שרשור חדש
דימום אחרי הכנסת התקן נחושתדפני11

אז בסוף הכנסתי נחושת...

פעם קודמת (אחרי הלידה הקודמת) התקנתי נובה טי, ולא חזרה לי הוסת בערך שנה (מההנקה כמובן)

גם כשהיא חזרה, לא היו לי דימומים בין ויסתיים ובקיצור היה לי אחלה ממש איתו

הפעם הרופא שלי המליץ על התקן דומה בשם פלקסי טי, שיש לו קצוות מעוגלים ולכאורה עם פחות סיכוי לדימומים (למרות שלא היו לי אבל זרמתי)..

העניין הוא

שמאחרי ההתקנה יש לי כל הזמן דימומים שבאים והולכים....

אני קצת יותר משבוע אחרי ההתקנה

ביום ההתקנה היה דימום של התחלה של איזה יום.

יום למחרת- עשה רושם שנגמר

ביום השלישי להתקנה שוב דימום... המשיך גם ליום הרביעי.

ביום החמישי- הפסיק כלא היה.

בשישי- גם ללא דימום.

ביום השביעי להתקנה- כתם של איזה שליש אשראי

והיום - דימום של איזה חצי אשראי....


מה קורה פה?


קבעתי תןר לאולטרסאונד שבוע הבא

אבל מוזר לי כל הסיפור....

תכננתי דימום קצר של התקנה ואחר כך שקטטט

כמה זמן את אחרי לידה?פרח חדש

אצלי תמיד אחרי ששמתי התקן נחושת היו לי דימומים באים והולכים במשך שבועיים בערך עד שפסק לגמרי והיה שקט.

זה לא בהכרח קשור לסוג ההתקן (כאשר שניהם הם מנחושת ולא הורמונלי)

זה יכול להיות קשור לכמה זמן את אחרי הלידה.

או אפילו איך התקינו אותו

וואלהדפני11

אני עוד מעט 8 שבועות אחרי לידה...

הפסיק לי דימום 4 שבועות אחרי לידה

והתקנתי 6.5 שבועות אחרי לידה...


זה ברור לי שזה מההתקן כי לפני שהתקנתי היה לי שבועיים בלי דימום


הדימומים התחילו מההכנסה של ההתקן

ואגב אם אפשר לשאולדפני11
איזה התקנים היו לך?
אז ככהפרח חדש

פעם אחת נובה טי

פעמיים גיינפיקס

את הגיינפיקס התקנתי 6 שבועות אחרי לידה , לפני טבילה כי לפי הפסיקה שלנו ההכנסה אוסרת

וטבלתי בול 8 שבועות אחרי לידה. (עם הקלות בבדיקות כי היו לי כתמים פה ושם)


הפעם התקנתי את המירנה 5.5 שבועות אחרי הלידה (השבוע) , כבר הייתי נקיה אבל לפני טבילה

לא היו דימומים כמעט אבל למשל היום פתאום כתם ענק בשבעה נקיים..

אז עדיין יש לי תקוה להצליח לא להתעכב הרבה עם הטבילה. כרגע לא יודעת אם הדימום שהיה לי היום קשור להורמונים או להתקן כמו שהיה לי פעמים קודמות

הבנתידפני11

וואי מקווה בשבילך ממש שיעבור בטוב ובקלותת ומהררר

תודה רבה!

האמת היא שזו תופעת לוואי שכיחה ממשהמקורית

להתקן לא הורמונלי

לכמה זמן? כאילו יש מצב שזה הולך להיות עכשיודפני11

קבוע ככה?

לא יודעת לומר לך. אני הייתי עם התקן לא הורמונליהמקורית

שבעה חודשים. לא אחרי לידה. היו לי הרבה כתמים אז קיבלתי הנחיות הלכתיות כדי לא להיאסר. זה רק לחכות ולדעת 🤷

ולבדוק שהוא במקום כמובן

טובדפני11
וואי מקווה כל כך שזה יסתדר לי בלי כתמים... אין לי כח לזה😐 תודה נשמה
לי היה בערך חודששיפור
אולי זה ירגיעאנונימית בהו"ל

אני שמתי התקן נחושת 6.5 שבועות אחרי לידה, כשכבר הצלחתי לטבול שבוע קודם..

התחילו כתמים ודימומים קלים שנמשכו חודש, לסירוגין, ברמה שכבר הייתי בטוחה שהוא זז (ובדקתי, הוא לא). נגיד טבילה שהתבטלה יום קודם כי פתאום התחיל דימום... היה מבאס. 

מאז (עברו מאז כחודשיים וחצי בערך), טפו טפו, שקט. כך שזה כנראה באמת היה מההתקנה.

ואגב, בפעם הקודמת שמתי התקן נחושת מסוג אחר, ולא זכור לי שום דימום מההתקנה.

מקווה בשבילך שיעבור מהר! 

ואני נזכרת עכשיואנונימית בהו"ל

שכשבאתי להתקין הרופא אמר שיש לי עוד טיפה נוזל, אז אולי הדימום היה גם מזה..

אבל שורה תחתונה, אחרי חודש מההתקנה היה שקט ב"ה

מעניין...דפני11

אז בעצם

אני במסלול הנכון של לבדוק שהוא במקום.. ואם כן לחכות...

את האמת, חושבת שאם יהיו לי דימומים ככה יותר מחודש מההתקנה אני אוציא אותו...

אוף ככ מבאס.. מקווה ממש שיסתדר וזהו...

תודה נשמה על השיתוף

כן, נשמע שאת במסלול הנכון ❤️אנונימית בהו"ל
ואני גם ממש פחדתי שאכלתי אותה ושזה יהיה עכשיו כל הזמן ככה.. וב"ה זה עבר, טפו טפו חח
תודה אהובהדפני11
גם אני חשבתי ככה. לתת צ'אנס של חודשפרח חדש
אפילו כבר קבעתי תור לרופא ליתר ביטחון
ולא בטוח שזה אוסר, תשאלי רבשיפור
הרב שלי פוסק שכל דימום שקשור להתקו לא אוסר.
איך אפשר אבל לקבוע שדימום נניח 3 ימים אחריפרח חדש

הוא של ההתקן?

כלומר ברור שההתקן גרם לדימומים ויתכן ובלעדיו היתה נקיה

אבל זה בגלל שהוא מגרה את רירית הרחם.

ואז זה כמו דימום שיוצא במחזור מהתפרקות הוא הרירית..

הרב שלי פוסק שאם יש סיכוי סבירשיפור

שזה בגלל ההתקן אז זה לא אוסר.

ההתקן פוצע את הרחם, אז ידוע שיש פצע. ואם יש תופעת לוואי מוכרת של דימומים בחודש הראשון- אז כל הדימומים בחודש הראשון נחשבים בגלל ההתקן.

העניין הוא שלא צריך לקבוע בוודאות שזה מההתקןמיקי מאוס

מספיק שיש ספק, ושזה למעשה ספק של פצע ברחם.

אז כשיש דימום שהוא לא אוסר מהתורה יש מקום להקל


אבל יש הרבה גישות לעניין אז טווח הפסיקה הוא מאוד רחב וממש לא כולם סומכים על זה להקל. מי שכן-הרבה יותר קל להתמודד עם התקנים


(הרב מלמד בספר שלו מרחיב על זה,הפסיקה שלו יחסית מקלה בנושא הזה ביחס לרוב הפוסקים אז לא בטוח שתפסקו כככה בפועל אבל אם מעניין אותך)

כן זה לא אוסר,סתם אבל חופר....דפני11אחרונה

בכל אופן היום הייתי באולטרסאונד.. במקום, ב"ה!

בינתיים נראה שהצבע הולך ומתבהר.. מקווה שאנחנו בדרך של להפסיק עם הדימומים האלו

כביסות ילדים צפופיםאנונימית אנמית

היי לכן יקרות

יש לי ב״ה שלושה ילדים צפופים מאד, גיל 5, 4 ושנה.

יוצא לי שכל ילד בערך מחליף בגדים מסיבה כזו או אחרת לפחות פעמיים-שלוש ביום.

יש לי ערימות לא נורמליות של כביסות. מהרצפה ועד התקרה.

מתביישת לומר שמצליחה להתפנות לכביסות רק פעמיים בשבוע.. כל כביסה לוקחת המון זמן כי צריך למיין צבעים/מעלות/בדים .. וצריך לשבור את הראש להשפריץ מסיר כתמים..וכו׳ (בנוסף אין לנו מייבש ואין מקום לזה, אבל יש לנו מרפסת שמש)

עקב עומס הכביסות מתביישת שוב לספר שהתחלתי לאחרונה טרנד שאם אחד מהילדים לבש בגד מסוים והוא נראה בסדר/סביר לעין אז אני מקפלת יפה ומחזירה לארון.. עד כמה זה נורא? (כמובן שלא תחתונים בשום אופן)

מעלה את זה כאן כי מרגישה אם זה לא ככ בנוח, ומצד שני איזה עוד אופציה יש לי..? אני באמת קורסת בעומס המטלות ואין לי רגע של מנוחה, אשמח לשמוע אתכן בנושא. תודה יקרות

עושים על 30 מעלות וככה לא משנה צבע112233445566
גלולות פומיניק שאלה ליעוד אחת!

דימום הסתגלות היה לכן ? התחלתם לקחת לפני שטבלתן או אחרי?

והאם זה אסר?

אשמח לכל מידע

יש לי נסיון עם סרזטאנונימית בהו"ל

אחרי שבוע התחילו כתמים שהפכו תוך יום-יומיים לדימום, בערך 5 ימים, כמו מחזור.

אח"כ שקט לחלוטין במשך כ10 חודשים עד שהפסקתי (הנקתי הנקה מלאה כל הזמן הזה).

התחלתי אחרי טבילה, אני חושבת שזו ההמלצה של מכון פועה. 

והיית צריכה לטבול שוב?עוד אחת!
כן, אבל זה היה בקלות ובלי בעיות ב"האנונימית בהו"לאחרונה
ברגע שנפסק הדימום זה נעלם
עוד אנונימית...אנונימית בהו"ל
התחלתי אחרי טבילה , כחודשיים אחרי לידה ( דחיתי כי לא היה לי כוח נפשי להתחיל לקחת הורמונים...) , לא היה דימום וכנראה גם לא כתמים ברוך ד' אבל לבשתי צבעוני ולא הסתכלתי בניגוב...
לא היה דימום ב"ה, אחרי טבילהטובטוב הגמד
שבוע אחרי שהתחלתי לקחת היו כתמיםהשקט הזה
שלא אסרו.. למשך שבוע בערך ומאז די שקט..


התחלתי רק 5 חודשים בערך אחרי הלידה לקחת אז זה היה אחרי טבילה

לא לקחת לפני כי סומכת על ההנקה?עוד אחת!
תודה! 
כןהשקט הזה
אבל על סמך זה שבין הבת הראשונה לשניה שלי לא מנעתי והוסת חזרה לי רק אירי 7 חודשים בערך.. 
פומיניקאוויר לנשימה

התחלתי כזה 3 חודשים אחרי הלידה, אז הרבה אחרי שטבלתי.

