פורום הריון ולידה (עמוד 593)

אם את לא מהאזור, רמי לוי יהיה לך יותר זול מסופר פארם, אלא אם כן יש בדיוק מבצע שווה

אם זו לידה ראשונה שלך - לא צריך להגזים

מה שאת לוקחת לשבת אצל ההורים תקחי איתך

כמובן בנוסף לפריטים רחצה

אני הבאתי ללידה מלא דברים מיותרים..

צאריך גן לזכור שכמעט בכל בית חולים יש סופר פארם

אפשר תמיד להשלים קנייה 

פספסו באופן קבוע צואה.

זה עבר מעצמו בסביבות גיל 5.

תכל'ס לא עשינו משהו מיוחד... אצל אחד התייעצנו עם צוות הגן (גן שפה), כבר לא זוכרת מה בדיוק הם אמרו לנו. אצל השני עשינו מבצע בבית, אולי אפילו כמה.

בסוף זה פשוט עבר... מתסכל נורא, אבל כל עוד זה רק בבית אז זה לא כל כך נורא...

ומציידת אותו כל שבוע בחבילת מגבונים.

אגב הצטאות זה שקשה לשחרר, לא?

אצלך הבעיה שקשה לשלוט בצרכים ובורח לו?

מקשיים סביב היציאה.

הוא יודע לנקות את עצמו אבל הרגלתי בבית שאני בודקת.

כי מהר מאד בטח בחום גורם לגרד וכן

והאמת הוא מתלונן שהשירותים בגן מלוכלכים קצת קשה לאיסטנסטי שלנו לשבת שם...

זה ילד שלא שותה בשיא החום מהבקבוק שלי כי זה מגעיל...

עד גילאי 5-6 ועבר לבד.

הקטן עכשיו בן 4 ורבע, עדין מפספס לעיתים, גם הוא בעיקר בבית ולעיתים נדירות בגן.

שמעתי מעוד אמהות שמדברות על כך בששו, בעיניי זו תופעה נפוצה ופחות מדוברת, זה תקין וברוב המקרים יחלוף מעצמו.

למרות שזה יותר דומה לשלשול.

הפתרון היה להתרוקן באופן יזום בזמן קבוע (למשל כל ערב לפני המקלחת).

עם ילדה בת 6,7 אצלה זה היה מתבטא רק בלכלוך לא פספוס רציני

חשבתי ללכת לטיפול ריגשי אבל בהמשך זה פשוט עבר לבד..

זתומרת דיברתי איתה קצת וניסיתי לתת לה יותר ביטחון ותשומת לב

מה הכוונה יועצת בקדושה?

אבל צורכת ומאד הנית מתכנים של אלירז פיין.

ובסגנון פתוח הרבה יותר מיכל פרינס.

אגב הייתי אצלה בייעוץ והיא אמנם ליברלית פי 10 ממני אבל מאד התאימה את עצמה אלי והרגשתי ממש בנח.

היא המנהלת של מרכז יהל.

הודיה דוידוביץ בבית חלקיה

ואת גליה סברסוב

יועצת/מטפלת מינית אז יש מישהי חרדית מדהימה בבית שמש.

הגעתי אליה דרך מכון פועה, שמה פייגי. מצרפת מספר:

+972 53-394-5112.

ואגב, למכון פועה יש קו לייעוץ, יכול להיות שיכולים לעזור לך או להפנות אותך למישהי רלוונטית באזור שלך.

ממש לא מחייב שיהיה מיון אם מעל גיל חודשיים

וחום סביר..

תרגישו טוב!

הוא יצא חיובי לקורונה😥

זה גם מסביר למה אני לא מרגישה טוב.

הרופא אמר שחוץ מזה הוא נראה בסדר, אז לא צריך מיון אבל צריך לעקוב שזה לא מחמיר.

תתפללו עלינו🙏🏻

איזה משככי כאבים מותר בהנקה?

לא בא לי ההרגשה הסמרטוטית הזאת...

אקמול, נורופן, אופטלגין

אם את מצוננת אז אינהלציות עם מי מלח, מאוד מקל

כי זה אומר שכנראה הביוץ ביום ה13

אם את עושה הפסק ביום ה5 אז את טובלת ביום ה12

גם ביום השישי זה עדיין אפשרי לתפוס את הביוץ

איך אני יכולה לדעת אם היא טובה?

