה פשוט אופי.

לעומתה הבת השניה שלי שנולדה עם מום לב דוקא לא היתה תינוקת ישנונית.

אז כנראה לא חייב להיות קשור.

כי תינוקות שנולדים מוקדם, אפילו כמה שבועות מוקדם, לוקח להם יותר זמן לעבור את השלב הישנוני.

חוץ מזה אם בבדיקה האחרונה הכל היה בסדר לא נשמע לי מדאיג. בעיקרון אם היא לא מכחילה ומתאמצת בהנקה והיא עולה טוב במשקל אז לא סביר להניח שהיא מתעייפת בגלל הלב

התחילו לי בחילות בערך בשבוע 10 והיה ממש קצת ממש לא קיצוני

וגם לרוב זה מתחיל בשבוע 6-7, (אפילו יותר מאוחר) אז אולי עוד כמה ימים כבר כן יתחיל משהו🤭

גם אם לא, זה לא מראה על תקינות ההריון

שיהיה בעז"ה קל תקין ובידיים מלאות!

והיו לי שני הריונות בלי תסמינים בכלל, לא בחילות ולא הקאות

לפעמים זה תלוי בתזונה לפני ההריון

שאין לך (עדיין) תסמינים מעצבנים

ולגמרי הגיוני שהן פשוט עדיין לא הגיעו

ותקווי שלא יהיו תחושות מוזרות עד הלידה בידיים מלאות 

תבקשי מהרופאה הפניה ותלכי לאולטרסאונד.

בעזרת ה' הכל יהיה תקין!

אבל במקומך לא הייתי מחכה שבועיים

בתור בוגרת הריון עם דימום - כרגע בשביעי

תדעי לך שיש תקווה וזה ממש לא בטוח שזה אחרי..

תבקשי מרופא משפחה הפניה לאולטראסאטנד

ותעשי את האולטראסונד במכון אולטרסאונד גניקולוגי

לאולטראסאטנד ראשון

תקבעי תור עכשיו לאולטראסאטנד וגם לרופא נשים אחרי הבדיקה 

זה ממש לא בהכרח הפלה.

היה לי בתחילת ההריון דימום כמה שבועות שאח"כ הפסיק וההריון המשיך כרגיל.

אולי כדאי ללכת למוקד אם את לחוצה להיבדק בהקדם.

רציתי לעדכן שההפרשה הדמית הבהירה ממשיכה בניגוב.. בצבע אפרסק בהיר כזה.. (סליחה על התיאור)

עלתה לי הבוקר עוד השערה (עד שיגיע תורי לרופא שיביא לי הפניה ואוכל לבדוק את העניין בע"ה)..

בהריון הקודם (ואני חושבת שגם בזה שלפניו, אבל לא בטוחה..) היה לי ביוץ מאוחר, כי נכנסתי אז להריון ב"ה אחרי מחזור אחד שהגיע אחרי תקופת הנקה ארוכה (סביבות השנה וחצי) ולכן המחזור עדיין לא היה סדיר. גם הפעם ב"ה קיבלתי פעם אחת אחרי תקופת הנקה.. ממש אותו הסיפור.. אז- שינו לי את התאריך בכמעט שבועיים! אז גם גיליתי על ההריון רק אחרי האיחור (כשעם ה3 הראשונים שלי גיליתי תמיד לפני)- וכך היה גם הפעם.. יש מצב שזה הסיפור ומדובר בהשתרשות?

אם אני בשבוע 5+ או 6, אז זה הגיוני, לא?

כרגע זאת ממש התקווה שלי ב"ה..

הייתה לי השתרשות עם הבכורה שלי (היום בת 9 ב"ה), וזה התבטא אז בכתם חום.. ועם הבן השלישי שלי ב"ה, שאז זה היה בניגוב- אבל אני לא זוכרת את הצבע.. אני רק זוכרת שעם הבן שלי עשיתי יום אחרי בדיקה וגיליתי על ההריון איתו ועם הבת שלי ידעתי לפני, אבל אני לא זוכרת כמה זמן זה היה אחרי.. בקיצור, יש מצב שמישהי מזכירה לי אם זה הגיוני רק בניגוב ובצבע אפרסק? הגיוני שהשתרשות תמשיך יום שלם? כי ב"ה זה לא מתפתח לכאן או לכאן, ופתאום זה נראלי הכי הגיוני וגורם לי לרצות פשוט לחכות קצת..

לא יודעת להגיד לגבי השתרשות, אבל היה לי דימום הרבה יותר משמעותי ממה שאת מתארת, והכל היה בסדר, ב"ה.

