פורום הריון ולידה (עמוד 599)

וגם למה?

רותם כל אם הוא מרוויח טוב- סביר חהניח שלא יקבל יותר ממה שמקבל ממקום העבודה

וזה ממש לא הזמן להיות יותר צדיק מהאפיפיור

(ד א. הוא יודע שמגיע לו גם תשלום במילואים על ימי שישי שבת?)

גם לדעתי

אין שום סיבה

(וסליחה על הניצלו"ש...)

רעים באמת.

מהעלמת עין שלהם לגבי הטרדות של ילדים במנזרים ועד להתעלמות טוטאלית מפגיעה ביהודים בשואה ואי התערבותם בנושא החזרת ילדים יהודים שהושארו במנזרים באופן זמני לצורך הצלת חייהם.

אלו ילדים שחלקם התבוללו ואף אינם יודעים שהם יהודים עד היום.

כמובן, אין לי טענה כלפי מי שהשתמשה בביטוי, מדובר בביטוי שכיח. רק רציתי לחזק ולהסביר. 

התגמול על כל יום מילואים הוא 300 שקל

אם הוא עושה את כל הימים בחודש כולל שישי ושבת זה יוצא 9000

ולגבי שישי שבת הוא כן חוזר שבתות הביתה אבל נראה לי שעדיין מקבל כי ממה שהבנתי סופרים 5 ימים בשבוע ומעלה כאילו עשו 7 ימים

חייל מילואים מגויס 7 ימים בשבוע, גם אם חוזר לחופש בבית.

יש 2 אפשרויות תשלום במילואים.

1. ממשיכים לקבל מהמעסיק משכורת רגילה

והמעסיק מקבל החזר מביטוח לאומי

2. העובד מקבל ישירות מביטוח לאומי

ברוב המקרים- במיוחד באופציה הראשונה

העובד מקבל משכורת רגילה על 5 ימים והמעסיקים לא יודעים שיש לשלם בעצם על 7 ימים וכמובן יקבלו החזר מביטוח לאומי

וחבל

זה כסף שמגיע לכם

מקבלים תגמול מילואים על 7 ימים בשבוע, אבל בסוף זה יוצא אותו גובה של המשכורת למרות שבעבודה עובדים פחות ימים.

החישוב של התגמול זה ברוטו של שלושה חודשים אחרונים חלקי תשעים ימים שווה שווי יום מילואים, ואת שווי יום המילואים מכפילים במספר ימי השירות.

כלומר לא מחלקים את המשכורת במספר ימי העבודה  שעבדת ואז רואים מה שווי יום העבודה, אלא מחלקים בשלושים הימים שבחודש.

זה יוצא שאם נניח אדם מרוויח בחמישה ימים עבודה בשבוע 12000 שח ברוטו בחודש, זה יהיה גובה תגמול המילואים שלו על חודש שלם שהוא לא היה בבית!! למרות שבצבא הוא היה 24/7 ובעבודה לא. ההגיון של החוק אומר שביטוח לאומי לא בא לשלם על זה שאתה עושה מילואים, אלא לוודא שאתה לא מפסיד את הכסף שהיית עושה באזרחות.

הסיבה שבכל זאת במילואים כביכול מרוויחים יותר-

1. יש בונוס של משרד הבטחון בסך 133 שח ליום מילואים מעל מספר ימי מילואים בשנה

2. יש מענקים בחרבות ברזל של כלכלת בית וכו'

3. בתום תקופת המילואים יש תשלום מטעם ביטוח לאומי של 40%. כלומר לוקחים את כל תקופת השירות, נניח 65, מחלקים ב7 ומשלמים את ה40% על היתרה. בזמני שגרה שהמילואים קצרים זה יותר משמעותי, במילואים ארוכים זה לא מורגש (זה תשלום של מקסימום יומיים נוספים...) ולכן סעיף 1 מפצה על זה

יצא לי חופר ממש, מקווה לפחות שזה יצא מובן 

אל תרגישו לא נוח

המילואים זאת הקרבה בשביל ביטחון כל תושבי המדינה

יש לכם זכויות וזה לא הזמן לוותר עליהם

התגמול מילואים מחושב לפי שכר של שלושת החודשים שקדמו ליציאה למילואים ולא לפי סטטוס עכשווי.