הילד הצליח לינוק מזה

תוהה אם חשוב לקנות משהו אחר שיהיה טוב יותר.

נראה לי גם בבית חולים מביאים פטמה, נכון?

את מאוד מעודדת אותי

בקצרה ממש-

הייתה אצלי יועצת הנקה שאמרה לי שלתינוקת שלי פשוט קשה לתפוס כי היא חלשה, אבל כן יש פוטנציאל להנקה, אז הביאה לי פטמת סיליקון שננסה, והיא ינקה מהמם. אמרה לי לנסות כל הזמן גם בלי הפטמה, ולאט לאט כשהיא תגדל ותתחזק היא תצליח בלי. הנקתי אותה ככה בערך חודשיים (נראה לי) ובאמת ראיתי איך לאט לאט היא מתחזקת עד שלא הייתה צריכה יותר הפטמה ועכשיו היא יונקת רגיל.

יש לי פטמה של ארדו ושל מאמ, שתיהן היו לי מצוינות 

שמחה לשמוע שהיא טובה.

ממש מעודד לשמוע

תודה על זה

היא מאוד מקצועית וכמובן מעודדת הנקה

אבל בנוגע לסיפור שסיפרת-

ממש לא בקטע של הנקה בכל מחיר או משהו כזה היא מאוד שמה דגש על זה שהילד קודם כל צריך להיות שבע 😉

מציעה לך לדבר איתה לפני הלידה מאמינה ששיחת טלפון היא תשמח גם בחינם

היא באה אלי הביתה לפגישה והמשיכה את הליווי כמה שהיה צריך בלי תשלום נוסף

ויש החזר מהקופה

מניקה עכשיו ילד שלישי ב''ה

בפעם הראשונה למדתי איך להחזיק כדי לעזור לו לייצר וואקום

בפעמים שאחרי הסתדרתי בלי להתאמץ על זה (היו דברים אחרים להתאמץ עליהם שלא קשורים)

לדעתי אם יש צורך בפטמה סיליקון, הייתי משתמשת לפחות בשביל ההתחלה (אבל ממליצים שלא כי הם מתרגלים. בפועל יצא לי להשתמש עקב חתכים לתקופה קצרה והיה מעבר בסדר)

למדת לבד איך להחזיק?

אני לא בטווחה שזוכרת מהלידה הקודמת, צריך כזה מאין סנדוויץ עם האצבעות - אבדוק ברשת האמת

חיובית לחלוטין

צריך פס,לא משנה הצבע

יש לך פס ברור ויפה!

בשעה טובה יקרה!

אן זו בדיקת הריון (ולא קורונה למשל)

אז לגמרי לגמרי לגמרי חיובי

זה לא צריך להיות באותו גוון

מסםיק שיש שני בהיר 

על זה נאמר

פס זה פס

רק שאני הייתי בטןחה שגם כשיש מחזור זה חא אומר בהכרח שיש ביוץ. טען בתוקף שכן

רופא הנשים שלי טען שדימום חלש בזמן מחזור זה לא דימום רגיל ואולי אםילו לא מחזור

והוא טען שכל דימום זה מחזור

האמת לי נשמע יותר שאולי יש לי רירית דקה

וסתם מענין שהוא לא בדק כלום

אבל

אם את רוצה עוד בירור לכי לרופא פוריות אחר.

תחליטי אם את נותנת לו להיות השליח ולהרפות או שאת רוצה תשובות בהכרח לכל התהיות שעולות

אני לא יודעת אליזה רופא הלכת וכמה הוא מקצועי ומומלץ

אבל חשוב לקחת בחשבון שתמיד, כל רופא מדובר בהמון ניסוי ותהייה עד שעולים על השיטה הנכונה.

אצלי רופא פוריות אף פעם לא עשה לי אולטראסאונד, הוא תמיד שלח אותי לטכנאית שתעשה לי במסגרת מעקב מסודר

אצלך אני מבינה שמכוון לאולטראסאטנד רק ביום המקווה, אני חושבת שזה מעולה במקום לטרטר שבועיים שלמים.

אני הכי מבינה את הקושי

זוכרת איך בפעם הראשונה שהלכתי לרופא היה לי חלום כזה ששבועיים אחרי אגלה שאנחנו בהריון - וזה לא קרה לצערי.. 