זה לא כל כך נדיר.

שימי לב שהרופאים יקראו לזה "הפלה מאיימת", כלומר משהו שעלול להתפתח להפעלה, אבל ממש לא בהכרח.

בעז"ה בידיים מלאות ובבריאות!

תודה לך יקרה! האמת שנרגעתי קצת.. פשוט פתחתי יומן וזה הרגיע אותי חחח

המחזור האחרון שלי היה ב30.4 למניינם (שוב, אחרי תקופת הנקה), וגיליתי על ההריון רק ב3.6 למניינם!!! בדר"כ אני מגלה על הריונות בשבוע 3+4.. כן, שלוש פלוס ארבע.. מדויק וקבוע.. עוד לפני האיחור.. זה היה לי ככה 3 או 4 פעמים (לגבי הרביעי אני לא בטוחה) ועם החמישית היה ביוץ מאוחר..

זה לא שלא עשיתי בדיקות הריון- עשיתי ויצא שלילי כל פעם עד התאריך הנ"ל.. בדיוק כמו שקרה עם הבת שלי! אז כנראה שאני ממש לא שבוע 7.. ואז זה הגיוני שזאת בע"ה השתרשות! כתוב באינטרנט שזה יכול לקחת יום יומיים.. אחכה בינתיים.. ביטלתי את התור היום.. אם זה כ"כ מוקדם- כדאי לחכות קצת.. אז קבעתי לשבוע הבא בע"ה.. ואם זה באמת יעבור אולי אחזיר את התור המקורי שלי בע"ה.. אני לא אוהבת אולטרסאונד ויגינלי.. מעדיפה בטני- וזה בטוח מוקדם מידי.. לכן תמיד קובעת סביב שבוע 9.. מקווה לעדכן רק בדברים טובים בע"ה ❤️

בינתיים הרווחתי יום חופש מהעבודה (;

בעזרת ה' הריון קל ובידיים מלאות!

באחד ההריונות, משהו ממש קל, שאחרי שעה נפסק, גם בצבע כתום-ורדרד, לא אדום ממש. והכל היה תקין. כשהיה לי בהריון אחר דימום כמו מחזור- אדום ממש ובכמות גדולה יותר, אז זו היתה הפלה. אז עם מה שאת מתארת נראה לי שיש מקום לאופטימיות. אם יכול להיות שאת רק בשבוע 5 כפי שכתבת בהמשך, אין מה למהר להיבדק כי לא צפוי לראות דופק בשלב זה ורק לראות שיש שק הריון לא מעיד על תקינות. אלא אם כן מחמיר לדימום כמו וסת.

אבל חושבת שאת צריכה לתת לה את זה.

לדעתי אם לא תרגישי בנוח - אז לא.

אם אי פעם יתאים לך - אז אפשרי.

את היולדת ואת לפני הכל

הכי קשות, הכי אינטימיות הכי מורכבות והכי לא צפויות...

זה ממש לא הזמן ולא המקום להתעלות על עצמך ולאתגר אותך.

בריאות האם והיילוד מעל הכל.

אפילו מעל הצרכים ורצונות של בעלך,

אז קל וחומר שמעל רצונות של גיסה.

אם זה מספיק בוער לה ללוות ללידה היא יכולה לקדם את הלימודים.

(אולי בגלל שהיא לא יודעת מה זה, היא מדמיינת את זה כאירוע פסטורלי מכונן. יש בזה היבט מסויים שזה נכון, אבל לחלוטין לא כל הסיפור)

אפשר לגלות רגישות ואמפטיה אמיתית כלפי הרצון שלה, גם מבלי להגשים אותו.

עם כל ההבנה שלידה זה תהליך מאוד מעניין ומרגש שאפשר לחוות, אולי הכי מופלא ומרגש בטבע האנושי (ויעידו על כך ציבור המיילדות והדולות, לדורותיהן, שמתרגשות כל פעם מחדש ושמחות עם כל תינוק שעזרו ליילד) - זה לא עניין לשתף באופן פעיל אנשים זרים.

ואחות רווקה שרוצה לספק את הסקרנות המובנת והטבעית שלה, היא זרה לצורך העניין.  

היא לא במעמד של אמא שלך, לא של הצוות המקצועי,  אלא "רק" אורחת שרוצה לחוות מה זו לידה.  

(ללידה מתלווים מראות וקולות מאוד לא נעימים.  זעקות כאב, סבל מתמשך של שעות כשהלידה לא מתקדמת, התערבויות רפואיות במצוקה, ואס מסלקים את כולם החוצה...)

