פורום הריון ולידה (עמוד 586)

דרך מועדון צרכנות "מאמי'. רק צריך להרשם ואת מקבלת את הקופון.

תבדקי אם זה בתוקף עכשיו, ואם לא- לעקוב כי כל הזמן נפתחים דברים. 

אם אתם רואים שרק זה עוזר,

אולי אפילו לקחת הלוואה קטנה לממן את זה.

השפיות שלכם והנזקים מחוסר שפיות ושינה גם עולים הרבה כסף. 

ילדים זה יקר🤷 

לא נעים לקרוא את הניסוח שלך אם כי בטוחה שלא התכוונת

נכון, זה יקר

וזה בעיקר יקר מפז ושווה הכל♥️

מקווה שתרגישי ככה גם את בקרוב

שיגיע לסניף הקרוב לבית שלך ותאספו משם.

אם זיהיתי אותך.. אל תתביישי, אני אשמח ממש לתת! באמת באהבה!

שבעצם הקופה מסבסדת לך (מן הסתם יכול להיות קשור גם לסוג הביטוח שלך בקופה)

שווה לבדוק

אני לא חושבת שזה נחשב תרופה.. זה תוסף תזונה

אולי להתייעץ עם מי שהמליץ לך על הפרוביוטיקה על חברה אחרת שמתאימה?

אבל יש מלא אתרים שמוכרים תוספים וזה הרבה יותר זול מהקופת חולים אבל זה דורש חיפוש טוב טוב

חוצמזה- תבדקי בקבוצת אמהות לא אוגרות באזור שלך

יש הרבה פעמים אמהות שמוסרות

התרופה צריכה להיות בטמפ' מסויימת, לכן בעייתי לקחת מאחרים כי לכי תדעי אם שמרו או לא..

מדובר פה על ניו בורן, לא על אדם בוגר שאז אולי הייתי לוקחת את הסיכון. 

לוקחים בטווח של שישה חודשים אחורה את ה3 משכורות הגבוהות ביותר.

אבל אם את לא עובדת בכלל יש בזה כל מיני הסתיגויות.

את מתכוונת להפחית שעות או פשוט לצאת לחלת?

אל תסמכי עלי אבל אני כמעט בטוחה במאה אחוז במה שאני אומרת

שבאופן רגיל עושים ממוצע של ה6 חודשים האחרונים או ה3 חודשים האחרונים, לפי הגבוה מבינהם.

השאלה היא האם יסכימו להסתכל אחורה יותר...

תודה!

השלמת שכר לצורך חישוב הקצבה

אם הייתה ירידה בשכר שלך ב-6 החודשים שקדמו להפסקת העבודה בגלל מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, מלחמה, אבל במשפחה או כל סיבה אחרת שאינה תלויה בך, ויש לך אישורים מתאימים, אנו נבדוק את האפשרות לחשב את סכום הקצבה בדרך אחרת, בהתאם לעיסוקך:
 

• עובדת שכירה – אם לא קיבלת שכר מלא ב-6 החודשים שקדמו להפסקת העבודה, אנו נבדוק את האפשרות לחשב את הקצבה לפי שכר גבוה יותר, או לפי חודשים קודמים.

אז אני רואה שישנה אפשרות כזאת, עכשיו השאלה האם הסיבה שלי מוצדקת או לא... מישהי השתמשה פעם באופציה הזאת?

שאני לא תפקדתי בהריון, בקושי עבדתי, הייתי גם בשמירת הריון 4 חודשיים , וגם בזמן שעבדתי המשכורות היו ממש נמוכות.

ברוך השם, הביטוח לאומי בסוף בסוף ממש התחשב בי ונתן לי סכום כמו שהרווחתי לפני ההריון . הבנתי שיש הרבה שיקולים, מעבר לחודשים האלה.

השאלה היא מה היית צריכה להראות בשביל זה?

אני לא בשמירת הריון, האם אישורי מחלה מרופא זה מספיק?

את המסמכים של השמירת הריון, תנסי לצרף להם מכתב מרופא מה מצבך. 

הם יראו שהמשכורת שלך ירדה מתי שהתחלת להיות בחוסר תפקוד בעבודה. 

וגם אני לא רוצה שיבוא על חשבון הזמן עם הבייבי שלי בעז"ה.

אבל זאת באמת אופציה, תודה!

אם תצאי עכשיו לחופשת לידה

מזה משנה אם עכשיו תקבלי דמי חופשת לידה, ולאחר מכן חודשיים בלי שכר

או שעכשיו תיהי בלי שכר ורק אחר כך דמי לידה?

זה אותו רעיון..

אם כי מבינה אותך שאת רוצה את הכסף ל- לידה 

חיבוק על התחושות

ממש כואב על מה שאת עוברת 

לא חשבתי על הכיוון הזה בכלל...

רק שזה מרגיש לי יותר אל חזור מאשר לצאת לימי מחלה, ואם אני יוצאת לחופשת לידה (שאפשר רק עוד שבועיים בערך, הכי מוקדם) זה מחסל לי את כל החופשת לידה, אמאלה זה מרגיש מפחיד שנגמרת החופשת לידה חודש וחצי אחרי הלידה.

אבל את ממש צודקת.

אני אעלה את האופציה בפני בעלי.

תודה

אם היה לי הייתי יכולה לנצל עכשיו.

לגבי החל"ת, את ושושנושי צודקות שאין הבדל בין לקחת עכשיו ללקחת אחרי החלד...

ואם אני יולדת ב42 בסוף?

נשארו לי רק 6 שבועות חל"ד?...

עצמה ולא במסביב לה?

הרי גם בבית מן הסתם תשבי רוב היום ותנוחי ואם זה מה שעושה לך את הכאבים זה לא באמת יעזור..

ממליצה לבדוק אופציות של פיזיותרפיה וכדומה או דיקור סיני וטיפולים טבעיים כאלו ואחרים כדי לפתור את הבעיה..

