יש כאן מישהי שאחד הילדים שלה עבר ואפשר להתייעץ בפרטי?
הצילו!הילושש
משוועת לעזרה.. פיזית אתן לא יכולות. אבל טיפים והכוונה..
יש בין הגדול שלי לקטנה הפרש של שנתיים ו3.
ממש מאתגר וקשה לי ברמות כשהגדול חוזר מהגן. אני מניקה, ודווקא בשעות שהוא בבית היא לא יורדת מהחזה, ובאופן כללי לא רגועה. הגדול שלי מסכן, ממש רואים עליו את השינוי, לא לטובה. אני מרגישה שממש קשה לי ולא מצליחה לתמרן. כועסת הרבה ומגיעה ללילה ב 0 כוחות וגם הלילות לא שקטים, היא מתעוררת הרבה.. (השאלה לגבי הלילה הרצוף שישנה, הוא כנראה לילה חד"פ..)
אשמח לטיפים שלכן..
מרגישה שאני מאבדת את זה. פיזית ונפשית.
אין לי עזרה כרגע, בעלי עובד עד מאוחר. ואין לי אפשרות כלכלית כרגע לקחת עזרה בתשלום.
ועוד שאלה, לגבי הנקה..
יש לי חלב בשעות הבוקר והצהרים אבל אחר הצהריים אני מרגישה שאין לי מספיק בשביל להשביע אותה וככה אני מוצאת את עצמי מניקה כל שעה ובגדול מתחרפן שהוא רואה אותה כל הזמן צמודה אליי.
בנוסף, לגבי השינה שלו, הוא לא מוכן ללכת לישון לבד. הוא רוצה שאהיה לידו. לוקח לו מלא זמן להירדם . איך מלמדים אותו להירדם לבד? בלי יסורי מצפון ובלי לפתח אצלו רגשי נחיתות?
שומעים עליי שאני אבודה נכון?
אשמח לעזרתכן .
משהו קטןשוקולד סתם
לא יודעת לעשות בגדול, אבל כמה שזה קשה עכשיו, זו תקופה שחולפת. עוד קצת ויהיה יותר קל..
כתבת שאחרי צהריים הקטנה יונקת כל שעה ורעבה.
הייתי שוקלת לשלב בקבוק. בשביל השקט שלך, שתדעי שיש לך את האופציה, מספיק בקבוק אחד אחר צהריים כדי שיהיה לך מספיק חלב והיא תהיה רגועה.
בהצלחה! שולחת הרבה כוחות
וואוריבוזום
קודם כל חיבוק גדול. המעבר לשניים באמת מציב אתגרים חדשים ומעמיד אותנו לפני מציאות אחרת של תיעדופים ושל בחירת "הרע במיעוטו". כמה שנתכנן ונשתדל תמיד יהיו מצבים שלא נוכל לספק את צרכיהם של שניים בו-זמנית ואחד יצטרך לחכות. כך שאנחנו נדרשות לקבל החלטות כל הזמן ואוטומטית מגיע גם המצפון... אז יש כאן גם עומס פיזי טכני, עם חוסר שינה, עם הנקה שגם דורשת מהגוף הרבה, ונוסף על זה קושי מנטלי - אז ברור שקשה לך. ובלי עוד מישהו לחלוק את הנטל עוד יותר ברור וברור. 
לגבי עצות, אין לי הרבה דברי חכמה אבל אנסה קצת. דבר ראשון בהמשך דבריי הקודמים זה להבין ולקבל שאי אפשר להיות אמא מושלמת. כמה שיותר להגיד לעצמך "אני עושה כמיטב יכולתי". מיטב יכולתך זה להחליט בכל רגע מה לדעתך הכי דחוף (כולל הצרכים שלך!) ולפעול על פי מה שנכון בעינייך. (מיטב יכולתך יכול להיות לפעמים גם הפעלת שיקול דעת שבסוף תחשבי שטעית בו. זה לא אומר שלא עשית כמיטב יכולתך - גם בשיקול הדעת אנחנו יכולות לטעות, זה בסדר. נתקן בפעם הבאה. זה מה שטוב בילדים - זה כל כך אינטנסיבי שמהר מאוד תבוא הפעם הבאה עם הזדמנות לתיקון 
)
לגבי אחה"צ וההנקה, אני כותבת לך כאמא שלא הניקה כמעט בכלל, אז קחי את דבריי בערבון מאוד מוגבל. יכול להיות שזה לא יתאים לך. אבל אולי יוכל לעזור לך בשעות אחה"צ לשלב בקבוקים שאובים \ תמ"ל?
מזל טוב לך, ובהצלחה! דברים לאט לאט יסתדרו, את תראי
חיבוקאישהואימא
באמת תקופה לא פשוטה והיא תעבור...
אצלי יש הבדל של שנה וחצי בן הגדול לבת שמתחתיו ואני זוכרת את עצמי נקרעת בינהם... ובוכה על זה ..
אבל זה עובר... היום בבוקר שיצאנו לפיזור בגנים הבת שלי שהיא כבר בת 3 אמרה לאח שלה... כמה שאני אוהבת אותך... והם נתנו ידיים והלכו ככה ביחד לגן והלב פשוט מתרחב..זה מפצה על כל הקשיים כשהם ממש קטנים...
אוך... איזה מתוקים! 3>ריבוזום
בהצלחה יקרה!מכחול
זה באמת שלב לא קל. בעז"ה זה ישתפר עוד מעט!
כמה טיפים בינתיים -
1. אני לא חושבת שחסר לך חלב אחה"צ (אלא אם יש סימנים מדאיגים כמו חיתולים יבשים או שהיא לא עולה מספיק במשקל). יש תופעה נפוצה התינוקות יונקים יונקים הרבה בשעות אחה"צ-ערב, להתכונן ללילה. הייתי משתדלת לא לשלב בקבוקים, כדי שהגוף שלך ידע לייצר יותר חלב בזמן הזה . זה באמת מתיש, אבל לפחות תדעי שזה לא מעיד על מחסור חלב.
2. כרגע לא הייתי מלמדת את הגדול להרדם לבד. נכון שזה היה נחמד אם הוא היה יודע, אבל כרגע הוא צריך להרגיש כמה שיותר בטוח שאת עדיין איתו אפילו שיש לו אחות קטנה, ואם תנסי ללמד אותו לישון לבד אני חושבת שהוא יחווה את זה כנטישה, וילחם בזה ממש. הייתי מניחה לזה לחצי שנה הקרובה לפחות.
3. היערכות מראש - ממליצה ממש לנסות להגיע מוכנה נפשית וטכנית לאחרי הצהריים. למשל - לפני שאת אוספת אתו לחתוך תפוח, וככה מיד כשהוא חוזר הביתה תוכלי לתת לו.
להכין מראש על הספה לידך כמה ספרים שהוא אוהב, שתוכלי לספר לו כשאת מניקה.
לקלח את הקטנה בבקרים, כדי שלא תצטרכי לעשות את זה כשאת עם שניהם. מקל ממש!
לתכנן ארוחת ערב מראש, ולהכין מה שאפשר מראש.
4. להדגיש כמה שיותר שהוא בוגר - להגיד כל הזמן דברים כמו "איזה כיף שאתה גדול ויכול לאכול חביתה. X קטנה ועוד לא יכולה. כשהיא תהיה בגיל שלך נרשה גם לה לאכול חביתה." או "איזה כיף שאתה יודע לצייר! אתה כזה גדול!" ואפילו להגיד לקטנה (אפשר לנצל סתם בכי אקראי שלה) - "x מתוקה, את בוכה כי את רוצה לבחור ספר כמו שy בחר? אבל את קטנה מדי. כשתגדלי y ילמד אותך איפה מדף הספרים שלנו, ואת תוכלי לבחור"
בהצלחה!
ההסתגלות הזו באמת קשה...מתואמת
רעיון שקראתי פה פעם: להכין "קופסת הנקה" לגדול. קופסה חמודה שבה יש כל מיני עיסוקים מעניינים (לפי מה שמעניין אותו) שאותה פותחים רק בזמנים שאת מיניקה.
ובכל אופן, הוא יכול לשבת לידך בזמן שאת מיניקה ולהתעסק בדברים בקופסה, וכך הוא לא ירגיש מרוחק ממך... ואם את כבר מצליחה לתמרן את ההנקה ביד אחת, את יכולה ביד השנייה לחבק אותו או להחזיק ספר ולספר לו.
חוץ מזה - אפשר להעצים אותו כאח גדול: לשלוח אותו להביא מוצץ/חיתול לתינוקת, לתת לו ללטף אותה בעדינות, לנדנד אותה בעגלה... ובעיקר להראות לו כמה היא אוהבת אותו ושמחה שהוא האח הגדול שלה.
הרבה כוחות!
מצטרפתשבח והלל
זה טבעי שאחרי הצהוריים היא יונקת כל הזמן זה לא אומר שאין לך חלב.
וקופסת הנקה זה מקסים ומאוד עוזר לילד.
מנסה לעזור
מבינה אותך ממש.
מצטרפת לכל קודמותי
ומוסיפה עוד טיפ קטן שלא רשמו כאן-
בבוקר, הילד במסגרת?
אם כן, קחי את הזמן שלך בשביל לנוח.
כשהקטנה ישנה- תצטרפי אליה ולכי לישון!!
גם ככה, אחה"צ והלילות מאתגרים.. אז לפחות תנוחי בשעות הבוקר. זה ממש מקל כשאת פחות עייפה אחר כך.
המון מזל טוב, הרבה נחת ושהיעבור בע"ה בקלות ובטוב.
ילדים זו ברכהטל..
אבל קשה בזמנים כאלו...
דבר ראשון להבין שהגיוני שקשה לגדול, זה באמת שינוי בשבילו מלהיות יחיד באה מישהי ותופסת לו את הכתר
מצד שני לא לרחם עליו, לא להיות בתחושת רחמים איזה מסכן הוא
אלא להיות בתחושה-איזה כיף לך, יש לך אחות קטנה, יכול להיות שעכשיו קצת יותר מאתגר אבל זו מתנה לחיים (וגם לעוד שנתיים שכשכבר יתתחילו לשחק ביחד).
פרקטית,
להיות את והגדול מול התינוקת. עכשיו אנחנו מחליפים לה טיטול, בוא תוציא לה טיטול מהמגירה, אתה יכול לשיר לה ידים למעלה על הראש תוך כדי.
היא בוכה, למה היא בוכה? מה היא צריכה?
בקיצור לשתף אותו כמה שיותר (וכמה שהוא בענין)-אני ואמא מטפלים בקטנה.
בזמן הנקה - שישב לידך עם ספרים ותקריאי לו (אני מניקה גם בישיבה על השטיח ואז ממש פנויה גם למשחקי הרכבה ודמיון, אבל זה תלוי מיומנות וכמה התינוקת יונקת טוב)
ככל האפשר להשיג חומרי יצירה משחקים וספרים חדשים - זה קצת מקל את השהות בבית והופך אותנ למעניינת יותר. אפשר להשאיל ממשפחה או חברות לתקופה, לא חייבים לקנות.
אפשר לנסות לחשוב או לתכנן ולהיכן מראש לפני שהוא חוזר מהגן הביתה - דברים לאוכל, משחקים אפשריים. לי כשיש רעיונות מראש זה מקל עלי.
לגבי השינה - לא הייתי עושה שינויים עכשיו. זה לא הזמן בעיני. הוא צריך אותך וצריך להרגיש שאת איתו. את יכולה לשבת עם התינוקת לידו ולהניק/לשמוע משהו.
בהצלחה! עוד חודש והכל כבר יראה יותר סביר...
אחריתקומה
הלידה של השני, הייתי ממש אבודה.
לא הבנתי מי המציא את הקונספט הזה של שני ילדים, זה היה נראה לי בלתי ניתן להתמודדות😅
אבל הנה אני כאן, והם גדלו והם מתוקים וחמודים. אז קודם כל יהיה בסדר. זו תקופה, זה מאתגר, אבל זה יעבור.
השאלה היא מה עושים עכשיו כדי להקל?
קודם כל, תשני תודעה. הילד שלך לא מסכן. קשה לו. לידת אח זה מטלטל, כולם צריכים למצוא את המקום שלהם מחדש. וזה טבעי ונורמלי. אבל הוא לא מסכן. יש לו הורים שאוהבים אותו, אחות חמודה שתגדל ותאהב אותו גם. יש מי שדואג לו למה שהוא צריך. אז הוא לא מסכן.
למה זה חשוב? כי שאנחנו מסתכליל על מישהו כמסכן, בטח אם זה ילד שלנו, הרגש משתלט ומנהל אותנו. ואז כל בכי, קושי או התמודדות שיש לילד אנחנו נבהלים, לא מצליחים להתנהל בצורה מסודרת ולכולנו יש בלאגן בראש.
נסי להגיע מתוך מקום של ביטחון. ביטחון באהבה שלך לילד, באמא הטובה שאת, ברצון שאת רוצה שיהיה לו טוב. מתוך הביטחון הזה, תחליטי איך את מנבלת את אחר הצהריים איתם. אבל אני חושבת שביטחון מאוד עוזר. כי אז אם הוא בוכה רגע, מה שעובר בראש זה לא "אוי איזה מסכן נולדה לו אחות אף אחד לא מתייחס אליו" ואז את לחוצה לפנות אליו, ויוצא מן לחץ שלא מאפשר פניות. הביטחון עוזר לי לעמיד מול בכי או קושי של הילדים ולחשוב בצורה שקולה מה לעשות כרגע.
בקטע פרקטי - לנוח כמה שאפשר. בבוקר כשהוא במעון והילדה ישנה. אולי לסכם על זמן בלילה שאת ישנה ברצף ובעלך קם לילדים. אולי בבוקר בעלך יכול לקחת את הילד למעון או לפחות לארגן אותו.