אם הוא יצא ב10.23 למילואים, יחושב לו לפי תלושי שכר של 7-9.23, ולכן גם יתפטר עכשיו יקבל את אותו גובה התגמול.

ההבדל היחיד יהיה שהוא יקבל את התגמול ישירות מביטוח לאומי ולא דרך המעסיק 

מה עם הפרשות לפנסיה וגמל במידה והמעסיק מפריש?

את זה הוא כן מפסיד לכאורה. לא?

ויש לך "חוב" במשכורת הראשונה בגלל הפרשות לפנסיה וכו'

החוק אומר שהמעסיק חייב להמשיך להפריש כרגיל, גם את חלקו וגם את החלק של העובד. המעסיק מפריש כל חודש כרגיל ומותר למעביד על פי חוק אחר כך כשהמבוטח חוזר לעבוד לחייב אותו על כל החלק של העובד בהפרשות הפנסיוניות.

בכל מקרה כביכול המעביד מפסיד מזה שהעובד במילואים- המעביד משלם את חלק המעביד בפנסיה למרות שהעובד לא עבד בפועל 

זה ממש קריטי לנו לדעת 😬

יש איזה סעיף ספציפי שהוא יוכל להצביע עליו אם משהו בתגמולים ישתנה? 

החוק תמיד אומר חישוב של שלושה חודשים שקדמו לתחילת השירות.

אם נניח היה במילואים, חזר לעבודה, התפטר וגויס שוב למילואים תוך 60 ימים מיום הפסקת העבודה- עדיין יחושב לו לפי שכר העבודה ולא לפי מינימום תגמול ללא עובד

בעקרון הכל מפורט באתר של הביטוח לאומי, אם את צריכה עזרה יותר ספציפית את יכולה לבוא לפרטי ואנסה לעזור 

תודה רבה לך 🙏

מחזק את המחשבה שלנו שיהיה יותר הוגן כלפי המעסיק להתפטר ובמיוחד שאנחנו לא נפגע מזה. 

ואז חזרו לשרת

יהיה קשה מאוד למצוא עבודה חדשה בידיעה שהמילואים מעבר לפינה

ואתם עלולים לצאת מופסדים

(מה גם שבחישוב בסבב השני ייקחו גם החודשיים האלו...

אני חוזרת ואומרת-זה לא הזמן להיות over צדיקים)

והבוס שלו לא כל כך מפסיד...

הוא מקבל על זה פיצויים

מה הכוונה שהבוס שלו מקבל פיצויים? את התשלום ברוטו אני יודעת שביטוח לאומי משלים אבל עדיין יש עלויות מעסיק וזה לא מעט כסף. גם את זה הם מקבלים מביטוח לאומי? אם כן אולי באמת הוא ישאר בעבודה. המחשבה להתפטר היא בעיקר כדי לחסוך למעסיק את העלויות ה"נסתרות" האלה שיכולות להיות לו משמעותיות

זה החוק ותפקידו להגן עליו.

אם היית בהריון ומנצלת שמירת הריון, היית אומרת עדיף שאתפטר כדי שלא אפגע במעסיק שלי?

ודאי שלא. תפקיד החוק להגן עלייך, מתוך ידיעה שהדבר פוגע במעסיק.

אם המעסיק שלו לא יכול להתמודד עם פיצויים שהוא צריך לשלם לעובד שלו, שלא יפתח עסק. 

איזו דאגה ואכפתיות. זה מחמם את הלב. בלי ציניות אני ממש רצינית.

כיף לראות שאני שואלת את השאלה הכי טכנית בעולם ומתייחסים בתשובה גם לפנים נוספות שיכולות להיות רלוונטיות..