הלכתי עם שחור/צבעוני אבל לא היה נראה שיש כתמים 

לא הייתה הסתגלותאנונימית בהו"ל
אבל חזרו דימומי מחזור אחרי חצי שנה מהלידה איתם
הגעתי להחלטה שאני לא מגיעה ל-100 קילו!!!!!אנונימית בהו"ל

אני בחודש שביעי, במעקב האחרון ראיתי 95 על המשקל😭

שזה בדיוק 20 קילו יותר ממה ששקלתי לפני שנה וקצת אחרי שלקחתי את עצמי בידיים.


הלוואי ואצליח! תאחלו לי בהצלחה בלי להחליש בכלל🙏🙏


יודעת שאומרים לא לעשות דיאטה בהריון, אבל לא מתכננת דיאטה, מתכננת פשוט לאכול נורמלי (אני אוכל מלאאאאאעעע שטויות!) ולעשות ספורט בטוח (הליכה, אופניים, שחייה)

מבינה לליבך ❤️ בהצלחה !!!! ולאכול מאוזן זה תמיד טו0544
יאללה לכי על זה! בהצלחה גדולה!!באתי מפעם
בטוחה שתצליחי
יאאא בהצלחהשושנושי

מקווה ממש בשבילך

אני רק - קחי בחשבון שרק חודש תשיעי עולים קילו לפחות (ככה קראתי ברשת באיזה כתבה על עלייה תקינה במשקל)


בחודשים האלה זו העלייה הכי משמעותית,.

של העובר - כתוצאה מזה גם שלך.


בנוסף,. עם כל הקושי בעלייה במשקל, אני הכי מבינה אותך

גם לי קשה עם זה

אבל רק קחי בחשבון אם את אוכלת פחות מ 1500 קלוריות ביום זה עלול חלילה לגרום לעיכוב בגדילה אצל העובר - כך לפי ויקיפדיה בערך של עיכוב בגדילה (אני פשוט נמצאת שם בגבול לכן קראתי בנושא)


בקיצור, מבינה את הקושי בעלייה

אבל קריטי לדאוג לעצמך!!!


מאמנת כושר אמרה לי בעבר שיכולה לעשות הליכות קלות וככה לחזור מהר יותר להתעמלות אחרי הלידה - זה גרם לי קצת לזוז מהספה מתוך חלום שממש תכף מתחילה להתעמל ולחזור לעצמי, אמן!!!

1500 ביום? איך מודדים את זה? סיקרנתמאמאמיה 3
תבדקי ברשתשושנושי

למשל בחמישי אכלתי מנה שווארמה,

בדקתי ברשת וכתוב שזה באזור ה 600 קלוריות

אחר כך בדקתי בצ'אט גיפיטי כמה קלוריות זה סלט של עגבניה מלפפון חסה ו 2 גמבות

וככה חישבתי לכמה אני מגיעה..


לא יודעת עד כמה זה תורה מסיני, זה פשוט היה כתוב בויקפדיה..

אמאלה שושנושיי😳 עשיתי בדיקה לפי מזון קבוע שאנימאמאמיה 3

אוכלת

אני לא מגיעה אפילו לא ל1000, אפילו לא 800

כי אני בתקופה שאין תאבון אז אוכלת בעיקר פירות וירקות, ירקות מאודים

ובבוקר פרוסת לחם מלא עם טחינה


הגיוני שזה כזה מעט?????

מה אני אעשה שהכל כבד לי? גם הלחם עם הטחינה זה בכוח רק בבוקר


אמאלה איזה נצלש רציני עשיתי, מחילה

זה פשוט חדש לי

מה שאת אוכלת נשמע מעולהשושנושי

את מתחילה עם סנדוויץ' לחם מלא

עם טחינה - מדהים!!!!


ממשיכה עם פירות וירקות - הכי בריא שיש בעולם


אחר כך ירקות מאודים, תוסיפי לירקות איזה פחמימה וחלבון ולדעתי יש לך פה אחלה תפריט מאוד בריא


בלי היסטריה

ומה שכתבתי זה לא מהנחיה של איש מקצוע, נטו מבדיקה ברשת

... אז אל תקחי קשה 

אני מגיבה ככה כי גיל העובר ירד קצת, בכמה ימיםמאמאמיה 3

אז מלחיץ, כי התזונה שלי לא השתנתה ועם התאבון שלי כרגע היא גם לא תשתנה כרגע כנראה.

חלבון הייתי אוכלת פעם אגוזים אבל נרתעת, ושאר הבשר דגים ביצים ממש סולדת מהם בהריון

פחמימות זה רק הלחם בבוקר, איפה אפשר לדחוף עוד פחמימה שלא תעשה לי רע?


@קפצתי לבקר אני בתת משקל, חייבת לשנות תזונה


זה מה שהאיץ בי לפתוח שרשור על תזונה, אבל לא עזר חח

שוקו/ קפה על חלב את תצליחי לשתות?קפצתי לבקר

כשהייתי בדיאטת השמנה הדיאטנית הוסיפה לי בעיקר חלבון.

את הקפה לעשות על חלב מלא, לירקות להוסיף שמן זית בנדיבות..

לנסות כמה שיותר להעשיר את התפריט שלך

שמן זית אני באמת שופכת הרבה לירקות מאודיםמאמאמיה 3

שוקו אני מאוד אוהבת אבל שותה עם חלב צמחי אז אין ממש חלבון..

חלב רגיל עושה לי כאבי בטן..🙈


מוצרי חלב גם התחלתי להרתע לאחרונה. כל יום עוד משהו מצטרף לרשימה השחורה חחח


תפוחי אדמה זה פחמימותרקאני
תלוי במשקל שלך..קפצתי לבקר

אם את בתת משקל צריך לשנות תזונה.

אם לא כנראה לא נורא לתקופה חסרת תאבון לאכול קליל יותר

מצטרפת אלייך באכילה מסודרת!רוני_רון
אמןמשהו מקורי ?
מציעה להוציא מהבית דברים מתוקים ולשים תחליפים אחרים לנשנושים, כשאין וופלים למשל, אז לא אוכלים אותם...


בהצלחה רבה!!  ( אם את אוהבת ירקות, תחתכי לך ותנשנשימכל היום, תשתי הרבה מים, זה מקל על תחושת הרעב .. תאכלי שקדים ...)

גם אני החלטתי שאעשה דיאטה מעכשיוים...

ואז גיליתי על ההריון....

כן פשוט להקפיד לא לאכול שטויות. מה שראיתי שרק בשליש האחרון יש צורך בעלייה בצריכת הקלוריות.

ולעשות פעילות גופנית, תמיד טוב ואפשר גם להתחיל בהריון. רק להקפיד שלא להגיע לחוסר נשימה

נכון, לגבי החוסר נשימהשושנושי
המאמנת אמרה לי להקפיד להצליח תמיד להגיד משפט שלם בקלות סבירה.. 
היי בשעה טובה! איזה יופי!שריקה
תודה, אמןים...
בהצלחה רבה רבה !!דיאן ד.אחרונה

האמת שרוצה להגיד לך שאל תישקלי בכלל עד הלידה

לא בבית ולא במעקבים

 

זה חודשים שהתינוק גדל, לא בטוח שזה בכלל בשליטתך אם תעלי במשקל או לא.

כמובן שכדאי לאכול בריא ולעשות כושר עד כמה שניתן בהריון (אם עשית עוד קודם כושר)

 

אבל זה באמת מאוד קשה לשמור על משקל בהריון ובטח בסוף ההריון.

לדעתי אל תבדקי וככה תדעי רק את המשקל הנוכחי

אחרי הלידה אחרי שתתאוששי תחשבי על לנסות לשמור ולרדת במשקל.

מאיזה גיל אתן מקפידות על ציצית?כבתחילה

בגיל 3 הוא בדיוק התחיל גמילה אז לא שמנו לו ציצית.


עלה לגן בגיל 3.5 ורק אז שבוע לפני הגן בערך התחלנו לשים לו.


עכשיו בעצם קיץ ראשון שלו עם ציצית והוא ממש סובל מהחום. זה נדבק ודביק כזה.

שלא נדבר על זה שזה מכוער אם רואים מהפתח של החולצה למעלה בצדדים את הציצית.

מרחמת עליו ובאלי לוותר לו ולא להלביש.

השאלה כמה זה חשוב להקנות לו את החשיבות של המצווה מגיל צעיר..


*אין מצב שנשים לו גופיה ואז ציצית

** לא אוהבת גופיה ציצית - מסובך לי עם כביסות וזאת לא אופציה בכלל. 

בגן שלנובשורות משמחות

חובה להגיע עם ציצית אז אין ממש ברירה לילדים

לבן שלי יש שני הסוגים הוא פחות אוהב גופיה ציצית אז לרוב הוא שם את הציצית הרגילה

ובבית אין טעם להוריד עד שמתקלחים

למה לא נוח לו? יש לו עניין עם מרקמים שונים משהו תחושתי? או ספציפית החום והציצית?

נשים מנוסות עם שאריותמקרמה

באולטרסאונד 6 שבועות אחרי לידה ראו שארית לא קטנה עם כלי דם...

ככל הנראה אני בדרך להיסטרוסטוקופיה/גרידה

לבנתיים הדימום פסק ואפילו הצלחתי לעשות הפסק


אבל עדין בלי מניעה

אם אני מבינה נכון- אין מה לחשוב על התקן כל עוד לא מסיימים את הסיפור של השאריות... נכון?

נכוןתקומה

על התקן לא.

אפשר גלולות


ובגדול לי הרופאה אמרה, שהיא לא לוקחת על זה אחריות, אבל שארית בעצם דומה בפעילות שלה להתקן מבחינת מניעה (גוף כלשהו ברחם), כך שבכל אופן הסיכוי להיכנס להריון עם שארית הוא בכלל לא גבוה.

אבל שוב, היא לא אמרה את זה כהמלצה.

האמת שמאז ומתמיד הייתי עם התקנים כי אסור לי גלולותמקרמה

אז בכלל לא חשבתי על זה

אבל אולי גלולות גלולות הנקה זה הפתרון

מציעה להתייעץ עם הרופאההשקט הזה

התקן נראה לי שאין לחשוב אבל גם גלותות לא בטוח שזה הכי אידאלי..

לי גם אחרי שנגמר כל הסיפור הרופא לא רצה לתת לי גלולות הנקה, אלא רק משולבות..

אז מציעה להתייעץ עם רופא.

ובהצלחה!


(ממליצה כתמיד על ד"ר מירב רז במעייני הישועה שעברתי אצלה כמעט את כל ההיסטרוסקופיות שלי)

ברור שאתיעץ איתה... רציתי לקבל איזשהו מושג שלמקרמה
מה האופציות שלי...


לצערי גלולות משולבות אסור לי...

שאלת המשך- ציטוטקמקרמה

אז ההמלצה היא לא לעשות היסטרוסקופיה עד 3 חודשים מהלידה- שזה אומר רק עוד חודש!


לבתיים הציעו לי לקחת ציטוטק ולראות- אולי זה יצליח לנקות את הרחם...

יש למישהי נסיון? עבד?

אני לקחתי להבדיל אחרי הפלה ושאריותפרח חדש

וזה לא עזר.

אבל בעיני שווה לנסות

במיוחד שאת אומרת שיש שם שארית גדולה יחסית

יכול להיות ששלי לא יצא כי זה היה ממש חתיכות קטנות אז כאילו יותר קשה לגוף לפלוט אותן

מציעה לקבל חוות דעת שניההשקט הזהאחרונה
בד"כ מטפלים בשארית כמה שיותר מהר, ולא מחכים.