לנסות לזהות נקודות שסביבן הקושי - האם המקלחת? (ואז אפשר להגמיש את המחשבה, לקלח בזמנים נוחים יותר) סביב האוכל? (הילד חוזר רעב מהמעון - הוא מקבל פרי / כריך שמוכן לו מיד כשהוא חוזר הביתה, ארוחת ערב קטנה בשבילו מוכנה בצלחת במקרר, צריך רק לחמם) תשומת לב? (קופסאת הנקה כמו שהציעו כאן, לרדת לרצפה עם התינוקת ולשחק איתו, להקריא סיפור בזמן הנקה)
מזדהה לגבי הבלתי ניתן להתמודדות עם שני ילדיםאלה 12
בול מה שאני הרגשתי גם אחר-כך ישתפר אבל לקח זמן חשוב לי להגיד .. השאלה היא איך זה המעבר לשלוש? חחח מפחיד
לי המעבר ל3 היה במעבר הקל ביותרSeven
מנשא ממש עזר לי בשלב הזהשיפור
הקטן היה במנשא כל הצהריים
לי מאוד עזר להיות איתם בחוץאמאשוני
ככה הגדול היה עסוק קצת ונתן לי נשימה.
את מצליחה להניק עם סינר הנקה? לי זה היה ממש טוב.
לקח זמן להתרגל אבל בסוף הצלחנו.
לפעמים בחוץ בפארק, לפעמים בספרייה או מתנ"ס או גימבורי בקניון.
בבית היה קשה להסיח את דעתו.
את אוכלת ארוחת צהריים טובה עם חלבונים ופחמימות מלאות? מקפידה על שתיה? זה ממש משמעותי לכמות החלב.
הי אכתוב לך גם כמה דברים מקווה שאת מצליחה לקרואשוקולד פרה
בכלל חח
בת כמה הקטנה עכשיו? יש לי עכשיו גם בת חודשיים בן שנתיים(וגם בן 3 וקצת...)
ההתחלה היא הכי קשוחה ממש מחודש לחודש זה הולך ונהיה יותר אפשרי
1. כאמא מניקה אל אל תתחילי עם שאיבות זה עוד יותר מעמיס וגם בקבוקים ממש לא מומלץ לדעתי זה סתם עוד התעסקות וגם ממעיט את החלב וזה גלגל שהולך ומתדרדר... (את יכולה להחזיק בבית ליתר ביטחון לפעם שלא יהיה בררה) אבל באופן יומיומי לא כדאי תנסי לראות אם זה רעב או כאבי בטן- נשמע מתאים לגזים בשעות הערב ההנקה עוזרת להם לשחרר אז רוצים עוד ועוד אבל אפשר לנסות להחזיר על היד או עיסויים בבטן לאוו דווקא להניק
2. בשינה אני חושבת שהוא מפצה לעצמו את הזמן איכות החסר באמצעות שלא נרדם ואת חייבת לשבת לידו זה מה שהקטן שלי עושה מאז הלידה דורש שאשב לידו ולא נרדם שעתיים, אני משתדלת לתת לו 10 דק בצהריים שאני רק איתו או משלימה עם זה שאני יושבת לידו הרבה זמן בנתיים מניקה או מקפלת כביסה לסרוגין
המעבר מאחד לשנייםשוקולד פרה.
היה לי הרבה יותר קשה מהמעבר בין 2 ל-3.
אז זה ממש נורמלי מה שאת מרגישה. ולהיות לבד בשעות הקשות האלה זה חתיכת אתגר.
אצלי הגדולה שלי היתה בת 2.5 כשהבא אחריה נולד.
כשהיתה רואה אותו יונק היתה צורחת בהיסטריה כזאת שטרם ראיתי כמותה. כאילו לא מוכנה להשלים עם זה בשום פנחם ואופן.
היינו אז ממש בתקופה קשוחה גם בלי קשר לזה.
ופשוט אמרתי לעצמי שזה נורמלי שהיא בוכה, ושהיא צריכה לעבור תהליך עם זה. שאני לא מנסה אלף ואחת דברים להרגיע אותה. בסוף ילדים לא בוכים לנצח...
אז פשוט התרגלתי לחיות ולתפקד עם הבכי שלה בלי שזה יעצבן אותי.
כמובן שהתייחסתי וניסיתי להרגיע,
אבל היא היתה בסוג של התקף שאי אפשר היה לחדור אותו.
אז התרכזתי במה שכן באפשרותי לעשות.
ולפעמים לקח לה באמת שעה עד שנרגעה.
פשוט לקבל את זה כשלב הכרחי...
בגדול זו תקופה קשההבוקר יעלה
ואין בה קסמים, הייתי עושה מה שאפשר כדי להקל עלי, גם אם זה אומר לשלם לנערה שתבוא להחזיק לך את הילדה ותוכלי להקדיש קצת זמן לגדול. אפשר רק פעמיים בשבוע רם קשה כלכלית. אבל אני מאמינה שזה נצרך וזה כסף שצריך לצאת..
עוד אופציה שבעלך זמנית יצא יותר מוקדם מהעבודה. כל זה בהנחה שאין לך עזרה של משפחה. אז חייב להשיג עשרה אחרי לידה..
ולגבי השינה, ממש לא הייתי מלמדת ילד להירדם לבד אחרי שנולדה לו אחות.. תני לו את התשומת לב שהוא צריך, הוא עבר טלטלה..
לקנות לו משחקים או להכין קופסת הנקה, ככה שהואשמן קוקוסאחרונה
יושב לידך ומשחק ואת מניקה.
אם את מצליחה להניק ביד אחת אז אפשרי גם להקריא לו סיפור או לשבת לידו על המשטח פעילות ולשחק ביחד.
אם לא אז לפחות להסתכל איל הוא משחק או מצייר ולדבר איתו על זה.
להכין מראש חטיף/פרי/ירק/מה שאתם אוכלים אחה"צ כדי שהוא יוכל לאכול בלי הרבה התעסקות מצידך. בדרך כלל חוזרים רעבים מהמסגרות.
לבור מתוך עמדה ששניכם מטפלים בתינוקת והיא חלק מאחר צהריים שלכם. אתם משחקים איתה, מדברים איתה ביחד, מחליפים לה טיטול וכו, אולי אפילו מקלחים אותה ביחד.
הרבה לדבר איתו על כמה שהוא מהמם ועוזר לתינוקת ואיך הוא אח גדול וכו
מחר - מחר הייתי אמורה לטבול 🥹שושנושי
זו אני עם ההמטומה בהריון. הדימום. בקיצור.. זוכרות
ואם לא, לא נורא
בקיצור, הייתי אמורה לטבול מחר, מחר!!!!! נכון בלי קיום יחסים אבל אחרי שלושה חודשים שאסורים ובקושי מצליחה להקפיד על הלכות בסיסיות (בבקשה תגידו לי שאלה לא הלכות ואיסורים מדאורייתא. כמו למשל להעביר דברים ביד ולא דרך שולחן... להעביר את הילד . להלביש אותו ביחד כי אין ברירה ועוד כאלה)
בחודש האחרון עוד עלה לי ממש החשק להיות עם בעלי קצת ופשוט יודעת שגם אם היינו מותרים זה לא היה מתאפשר..
בקיצור, היום שוב מדממת.
ולא, לא בניגוב
לא טפטוף
אלא מחזור!!!!!!😭😭😭 ממש דם של מחזור. והמון!!!!!!
מחליפה פד כל שעה פלוס דוחפת טישיו כי כבר נגעלת מעצמי.
הלכתי למרכז בריאות האישה, עשינו אס
יש היפרדות קרומים
היא נכנסה לרופא אמרה לי לחכות בחדר
חוזרת אליי עם הנחיה לגשת למיון, ההפניה נשלחת לשם.
הבן שלי במסיבת פורים, כל-כך התרגשנו ללכת ביחד מחופשים
אני מפוצצת עבודה
הבית מטורף מתחנן לניקיון וסדר
כל המצרכים למשלוח מנות מחכים על השולחן
ואני נשלחת למיון 😭😭😭 יש דופק, עובר תקין
אפילו התחילו תנועות
אבל היפרדות משמעותית (ומה הכי גרוע? אפילו לא שאלתי מה הגודל, היא רק אומרת לי שהרופא שולח הפניה ישירות לבי''ח.. באתר של הקופה לא מוצאת שום טופס.. לא ברור מה הסיםור.
כל-כך מקווה שהכל יהיה בסדר.
סליחה שנכנסתי לכאן בהתרגשות של פורים
לכו תשמחו לכן, תחגגו
אני אי שם - במיון אעלה שם אבק 🥴
אוף באלי בית, עכשיו!!!!
וואיי נשמהדובדובה
אמרת שההמטומה לא גדלה
אז הנה עכשיו היא יוצאת. ותעלם לך סןףסוף...
ברוך ה'.
ככה מתחיל שההמטומה כבר יוצאת ומתכווצת...
הכל יהיה בסדר בעזרת ה'.
היפרדות קרומים זה נראה לי ההמטומה. כל היריון כמעט יש לי את זה. לפעמים זה גדל לפעמים מתכווץ ונעלם
אל תדאגי היום זה יגמר ואת תהי אחרי..
היא סוףסוף עוזבת אותך. הנודניקית המעיקה הזאת...
תחזיקי טיפה עוד מעמד. . .
אנחנו לא תמיד יודעים מה מחכה לנו ומתכננים ובטוחים שהכל בשליטנו אבל מסתבר שהכל בידי שמים. מה נעשה?! נודה על מה שיש וננסה להמשיך הלאה ..הכל עובר אהובה. זה תכף מאחורייך. תחזיקי חזק.
יש סיכון להפלה?שושנושי
זו החרדה שלי כרגע
וכן גם ברשת נראה שיש קשר בין המטומה להיפרדות קרומים
תמיד יש סיכוןדובדובה
אבל מצד שני העובר שלך כבר גדול ואת אחרי שליש ראשון אני כן הייתי נשארת רגועה.
יכולה להגיד לך שאצלי תמיד שהיה המטומות ודיממתי עד חודש חמישי זה יסתדר ברוך ה' וילדתי ילדים בריאים.
דווקא מתי שהפלתי לא היו המטומות בכלל.
יש דופק יש תנועות. בעזרת ה' זה יגמר בטוב. תנסי להיות בתחושה שיהיה בסדר . . .מתפללת בשבילך שה' ישלח לך רופא שירגיע אותך שיגיד שהכל בסדר וזה יסתדר. אמן
ואני בהלם שאת זוכרת מה כתבתי פעם קודמתשושנושי
איזה יחס, אלופה את!!!
תודה על העידוד והתקווה
יש לי רגישות להמטומותדובדובה
אני כל כך מבינה אותך ואת הלחץ שלך. אצלי ברוך ה' זה הסתיים תמיד בטוב. אמן אמן שגם אצלך.
אוף איזה קשה זהתלמים
עוקבת אחרייך גם לי יש רגישות להמטומות..
תחזיקי חזק ה' איתך!
ובע"ה שיהיו רק בשורות טובות והכל יתהפך לטובה🙏
וואי איזה קשה!!!רוני_רון
ליבי איתך!
לא יודעת כלום להגיד חוץ מזה שאני יכולה לנסות להשתתף איתך במתח ובקושי...
שולחת לך חיבוק❤
והלוואי בשורות טובות ושיפור גדול בקרוב!
ואו מה שאת עוברת!חוק התודה
באיזה שבוע את?
כולה 18 וחצישושנושי
במצב כזה את חייבת חייבת לנוחחוק התודה
ולשכב
אמא שלי באחד ההריונות הייתה לה היפרדות ורק שכבה נחה ולא זזה וסחבה ב"ה עד שבוע 38 בזכות זה
פליז תשמרי על עצמך!!!
היה לה בטח היפרדות שלייה, לא?שושנושי
דווקא מגרה אותי ללדת ב 38 ולא לחכות עד 40 פלוס חחח
אני עם היפרדות קרומים, לא שלייה. נראה לי יש הבדל.., כמו שאמרתי לכן ידעתי שככה זה יהיה
מעלה אבק בהמתנה
יש איזה 20 לפניי..
וזה עוד לפני ההמתנה לאס שמחכים שם עוד שלוש שעות
כיף חיים תודה לה' שיש הריון!!!!!🥳
ברור .. היפרדות שילייה שרק חלק קטנטנן היה מחוברחוק התודה
כנראה שיאשפזו אותך עם היפרדות קרומים
אבל תזכרי שלמרות שזה נורא קשה להיות מאושפזת ובפרט בימים אלו
זה שווה הכל!
אני חושבת שרפואית יש הבדלשושנושי
מאוד משמעותי בין היפרדות שלייה לקרומים
יש לי חלום שישחררו אותי
תקשיבו העומס פה נוראי
דווקא המזכירה בקבלה אמרה לגשת ישירות לאחיות
אבל למי יש כח לריב 🤐🥴
תכף בעלי יבוא יעזור לי
ברורררר שיש הבדל, טעות שליחוק התודה
טעות שלייי חשבתי שזו היפרדות שילייה מה שיש לך
אבל זה גם מנחם לשמוע דברים טובים
כדאי שכן תגשי לאחיותדרקונית ירוקה
בבתי החולים שהייתי בהם בעבר צריך לתת לאחיות את התיק כדי להכנס לתור. הן עוברות מהר על הסיבה שהגעת ומחליטות על רמת הדחיפות. המזכירה בקבלה רק בודקת שיש תשלום על הביקור שלך ומוציאה מדבקות
לא, יש פה מספריםשושנושי
קוראים לפי הסדר..
בינתיים התקדמו
5 לפניי חחח
גם שם היו מספרים...דרקונית ירוקה
אבל הרופא קרא לפי סדר התיקים שהביאו לו ואת התיק המטופלת צריכה להביא לאחיות כשהיא מגיעה. המספר שלך מופיע על המסך אחד התורים?
כןשושנושי
הייתי בטריאז
העבירה עכשיו לרוםאת נשים
העולם עוצר מלכת
תעדכני בבקשה 3>שירה_11
מהממותשושנושי
אז מכירות את זה שיש דימום בזרם וכמות מטורפת אבל איך שמגיעים למיון הכל נגמר?