ולגופו של ענין - המחשבה להתפטר לא נובעת מהעובדה שהוא במילואים הרבה זמן אלא כי הוא מסיבות שונות מבין שהוא לא רוצה להמשיך שם, ובמצב כזה הוא לא רוצה לדפוק אותם.. כאילו גם אם הוא יגיד להם מחר שהוא לא חוזר אחרי אסור להם לפטר אותו וזה לא ככ הוגן שישלמו עליו עלויות ככ גבוהות והוא בכלל לא מתכנן לחזור (רק לתקופה קצרה כדי לחפוף את מי שיבוא אליהם אבל לא כעובד רגיל)

פשוט אנחנו רוצים לדעת שאם הוא מתפטר כדי להיות הוגן עם העבודה אז זה לא יפגע בנו כלכלית. בכל זאת עניי ביתך קודמים...

(כן מניחה שהוא יאבד כל מיני זכויות כמו דמי אבטלה וכאלה אם יסיים את המילואים ועדיין לא ימצא עבודה אבל הוא עדיין לא ירצה לחזור לשם אז זה בכל מקרה לא רלוונטי)

מתייגת אתכן גם כדי לענות וגם להגיד תודה שאכפת לכן ❤❤

@מקרמה 

@המקורית 

@אמא לאוצר❤ 

@ממשיכה לחלום 

@דיאט ספרייט 

נשמע שחבל להתפטר עכשיו

אין מה לעשות

כולם מפסידים מזה שיש מלחמה....

🩷

אלופים אתם.

גם בעלי לא בטוח מתכננן להמשיך בעבודה שלו אחרי המלחמה (לא יודע עדיין) ולרגע לא חשבנו על להתפטר בזמן המילואים..

תשמרו על הזכויות שלכם, אתם מקריבים מספיק🙏

הוא לא יאבד את הזכות לאבטלה, שירות מילואים נחשב לעניין צבירת תקופת אכשרה ולחישוב גובה הגמלה.

בקיצור זה לא יפגע גם בזכאות לאבטלה

אצלנו אחד העובדים הודיע על התפטרות לפני המלחמה וגויס, היה אמור לסיים העסקה ב31.10 וביקש מהמעסיק שההתפטרות תכנס לתוקף כשיסיים את המילואים,והסכימו

אפשר לדבר בכנות ולהגיד כדי שימצאו מחליף ולשאול אם צריך להגיש התפטרות עכשיו ולתת למעסיק לבחור. אולי הוא כן יאפשר

זה פורום דתי, אז לא כותבים כאן בשבת...

לשאלתך- זה לא אומר כלום. בדיקת ביוץ לא מזהה הריון, והבדיקת הריון הראתה לך רק אחרי שעבר הזמן.

ממליצה לך לעשות בדיקה מחר על הבוקר, וככה תקבלי תשובה מדוייקת יותר, או לחלופין לעשות בדיקת דם.

בשורות טובות ובהצלחה 🙏🙏

לא הייתי רצה להיבדק, לא יעשו שום דבר חוץ מאולטרסאונד.

תשתדלי לנוח.

לי היה דימום ממש, נשפך ממני דם בתחילת הריון וב"ה הוא תינוק מהמם.

יפה שאצלך היה ככה אבל יש ויש

אפשר גם לתת תמיכה. ולהציל

ולדעת מה הסיבה

צריך להבדק

לא דחוף הלילה

אבל מחר 

אצלי סימנים כאלה העידו על דברים לא טובים.

יש כאלה שלא העיד על כלום.

ויש כאלה שהעיד שיש נגיד המטומה או בעיה אחרת.

חשוב להיבדק להבין מה קורה ואם יש צורך לקבל תמיכה.

בהצלחה יקרה

ממליצה לך בכל אופן להתייעץ עם רופא כי יש לו גישה גם להסטוריה שלך בריאות כללית וכו.

איזו קופה את? אם את מרגישה שמשהו חריג את תמיד יכולה להתקשר למוקד הטלפוני בחלק מהקופות יש אחיות שמוסמכות לתת הנחיות ולא שולחות למיון על כל דבר

ואז ממש מתאזן ונהיה כבר נחמד ונוח

בדייק כמה שהתינוקי צריך.

אני מאוד בעד הנקה

אבל גם בעד שפיות של האמא.

את לא אמורה לשמש מוצץ אלא הנקה היא אמצעי הזנה שיש לו כמובן הרבה מאפיינים רגשיים, ויכולת הרגעה.

כמו כל דבר זה עניין של הרגל ואפשר להרגיל גם תינוק קטן מאוד להנקות יותר מרווחות.