אני עברתי היסטרוסקופיה בערך 6 שבועות אחרי לידה.

מישהי השתמשה בזירקת ויגובי?ytrewq

מאז הלידה של הקטן פחות או יותר, אני רעבה בלי סוף! הפסקתי להניק לפני חצי שנה, הייתי בטוחה שזה יעבור... עבר לאיזה חודש והיום אני מוצאת את עצמי אוכלת ערימות כל יום! כל הזמן מחפשת אוכל ונשנושים. וכמובן עולה בהתאם במשקל... לאן אני אגיע? 😩

אני לא מאמינה בהרעבות... זה רק יגרום לי להיות עצבנית וחסרת ריכוז, וזה הדבר האחרון שהילדים שלי צריכים עכשיו.


חשבתי להשתמש בזריקות ויגובי, כי הבנתי שהן נותנות תחושת שובע.

למישהי יצא להשתמש?

זה באמת כ"כ יקר?

ואם אני מפסיקה אני אעלה הכל בחזרה?

😣

כן לכל שאלותייך... אמנם לא מהנסיון שלי, אבל כמהאמהלה

מבנות משפחתי.

זה גורם לתחושת שובע

מרזה מאד ויחסית מהר.

מאד יקר!!!

וברגע שמפסיקים- אם לא עושים שינוי מהותי,  עולים הכל

 

את לא צריכ ה להגיע להרעבות בשביל למתן את העליה.

את צריכה להמיר את הנשנושים בנשנשים בריאים

ירקות בלי סוף ובלי הגבלה.

פחמימות מלאות, שומנים בריאים (אבוקדו, אגוזים) וחלבונים כמו דגים ועוף. (לא בשר וכד')

וכמובן להקפיד על פעיות גופנית

מקפיצה לתגובות נוספות...ytrewqאחרונה
אני רוצה לשלוח לפיקוח מכתב הערכה על הגננת שלנו.אושר אקספרס
יש למישהי נוסח או רעיון?
איזה אלופה את.שיח סוד

לא ברור מאליו, בד״כ שולחים כשהמצב הפוך 🙃

אבל אין לי רעיון לנוסח;)

בבקשהאפונה

לכבוד X המפקחת על הגנים בהרצליה

השנה ביתנו יהודית למדה בגן גפן אצל הגננת שמרית כהן.

ב"ה היינו מרוצים מאד מהאופן שבו ניהלה שמרית את הגן:

הרצפה היתה שטופה כל יום

האקלים בגן היה רגוע ונינוח

חומרי הלמידה היו מרתקים

וכו' וכו' מה שהיה טוב אצלכם.

אנו מקווים ששמרית תמשיך לחנך את ילדי ישראל באהבה גם בשנים הבאות.

בברכה

שי ואמונה לוי.

 

 

כתבתי משהו כזה, אבל נראה לי קצר מדי...אושר אקספרס

מתלבטת איך לנפח את זה 😏

תודה!

תנסי לחשוב עוד קצת מה את רוצה להגיד רקלתשוהנ

איזה תכונות יש לה שעושות אותה לגננת טובה?

איזה גישה חינוכית?

איזה הסתכלות על הילדים?

איפה פגשת את זה ספציפית עם הבת שלך?

איך שמעת את זה מהבת שלך?

איך זה מתבטא בגן, ביצירות, בפעילויות, בחוויות?

מה הילדה שלך למדה אצלה - מבחינה חברתית, מבחינת תוכן, מבחינת יכולות?


סתם שאלתי שאלות אולי יעלו לך רעיונות


תוסיפי דג' קונקרטיות מחיי הגןתהילה 4אחרונה

בזמנו כתבתי מכתב כזה. .והבאתי כמה קוריוזים שהמחישו את האוירה ואת ההובלה החיובית של הגן.


למשל, ההעשרות היפות כמו....

פעילויות מיוחדות.


יחס מיוחד של הגננת וכן הלאה. ככל שיהיה יותר קונקרטי יהיה יותר אמין ומכובד.


אשרייך ממש.

נ.ב. חשוב תשלחי עותק גם לגננת עצמה. 

התקפי חרדה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

 הכדורים לא משפיעים וטיפול בשיחות זה רק פעם בשבוע.ב בנתיים קשה לי נורא עם המחשבות הטורדניות והפחד הזה.

למרות שבשכל אני מבינה שאני לא במצב של סכנה, עדיין התקפי חרדה. מה עושים?

חיבוקאני זה א
מה שעזר לי להפחית חרדהoo
לעשות ספורט


לצאת לטייל


לעסוק בפעילות מהנה (ספר/ סרט)


לשתות קמומיל


ללמוד לא לפחד מהתסמינים של החרדה (אצלי התסמין הכי מפחיד היה סחרחורות, למדתי להתיישב ואם אפשר לשכב, כנ״ל שאר התסמינים, דפיקות לב/ חולשה/ קוצר נשימה)


עקבתי אחרי הטריגרים וטיפלתי במה שאפשר (בעיות בריאותיות פיזיות שגרמו גם הם לחרדה)

לשנן לעצמך שזה זמני והולך לעבוראם_שמחה_הללויה

לא נעים בכלל ההתקפי חרדה האלה.

אני בהתקפי חרדה שחוויתי בחרתי להתנתק להתקלח וללכת לישון ממש להגיד לסביבה הקרובה שאני לא מרגישה טוב ושיקחו ממך את הטיפול בתינוק עד שאת מתאפסת

חיבוק ❤️ערגלית

אם את בטיפול אני ממליצה לחשוב ביחד עם המטפלת איך לבנות תוכנית פעולה להתקפי חרדה.

אצלי בהתקפי חרדה אני מרגישה שאין שליטה יותר על החיים שלי ולכן תוכנית פעולה מאוד עוזרת לי. תוכנית פעולה זה יכול להיות טלפון לאדם מסויים/לצאת מהבית או עוד מליון דברים אחרים.


בהצלחה, וחיבוק ❤️

עוד יבואו ימים טובים

מה עולהתקומה

בטיפול? איזה כלים את מקבלת בשביל להתמודד?

הייתי מבקשת מהמטפלת עזרה בזה (אם את מרגישה שאת לא מקבלת מספיק כלים).

כי יש כל מיני טכניקות ודברים שאפשר לעשות פיזית, שזה לגמרי משהו שמתאים שיוצע בטיפול.


למשל:

*"שעת קבלה למחשבות" - לא מגבילים את המחשבות לגמרי, אבל מקציבים להם זמן.

*נשימות (יש דרך מסויימת שעוזרת להרגיע את הגוף)

*ספורט, פעילות גופנית

*התמודדות הדרגתית עם מה שמפחיד, לא להימנע לגמרי


אני כותבת דברים טכניים, וכותבת קצת בזהירות, כי בסוף הכי מתאים לדבר על זה בטיפול ולקבל עזרה מאיש מקצוע. אבל זה כמה דברים שעוזרים לי.


ואי לב אוהב

אני מכירה משו שיכול לעזור

אבל אני מציעה את זה למי שמוכן לנסות דברים "לא שגרתיים" ולא מקובע לשיטות הטיפוליות הסטנדרטיות

אם כן דברי איתי בפרטי בשמחה אפרט לך

 

תודה לכן על התמיכה בערב שבת!!אנונימית בהו"ל

אני פשוט מרגישה משותקת. קבלתי כלים בטיפול אבל לא מצליחה ליישם, לא יכולה להתרכז. אני מרגישה כאילו אני בסכנה ולא יכולה לחשוב על כלום כלום כלום. רק פחד משתק.

אולי אנסה לצאת לסיבוב למרות שהתינוק שלי לא נותן לי שניה מנוחה. מקווה שהשבת תעבור לי בטוב כי בנתיים אני פשוט חונקת את הדמעות כדי לא להתפרק, מסכן גם בעלי.

אולי לצאת לסיבוב עם תינוקי?שושנושי

הסיבוב בטח ירגיע גם אותו

המון כוחות לזה, נשמע ממש ממש מאתגר ❤️

וואיתקומה

חיבוק גדול❤️

מה עם משהו פיזי שיעזור לך?

נגיד חיבוק ארוך ואוסף ממישהו אחר

לחבק חזק מאוד כרית

לדחוף את הקיר


לגבי הבכי. לי דווקא זה עוזר לפעמים.

ולגבי בעלך, יש דרך שהוא יכול לעזור?

הוא יודע שאת בהתקף חרדה עכשיו?

אולי להגיד לבעלך ממש ככה - "אני בחרדה עכשיו, לא מצליחה להתאפס. אתה יכול לעזור לי? קח את התינוק. אני צריכה כמה דקות לנסות להרגיע את עצמי".

ואז לנסות את אחת מהאפשרויות למעלה, של מענה פיזי


למה לא להתפרק?חולת שוקולד

להיפך, תבכי ותקבלי בברכה את התמיכה שאת זקוקה לה מבעלך, אל תרגישי שהוא מסכן, כרגע הוא הבריא מביניכם ועם כל הכבוד הקושי שלו לא משתווה לשלך

אם היית חולה פיזית כנראה היית מרשה לעצמך להיתמך ולהעזר, אז עכשיו- עשרת מונים

תגידי לו בדיוק מה את צריכה- שיחזיק את התינוק/ שיחבק אותך/שיכין לך אוכל/שיעודד אותך שהמצב הזה יעבור

הבכי הוא לא חלק מהבעיהחולת שוקולד
הוא חלק מהפתרון 
מחכים שהגל יעבור ונעזרים עד אזהמקורית
חיבוק❤️
לפני כמה זמן התחלת את הכדורים? ואיזה?מוריה

בהתחלה זה יכול לגרום לחרדות להתגבר. עד שהחומר מאזן את הגוף.

הי אהובה שלי0544אחרונה

הייתי שם

לא פשוט בכלל

אפשר לחשוב יחד על תוכנית שיכולה בעזרת ה לעזור

מה מרגיע אותך ?

יכולה לעזור שיחה עם שכנה/ חברה?

אולי נערה בוגרת שיכולה להיות עם התינוק?

חשוב מאד שתשני טוב ( הכוונה לפחות ל4-5 שעות רצוף), ושתצאי *כל יום* מהבית

חוסר שינה מגביר מאד את החרדות, את מכירה את החרדות האלו גם מלפני הלידה?

חיבוק , כאן עבורך.. !!

התקן צמיד (והתקנים בכללי)ניקזמני

מישהי שמעה על זה? התנסתה?

קוראים לזה IUB, מתקין פרטי בתל אביב

ואם כבר אשמח לשמוע איזה התקנים היו לכן המלצות/דיס

כמה זמן דימומים וכו

תודה מראש 🙂

את מתכוונת לבלרין?YaelL
אם אכן הכוונה לבלרין אז אני ממליצהמיקי מאוס

היה לי מעולה

אבל בסוף אין תחליף להתנסות אישית זה לגמרי סובייקטיבי...


זה של ד"ר אילן ברעם

אם יש לך מאוחדת או מכבי אז המחיר יותר נמוך

והוא מקבל גם במודיעין אם יותר נח לך


ממליצה מאוד מאוד על ד"ר ברעם . ההתקנה היתה מהירה פשוטה ולא כואבת כמעט, הוא באמת מאוד מקצועי 

כן בלריןניקזמני

תודה על ההמלצה!

