פורום הריון ולידה (עמוד 598)

גם כשהייתי ממש על הפנים

היה לי יותר בנחת להכניס נגיד תפוח אדמה אפילו למיקרו ולאכול עם גבנץ ומלפפון

מאשר חלב עם קורנפלקס

אני בנאדם שהאוכל המנחם שלו זה אוכל אמיתי

שוקולד לא מנחם אותי

קציצות בשר עם אורז- כן😅

אז אני מוצאת לי את הדברים שקל להכין ועדיין מרגישים לי ׳בית׳

ארטיק קרח \ בייגלה \ צנים \ תה... תלוי בסוג המחלה

(חלב עם קורנפלקס או חטיף חוץ מבייגלה לא בא בטוב בדרך כלל)

אני אוכלת דברים יבשים, צנימים, בייגלה, קורנפלקס יבש בלי חלב

רק זה נכנס לי נורמלי

ואולי איזה מלפפון

כשחולים ואין תיאבון ולא מרגישים צורך לאכול אני חושבת שזה סימן שלא צריך לאכול...

כשמרגישים צורך אז פירות וירקות, עד שרעבים יותר ורוצים אוכל יותר רציני...

דבר נוסף, תקשיבי לגוף שלך

אם אין תיאבון אז לא להכביד עליו

תשתי הרבה מים ותאכלי דברים קלים כמו פירות וירקות, תשתי חליטות תה.. ומאכלים קלים לעיכול

והבן שלי כזה מתוק!

הוא בא אליי: אימא, את לא רוצה ארוחת צוהריים?

אני: לא, אני לא מרגישה טוב.

הוא (בדאגה): אבל את חייבת לאכול כדי שיהיה לך כוח! אני אביא לך פירות...

רץ למטבח וחזר עם צלחת שבתוכה מלפפון חתוך ועגבניות שרי שהוא חתך לי לבד!

זו דרך של הגוף לאותת לך : אל תכניסי לי אוכל עכשיו, זה יחליש אותי מאוד, אני עובד על לרפא אותנו

כן חשוב מים כמובן, אני לא אשת רפואה, אבל אם הרבה זמן לא אכלת, אז מיץ גם טוב, מרק עוף מעולה

לפנות על הבוקר לרופא לעשות בדיקת שתן.

בנתיים תשתי הרבה מים ותיקחי משככי כאבים. 

בלי בדיקה בגלל החוסר נוחות

ממליצה לקנות קפסולות של קרנברי

אני מניחה שיהיה קשה לדעת לגבי הקרבה ביניהם.

אטרקציות אני לא מכירה כי אני לא מגיעה לשם אף פעם, אבל לפחות הקפצתי לך

דיזינגוף 

באזל

אבן גבירול

נחמני

בוגרשוב

חוף גורדון או פרישמן?

צארלס קלור ומתחם התחנה

שיינקין

פלורנטין

כרם התימנים

רידינג ונמל

מסעדה חלבית מושלמת מהדרין שזה סוגר פינה.

אם לא ים (למה???? 🤣) אז אפשר נווה צדק, זה טיול יותר שקט ונינוח כזה או שדרות רוטשילד אם רוצים משהו יותר עירוני.

שוק הפשפשים בשביל החוויה או שוק הכרמל, לא לוותר על השאוורמה בכניסה 😋😋😋

אני מניחה כשיש אחים שגרים קרוב והסבא וסבתא יותר שותפים ומעורבים בחיים שלהם אז זה יותר מכאיב.

האמת שאצלנו ההורים משני הצדדים גרים קרוב יותר (40 דקות, וכשעה), ואף פעם לא ציפיתי מהם לבוא. אצל הגדולים יותר הזמנתי, למקרה שהם ירצו, אבל לא נעלבתי כשלא באו, כי הבנתי שזה דורש מהם הרבה. אצל הקטנים אני כבר לא מזמינה כי הבנתי שזה לא רלוונטי.

בסופו של דבר, נסיעה הלוך חזור באותו יום, זה יוצא באמת ארוך. וזה לא תמיד נוח ומתאים לכל אחד לנסוע ככה.

אצלנו אין אחים שגרים קרוב יותר, אז גם אצל האחרים הם לא באים.

במסיבה של הבן שלי אתמול גם סבים וסבתות היו מוזמנים, אבל בפועל ראיתי שתי סבתות ועוד כמה דברים. אצל רוב המשפחות הגיעו רק ההורים או אחד מההורים.

שעה וחצי זה מרחק גדול ליסוע. אישית מעולם לא חשבתי להזמין סבים למסיבת סיום גן, ואני יכולה להבין אותם על חוסר הרצון (לפחות אצלינו זה לא כזה ארוע גדול וסבים בדכ לא מגיעים). גם אם היית מודיעה יותר מוקדם.

יש פה לדעתי כמה עניינים:

מבחינת הביקורים זה מאוד מאכזב. קשה מאוד לא לעשות השוואות. אולי כדאי לפתוח את זה איתם, כמה עצוב לך שהם לא מבקרים, האם יש משהו שקשה ואתם יכולים להקל וכו'.