אלא אם כן סבבה לך ככה מה שלא נשמע...

מהניסיון שלי עם 3 תינוקות שינקו,  אחרי הנקה טובה + הוצאת אויר ביניהם, כדאי לחכות לפחות שעתיים וחצי עד שאת מציעה שוב הנקה. (כמובן בתנאי שאת יודעת שאכל טוב)

הרבה פעמים בוכים מכל מיני סיבות אחרות, ואז הנקה מרגיעה וחושבים בטעות שהיה רעב.

זה א. מרגיל להנקה בלתי פוסקת. ב. גורם הרבה פעמים לכאבי בטן בגלל הנקת יתר. ג. בגלל שלא באמת רעב אז יונק קצת ומפסיק, נרדם ואז הכל נהיה ארוחה אחת ארוכה...

אצלי,כשהבנתי את זה, עד שעתיים וחצי הרגעתי בדרכים אחרות כמו ידיים, מוצץ, מנשא ואז כשהנקתי,  אכלו טוב, הנקה יסודית ויעילה ולא מתפרשת על כל היום...

אני יודעת שיש הרבה דעות שונות לגבי הנקה, ושצריך להניק לפי דרישה בכל רגע נתון...

בעיניי זה מאוד מקשה וגורם הרבה פעמים לתסכול כמו שאת מתארת.

קחי מה שטוב לך...

בהצלחה! 

אבל בהנקה אני לא חושבת שהיא יכולה להאכיל בלי סוף. לוקח זמן לגוף לייצר חלב.

אבל בהחלט לא טוב להאכיל יותר מדי, גורם לכאבי בטן וגזים. זכור לי לפחות שעתיים וחצי בין האכלות

באמת מתעוררים רק כדי לאכול

מגיל חודשיים הם יותר עירניים עד כמה שזכור לי

הוא גם מתרגל למה שמרגילים אותו. מספיק 3 חזרות ובשבילו זה הופך להרגל.

בכל אופן, הייתי ממליצה לתת לו מוצץ שלפחות יעזוב אותך קצת 

וקנינו את כל סוגי המוצצים זורק את כולם

שוקלת להפסיק אי אפשר להתנהל ככה בבית עם ילדים.

מצד שני יש לו גודש לא ברור באף ממש שומעים את זה והוא לא מוצא את עצמו אולי קשור?

מי מלח לטפטף ויש גם יפות מוכנות

לתת לו להריח (לא מעבר) שמנים אתריים מתאימים

ולגבי הנקה ממושכת

גם לי היו כאלה

זה או הנקה לא אפקטיבית..

צריך לראות שכשיונק תופס נכון ולראות שבולע כל 2-3 מציצות..

או זרם חלב איטי מדי

או חלב לא מספיק מרוכז או מספיק לו

אפשר להתייץ עם יועצת הנקה

או שהתרגל לפטמה כתחליף למוצץ

אני הפעם כן נותנת גם השלמות מבקבוק בערך פעמיים ביום

איך הטיטולים והעליה במשקל?

עם התינוק האחרון שלי זה עבד כמו קסם!

בקצרה- מחקרים אוניברסליים גילו שתינוקות ברחבי העולם משתמשים בחמש הברות בסיסיות כדי לבטא את הצרכים שלהם. הם בעצם אומרים מה הצורך הרבה לפני שהם מגיעים לבכי. כלומר- אם תינוק בוכה מעייפות זה אומר שהוא כבר מזמן עבר את שלב העייפות הסבירה שבה הוא נרדם בקלות ועבר לשלב עייפות שכבר קשה לו להרדם.

בהריון האחרון שלי ראיתי כמה סרטוני יוטיוב בענין והתמקדתי בשתי הברות- של רעב ועייפות. 

וזה היה ממש קסם. איך שזיהיתי שהפיצקוש הזה "אומר" לי שהוא עייף, מיד השכבתי אותו בעגלה, עם מוצץ, נדנוד וחצי והוא נרדם. וישן טוב, לשעתיים- שלוש, עם כל הרעש של הבית מסביב. 

