(כתבתי על זה גם בשרשור אחר, אבל זה מתאים גם לכאן, אז מעתיקה עם קצת תוספת והרחבה שלי בסוף הדברים)
פורים זה חג של נס שבא מתוך ההתעוררות של עמ"י, כשחלק עיקרי בהתעוררות הזו הוא האחדות שעמ"י גילה מתוך גזירת המן, אחרי שהוא היה מפורד ומפוזר בין העמים.
ולכן דווקא המצוות של פורים הן מצוות שנועדו לקרב ולהרבות אהבה. משלוח מנות זו מצווה כזו מיוחדת שאין לנו בחגים אחרים, שכל מטרתה היא לקרב.
איכשהו נוצר מצב שדווקא במצווה הזו היצר הרע מצליח להיכנס ולקלקל, להרחיק אותנו מהמטרה של המצווה הזו, ולגרום לנו דווקא ללחצים מיותרים, כעסים והיעלבויות, ואפילו השרשור שהיה פה בפורום על משלוחי מנות, עם נשים שנעלבו אחת מהשניה…
הלוואי שנצליח ביחד לנצח את היצר הרע הזה, ולהפוך השנה את המצווה הזו למצווה שבאמת תוסיף קירוב לבבות ואהבה.
ואני חושבת שבשביל שזה יקרה, הכי חשוב שכל אחת תחשוב עם עצמה איך הכי נכון לה להביא משלוחי מנות - בצורה שהיא באמת תהיה מחוברת למטרה שלהם, רק בשביל לקרב ולהרבות אהבה, בלי ציפיות מיותרות מאחרים, ובלי ציפיות מיותרות מעצמה.
מביאה את דברי השפת אמת (פורים תרל"א)
"ומצות משלוח מנות נראה לבוא לאהבת ישראל. שכתוב "איש יהודי…" ובמדרש - יחידי כו'.
דאיתא "ואהבת לרעך כמוך - כלל גדול בתורה".
הפירוש: כשאדם דבוק בנקודה חיות הפנימיות ושם כל בני ישראל אחד, ממילא אוהב לרעהו גם כן, וזה עצמו מה שאמר רש"י: רעך הקב"ה ע"ש שהכל אחד כנ"ל.
ומרדכי היה כלל כל ישראל. כי ע"י אהבה שנעשה אחד, יכול לגרום זכותו על כל ישראל. ויהודי נקרא יחידי כנ"ל, שדבוק בנקודה חיות ששם מקום האחדות… [וכן כתב אא"ז מוז"ל ע"פ "ויחן… נגד ההר" שהאחדות הכנה לקבלת התורה. וכמו כן אז היה קבלת התורה ]"
ובמילים שלנו (בקצרה, כמובן שאפשר עוד להעמיק בזה הרבה יותר) -
מרדכי נקרא במדרש 'איש יחידי', כי הוא היה דבוק בנקודה הפנימית שלו שבה הוא מרגיש את היותו ממש מאוחד עם כל עם ישראל (או בלשון שלמדתי מהרב ראובן ששון - שהאדם מרגיש כתא מתוך הגוף של כלל ישראל, ולא מרגיש את עצמו כבן אדם פרטי). עמדה פנימית כזו היא שמאפשרת לנו לקיים באמת את מצוות ואהבת לרעך כמוך. ומתוך כך שמרדכי היה מאוחד ממש עם כלל ישראל, הוא יכל להשפיע מזכותו על הכלל.
ומצוות משלוח מנות מעוררת אותנו גם כן להתחבר לאחדות הזו, להתחבר לנקודה הפנימית בה אנחנו לא אדם פרטי אלא ממש תא מתוך כלל עם ישראל.
במלחמה הנקודה הפנימית הזו מתעוררת. כולנו מרגישים עכשיו בצורה חזקה יותר מתמיד איך אנחנו תא מתוך הגוף השלם של עם ישראל. כל יהודי שנלחם ומוסר את נפשו (או מוכן למסור את נפשו) עבור עם ישראל, ממש מבטל את העצמיות הפרטית שלו ומרגיש ממש בחוש שהוא תא מתוך כלל. וגם אנחנו הנשים, כל אחת עם העשייה שלה וההקרבה שלה, והקשיים שהיא חווה במלחמה, כולנו חלק מהדבר הגדול הזה - לוותר על הפרטיות שלנו בשביל כלל עם ישראל.
אז עדיין יש יצר הרע של פירוד, ואנחנו עדיין לא מרגישים את זה בכל רגע ועם כל אדם. אבל בפורים יש לנו הזדמנות להעמיק ולחזק את החיבור הזה לנקודה הפנימית שבנו, שהיא חלק מכלל עם ישראל. והחיבור הזה מקרב את הגאולה ממש.
ומצוות משלוח מנות היא חלק מהעבודה הזו. הנתינה אחד לשני, בשמחה ובאהבה, כי כולנו עם אחד, משפחה אחת, גוף אחד.
הלוואי שנצליח לקיים את המצווה הזו באמת מתוך חיבור למהות שלה, בלי כל המסיחים שהיצר הרע שותל בנו ומנסה להרחיק אותנו מהעיקר.
ויהי רצון שהאחדות ואהבת ישראל שנחדש השנה תביא אותה לקבלת התורה מחודשת, לזכות שתגן על כל עם ישראל, ולגאולה שלמה במהרה…
)