לי אישית מאוד עוזר לקום כל חצי שעה מהכסא ולעשות סיבוב במסדרון וככה הרבה פחות כואב לי.

תמצאי מה יכול למנוע ממך את הכאבים האלו ותמנעי ממנו.

הרבה הצלחה ושיעבור בקלות

טפיל

חס וחלילה סרטן

אני בטוחה שיש עוד הרבה אפשרויות

בעבר לפני הרבה שנים היה לו את זה והיה נטו ריגשי.

עבר טיפולי CBT יחד עם תרופות וזה עבר.

לאחרונה בעקבות זה חזר לטיפולים ותרופות וזה לא עובר. לכן חוששת שזה לא ריגשי.

אז להתחיל מרופא משפחה?

מעלה אפשרות בסבירות גבוהה לסיבה רגשית.

היה אז בתחילת התיכון.  

סבל מהקאות חוזרות ונשנות, כאבי בטן, עבר בדיקות פולשניות לא נעימות (גם קולונוסקופיה וגם אנדוסקופיה, מהפה) תרופות שונות - עד להבנה של רופאת המשפחה שזו בעיה רגשית.

הופנה לטיפול במרפאה פסיכוסומטית בשניידר, ויצא מזה.  

הסיבה שלו היתה אז התמודדות עם הלחץ של המעבר לישיבה התיכונית.  

אבל עכשיו עם הטיפול והתרופה, לא עובר

אז חוששת אולי קשור למשהו גופני - רפואי

לפני מחליטים שזה רגשי, צריך לשלול בעיות פיזיות.

במיוחד שאתם לא רואים סיבה כרגע ללחץ רגשי מיוחד.

בדיקות

דבר ראשון עשה בדיקה של הליקובקטר

ויצא חיובי!! אז כנראה שמצאנו את הבעיה.

איך מטפלים בדבר הזה??

וממה זה נהיה?

תזונתיות.

זה בסופו של דבר תחום ההתמחות שלהם...

מניסיון אצל בעלי

התחיל וסיים סבב טיפול אצל רופא משפחה ולא החלים

שלח אותו לגסטרו שאמר שהמינון שנתנו לו וההנחיות איך לקחת לא היו מדוייקות. התחיל סבב אנטיביוטיקה חדש וב"ה החלים

רפואה שלמה

אני דווקא מאוד מאמינה בזה

הוא פחות 😕

תקופה ממושכת וכמויות גדולות וזה לא עזר בכלל רק גרם לי להרגיש רע יותר.

עזר לי רק שמן אורגנו פראי. שהמליצה לי חברה נטורופטית.

ממליצה ממש!! חיסל את ההליקובקטר מהר מאוד.

לא זוכרת את המינון זה היה לפני שנים.

אבל יש לזה טעם נוראי. זה ממש חזק

ואני גם בדרכ לא מאמינה בדברים האלו .. זה היה מוצא אחרון אחרי שסבלתי מהאנטיביוטיקה

זה אפשרי בפועל.

לא לקחתי שום אנטיביוטיקה, עשיתי כמה חודשים דיאטה קשוחה ממש וזה נעלם ולא חזר.

לא מרגישים אותו...

אז ל-50% יוצא חיובי בבדיקה, לא בטוח שזו הבעיה...

רציתי להביא לכמה בנות ולא רציתי משהו יקר

בסוף קניתי ממקס סטוק ארגטלי זכוכית, יש שם מבחר ממש גדול

קניתי כמה זרים ופיצלתי אותם בין האגרטלים (הזר היה גדול מידי לאגרטל אחד)

ושלחתי ביום שישי

יצא ממש יפה.

תיק לנייד, זה תיק קטן שיש בו מקום לפלאפון ואולי עוד תא קטן..

נראה לי ממש שימושי

מתאים הסגנון? 

נתקלתי באתר מקסים, עם יומנים למורה מעוצבים

https://www.tip-ot.com/he/home

מקווה שזו לא פרסומת...

@ברונזה 

הוצאתי חוברת עם כמה סיפורים על אִמָּהוּת.

(סיפורים שפרסמתי פה פעם.)

אני יכולה לשלוח לך את הקובץ של לפני ההדפסה, להתרשמות.

אעביר לאמא שלי והיא תראה אם רלוונטי

תודה לך!

אפשר מחזיק מפתחות ומגנט למקרר עם משפט מחזק

מגבת קטנה עם השם חרוט עליה

ערכת קרמים

כלי נחמד לבית

יש להם דברים יפים לטעמי. לא יודעת מחירים אבל יש שם נגיד מתלה למפתחות, נשמע שזה יכול להתאים בתקציב.

תסתכלו אם זה בכיוון.

ערכה של מוצרי בריאות- שמן זית, אגוזים, סילאן/דבש, תמרים - אבל זה משהו מתכלה שלא נשאר למזכרת...

ויש גירסה כמו איך לדבר שילדים יקשיבו אבל למורעם

שכחתי את השם

אם את רוצה אני אשאל אותה

הייתי שמחה לדפדף בספר לראות אם מתאים לכל הנוכחים..

וגם מתלבטת אם זה עומד בתקציב 

נטלה

ראנר לשולחן

תחתית לסירים

צידנית

מחצלת

ערסל

רמקול נייד

שלט לבית עם השם

כסא לים

קרה וקורה לי

צריך להבין האם זה באמת תלוי תנוחה, האם הנימול קורה בחלק מכף היד או בכולה?

האם יש נימול גם באזורי אמה וזרוע?

בגדול אם זה רק בכף היד ואם בחלק ממנה אז כדאי לחכת לאורטופד מומחה כף יד ולבקש הפניה לטיפול ריפוי בעיסוק ואז יש סדים ייעודיים והדרכה.

אם זה גבוה יותר, יכול להגיע מהצוואר ואו מאזור בית השחי, ואז אורטופד והפניה לפיזיותרפיה 

1. אם היה אתמול, והטבילה מחר - חלון הפוריות נסגר.  

אם היה היום - כנראה סיכוי קלוש.  