ביום של המקווה

שלח לדיקת דם שמזהות ביוץ. לטענתן זה מספיק

ולהערכתו אין שום בעיה.

באמת לא יודעת

צחק כשאמרתי לו שבטח הגיל משפיע על הפוריות.

טען שאני צעירה ורוב המגזר החילוני יולד בגיל הזה...

כך עשתה לי גם רופאת המשים שלי בתחילת הבירור הראשוני שלי... שלחה אותי לבדיקת דם ביום הטבילה ושבוע אחכ כדי לוודא שהביוץ היה בשבוע הזה ולשלול שהיה לפני הטבילה...

ככה עשתה שני חודשים רצופים. ואז שללנו את העניין הזה שזה סופר חשוב.

והוא ממש מצחיק לגבי הגיל... מוזר ממש. מה זהמשנה מה עושים באיזה מגזר? יש עובדות... 

זה היה הרעיון לשלול את הבעיה כביכול הכי קלה

גם אחרי שאמרתי לו שיצכן שיש לי בעיות הורמונליות ואולי כדי לעשות פרופיל הוא טען שלהערכתו אין.

ואם אני מאוד רוצה שאני אעשה

טען שאם יש מחזור קבוע זה מראה שכנראה אין בעיה אמיתית

זה באמת כעיקרון נכון וצריך להאמין בגוף שלנו.

אז טוב שתבדקו את הבעיה הכי בסיסית כי זה לא שיש כאן משהו לא תקין פשוט לא מסתדר עם שמירת הטהרה...

ואז תהיו יותר חכמים... 

גם רופא הכי זוטר יודע שמגיל 35 הפוריות יורדת באופן דרסטי, וגיל 38 הוא לא גיל צעיר לפוריות (אל תעלבי, גם אני בת 38)

וההנחיות הן שמגיל 35, אחרי חצי שנה של ניסיונות צריך לפנות לבירור.

הבדיקות הראשוניות הן פרופיל הורמונלי, אגן קטן ואולי עוד.

אבל להגיד ש38 זה צעיר זה ממש מצחיק

אמרתי לן שבדכ אני טיפוס סבלן וכנראה שאם זה היה קורה בגיל אחר לא הייתי מגיעה לרופא אחרי חצי שנה אבל כרגע הזמן דוחק.

בגלל הגיל

צחק ןאמר לפי הנתונים אני לא רואה שום בעיה.

וגיל 38 מבחינתו זה צעיר

יכולה להיות  ירידה בפוריות וזה מתבטא בדכ במחזורים.

ולען הוא מדאר שאין שום ירידה כרגע. הדבר היחיד שאליו הוא מכוון זה ביוץ מוקדם. אולי

אני חשבתי אולי יש לי ביוץ סדיר. אבל רירית דקה??

איך יודעים?

לא שאני מסכימה לגמרי עם כל מה שהוא אמר, זה כבר עניין של גישה ותחליטי את אם את סומכת עליו ורוצה ללכת עם ההמלצות שלו, אבל לגבי אולטרסאונד- רופאי פוריות לרוב באמת לא בודקים, עשית לאחרונה אולטרסאונד, מה יש לו לבדוק?

כדי לזהות אם הביוץ מקדים את הטבילה באמת אין צורך באולטרסאונד, מספיק לעשות בדיקת דם ביום הטבילה.

אין דבר כזה שחלה אחת פוליציסטית, יש תסמונת של שחלות פוליציסטיות שחלק מהקריטריונים שלה הם מראה פוליציסטי לשחלות. זה ששחלה אחת או שתיים נראות ככה זה חסר חשיבות ובעיני מיותר שהרופאה שלך בכלל ציינה את זה. 

שיש כזה דבר שלחה אחת שהיא פוליצסטית (אם באמת היא ככה הוא לא בטוח בכלל כי יש מחזור סדיר)

ויש הבדל בין 2 שחלות לאחת.

אין תסמינים נוספים של שחלות פוליצסטיות.