אז זה מצבי
ההמטומה - הפרדות קרומים (בקופה קראו לזה היפרדות פה קוראים לזה המטומה) נשארה באותו גודל..
כנראה פשוט החליטה להזכיר שהיא קיימת.
ב''ה הרופאה אומרת שאין דימום משמעותי אז מבחינתה אני יכולה ללכת
היא רק רוצה שנעשה סטיק בהמשך, מקבלת עכשיו נוזלים כנראה שהייתי קצת מיובשת (הגיוני, אני כמעט לא שותה)
בקיצור, סתם היסטריה מצידי הייתי נשארת בבית ולא מתבזבזת על יום מחלה
אבל בסדר, עשיתי את המקסימום לעוברוני
את עשית את ההשתדלות שלךאמאשוני
ב"ה שפסק דימום,
תנוחי ותשתי מלא.
התייבשות עלולה לגרום לכיווצים וכיווצים עלולים לגרום להחמרת ההמטומה.
בע"ה יהיו לך המון שנים לחגוג ולשמוח עם הילדון ובע"ה עם האחים הבאים שלו.
תשמרי על פרופורציות עם כל ההתרגשות..
משלוחי מנות את ממש לא חייבת להתעסק, תשמרי על עצמך, זה הרבה יותר חשוב מכל המסביב.
בקשר לטבילה מבינה ממש ממש את הביאוס כדאי לשאול רב איך לצלוח את תקופת ההרחקה הארוכה הזאת.
בע"ה גם כשתצליחי סוף סוף לטבול בלי יחסים יש הנחיות מיוחדות,
כדאי לשמוע מראש.
הרב שלנו לא מפרט הרבהשושנושי
אני יכולה לכתוב לך בפרטי?
ומה עושים שאני בלי חשק לשתות יותר מידי
גם כמעט לא אוכלת
פשוט כי לא באלי
לא רוצה לא מדבר אליי עד כדי בחילה..
אין לי בחילות, פשוט חוסר חשק כללי בכל הקשור לאוכל ושתייה
כןאמאשוני
חשוב מאוד לשתות, את מאבדת המון נוזלים.
תבדקי מה לך ספציפית עוזר.
מים קרים/ פושרים
עם עלה ירוק כמו מנטה או לואיזה לטעם
או אפילו מלפפון, קצת לימון
אולי סודה.
לאכול פחות משפיע, בזה אל תכריחי את עצמך.
אפשר לשתות פטלרקאניאחרונה
זה מתוק ועובר יותר חלק בגרון
ב"ה- חסד גדולshiran30005
עכשיו תשמרי על עצמיך. לא מבינה איך לא מוציאים אותך לשמירה, רופאים הזויים
ואת חייבת לשתות- גם אני שונאת מים אבל הבנתי שהתייבשות עלולה לגרום להפלה לכן הקפדתי ממש ממש על שתיה. הייתי שמה ליידי בקבוק קטן וככה יןדעת שצריכה לשתות לפחות 3 בקבוקים
אני גם הייתיתלמים
עם מה שהגדירו היפרדות קרומים
ורק כשממש נחתי זה החלים לאט לאט..למרות שמבחינת הרופאים לא צריך לנוח ושום דבר לא יעזור.. ממש ממש כן ממליצה לנוח שיעבור מהר ובבריאות
וואו איזה לחץץshiran30005
ברוב המיקרים זה מסתדר, בשורות טובות
תעדכני, דואגת לך...
אני רק חיבוק גדול גדולאני זה א
הלחץ והמתח שהכל יהיה בסדר קשים מנשוא..
חיבוק ענק ענקרקאני
נשמע קשה בטירוףףףף
ה' אוהב אותך וממש מנסה אותך...
רק חיבוק ותתפללי מלא!!!
מתפללת עלייך!
הריון מלחיץמורמור24
היי
המחזור שלי היה ב8.2,
סביב 29 יום למחזור התחילו לי כאבי מחזור ואיזה שבוע של הפרשות ורודות חומות..בדיקת הריון יצאה חיובית.
לפי המחזור היום מתחילה שבוע 6 .
בשלישי הייתי אצל הרופאה שעשתה אולטראסאונד ולא ראתה כלום בתוך הרחם ה ישמור.. וגם לא בשלחה.
אתמול עשיתי בטא ויצא 1000, היא התקשרה אליי להגיד שאבוא שוב לאולטראסאונד בשישי כי אחרי יומיים מהבטא יהיה מעל 1500 ואז חייבים לראות ברחם.
אני בלחץ מטורף! בדרכ אצלי בשבוע 5 כבר רואים שק..
נראה לכן שיש סיכוי להריון תקין?
1000 בטא בשבוע 5 זה לא נמוך מדי?
תסבירו לי..אם למישהי היה משו דומה.
ואם חס וחלילה זה חוץ רחמי..מה עושים?
איך מוציאים את זה?
אני ככ בלחץ כי זה פורים..ואני רוצה להיות בבית עם הילדים
לא יודעת לענותמכחול
מאוד יכול להיות שהיה ביוץ מאוחר, והכל בסדר. בעז"ה בשורות טובות ❤️
..אהבה.
1000 בטא זה לא נמוך מדי בכלל, בעזרת ה׳ שיראו בתוך הרחם והכל יסתדר זה שבוע נורא מוקדם
אם אני זוכרת נכון,וזה כן הריון חוץ רחמי הטיפול לא אמור להיות מסובך מדי, לדעתי זריקה שמפסיקה את ההריון ואז זה נופל לבד
בשורות טובות!
תנשמי עמוק, בעז"ה הכל תקיןשוקולד סתם
בהריון הראשון שלי אחרי בדיקת סטיק חיובית התחילו לי כאבי בטן איומים, בכיתי והתפתלתי מכאבים חזקים. הפנו אותי למיון, שם הרופאה הנחמדה נתנה לי לעשות סטיק, אולטרסאונד, והיא הודיעה לי שאני לא בהריון, הופנתה אותי למיון הכירורגי..
מיותר לציין שהלא הריון הזה כבר בת עשר..
בעז"ה היה ביוץ מאוחר אז עדיין לא רואים אבל הכל תקין.
😲טוטאחרונה
הגיונירקאני
ביוץ מאוחר
ככה היה לי
רציתי להתוודות🫣הרבנית הקדושה
בנותי החביבות
פעם אכלתי נקניקיות
יותר משתי חבילות🌭
ופעם ישנתי
אחרי ששתיתי
שתי כוסות קפה
וגם מאפה🥐
ולפני חודש
לכבוד שבת קודש
הכנתי רק דגים
בלי שום סלטים✖️
אני מבינה
שאתן המומות
איך הרבנית הצדקנית
מתוודה פה פומבית😱
אבל אני מתנחמת
וזאת אני חושבת
שתשתפוני בוידויים
סודיים וגם כמוסים🤫
אני בשבוע 19רוני_רון
ועדיין מדי פעם מבקשת מבעלי שיקנה דחוף בדיקות הריון, כי מי אמר שאני באמת בהריון???
בעלי משתדל לפקס אותי. לא תמיד מצליח....
רק תזהרי מהיום הזהשושנושי
שייצא שלילי
כי הבנתי שעם הזמן בהריון הבטא מתאפסת, או שלא
זכור לי ממש במעומעם.. אז אולי מטעה
וואי, כשאני הייתי בהריוןשירה_11
אחרי טיפולים, ובדיקות בטא ותנועות כבר ההרגשתי מוקדם
ותמיד רציתי לעשות בדיקת הריון כדי לראות את ה2 פסים שכל כך רציתי לראות
אבל רעדתי מפחד לראות פס אחד, ולא עשיתי את הבדיקה
חלום שלייייי לגלות על הריון בבדיקה ביתית
חחח גדוללעטלף עיוור
יפתי חביבתיהרבנית הקדושה
אל נא תדאגי
עוד מעט תרגישי תנועות
ויחד איתך נהיה רגועות🩷🩷
אני מרגישה תנועות, ב"ה❤רוני_רון
ולא מקבלת מחזור כבר ארבעה+ חודשים.
ומלאת תסמיני הריון...
אבל כל הסיבות ההגיוניות האלו לא עוזרות
זה מוכר אהובה❤️הרבנית הקדושה
אני לפעמים מארחתשושנושי
מחמיאים על הניקיון ואני עונה שהבית בכלל לפני שטיפה
הכי מטונף ולא מסודר (למרות שרק לפני שעה סיימתי מרוב חרדה שמגיעים לבקר..)
😂 בול אני!עטלף עיוור
ביתי היקרההרבנית הקדושה
אותך אני מבינה
העיקר שאת מקבלת מחמאות
את זה כולנו אוהבות💜
האוכל גם להתוודות?יעל מהדרום
לק"י
על כך שהשבוע אפיתי עוגיות.
ועוד לפני שהספקתי אותן להקפיא,
נאכל מהן לפחות חצי.
והוידוי שלי הוא על כך
שרק אני זללתי מהן, ולא הפח (שיהיה חרוז😅).
חחחחחח את מי מעניין מה התוכן, העיקר החרוזשירה_11
יעל חביבתיהרבנית הקדושה
על פני רואים את תדהמתי
את אכלת חצי
בלי לכבד אותי?😱
קורעת 😂דבורית
מודה ומתוודההשקט הזה
שאני לא מתחפשת..
כן אני מעפנה כזו.
וגם שהבת שלי מתחפשת למיקי מאוס סתם כי זאת התחפושת שמסרו במידה שלה באחת הקבוצות ואפילו שהתחפושת קצת קטנה עליה לא טרחתי לחפש לה אחרת..
מודה גם שאני לא עושה אבק, חלונות, מסילות ופאנלים גם לא בפסח.
מספיק וידויים?😅
וואו בול אני חחחמומו100
גם לקטנה שלי קניתי מיקי מאוס מהמקס סטוק וזה יושב עליה בול ככה שהיה עדיף מידה גדולה יותר אבל לא היו בי כוחות ללכת להחליף...
בנוסף, טוב לדעת שעוד מישהי חוץ ממני קוראת למיני מאוס מיקי מאוס 🤣
חח לא היא באמת מתחפשת למיקי הבן.. לא הבתהשקט הזה
אהה חחחמומו100
כל כך הרבה וידוייםהרבנית הקדושה
תודה על השיתופים❤️
גם אני לא מנקה
את החלונות והתקרה🫣
חחח חוץ מהילדהרקאניאחרונה
שאין לי...
כל הוידויים נכונים לגביי.
פסח ופורים...
מודה ומתוודהשוקולד פרה.
שפשוט לא היה לי כוח לצחצח להם שיניים!
זהו.
וזה עוד אחרי שאכלו חמצוצים, סוכריות ומה לא.
מבואסת אבל זה מה יש.
מחר בבוקר ננסה משהו😗
היי זה מותרהרבנית הקדושה
היום זהו חודש אדר
וגם לאימהות הכי טובות
מותר לפעמים להרפות🩷
גם אני אתוודהאני אמא
אני חיה על שוקולד וקפה
וזה לא כל כך יפה
כשנגמר לי הכח בצהריים
קצת אחרי השעה שתיים
ואני מבינה שלא שתיתי היום בכלל מים
וכשמגיעה השעה שש
ואני לא מצליחה להתאושש
אני נזכרת שלא אכלתי היום ארוחה
ובגלל זה אני כמעט בוכה
וכך עוד יום נגמר
ואני צונחת אל הכר
ומבטיחה שאוכל טוב מחר
אולי שוקולד מגביר יצור חלב אם?
כי היונק לא רעב ברוך השם.
אבל אני לא כזאת שובבה
מיד חזרתי בתשובה
ולכבוד הפטור מהצום שקיבלתי
היום ארוחת בוקר אכלתי
חשוב מאוד בתיהרבנית הקדושה
לאכול שוקולד מריר איכותי
אני כבר שנתיים לא אוכלת צהריים
אך כן שותה הרבה מאוד מים
תעשי לך הפסקות, ושיהיה רק בשמחות!
אני כל הזמן חושדת בבעלי...חושדת
לא יכולה כך יותר
אני כל הזמן חושדת שבוגד בי. זה מתסכל אותי נורא
אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת בחיים הקשורה לבן משפחה שלי ואני לא נמצאת הרבה בבית
אבל גם שנמצאת אין קרבה, אין חום, אין אהבה
התחזקתי לאחרונה בצניעות ומרגישה שזה הרחיק אותו ממני ממש
מרגישה לא אהובה. הוא מעולם לא היה מהמחמיאים הגדולים אבל מספיק שהייתי לבושה ומטופחת
הוא היה זורק איזו מילה אמיתית כזו וטובה מכל הלב
זה עושה אותי עצובה. בפרט שנמצאת בתקופה לא קלה.
ניסיתי מס' פעמים לדבר על כך אך זה לא משתנה ומניחה שהאהבה דעכה
תופסת אותו הרבה פעמים קצת מחרטט לי
אבל לא ברור לי אם זו אני, שיש לי את התכונה הזו של חשדנות או שמשהו מתחולל מתחת לאפי ואני לא עולה על כך
לדוגמה יש לי שיבושים קשים במחזור כרגע והוא אפילו לא נראה בעניין של געגוע ואפילו זרק שזה מרענן את הזוגיות.
זה כל כך פגע בי. כי גם שהייתי טהורה תקופה, הוא בקושי בקושי היה מתקרב. לעיתים רחוקות. ממש כאילו אני אסורה כל הזמן
ולאחרונה רק אני יזמתי...
וכשכותבת את זה מתחדדת לי התחושה שהוא פשוט לא אוהב אותי
דוגמה נוספת, היום התקשרו להגיד שהגן מסתיים מוקדם יותר והוא איחר בחצי שעה לקחת את הילד למרות שאמרתי לו ואמר שנתקע עם משהו
בעבודה
אם מתחילה לדבר רק על חוסר האהדה שלו כלפיי הוא ישר זורק שאני אשמה בזה, שאני לא תמיד נעימה כלפיו ומתלוננת הרבה
וגם עם הילדים מאוד קשה להגיע לחיי אישות.