מה בעניין דימומים?

ליאורוש3
חיזק את הדימום ולפעמים היו כתמים יומיים שלושה לפני מחזור. לא ניסיתי אחרים אז אין לי למה להשוות. 
אצלי בעיקר היו כתמים סביב הווסתמיקי מאוסאחרונה

בימים שלפני, ולפעמים גם בשבעה נקיים.


אבל עם הנחיה הלכתית בסופו של דבר לא היינו אסורים יותר מאשר המינימום ההלכתי

גם אצלי אני יכולה לומר שהיו הבדלים בין הפעמים שהתקנתי כך שזה ממש ממש לא בטוח מה יהיה

פריקהאנונימית בהו"ל

רק מחפשת מקום להניח את זה.


בעלי במילואים

כולם מסביב במילואים, בסבבים מוגדרים. הולכים לחודש וחוזרים. ורק אצלו אין צפי סיום. נמשך ברצף כבר המון המון זמן.

יש לו תקופות שהוא בבית, אבל הוא בכל אופן "של הצבא".

זה אומר שהם יכולים לקרוא לו כשצריך.

יכולים לקרוא לו ואז להגיד שלא

הוא יכול לנסוע ולחזור אחרי יומיים

ויכול להיות שיהיה ארוך יותר.

אבל הוא "של הצבא".

הוודאות היחידה היא שסוף סוף אמרו להם שאין צפי סיום. שזה גם משהו. לדעת שאין אופק. במקום לחשוב שאולי יש.


אבל זה כבר מעייף

והוא בהישרדות

אז כבר תשעה חודשים שהחיים על "עצור"

זה לא שאנחנו לא מתקדמים

החיים ממשיכים, הילדים ב"ה הולכים כרגיל למסגרות.

אבל אין באמת אפשרות לתהליך

אם משהו מאתגר, זה לא באמת הזמן לדבר על זה לעומק. לעשות שינוי משמעותי.

וזו סתם תחושה של ריקנות כזו ותקיעות במקום.

אנחנו לא רבים

באמת ב"ה שאנחנו נשואים מספיק שנים בשביל להכיר אחד את השני

אבל גם התחושה הזו של דריכה במקום היא לא כיפית

אני לא יכולה להתקדם מבחינת תעסוקה ככה

באיזשהו מקום התרגלתי לקצת אדישות

אני בלחץ גדול, אבל הוא לא תמיד מורגש, כי בניתי איזושהי חומה.

אבל הוא כן משפיע על הפניות הנפשית שלי

וזה לא שאני סובלת

זה לא שרע לי ממש

יש פעמים שכן, יש פעמים שממש קשה.

אבל אני חזקה, אני לא מתפרקת

אבל פתאום עלה בי געגוע גדול לתקופה נורמלית

שיש סתם משפחה עם אבא ואמא שחיים ביחד

בלי דאגות

בלי לנסות לשרוד

בלי חשש שכל רגע אבא ילך

סתם שגרה כזו

שקמים בבוקר, הולכים לעבודה

חוזרים

שלא צריך לפחד לכעוס, כי אולי זה הדבר האחרון שנעשה

שיש פניות לאהוב

שאפשר לתכנן עתיד ברוגע


קצת מבולבל לי, אני חושבת שאני אפילו לא מצליחה להרגיש את כל מה שקשה לי.

זהו

רק רציתי להניח את זה איפשהו

ורק רציתי לחבק אותך ככה. כי מעריכה אותך מאודאנונימית בע''מ

איך תיארת על כך נוגע

וכמה עוצמות מנשבות בין המילים.אולי לך זה מובן מאליו אבל זה לא .בכלל.


זה מטורף לחיות בכזאת מציאות יום אחרי יום

חודשים שלמים


וחד משמעית האין ידיעה והחוסר תיחום הוא קשה פי כמה מכל םרק זמן שמוגדר מראש


את עדיין בתוך הישרדות ובאמת חייבת את הכח כדי לצלוח את היומיום המטורף הזה


אבל כן

כל כך מבינה את הגעגוע לחיים פשוטים רגילים

זה הזוי מה שהשנה הזאת הביאה איתה לחיינו


אני בטוחה שתראי מהז גם צמיחה וחוסן וחוזרות שנבנו בך ובכם יחד


אבל עכשיו

ללא ספק מציאות כל כך קשה

ואני ממש מצדיעה לך בשם כולנו וושלחת חיבוק והערכה וכוחות אינסופיים

ותדעי שרואים ומעריכים וזה לא מובן מאליו לרגע ההקרבה הזאת

תודה תודהאנונימית בהו"ל

עזרת לי לבכות (שזה חשוב ומשחרר, אבל לא תמיד מצליחה)

תודה על ההבנה והחיבוק

מחכה שאוכל כבר לראות את האחרי...


התחלתי תהליכים עם עצמי, עבדתי על כל מיני נקודות אצלי.

ובהתחלה זה הצליח

אבל ככל שעובר הזמן אני מרגישה שזה שוחק את כל ההצלחות, ואני חוזרת אחורה

וזה קשה לי

חיבוק. זו באמת תקופה קשה ובלתי נסבלת...מתואמת

את מדהימה בהתמודדות שלך בזה. תודה רבה לך ולכם!

מתפללת בשבילך שלפחות צפי הסיום יגיע בקרוב...

תודה גדולהאנונימית בהו"ל

באמת שמילים של הבנה כל כך עוזרות לי עכשיו.

תודה על זה

וואו אין מיליםמשמעת עצמית

זה באמת כבר בלתי נסבל

ואת מלכה וגיבורה שהחזקת עד עכשיו.

חשבתי על משהו שאולי יתן לך כח במציאות מתמשכת כל כך קשה ושאין שום אופק, זוכרת את הקורונה?

אשכרה היינו בסגר אחרי סגר במשך הרבה מאוד זמן, וזה היה ממש קשה, כל הדברים היציבים כמו עבודה, מסגרות לילדים, לצאת לגינה נלקחו מאיתנו ואף אחד לא ידע מה יהיה... עוד גל ועוד גל (אפילו היה לזה שמות: הזן הבריטי...) והנה, אנחנו אחרי המבול.

לפעמים זה עוזר לחשוב על דברים קשים שצולחים אותם בסוף.

בעז"ה,  זה יהיה מאחוריכם ותחזור לחיות חיים נורמלים ורגילים.  

ועד אז, חיבוק אמיץ ודליים של כח וסבלנות ממני אלייך 💗💗

❤️❤️אנונימית בהו"ל

תודה!!

את צודקת, זה ממש נותן לי כוח, להסתכל על זה בתודעה רחבה יותר.

אבל עדיין לפעמים בא לי ללכת לישון ושמישהו יעיר אותי כשזה ייגמר😅

או לקבל זכות להצצה קטנה לעתיד, לדעת שבסוף זה ייגמר.

אבל בינתיים נסתפק בלדמיין את זה ולהתפלל לזה

חיבוק גדול, אני חושבת שכן הצלחת להעביר את מה שאתשידור חוזר

מרגישה

אז אם הוקל לך רק מעצם הכתיבה, אני ממש שמחה בשבילך


 

ואין לי עיצות, רק לשלוח עוד חיבוק

ותודה

תודה רבהאנונימית בהו"ל

קצת הוקל לי

וגם הבנתי שאני בעצם מחפשת הבנה.

לא יודעת אם מעצמי או מהסביבה.


שזה הגיוני שקשה לי

שהגיוני שאין לי פניות להמשיך לפתח את עצמי מקצועית

שזה הגיוני שמלחמה תשפיע על הבחירות שלי בחיים


מרגישה שאני צריכה להתנצל ולתרץ את זה שהמלחמה משפיעה עלי

ולא יודעת אם זו בגלל הביקורתיות שלי כלפי עצמי

או בגלל מי שסביבי

ברור שזה הגיוני!שידור חוזראחרונה

אז הנה התקדמת עוד צעדון בחיפוש הפנימי שלך

הבנת שאת מחפשת הבנה


 

עכשיו השלב הבא הוא להבין אם זה בגלל הסביבה או שזה בגלל שאת קשה מדי עם עצמך


 

לפי מה ואיך שאת כתובת פה, אני בטוחה שתגיעי גם לעיבוד הזה עם עצמך. מדהימה!

וואו, יקרה, חיבוק!מכחול
תודה רבה לכם על התרומה המטורפת לעם ישראל! זה לא מובן מאליו, וזה לא לשווא!


יש משהו שהסביבה יכולה לעשות שיקל קצת? (אני אולי לא יכולה לעזור לך, אבל לפחות שניתן לי רעיונות למשפחות שסביבי)

הקהילהאנונימית בהו"ל

סביבי ממש תומכת.

פשוט הקושי שלי הוא לא טכני

הקושי זה הלבד

זה זה שאני לא מרגישה שאני יכולה לשתף את בעלי באמת, כי הוא לא פנוי לזה

זה זה שאני מרגישה לא בסדר שאני מוותרת על להתמקצע בתחום שלי, כי קשה לי מאוד לעשות את זה עכשיו

זה שאין לי באמת חברות לדבר איתן

זה הלבד בערב והדאגה ממה יהיה


תודה על החיבוק!

גרמת לי לדמעותאורוש3
אין ממש מילים כי זה כל כך קשה. אבל יבואו עוד ימים יפים. בטוח. 
אמן.אנונימית בהו"ל
תודה רבה!
ממש כתבת אותי...עננים כחולים

חיבוק גדול! כל מילה שלך פגעה לי עמוק בלב. אנחנו בסיטואציה כמעט זהה ויש פה קצת נחמה לדעת שאנחנו לא לבד.

מהממת שהצלחת לבטא את מה שעל הלב בצורה כ''כ בהירה וכנה!

מאחלת לכם ימים רגועים ושלווים שבע''ה עוד יבואו. הרבה כוחות, סבלנות ואמונה❤️

ב''ה זכינו לקחת חלק במשימה הלאומית הזו, בע''ה זה יהיה מאחורינו מתישהו ואז יהיו הרבה סיפורים לספר ותגליות שיעוררו בנו גאווה.

עד אז- משתדלת לא להסתכל יותר מידי קדימה ולא לקרוא פרשנויות וחדשות אלא להתמקד בכאן ועכשיו מה שצריך בשביל לעבור את היום הזה בצורה הטובה ביותר, ואז עוד אחד ועוד אחד. 

תודה על המילים וההזדהותאנונימית בהו"ל
חיבוק וכוח גם לך❤️
להיכנס עם הגדולה לאולטראסונד??אנונימית בהו"ל

סיימה כיתה ד'.

יש לי הערכת משקל שיגרתית שבוע 32. ב"ה הריון תקין.

חושבת שזו יכולה להיות חוויה כייפית בשבילה, היא תהיי באורות😍


כן תוכל לחכות לי לבד מחוץ לחדר במידה ויירצו להגיד לי משהו שלא שייך שהיא תשמע..


אני מרגישה שאני רוצה לתת לה להיכנס, להיות בחוויה הזו. אבל לא שלמה עם זה.


אשמח לשמוע את דעתכן בעד ונגד, עם נימוק😉

אמנם ממש אין לי ילדה בגיל עדיין אבל ממש מבינה אותךאמא לאוצר❤

חושבת שהייתי נותנת לה להיכנס

גם בעיני זאת יכולה להיות חוויה מהממת.