ולכן זה התסמין היחיד (שאולי קיים)

לא שולל בכלל ירידה ברזרווה השחלתית

נדיר מאןד מאוד

אני טובלת בדכ ביום ה12-14

ומקבלת מחזור בממוצע בין 28-33 יום

ככה שפחות נשמע לי

אבל כן שווה לוודא את זה לגמרי לפני שממשיכים לבדוק עוד כיוונים

זורקת לאוויר משהו:

ממליצה להתחיל לחשוב על זה שיפנו את בעלך לבדיקת זרע. 

האמת.

יש לי מספר ילדים לא מועט ב"ה וכולם נולדו טבעי אחרי שהיתה לי יציבות במחזורים.

בכא בגילנו אם לא ימצאו בעיה בי. לא נמשיך אליו. 

וכנראה גם לך אין משהו משמעותי

אולי ביוץ מוקדם כמו שהרופא הציע, או רירית דקה.

אני בכלל חושבת שאם יש כמה ילדים אז יש סבירות שרופאי פוריות לא מתרגשים

ולכן יכולים לזרוק כל מיני השערות סתם בשביל לעבור הלאה

כי מענין שלא הביא לך גם מעקב זקיקים כי זה יכול גם להועיל לתמונה מלאה ואז גם אפשר ללמוד על עובי הרירית ...

אלאכ התרשם שאין סיכוי שיש בעיה בעובי הרירית

בכא תנסי החודש לבדוק בעזרת בדיקות דם את הביוץ בשביל ללמוד מתי בערך הוא קורה...

ולדעתי (לא מניסיון )רופא נשים רגיל יכול להביא גם מעקבי זקיקים אם זה חשוב לך

ו

אפשר לבדוק רק בא.ס

?

אן גם בבדיקת דם??

ואחרי שנה של נסיונות פנינו לבירור פוריות, מיד שלחו אותי לכל הבדיקות (ולא אמרו לי ש37 זה צעיר) וכמובן לא הסתכלו עלי בלי בדיקת זרע

ולהפתעתי דווקא הייתה ירידה משמעותית באיכות הזרע.

אז אני לא אומרת שזו הבעיה אצלך, אבל לירות באוויר בלי לבדוק הכל באופן מקצועי זה מתכון לבזבוז זמן.

מה הבעיה ירידה משמעותית? את יודעת מה היה לפני?

אני למשל לא יודעת. אפעם לא היו בעיות ובגלל הגיל ברור שקודם יבדקו אצלי

האם יש מחזןר סדיר

האם יש לך שיבושים

כמה ילדים

כמה זמן לקח לך להכנס להריון

את צודקת שזה מפליא מאוד שרופא התיחס באדישות לגיל ולשאר הדברים

יש הבדלים בין מקרה למקרה.

כל השאלה גם אם הרופא צודק.

תקבלי תשלום על הימים האלה, מניסיון

ביטוח לאומי משלם גמלה שמחליפה שכר.

רק אם לא יאשרו לך שמירה חלילה זה בעייתי מבחינת תשלום כי אין לך מספיק ימים כדי לכסות את ההיעדרות

הרופא רושם 30 ימי מחלה

בפועל את לא משתמשת בדיווח הזה

את גם לא אמורה לקבל תשלום של ימי מחלה על הימים האלה

כבר שלחת לביטוח לאומי בקשה לשמירה?

אישרו לך את זה?

מרגיע, תודה. ממש חששתי מהקטע הטכני של ימי מחלה. אני יודעת שבט"ל משלם, אבל פחדתי שלא יחשבו לי כי זה לא ירשם בתלוש כמחלה.

עוד לא שלחתי בקשה - השמירה אמורה להתחיל עוד כמה שבועות, אבל אם יש דבר אחד שאין בו ספק בהריון הזה זה שיאפשרו לי שמירה. מבחינת הרופא יכולתי לצאת לשמירה כבר מזמן, זה משהו נדיר יחסית וביטוח לאומי בטוח יאשרו

למה את מחכה בעצם .?

השמירה יכולה להיות מאושרת רטרואקטיבית עד 14 יום לפני האישור הרפואי אם נעדרת מהעבודה, ותקבלי את הכסף יותר מהר גם

אבל אם נניח האישור על שמירת הריון מהרופא יהיה החל מה4/8, שזה עוד חודש, זה לא מוקדם מידי להגיש? ואולי אמשוך את זה אפילו עוד קצת

לא מבינה בזה כלום, הריונות קודמים עבדתי עד הסוף הסוף

עם תאריך עתידי..?