קרה ששאלתי אותו למה פתח שם משתמש חדש במחשב שלי והוא ישר תקף שאני חושדת בו תמיד ואני יודעת שאני כזו ואני באמת חושדת!!!
בגדול- יוצא שהוא הרבה שעות לבד ביום
עצוב לי
עצובה איתך שבח והלל
מתפללת שה' יאיר את דרכך בנוחם ובקלות.
אמן תודהחושדת
אם את ממש מוטרדת מזהדובדובה
אפשר לקחת חוקר פרטי
הוא לא יגלה בעלך. הם אלופים בזה שזה ישאר דיסקרטי. וזה יתן לך שקט נפשי שסתם דמיינת או חס וחלילה שלא
פשוט מכירה מקרוב מקרה דומה,
היא לקחה חוקר וגילתה מה שגילתה.
מצד שני תעשי מה שליבך אומר....
רק הצעתי הצעה. אני יודעת על עצמי שאם טיפה הייתי חושדת הייתי לוקחת חוקר פרטי. מבררת בדיוק וכן, בלי בושה בודקת. האי ודאות חונקת את הנפש.
חוץ מזה שולחת לך חיבוק. כי זה באמת באמת נורא קשה להיות בתחושה של "לא אהובה"
כמה צער זה מביא לאישה .....
מתפללת בשבילך לימים טובים יותר בעזרת ה'
אוישאחת פשוטה
מותר לשאול מה זה אומר התחזקת בצניעות? ולמה זה דבר שצריך להרחיק את בעלך ממך?
החלפתי מפאה למטפחתחושדת
נשמע כל כך לא קל..ברונזה
אגב, אולי את צריכה להתייעץ עם הרבנים המתאימים..
יש המון דעות שאומרות שפאה אפילו יותר מהודרת ממטפחת..
ולשים פאה רק בבית זו אופציה?אחת פשוטה
האמת שזה ממש מורכב, ואני ממש לא יודעת מה לייעץ לך חוץ מלתת לך חיבוק ולקוות איתך שתמצאי את האנשים הנכונים שיעזרו לך.
כי לחיות במצב הזה של ספק זה נורא.
אלופה!!!רקאני
ה' יעזור לכם ויאיר לך את הדרך!
אני חושבת שכדי לנתח את המציאות בצורההמקורית
קצת יותר אובייקטיבית ולא מוחדת, את צריכה להשוות לתקופה יותר טובה שלכם. הרבה פעמים הבעיה טמונה בפרטים הקטנים שמשתנים.
ונשמע שאצלכם השתנה הרבה
את כבר לא בבית כמו פעם לפי מה שאת אומרת
יש את העניין הנוסף שמעבר לזמן, שזה גובה ממך כנראה גם אנרגיות נפשיות
עשית שינוי במראה החיצוני
בקושי מקיימים אישות
בעלך גם אומר לך במפורש שאת השתנית לו. לא רק חיצונית. גם ביחס כלפיו. בינך לבין עצמך, יש דברים בגו..?
את לא חייבת לענות כמובן
אבל לפני שאת קופצת לחשדנות מרחיקת לכת, הייתי בודקת בציציות מה שנקרא
דינמיקה זוגית טובה או פחות היא עניין של שניים ברוב המקרים
לי בכל אופן נשמע שבעלך מרגיש דחוי ומחזיר קרירות
ואז בנוסף מתווספים חשדות קשים וחוסר אמון. לא מתכון טוב לזוגיות מוצלחת. מ2 הצדדים כמובן
ואת מהצד שלך גם כן מרגישה דחויה ופחות אהובה ולבד ואת מתמודדת עם העניין המשפחתי וכו כמו שכתבת..
אני חושבת שהגיוני שאת מצפה ממנו שהכל יהיה רגיל כמו קודם, אבל זה בזמנים רגילים כביכול. עכשיו הקרקע של הבית שלכם קצת נשמטה בכל מיני מובנים, ואם את זו שמצליחה לעלות על זה ורוצה להתעלות מעל זה ולהיות המבוגר האחראי, יש לך הזדמנות לחשיבה מחדש על איך הזוגיות שלכם יכולה להשתפר. כי דינמיקה קלוקלת היא עניין דו צדדי לרוב, והיא כדור שלג שהולך וגדל אם לא עוצרים אותו, אבל כמו בהתפתחות של דינמיקה טובה, אפשר גם להמיס אותו באמצעות ניתוח של הזוגיות שלכם כמכלול ולא רק מזווית אחת, ומשם להניע.
ואולי צריך גם ייעוץ חיצוני
חיכיתי לתגובה שלךתקומה
רציתי להגיב, הסתבכתי עם ניסוח. אמרתי שבטח את עוד מעט תגיבי את מה שאני חושבת.
מסכימה לגמרי.
תודה, שמחה שעמדתי במשימה חחהמקורית
לדעתי כדאי לקבל הדרכה בנושא צניעותדיאט ספרייט
מסמכות רבנית.
אם את אשכנזיה את יכולה ללכת עם פאה בביטחון מלא. וראיתי לא מעט ספרדיות ותימניות עם פיאות.
ולגבי מטפחת יש כל מיני סוגים של מטפחות, אולי תלכו לקנות יחד ותשאלי אותו איזה סגנון הוא אוהב.
ולגבי השאר, אין לי כ"כ דברים חכמים, אבל באופן אישי לא הייתי מרחיקה לכת לנושאים בגידה.
יש תקופות יובש, יש תקופות ריחוק.
זה לא מחייב בגידה, זה כן מחייב עבודה זוגית ביניכם- בהצלחה.
רק לגבי הפאהשירה_11
הפאות של היום... פחות בביטחון מלא.... ממש פחות
שלא תסיק מכאן לחיים, שתשאלה את רבה.
ומצטרפת לרעיון של לשאול אותו על הסוג של הכיסוי ראש, אולי הוא ישמח לשתף מה הוא יותא אוהב?
יש מלא סגנונות
וחיבוק ענק
זה ל אפשוט בכל.
מצטרפת לתגובה של @המקורית , השתנו הרבה דברים ונראה כאילו הוא לא יודע איך לאכול את זה.
אני תמיד בעד לפתוח את הדברים בשיחה מכבדת ומקרבת, יכול להיות שתשמעי דברים שלא חשבת שתשמעי
רק מסתייגת לגבי המשפט הראשון..ברונזה
הפורום מלא כל כך הרבה סגנונות של נשים בכל גווני הקשת
להגיד כזה משפט לאו דווקא מתאים לכולן ולאו דווקא מתאים להשמיע בתור דעה
בדיוק לכאלה דברים יש רבנים ושכל אחת תלך לפי הדעה של הרב דלה..
ההחלטה הייתה משותפתחושדת
כמובן שלא עשיתי את ההחלטה על דעת עצמי
הקטע הוא שאני קולטת שהוא תמיד לא היה בן אדם חם ואוהב
לפני החתונה תמיד יש את ההתלהבות אבל אחד שבאופיו הוא לא כזה,
זה דועך מהר מאוד
אני לא מצליחה להשתלט על המחשבות הרעות האלו של הבגידות
והמקורית את צודקת בדברייך, אבל כמה שניסיתי מעצמי ליזום דברים הוא מייבש אותי
או לא הכי זורם
תמיד עסוק, טרוד, עמוס. מרגיש שפשוט לא אכפת לו
הצעתי שנלך לייעוץ, לא רוצה
יש נשים וגם גברים שלא יודעים להביע רגשהמקורית
במילים. יש בתים שחסר בהם שיח רגשי
כל אחד ומה שהוא מביא איתו
אבל זה שהוא טרוד ועמוס זה מובן בעיניי אם עול הבית עליו רוב הזמן כי את לא נמצאת והוא גם עובד
לא פירטת מספיק מה זה הרבה מחוץ לבית ואיך זה נראה מקרוב, אבל אני חושבת שבתוך המציאות המורכבת - צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שזה נוגס לכם כרגע בשלום הבית, וזה יושב גם על דברים שהיו קודם, אבל התעצמו עכשיו.
לגבי החשדות- לא יודעת מה להגיד ככ . בעיניי לא בריא לחיות כך. גבר שבוגד ל"ע בדרכ צריך לזה זמן, זה מחוץ לבית. הוא יוצא הרבה? ממציא תרוצים? לא אומר לאן הוא הולך..? לא זמין כשהוא יוצא?
אם את לא בבית וגם הוא לא בבית, מי עם הילדים?
או שהוא כן בבית ויש חוסר בטחון שמשתלט..?
לא כל האשכנזיותרקאניאחרונה
ממש ממש לא
חיבוקתהילה 3>
נשמע ממש כואב להתמודד יחד עם כל זה בתקופה מורכבת.
זה באמת לא פשוט.
נשמע שמשהו התרחק ביניכם, ונכון יהיה לראות מה אפשר לעשות כדי לחזור ולהתקרב.
בדרך כלל האשמות, דרישות, ביקורת, מגיעים מכאב רב,
אבל לא יצרו קרבה וחיבור אלא ריחוק והתגוננות.
כדי ליצור קרבה וחיבור, צריך ללמוד לדבר
בשפת הלב, לשתף בקושי שלך, בכאב, בצורך שלך ממנו
ברצון לקרבה ולזוגיות.
אולי כדאי לנסות לשבת יחד לשיחה, אפילו לצאת לאיזה מקום
להעלות לשיח את המצב הזוגי, את הקושי, את המורכבות שאתם חווים,
לתת לו להיות בשבילך בתקופה הזאת שאת ודאי זקוקה בה למשענת...
ולפני הכל, וכדי שזה יקרה,
לתת מקום לכאב שלך, לעצב, להקשיב לו ולמה שקורה איתך
להבין איפה זה נוגע בך, מה חסר לך, למה את זקוקה ורוצה
ואחרי שעיבדת דברים בינך לבין עתמך ללעבור ללתקשר את זה נכון
תודה לכןחושדת
כולכן כל כך צודקות במה שכותבות אך באמת שאנחנו נמצאים בתקופה מבולבלת
והזויה כל כך
זה היה גם קצת לפני
אבל בעיקר החרדות והחשדות שלי- גומרות אותי. אני כל הזמן סביב זה
וממש בונה לעצמי דברים בראש
אולי כי חוויתי בגידה מסויימת בעבר?
סוג של פוסט טראומה?
הוא בן אדם שלא יודע לדבר את מה שיש לו בלב
משאיר המון בפנים ולא משתף
אני טיפוס מדבר מהלב, מהנשמה
רגשית מאוד כראוי לאישה חח
אני חושבתתקומה
שמאוד יכולה לעזור עבודה שלך. זה יכול לעזור לך לבנות ביטחון עצמי, ולנסות לזהות מה קשור לפרשנות שלך ומה לא.
אני ממליצה על טיפול אישי, בעיניי זה מאוד עוזר. זו עבודה, אבל זה יכול לתת כלים ולהקל מאוד.
פריקה מצחיקה שהיא לא בדיחההמקורית
הילדים שלי כל היום אוכלים ירקות
בוקר צהריים וערב
זה מלא פעמים לשטוף, לחתוך וגם לקנות
התעייפתי קצת חח
אני אוהבת לעשות קניות גג פעם בשבוע ולא קולעת לכמות אף פעם 😖
תמיד זה נראה לי הרבה משומה🥴
תהני שהם אוכלים ירקות...שבח והלל
ממליצה לך כשאת קונה לפני שאת מכניסה למקרר, לשטוף הכל ולייבש.
בצהוריים לחתוך הרבה ירקות ולשים על מגש שזה מה שאפשר היום, ככה תוכלי יותר לשער את הכמות הדרושה...
זהו שלא מגיעה לזה ככ, לשטיפה, אבל צודקתהמקורית
וזה חא רק ירקות חתוכים
פעם זה סלט כזה ופעם ירקות כאלה חתוכים, ולגן זה משהו אחר.. בכל זאת צריך גיוון
ואת לא יכולה לחתוך פעם אחת ביום את כל הירקות?שבח והלל
גם ייקל עלייך וגם ייתן לך אפשרות לעקוב על הכמויות ולראות מה הצריכה שלכם.
לא . ניסיתי ונזרקהמקורית
אוף.שבח והלל
איזה כיף לךרקאני
וכמה זה באמת קשה...
מבינה אותך....
אני אגיד לך את הכלל של חמי לתיבול שניצליםבן בא לנו
את חושבת ששמת מספיק?
מצויין ..אז תוסיפי עוד קצת!!😉
וכיף שהם אוכלים ירקות
אני צריכה לאמץ את הכלל הזה למלח בתפוחי אדמה
נעמה301
גם אצלי ככה...אורות המלחמה
ואם אני קונה הרבה, הם נרקבים לפעמים... אבל זה טוב לאכול הרבה, זה מאוד חשוב ובריא
נשמר טוב במקררבשורות משמחות
אפילו שבוע שלם
את יכולה לחתוך מראש כמויות גדולות לקופסא (להניח כל ירק באיזור אישי בקופסא ענקית, ולא לערבב בין הירקות)
וכל פעם להוציא להם בצלחת הגשה כמות
אותו דבר הילדים שלי..שוקולד סתם
לא מצליחה לקנות כמות מתאימה.
או יותר מידי או פחות מידי
את יכולה לתת להן סכין מפלסטיק קשיחהמה רבו מעשייך
במידה והם מסוגלים וללמד אותם לחתוך.. אני עושה את זה עם הילדים שלי.. בזמן שאני מכינה חביתה או טוסט לארוחת הערב אני מביאה להם את הירקות שטופים והם יושבים בשולחן וחותכים.. כל אחד ירק אחר.. זה גם מעביר להם את הזמן והם גם מרגישים חלק בהכנת הארוחה..
הצעה שיכולה לעזוראני זה א
כשאת קונה לשטוף הכל לייבש טוב טוב ולהכניס,שטוף למקרר. ירקות ופירות שטופים נשמרים לפחות זמן אבל לשבוע זה סבבה.