שזה ממש לא שייך.

את יכולה לדמיין סיטואציה אחרת שבה את נותנת למישהי להיחשף אלייך ככה רק מתוך חסד אליה?

אני לא יכולה לדמיין.

אני חושבת שלפעמים קצת שוכחים שלפני הכל לידה זה משהו מאוד מאוד פרטי וחשוף.

ולפעמים אני שומעת שזה הופך להיות "אירוע", ואז מתלבטים את מי להזמין.

וזה לא אמור להיות ככה בעיניי.

קודם כל זה שלך

פרטי שלך

זה לא קשור לרצון של אף אחת אחרת

מבחינתי זו פגיעה בפרטיות שלי, אני לא הייתי מוכנה לעשות חסדים כאלו על חשבון הגוף שלי.

יש פעמים שבהם בעיניי זה אמור להיות מובהק וברור, שהחסד כאן הוא לא במקום.

את אמורה להיות רגועה נינוחה ומשוחררת

אני למדתי בחיי - חסד זה יפה אבל כשאת שלמה עם זה לגמרי. לא כשזה בא על חשבונך

מצד החשיפה,  מצד זה שבעלך לא רוצה, מצד זה שלך זה מאד לא נעים.

מצד התקדמות הלידה שתלויה מאד בתחושת נינוחות.

לידה זה מקום שצריך להיות בטוח ועוטף ביותר ליולדת. תחשבי שהלכתית מחללים שבת על רצון של יולדת. זה רמת האירוע.

זה בשום צורה לא מקום לחסדים, להתעלות על עצמך, להתגבר. ממש לא.

בפועל הגיוני ונפוץ שנכנסים לסיטואציה שהיא לא מושלמת ואז יש עבודה שלך או של בעלך או של השם לעזור לך אבל בשום צורה לא להיכנס לזה מראש בידיעה שזה לא טוב לך.

אני מבינה את הרצון שלך, דווקא בגלל שיש לי גם קרובת משפחה כזאת

מבינה את הרצון לשמח אותה

אבל לדעתי,

מצטרפת לקודמותיי - לא בלידה.

זה מרגיש לי אישית חושפני מידי

פרטי ואישי מידי

להזמין אותה מיד בסיום הלידה, כשאת עדיין בחדר לידה.

אבל צריך לבדוק,

בעיניי זו תחושה של 'חדר לידה',

אבל אולי דווקא בגלל שמעולם לא הייתה בחדר לידה היא תרגיש החמצה, כאילו הפסידה את כל הקטע.

אותו או לא?

מרגיש אותו דבר, היא תחווה את התהליך

ההבדל שבפועל רק מי שאת רוצה יהיה נוכח באמת,

ובסוף תצפי בסרטון (שאגב זו אחלה מזכרת) וגם תחליטי אם את מרגישה בנוח להראות לה

ככה גם יהיה לך שליטה מה היא תראה ומה לא

דיברו על זה שיש עונה חדשה

אבל לא ראיתי משהו מעבר לזה 

"צפויה ללדת בחודשים אפריל-יוני 2024? תהיי חלק מבייבי בום"

כאילו העונה תהיה על לידות שהיו ב3 חודשים האחרונים..

לא יודעת כמה זמן עד אז יעלו את זה בפועל🙈

מאוד עושים חשק לגעת ולהיות קרובים לדבר האמיתי.  

מי שהעלה אותם - העלה סרטונים שלא מביכים את היולדת  או עשויים לגרום לה להתבייש מקרובים וחברים שמכירים אותה.

לא מראים את החוויה המלאה. מראים רק את מה שמצטלם טוב.

לא נתקלתי בסרטונים של לידות קשות, של יולדות שצורחות מכאבים, לא מראים הפרשות שבורחות ממך ללא שליטה...

לידה היא גם תהליך רפואי מאוד לא אסטטי.  

הרבה גברים (בעלים של היולדות, הכוונה) שנוכחים בלידות, לא עומדים בסיטואציה כאשר יש קשיים ליולדת.

היא יכולה ללמוד דולה וללוות לידות של אחרות

או להציע בחינם בסביבת מגוריה

בלידה זה בעיני לא הזמן להמר על נוכחות שאולי תחסום אותך רגשית או תפריע לך בנוכחות שלה או שתתביישי להתרגש בתינוק לידה

ובכלל עודף נוכחות בחדר בעיני מבלבל ומעמיס. אלא אם זה רצונך

גם אצלי אמא שלי פעם רצתה לבא איתי

ולא טוב לי הנוכחות שלה

אז לא...השתדלתי להסביר בעדינות ורגישות

או חברה.