אולי תצטרכו לקבל את זה שקשה להם כבר ליסוע, זה גם יכול להיות.

המסיבה של הילד הספציפי הזה - למה לדעתך זה ארוע אחרון? אין מסיבת קבלת סידור? מופע נגינה? או ספורט וכדומה שאולי יהיו? אבל זה לא העיקר.

לדעתי העיקר זה הקשר עם הנכדים, שאת מרגישה שלא מספיק קרוב. ופה, אם קשה להם הנסיעה אתם תצטרכו לעבוד על הקשר:

תמונות בוואטסאפ, שיחות שבועיות של הילדים עם הסבים, נסיעות שלכם לבקר בתדירות יותר גבוהה.

כנראה ממש התרגשת מהמסיבה אבל רוב האנשים לא רואים ממש עניין במסיבות סיום של הגן. אצל הבת שלי היתה מסיבה בשבוע שעבר וראיתי שם רק סבתא אחת שכנראה גרה באזור.

ההורים שלי גם גרים שעה וחצי מאיתנו ומעולם לא חשבתי להזמין אותם למסיבות בגן. הם גם לא ככ באים לפה באמצע שבוע אבל מארחים אותנו כיד המלך בשבתות.

בקיצור זה לא מראה כלום על מידת האהבה שלהם לילדים שלכם…

חוויות שהילדים שלי לא חווים בהם את ההורים שלי .וגם ההורים שלי לא באים אליי כמעט. מבינה את התחושה.

חיבוק❤️

ובכל זאת, אני מתאמצת מאוד על הקשר איתם ונוסעת כמה שאני יכולה וכמה שאמא שלי יכולה להכיל.

מנסה לנתק את עצמי מהם רגשית בשביל לא להתבאס.

זה האמת.

למלא את המחשבה שלי בדברים טובים.

וכן, אני כבר לא מזמינה.

לא למסיבות סידור, לא למסיבות בגן, לא למסיבות סיום.

לא רוצה לשמוע את ה:" אנחנו לא יכולים כי..."

פספוס שלהם.

פעם ראשונה שהזמנתי אותם למשהו של הילדים ולא סתם לשבת / טיול וכו'

זאת היתה מסיבה מיוחד באולם גדול עם כמו טקס עלייה לכיתה א

צודקות שיהיו עוד הזדמנויות. לא זכרתי שיש מסיבת סידור

ואם הם ירצו הם יבואו ואני אנסה לא לקחת ללב ;)

הזמן שקצת עבר, הכתיבה, התגובות שלכן מאוד עוזרות

תודה אהובות ושתהיה שבת שמחה לכולם

סבתא שלי גרה במרחק שעתיים נסיעה מההורים שלי ולמעט מקרים ממש ממש נדירים, לא היינו נוסעים ליום אחד.

זה ממש קשוח נסיעה כזאת.

אולי אם ההלוך חזור לא יהיו באותו יום יהיה להם יוצר קל להיענות להזמנה.

וכמובן להיערך מראש. אין ברירה, ספונטניות בכזה מרחק זה ממש נדיר.

חוץ מזה מאוד עוזר שהילד בעצמו מתקשר להזמין.

ההורים שלי לא ישנו תוכניות בשבילי, אבל כשהנכדים מתקשרים הם נמסים, נהיים שלולית. ובסוף שמחים על המאמץ שעשו.

ההורים שלי נגיד בחיים לא יישארו לישון

למה? ככה

לא רוצים.

לנסוע הם לא אוהבים.

וגם לא כל ארוע נראה להם חשוב. בהגזמה אבל 🤦

לפדיון הבן של הבכור שלי הם לא הגיעו כי לא היה להם כח לנסוע 'בפקקים'. למסיבת סיום בגן, קל וחומר.

אם ההורים מוכנים לעשות את הנסיעה מדי פעם זה אחרת. אצלנו זה יחסית נדיר. הגעה אלינו היא אגבית להגעה לניחום אבלים וכד'. לא העיקר של היציאה רוב הפעמים

* אבל נראה לי אנחנו די מקרה חריג בנושא הזה🙄

הצעתי כיוונים שלא תוארו בסיטואציה, בתקווה שיעזור לפתוח עוד אפשרות.

אבל את צודקת שצריך להסתכל על ההורים ספציפית ולחשוב מה יניע אותם, בהנחה והם סבא וסבתא די סבבה בסה"כ ובבסיס היו שמחים לבוא, רק שיש דברים שמעכבים אותם מלומר כן.

זה באמת קשה בגלל המרחק....

ההורים של בעלי עדין לא ראו את הילדים מאז שנולדו חוץ מבווידאו.

בעיניי שווה לשקול לגור קרוב להורים בשביל העזרה הזו. גם לנו אין עזרה וזה כל כך קשה לבד... אבל אצלי ההורים לא בגיל ומצב בריאותי שיכולים לעזור וההורים של בעלי בחו"ל

והילדים לומדים בו.