הוא היה התינוק הכי רגוע שלי כמעט פשוט כי זיהיתי את הצרכים האלה בשלב הכי מוקדם. והוא היה ישן המון. הוא היה הראשון שהבנתי איתו למה אומרים שתינוקות רוב הזמן ישנים...

פחות או יותר זה אותו עקרון שחוזר על עצמו בכל הקישורים. קל להבין, קל ליישם וזה כמו קסם... 

מבחינתי זו היתה גאולה עם הילד השישי שלי ומאז אני מפיצה את הבשורה...

או שהוא בגירוי יתר ע"י הסביבה או שמשהו ממש מציק...

יש מי מלח שאפשר לקנות בבית מרקחת, אולי זה יעזור

דבר ראשון בהנקה אין חוקים כל ילד הוא אחר

האם הוא עולה טוב במשקל? ראית יועצת הנקה... אולי ההנקה שלו לא מספיק אפקטיבית.

באופן כללי תינוק בגיל הזה אמור לאכול כל שלוש שעות אבל מתחילת ההנקה. והנקה יכולה להמשך גם שעתיים כך שתהיה שעה הפסקה.

בסביבות גיל חודש כבר אמור להתחיל להתבסס.. אם הוא יונק טוב ועולה יפה במשקל יכול להיות שאת פשוט המוצץ שלו

זה לא תקין.

תינוק יונק אמור לאכול 7-14 ארוחות ביום. אם יש יותר מזה כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה.

בגיל חודש ההנקה גם אמורה כבר להיות יחסית יעילה ולא להמשך יותר משעה, עדיף חצי שעה ומטה.

השני שלי היה בדיוק כמו שאת מתארת ובשלב כלשהו הפסיק לעלות במשקל. אחרי בירור הסתבר שהיה לו רפלוקס ולכן למד לאכול המון ארוחות קטנות במקום אחת גדולה. כשגדל הוסיף עוד ארוחות עד שאכל לאורך כל היממה. כשגדל עוד קצת לא יכל להוסיף ארוחות ולכן הפסיק לגדול

אצלי זה ממש עוזר לו להירגע ולישון טוב יותר

הוא מרגיש כאילו הוא מחובק כל הזמן.

אפשר לחפש עיטוף תינוקות בגוגל. זה 2 שניות ללמוד איך לעשות את זה.

בהתחלה חשבתי שהוא כל הזמן בוכה כי רוצה לינוק, ומסתבר שהוא פשוט היה עייף ורצה לישון ולא הבנתי את זה..

לא מושלם אבל נותן מעט אפשרות לזוז...

ממש מבינה את הצורך שישן קצת לבד כדי שתוכלי לעשות משהו...

שעלה יפה במשקל בהתחלה..קשה לזהות את זה כשהם עולים במשקל ואין לך מושג כמה חלב יוצא בתאכלס ובקבוק הם לא תמיד לוקחים..גם עברתי קיסרי ולא ידעתי שזה משפיע על כמות החלב ובלי קשר עשיתי עוד מלא טעויות חח..להבא אהיה חכמה יותר

מרק עטלפים ודגנים

המרכיבים:

עטלפים

חיטה

שעורה

בורגול

גרגרי פטל

לוקחים סיר חרס ומרתיחים בו מים

מוסיפים את כל המרכיבים יחד עם צ'ילי וסוכר

מבשלים למשך 8 שעות על גז כבוי ואוכלים

תיהנו!🍉🍉🍉🍉🍉🍉🍉

הרבנית את ממש נהדרת

איזה מתכון לתפארת!

האדמור חתום על כשרות המרק? 🧐

בתוך מאורת עטלפים

אי שם בהרים

אך אויה, לא נעים

הם חיה מוגנת

ולכן לא מושגת😈

אלו הם מתכונים אמיתיים

מאד טעימים וערבים

שאותם אנו מכינים

כבר מאות שנים🥘

סלט הבית של הרבנית שגם בעלי האדמור מאד אוהב

סלט אבוקדו, חצילים וקינמון

מרכיבים:

3 אבוקדו לא בשלים

חציל קלוף

2 אפרסמון

בננה בשלה

בצל סגול

כפית כורכום ירוק

6 כפות קינמון

שמן כמהין

קצפת שעבר לה התאריך

אופן ההכנה:

מבשלים את האבוקדו במים חמים לשעה וחצי ולאחר מכן מקלפים אותו ומכניסים לקערת פלסטיק.