עוד משהו קטן מלפפון יכולים לאכול שלם אפשר גם לקנות את הפיצקים..גם גמבות יש קטנות אבל בעיני לא חוסך את החיתוך..
גם אצלנודרקונית ירוקה
אני עקבתי במשך כמה שבועות מה נאכל וכמה. הכנסתי לחישוב הבדל בין ימים שאנחנו בבית (שבת, או חופש) לימים של מסגרות.
כל שבוע הוספתי חצי קילו ירקות ופירות עד שהגענו לכמות טובה. אני מגוונת בסוגים, אבל הכמות די קבועה.
שמתי לב שפעם בשלושה-ארבעה שבועות צריך לקנות הרבה פחות, כדי לאפס כמויות.
אני קונה רק פעם בשבוע וזה עובד מצויין. קראתי על השפעות של ירקות ופירות אחד על השני ואני שומרת לפי משפחות. ככה נשמרים לי בכיף גם שבועיים.
מלפפונים בתוך שקית במקרר, עגבניות ופלפל בלי שקית ולא ליד מלפפונים. פירות הדר לא ליד תפוחים ואגסים. בננות בנפרד מהכל, אלא אם כן יש אבוקדו שרוצים להבשיל. גזר ותפו"א עוד לא הגענו לנוסחת הקסם אז קונים כמות שתאכל בפעמיים.
לגבי חיתוך - יש לי קרש נגיש ששמתי לו מתלה מעל השיש וסכין כנ"ל. מישהו רוצה פרי או ירק, זה דקה לשטוף ולחתוך. אבל סלט וחיתוכים מורכבים עושים רק לשבת.
תפו"א לא אוהבים אוריעל מהדרום
לק"י
אני משאירה בשקית נייר שאנחנו מקבלים בקניות אונליין
הבעיה שאנחנו גרים באזור לח וחםדרקונית ירוקה
אז בחורף זה עוד בסדר, אבל בקיץ מרקיבים לנו תוך כמה ימים
כנל. פעם יצאו לי פרחים מבטטה שהשארתי בחוץ 
המקוריתאחרונה
מאז שמה במקרר
שיעול זה מלחיץ, הבת שלישירה_11
משתעלת ביומיים האחרונים, דיי הרבה. ושיעול מזכיר לי ח"ו שעלת, ושעלת מפחיד אותי ממש.
מה עושים בשביל להקל?
כי כמו שאמרתי... אני מפחדת משיעולים אצל תינוקות.
בת שנה ב"ה
שיעול עם ליחה?אני10
אם כן אז לבשל אגסים ולתת לה לשתות את המיץ שלהם. אאלט אם היא לוקחת תמל אפשר גם לשים את זה בתור חלק מהמים.
ויש סירופ שיעול לתינוקות
אממ לא יודעת אם ממש ליחהשירה_11
אבל זה שיעול שבא לי אחרכך לכחכך בגרון בשבילה
וואי מבינה חחחחחאני10
הייתי מנסנ את הסירופ שמותאם לגיל שלה
ולא נראה לי שמי אגסים יכולים להזיק איכשהו..אני10
אם היא מחוסנת לא נראלי שיש מה לדאוגאולי בקרוב
חוץ מזה שרוב הסיכויים שזה ויראלי. שלי לא הרגישה טוב עכשו איזה שבוע וגם משתעלת קצת והרופאה אמרה שזה ויראלי
בחיסון אחדשירה_11אחרונה
אם אני לא טועהnorya
שיעול של שעלת הוא שיעול יבש, לא?
נשמע מהתיאור שהשיעול שלה לא ממש יבש.. ואז את יכולה להוריד את הדאגה הספציפית הזאת מהראש🙃
תודה!! באמת הרגעת אותישירה_11
רענוןמקלדתי פתח
ב"ה חודש אחרי לידה
כבר שבועיים דימום מאווווד חלש, אבל נראה לי עדיין מחשב דימום, אדום יותר מאשר חום...
מתי כדאי לנסות להתחיל להטהר?
האם כל רופאת נשים תדע לומר לי אם אני עוד מדממת מהרחם או לא?
יש לי תור עוד שבוע וחצי
דימום שבועיים מתחילת המחזור הקודםממשיכה
מה זה? הגיוני שפתאום היום יש לי שוב דימום של מחזור? בחיים לא קרה לי וגם ממש כאבי בטן כמו של מחזור
מצריך ללכת לרופא?
בסיום ה7 נקיים כבר היה לי פתאום הפרשות חומות
עכשיו זה.
בעיקרון זה כן סביב ימי הביוץ (אתמול או משהו כזה).
מותרים רק 4 ימים אין לי כוח שובבב
אם הבנתי נכון מהרופא אז פעם ב.. שזהשבח והללאחרונה
קורה זה לא מדאיג, כי זה יכול להיות סתם פשלה או תגובה של הגוף ללחץ/מחלה/חילופי עונות קיצוניים או וואטאבר
וחיבוק
מכירה את זה
מרגישה פשוט לבד 😰אנונימית בהו"ל
אני בחופשת לידה תודה להשם
עם האוצר שלי שחיכיתי לה ומודה להשם כל יום על זה שיש לי אותה
אין לי אפילו חברה אחרת שגרה כאן ואפשר להיפגש
ויש כאן גרעין
פשוט לא מרגישה קשורה לשם וגם כשניסיתי ליצור קשר עם מישהי שילדה לא מזמן היא לא שיתפה פעולה
אני אשכרה הולכת ברחוב עם הטלפון ומדברת לעצמי, שופכת קצת את כל מה שיש לי להגיד
לא מזמן נפגשתי עם חברה מעיר אחרת, סתם ישבנו לקשקש ווואווו כמה כיף היה לי, שום דבר מיוחד רק לשבת ולדבר
זה קורה בערך פעם בשנה
וזה לא מספיק לי
בעלי בעבודה רוב היום
ואני פשוט מרגישה איך אני נשאבת לסדר את הבית ולהישאר בפיג'מה במקום לטרוף את העולם
ועצוב לי...
אולי תכתבי באיזה אזור את?shiran30005
אני מהמרכז, גם מרגישה די תלושה..
השבוע נפגשתי באקראי עם חברה בקניון, קצת פיטפטנו עשה לי טוב
לחפש מפגשים לאמהות אחרי לידהשקדי מרק
יש בקניונים ובמתנסים בחינם או מחיר מוזל
בקופת חולים סדנאות עיסוי תינוקות
וגם פרטיות שעושות בבית עלות קצת גבוהה יותר
זה ממש נחמד
ו.. פשוט לצאת, גם אם אין חברה
לקנות משהו טעים לעצמך, לשבת בשמש, להסתובב בחנויות..
ככ מבאסאחת כמוני
הרגשתי ככה בדיוק אחרי הלידה הראשונה.
שולחת חיבוק
ואם את מאזור ירושלים, מוזמנת לכתוב לי בפרטי 😘
מאוד מבינה אותךבן בא לנו
וזה תחושה לא נעימה להרגיש לבד
אבל מנסה לברר-
י שגרעין זה אומר שיש עוד נשים באזור ?
איך הן נפגשות?
לאיזה בית כנסת הן הולכות? לאיזה גן משחקים?
אולי יש להן מפגשי נשים או ערבי נשים או מועדון יולדות?
תבררי..תשקיעי ותלכי כדי להכיר וכדיצשיכירו
בכללי קשר חברי בשלב זה של החיים נוצר עם קצת השקעה או התמדה להגיע
מנסיון אחד או שניים לא יוצאים עם חברות
וזה סוג של השקעה לטווח הארוך
יש עוד נשים באיזור אבל הן לא בסגנון שליאנונימית בהו"ל
סגנון של מה עשיתי מה קניתי לאן טסתי וכו
ואנחנו אנשים יותר פשוטים
אני פחות מתחברת וגם מרגישה שהן לא ממש מתחברות אליי
גם כשהגעתי לערבי נשים ישבתי לבד
מהנסיון שלי קשרים צריכים זמן התרקמותבן בא לנו
מי שמגיעה אחת ל..כמעט תמיד תשב קצת בצד
גם אנשים שמבחוץ נראים לנו כמו..בסגנון כזה..כשמכירים מקרוב מגלים גם מעבר..
לפחות בחלק..
וגם מכירים אותך
זה לא קורה מהגעה לעיתים רחוקות ובאקראי
רוב הפעמים..
אני לא אומרת שזה אשמה שלך חלילה
אני גם מבינה אותך
וגם מרגישה ככה לפעמים מאוד לבד
אבל אני מרגישה יותר טוב עם עצמי כשאני יודעת שאני השתדלתי כל מה שיכלתי
כשלא-אז מרגישה קצת קורבנית כזאת..וזה הכי לא עושה לי טוב...לא רואה ככה את האופק...
לא מרגישה צורך להתחבר בכוח,אנונימית בהו"ל
זה לא מה שיעשה לי טוב
גם אני ככהshiran30005
קשה לי מאוד מאוד להתחבר לנשים אחרות. כאילו כולם מרגישות לי קטנוניות כאלה ואני הבוגרת, לא יודעת
השבוע שפגשתי פתאום חברה בקניון ודיברנו קצת הבנתי כמה זה עשה לי טוב.
ואני אחת שבקושי ישנה בלילה עם תינוקת בת חודשיים אז בבוקר כבר גמורה מעייפות ואין לי טיפת כח להרים את עצמי לצאת בחוץ, אבל אחרי שהבנתי שסה עושה לי טוב לקחתי על עצמי פעם בשבוע לצאת להיפגש עם משהי שאמצא שבחופשת לידה, זה חייב לנפש
גם שמה לי שירים בקול בבית, עושה גם הרגשה טובה
כשהייתה לי תקופה ארוכה בבית לבד עם הילדיםהמקורית
גם הרגשתי כך, אבל האמת היא שכדי לעזור לעצמי - לקחתי כל מה שהיה למציאות להציע
גם אם זה אומר להתאים את עצמי לאנשים אחרים שהם פחות הסגנון שלי באופן כללי.
המטרה שלי הייתה להתאוורר, לקום להתלבש בבוקר, להתארגן ושתהיה לי חברה כלשהי. באמת כלשהי. הייתי צריכה את זה כמו אוויר לנשימה.
אז הייתי מפצלת קניות והולכת לכל מיני סופרים, נוסעת לחוף הים, סתם מטיילת עם העגלה, נוסעת להורים מדי פעם, וגם - נפגשת עם נשים שהן אולי לא חברות נפש וגם לא יהיו, אבל הן היו גלגל הצלה.
אם המטרה שלך היא חברות בסגנון שלך ואין באזורך, אז זה באמת מבאס כאמור, אבל את עדיין יכולה להפיק מזה תועלת ולהפיג את הבדידות.
אם המטרה היא להפיג בדידות - אז עדיין אפשר
לא יודעת כמה זמן את בבית כבר ולכמה זמן עוד תישארי כי לא ציינת, אבל תפס אותי המושג של 'לטרוף את העולם'. להיות בבית עם תינוק זה מאוד דורש ובודד, בטח לטווח ארוך. אם את הרבה זמן בבית ולא במסגרת של חל"ד עד 3 וחצי חודשים, הייתי שוקלת עשייה שתהיה משמעותית עבורך ואולי יוצאת רגע מאזור הנוחות בשביל התועלת הנפשית.
אני לא טרםתי את העולם בכלל בתק' הזו. זו הייתה נתינה משמעותית לבית שהייתי מאוד שלמה איתה אבל גם היה לה מחיר. אבל זה גם לא חייב להיות כזה בודד.
מכירה את המצב, חיבוקמרימוש!
גם אני באיזור שכמעט ולא מכירה אף אחד. וגיליתי שדווקא דרך הילדים אפשר לגלות חברים..
מגיעה לגינה קרובה כמעט באופן קבוע, ולאט לאט מרגישה שקשרים נרקמים. צריך אומץ, לא לבייש לשאול מישהי לשמה ולשם הילד וכו'.. הלוואי שלאט לאט תרגישי שמשתנה.
איזה אזור את גרה?ליד ה'אחרונה
גם אני בחל''ד ומחפשת חֶברה.
תמ"ת. מישהי הצליחה להשיג אותם טלפוניתרק טוב!
בחודשים האחרונים???
השלמנו את כל המסמכים הנדרשים כבר בתחילת שנה ולא קיבלנו דרגה.
לפני כ3 חודשים הצלחנו אחרי הרבה מאמצים לדבר עם נציגה טלפונית שאישרה שהכל תקין ותבקש מהחשב בדחיפות לטפל.... ושוב דבר לא השתנה..
מה עושים??
להתקשר מיד ב8:00תקומה
ככה חיכיתי 40 דקות ולא שעות.
לצערי ככה זה עובד
לא ניסיתי לאחרונההשם שלי
בתחילת השנה מה שעבד לי, זה להתקשר ולהשאיר מספר שיחזרו אלי.
כן כן כןתוהה לעצמי
אחרי שחיכיתי כחמישים דקות בלבד!!! הכי יעיל שלהם שניתקלתי בו עד היום.. התקשרתי סתם בשעה תקועה בבוקר, 11 בערך.. ואפילו נתנו שירות יעיל!
ענו לי בצ'אט שלהםשירה לב
ועזרו לי. הייתי צריכה לחכות לתשובות שלהם בין שאלה לשאלה אבל זה הרבה יותר קל מלחכות שיענו לטלפון
איפה הצאט?אורות המלחמה
את יכולה לנסותsa454
לבדוק את הדרגה שלך באתר, את שמה את הפרטים וזה מראה לך מה קיבלתם ברור דרגת זכאות להשתתפות המדינה בדמי ההחזקה של ילד במסגרת
בדקתירק טוב!
הבעיה היא שהדורגה נשארה על 12 וכתוב על מסמכים חסרים כשבפועל הם נשלחו כראוי.