אז ברור שהן לא יצרפו קרובת משפחה סתם ככה, בשביל לתת לה חוויה...

הכלל בלידה צריך להיות מה שנוח ליולדת. יולדת היא כמו חולה, ולא מסכנים אותה ואת נפשה בשביל רצונותיהם של אחרים.

מבינה משאלתך שעוד לא חווית לידה אף פעם... אבל גם בלי זה את כבר יודעת שלא תחושי בנוח איתה. אז זהו, לא. גם הדולה בעצם אמרה לך כך בפירוש, שרק אם נוח לך איתה תזמיני אותה. ומכיוון שלא - אז לא.

את החסד איתה תעשי בדרכים אחרות. הכי טוב וחשוב - להתפלל עליה. תוכלי גם בהמשך לבקר אותה/להזמין אותה לבקר כדי שתראה את התינוק (רק לבדוק שגם זה יעשה לה טוב).

ובע"ה שיהיה לה טוב ובשורות טובות בחיים...

ולך - בשעה טובה ובקלות!

ומאוד יפה מצידך שאת חושבת עליה למרות זאת,

אבל לא הייתי הולכת על זה.

לידה זה רגעים מאוד מאוד אישיים שלך,

ולהכניס לשם מישהי שלא נוח לך רק כי את רוצה לשמח אותה-

אם זה יעשה לך לא טוב, אפילו קצת, זה לא שווה את זה.

ה' ישלח לה את זה בדרכים אחרות...

שחוויה זו באמת חוויה ממש מיוחדת
נוכחות נשית יכולה לעזור ולהתאים
וכדאי שתצטרף למישהי שרוצה בליווי,
אבל בדרך כלל זה זמן כאוב/ אישי/ פרטי
והרבה פעמים מעדיפים שזה לא תהיה מישהי שפוגשים גם בהמשך
אולי יש מישהי בישוב/ בקהילה
שגרה רחוק מההורים
או שתשמח מכל סיבה אחרת למלווה...

בתוך המשפחה, פחות
(אלא אם כן זה מישהי שכייף ונעים איתה
ואז זה אחרת כמובן)

אין לי עצות...

רק מלא מלא אמפתיה והבנה וחיבוק גדול!

את אצרת בליבך את על הרגשות של הדאגה, המתח, הלחץ, העצבים, והוצאת מעצמך טוב , עצמאות, בגרות, חריצות, סופר וומן... עכשיו כשבעלך חזר כל מה שאצרת בתוכך רוצה להתפוצץ החוצה וזה יוצא ככה בבום.

זה ממש מובן. אבל לצערי לא יודעת איזה עצות בשבילך. .רק אל תכעסי על עצמך. תקבלי את זה בחמלה ובאהבה שהיית גיבורה כל כך הרבה זמן למען עמ''י. את אלופת העולם!! 

הקבוצה הזו בפייסבוק - "נשות המילואימניקים והקבע" - הגיוני שיש שם טיפים לתקופות קצרות בבית, את לא היחידה לצערנו:

התחברות לפייסבוק | פייסבוק

אני לא יודעת מה עושים,

אבל נראה לי שכדאי לומר את זה, או להראות לו את השירשור,

שידע שזה לא הוא. הוא עלול לפרש את זה כ: אז יותר טוב לך שאני במילואים. וזה לא נכון!!

זה בגלל שבזמן של הלבד אנחנו במוד של לשרוד, וכל הרגשות נדחקים, ועכשיו חומות ההגנה נפלו, אבל ההורמונים והרגשות לא מצליחים להכיל עם הנפילה הזו, אז הכל רועש.

ואני לא בטוחה שיש משהו "לעשות".

בעיקר לקבל את זה.

בימים אחרי שבעלי חזר מסבב ארוך, הסתובבתי בבית אבודה. פשוט לא ידעתי איפה להניח את עצמי.

הוא ראה את זה, שאל אם הכל בסדר.

והסברתי לו ממש ככה, אני ממש שמחה שחזרת. אבל הייתי עכשיו כמה חודשים כל כך אסופה, היו לי המון חומות הגנה, נכנסתי לתפקיד שלי, של להגן על כולם, לדאוג שלך יהיה טוב ולילדים, כל האחריות הייתה עלי.

ועכשיו אני צריכה לשחרר, אני צריכה לפנות מקום גם לך, להבין שיש לי על מי להישען, יש איתי עוד שותף.