בכל אופן, גם כשהתזמון הכי מתאים - עדיין הסיכוי להתעברות באותו חודש בו מנסים, לא גבוה.  

אם את חושבת שהביוץ תמיד מקדים את הטבילה ביום יומיים - כדאי לטפל בכך.  

2. זו תופעה טבעית ומוכרת… לא בעיה רפואית.

מציעה לך לחשוב על חזיות מרופדות, שמעניקות נפח ונראות.  

לגבי 1. יודעת שהביוץ מוקדם וזה בטיפול מבחינת הרוםא נשים הרגיל שלי ניסינו כל מה שאפשר אמר ללכת לרוםא פוריות. ויודעת שגם בחודש שיוצא בזמן הביוץ עדין אפשר לא להיקלט.

לגבי 2 זה מעבר לריפוד ממש השתתחתי אני כמובן משתמשת בחזיות עם ריפוד הבעיההשמרוב שקטנתי במידות אז חזרתי חמידות של חזיות לנערות אז לא מצאתי פושאפ או משהו עם ריפוד עבה יותר. אני לא אעשה ניתוח לפחות עד שאסיים הריונות ולידות וגם אחרי לא רואה את עצמי הולכת לפיתרון כזה. 

מסתדרים עם מה שיש.  

גם אני לא חושבת שיש מה לשפץ כאן בניתוח בעתיד.  

חזה נפול לפעמים קורה אחרי הרבה הריונות ולידות ברצץ ואני למדתי שזה בגלל שרקמת השומן שבחזה הופכת במהלך ההריון אט אט לרקמת חלב, שהיא כאמור מאוד דינאמית. פעם מלאה ופעם ריקה, מה שגורם לחזה לנפול.

כשנכנסים שוב מיד להריון אין לה זמן להפוך שוב לרקמת שומן, אבל זה לא אומר שהחזה אכן נפול, זה אומר שבבוט היום כשיהיה רווח מספיק הגוף יבין שההנקה הופסקה וטז בתהליך איטי שאורך חודשים הוא בונה שוב רקמת שומן.

מנוסות ממני שכבר עברו את שלב ההנקות- לידות

אשמח לשמוע האם ההסבר בסםרי ההנקה מתרחש בתכלס?

זה קרה אחרי כמה הריונות והנקות די קרובים.

אז ממה שאת אומרת אולי לעת זקנה אגדל חזרה? חחח

והמסקנות בו היו פחות מעודדות מהנסיון של הנשים

אז מקווה שאנחנו נהיה על הצד הטוב של הסטטיסטיקה בעז"ה

לי היה פעם דבר כזה שהביוץ היה בשלישי (לפי אולטרסאונד)

והמקווה היה בחמישי.

בכלל לא בנינו על החודש הזה ונקלטתי.

עד היום אנחנו לא מבינים איך זה היה כנראה בשלישי זה היה לקראת ביוץ והביוץ היה רק ברביעי או משהו או שיש כאלו שהחלון שלהם יותר ארוך.

לכן הן דוקא אומרות שיש לך סיכוי טוב לתפוס את הביוץ עצמו

..

ואז כל צד הבין את הצד השני.

זווית הראיה מצד הנהג ממש לא דומה לזווית המושב ליד הנהג,

לשניכם יש ניסיון בנהיגה ולא צריכים את "עזרת" השני בקריאות אזהרה,

ומצד שני כשנפלטת קריאה כזאת,

או כשמבקשים התחשבות כי זה באמת קשה לשבת ליד הנהג, אז מבינים גם את הצד הזה.

אם את לא סובלת במיוחד מבחילות אז יכולה לשבת מאחורה אולי יהיה לך יותר קל להתמודד.

לא הייתי ככה אבל מגז שעברתי תאונה אני גם די לחוצה....

בעלי נוהג טוב אבל מהר מדי לטעמי

אני יושבת מאחורה וערנית לכל תזוזה

זה התחיל לי אחרי שחברה שלי עברה תאונה קשה. אני כבר לא מצליחה לישון גם כשאני גמורה ממש. מתעוררת מכל עקיפה קטנה. כל עצירה נלחצת..

אולי צריכה לעבור טיפול על זה.

כשאני נוהגת אני מרגישה יותר בשליטה. אבל לא תמיד יכולה לנהוג בעצמי ולפעמים גם עייפה ולא מסוגלת לנהוג.. 

חשבתי שאני בעמדת מיעוט..

מה עושים עם זה?

יש פעמים שבאמת אובייקטיבית בעלי לוקח סיכונים שלא כדאי לקחת. וזה מסוכן, וצריך להעיר לו.

נכון שזה לא נעים, ולא מוסיף לזוגיות

אבל זה מוסיף לבטיחות שלנו ושווה יותר בעיניי.

אני כן משתדלת לשתוק כמה שאפשר ולא להעיר על כל דבר, אבל כשהמרחק מצטמצם או שיש מאבק אגו עם משאית על הכביש אני אומרת את שלי. נכון, זה באמת מעצבן אותו, אבל החיים שלי ושל הילדים ושלו שווים יותר.

אני אומרת לו הרבה פעמים- גם אם זו הערה טיפשית בעינייך, תעשה שיהיה לי נעים לנסוע איתך ולא סיוט. תכבד את הבקשה שלי ואת העובדה שאני מתוחה ומכווצת בכיסא ליידך כי אתה נטול סיכונים גם על החיים שלי. 

לא משנה כמה דיברתי, זה לא ממש עזר, בטח לא לטווח ארוך

לטווח הארוך ממש לא. אלא אם זה היו עובדות שהסבתי אליהן את תשומת ליבו בלי קשר לנהיגה בלייב.

נניח סיפרתי לו על תאונה שנגרמה מחוסר תשומת לב לכביש וכל המשםחה נהרגה בה.

ואז זה כן השפיע על ההתעסקות בפל' או בילדים, אבל זו היתה שיחה צדדית של שיתוף ולא תוכחה.