שאני יודעת ותיאלצי לחכות למסמך שכותב המלצה לשמירת הריון כדי להגיש. זה מה שאני יודעת 

מתייגת את @ערגלית, רפרנטית הפורום לביטוח לאומי וגמלאות שאולי תוסיף מידע רלוונטי 

עוד לא קראתי את המשך התגובות

תגישי בקשה עכשיו לשמירה ותקבלי אישור עקרוני עתידי..

אין לך עדיין מכתב מהרופא ככ ה שלא רלוונטי

יש חלק שהמעסיק ממלא שהוא צריך לכתוב אם שילם לך ימי מחלה בתקופה של שמירת הריון

נגיד במקרה שלי שילמו לי עד 20 לחודש כי רציתי לנצל את הימי מחלה ולא ידעתי אם אגיש שמירה,

ולכן ביטוח לאומי עדכן שישלם לי ויחשב לי מ22 לחודש  

כל עוד לא קיבלת תשלום על מחלה ב30 ימים האחרונים אז זה מה שחשוב

אני לא חושבת שכשאומרים 30 יום מתכוונים ל30 ימים בתשלום, אלא ל30 יום רצופים, כלומר נניח 15.6-15.7

שזה חודש כולל שישי שבת.

בתלוש לא מורידים חופש על היעדרות בשישי שבת..

אפשר להוריד ימי מחלה, אבל אם באישור מחלה לא רשום שהיית חולה בשישי שבת אז אי אפשר להוריד.

(משלמים לך מחלה מהיום הראשון או לפי חוק?)

כלומר להבנתי 30 יום של תחילת שמירה הם למעשה 21 ימי היעדרות מהעבודה שיורדים בתלוש. ככה שבכל מקרה חלת לא יהיה.

(וגם בתקופת מחלה וחופש ממשיכים לצבור מחלה וחופש אז זה עוד צבירה)

של 30 ימים

או לחילופין ההעדר מהעבודה של 30 ימים לפחות כולל שישי ושבת גם אם לא עובדים באותם ימים.

במקרה שלי קיבלתי אישור מחלה של 17 ימים רצופים, והמשכתי להעדר אבל לא הוצאתי ימי מחלה

ואישרו לי ב"ה

אז כנראה לא חובה בכלל להוציא אישור מחלה  אלא רק לראות שבאמת בעבודה לא שילמו על הימים האלה

גם אם השמירה שלי תתחיל עוד חודש (לצורך העניין)

אני יכולה כבר מעכשיו לבקש מהרופא שיוציא לי אישור על עוד חודש, ולהגיד את הבקשה? החשש העיקרי שלי זה מה יקרה אם התאריך ישתנה קדימה או אחורה 

שרק תלך ותגדל

כל-כך מרגש לקרוא את זה!!!!

בקרוב אצלי באולטראסאונד ביום שני לשמוע כאלה בשורות טובות

כשביקשתי מחברה בעדינותת להזיז את הקופסא של הטונה כשהיא מסימת לאכול

היא נקרעה מצחוק

וזה היה ברצינותתת

אני נזעקת...

אבל האמת שלאחרונה אני פחות מריחה את זה... לא יודעת אם זה כי הוא מצא טונה עם פחות ריח או שחוש הריח שלי נהיה פחות היריוני... (אני בשבוע 23)

זה שבעלי לא סובל טונה

אני תמיד הולכת לישון אחריו כדי שאוכל לפתוח חלון שיאוורר את החדר בזמן שהוא ישן, שלא ירגיש

ומסכן כפרעליו הוא גבר היגייני, באמת, אבל בהריונות קשה לי עם הריח שלו

יותר באזור הנרתיק..

ממש דקירה כזאת שהרגשתי צורך לשבת בדחיפות

בהמשך גם לא היו תנועות לכמה שעות, בסוף חזרתי להרגיש.

שתיתי איזה חצי ליטר מים וזה עבר.

היום, יום אחרי האירוע הכל רגיל

אבל הכאבים, אין לי כוח

מקווה שאחרות ידעו לענות ולכוון

ממש מעצבן

לא יודעת איך להסביר

אני מכירה דלקת בשתן, לא נראה לי זה...

ותודה לך!