הגדול שלי בן שמונה וההורים שלי מעולם לא באו לשום ארוע שקשור לילדים.

בדיוק אמא שלי סיפרה לי שהיא הלכה למסיבת סיום גן ( טרום חובה! אפילו לא חובה!! ) של אחיין שלי, כי הוא הזמין אותה.

האמת שכן נעלבתי... מה גם שרמזתי לה כמה פעמים שראיתי מדי פעם סבא או סבתא במסיבות שכאלה ולא ראיתי התעניינות מצידה 😬.

אז מבינה אותך לגמרי, קבלי חיבוק!

ומצד שני, האמת שלא היה לי נעים להטריח את ההורים שלי אפילו שהם גרים ביישוב כאמור, בטוח שלא הייתי מציעה להם לנסוע שעה וחצי בשביל זה, זאת נראה לי השקעה מטורפת... 

ולא היה לי נעים להזמין לזה את אמא שלי שתהיה מטורטרת גם 😑

אחרי שסיפרתי לה שאיזה סבתא( שהיא מכירה, אגב, שכנה) הגיעה למסיבה והיא לא הביעה שום עניין להגיע גם מתישהו, הנחתי שצדקתי ושזה לא מעניין אותה.

למען האמת, הסבתא שכן באה היא היוצאת דופן, לרוב לא רואה סבים או סבתות באירועים האלה

מה שהגיוני שיקרה זה שתמשיכי לקבל מחזור עוד כמה חודשים, אבל הכמות דימום תלך ותפחת עד שיעלם לגמרי.

אני ממש במתח חח..

אני אוהבת לגלות דפוסים כדי לצפות מה הולך לקרות למשל אם יש תקופה בחודש שבה יש יותר נטיה לכתמים,

אבל מעצם ההגדרה של דימומים לא סדירים אני מניחה שאין דרך לצפות מתי זה יגיע..

אגב הרופאה אמרה שרק ל10%-30% מהנשים פוסק המחזור לחלוטין.

לא נורא שיהיה..

זה באמת קצת ללכת אל הלא נודע.

איך הרופאה שלי אמרה- "עם התקן מירנה צריך סבלנות". עכשיו תקראי את זה במבטא רוסי

גם ציפיתי לדימומים

בינתיים היה דימום ממש רק ביום ההתקנה..

לפני ההתקנה הרופא בדק והרירית היתה ממש דקה ואני מניקה הנקה מלאה אז אולי קשור

עכשיו אני באמצע 7 נקיים עם מינימום בדיקות כי כן נראה שיש טיפה הפרשות עם צבע שעלולות להיות בעיתיות בבדיקות אבל ב"ה לא דימום ולא כתמים.

הלוואי שימשיך כך כי עוד לא טבלתי מהלידה..

מקווה שיעבור לך בקלות כי את אחרי לידה.

וגם לי מחזיקה אצבעות חח

להרפתקה

כי כבר חשבתי שאני משוגעת ללכת על זה..

אז בהצלחה לנו!!

כמובן דיברתי עם רב וכו'

מנסה להיות אופטימית

בינתיים זה לא חריג לי ביחס להתקנים אחרים ששמתי בעבר וגם לקח לי איזה שבועיים להיטהר אחרי ההתקנה שלהם.

כלומר מעצם ההתקן

או בגלל שהוא הורמונלי

כי גם כששמתי התקן נחושת היו לי דימומים איזה שבוע / שבועיים

טבלתי פעם אחת מההתקנה.

היו די הרבה דימומים, כולם לא אוסרים בכמות ובצבע.

והאם היית מניקה?

אם אני זוכרת נכון הלכתי בזמן וסת והטבילה התאחרה לי בכמה ימים לכל היותר..

ולא הנקתי אז

פשטידות

מאפינסים

ולקשור בצורת מעניינות. להדביק מדבקה "ברכתו מזונות".

עוגיות בצק פריך.

עוגת שמרים (מהבצק של הלחמניות)

פסים של שוקולד, טורט, קפה...

כל הכבוד לך!

נראה לי הקלאסי והפשוט אלו עוגות בחושות למיניהן, שאפשר בקלות להכפיל כמויות ולאפות בתבניות אינגליש קייק.

עוגת שיש / עוגת שוקולד צ'יפס / עוגת קפה

קצת יותר מורכב זה חלות + הפרשת חלה. אבל זה יותר התעסקות וזמן

עוגיות - עולם שלם.

אם את רוצה פשוט, אז עוגיות שוקולד צ'יפס ועוגיות רעידת אדמה.

מורכב יותר - אלפחורס, עוגיות ממולאות שוקולד.

עוד בעולם הבצק, אבל כאן זה תקציב גבוה יותר ויותר התעסקות. פיצות, רוגלך, עוגות שמרים.

הכל כפי היכולת, התקציב, רמת המורכבות שאת רוצה.

אם יש משהו שנראה לך רלוונטי ואת רוצה מתכון, תכתבי ואשלח לך

בעיקר מנסה לחשוב מה אני יכולה לעשות שכולן שותפות.