ומחברת ביניכן וגם אותה לתינוק החדש

היא הבכורה?

וואו, ממש לא...מתואמת

אני לא אכניס גם את בת ה-16 שלי איתי לאולטרסאונד...

יש דברים אישיים של אמא, ודברים אישיים של ההורים, ולא מתאים לשתף בהם את הילדים בכל גיל שהוא.

מעבר לעובדה שבאולטרסאונד רואים את הבטן, ואני משתדלת לא לחשוף איברים אישיים שלי מול הילדים, גם הצפייה בעובר היא משהו אישי בעיניי, משהו שעושים נטו בשביל לבדוק את בריאות העובר ולא בשביל החוויה. וכמו שלא אכניס את הבת שלי לבדיקה רפואית של אחד האחים שלה, כך גם לא לאולטרסאונד.

וגם - תחשבי על זה שבאמת יהיה לרופא משהו לא טוב לומר, ואז תגידי לילדה לחכות בחוץ - אילו מחשבות איומות יעברו לה בראש? סתם חבל...

בע"ה יהיו לה הזדמנויות משל עצמה להיות באולטרסאונד ולצפות בעוברים

אני די מסכימה...באתי מפעם
וגם העובר נראה ממש מפחיד בא''ס, יכול להיות שזה מבהיל אותה
גם נכון...מתואמת
מסכימה איתךרקאני

למרות שאני לא בשלב הזה עדיין...

לא יכולה לדמיין גם בעתיד את הילדה שלי נכנסת איתי לאולטרסאונד

כן. לא רואה בזה בעיההמקורית

זה לא בדיקה ווגינלית או משהו

בעיניי יכולה להיות חוויה 

לא מרגיש לי אישי מדי בכלל 

אני לא בטוחהאני10

כי אם יהיה משהו לא טוב הייתי חוששת שהיא תשמע, או תדמיין בחוץ מה יכול להיות.

אבל חוץ מזה, בהנחה שסבבה לך שהיא תראה את הבטן שלך - נראה לי חוויה כיפית בשבילה

לא חושבת שהייתי עושה את זהממשיכה

ילדה בכתה ד היא סה"כ ילדה,

בעיינך זה חוויה מקסימה לראות את האולטרסאונד, הבייבי, אותך זה מחבר בתור האמא.

זה נראלי סיטואציה שיכולה להיות מאד מביכה לילדה, וגם זה כאילו מבגר אותה, היא סה"כ ילדה בכתה ד. היא לא אמורה כבר להתחיל לחשוב על מכשירים,

רופאים שנוגעים, לך זה נורמאלי, היא יכולה להבהל ולא להכיל את הסיטואציה.

זה פשוט נראלי לא תואם גיל.

זה לא הזמן שלה בחיים ולא השלב לחוות את זה בצורה כזו,  של ללכת עם אמא לאולטרסאונד, את רוצה להראות לה? תבקשי מהרופא סרטון/תמונות.

 

עד שמגיעים לכיתה ד בדרכ הולכים לרופאיםהמקורית

ונבדקים. זה רק אולטרה סאונד . אז לא נראה לי שיקול כזה הגיוני האמת..

דווקא חשיפה לזה בצורה טבעית לדעתי יכולה להיות טובה 

זה תלוי מאוד איזה ילדמתואמת

יש ילדים שיכולים להגיע לגיל הזה בלי בדיקה רפואית חודרנית בכלל... (חודרנית - גם סתם מישוש של הבטן)

וגם אינה דומה בדיקה רפואית בגיל שנתיים לבדיקה בגיל שמונה-תשע-עשר...

מישוש של הבטן זה לא חודרני. זה מישושהמקורית

ואני חושבת שהטרמה יכולה לעזור וגם לשקף מציאות, אחרת ילדים יכולים להיכנס לפניקה מבדיקת רופא. ואין למה 

וגם, באמת עד גיל כזה לא לעבור בדיקה אצל רופא בעיניי זה מוזר כי ילדים חולים המון 

אבל כל אחת ומה שהיא חושבת. וברוך השם אם לא יצא והילדים בריאים - אז שיישאר כך בעז"ה

 

אבל - אני הייתי נזהרת מעיטוף יתר של הילדים בדברים שהם נורמטיבייים האמת, אבל זו הגישה שלי

הילדים שלי לא היו הרבה אצל רופא, אבל כשהיה צריך לבדוק בטן וראיתי חשש אצל הילד- הסברתי שאמא פה, וזה בדיקה קצרה כדי לוודא שהכל בסדר. והם קיבלו את זה.אז אני חושבת שגם התיווך ההורי חשוב 

אצלנו הרופאים בודקים מעל החולצהרבע ל7

לא יצא לילדים שלי להיות בלי חולצה (בקיץ)) או גופיה ארוכה (בחורף)

משאירים שכבה אחת


הבדיקות בפה או באוזן הכי לא נעימות להם אבל אין שום דבר מביך כמו להיות בלי בגד


בכל אופן זה לא קשור לדיון הספציפי :

לא בלי, ברור, אבל יוצא שהם שמים יד מתחת לחולצההמקורית

עם המכשיר ששומעים את הנשימה או שהם מרימים קצת כדי למשש את הבטן ולהסתכל 

 

זה חודרני בעיניי, ובאמת הטרמה נכונה יכולה לעזורמתואמת

זה חודרני כי הבטן לא חשופה בדרך כלל, ולכן באמת צריך להכין את הילד לבדיקה כזו, כמו שמכינים אותו לבדיקה באזורים אישיים יותר. (בעצם גם לבדיקה באוזן צריך להכין את הילד )

ויש ילדים שלא חולים כמעט... יש לי ילד בן 15 שנדירות הפעמים שהיה אצל רופא (ספציפית הוא כן נבדק בדיקה אישית, בגלל ניתוח אדך טמיר שעבר בילדותו), וילדה בת 10 כמעט שהבדיקות היחידות שזכור לי שעברה הן שיניים ועיניים... ב"ה

אבל טוב, סטינו מנושא השרשור...

בכל אופן יש הבדל בין בדיקה שהילד עובר בעצמו לבין צפייה בהורה שלו שעובר בדיקה. בעיניי יש בזה חוסר כבוד להורה... אפילו כשאדם מלווה את ההורה המבוגר שלו לרופא - יש עניין שהוא לא יסתכל עליו (ונראה לי שזה גם מעוגן הלכתית).

טוב, עם מושגים של כבוד אני לא יכולה להתוכחהמקורית

כי זה תחושה אישית. אותי לא מכבדים דברים אחרים

ובעיניי לפחות זה בסדר, לא רואה בעיה גם שהבת שלי תראה בטן הריונית במהלך בדיקה. זו אחלה דרך שהיא אגבית וטבעית ולא מאולצת לפתח שיח בבוא היום על הנושא על העניין ושהיא תכיר את זה, אבל זה ראש אחר 

 

 

ראש אחר לגמרי...מתואמת

אני מעדיפה לפתוח את הנושאים האלה בלי לפגוע בצניעותי ובכבודי מול הילדים (שוב, כי הם מחויבים בכבודי).

ב"ה מדברת איתם פתוח על הנושאים של היריון ולידה (כולל להסביר להם שיש פתח מיוחד שדרכו יוצא התינוק, אף שבשביל אמא שלהם הפתח הזה כבר לא יבוא לידי השימוש הזה 🤭), אבל בלי להדגים על עצמי...

דוקא ילדים שלא יוצא להםאפונה

לחוות בדיקת רופא (כמו הילדים שלי ב"ה)

זו דרך מעניינת לחשוף אותם לזה ולנרמל.

לאחרונה דיברנו על לידות והגדול שלי (10) שיודע מאיפה תינוקות יוצאים, פתאום קלט ושאל בהלם: "מה, המיילדת רואה לך??"

אז עניתי לו בחיוך שכן, כשצריך אז מיילדת, רופא, אבא או אמא רואים מה שצריך בשביל לעזור ולטפל.

יש הבדל בין לדבר לבין להראותמתואמת
אני לגמרי בגישה של לדבר (ודווקא לילדים הצעירים שלי עוד לא נפל האסימון על הזעזוע הזה...) אבל לא חושבת שבשביל זה אני צריכה להראות להם משהו ממשי... לא אצלי ואפילו לא אצלם ואפילו לא בתמונות או משהו.
אני חושבת שלראות תינוק באולטרסאונד יכולה להיותמקרמה

חוויה מדהימה אבל- בדיקה כשמה כן היא

בדיקה

ב"ה לרוב התוצאות טובות ולכן החוויה טובה

אבל צריך לקחת בחשבון מה קורה אם לא


ולא בטוח שיהיה לך את הזמן והיכולת לוודא מול הבודקת על איך ומה להגיד בקול


סתם לדוג- נניל יש מצב עכוז

והמילה ניתוח תזרק לאוויר

עכשיו את יודעת ששבוע 32 הוא עוד לא סופי והתינוק יכול להתהפך


אבל איך הבת תגיב?

אפשר לבקש ממנה לחכות בחוץ אחרי הבדיקה כדיהמקורית

שאמא תדבר עם הרופא 

אני הכנסתי, לא רואה בזה בעיהשומשומונית

כמה וכמה פעמים.

בעיני הילדים שותפים לחויה. והם ממש שמחו והתרגשו מזה.

אבל כל אחת ומה שמתאים לה...

לדעתי לאמישהי מאיפשהו
חושבת שזה יביך אותה.. 
אותי אמא שלי הכניסהתודה לך ה
הייתי בת 11 בערך, זוכרת שהיה לי מאד מעניין לראות את אחותי הקטנה על המסך, לא מאה אחוז הבנתי אז מה זה אומר ואיך זה עובד, אבל זוכרת שזה היה מעניין וסוג של החמיא לי שאמא לוקחת אותי, שאני ילדה גדולה😅
אני ממש זוכרת שאמא שלי הכניסה אותי לאולטרסאונדיגל ליבי

באחד ההריונות שלה.

זכורה לי חוויה טובה ומרגשת מאוד

זה היה די מזמן לא זוכרת הרבה מעבר להתרגשות גדולה ולזה שהרופא הכין לי בלון מכפפה😅

בטח שכן (:שלומית.

אני בגיל הזה הייתי עם אמא שלי בסקירה

אם היא רוצה למה לא? חוויהדיקלה91
זה מאוד תלוי מי אתרקאני

לפי התגובות פה אפשר לראות שזה משתנה מאחת לאחת.

אני לא הייתי עושה את זה

אבל אם את מרגישה בנוח- למה לא?

רק שימי לב להזהיר את מי שבודק אותך לא להגיד כלום לידה...

 

לאפליונקה
אצלי דווקא ראו כמה דברים בבדיקה הזאת בהריון אחרון, לא הייתי פנויה נפשית גם לתגובה של ילד אם הוא היה שם
זה תלויYaelL

קודם כל אגיד שיש לי ילדה בגיל הזה, ואני לא מסכימה עם תגובות פה שאמרו שזה מביך או מבהיל בשביל הילדה. אני חושבת שזו יכולה להיות באמת חוויה טובה ומחברת ביניכן ובינה לבין האח/אחות שבדרך. עם זאת לא כל ילדה היא כמו הבת שלי ויש בוגרות יותר או פחות, רק את מכירה את הבת הספציפית שלך ויכולה לומר איך זה עלול להיות עבורה.