לגבי הלימודים עצמם, מניחה שאחרות אולי יוכלו לעזור

מבחינת אוטיסטים רבים זה מקצוע בעייתי מאד.

ממליצה לקרוא מחקרים ולהתעניין באס"י ע"מ להבין את שני צידי המטבע

היא ניסיון לעצב את ההתנהגויות הלא מקובלות באמצעים שממש פגעו בהם מבחינה נפשית וקוגניטיבית ולפעמים גרמו לפוסט טראומה מאובחנת.

מבחינתם יותר נכון לקבל את העובדה שהעולם שלנו מגוון- בכל מיני צורות, ביניהן גם גיוון נוירולוגי.

פעם בהחלט היו משתמשים בשיטות חינוך שנויות במחלוקת. כמו שתחומים כמו פסיכולוגיה ופיכיאטריה היו משתמשים בשיטות שהיום לא יכולים להעלות על הדעת.

לכן יש בוגרים אוטיסטים שחוו את הטיפול בצורה כזו

דבר נוסף המקצוע עדיין לא מוסדר בארץ ולכן יש גם אנשים לא מקצועיים שעברו קורס קטן שמציגים את עצמם כמנתחי התנהגות.

היום הגישה היא מאוד הוליסטית והומנית של למידת התנהגות והפחתת התנהגויות לא רצויות בצורה חיובית וחוויתית 

הצלחת לסקרן אותי.

מה הכוונה בהתנהגויות לא רצויות?

במקרים כלליים ניתן לטפל בבעיות משמעת כלליות איחורים הפרעה בשיעור.

במקרים פרטניים התנהגות לא רצויה יכולה להיות גם אלימות התפרצויות זעם וכו

בדיוק סיימתי ללמוד את זה.

ברוב המקומות זה לימודי תעודה אחרי תואר ראשון ובמכללת כנרת זה תואר שני.

זה לימודים שדורשים(לי היה יותר קשה מהתואר הראשון)

יש מגוון של התנהגויות שעובדים וגם חברתי.

ומתחילים קודם כל כמובן בהליכים חיוביים!!

דוגמאות לדברים שמשתמשים:לשנות מקום, הדרכת צוות איך לדרוש מהילד, ללמד את הילד לבקש לקום במקום לקום ולהסתובב, לחזק את הילד(איך לחזק)

ויש עוד הרבה דברים כמובן.

מוזמנת בשמחה לשאול עוד בפרטי

אפילו יותר מהתואר. לדבריה.

ושתדעי שיש גם עבודה מעשית- 500 שעות פרקטיקום.

על העבודה עצמה אני לא כ"כ יודעת לספר כי היא עדין לא עובדת. אבל הבנתי שהמשכורת לא כ"כ טובה

כי אני בעצמי נגעלת לאכול, אבל זו שריטה שלי

כי זה רק ירקות..

אבל תראי מה עוד בנות מציעות

בכל מקרה גם הקפצתי לך חח

עד שבוע 14 דופסטון אחר כך אטרוגסטן

ממה שהבנתי בזממנו מהרופא, 

הבנתי שאם ממשיכים דופסטון לאחר מכן ומפסיקים זה עלול לגרום לצירים, משהו כזהה

לכן עוברים לנרות

נרות לעומת זאת, אפשר להפסיק גם באמצע ההריון (אני הפסקתי בשבוע 24 בערך)

זה מה שאני הבנתי, ייתכן ויש עוד סיבות / סיבות אחרות

אולי בגלל זה

לי הרופאה אמרה שהפרוטוקול הוא להתחיל לקחת נרות משבוע 16

(אני אישית המשכתי עם הדופסטון בייעוץ של רופא מומחה, הפסקתי בשבוע 25 ורק לקראת סוף ההריון התחלתי נרות בגלל קיצור צוואר)

אולי המליצו לי אוטרוגסטן כבר עכשיו כי הריון קודם נגמר בצירים בשבוע 20?

אז רוצים למנוע קיצור צוואר? (מבינה ממך שזה בעצם ההבדל בין שתי התמיכות, שנרות מונע קיצור צוואר ודופסטון לא)

הרופא שהמליץ לי, שאלתי אותו על אוטרוגסטן והוא בעד דופסטון לא מחזיק מאוטרוגסטן, זה כל מיני גישות כנראה..