אם נגיד מכינים עוגות, אז זו קערה אחת שכל פעם שמים משהו, זה לא מעסיק את כולם. זה לא כמו עם 2 קטנים שמספיק לתת להם לשפוך ולערבב.

אולי נגיד להכין בצק פריך ולתת להם לרדד ולקרוץ צורות, ואז יש יותר בנות שותפות.

חשבתי לעשות כמה מוקדים ואז זה גם מחלק את העומס. אולי באמת בצק שמרים זה גם רעיון טוב.

לפני הרבה שנים...

היא חילקה אותנו לשלוש קבוצות. כל קבוצה הכינה בצק בכמות כפולה לעוגיות מסוג שונה. אחר כך כל בת קיבלה חתיכה מכל בצק והכינה עוגיות.

היה בצק פריך

עוגיות שחור לבן

עוגיות ריבה

אפשר באותו עיקרון. כמה מתכונים שונים ובקבוצות קטנות

זה רעיון ממש טוב.

אפשר גם לפזר מעל סוכריות או עדשים או כל מיני שטויות

אפשר עם חותכנים לעשות צורות ושנות

וזה הכנה ממש פשוטה

או בצק כמו של חלות

ואז לעשות מזה לחמניות מסוגים שונים -עם פרג או שומשום או קצח או שום וזעתר או ממולא זיתים

אפשר גם פוקאצ'ות

ולפזר מעל כל מיני תוספות לבחירה

אבל עוגיות יותר קל

או קאפקייקס

שונים

למשל בצק עוגיות לשים פעם ריבה/שוקולד/אגוזים וכו

או בצק מלוח אפשר פיצה/פיציות/אולי משהו עם גבינה

לחשוב לאותו בצק או בסיס כמה רעיונות שונים ואז כל כמה בנות יעשו את אותו בסיס עם מילוי וטעם שונה

אם היו לוקחות הביתה את המאפים, הייתי נותנת להן להכין הכל, מקסימום יצא לא אכיל, העיקר הכוונה.

אבל בגלל שהרעיון הוא לחלק את העוגיות (איזה רעיון מקסים!)

אז עדיף להכין מראש.

קשה לשלוט בהרבה בנות שיכינו הכל כמו שצריך לפי ההוראות..

עדיף שיתעסקו בקישוט/ מילוי.

אם את רואה שיוצא משליטה, אפשר להעביר אותם לכתיבת ועיטור הברכות שיחולקו עם העוגיות.

אם אני אכין את הבצק יום קודם, זה יישמר טוב במקרר?

לק"י

אם מדובר בבצק שמרים, לא לשים הרבה שמרים.

נניח כף שמרים לקילו קמח.

גם רוב הבלאגן זה דברים שנשפכים כמו קמח, סוכר וכאלה..

לא שהבית שלך יהיה נקי ומסודר,  אבל בהחלט פחות בלאגן והם גם לא ישתעממו.

ואז אפשר להכין ממנו חלות, לחמניות (לחמניות שום/ לחמניות הפתעה וכו), עוגות שמרים, עוגיות קינמון, פיצות, לחמניות ממולאות טונה 

ועוד כיד הדמיון הטובה

פיציות מבחר פילאס (לא פילו)

שיכינו רוטב טעים

יגרדו גבינה

זיתים

כל חבילת בצק יכולה להתחלק לשתי בנות

מגלגלים חולדה וחותכים לפיציות

אם אופים בתבנית שקעים זה יוצא מהמם ומדוייק

מה האמהות האחרות עושות?

בדיוק גיסתי אמרה לי שהיא רוצה לעשות קייטנת אמהות לחברות של הבת שלה ושכל אמא תעשה משהו אחר והיא מחפשת רעיונות לימים

אז את יום אפיה, מה עוד יש?

תודה!

סדנת שוקולד, שמח במטבח (לא יודעת בדיוק מה התכנון פה), ועוד יום אפיה (הפעם לעצמן).

יש שלוש פעמים שנוסעים לבריכה (אמא אחת תישאר עם הבנות ועוד אחת תעזור עם הנסיעות הלוך וחזור), ועוד כמה פעילויות מים (מתנפח מים, בוקר רטוב).

יש עוד שני ימי התנדבות (עזרה בסידור בית הכנסת, ביחד עם עוד פעילות כיפית, ופעילות עם מועדון ותיקים).

יש יום ציור (באקריליק על קנווס), ויום של 'חדר בריחה'.

ויש תכנון בעיקרון לעוד יציאה למקום שווה אבל עוד לא סגור לאן (איפה שרצו אין כרטיסים בתאריך המתאים).

כנראה בחלק מהימים תהיה גם פעילות של הכנת ארוחת בוקר ביחד.

הבן שלי בבית הייתי מביאה לו חתיכות חתיכות ואז אמרו לי שהוא לא מוכן לאכול סנדוויץ ולא הבנתי למה כי הוא ממש אהב לחם

עד שקלטתי שהצורה השונה, הוא ממש לא היה רגיל ולא אכל

אולי גם אצלכם..