לגבי הערות בנסיעה קשה לו לקבל את זה, לפעמים הוא גם ימשיך כי לדעתו הוא צודק. אבל לרוב הוא מקבל את מה שאמרתי כי אני מבקשת. 

אנחנו נוהגים מאוד שונה

מעדיפה ממש לא לנסוע איתו כשהוא נוהג

אבל ב'ה יש לנו 2 רכבים אז לא יוצא הרבה,אבל כשכן - זו נסיעה ארוכה בדרכ🥴

לשבת ליד הנהג כשיודעים לנהוג ולהתמסר לדרך זה מאוד קשה. ובאמת כשהייתי מעירה לו זה היה מאוד מפריע לו. מעין הרגשה שאני לא סומכת עליו. וזה היה מלחיץ ומעצבן אותו

ואז עשיתי רגע חשיבה- בעלי נוהג כמעט עשרים שנה

אנחנו הדבר הכי יקר שיש לו

הוא בחיים לא יסכן אותנו

ואני צריכה לסמוך עליו

זה שאני חוששת לא אומר שבאמת הוא לא זהיר. אני פשוט אנהג אחרת. בזהירות גם כן. אבל זו הדרך שלו לנהוג🤷

ולכן אני עולה לאוטו ועוצמת עינים. ושלום לכולנו, בעיקר לשלום בית

אני לרוב מפחדת.. ובגלל שהוא פריק של רכבים, אז לפעמים זה עושה רושם שמה שיותר משנה לו זה הביצועים של הרכב מאשר הבטיחות. זה לא באמת ככה אצלו בראש, הוא מבחינתו מאוד זהיר, אבל לי מהצד זה נראה שלפעמים הוא נוהג במהירות שלא תואמת את תנאי הדרך

בטח אם תעשי חיפוש בגוגל תמצאי פרטים.

למדתי אצלו לפני שנים אבל אולי הוא עוד ממשיך ללמד..

אם הייתי בסיטואציה כזו הייתי מתנדבת להיות תמיד הנהגת.

קודם כל תודה על התגובה.

בעלי פריק של רכבים ונראה לי שייפגע אם אציע לו שאני תמיד אנהג. הוא ממש אוהב לנהוג וממש אוהב את העולם הזה של הרכבים בכלל.

אוף

אדם נכנס לביתו בדיוק כשאשתו מתחילה להכין חביתה.

ואז הוא אומר לה:

תשברי את הביצה, תבדקי.

בכל הכיוונים, עכשיו לערבב. יופי.

תשפכי למחבת, תחכי שיהיה מבושל....

ואז היא אומרת לו:

הי! אני יודעת להכין חביתה!

והוא עונה לה:

גם אני יודע לנהוג!

בקיצור, זו נטייה ידועה לפחד מהנהיגה של האיש.

לפעמים מוצדקת. לפעמים פחות.

אבל קיימת.

לבעלי אין רשיון

והוא יושב לידי מינימום מורה נהיגה

לא להעיר לבעלי על הנהיגה אז תודה על זה

לי עזר להיות אחראית על הפלייליסט/להתעסק במשהו שלא קשור לנהיגה (בד"כ היה קשור לטלפון)

אבל היינו אז זוג בלי ילדים. לא יודעת איך זה עם ילדים. מהנסיון הדל שלי כאמא הבייבי העסיק אותי כל הנסיעה

שזה קצת המצב של מלא זוגות לא?

מה עושים? לא יודעת. מעירה אם נלחצת. משתדלת לא אם סתם.

והייתי מקפיצה אותו מלא תוך כדי נסיעה עד שהוא הסביר לי שזה ממש מסוכן וזה יכול לגרום לתאונה. מאז אני פשוט סותמת בכל הכח, על החיים ועל המוות. 

הרבה פעמים הוא רואה עליי שאני לחוצה,

נגיד הוא מוריד ידיים מההגה וישר אני מסתכלת חזק כדי שאם יהיה צריך אני אתפוס חחח

או שהוא נוסע מהר ואני מתכווצת (ולפעמים צובטת אותו חח)

אז הוא משתדל להיזהר יותר בשבילי

כי הסברתי לו שאני סומכת עליו ויודעת שהוא יודע לנהוג ונזהר על החיים שלנו,

ובכל זאת המון פעמים אני נלחצת, לא בגללו- בגללי.

אז הוא משתדל להיזהר בשביל הרוגע שלי.

אבל הערות הוא ממש לא אוהב

ואני לא אוהבת להעיר אז מתאפקת ממש

איך את חושבת שאני מצליח לנהוג כשאת לא לידי?!...

ובאמת א. פחות להסתכל או לשבת מאחורה.

ב. לזכור שמה שרואים מכאן לא רואים משם. יותר מלחיץ לשבת ליד הנהג לראות אבל אין לי יכול. לשלוט, ואת גם לא מרגישה את הרכב כנהגת. אז גם סמכי עליו, וגם תזכרי שזה מעצבן לנהוג ככה שכל הזמן מקבלים הערות, וגם מה שנראה לך כבעייתי, יתכן שמהמקום של הנהג זה בסדר. 

אם לא נעים ברמה היומיומית כדאי ללכת לרופא/ת נשים לעשות משטח. נשמע שיש לך או פטריה או חיידק כלשהו.

אם זה חיידק אז בדרכ לוקחים אנטיביוטיקה.

בהריון פטריה זה ממש נפוץ

אם זו פטריה או דלקת אז חשוב לטפל. בהריון אפילו מאוד חשוב!

אבל מהתיאור שלך דווקא נשמע לי יותר בכיוון של ורידים, רופאת נשים יכולה לעזור לאבחן לפחות

בכל מקרה בזמן יחסים תשתמשו בסיכוך, והרבה.  וכמובן לאט ובעדינות

אני מרגישה באמצע סיפור מתח איתך.

עוקבת אחריך וממש מתפללת שיהיה טוב!

איך נתרגש פה כשתספרי לנו את סיפור הלידה בעיתו ובזמנו בעזרת ה'

אבל אצלי דוקא כשהיה חום קרתה ההפלה. עכשיו ברור שאין שום מקרה דומה אחד לשני אבל אולי זה יתן לך רוגע שזה אדום.