חותכים את החציל , האפרסמון והבננה לקוביות בעובי 2.5 ס"מ ומוסיפים לקערה.

קוצצים את הבצל ומטגנים אותו על אש גבוהה עד לחריכה הגונה.

לבינתיים, מכינים רוטב מקינמון, כורכום, שמן כמהין, קצפת ומלח

מוסיפים את הבצל ואת הרוטב לקערה ומערבבים

מכניסה את הקערה לתנור ומחכים שהיא תימס.

מוציאים ואוכלים כשזה חם.

לשובע!

מושלם!

יפאר את שולחן השבת שלנו

ואני רוצה לרקוד

על שמתכוני הנהדרים

את שולחנך מפארים🧂

קדושה ויקרה

אינך מתואמת

עם נפשך המפוצלת

ואני הרווחתי כפליים

כי הגבת לי פעמיים

שברוב עייפותי

לך פעמיים הגבתי😴

היא מרק פירות!

במיוחד לזמנים זקצת מתחיל להתחמם, אוכלים מאוחר וכבר עייפים

את רמת הסוכר בקלות הוא מרים

עד יום ראשון בערב אנחנו לא נרדמים

מתכונים הוא פשוט אך גם ערכי

משלב הוא יחדיו

פירות וגם לבלב

שמשלב בתוכו כל אבות המזון

אך מה נעשה שבעלי צמחוני, שלא לומר פירותי

אוכל בננה, תפוח, דשא, אבוקדו ותפוז.

תנסי את המרק, לא תתחרטי!

מאפה פג"ז (פג תוקף בהגזמה)

מצרכים:

#גבינת קוטג' שהתיישנה לפחות 10 חודשים בחבית בירה שחורה.

#קורנפלקס שנשם אוויר הרים צח שלושה ימים.

# ביצה סרוחה

# תערובת תבלינים שתינוק של בית רבן רקח.

#כוס וחצי קמח עם תולעי משי או השבלול של הפתיל תכלת.

מערבבים לפי הסדר הרשום, משאירים להחמצה מזריחה עד שקיעת הנץ, אופים עד שהקצוות מזהיבים.

מגישים לצד סלט עולש.

בתיאבון!

בטוב טעם ומקורי

תמשיכי לשלוח מתכונים

אכין ואמלא מדפים

אז המתכון שלי ללא רבב

לשים חציל במילוי שבב

למלא זיתים בנסורת ולכבס-

לפחות על 60 מעלות כדי שלא יבאס

לתבל במעט קינמון ומיץ לימון

שכידוע מוסיפים המון

ואם ממש רוצים להשקיע-

להגיש על צלחת או בגביע

אלך להכינו מיד

אני רק צריכה לקנות

שבבים בכמויות🌞🌞🌞

אני לוקחת אשראי מגהצת היטב

כל מה שאני אוהבת ובעלי מתלהב

מעמיסה לעגלה בחום ואהבה

אפשר גם משלוח זה הידור מצווה

לא שוכחת לומר לכבוד שבת קודש!

מי שלא אמר נשאר בחוץ בעונש

והכי חשוב, פרט כמוס וסודי!

לוודא היטב שהאשראי של חמותי!!!

בגילה וברון

אני מתחברת מאד

למשלוחים, בלי לעבוד!

תודה ביתי על המתכון

ממך למדתי המון🤍🧡🤍🧡🤍🧡🤍🧡🤍

בתור ילדה שמו לי וזה פשוט עשה לי טעם מר בפה כל היום. כשאכלתי, כששתיתי. זה היה נורא...

שווה אולי לנסות דווקא אצל מרפאה בעיסוק. כמה פגישות להבין על מה זה יושב ושהיא תביא פתרונות יותר מוצלחים, בטח בגיל כזה...

מרה יכולה להתאים. אבל זה צריך לבוא ממנה כי זה באמת מגעיל ועובר לאוכל וצריך לדעת להתנהל עם זה.