ההורים או בגן?

אולי זה פשוט לא טעים לה ..

או לשלוח איתה סנדביץ' מהבית?

אולי יש תחושה שמכריחים לאכול וזה לא מתאים לה אז מעדיפה שלא

אולי פחות נקי/ריח שלא נעים לה והיא ילדה איסטניסית ורגישה

בכללי אם היא אוכלת בבית הייתי עושה מאמץ פשוט להעשיר לה את הארוחות בבית שתאכל בהם יפה מכל אבות המזון, את הגן קצת קשה לשנות..

בבית, ותגידי במעון שהיא לא חייבת לאכול כי אכלה בבית.

ככה גם תהיי רגועה שהיא אוכלת טוב בכל מקרה,

וגם אולי אם היא תגיע שבעה ורגועה ולא יהיה לחץ לאכול, אולי דווקא תתרגל יותר בקלות לארוחות שם... 

בעבר הייתי מאכילה אותה בבית באמת, אבל זה 1. גרר תגובות לא חיוביות מצד הגננת, שאמרה שלדעתה זה משפיע לרעה על האכילה במהלך היום (כביכול אוכלת פחות בגן). 2. הרבה פעמים היא נרדמת יחסית מאוחר (אחרי 21) והעדפתי שתשלים שעות שינה מאשר שתספיק לאכול בבית (היא אוכלת לאט וא"א להספיק גם וגם).

כשהצטרפה לגן, הבאתי לה אוכל מהבית. כשאני הייתי נוכחת- אכלה יפה, כשלא הייתי נוכחת- אפילו שזה היה אוכל מהבית, אכלה הרבה פחות.

מציינת שהיא ילדה מאוד רגישה❤ וגם ינקה עד גיל שנתיים. אולי קשור?

ממליצה לחפש פיזמי שעושה דיקור יבש

אותי הציל

וכן, פזיותרפיה בהחלט עוזרת לזה

מזה דיקור יבש דיקור סיני?

טוב לשמוע שעוזר

זה רפואה קונבנציונלית

נקרא גם דיקור מערבי. תגגלי

דוקרים את השריר כדי לשחרר אותו

או שתנדנדי לראות אם מתפנה תור

או פרטי

או טיפול משלים כלשהו יש המון שיכולים לעזור כנראה

ואחרי יום-יומיים מהטיפול שלה - עבר.

לא אומרת שאותו דבר אבל זה כיוון לחשוב עליו.

היא אמרה שזה קורה הרבה.

התחיל אחרי הלידה הראשונה, ומאז מגיע בתקופות.

מתישהו גיליתי שכשאני לוקחת ויטמין די באופן סדיר ובכמות גדולה יחסית (כ-5000 יח"ל ליום), זה עוזר למנוע את הכאב הזה.

אבל בהריונות האחרונים זה לא היה מספיק וכן כאב לי גם כשלקחתי את הויטמין די. בעיקר אחרי שכיבה (שכיבה על הבטן היא היחידה שלא גרמה לכאבים, אבל היה פחות נוח בכלל הבטן).

כשהייתי אצל פיזיותרפיסטית רצפת אגן אחרי הלידה היא אמרה שזה קשור למתח בשרירים פנימיים, ויש לה אפשרות לעזור בזה (בפועל לא הצלחתי לקבוע תורים לטיפול אז לא יכולה להגיד אם עזר. סיפור קצת ארוך...)

לא יודעת אם הכאב שלך דומה לשלי. רק משתפת בדברים שעזרו לי. אולי זה כיוון שיכול לעזור גם לך.

אבל לא מופרך שעת צריכה גם וגם...

מגנזיום אפשר לקבל גם דרך תזונה (בננה למשל עשירה במגנזיום). ואפשר מן הסתם גם בתוסף.

מחסור בויטמין די מאוד נפוץ, כי אנחנו צריכים להיחשף לשמש כדי לייצר ויטמין די, ורובנו לא נחשפים מספיק. אני ידעתי גם מבדיקת דם שעשו לי שיש לי מחסור. את יכולה אולי לבקש שיבדקו לך.

אני חושבת שבהתחלה לפחות כדאי כל 3-4 שעות ולראות מה מצב החלב...

לפני גיל חודש יותר סיכוי להצליח להניק אחרי ההפסקה הארוכה.. לדעתי הרבה סיכויים שיצליח!

חיבוק ובהצלחב!!!

אני חושבת שאת צריכה לשאוב לפחות 8 פעמים ביום

ולגבי ההנקה בהמשך, יתכן ותצטרכי להעזר ביועצת הנקה.

חשבתי לשאוב רק מדי פעם כי די מבאס לזרוק.. לשאוב 8 פעמים ביממה נראה שיהיה לי קשה מדי..

השאלה גם מה לעשות עם שבת. מותר לשאוב ולזרוק? איך?

יש פה גם עניין של בחירת המשאבה ואופן ההפעלה שלה. ממה שהבנתי יש עדיפות למשאבה חשמלית שניתן להפעיל דרך שעון שבת.