בכל מקרה את לא מפספסת כלום זה רק תפילות כמה שזה קשה וחרדות אינסוף. מאחלת לך רק טוב והרבה ברעאות

גם דימום יותר מסיבי וגם רק בניגוב

בשלל צבעים

גם אחרי שההמטומה כבר לא נראתה באולטראסאונד עדיין היו דימומים כהים בניגוב

מקווה בשבילך שאלה הדימומים האחרונים כבר

וגם חום

היו קרישי דם

והיה נוזלי כמו מים

היה הכל בכל מכל כל

הרופה הרגיעה שזה צבע טוב

אדום בוהק זה בעיה

באמת אדום נוזלי בוהק היה לי פעם וחצי

פעם ראשונה כשגיליתי את זה

ופעם שנייה יחסית לקראת הסוף

לדעת שזה בכיוון טוב רק באולטרסאונד..

עד עכשיו שלא היה כלום זה הכי הרגיע, ופתאום הפתעה.

מרגיש כמו ניסיון כל פעם מחדש שיש דימום, לראות אם האמונה עדיין קיימת

ההמטומה אצלי טיילה ממקום למקום

החשש היה כל הזמן שתתקרב מידי לשליה

בהתחלה כמוך נבהלתי מכל דימום, בהמשך אחרי שטסתי כל פעם להיבדק הבנתי שזה כלום

והפכתי להיות ממש אדישה מול הסיטואציה הזאצ

בסוף בסוף זה פשוט הלך ונעלם

לא יודעת איך עושים את זה

מרגישה שזה הניסיון שלי בהריון הזה, לבדוק שאני באמת חזקה באמונה, תמיד, גם כשיש דימום מפתיע

אמונה שלא תלויה בדבר

פיתחתי פוביה מללכת לשרותים או מכל תחושת רטיבות 🫢

והרצון לאמונה שמעל כל זה

לא קל

ממש קינאתי בבעלי

לבנים גם יותר קל בקטע הזה

וגם לרוב הם יודעים יותר לא להתערבב רגשית

ולבנים יותר קל כי חוץ מציפייה ותפילות שיסתדר הם לא חשים את הכאב והתסכול של הדימום,  והתנועות והתקווה בשלב מתקדם, והפחד שיגמר

והתלות בסביבה

אבל כן נופל עליהם הרבה מטלות שלא היו קודם שזה גםנלא קל

אלה שהולכים לשירותים ונתקלים בצבע...

כמו שפשוט התרגלתי לזה שיש דבר כזה הריון שמתקיים פלוס דימום..

הלחץ שלך מאוד מובן.

ברור שגם אני הייתי בלחץ..

אצלך גם יש לך ניסיון יותר מורכב משלי עם המטומה, ככה שזה לא ממש חכמה 

להאמין שזה הריון חדש , ואני מישהי חדשה שהתחזקה מאז הקודמים ושאולי בזכות זה תהיה תוצאה טובה וחיובית בעזרת ה'

מנסה ממש להתנתק מהניסיון הקודם, ממש ממש

וזה כמעט מצליח עד שיש דימום שמזכיר לי שזה לא מושלם

ממש ממש מקווה בשבילך לבשורות טובות!!!

שמתוך הרגשה הזאת של הייאוש 

תשמחי שמחה ענקית 

בע"ה תקבלי באהבה מה שיקרה, מאחלת לך מכל הלב

למה יצאת מיואשת?

להיפך, נראה לי שעם כל כך הרבה תמיכה יש יותר סיכוי.

חיבוק ענק על הימים שאתם צריכים לעבור עכשיו עד לקבלת תוצאה.  זה באמת לא פשוט ❤️❤️

יצאתי מיואשת כי זה הסיכוי האחרון

ואני חושבת מה יקרה אם..

עכשיו שבועיים ארוכים עד לתוצאה ..

איך עוברים אותם?

הם פשוט אכשהוא עוברים

ואת נגררת אחריהם

סורי

מידיי פעם אם יוצא הייתי משתדלת לצאת עם חברות או בית קפה או משו

האמת פעם קודמת לא זזו הימים

הלוואי שיעברו מהר

איכשהו שרדתי אותם

ונשארתי בחיים

כל היום הייתי עסוקה במחשבות

בתכנונים

בחיפוש בגדי תינוקות ועגלות

ניסיתי להעסיק את עצמי בכח בדברים אחרים כמובן ללא הצלחה

צריך פשוט לחכות שהזמן יעבור ויעשה את שלו 

כמה שיותר תעסוקה ומינימום מחשבה על זה.

זה לא תורם… מניסיון.

5 שנים טיפולי פוריות, ההמתנה גומרת.

בע״ה הרבה תפילות ושהקב״ה ישלח לך את העובר הזה אמן!

בשורות טובות. 

בעזרת ה'!!!

מתפללת עלייך!

חוץ מבעלי אף אחד לא יודע

גם בעבודה אני לא מספרת

אז תודהעליכן.

בעה הפעם זה נקלט מתפללת לטוב 

הרגשתי שאני עוד רגע משתגעת, מתחרפנת מההמתנה הזאת.

זוכרת איך כל כמה זמן אני בשוק כמה התהליך הזה מרגיש נצחי.

אבל מאוד חיזק אותי לדעת כמה אני גיבורה.

כמה כוחות עצומים יש לי.

איזה שכר ענק יש לי בשמיים שאני עמלה כל כך להוריד נשמה לעולם. שאני מפוצצת את עצמי בהורמונים, נוסעת כל יומיים למעקב, כאובה משאיבה, בוכה ומתפללת, מאמינה ומייחלת.

וגם ברמה המעשית. אחרי החזרה זה הזמן מבחינתי להתפנק, אני אלופת העולם על התהליך הזה ומגיע לי צ'ופר הולם😇

לצאת לבילוי זוגי, לקבוע עם חברות, לק ג'ל.. תכלס' מה שעושה לך טוב!!