כן חשוב לקחת בחשבון שלפעמים דברים יכולים להתגלות בבדיקה שאולי ילחיצו אותך (לא אותה כי לאו דוקא תבין) ואולי לך יהיה קשה יותר להתמודד בנוכחותה. פחות סביר בשבוע 32 אמנם, אבל נגיד לבדיקת דופק לא הייתי לוקחת ילדים כי יש סיכוי שמשהו יהיה לא תקין. (ובכלל לא מספרת לילדים בשלב כזה רק הרבה יותר מאוחר). לא מדברת מניסיון כי האמת לא עלה בדעתי לקחת ילדים לבדיקה אבל בשבוע כזה מתקדם ולבדיקה סך הכל פשוטה בלי הרבה פוטנציאל לתגליות חדשות בשורה התחתונה אני בעד.

אני לקחתי את בן ה5 שלי איתי😅ניק חדש2

הייתי מאחורי וילון אז הוא לא ראה את הבטן שלי והרופאה הראתה לו את המחשב שמראה את העובר.

הוא לא הבין כלום אבל היה מבסוט שהתינוק עשה לו שלום😅 (הרופאה שיתפה אותו במה רואים על המסך).


אז קל וחומר שאני לא רואה בעיה לקחת ילדה גדולה יותר.

גם אני לקחתיהשם שלי

בן ארבע ובת שנתיים וחצי.

בגלל שהם פחות מבינים זה נראה לי יותר קל.


אין לי בת בכיתה ד' אז אני לא יודעת מה אני חושבת על זה.

אבל יש מצב שהייתי לוקחת.


אין לי בעיה שכבת שלי תראה את הבטן שלי במצב כזה.

כמו שאין לי בעיה להניק ליד הילדים.

לא נשמע לי מתאים לגיל...אורות המלחמה
נשמעת לי שיכולה להיות חוויה ממש מיוחדת בשבילההשקט הזה
כמובן זה תלוי בזה שלא אכפת לך שהיא תראה את הבטן ולעשות לה הכנה לפני איך זה נראה. 
חושבת שזה תלויממשיכה לחלוםאחרונה

בך

ובה

ובסגנון של המשפחה והבית שלכם


אני למדל לא חושבת שהייתי עושה את זה

כי זה משהו פרטי שלא מתאים לבת להיות נוכחת בו

אבל זה שלי

ויכול להיות שבמשפחות אחרות זה יתאים

להתחבר לעובר השני שליגוגי גוגי

ב"ה שבוע 20!! וואו!

מרגישה תנועות וכשאני לבד בנסיעות וכו,

אני מדברת אליו..

בכללי אני בגישה מאד 'מחוברת' לעובר מהרגע הראשון

ואצל הבכור שלנו (והיחיד, כרגע בהריון 2 למי שלא עוקבת) זה היה תהליך מדהים שהרגשתי שהלידה היא רצף אחרי ההריון ובעצם הייתי כבר מחוברת אליו מראש.

ועכשיו,

אחרי מעל שנתיים שאני בחיבור בלעדי עם הבן שלי -בהריון שלו ובחוץ- יש אחד חדש!!

וזה לגמרי שונה וכבר עכשיו אני מרגישה מן תחושה כזאת של,

מה- אני עוזבת את הבן שלי? איך אני אצליח להתחבר באותו אופן לבן השני בלי שזה יפגע ביחס אל הראשון?

אשמח ממש לטיפים ועצות נפשיים איך אתן כאמהות חוות את התרחבות הלב הזאת כשמגיע תינוק חדש .

רוצה לבנות את זה בעז"ה כבר בהריון הזה


תודה לכולן 💓

מזל טוב!פה לקצת

אצלי זה קרה לבד קצת אחרי הלידה, לא זוכרת שעשיתי משהו בשביל זה.

בהתחלה אחרי הלידה אני מטפלת בתינוק טכני ואז אחרי כמה פתאום מרגישה הצפה ענקית של אהבה וזהו, הילד קנה אותי 🥰

ואני אמא ל4 והלב מתרחב כל פעם מחדש ומוצף אהבה לכל אחד מהילדים כאילו הוא הילד היחיד

אמאלה את אולי אני?!ברונזה

בדיוק בדיוק אותו דבר

הריון שני, הגדול בן שנתיים, אותו חיבור שאת מדברת עליו

אז עוקבת במרץ אחרי התגובות

זה פשוט יקרהאני10

התחושות האלה הכי נורמליות בעולם. זה כמו מכת צפרדע - אם תנסי להדחיק אותן הן רק תהפוכנה ליותר תכופות ומעיקות, אם תזכרי שזה נורמלי ובסדר אז זה פשוט יעבור מעצמו.

זה גם תחושות חיוביות ביסודן, כי כבני אדם אנחנו נוטים להזניח דברים בטוחים ויציבים עבור דברים חדשים שדורשים השקעה טכנית ו/או מנטלית, וכביכול הגדול שלך הוא בדברים ה"בטוחים" והעובר הוא באלה שדורשים יותר, אז זה מין מנגנון פסיכולוגי שאומר לך לא לשכוח אותו ולא להזניח, שזו תזכורת מצויינת לזה שהוא באמת פעוט ובאמת צריך אותך.

האיזונים נלמדים עם הזמן, וזה ישתנה לפי תקופות אבל את תלמדי איך למצוא את הזמן לשניהם ותראי שעם הזמן אחרי הלידה תאהבי את שניהם בטירוף, גם אם זה יקח זמן להתחבר לתינוק החדש. 

בשעה טובה!ציפצופית

אני אשתף במשהו מצחיק

לפני הלידה השניה חששתי מזה מאוד, הגדול היה כל עולמנו כפשוטו...

ואז אחרי הלידה הרגשתי

- כמה שזה נשמע מצחיק -

כאילו נולד לי איתה גם לב נוסף,

זתומרת עדיין אהבתי בכל ליבי את הגדול

כמו קודם

ואת הקטנטונת החדשה - אהבתי בכל ליבי השני שנולד יחד איתה 😅

קצת מצחיק אבל באמת זאת הייתה תחושה ממש חזקה

זה לא בא על חשבונו בכלל

מקווה שתסכימי איתי עוד כמה חודשים

איזו מקסימה את!מתואמת

ממש יפה איך חשוב לך כך להעמיק ולהתחבר...

אני חושבת שלא מתחברים לכל הילדים באותו אופן - הם שונים זה מזה, בסופו של דבר, אז גם אופן החיבור לכל אחד מהם שונה.

אז כרגע באמת מה שיש לך לעשות זה להמשיך ללטף את העובר ולדבר אליו, לדמיין את הלידה שלו, לדמיין איך הוא יהיה (ולדמיין אותו בצורה שונה מהבכור) ובעיקר לפתח את הציפייה להולדתו.

כשהוא ייוולד התחושות כלפיו גם ככה יהיו שונות, כשתראי שהוא שונה מאחיו.

וזה מה שמדהים בעיניי ומעודד ללדת עוד ועוד ילדים - הסקרנות הזו להכיר ילד חדש, עולם שלם בפני עצמו, עולם שלי כאמא יש חלק חשוב בו, וזה מדהים...

איזה מלכהרקאני

כיף לקרוא ע החיבור הזה!

מקנאה בך... אולי אני אתחיל גם לדבר חחח

מרגיש לי מוזר מידי...

איך את ככה מצליחה?

 

ואיך כבר שבוע 20? איך הזמן טס...

הזמן טס ב"הגוגי גוגי

לגבי הדיבור..

טבעי לגמרי

מה שאת מרגישה

משפטים שיוצא לי..

אני מחכה להכיר אותך

אני מרגישה את התנועות שלך תוך כדי הקורסים וזה מרגש אותי

אני אוהבת אותך

מסקרן אותי לדעת מי אתה

אני כל כך מתרגשת שאתנ בתוכי

וכו

וכו

איזה כיף לךרקאני

שאת מצליחה להיות כזאת טבעית

אני מנסה לדבר איתה ומרגישה מגוחכת...

אז אני רק מלטפת ואומרת שאני מחכה להכיר אותה כבר

הכי חשוב לא להתאמץגוגי גוגי
קראתי את כולכן!!גוגי גוגי

תודה רבה רבה

בעיקר מפנימה שזה מגיע בסיעתא דישמיא ולא לעשות בעיה מדבר שלא קיים

אני מרגישה שיחד עם כל ילדממשיכה לחלום

נולדת בי אמא שלו

לפני הבכור לא הייתי אמא

אחרי הלידה הפכתי לאמא שלו

בהריון השני, אותו דבר. אני עדיין לא אמ של היצורון הקטן הזה, כי הוא עדיין סוד שמוחבא בתוכי. ולכן בהריון יש המון זמן למחשבות המחלישות האלה.. כי הילד לא באמת קיים עדיין במציאות


ואז הוא נולד, ונולדה בי אמא חדשה בשבילו

באוהבת אותו מכל הלב, הכי הכי בעולם

לא בסתירה בכלל לאמא שיש בי עבור הבכור

מרגיש לי שזה מקומות נפרדים בלב עבור כל אחד מהם

אהבתי מאודחצי שני
תודה 
ממש מחשבה יפה! תודהיגל ליבי
התחברתי ממש! תודהלב אוהב
ואצלי לפחות. לפעמים הלידה של האמא לוקחת יותר זמןשיפור
נקודה ממש חשובה!ממשיכה לחלוםאחרונה
צילום חזהורד22

יש פה מישהי שיכולה להרגיע אותי?

עשיתי צילום חזה פעמיים בשנה האחרונה, בגלל קושי נשימתי.

מפחדת מהקרינה, בנוסף אני מניקה


יש פה מישהי שיכולה להרגיע? 

הקרינה בצילום חזה יחסית נמוכה124816אחרונה
יש בדיקות רפואיות כמו ct שרמת הקרינה בהן גדולה פי 100 ויותר ועדיין זו קרינה לא מזיקה בעת הצורך, אז 2 צילומי חזה בשנה זה מעט קרינה.


פינוק לגיסה מהממתאחת כמוני

שמתגייסת לעזרתנו עם הילדים מידי פעם.

מחפשים משהו בתקציב נמוך (30-40₪)

יש רעיונות חוץ משוקולד/ספל שוקולדים??


תודה 

אולי בלוק עץ עם תמונה של הילדים?מישהי מאיפשהו
וכיתוב לדודה הכי טובה
פעם כבר נתנו לה 😄אחת כמוני
בת כמה היא? רווקה?ברונזה

הבאתי לאחותי שעזרה לנו המון בקבוק שתיה עם תמונות של האחיינים, את יכולה סתם בקבוק יפה

אפשר גם מגן לפלאפון עם או בלי תמונות

רעיונות יפיםאחת כמוני
בת 25, רווקה
אהה אז הבאתי את הבקבוק לנערה בת 16ברונזה

התלהבה ברמות.. לא יודעת כמה היא תזרום

אפשר סתם בקבוק תרמי יפה, אני עד היום אוהבת בקבוקים יפים חח הם גם לא זולים שאת משקיעה בעצמך ומחליפה כל הזמן.. אבל ב40 שח תוכלי למצוא

היא תלמידה או סטודנטית?באר מרים
מחברת מעוצבת וסט של עטים "שווים" זה כיף למי שבשלב של לימודים וכאלה...
כבר לא בלימודים, תודהאחת כמוני
מחברת מעוצבת יכולה להתאים גם לא לסטודנטיתשריקה

נגיד לי בעבודה (במערכת החינוך) ורואה עוד הרבה סביבי-

נוח שיש מחברת לכתוב בה מטלות, סיכומי פגישות, כל מיי דברים בסגנון.