בכל מקרה בשאלות הלכתיות עדיף לשאול רב ולקבל הנחיה מסודרת, מאשר לפעול על פי תשובות בפורום.

כי לא תמיד מודעים לכך שהשאיבה במשאבה ידנית גם כן כרוכה במלאכה שאסורה בשבת.

וצריך לשאול רב איך צריך לנהוג בכזה מצב.

תבררי עם רב.

אני קניתי משאבה חשמלית עם מצב שבת.

שמתי את המשאבה על שעון שבת בזמנים שרציתי לשאוב.

כל פעם התחברתי למשאבה לפני שהיא נדלקה.

את מה ששאבתי בשבת זרקתי.

ושאבתי לבקבוק לא נקי.

שבת היתה היום החופשי שלי משטיפות של המשאבה אחרי כל שאיבה.

לשאוב כל 3 שעות.. שזה יוצא 8 פעמים.. מבאס וקשה ממש אבל אם חשוב לך שהגוך ימשיך לייצר חלב הוא צריך לדעת את הדרישה וזה המינימום.. אם לא אכפת לך שיקבל את רוב הארוחות תמ"ל ובין לבין אולי קצת הנקה אז את יכולה לשאוב מידי פעם אבל אם חשוב לך שיהיה כמות של חלב אז חשוב לשמור על שאיבה של כל 3 שעות.. במיוחד אם את מיד אחרי והגוף לומד את הדרישה..

לגבי שבת תדברי עם רב כי יצא לי לקרוא פה כל מיני גישות שונות של רבנים.. (למשל אם עדיף משאבה עם שעון שבת או שאפשר משאבה אל חוטית, מה לעשות עם החלב וכו') אני דאגתי בשביל לתגבר כמויות אז אמרו לי לתת בשבת את מה שאני שואבת (בניגוד למה שבנות כתבו פה שהם זרקו)

אבל במקרה שלה, היא בכל מקרה זורקת.

ובמקרה שלי- שאבתי והקפאתי והתינוק לא אכל את זה. לכן בשבת זרקתי.

כשהוא כן קיבל שוב, נתתי לו מה ששאבתי בשבת ורק את העודפים זרקתי.

זה היא צריכה לזרוק, יש מצבים כאלה..

ויש רבנים שאירים לזרוק מה ששואבים בשבת ויש רבנים שאומרים לשאוב רגיל בערך ויש באמצע (לא רגיל אבל לא לזרוק) אז לכן צריך לשאול את הרב מה הפסיקה שלהם. להסביר גם בדיוק את המצב, פג וזה וכמה באמת חשובה לה ההנקה (אם היא חשובה, יש כאלה שלא אכפת להם לשלב וזה גם סבבה)

אני שאבתי על משאבה מיד שרה שנדלקת עם שעון שבת

המון המון הצלחה בתהליך הזה

אולי כדאי לחשוב על חלופות להזנה מבקבוק.

וכן כדאי מאד לתת לשד גירוי לייצור חלב בתדירות גבוהה. להבנתי זה יותר משמעותי מהכמות הנשאבת.

ילדתי גם בשבוע 34.

בהתחלה הוא לא יכל לינוק. שאבתי והוא אכל שאוב.

כשהוא הגיע לשלב שכבר אפשר לנסות להניק, היתה לו רגישות לחלב והוא קיבל תחליף.

המשכתי לשאוב ולהקפיא.

כשהוא היה בן חודשיים הוא התחיל לינוק, ולהפתעתי הוא ממש הסתדר.

כיום הוא בן 7 חודשים ויונק בלעדית.

בהתחלה שאבתי 6-7 פעמים ביום.

כל פעם רבע שעה דו צדדי.

בהמשך זה קצת ירד והייתי שואבת 4 פעמים ביום.

כשהתחלתי להניק החלפתי כל שאיבה בשתי הנקות עד שהגענו להנקה מלאה.

כדאי שיהיה לך ליווי של יועצת הנקה.

בשביל לשאוב בצורה הכי אידיאלית ובשביל להרגיל להנקה.

אני הסתדרתי בלי, חוץ מיעוץ ראשוני בבית חולים.

זאת לידה ראשונה? יש לך נסיון בהנקה?

זה גם יכול להשפיע.

זה ממש חשוב לייצור ולשמירה של אספקת החלב

ודווקא פגים קל להם אחכ לחזור להנקה.. ככה לפחות אמרו לי בפגייה

ממליצה לך ממש להעזר ביןעצת הנקה ibclc תבדקי בדכ יש בפגיות ואם לא אז פרטית.. זה חשוב ממש ושווה להשקיע בזה!

מזל טוב ענק!!

ציפי וולס קבוצות עם אנשי מקצוע.

היא חרדית ממש חזקה ויש לה קורסים להכנה ללידה וטיפות ששמעתי עליהם מלא המלצות.

אני הייתי בקבוצה אחת ויצאתי כי חופר, אבל לשיקולך...