הלוואי שתבשרי לנו בשורות טובות! חיבוק❤️

כל החוסר ידיעה, איך ומתי יהיה, ואיך אני אסתדר...

ואני מזכירה לעצמי שיש מי שמנהל את העולם, ותמיד אני בידיו, ושהזמנים האלה של חוסר בהירות מהעתיד רק מזכירים לנו את מה שהשיגרה ה"מתוכננת" מצליחה להסתיר די יפה בדרך כלל- שלמרות הכל אין אדם נוקף אצבע מלמטה אלא אם מכריזים על כך מלמעלה.

חיבוק!

יהיה בסדר בעזרת ה'

וככל שאת מתקדמת בהריון- זה אומר שגם אני חחח אמאלההה

בדיוק היום הבנתי שאני חייבת להחליט על קורס הכנה 

אני כל הזמן דוחה את המחשבה על הלידה,

נהנית מההריון ומפחדת ממה שיהיה אחרי...

בקיצור אין לי מה לומר חוץ מזה שאני מבינה אותך,

וגם אני מרגישה שהחיים טסים והרגע הייתי בכיתה י"ב

איך אני עוד שניה אמא???

לשמוע פודקאסטים מרגיעים, שירים, אולי שיחה או 2 עם אשת מקצוע רלוונטית, יוגה.

מה שעושה לך טוב

נראה לך יש דבר כזה מדריכת יוגה לזוג?

ונר5ה לך זה באמת נעים ונחמד או סתם בזבוז?

ההריון שלך חופר למישהו?

את חושבת שחברות מהעבודה ידעו על ההריון זה יפריע להן שההריון שלך ארוך מידי? יגיעו לעבודה ו... אוף.. שוב זאת עם הבטן? למה ההריון שלה כ''כ ארוך? זה ממש מפריע לי בעבודה.. מילא היתה בהריון חודשיים כמו זאבה, אז זה היה סבבה , אבל.. הי מאמי אנחנו בעשרים עשרים וארבע! הריון זה כבר לא תשעה חודשים... חלאס, תשחררי אותנו!

🤣🤣

וברצינות, אני הגעתי למסקנה שאנחנו תמיד מדמיינים שאנשים עסוקים בנו, וזה הכל בראש. אנחנו לא באמת מעניינים מישהו, בסוף כל אחד עסוק המשבצת של עצמו, בילדים שלו, בזוגיות שלו, בפרנסה שלו,  בקניות, במה להכין צהריים, בלזכור להוריד כביסה כי השמש כבר הורסת את הבגדים... ההריון שלך, תופס לאנשים את המחשבה לכמה דק' גג, והם ממשיכים הלאה למחשבות אחרות. 

ותתני לאנשים להתבשל על הכן או לא

מסתירה מהרבה…

אין לי לחץ לספר 

מי שמנחש באהבה..

איפשהו בחודש שביעי זה כבר נהיה חלק מהשיחה אם רלוונטי 

אני סיפרתי למשפחה (להורים מיד, לאחים ולסבא וסבתא בחודש רביעי- חמישי)

ובגדול זהו, אחכ פשוט מי שרואה רואה..

מהלימודים בעיקר .. כי אני באינטנסיביות איתן

מצד שני הן כולן לא בשלב הזה בכלל אז לא באמת יתן לי גם משו לספר להן

וסיפרתי דיי בהתחלה (טוב מאוד בהתחלה😂 שבוע 6 וחצי) לשתי החברות הטובות שאיתו למדתי ביומיום.

שתיהן רווקות אבל וואלה זה עזר לי ממש

הן פינקו וקנו לי שוקולדים אם הייתי שוכחת להביא

ועשו יותר הפסקות כדי שאתאוורר

ושמו לב להזכיר לי לשתות😅

בקיצור מה שאני רק באה להגיד, זה שהן לא באותו שלב בחיים- לא אומר שלא ייתן לך משו לספר להן

תעשי מה שטוב לך ומה שמרגיש לך הכי נכון😘

רק מאירה את הצד הזה

כנל אצלי בעבודה

הן לא יודעות מזה וממש מרגישות צורך לדאוג לי 

אמממ

הן לא עזרו לי כשראו שאני עולה לתלות משו או סוחבת שולחן

חחחחח

מקסימום שמרו לי על התינוק כשהלכתי לשירותים

יום אחד נפלט לי שבאלי נקטרינה 

חברה שלי לא עזבה אותי עד שאכלתי את הנקטרינה שלה חחח

בכללי כל החברות כזה בודקות כל הזמן שאני בסדר ושיש לי איפה לשבת 

לפעמים זה אפילו מביך

שבוע 18 הוא שבוע מכובד בהחלט

לא רואה סיבה להשקיע יותר מידי אנרגיות בהסתרה

שבוע 7 נגיד, מבינה שלא מספרים

אבל 18 הייתי זורמת

אחכ מוך דחוק

אם יש ספק עם ההפסק שואלים

ואז בדכ זה יוצא אחרי השקיעה

לא על ההפסק

הפסק תמיד ניקיתי ובדקתי ואם היה מסופק, ניקיתי ובדקתי שוב. לרוב זה היה בסדר.

שואלת על הבדיקות במהלך שבעה נקיים שצריך לעשות בבוקר ולפני שקיעה.. 

אלא אם כן יש אפשרות להספיק לשאול לפני שקיעה...

בדרך כלל אין

3 מעדיפה שלא בדיוק מהסיבה שכתבת...

האחרונה עדיין לא נקיה אבל בספק אז אשאל רב בהזדמנות ואמשיך בכל זאת לעשות בוקר וצהריים יום אחרי והלאה.