אמא שלי בעבודה במשרד גם כותבת לעצמה הרבה תזכורות וסיכומים במחברת.

מחברת מעוצבת זו מתנה שיכולה לשמח אותי ונראה לי מתאימה לכל מיני עבודות(מוזמנות לפנק)

 

בדיוק ראיתי באיזו חנות מתנות מחברת ממש יפה

מחולקת עם חוצצים ל3-

חלק אחד כמו "יומן" שבועי- לא ממש יומן, זה בלי תאריכים, אבל יש 7 משבצות אחת מעל השניה ואפשר לרשום מטלות/פגישות וכו'

חלק שני כותרת TO DO LIST ויש שורות קצרות - מקום לכתוב מטלות בנקודות

וחלק שלישי כמו מחברת 'שורה' - מקום לסיכומים של פגישות/התיעצויות וכו' - מקום להרבה מלל

 

הבאסה היתה שהיא היתה משמאל לימין וממש לא מתאימה לשימוש מימין לשמאל

 

מחברת כזו בעיני זו מתנה מקסימה ושימושית להרבה אנשים

מסכימה, אני מזמן סיימתי ללמוד וזו מתנה שלגמרידיאט ספרייטאחרונה
הייתי שמחה לקבל. 
צנצנת זכוכית גדולה של עוגיות ביתיותריבוזום

אפשר גם לקשט את הצנצנת.

 

ערכת שוקו \ קפה \ תה: ספל שתקשטו, וצנצנת קפה קטנה \ קקאו\ שוקולית +מרשמלו קטנים \ פרלינים \ חליטות בטעמים מעניינים.

 

עוגה \ מאפים אחרים

 

להזמין לה פיצה?

 

אבל באמת חשוב כאן גם לדעת אם היא רווקה \ נשואה \ אמא בעצמה

תודה. רעיונות מקסימיםאחת כמוני
ספראמאשוני

לא בהכרח ספר קריאה, אפשר גם ספר הגות ומחשבה.

או משהו מקצועי

שיהיה לה מה לקרוא בשבתות קיץ הארוכות 😉

נזכרתי בעוד משהוברונזה

אם את מכירה את הטעם שלה, מאוד הולך תיק צד לפלאפון

יכולה למצוא בזול בשיין וכאלה

בחנויות גם יש אבל לא יודעת אם תמצאי ב40

יש פה אימהות לילדים עם אטופיק?מישהי11
שניים מילדיי אובחנו עם אטופיק, שמעתי את מה שהרופאנ אמרה ועכשיוממנסה ללמוד אם יש עוד גישות שיכולות לטפל בזה ואיך נכון להתנהל...מה השגרה היומית שלכם עם זה? כל דבר לאמא חדשה ממש בזה 
כולבת כדי להגיב לך בהמשך בעז"האחת כמוני
תודה!❤️מישהי11
למניעה כשהמצב סביר124816

קרם לחות לפחות פעם ביום,אפילו כמה פעמים ביום, תלוי מצב. אצלנו אקווה קרם היה מוצלח אבל צריך ללמוד מניסוי וטעיה לכל ילד מתאים קרם אחר.

פחות מקלחות אם מצב הלכלוך והזיעה מאפשר (מקלחת מגבירה את היובש).


במידה והמצב מחמיר משחות רפואיות לפי המלצת הרופא.


ובדרך כלל משתפר עם הגיל אז כנראה יעבור עם הזמן.

מתייגת אתאם הבנים שמחההה

@אמהלה שאני יודעת שהיא עם נסיון רב,

ובגדול- ממה שאני רואה שעוזר לנו:

בגדים מ 100 % כותנה

הרבה לחות לעור, שמפו של לה רוש פוזה, אמבטיית שיבולת שועל, לילדים זה אטרקציה🤣 (מכניסה את השיבולת שועל לתוך גרב)

ולוודא שהפצעים לא מזדהמים

תודה על התיוג, מנסה לעזוראמהלה

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות (הוא בן 8 וחצי)

כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים.

2. לתינוק שצריך גופיה- להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, המיוחד בגופיות חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, היו פה המלצות שונות, לנו רק זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. היש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עוד ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בתפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

 

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

וואו, מתמצתת מדויקאחת כמוני

רק מוסיפה שלנו הקרם של לה רושה לא עזר

הבנתי שלכל אחד עוזרים דברים אחרים וזה ניסוי ותהיה

ברור. זה לא תורה למשה מסיני. כתבתי מה לנו עזראמהלה

וד"א- אם הייתי נציגה של לה רוש פוזה כנראה הייתי כבר מליונרית.

כי העברתי את המלצתי עליהם לעשרות אנשים.

עד כה כולם חזרו אלי שזה עזר להם בצורה נפלאה.

ועוד ד"א- יש להם כמה סוגים של קרמים. אולי השתמשת בקרם הפחות חזק?

הכל טובאחת כמוני
ותודה לך @אמהלה על עזרתך בעבר


קניתי את מה שהרוקח אמר שהכי מתאים🤷

מה שאצליEliana a

ללכת לרופא עור או רופא ילדים...

להלביש ארוך ומכותנה מאוורר נושם

קרם לחות כל יום נגיד אקווזום

סטרואידים מתי שכבר לא נסבל , מידי פעם כזה

לשים במקום ממוזג בלי הרבה לחות

מנצלש- בני כמה הילדים שלכן? שלי בגיל 9 ועדיין יש..מאמאמיה 3

התחיל בגיל 4 לערך... ואמרו שזה מסתיים לקראת גיל 7😭

שמה קרמים של ד"ר אחד מתל אביב ששלחו אותי אליו

קרם טיפולי וקרם לחות שמזמינים מהם

חוצמזה שמעתי על מקלחות קצרות ולא חמות מדי , למנוע מהם להזיע, שתמיד יהיו במקום ממוזג

בגדים מכותנה בלבד

להקפיד על לחות תמידית של העור, ואני מורחת את הקרם הטיפולי נקודתי על איפה שפצוע


ומשהו חשוב- בעיות עור קשורות לבעיות רגשיות

אז הרבה חום ואהבה💞

בן 10124816

עדיין מופיע אבל רק מדי פעם, בעיקר בעונות המעבר ובמקומות מסויימים (מאחורי הברכיים והמרפקים), ואם תופסת בזמן עובר רק עם קרם לחות.

בקיצור הרבה פחות מכשהיה תינוק (התחיל לקראת גיל שנה)

ואי כן, גם אצלנו בגיל 6 היה נוראאא על כל הפניםמאמאמיה 3

ממש היה נראה מצורע😔

ומאז הקרמים של הרופא מתל אביב (לדעתי קוראים לו ד"ר אביקם או משהו כזה) אז זה נרגע ויש רק בקיפולי ידיים ובברכיים ובידיים.

העיקר לא בפנים ברוך ה'!

אבל מאז עד עכשיו באותו מצב..

אפילו ניסיתי לערב דיקור ונטורופתים ולא עזר😕

לפעמים זו תגובה של הגוף לאוכל שלא טוב לומחי

חלבי

גלוטן

מטוגן

סוכר


אם יש לך סבלנות לניסוי וטעייה.


לאחותי זה היה מגלוטן ולאח שלי מחלבי

מבטיחה לך שניסיתי, במשך תקופה הקפדתימאמאמיה 3

מאוד על התזונה, שיאכל אורגני וטבעוני בלבד, הכי קיצוני..

הרבה ירקות חיים ומאודים, קטניות, וכל מיני זרעים שהנטורופתית אמרה לי להרתיח ולהביא לו לשתות.

הרבה עבודה במטבח ,אבל לפחות שיהיו תוצאות..

במקרה שלו לא ראיתי שיפור

אני חושבת שזה התפרץ אצלו בגלל משהו רגשי, עברנו דירה והיה בדיוק דיבורים על קורונה ומגיפה מלחיצה בחו"ל ואז היא הגיעה גם אלינו והיו בידודים בגנים..

אז חושבת רגשי אבל לא בטוחה

אין לי ניסיון אישי בזהמתואמת

לאחיין שלי תכשירים של פוראבר עזרו, לא עד הסוף, לא יודעת איזה. (ולא, אני ממש לא משווקת שלהם... למעשה גיסתי הפכה למשווקת שלהם אחרי שראתה שהם עוזרים לבן שלה)

מן הסתם יש עוד דברים בכיוון הזה, אבל כותבת כאן בכל זאת, במיוחד שכנראה יהיה לך נגיש יותר להגיע למוצרים של פוראבר, עם כמויות המשווקות שיש...

מה הכוונה לא עד הסוף? מכירה כמה משווקותמאמאמיה 3
זה שיפר לו מאוד את המצבמתואמת
אבל עדיין יש לו קצת. (אני לא בקיאה לעומק, זה רק ממה שהיא סיפרה לי קצת - אנחנו לא גרים קרוב, אז לא מתראים הרבה.)
גם לבן שלי יש קצת.. מעניין לברר את ההבדל, אבדוק🙏מאמאמיה 3
לנו מה שהכי עזר זה אמבטיית שיבולת שועליפה ועייפה

קראתי פה בפורום וזה היה פשוט הצלה!!

ומכנסיים ארוכות

משחות מעולות של aveenoחצי שני

הן טבעיות ועם 100% שיבולת שועל או משהו כזה 

כןבשורות משמחות

טיפלנו בתזונה

זה תהליך ארוך מאוד

אבל אין צורך להשתמש בשום משחה הניקוי הוא מבפנים הגוף

מוסיפה על מה שכתבופולניה12

אני משכיבה לישון עם פיג'מה ארוכה וגרביים גם בקיץ

שלא יהיה לכם אופציה לגרד- מה שמחמיר את המצב

שכחתי משהו חשוב- תצרי קשר עם עמותת קומי עוריאמהלה

הם מביאים הרבה מידע חשוב ומסייעים בכל שנדרש.

אני רק פה בשביל לעודד..שומשומ

שסבלתי מזה מאוד בתור ילדה ואיפשהו בגיל היסודי עבר לי ב״ה!

 

מנצלשת, מה עושים עם ילד שמקלף בלי סוף את הפצעים?אם הבנים שמחההה

גזרתי ציפורניים, גרמתי שהפצע יהיה לח

והוא בשלו- מקלף את הפצעים (זה לא מהגירוד הוא פשוט נהנה לעשות את זה)

בן כמה?אחת כמוני
שלוש וחציאם הבנים שמחההה
כמה שמדברים לא עוזר
אצלנואחת כמוניאחרונה

בגיל 2.5 היו פצעים בפנים (לא אטופיק), והילדון גרד וגרד וגרד בשינה ובערות,

וכל פעם זה הזדהם, וכמעט נסגר ונפתח מחדש, היה סיוט.. וגם חששנו מצלקות.

הרופא הביא לנו משחות אנטיביוטיות ורופאה אחת נתנה גם אנטיביוטיקה עם קורטיזון. הוא גם לא הסכים שנמרח לו משחה והיה מנגב מייד אחרי המריחה.

הרופא אמר לנו בשום אופן לא לשים פלסטר. צריך לשמור את המקום פתוח כדי שיתייבש.