מצרפת מספר שלה. +972 52-692-2663

לפי החודש המשוער שלך את מצטרפת

וחווה את הדברים ביחד עם עוד כמה מאות שיולדות ביחד איתך 

של מרים הדסה (ליסה) שץ מעופרה, היא יועצת הנקה ויש שם הרבה נושאים שקשורים שנשים מתייעצות-

אם תרצי מספר בפרטי

מצאתי משהו דומה

https://www.amazon.com/Plastic-Sleeves-Magnolia-Organizer-Heirloom/dp/B0CMN6WXRW/ref=mp_s_a_1_4?crid=3M250U5PC8D64&dib=eyJ2IjoiMSJ9.hBIEv2ExF3hrDpwHnwRMGFeh1Ffv02HYn6hIwtagKHP6pqNqE5kfUO7_pVvGA69rZsOXfFRNRZ1flteojQjolTKatyc2eVtmBJ-gffPnpn3g1eE_11DamM6gga4A180DVSxDr_wdbUpeNi8xjS4iYVsS7hHMwiz2SdxdC2-VN36IymvIxd2a-VR50EsVJS6QVuUl1zYD3d9IZZBnjtgUHg.LXAx0immQTz7VNSvJHlOl1pHwqSeZ13K0FyTShFX4do&dib_tag=se&keywords=recipe+binder&qid=1719333348&sprefix=recipe%2Caps%2C591&sr=8-4

אבל בעיקרון כמו שהבנות כתבו פה זה משהו שאפשר גם להכין לבד עם אלבומים או עם קלסר עם ניילוניות

אני רוצה שלא ייתלכלך או ייהרס (שיש לו אפשרות של הגנה על המתכונים הכתובים)

ושיהיה נוח לשימוש

מחוברים בספירלה.

בעצם לא דפים- מלא ניילוניות ובתוכם דפים ריקים.

ואז שולפים את הדף, כותבים מתכון ומכניסים לקטגוריה המתאימה.

במיוחד

קנתה אלבומי תמונות קטנים, וחבילת דפים עם שורות בגודל תמונה.

כל מתכון נכתב על דף ונכנס לאלבום. 

בגלל שיש לה המון מתכונים אז יש כמה אלבומים:אלבום עוגות, אלבום עוגיות, אלבום תבשילים.

ממש ממש מסודר ונח לשימוש

מחפשת מתכון כמה ימים לפני ההכנה כדי להתארגן עם הקניות, כשמוצאת משהו שמוצא חן בעיני,

שולחת לעצמי בווטסאפ.

(פתחתי קבוצה עם בעלי ואז הוצאתי אותו וקראתי לקבוצה "קבוצה לעצמי")

ואז אני שולחת לשם תזכורות או קישורים וכשכבר לא רלוונטי מוחקת משם.

אני גם שולחת לעצמי מתכונים

הבעיה ששועחת מהם.. אחרי חודש או יותר

אם היה לי קלסר כזה זה בטח היה נותן לי גם השראה...

כי מלא פעמים אני מרגישה שאין לי רעיון מה להכין ואז בסוף מבשלת משהו חפוז....

בביטוח פרטי יש החזרים טובים, שלי דרך ארגון המורים

שווה לך לבדוק

מה שכן עשיתי את זה לפני שעלה הצורך אבל לא בטוחה שזה משנה

נגיד לבן שלי עשינו ביטוח פרטי אחרי שידענו על צניחת ראש שיש לו (ה' ישמור בתור הורים טריים איך נבהלנו, תוך חודשיים מהלידה זה עבר)

בכל אוםן בביטוח הפרטי החריגו את זה - בגלל שהוא הצטרף רק אחרי ולא לפני

לגבי הפותחת - מקווה שלא יעשו בעיות ויחריגו מראש את הנישה הזאת

צריך לברר

ככה פועלים ביטוחים, הם מבטחים על כל מה שידוע בוודאות שאין לך.

לנו למשל היה אבחון של קושי מסויים שעוד לא היה אפילו בטיפול לפני תחילת הביטוח אבל רטרואקטיבית הם החריגו את זה ולא מוכנים לכסות טיפולים בנושא..

אז צריכה לצרף הצהרת בריאות מרופא ילדים

אולי במקרה הזה עדיף שלא לשתף את הרופא ילדים ככה זה לא יופיע בתיק.

רק עוד כמה זמן אחרי שתעברו תקופת הכשרה בביטוח, תבקשי להוסיף את זה בתור משהו חדש 

עונה על הקריטריונים (רישיון מוכר במשרד הבריאות).

זה לא ביטוח רגיל, זה נקרא כתב שירות לילד, מוסיפים את זה לביטוח הרגיל

תכתבי שאם לא אולי תשקלי לעבור קופה

ומניחה שהתוריך בקופה למטפלים ארוכים מאד...אז תכתבי גם את זה

אם רלוונטי לך תיראי החזר על טיפול נפשי באתר מילואים

מנגד, אם את חוששת כדאי אולי כן להמנע.. 

רק שימי לב כשאת תורמת שאת בטוח לא בהריון...