אם יתגלה שזה פסול אז הבדיקה של יום ראשון תיחשב להפסק במידה ויצאה תקינה

איזה בדיקה של איזה יום, וממשיכה בספירה

בודקת עם רב בהזדמנות

אם יצא תקין אז מהמם

ואם לא אז הבדיקה של יום אחרי תהפול להיות ההפסק החדש שלי

בכל מקרה לא להפסיק בספירה בגלל ספק

ןאץ מחכה לתשובה של רב ולא רוצה לפספס עוד יום, עושים הפסק על תנאי

הבדיקה יצאה לא כשרה - יש לך הפסק ביד

יצאה כשרה - זה נחשב כמו עוד בדיקה 'רגילה'

שגם על הפסק על תנאי היתה שאלה 

לרוב משתדלת לעשות את הבדיקה במרחק מסויים מהשקיעה (נניח שעה לפני) ואז מניחה שאספיק לשאול..

חוץ מזה שבעלי רב אז את המבט הראשוני הוא יכול לתת בעצמו. (הוא לא פוסק לנו כי הוא נוגע בדבר וגם עדיין צריך ללמוד עוד מהרב שלו, אבל כן יש חו את הידע הבסיסי)

אין לי איך לשאול מיד בד"כ. עושה קרוב לשקיעה.

בד"כ 2,

כי הסיכוי שבבדיקה הבאה המצב יהיה יותר גרוע גדול יותר.

אם יש פצע או דימום - הבדיקה הבאה תהיה יותר גרועה,

ואם מדובר רק על הפרשה ורודה - הרבה פעמים היא מותרת וזהו. ובדיקה נוספת לא כ"כ תועיל (או שגם בה תהיה הפרשה זהה, או שריבוי הבדיקות כבר ישרוט אותי).

 לרוב אני גם עושה לא מדי סמוך לשקיעה, כדי שיהיה את הזמן לשאול ולעשות חדש אם צריך

כן קרה לי פעם שעשיתי די סמוך, ובדיוק היתה שאלה והרב אמר שהוא לא יכול להתיר וצריך לשאול רב נוסף, ולא היה זמן להספיק את הרב השני, אז חיכיתי לבוקר לשאול.

אני אישית מפחדת לקחת סיכון באחת נוספת

ממש מתבאסת שתלויה ברב ליום פה או לשם אם יש בדיקה לא טובה ולא מספיקה לשאול לפני שקיעה..

מבינה שאין לזה פתרון מושלם.. 

לשאול אם כדאי

היו פעמים שאמרו לי לא לבדוק באמת.כשהייתי עם התקן בעיקר

בהפסק אני מנקה לפני, בהפסק על תנאי לא?

מי שמשתדלת לבדוק כל יום...

אני די מחפפת ולא מתאמצת לבדוק יותר מראשון, שלישי ושביעי... בעיקר מהסיבה שאני חוששת משאלות. צריכה להתחזק בעניין 🙈

אבל אתן ממש השראה!

אשריכן נשים צדקניות

חשוב לחזק את הזוגיות בזמנים קשים, לצאת ולשבור שגרה.

לבלות מידי פעם - נופש קצר, מסעדות.  להתפנק בבגד חדש ותכשיט.  

כמה זמן אתם מנסים?

והסתכלות על ההצלחה כבונוס

להכיר תודה על הזוגיות, על הפרנסה, על הבריאות

ועל הידיים המלאות

ולהבין (שלי) זה עולם ומלאו..

וגם אל נשאר ככה- עדיין יצאנו מבורכים

וכל מה שיגיע הלאה - זה תוספת על השפע הקיים

לא יודעת מה הסטטןס שלה וכמה זמן את מצפה

אני כן יודעת להגיד שרוב רובם של המקרים יש להם פתרון

ונכון הציפיה קשה מנשוא

אני חושבת שחשוב מאוד לא לחשוב על זה

העובר דואג לנו עוד לפני שהגיע , וזה בדרכ קורה כשהאישה רגועה, אוכלת טוב, ישנה טוב ואז הגוף חזק ומוכן למשהו חדש בע"ה

בנוסף שמעתי על מסטיק תימני שמחזק את הרחם, תבדקי על זה.

ובכללי טוב לבדוק ביוץ , שהוא לא מגיע לפני הטבילה או משהו

גם אני כזאת

אוהבת שאני אחראית על הלוז והכל מתוקתק בדיוק בתיזמון שאני רוצה ואיך שמתחשק לי ובאמת ב"ה בחיים הלך לי קל.. הייתי חברותית, הצלחתי לימודית, משפחה טובה וגם התחתנתי זריז ב"ה

ופתאום בהריון... גיליתי שה' מנהל את העולם והייתי צריכה עבודה רבה של פשוט שחרור ולסמוך על הקב"ה שמתי שזה יהיה זה יהיה הכי נכון עבורי!!

כמובן שזה לא נותן את הפרווילגיה להרים יידים ולא לעבוד ולטפל אם צריך

אבל גם אחרי טיפולים או עשיה לדעת באמת בתוך הלב פנימה שמה שה' עושה רק לטובה הוא עושה

להרפות להרפות להרפות

ומצטרפת למה שאמרו לך.. לנצל את התקופה של מילוי משאבים מסעדות, סדנאות, צימר עם הבעל, לימודים וכו וכו

בהצלחה! חיבוק גדול!

בתור אחת שעברה מסע מפרך (חלק מהבנות מכירות את הסיפור שלי)

אני 5 שנים בטיפולי פוריות, ב״ה יש לי ילדה אחת מהממת וממשיכה את המסע להמשכיות המשפחה.

עברתי ככ הרבה שוואו… לא רוצה אפילו לצער אותך במה שעברתי.

ככ מבינה לליבך כמה זה קשה החודש ועוד חודש והרצון והכאב והאכזבה וכל פעם לחוות את העליות והמורדות הנפשיות האלה.

יקירה מה שאני למדתי על בשרי זה להבין ולהפנים באמת עם כל הכאב והתהליך המייגע שבסוף הקב״ה שולח לך את המתנות היקרות האלה בזמן הכי מדויק ל-ך.

וכמה שקשה לך עכשיו את צריכה לעבוד על עצמך ולהבין שבסוף העיכוב הזה בשבילך.