בסופו של דבר מה שעזר היה שיטת הפרסים - שאני ממש לא אוהבת - אבל אחרי שניסינו הכל, קנינו כמה פרסים ב'הכל בשקל' ונתנו בבוקר כשהסכים למרוח משחה ובתנאי שלא יגרד. ומרחנו מחשה עוד פעמיים ביום אחרי שישן (שנ"צ ובלילה) לא האמנתי אבל זה עזר. ב"ה.

מלבישים ארוך..פולניה12

אפילו שחם. לפעמים אני מעבירה לארוך לכמה ימים עד שנפצע נעלם.

אם זה בפנים שמה פלסטר

אז זהו, שזה קורה בראש למשל, או בפניםאם הבנים שמחההה
ופלסטר הוא מוריד משם בשנייה
לשים פלסטר אחרי שהולך לישוןמחי

לא יודעת איך זה עם פצעים של אטופיק,

מנסיון עם ילד שקילף פצעים של עקיצות יתושים עד כדי דלקת - הרופאה נתנה לנו 2 משחות למרוח, משחה אנטיביוטית (כנראה שאין צורך במקרה שלכם) ומשחה סטרואידית שמזרזת את הסגירה וההחלמה של הפצע (יכול ממש לעזור במקרה כזה). אז הייתי מורחת את המשחה בלילה אחרי שנרדם וסוגרת עם פלסטר, וככה היה לפצע הזדמנות להחלים לפחות בלילות

אצלנו... כנראה הקטן..מנסה לעזור

אגיב בהמשך בלי נדר

תודה לכולןמישהי11
אני מבינה שזה בעיקר ניסוי וטעייה, ברוך ה' המצב של הקטנים (10 חןדשים ו2.4) ממש לא נורא לפי מה שאני שומעת פה, הם לא מתגרדים ואין פצעים פשוט פריחה לא יפה שהרופאות ילדים אמרו שזה אטופיק...לגדולה כבר טיפלתי עם סטרואידים ועכשיו יש רק נקודות קלוץ כאלה ואני מקפידה על קרמים ושמן אמול הקטן שמתי יום אחד את הסטרואידים וממש השתפר ועכשיו שמה לו את המשחה שבלי סטרואידים (סוויקטס?) עד שיעבור ואשים רק קרם...בעז"ה שלא יחזור עוד הרבה אבל ממה שאני שומעת אם זה לא מגרד ומפריע להם אין לי מה להתחיל להשתגע בכל מיני טיפולים נכון?
סדר יום לתינוקת בת חצי שנהאיכה

אשמח לשמוע מכם לאיזה סדר יום לצפות לבת שלי

 

אני יודעת שהיא אמורה לישון פעמיים ביום שינה של כשעה וחצי - שעתיים.

השאלה סביב איזה שעות..

 

היא עייםה מאוד סביב שבע בערב,

אבל איכשהו מתעוררת אחרי שעה וחצי שעתיים ולא מוכנה לחזור לישון

שלי קצת יותר גדולים, מקווה שזוכרת נכוןמצפה88

שבגיל חצי שנה עדיין יש שנת אחה״צ (אם כי אצל תינוקות מסוימים כבר קשה יותר להרדים בשלב זה).

יש לי ילד אחד שהיה by the book, אם היה ישן אחה״צ אז השינה בלילה הייתה טובה יותר. ובכל מקרה אם לא ישנה אחה״צ לדעתי להרדים ב-18:00 לשנת לילה, ועדיין זה לא מבטיח שלא תתעורר.


טבלאות שינה יש באינטרנט, לצערי אין לי בשלוף לצרף

תודה!איכה

הזכרת לי שיש לי צילום של העמודים האלו מהספר הלוחשת לתינוקות..

אצלי ישנה לרוב 3 פעמים ביוםשיפור

באופן כללי

קמה ב6:30

ישנה ב8:15

שוב ב12:30

ושוב ב15:00

ואז ללילה ב19:30

עונהאוויר לנשימהאחרונה

קם בבוקר, אחרי שעה ורבע-וחצי כזה כבר עייף ונרדם לשנת בוקר

וככה כל היום בערך.. ער שעה ורבע-שעתיים לפי סימני עייפות, ואז ישן מחצי שעה עד שעתיים (נדיר)

שינה אחרונה נותנת לו עד 17 אבל בדרך כלל זה הרבה לפני

ומשכיבה לילה סביבות רבע לשבע.

לרוב לפני הלילה מוציאה אותו החוצה קצת וזה מושך ומאוורר אותו.

לרוב בלילה מתעורר רק להנקות, אלא אם משהו מפריע לו.

יוצא שישן בערך 3 פעמים ביום

ואם ישן שנה ארוכה אז לפעמים פעמיים. אבל זה צריך להיות מסונכרן עם יציאה לגן ואחים גדולים ולא תמיד אידיאלי בשבילו..

הצילוווווווו אנטיביוטיקה לילד שממש מתנגדשושנושי

איך מביאים???????

ניסינו בבקבוק גם בשינה

ניסינו בכוח

ניסינו בהסחת דעת

הוא ממש ממש חזק

אני ובעלי שנינו לא מצליחים להשתלט

הוא סוגר את הפה

הרבע סיסי שכן נכנס הוא מייד יורק החוצה


אולי יש לכן פתרון קסם


הוא חייב את הטיפול הזה יש לו דלקת ריאות 😓

חחח על הסוףשושנושי

ממש ככה

מרגישה במלחמה וזה פשוט לא מרגיש לי נכון..


ומה הכי מבאס?

שבוע שעבר רופא אישי שלח לצילום ריאות

תוצאות קיבלנו מרופא אחר בקופה כי האישי כבר לא היה והוא אבחן שיש דלקת ריאות

התחלנו אנטיביוטיקה


היום חוזר הרופא האישי ומעדכן שבכלל אין דלקת ריאות וחבל שהתחלנו (ביום חמישי) טיפול אנטיביוטי


למרות שלא ברור לי

ילד שישה ימים עם חום שרק הולך ועולה למקסימום של 41 מעלות

קצת משתעל, לא הרבה

היום לא ירד עם משכך כאבים


תוהה מזה היה אם לא דלקת שטופלה עם האנטי.

כי רק יום אחרי שהתחלנו טיפול החום התחיל לרדת 

שואלת בשביל חברה קרובה...טיפים לגננת קיטנה?אוהבת את השבת

רעיונות להפעלות

דברים שיעזרו לשמור על משמעת וכו'..

מחפשת קורס מעניין וקצר לחופשפלא ☆

עדיף משהו שקשור לנפש ופסיכולוגיה יהודית

אבל גם קורס אומנות או משהו בסגנון בא בחשבון

אשמח להמלצות🙏

תסתכלי בקמפוס IL יש דברים מגניביםפיצישלי
תודה!פלא ☆אחרונה
דיכאוןאנונימית בהו"ל

אני בדיכאון שממש החריף לאחרונה.

נמצאת בטיפול שלא הכי עוזר.

בעלי תומך, אבל ממש מתסכל אותי שהוא לא מצליח להבין שהדיכאון הוא לא התוצאה של העובדה שרע לי, אלא הסיבה לזה שרע לי.

הייתי רוצה לתת לו ללמוד קצת על דיכאון שיבין מה עובר עליי.

מכירות סרטונים ביוטיוב שמסבירים קצת על הנושא?

לא חייב בעברית


תודה מראש לכל מי שתענה. אני אראה הכל אבל לא יודעת אם יהיו לי מספיק אנרגיות להתחבר להגיב. מתנצלת

האמת היא שזה לא בהכרח לדעתיהמקורית

וזה תלוי

לא סתם יש מושג של טריגרים לדכאון. אבל את כמובן יודעת אמך היו החיים שלך לפני

בכל מקרה, שולחת חיבוק על התחושות❤️

וחושבת שלהיות במקום שמוכיח לא בהכרח יקדם אתכם.

אם בעלך לא מבין אותך, לא בטוח שעובדות חותכות יקדמו את העניין. (אאכ והוא זה שביקש לדעת)

אולי שיח משותף עם המטפלת יוכל לעזור לו להבין אותך יותר. אולי ייעוץ זוגי אפילו


 

 

נראלי שיש סרטון על הכלב השחוראולי בקרוב
או משהו דומה (זה באנגלית נראלי) שהרגשתי שמסביר את העניין
סליחה בטעות שרשרתי אליך, התכוונתי לפותחתאולי בקרוב
יש שיחת טד יפה מאודמומו100

קוראים לה

Depression, the secret we share

של בחור בשם

Andrew Solomon

אני הקשבתי לה ביוטיוב כבר לפחות 10 פעמים 😅

וגם סרטון קצר של כאןמומו100

הפעם בעברית,

איך עובד ציפרלקס? אליה מסביר דברים בעזרת צעצועים

מסביר איך דיכאון קורה כימית במוח, חמוד וקליל

חיבוקאחת כמוני
ומתייגת את @קמה ש. שאולי תוכל לעזור
חיבוק גדול!קמה ש.
עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך כ"ד בסיוון תשפ"ד 16:02

בס״ד

 

קשה ממש…

 

דבר ראשון, מעתיקה לך את הקישור לסרטון ש

 

טוב מאד שבעלך תומך בך! זה לא מובן מאליו וזה חשוב ויקר מאד! 

 

יש באתרים של קופות החולים מידע כתוב בסיסי על דיכאון. פשוט לגגל, זה בין התוצאות הראשונות בדרך כלל. 

 

בגזרת הסרטונים יש גם הרבה תוכניות ביוטיוב עם עדויות של אנשים שחוו או חווים דיכאון. מצד אחד זה יכול מאד להמחיש. מצד שני כל אחד חווה את זה קצת אחרת אז זה לאו דווקא יהיה אחד לאחד מה שעובר עלייך. (ואזהרה חשובה - אישית במשך הרבה מאד שנים נמנעתי לצפות בדברים כאלה, כי הרגשתי שזה עלול להפחיד ולייאש אותי, ואפילו לתת לי רעיונות לא טובים). דוגמא למה שקיים ביוטיוב - לפני שנתיים יצאה תוכנית של כאן בשם ״מצב נפשי: דיכאון״ שמלאת עדויות כאלה. שוב כותבת לך לחשוב בינך לבין עצמך אם יעשה לך טוב לצפות או לא ❤️

 

אם מעניין אותו / אתכם תיעוד כתוב של מי שעברה דיכאון + תובנות וכלים (וגם תקווה), יש את הבלוג שאני כותבת ושנמצא בחתימה שלי: www.kinafaltikamti.com (כי נפלתי קמתי). הוא מיועד לא רק לנשים שמתמודדות / התמודדו עם דיכאון אלא גם לסביבה שלהן, כדי שהם יבינו יותר וידעו לתמוך בצורה טובה יותר.

 

לגבי הטיפול - התחלת אותו מזמן? מההתחלה הוא לא יעיל? אם כן, אולי-אולי שווה לעבור למטפלת אחרת?

 

בהצלחה רבה רבה יקרה, אנחנו כאן בשבילך!

אפשר לנצח את זה ♥️

 

תודה @אחת כמוני יקרה על התיוג!

משום מה זה מחר חלק מההודעה - התכוונתיקמה ש.אחרונה
בס״ד


שאני מעתיקה לך את הקישור לסרטון ש @אולי בקרוב הזכירה.