יכולה לומר לך שהיו לי לידות קודמות שילדתי ב35, 37 ובלידה הזו בגלל שההריון היה בסיכון בדקו יותר בתכיפות וגילו את הקיצור לכן לקחתי את הנרות בכ"ז (גם פחדתי לקחת לפני כי היתה לי חוויה לא טובה איתם בהריון שנגמר, אבל בדיעבד זה לא היה קשור..), וממש עזר ילדתי ב39

בסופו של דבר הכל תמיכה ומה שה יחליט אנחנו רק משתדלים

לדעתי היא המליצה לך דווקא עכשיו כי זה הפרוטוקול אבל אם זו הרופאה שמטפלת בך ועוקבת אחרייך ואת סומכת עליה הייתי עושה מה שאומרת

הרופאה שלי היא ממרפאת הריון בסיכון, אני לא ממש מכירה אותה בשביל לסמוך עליה, אין לי ניסיון איתה

אבל בכללי היא חמודה, לא יודעת כמה זה מספיק..

ועכשיו הם מחזירים 

ימח שמו כן ירבו חיסולים כאלה

כואב הלב

פחות בשביל החיטוב-

כלומר זה חלק חשוב ונחמד ואני בהחלט שואפת להראות טוב

מניחה שמהריון להריון יכול להיות שיתווספו קצת עודפים, זה חלק מהחיים ומהעליה בגיל

בתקווה שהקצב יהיה מתון וסביר ואמשיך להראות טוב בעז"ה ולאהוב את המראה שלי

אבל חשוב עוד יותר בעיני - זה לשמור על גוף חזק ובכושר

להיכנס להריון כשאת בכושר ואז אפשר להמשיך להתעמל גם בהריון ולשמור על גמישות ותפקוד יותר טובים

אני מאוד במודעות לגוף

והלוואי ואצליח לשמור גם על תזונה נכונה

ועדיין שואפת לבטן שטוחה ;)

אני רוצה לחזור לספורט כי אני מרגישה שרצפת האגן שלי תקרוס.

חודשיים אחרי הלידה של הגדול התחלתי פילאטיס וממש מהר חזרתי לכוחות. הפסקתי עם הפילאטיס בתחילת ההריון של הקטן ועכשיו אני מרגישה איך שרירי הליבה שלי הרבה פחות חזקים.

מתכננת לחזור לכושר, אולי אחרי שכתבתי את זה בפרהסיה אז זה באמת יקרה

חיטוב אני לא צריכה, הבטן שלי חזרה לגודל המקורי, כנראה גנטיקה...

לא נשאר לך כמו עוד בטן קטנה כזאת?

יש מצב שהיא חוזרת להיות שטוחה לגמרי??

וגם קצת עור מיותר שם נראה לי...

זה לא משהו שאפשר לראות דרך חולצה. כשאני עם חולצה זה נראה שטוח לגמרי. אחרי שתי לידות (אבל שנתיים פילאטיס בין הראשונה לשניה)

ומי ששומע שאני בספורט שואל "אבל למהההה את רזההההה"

נכון 

אבל אני עושה בשביל עצמי ולא בשביל מה ייראו 

וגם תוך כדי ההריונות, כמובן זה צריך להיות מותאם ועדין יותר אבל אין שום סיבה להפסיק בהריון.

האם אני תמיד מיישמת? לא בדיוק

וגם מבחינתי אין מצב יותר מפעמיים בשבוע, אני לגמרי בטטה בטבע שלי

רק באמת סביב הלידה זה קצת פחות מעשי....

חיטוב זה נחמד לי אבל אני לא אתלה בזה את ההריון הבא. אני לא מעלה הרבה בדרך כלל

אין אפילו איך לתאר עד כמה.

בא לי לצאת בקריאה לעולם הנשי- ובפרט לנשים דוסיות, וולדניות, מולטיעסוקות;

אם לא נשקיע בגוף שלנו ******נתמוטט!!!*******

זה הרבה יותר קריטי מהרזיה, שומן, חיטוב ניראות

זה בריאות!!! זה היכולת ללכת, להרים, להתכופף, להנות ממסלול, לבשל, לטפל בילדים, להנות בחיי אישות ומה לא.