גם אני לא הצלחתי...אורות המלחמה
בנתיים הצלחתי אחרי שכתבתי לכןרק טוב!אחרונה
אחרי המתנה של 45 דק...
ענתה לי מישהי.
אמרה לי שחסר מסמכים.
אמרתי לה שלא ותבדוק.
בדקה
לא חסר.
אמרה שתעביר לחשב שכר.
אמרתי שזה אמרו גם לפני כמה חודשים.
אמרה אני עכשיו מעבירה.
עכשיו נשאר לקוות שהפעם זה אכן יקרה...
בוקר טוב בנותי החביבות🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳🥳הרבנית הקדושה
היושבות בכל הערים והמדינות
מקווה ששנתכן נעמה עליכן
ומסופת רעמים לא התעוררתן
משהו בשם הפורום הנכבד
נהיה מעט נדוש לקראת החג
החלטתי בכח סמכותי הרבנית
לשנות את זו התווית
אז פתחו את ראשיכן ומחשבותיכן
וכתבו לי את הגיגיכן
איזה שם חדש ופורימי מתאים
לפורום היקר והמדהים💃💃💃
יפה. אהבתי🩷הרבנית הקדושה
בדיקות ביוץ של לייף - אמינות?אמא טובה---דיה!
כן, לדעתישושנושי
אני זיהיתי איתן כמה ימים לפני איחור
נראה לי שהם נחשבות אמינות..אמא לאוצר❤אחרונה
שאלה לגבי בדיקת ביוץ..שלכת_בסתיו
בדקתי כמה ימים בבוקר, ויצאה פתאום חיובית ב 7.3... זה אומר שהביוץ קרה באותו יום? למחרת? כעבור כמה זמן בעצם?
כשהבדיקה חיובית - זה אומר שהביוץ יתרחש ב 24 שעאחת מכאן
הקרובות.
הבדיקה מזהה את עליית הורמון LH. ההורמון שהעליה שלו מתניעה את התהליך ששיאו שחרור ביצית מהשחלה, הביוץ.
מרגע זיהוי עליית ההורמון LH, יש כ-36-48 שעות של פוריות. (כ 12-24 שעות עד לביוץ ועוד 24 שעות, הזמן שהביצית חיה).
תודה! אז אם אני מבינה נכון..שלכת_בסתיו
הביוץ עצמו קרה ב 7.3 או ב 8.3 לכל המאוחר, נכון?
(בדקתי ב7.3 בבוקר)
נכון מאוד.אחת מכאןאחרונה
התייעצות- לנשים בלבדתודה לך ה
אולי הכל תקין, אבל זו פעם ראשונה שזה קורה לי-
המחזור אחר לי בשבוע וחצי, ובדכ הוא די קבוע, ויצאה בדיקה שלילית. הדימום בסוף הגיע והיה די רגיל. ואני אמורה לטבול בשבת.
ממוצאי שבת הרגשתי לא טוב, יום ראשון כל היום בחילות וכאבי בטן, יום שני כאבי בטן שבאים והולכים, ממש כמו צירים, היום גם אבל פחות. מה זה יכול להיות? ככה מרגישים כאבי ביוץ? לא היה לי ככה אף פעם.
ייתכןכנרת כנרת
הריון כימי אבל אי אפשר באמת לדעת
הווסת מושפעת מהמון גורמים
אם היית חולה למשל לא מזמן זה גם יכול להשפיע..
הייפולניה12
אני חושבת שכדאי להיבדק.
יכול להיות הריון חוץ רחמי.
מצטרפתמדברה כעדן.
כשיש כאבים כאלה חזקים צריך להיבדק
גם אני ממליצה להיבדק כדי לשלול היריון חוץ רחמיחרות
תודה רבה רבה לכל מי שענתהתודה לך ה
ממליצות להבדק גם אם עכשיו כבר כמעט ואין כאבים? זה קצת סיפור, לנסוע להבדק, למצוא סידור לילדים...
ואני עם התקן לא הורמונלי, אם זה נראה קשור...
האמת שהתקן לא הורמונלי דווקא יכול להעלותקופצת רגע
סיכוי להריון חוץ רחמי, ממה שהבנתי. הכוונה שאם יש בטא חיובית, אם יש גם התקן יש סיכוי יותר גבוה שההריון הוא חוץ רחמי.
מצד שני, כשלי היה הריון חוץ רחמי היה גם בטא, ולכן לדעתי בדיקת הריון כן אמורה להיות חיובית באיזשהו שלב.
לא יודעת מה לומר האם ומתי חשוב להבדק.
אפשר אולי לנסות לתייג את @YaelL
או לנסות להתקשר להתייעץ עם אחות?
זה יכול להעלותYaelLאחרונה
כשהבטא חיובית. גם בהריון חוץ רחמי הבטא עולה. אם יש ספק עדיף לגשת להיבדק.
הייתי מתייעצת אם אחות מהקופהחרות
עשית בדיקת דם או מקלון?שבח והלל
מקלון, כמעט שבוע אחרי האיחור, והיה שליליתודה לך ה
ליתר ביטחון הייתי עושה בדיקת דםשבח והלל
חוץ מזה, יש לי לפעמים כאבים כאלה במהלך החודש, הם תקינים לפי מה שבדקתי אבל לא יודעת מה גורם להם...
יכול להיות התייבשות קלה
פוסט חדש ♥︎אם_שמחה_הללויה
כל יום ביומו מחדש מעשה בראשית.
יש ימים, שלמרות כל המאמצים,
במישור המדיני וגם בחיים האישיים,
מרגיש שאין שום התקדמות.
זה מכניס לחרדה ובא להרים ידיים.
ואז אני מחליטה לחיות כל יום ביומו.
גם תזוזה הכי קטנה, העתקה ממקום למקום (כך רבנית ימימה מזרחי קוראת לזה), זה הרבה.
עוד בוקר שקמתי מהמיטה מוקדם. התלבשתי.
עוד יום שדיברתי עם ה', בפשטות, במילים שלי, שיחדש אותי ואת הכוחות שלי.
עוד ערב שהתגברתי על עצמי לא לכעוס, הדלקתי שירים והילדים רקדו וגם אני הצלחתי טיפה להזיז את הגוף ולצאת מהקיפאון.
עוד יום במקום לשקוע בחדלון עשיתי את מיטב יכולתי.
וכשאת תשאלי אותי: "מה יהיה מחר?"
אענה לך במשפט האהוב עליי: "כשנגיע לגשר, נחצה אותו".
תני לשהות בהיום, כי הגשר צר מאוד והעיקר לא להתפחד (לא להפחיד עצמך) כלל. לפחות היום.
מדהים!!עטלף עיוור
שומרת לי. ככ חשוב לזכור את זה במיוחד בימים שמרגיש שלא הולך
תודה שקראת♥︎אם_שמחה_הללויה
וואו תודה!!גלויה
באהבה♡אם_שמחה_הללויה
וואוו מטורףףףףףףףנפש חיה.
הזדהית?אם_שמחה_הללויה
אין לך מושג.... ממש.ברמת עלנפש חיה.
תודה על השיתוף! ניחמתי את עצמי במילים האלהאם_שמחה_הללויה
ושמחה שעוד מישהי מצאה בהם נחמה
חשוב כל כךלידה והריון
♥︎אם_שמחה_הללויהאחרונה
עזרה מכן בנות למי שחוותה בבקשה..מורמור24
היי
המחזור האחרון שלי היה ב8.2,
סביב היום ה30 למחזור היו לי הפרשות ורדרדות חומות כמה ימים וכאבים כמו לפני מחזור.
בשישי האחרון עשיתי בדיקה שיצאה חיובית.
היום הייתי אצל הרופאה, לפי וסת אחרונה אני אמורה להיות בשבוע 5 פלוס 5 .
בבדיקת אולטראסאונד היא לא ראתה כלום ברחם ולא בשחלה..
אמרה שאעשה מחר בדיקת בטא.
בכל ההריונות שלי בשבוע 5 כבר ראו שק .
מה נסגר הפעם שלא רואים את השק??
נראה לכן שזה חוץ רחמי? אני בהיסטריה!
אני מרגישה עייפות יותר מהרגיל ויותר שתן.. איפה ההריון הזה?!?!?
אולי ביוץ מאוחרבן בא לנו
באמת אין לדעת כרגע
תעשי בטא בהפרש של יומיים ותראי אם מכפיל תקין
אם כן-תחכי עוד שבועיים ותבדקי שוב
מקפיצהמורמור24
שבוע 5 זה די מוקדם. במיוחד שאין לך ודאות מתי הביוץמיקי מאוסאחרונה
באמת זה שלב מורט עצבים אבל תאלצי לחכות שבוע או שבועיים ולבדוק שוב
מפרסמת גם פה...גלויה
שיר שכתבתי השבוע לפני 7 שנים
כשהייתי גרושה צעירה בלי ילדים.
ולמה אני מפרסמת גם פה?
נראה לי שיכול להיות רלוונטי גם למי שפה.
(חוץ מזה שזה פורום הבית שלי)
כי אני צריכה חיזוק...
כבר כמה שנים שאני מדברת על הספרון
ועל הדסטארט
קובעת תאריך
ו-כלום...
יש צעדים קטנים
וחיבורים מרגשים שנוצרים
אבל אני בטטה...
עכשיו זו ההזדמנות האחרונה שבעלי נתן לזה
קמפיין אחרי פסח בעז״ה וידי.
תעודדו אותי, טוב?
והנה השיר והטקסט הנלווה
בתור גרושה התמודדתי מול עצמי בשאלה- מי ירצה אותי? הרב שלי אמר לי משפט נכון: ״מי שירצה אותך, ירצה אותך לא רק למרות מה שעברת אלא אולי אפילו בגלל מה שעברת״. לקח לי זמן להבין אבל כמובן שהרב צדק. עם הזמן הבנתי שהכותרת ״גרושה״ היא רק תווית שמודבקת עלי, ולא מעידה על מי שאני. למדתי להכיר את עצמי טוב יותר,והפעם לא להתכחש לדברים הטובים והיקרים שיש בי.
וואו. נוגע ומרגש 💗יער גשם
מאחלת לך הרבה הצלחה!
מאמינה שהספרון הזה יתרום ויעשה טוב להרבה נשים.
תודה רבה כפול2!!!גלויה
מקסיםאחת כמוני
כמו תמיד
בהצלחה יקרה
כל כך יפה. במיוחד הקטע עם ה"בעל אבידה"אם_שמחה_הללויה
וב"ה שמצא.
תודה רבה!גלויהאחרונה
סל הריון ולידהצעד בחול
מה זה בעצם נותן לי מלבד סבסוד לדולה ולטיפולי איזון בהריון?
יש עוד דברים שאפשר לנצל את הסל הזה?
נמצאת בלאומית זהב, וכל לידה לא משתמשת בכלל בכסף הזה.
נראה לי חבל...
אז תעזרו לי איפה עוד אפשר לממש אותו.
מצטרפתDoughnut
אמנם במכבי שלי ולא בלאומית אבל גם לא יצא לי לממש...
לא השתמשתיהשם שלי
אפשר אחרי הלידה ליעוץ הנקה, שינה
בית החלמה
אולי גם החזר על בדיקות בהריון
במאוחדת אב נראה לי הכל פחות או יותר אותו דברשבח והלל
השתמשתי לייעוץ רפואי, התעמלות בבית אחרי הלידה, בית החלמה (הלכתי למלון שמוכר בקופה)
נופש אחרי לידה, מלון או צימרניקיתוש
יש לךשושנושי
קורס הכנה ללידה
ייעוץ שינה לתינוק אחרי לידה
תזונה לך אני חושבת
יועצת הנקה אחרי לידה
קורס הכנה כתבתי
דולה כתבתי
אמממ, מנסה להיזכר מה עוד
הבראה ליולדת כמו שכתבו לך
מכל מה שכתבתי תבררי שוב בקופה
רפואה משלימה שקשורה להריוןאיכה
רפלקסולוגיה, דיקור שיאצו, אסטואפטיה וכו'...
הבנתי שאפשר להשתמש בסל רק 4 פעמים, זה נכון?רבע ל7
גם אם בכל אחת מהפעמים השתמשת בפחות מ2000
לא יודעת אם נכון
גמני הבנתי ככהשבח והלל
נכון, רק 8 ללידהשושנושי
אבל חושבת שאם עוברים קופה זה מתחדש
לא בטוחה, צריך לברר
8 מה?רבע ל7
סליחה, 8 סה''כ שזה ל 4 לידותשושנושי
כל לידה 2000..
מענין שאומרים שזה עובר קופה, כי שמעתי על חברה שיש לה בלי עין הרע
מטיילת בין הקופות כדי לקבל מחדש
יותר מזה, היא ניצלה את כל הסל עד שבוע 22 בערך
עברה בשליש שני ואמרנ לי שיש לה סל מחדש בקופה החדשה
מקווה שלא הטעו אותה כי היא בזבזה את זה על שטויות!
ממה שאני מכירה כשעוברים קופה זה לא מתחדש.אמא לאוצר❤
זה מטעם המדינה, 4 לידות בסה"כ גם אם עברת 4 פעמים קופה זה בכלל לא משנה
איזה קטע, מסכנה החברה הזאתשושנושי
בזבזה את כל הסל על החזרים מיותרים
לא הבנתי איך.. אם היא השתמשה כבר 4 פעמיםאמא לאוצר❤
פשוט לא היו נותנים לה עוד החזרים
כששאלתי אמרו לי שזה 'עובר עם המבוטחת לקופה הבאה...שבח והלל
אם השתמשת בפחות מ2000פלא הבריאה
ניתן להשתמש גם בלידות הבאות לפי דעתי.
לפחות ככה זה היה אצלי הריון 5 ועדיין קיבלתי החזרים.