ובדקתי פעמיים בדיקה ביתית. לפני האיחור ואחריו וזה שלילי.

המחזור שלי סדיר אז לא יודעת מה זה.

זה עושה את ההתלבטות שלי יותר גדולה

אז נראה לי לא הייתי לוקחת את הסיכון

אם היה לך ביוץ מאוחר אז הגיוני שהתשובות עדין שליליות

אולי תעשי בדיקת בטא לפני שאת תורמת?

זה חריג שהמחזור מאחר לי.

בטא זה רעיון מעולה

מחכה להפנייה מהרופאה שלי ועוד לא קיבלתי

ויש לי הזדמנות נוחה לתרום לפני שתהיה תשובה לבטא בכל מקרה.

זה מחליש את הגוף.

לא אמור להפריע לקליטה אבל כן חושבת שכדאי שהגוף יהיה במיטבו..

הייתי מנסה לתרום בשבעה נקיים

לעד אחרי החגים

אפילו יחידה קטנה שמישהו משכיר או פתרון יצירתי אחר

ואם אז יתפנה וירדו המחירים אולי שווה לחכות

את חייבת לחזור לעבודה ב1.9?

אולי עדיף אם את יכולה לקחת חלת עד אחרי החגים,

ואז לבינתיים תוכלו להיות אצל ההורים.

גם אם גרים רחוק, תוכלי לישון שם עם הקטנה ובעלך יסתדר איכשהו עם נסיעות/ פתרונות לינה בסביבת מקום.

אם האכלוס של הבניה החדשה אחרי החגים, מאמינה שיפרסמו דירות להשכרה לפני החגים כבר.

אולי תשימו כבר פתקים בבניין שכשבעלי דירות מגיעים הם כבר יראו שאתם מחפשים וככה תוכלו לתפוס ראשונים.

לגבי בעלי הדירה הנוכחיים, הם לא יכולים להוציא אתכם בכח.

תגידו שאתם מחפשים דירה ומתכוונים לפנות ואם לא תמצאו תתפנו אחרי החגים.

הם יכולים להתעצבן ולעשות לכם קונצים אבל בפועל לא יכולים לעשות לכם כלום.

במיוחד שאתם לא מתכוונים להישאר הרבה זמן אחרי תאריך הפינוי שהם ביקשו.

לגבי מטפלת לילדה, כדאי לחפש. לא להשאיר את זה לרגע האחרון.

סך הכל זה לא יוצא המון זמן הפרש.

אם תעזבו עוד חודש וחצי זה אומר איזור אמצע אב עד תחילת/אמצע/סוף תשרי. חודשיים.

אולי בחגים שווה לכם להיות אצל ההורים ולשרוד ואז לעבור דירה.

והאמת?

הייתי מנסה שוב אצל בעלי הדירה

לתת שכר דירה קצת יותר גבוה או תמורה כלשהי ששווה להם עבור המתנה של חודשיים.

קודם כל זה מצב שהנפש לא רגועה, וכן יש הרבה דירות מגעילות ואין שום מוטיבציה לבעלי הדירות לעשות משהו, מבינה מאד.

בכל מקרה אם תעברו לדירה שלא תמצא חן בעינייך, תוסיפו בחוזה סעיף יציאה (למשל - שמותר לכם לעזוב מכל סיבה בהתראה של איקס חודשים, אצלנו זה היה שלושה) וככה תוכלי לעזוב באמצע חוזה בלי עלות במידה ואכן יתפנו דירות. 

ניסינו לדבר עם בעלי הדירה ולא היה נשמע שהם ממש רוצים לבוא לקראתנו

כן אמרו לנו שהם לא יוציאו אותנו בכח אבל נשמע שהם ממש רוצים שנעזוב.

ואני מבינה אותם שצפוף להם אבל אותנו זה ממש תוקע (וזה עבודת המידות ממש לא לדבר נגדם ולנסות להבין את הצד שלהם...)

אני רוצה לחזור לעבודה בספטמבר, הגדול שלי מתחיל מסגרת.

פה בעיר אין דירות כאלו להשכרה לטווח קצר ולעזוב לעיר אחרת נשמע לי מסובך ומורכב.

אולי לעיר לידינו? אני אחשוב על זה.

אצל ההורים שלי תיאורטית אפשר לעבור, יש להם בית גדול והם הציעו לנו לעבור אליהם.

אבל יש לנו לא מעט ריהוט משלנו שאנחנו צריכים לחשוב איפה לאחסן אותו.

וגם אנחנו מזה טיפוסים שצריכים את הפינה שלנו

אם זה היה לשבועיים ניחא אבל לחודשיים שלוש זה נשמע לי הרבה.

הפרויקט שאמור להתאכלס אחרי החגים זה אמור להיות,

אבל אני חוששת שכדרכם של פרויקטי בניה יהיה לו עוד עיכובים.

ממש תודה לכן על התגובות והחיבוק.

הלוואי שהעניינים יסתדרו בקרוב.

מישהי מכירה והתנסתה?