וזה קשה לי השינוי הזה. לא כי אני לא שמחה שאתה פה.

אלא פשוט כי אני צריכה לשנות את התודעה שלי, מ"שורדת" ל"נושמת". וזה ייקח לי קצת זמן, אבל אל תיבהל. אני אדע להתאים את עצמי.

מה שאני צריכה כרגע זה שלא תיבהל מזה.

שתבין שזה עניין שאני צריכה להתמודד איתו, וגם מה שאני מרגישה עכשיו זה חלק מההתמודדות. חלק מהעיכול של זה. וזה קצת קשה, אבל זה יהיה בסדר. תסמוך עלי שזה יהיה בסדר, ואל תתרגש.

לגבי ההתבלטות שלך לטיפול.

בעיניי, זה יכול ממש לעזור.

אני הייתי בטיפול במשך תקופה, זה לא אומר שלא היה לי קשה. אבל היו לי כלים להתמודד עם הקושי.

לא תמיד זה נתן פתרון

אבל זה כן נתן לי אפשרות להסתכל על הסיטואציה אחרת

יותר חמלה

פחות מלהיבהל מתחושות קשות

יותר תשומת לב לעצמי

בקיצור, זה יכול לתת הרבה מעבר לפתרון פרקטי לעניין ההתנהלות כרגע. אז בעיניי זה ממש לא מיותר.

גם היכולת להגיד "קשה לי כרגע, החומות שלי מתפרקות, אבל אני מודעת לזה", זו יכולת חשובה מאוד. להכיר ברגשות שלנו ולתת להם מקום, בין אם יש לזה פתרון מעשי ובין אם לא

ולהגיד תודה

נכון שזה לא שווה כלום

וזה לא נותן לך אותו יותר

אבל פשוט מרגישה צורך לעשות את זה.

תזכו למצוות

בתפילה שיום יבוא וגם אני אוכל לתרום לעולם 

ממש מרגיע שזה נורמלי ואולי באמת אתחיל טיפול בלעדיו למרות שלא רואה איך זה קורה עם הלו''ז העמוס שלי כשהוא לא בבית לגיבוי...... אם כבר טיפול אז איך יודעים בכלל מאיפה להתחיל? כאילו איזה סוג מטפל מחפשים ואיפה? לא מכירה את התחום בכלל ואין לי מושג איך לגשת לזה.....

אוף אמן והכל כבר יעבור, ב''ה שמחים על הזכות לקחת חלק במלחמה אבל זה כ''כ ארוך ומייגע ותוהים מתי נחזור לחיים הנורמליים שלנו

מאיזה אזור את בארץ ואני אנסה למצוא המלצות דרך קולגות.

אפשר גם לפנות לאחד מהמקומות שמציעים טיפול נפשי למילואימניקים ובני משפחתם ולהתחיל משם.

לגבי זה שאין זמן, טיפול אונליין יכול להקל? אולי תוכלי להתחיל פגישות פנים אל פנים בזמן שהוא נמצא בבית, וכשלא, לעבור לטיפול אונליין. היום יש יותר גמישות, בעיקר אחרי הקורונה וגם כעת במלחמה.

שאין דברים כאלה!

אמאלה ארבעה חודשים ואבדתי את זה לגמרי. הייתי דיכאונית ברמות.

פשוט להעריץ אותך!

ו.. אני מאמינה שעם השגרה שתחזור גם את תחזרי לעצמך, ככה היה לי.. מתפללת בשבילך ובשביל כולן לשגרה ברוכה בע"ה.. 

כל הכבוד לך שאת דואגת לעצמך

אני כן יודעת להגיד שיש למאוחדת מרכזי בריאות הנפש

יש בירושלים באזור השוק

וגם בביתר עילית

אולי יש בבית שמש ולא מכירה..

בתור מתבצע דרך המוקד

אבל לא יודעת להגיד מה לגבי ההתמחות שלהם בברה''נ

אולי תנסי את ניצה למשל? זה ארגון שכל ההתעסקות שלו זה בדיכאון אחרי הלידה

הם בטח מכירים אנשי מקצוע מומלצים בתחום

מצב קישור לעמוד שלהם

רשת תמיכה לאם ולמשפחה - אור ניצה - רשת תמיכה לאם ולמשפחה (ע"ר)

אבל אולי יעזור

יש טיפול שאני מכירה שיכול לעזור בלי כדורים, (לחברה שלי ב"ה עזר) 

אבל תלוי מה מצבך העכשווי

אם תרצי, בפרטי, אפשר גם דרך המנהלות או משהו אם את לא רוצה להיחשף...