ממה שאני הבנתי וביררתי את זה ממשאמא לאוצר❤אחרונה
אז לא
ברגע שאת פותחת את הסל גם אם השתמשת ב 100 שקל וגם אם השתמשת ב 2000 שקל הסל התבזבז. ונשארו לך שלוש פעמים (או פחות כמובן אם זאת לא פעם ראשונה)
וזה גם לא עובר קופה כלומר יש ארבע פעמים 2000 שח. לא משנה כמה קופות עברת, לא משנה איזה מספר הריונות ולידות זה, ולא משנה כמה מתוך הסל השתמשת.
יש לך החזר לצימר עד חודשיים אחרי הלידהילדה של אבא
צימר זוגי?צעד בחול
כלומר הזפסוד הוא גם לבין הזוג?
נשמע נחמד...
לאשבח והלל
הסבסוד הוא רק לך אבל אפשר ללכת לצימר ולא רק לבית החלמה וככה אתם משלמים פחות.
כן, צריך להגיד לצימר שיכתבו את הקבלה על שם האישה..ילדה של אבא
אני השתמשתי הפעםשוקולד פרה
לקורס הכנה ללידה מקוון וליעוץ שינה
ופעם קודמת לרופא פרטי פעמיים
תודה לכולן על התגובות!צעד בחול
התמודדות עם קונפליקטים בזוגיותנגמרו לי השמות
עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך ט' באדר ב׳ תשפ"ד 15:35
ומה קורה אם אנחנו חושבים הפוך?
וכל אחד מושך לכיוון שלו/ה?
אז...
היא נורמלית, הוא נורמלי
ובכן, זה מצב שקורה ל100 אחוז מהזוגות בקירוב...
וממש לא רק לזוגות ״טריים״
זה יכול להופיע גם אחרי 20 שנות נישואין ויותר.
וכאשר אנו ניצבים אל מול קונפליקט זוגי לרוב נחווה מחשבות, רגשות ותחושות לא קלים.
ההרגשה הזו
של הריחוק פתאום,
והפחד הזה מהריחוק פתאום
ומה הוא אמר?! ולמה הוא אמר?!
ומה, אני כבר לא חשובה לו?!
למה???
למה הוא פוגע ככה?
למה להעליב?
למה להקניט?
למה ליצור מציאות מגעילה שכזאת?!
ואז,
אחרי המילה המעליבה
או המשפט
או הבעת הפנים
או המקרה
או הסאבטקסט -
משתבללים.
ולא רק שההשתבללות הזו מעצבנת לכשעצמה,
היא גם מביאה איתה עוד יותר מחשבות רעות,
עוד יותר דמיונות מפחידים
עוד יותר הסקת מסקנות מרחיקות לכת,
תסריטי אימים כמו שרק המוח יכול לתסרט,
בדידות,
הגולה הנוראית הזו בגרון,
בכי לכרית
הרגשה של קיפוד מכווץ בחדר שרק רוצה לישון ולקום עוד שנה שהכל יסתדר, ואם אפשר שהאיש יבוא עם זר פרחים ומילת סליחה ענקית מודבקת עליו,
ישתפך עד כמה הוא מצטער
עד כמה הוא טעה
ועד כמה את נהדרת ומושלמת ומה הוא זכה שיש לו אותך?!?
ובגלל שלרוב כל זה לא קורה,
לפחות לא במציאות אלא רק בחלום,
אז מרגישים עוד יוצר מבואסים
עוד יותר קטנים
עוד יותר כועסים
עוד יותר פגועים
"איזה חצוף הוא! מה הוא חושב שהוא דיבר אליי ככה?! מה זה פה?!"
ושוב המוח והרגש משתלטים והרגשה של מחנק שהכל סוגר והריחוק והניכור מקבלים ממדים מפלצתיים פשוט מריב אחד קטן...
אז מה עושים?
קודם כל נושמים.
נושמים עמוק ומבינים שאנחנו יצורים אנושיים נורמליים עם רגשות וכעסים
ומותר לנו להרגיש פגועים אם משהו פגע בנו.
אחר כך אומרים לעצמנו כמו מנטרה (אפילו שלא נאמין לעצמנו בהתחלה, עדיין לחזור ולומר):
הכל יהיה בסדר!
זה משברון וממנו נצמח!
בסוף הזוגיות תתחזק מזה!
להחזיק מעמד, זה יפתר!
זה יעבור והכל יהיה בסדר!
אין שום אפשרות אחרת!
(כן, גם אם המוח והכעס כבר גלשו לדמיונות על גירושין, חלוקת רכוש, הסדרי ראייה ואיך הילדים יגיבו וכו׳ וכו'...)
להרגיע את עצמנו ולהיות בטוחים שזה יסתדר לטובה!
אחרי שנתנו לעצמנו לגיטימציה,
ואחרי שנרגענו
קובעים לדבר על זה!!!
לדבר לדבר ושוב לדבר
זה הדבר אולי הכי חשוב בזוגיות!
אז עם כל האגו הגדול
ועם כל הפגיעות
נותנים לעצמנו איזה כמה שעות שבהן כל אחד חושב על מה שנעשה עם עצמו ותופס קצת דיסטנס,
כל אחד מעבד עם עצמו מה הרגשתי?
מה היה חשוב לי כאן בעצם?
איפה זה נגע בי בדיוק?
ואחרי העיבוד והבירור העצמי האישי -
לבוא לשני/ה,
כמה שזה מרגיש מאולץ, קשה לאגו וכו'- לבוא ולדבר!
לפתוח ולומר שאני מאוד רוצה לדבר
שזה חשוב לי מאוד
לברר האם יש עכשיו זמן לשיחה רצינית וארוכה, בלי הסחות,
בלי ילדים צועקים ברקע
בלי עבודה שחייבים עכשיו לרוץ אליה,
בלי סדרה או מונדיאל שיש עכשיו בדיוק ונרצה לסיים מהר,
פשוט לברר האם אפשר לדבר עכשיו? אבל שיחה עמוקה וטובה.
אם כן - מה טוב.
פותחים הכל.
את אומרת מה שעל ליבך, הכל, והוא שומע.
אחר כך הוא אומר את כל מה שעל ליבו ואת נקודת המבט שלו, הכל, ואת שומעת.
לא מפסיקים לברר עד שהעניין מוצה עד תום!
בלי פירור שנשאר לא פתור!
ולא רק זה,
אלא גם עושים הסקות מסקנות וסיכום בסוף.
אפשר ביחד ואפשר אפילו לכתוב את זה במקום אישי ולזכור.
כמו ״רשימת דגשים בזוגיות שלנו" (לדוגמא):
1. כשאני נפגעת אני צריכה שקט
2. כשבעלי אומר לי איקס הוא מתכוון וואי
3.אם אני עושה א׳ בעלי מרגיש לא כל כך כיף
4. המוח שלי שונה מהמוח של אישי, אני מפרשת ככה את זה והוא ככה, פשוט כי אנחנו שונים ובלי שום כוונה רעה
5. בפעם הבאה שזה קורה - יהיה טוב אם נעשה / לא נעשה / נשים לב / ניזהר יותר מ...
אחרי הרשימה הזו
לזכור תמיד שאת אוהבת את בעלך
ובעלך אוהב אותך
ורוב הסיכויים שלא הייתה לו כוונה לפגוע, אלא אמר מה שאמר או עשה מה שעשה מהרגל / רוח שטות / שיעמום / לחץ / עייפות / חוסר תשומת לב / שוני בפירוש המשמעות במוח שלו וכן הלאה.
אחרי ההבנה המאוד חשובה הזו אפשר להתקדם.
אז הוא כעס כי הוא הרגיש ממש רע עם עצמו.
אז הוא כעס כי הוא תפס את התגובה הנפגעת והמתרחקת שלי כביקורת שלילית כלפיו שכאילו אומרת לו: "אתה לא בסדר! תתבייש לך!"
אז הוא כעס כי אולי הוא מאוכזב וכועס בכלל על עצמו שפגע בי בכוונה או לא ומתוסכל מזה וזה יוצא בצורת כעס או צעקה
אז הוא כעס כי הרגיש שדוחקים אותו לפינה
וכן הלאה
ואני?
אני כעסתי אולי כי המילה הזו מתפרשת במוח שלי כפוגענית
אז אני נפגעתי כי אולי הרגשתי שאני לא חשובה לו
שאני לא מקום ראשו אצלו
שאני לא מושלמת בעיניו
שהוא לא מכבד אותי כמו שאני מצפה ורוצה
וכן הלאה.
אחרי ההבנה והתובנות הללו שעולות לנו,
אפשר לתווך אותן אחד לשנייה, שכל אחד יעשה ״ביקור הדדי״ בלב של השני,
ברגשות של השני,
בדפוסי החשיבה והמוח של השני,
שכל אחד יכנס רגע לראש של השני ממש כמו משחק תפקידים,
ואחרי ההבנה השלמה הזו את תביני בדיוק מה גרם לו ולמה
והוא יבין בדיוק מה קרה לך ולמה
ותוכלו להמשיך בחיים ביתר כיף ואהבה עם ההבנות והתובנות החשובות הללו.
ואם אין זמן לשיחה ארוכה אומרים: ״חשוב לי לדבר.
עכשיו לא מסתדר, מתי כן אפשר?״
ולקבוע זמן מדויק, עדיף כמה שיותר מוקדם,
לפנות את הכל ושזה יהיה ראשון בסדרי העדיפויות
אבל לא לוותר!
לקבוע!
לדבר, ללבן
עד הסוף!
ולזכור - ממשברים צומחים.
ולזכור גם –
שמכיוון ששניכם בני אדם שונים,
והמוח שלכם מפרש בצורות אחרות לפי דפוסי ילדות ודפוסים אחרים שמשפיעים עליו,
כל אחד מכם מפרש שונה את אותה סיטואציה.
אז מצד אחד בעלך צריך להבין שאין צורך לכעוס, כי את הבנת מה שהבנת מדבריו כי כך המוח שלך פירש את הדברים,
כך שלל החוויות, הרגשות והמחשבות שלך אישית גרמו לך להרגיש - כי את זו את
ואי אפשר לעשות ניתוח לשינוי מוח עדיין...
ואת צריכה להבין ולא לכעוס עליו ש(למשל) המוח שלו פירש את הסיטואציה כפוגענית כלפיו, כיוון ששפטו אותו לחומרה *לפי דעתו והרגשתו*
המוח שלו, על שלל דפוסיו וכל המטענים שהוא חי וסוחב איתו מינקות פירש שאם אשתו אומרת לו ״נעלבתי ממך שאמרת לי כך וכך״ - אז זה אומר כנראה שאשתו חושבת שהוא אפס, לא יוצלח, לא משהו
וזה אומר שהוא חושב על עצמו גם דברים רעים - ובגלל שאי אפשר לחיות בנוחות עם כל התחושות האלו - המוח שלו רוצה ישר להדוף אותם ממנו, שלא יהיו שם
אז זה מתבטא בצורת כעס.
אז זה מתבטא בצורה שהוא אומר לך ש*את* לא בסדר שככה הבנת ולא דנת אותו לכף זכות
זה קצת מוריד ממנו את כל המטען הכבד הזה של התחושות הללו,
בין אם במודע ובין אם בתת מודע.
לכן העבודה של שניכם היא להבין אחד את השניה לעומק.
וההבנה הזו יסודה בכך ששניכם בני אדם שונים
עם מוח אחר
עם דפוסי ילדות שונים
עם מטענים גנטיים וסביבתיים שונים
עם שלל חוויות ואירועים שעיצבו את מי שאתם
ומעצם כך התגובה והפירוש שלכם לאותה סיטואציה בדיוק שונים בתכלית.
אחרי שתבינו את ההבנה הראשונית הזו יחד
אפשר שבעלך ירגיש רגע בנעלייך, ינסה לחשוב מדוע את, כי את את, כן נפגעת מהמילים הללו, להבין ולהזדהות.
ואת תיכנסי רגע לנעליים של בעלך ותנסי לחשוב מדוע הוא, כי הוא הוא פירש את הפגיעות שלך כמתקפה נגדו או כחוסר הערכה שלך אותו, או כהקטנה שלך אותו בעינייך וכן הלאה.
אחרי ההבנה היותר עמוקה הזו תגיעו להסכם
בהסכם מסכימים שמותר להביע רגשות.
שלא צריך להתגונן ולהדוף רגשות של השני.
שהרגשות לגיטימיים.
שאם פעם הבאה את אומרת : ״פגע בי שקראת לי חפיפניקית״
הוא מקשיב ולא כועס
הוא לא חייב להתנצל ישר ואפילו לא להגיב
(זה יכול להיות בהמשך, אחרי שהוא יתקדם צעד צעד בתהליך הזה)
אבל הוא כן צריך להקשיב ולהכיל את הרגש הזה שלך ולא לבטל אותו.
ופעם הבאה שזה יקרה,
את צריכה להכיל את הרגש הזה של בעלך שמרגיש מותקף או לא בסדר ולומר לו אולי בסוף ״אתה טוב ואני אוהבת אותך. אני רק אומרת עכשיו מה פגע בי נקודתית, וזה ממש לא אומר שאתה רע או שאני חושבת עליך דברים רעים, ממש ממש לא, רק רוצה לבטא שבגלל שאני אני ובגלל שככה גדלתי המילה הזו מתפרשת אצלי כפוגענית.
אני בטוחה שלא התכוונת כי אני יודעת שאתה טוב
אבל בבקשה אם תוכל להשתדל לא לומר אותה יותר כי לי היא מזכירה דברים לא כל-כך נעימים״.
ההסכם הזה ביניכם,
שתחילתו בהבנת השוני ביניכם ובמוחכם,
דרך הבנה עמוקה אחד של השני
וכלה בהסכם שמותר לפרוק ולהרגיש ולא מבטלים רגשות ומנסים לבוא אחד לקראת השני ולתקן אצלנו מה שלוחץ על כפתורים פחות נעימים אצל בן זוגנו,
צריך להיעשות בזמן רגוע וטוב שלכם,
שאתם בקירבה ולא בריחוק,
בלי הסחות דעת אפשריות,
עדיף על בטן מלאה ושמחה ובמצב רוח טוב.