מי שלא שומרת על הגוף שלה, לא מתאמנת ולא מזיזה את עצמה מעבר למטלות היומיום השוטפות-

כנראה תזכר במה שכתבתי פה ח"ו בעוד כמה זמן, כשיתחילו כאבי פרקים, דלקות, חולשת שרירים, התנשפות בעלייה ובמאמץ, בריחות שתן, בריחת סידן, שבירת עצמות, כאבי תופת בהריון ושאר מריעין בישין.

אל תשאלי איך אני יודעת, כי עברתי סיוט כזה בעצמי עד שהפנמתי את המסר. 

פילאטיס- לחיזוק שרירי ליבה מומלץ בחום לכולן.

מעבר לזה כדאי גם כושר שעוזר לשמור על סיבולת לב ריאה טובה. כמו זומבה, ריקוד, אירובי, עיצוב וחיטוב, ריקודי עם, שחיה, כדורסל או כל העולה על רוחך

המצפון שלי...

אבל אני צריכה את זה...

תודה

אולי תזכירי לי גם עוד איזה חצי שנה כשאני כבר אהיה אחרי הלידה...

אבל אכלתי בריא ומאוזן והתאמנתי המון והייתי חזקה מאד פיזית

על המשקל לא פחדתי כי בגלל שגם ככה אני יורדת בהריונות 

הם היו ממש צפופים

נקלטתי 5 חודשים אחרי לידה.מאוד רציתי.

לא היה לי אכפת המשקל כי מאוד רציתי את ההריון ואמרתי שאתמודד עם זה בהמשך. לא הצטערתי על ההחלטה האמת.

היום, במרחק של שנים מההריונות הקודמים, אני חושבת שכן הייתי מנסה להשקיע בזה אם אני יודעת שאני רוצה עוד הריון דווקא בגלל שאני עולה איזה 25 קילו, מניסיונות קודמים. וגם בלי האמת, ספורט ופעילות זה חשוב לבריאות. תמיד הייתי רזה ופעילה, עד ההריונות לצערי. מאז אני לא מצליחה לרזות הרבה אבל לפחות לא עולה.

 האמת היא שאני לא מגיעה לזה ככ. 🥴

אני לא מתה על המשקל שלי. מפריעה לי הבטן והקילוגרמים העודפים למרות שאני לא נראית שמנה ולא מתכננת הריון מצד שני. ועדיין - לא הגעתי למצב שאני מצליחה להתחייב לתהליך מלבד לאזן את התזונה בינתיים. אולי כי אני עדיין מוצאת בגדים שאני נראית איתם טוב🤭 

וגם למצוא את הסוג ספורט שאני באמת יכלה להכניס ללו"ז שלי.

לא צריכה בשביל המשקל או החיטוב, אבל באמת מבינה כמה זה משמעותי לבריאות, ועדיין לא מצליחה להכניס שום ספורט ללו"ז שלי, לצערי.

פעם קראתי שמחקר הראה שאפילו מי שמתמיד רק ב5 דקות של ספורט (כזה שמעלה את קצב הנשימה וקצב הלב) זה מוריד בעשרות אחוזים מחלות בגיל מבוגר. אבל אפילו את זה אני לא מצליחה לעשות...

בחופש עם הילדים אני דווקא כן משתדלת להכניס זמן של ספורט, ואז אני מצטרפת (בדרך כלל עם סרטונים מיוטיוב). אבל ביומיום הרגיל זה לא קורה.

סובלת מכאב כרוני באגן וברגליים אחרי 2 הלידות האחרונות אז חייבת.

שעה אחת של התעמלות פזיותרפטית כל שבוע.

שואפת להתעמל פעמיים בשבוע

שלי שאחותי ישבה לה על העצב או משהו כזה אז היה לה קשה לזוז..

אז נשמע לי הגיוני מה שכתבת, כנראה יש להם גישה לכל האיזור

מאחלת לך שתמשיך לזוז בכיף ותזוזה הבאה תשנה לה את המיקום ליותר נוח ולא לוחץ🙏🙏🙏

בכל מקרה שווה לנסות תרגילים של ספינינג בייביז, זה תנוחות שמעודדות את הבייבי להתמקם יותר נכון בבטן וגם משחרר את הרצועות והשרירים באזור הרחם

תרגישי טוב!

התלבטתי אם זה וירוס אבל זה כן מרגיש טיפה שונה...

תרגילים כאלה שיש ביוטיוב?