אני יודעת שזה קשה לשמוע את זה אפילו מעצבן?..

אבל את לא תאמיני כמה שזה נכוו.

בורא עולם לא שוכח אף אחת, ואף דמעה לא הןלכת לריק

את תקבלי את המתנה שלך ברגע שהכי יתאים עבורך.

אולי זה נסיבות כלכליות אולי זה נסיבות זוגיות אולי זה נסיבות נפשיןת שלך להכין אותך להיות אמא עוד יותר טובה ממה שנדמה לך- נסתרות דרכי האל

אבל אני מבטיחה לך, זה יקרה לך ואת תצאי מהמקום הכי חשוך למקום הכי מואר.  

אגב לי באןפן אישי עזר כל הזמן לראות סרטונים קצרים של הרב יגאל כהן והרב זמיר כהן. זה פשוט הרים אותי כל פעם מחדש…

וכל פעם אחרי מקווה, חוזרת להתפלל בשיא הכוח ובאמונה שלמה שהפעם זה יקרה.

אל תאבדי תקווה לרגע תמשיכי להתפלל כמה שיותר מתוך הלב והנפש ומהכאב הכי גדול התפילה שלך תתגשם. את תראי!

מחזקים את הזוגיות. שמחים בטוב שיש.

אבל יש לי ילדים בבית ב''ה.

אם אין לך אז באמת שזה שובר ברמות והתמודדות אחרת לגמרי, אז אל תתייחסי לדברי.

חיבוק בכל מקרה. 

באמת כישרון

אבל בהריון אני יכולה ללכת לשירותים כל חמש דק' בממוצע, יש מספיק ברווח...

לא הצלחתי לעשות בשום אופן

שתיתי כמויותתתת

ובסוף האחות אמרה לי שיש חצי שעה עד ששולחים למעבדה אז שאני אחכה קצת

איכשהו הצלחתי לעשות טיפה

וכמובן כשהגעתי הביתה התנקם בי כל השתיה ששתיתי חחח

קודם כל מזל טוב! שלב מרגש בחיים...

דבר ראשון , רק אומרת שקשה להכנס להריון בלי חדירה, אז בגדול להקטין ציפייה למינימום כרגע, ומצד שני לא לבנות על זה למניעה...

דבר שני, לא חייבים לדעת מתי הביוץ, בגדול, הביוץ מתרחש ב24 שעות , כ14 יום לפני הווסת. זאת אומרת, נגיד שקיבלת מחזור ב א' סיוון, תספרי 14 יום אחורה, זה יום הביוץ... עכשיו מה זה עוזר לך לדעת בדיעבד? אז קודם כל את יכולה לרשום לך ביומן סימנים שהיו לך, סוגי הפרשות שהיה לך, כאבי ביוץ אם יש, ואז כשתקבלי מחזור תחזרי אחורה ביומן ותראי מה רשמת לך באותו יום וכך תלמדי על עצמך איך הגוף שלך מתנהג בזמן ביוץ . לפי המחזור שלך יש לך טווח של כשבועיים ששם אמור להתרחש מתישהו הביוץ, אז שם ההמלצה לקיים יחסים יום כן יום לא. בהצלחה, ובנחת! 

לזיהוי ביוץ - שיטת המודעות לפוריות

לכאבים ביחסים - האתר של ארגון שלמה

שלמה- הארגון הישראלי לוולוודיניה

תהיו ביחד באופן ספונטני, אין שיוצא ומתי שיוצא, בכיף ובהנאה.

אתם זוג טרי טרי וממש לא צריכים להכנס לכל ההתעסקות עם זיהוי ביוץ ותזמון יחסים.

לזוג צעיר, זה נושא להתעסק איתו אחרי שנה ויותר של ניסיונות להכנס להריון.  

בהנחה שאתם מקיימים יחסים סדירים במהלך הימים המותרים, ומכיוון שהמחזור לא קצר מידי, אלא אפילו בינוני וארוך (30-45 ימים), מה שאומר שהביוץ לא קורה עוד לפני הטבילה, אין לכם מה להתאמץ ולדאוג בתכנונים.  

לבעיה 2 - יש הנחיות מתאימות. מגע קרוב וצמוד בלי חדירה.  
 

בהצלחה ובשורות טובות.  

אם אתם לא מבוגרים (35+) לא הייתי מתעסקת בזה כרגע.

תהנו מהרגע, תגיעו ליציבות ביחסים, בעיני חבל קצת להכנס לתסריטים מיותרים בנתיים. 

כאילו גיל 35 זה כן קצת להכנס להרבה לחץ.

בכללי ההנחיה היום מי שמנסה במשך שנה ולא מצליח לפנות לרופא.

וגם אם היא בגיל 30 ומטה בהחלט יש לתת את הדעת לנושא. זה לא שצריך לחיות על ענן עד הגיל הזה.

בהתחלה הטיפולים המוקדמים יכולים מאד לעזור-ובטח אם אין את מימד הזמן שנושף בעורף.

לפותחת, ממש בהצלחה וכמו שכתבו כאן, ברוגע. ובכיף.

אם היא היתה כותבת שהם כבר שנה מנסים אז התשובה היתה שונה.

אבל בגיל מבוגר אומרים גם לא לחכות שנה. 

1- תחשבי את הימים שבהם הסיכוי לביוץ, יש לך כשבוע כנראה, ובו תקיימו יחסים כל יומיים

2- הסיכוי קיים אבל נמוך מאוד. לא הייתי מצפה לכלום במצב כזה והיה ותהיה הפרייה, זכית...

אי אפשר להכנס להריון בלי חדירה...

זאת אומרת אם מסיימים בפתח נניח, סיכוי מאוד מאוד נמוך שזה יתרחש ככה...ממה שאני יודעת

לא מתמצאת בתחום אבל נשמע באמת חסר סיכוי..

אם הבנתי נכון, זה בדיקה שמראה על המצב של הכבד ו/או העצמות.

בילדים ומתבגרים צפויה תוצאה גבוהה מהנורמה עקב גדילת העצמות