בטוחה שתצאו עם הרבה תובנות על עצמכם ועל החיים בכלל.
קבלו את עצמכם
את הרגשות שלכם.
זה לא קל בכלל ואפילו מעצבן מאוד להרגיש שגם פוגעים בך וגם לא נותנים שום לגיטימציה לרגש הזה
וגם עוד כועסים ומאשימים!
זה כמו להוסיף חטא על פשע בריבוע!
וזה גם לא קל להרגיש שמישהו בוחן אותך בזכוכית מגדלת ועל כל נפילונת הכי קטנה שלך ישר נפגע,
כי זה גורם לך להרגיש בן אדם ירוד ושפל, ולהרגיש קטן בעיני עצמך ובעיני אשתך.
והיית רוצה שיותר יחליקו לך על טעויות,
יותר יתייחסו בסלחנות,
יותר יגידו ״הוא בטח אמר את זה כי נפלט לו בלי להתכוון
או כי הוא ממש עייף
עובד ממש קשה
טרוד
עמוס
לחוץ
דואג, רעב
אז יאללה נחליק לו הוא בעצם טוב מאוד במהותו..".
וזה חשוב גם להפנים את העובדה האנושית והלפעמים מאוד מצחיקה הזאת
(ולפעמים מאוד מעצבנת ומבאסת הזאת, תלוי במצב רוח):
יש לנו אנרגיה מוגבלת.
אנחנו רק בני אדם.
אם השקענו x אנרגיה במשהו כזה ואחר, זה באופן ישיר גרע לנו מסך כל האנרגיה שיש לנו לדברים האחרים והבאים בתור, עד כדי גמירה מוחלטת של הכוחות.
אז תיעול האנרגיה המאוד מוגבלת שלנו לדברים חשובים ומתועדפים שאנו בוחרים יום יום לעשות זו המציאות האנושית המעוררת האמיתית
וחסל סדר הלקאה עצמית, רגשות אשם ורגשות של "אני כלום מכלום ואיך כולם מצליחים ואני לא״
כולם כמוך
את כמו כולם
חלק בוחרים להשקיע את האנרגיה בזה
חלק במשהו אחר
ואת במה שאת
וכולם בסדר גמור
ואנושיים
אני אנושית
בעלי אנושי
והאנושיות הזו גורמת לנו מדי פעם גם לנפילות.
"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא".
וההבנה הזו שנפילות הן חלק בלתי נפרד מהחיים, קורות לכולם
ואינן אומרות בפני עצמן ובעצם קיומן שום דבר רע עליכם או על הזוגיות שלכם!
אלא רק מבטאות את אותה אנושיות שלכם. את זה שגם לכם, כמו לכל בני האדם, יש מדי פעם קשיים ונפילות.
ודווקא מהנפילות אפשר ללמוד לעומק על עצמנו ועל בן זוגנו יותר,
להבין מה היה כאן,
להבין את עצמי,
להבין אותו/ה
לזהות את הבמפרים הללו
ובפעם הבאה - לנטרל את כל אותם הבמפרים מראש!
לעשות בפועל את מה שלמדנו מכל משבר!
כי תמיד שיש משבר -
אם נטאטא אותו מתחת לשטיח - רק יחמיר ולא יועיל בכלום.
אבל אם נשכיל להבין לעומק מה היה כאן בעצם?
מה הקווים האדומים שלו?
מה קשה לי?
מה חשוב לי?
על מה זה דרך לי?
וכל זה לבן זוגי?
אז כל ההבנות הללו, הלמידה העמוקה הזו והעשייה של הלקחים הללו בפועל בפעם הבאה - הם הם אלו שיעמיקו את הקשר ואת האהבה ויגרמו לכם דווקא מהמשברים לצמוח עוד יותר!
המשבר הוא כמו שובר - שובר מתנה ושובר הזדמנות להתבוננות עמוקה ורחבה יותר על עצמינו, על החיים שלנו, ועל האנשים הקרובים אלינו.
ואם לא הגענו בכל זאת להסכמה,
ומישהו מוותר לשני?
אם אתה מגיע למצב שאתה מוותר - חשוב מאוד לעשות זאת מכל הלב,
אחרי שגם אתה וגם אשתך הבנתם לעומק את כל ההשלכות שיכולות להיות למקרה בו אתם דנים.
אם זה לא נעשה מכל הלב - עדיף שלא יעשה בכלל.
אתה תרגיש רע עם זה.
אשתך תרגיש רע עם זה.
כולם ירגישו רע עם זה.
חשוב גם להגיע להסכמות ביניכם ותיאום ציפיות מדויק ביניכם
שאם הגעתם למצב שאתה מוותר,
ואתה שלם עם זה,
אבל יחד עם זאת אתה עדיין מרגיש כאוב - מותר לך ויש לך את כל הלגיטימציה בעולם להביע את הכאב שלך בכל זמן נתון שבו תרגיש צורך לכך.
לפיכך, אם וויתרת אבל אתה מרגיש קשה,
ורוצה לשתף את אשתך בקושי הזה -
החלק שהיא מקבלת הוא להכיל את הכאב שלך,
לשמוע עד הסוף,
להודות לך מכל הלב,
ואפילו להבטיח לך פיצוי שאתה ממש אוהב.
אי אפשר גם שאחד מבני הזוג יוותר ב100%,
גם לא להיות מסוגלים לשמוע את הכאב שלו ולא לתת לו להביע אותו,
גם לא לחשוב על שום פיצוי
וגם לא להודות לו על המאמץ הענקי אלא לקחת זאת כמובן מאליו.
אז לסיכום:
בן הזוג שמוותר -
זוכה לתודה,
זוכה להכרה בכאב שלו וברצון לשמוע עד הסוף שהוא מרגיש צורך לפרוק,
זוכה לפיצוי מאוד שווה שהוא אוהב
ובן הזוג שלא מוותר:
זוכה לוויתור של בן זוגו.
כל זה במצב של ויתור.
אפשר כמובן גם להגיע לפשרות, להסכמות, לאמצע.
ואפשר בעקבות התהליך הנ"ל לראות מהם הקווים האדומים של כל אחד ואחת מכם,
מה הכי חשוב לך, ולמה.
מה הכי חשוב לה, ולמה.
עד כמה אתה מסוגל לבוא לקראתה ולהתגמש, ומה הקו האדום שבו אתה לא מסוגל.
עד כמה היא מסוגלת לבוא לקראתך ולהתגמש, ומה הקו האדום שבו היא לא מסוגלת.
חייבת לכתוב לך ולשתףהריון ולידה
אנחנו מכירות 😊 והרגשתי צורך לשתף שגם ממה שאת כותבת כאן וגם מההיכרות האישית ככ בולט שאכפת לך!
לא יצא לי במציאות לשתף מה עברנו איתך מסיבות מובנות של פרטיות אבל כאן יכולה לשתף שאת משהו אחר ולהגיע אלייך זה להגיע למקום שאני יודעת אבל על אמת שאכפת לך מאיתנו ומהאושר שלנו והכל ברגישות ומקצועיות. תדעי שאני חייבת לך המון 💜
וואו, תודה רבה לך יקרה 🙏נגמרו לי השמות
ריגשת אותי מאוד מאוד ❤
ומצרפת תשובות לשתי שאלות עליהן נשאלתי בפורום הסמוךנגמרו לי השמות
מה עושים אם אין כוח לדבר על זה, לא עכשיו ולא אחר כך:
1. לנסות להבין *מדוע* זה כך? ולטפל בסיבה מהשורש.
למשל:
- האם זה מפני שעצם הדיבור על הדברים יוצר עוגמת נפש לאחד או יותר מהצדדים?
- האם זה מפני שסגנון התקשורת עצמו אינו מכבד ויוצר עוד משקעים נוספים?
- האם יש צורך באיוורור ופינוי מרחב זוי בתוך הלו"ז העמוס בצורה יזומה ומסודרת?
- האם ישנן תפיסות / אמונות מגבילות של אחד או יותר מהצדדים לגבי שיחה לפתרון קונפליקטים?
- האם ישנה חסימה או עיכוב אחר לאחד או יותר מהם בנושא?
וכן הלאה...
וכאשר מגיעים לשורש הסיבה - מציאת הפתרון הנכון עבורה וניטרול ה"במפר" הזה יכול כמובן להועיל.
למשל לכל אחת מן האפשרויות המוצגות כאן יש דרכי פתרון אחרות. לא יכולה כרגע להאריך ולכתוב את כל הפתרונות אבל רק לחזק שהבחלט זה אפשרי!
2. מלבד ה"סור מרע", להוסיף עוד מה"עשה טוב" - וללמוד סוגים של תקשורת מקרבת שיהיו לנו בארגז הכלים שלנו בדיוק לצורך שיחות כגון אלה (וכמובן לא רק).
וכאן אפשר ללמוד עוד על תקשורת טובה ומקרבת מספרים / מאמרים / סדנאות / חומר אחר / אנשי מקצוע וכן הלאה.
(במידה ויוכל לעזור למי שירצה אפשר לשלוח לי מייל ואצרף סיכום שכתבתי של כמה מסוגי התקשורות המקדמות החשובות שיש. כמובן שזה לא מחליף לימוד מעמיק ותירגול שלהן...)
3. אם לא מצליחים לבד אפשר בהחלט להיעזר באנשי מקצוע שיוכלו להאיר, לדייק, ללמד, להעמיק ולכוון יותר בכל שלב של התקשורת והדינמיקה הזוגית.
(וכמובן לבחון האם ישנם דברים נוספים שקשורים לכך בקשר וגם בהם לטפל...)
- ישנם עוד סעיפים ותשובות שיכולים להתאים, אך יהיה ארוך ולא אפשרי לכתוב את כולם, לכן מציעה לכל זוג לבחון מה הכי נכון ומתאים לו בפני עצמו ועם זה לעבוד 
ומה עושים במקרה ש"ניהלנו את השיחה הזאת כבר אלף פעם, מה תעזור הפעם האלף ואחת?"
1. בדומה לשאלה הקודמת, אחרי שמבינים את ה*למה* (ל' בקמץ) יותר קל להבין את ה"איך".
לכן צלילה לעומק של מה לא עבד בכל אלף הפעמים הקודמות,
איך נראתה הדינמיקה התקשורתית שם,
מה עוד קיים בפן הזוגי, האישי, וכן הלאה של הזוג -
כל אלו ועוד הם דברים שיכולים לשפוך עוד אור ולהגיע לנקודה שבה משהו יפתח ויתניע לכיוון הנכון הפעם.
2. גם כנ"ל לימוד של תקשורות מקדמות יכול מאוד להועיל גם כאן.
3. גם כנ"ל היעזרות באיש מקצוע אם לא מצליחים לבד.
4. לנסות להצמיד *חוויה טובה וחיובית* לשיחות הללו.
כלומר, ליצור במוח מאזן וזיכרון שקיום שיחה כזו = טוב לנו גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך.
אנו ממש רואים בחוש ומתנסים בכמה טוב זה עושה לנו לזוגיות,
בכמה העמקה זה נותן לנו,
בכמה פתרונות הצלחנו להשיג בעזרתן,
ובכל פעם כזו שאנו מקיימים שיחה טובה - אנחנו עושים אותה בליווי משהו חיובי שמשמח אותנו.
זה יכול להיות גלידה טעימה תוך כדי או אחרי,
זה יכול להיות פינוק שנצרף מיד אחרי,
זו יכולה להיות יציאה זוגית באווירה טובה,
וכל צ'ופר כזה או אחר שישמח אותנו.
וכך, כל פעם שתגיע מחשבה ש"הנה, צריך לדבר שיחה מעמיקה על משהו"
המוח ידע: "אוקיי. גם אם זה יצריך מאיתנו ליבון שיגע גם בכאב ובקשיים - זה שווה את זה. אנחנו כבר יודעים שזה שווה את זה. יש לנו כבר "קבלות" מהעבר על כל פעם ופעם כזו."
ובנוסף, המוח יזכור את החוויה החיובית והטובה שהוצמדה לזה.
(מומלץ להצמיד פינוק ייחודי לשיחות הללו שאין בזמן אחר כדי לייעד זאת רק לכך.)
ונכון לשתי השאלות וגם בכלל -
חשוב מאוד לזכור - זוגיות היא לימוד.
תורה היא ולימוד היא צריכה
אם אנו נתקלים בקשיים בזוגיות שלנו, זה לא כי "משהו בנו דפוק" או "משהו בי/באשתי/בבעלי דפוק" אלא זה אומר שאנו צריכים עוד לעבור כאן דרך של למידה.
אף אדם בעולם לא נולד יודע זוגיות.
לא גדולי המטפלים, הפסיכולוגים, המומחים ולא אף אחד אחר.
אם נשכיל לקחת זאת כלימוד,
כהשקעת אנרגיה הכי מתגמלת שיש,
נעשה תואר ראשון, שני, דוקטורט, פוסט דוקטורט וכן הלאה בזוגיות שלנו
נלמד עוד, נעמיק עוד
נלמד גם (ואפילו בעיקר) מהקשיים שבדרך
ניקח את האתגר כהזדמנות להעמקה ומקפצה לזוגיות שלנו,
נלמד ונדע לנטרל את כל המכשולים והחסימות שיכולים להיות בדרך,
נשקיע אקטיבית בהצמחת האהבה שלנו -
נגיע לאושר הזוגי שלנו ב"ה!
זה תלוי בנו הרבה יותר ממה שאנו חושבים
אני אשמח לשמוע יותר על תקשורת מקרבת בזוגיותרבע ל7
תודה רבה!
בשמחה,נגמרו לי השמות
כפי שכתבתי תוכלי לשלוח לי מסר עם כל כתובת מייל שתרצי וב"ה אשלח לך לשם את הסיכום הנ"ל שכתבתי 🙏
יכול להיות שיש לי תקלה במסריםנגמרו לי השמותאחרונה
לכן אפשר או לכתוב כאן אם שלחת או ישירות למייל (מופיע בחתימה שלי) 🌸