אני ביקשתי שישימו לי בתור ילדה, זה לא זכור לי נורא, לומדים להתנהל עם זה (לא לגעת באוכל עם הידיים, לאכול סנדוויץ עם שקית). אבל צריך להתרגל.

שמתי לאחרונה לילדים שלי (לבקשתם) על כסיסת ציפורניים. לא התמדנו בזה🙊 אבל גם כששמנו הם לא התרגשו יותר מדי.. אפילו הכניסו אצבע לפה בלי שהפריע להם. כן כשהם אכלו משהו עם הידיים נתתי לי שקיות להחזיק.

גם אני מצצתי 2 אצבעות עד גיל גדול, אולי כיתה ו'- ז' , מה שההורים שלי ניסו לא צלח. מרה, גרביים בלילה על היד, שיחות, פסיכולוגים כלום. עד שפתאום החלטתי שזהו, מספיק אני גדולה ואז בשנייה יצאתי. זוכרת שגם לא היה לי קשה ככ כי החלטתי.

אם זה לא מגיע מעצמה ממש יהיה לכם קשה

מרה זה לא נעים בכלל, כל מה שנגעתי היה טעם מר , לא יודעת אם הייתי שמה כזה לבת שלי

זה היה בשיתוף פעולה מלא שלי, קציתי להגימל והיה לי קשה.

היה דוחה

אבל עזר לי

כמה כללים-

לשתות ולשתות ולשתות ולשתות מים

לשלב אגוזים וזרעי פשתן בתזונה

להקפיד על התעמלות

כשיושבים בשרותים להניח את הרגליים על שרפרף 

כשהאזור בהחלמה אז מאוד מגרד.

הרבה שטיפות, ולהחליף פדים בתדירות גבוהה.

אישית, אני משתמשת לדימום יחסית חלש בתחבושות רב פעמיות בדיוק בגלל זה. 

ברנפלקס ודייסת קוואקר שומר על יציאות תקינות מהנסיון שלי וזה גם משביע כך שלא תצטרכי לרעוב🤗

טחינה מלאה בתוספת לסלט גם מעולה וגם בריא.

תרגישי טוב! 

תנסי למרוח אגיסטן ולראות אם יש הקלה. אפשר גם לשים נרות. זה לא נעים אחרי הלידה אבל זה נורא יעיל.

לגבי הטחורים, יש לא מעט משחות ייעודיות. הממליס של אלטמן, פרוקטוגלבינול(משחה+נרות+מגבונים) נסי לראות מה מהם מקל עליך. 

א. לגבי הלמטה -הייתי הולכת לרופא/ת נשים לבדוק מה זה. יכול להיות פטריה ויכול להיות פצע שאולי נהיתה דלקת או סתם פצע/שריטה מהלידה שאמנם לא צריכה תפירה אבל תחשבי על כל פצע בגוף שהוא מחלים יכול לגרד. ממליצה גם על אלופירסט שמרגיע את האיזור...

ב. לגבי טחורים - מצטרפת למה שכתבו הרבה שתיה, הרבה סיבים תזונתיים (דייסות קוואקר משביעות מהירות לאשה אחרי לידה שאין לה זמן..) וגם - הרבה אמבטיות ישיבה, כמה שיותר. אם יש לך אפשרות כמה פעמים ביום מצויין.

כל פעם אחרי שירותים- לא לנגב עם טישו רק בשטיפה של האיזור, בעדינות. (במיוחד שירותים ארוכים...)

את יכולה לעבור לקמח כוסמין במקום קמח לבן, ואז גם תהיי שבעה (אפשר להכין לחמניות מקמח כוסמין).
ויש גם קרמים ותכשירים שצריך למרוח - לכי לרופא והוא יביא לך מרשם...

בהצלחה וגידול קל!

א. הגיוני שזה קורה מגירוי של התחבושות.

תנסי לראות אם את יכולה לאוורר את המקום, להקפיד על שטיפות כמו שצריך, ומקלחות טובות.

בסוף זה עובר, לוקח קצת זמן אבל זה עובר .

זה ממש הגיוני שני. אחרי לידה.

ב. את לא צריכה להוריד קמח לבן וסוכר.

המטרה היא לרכך את היציאות ולהגיע תמינמום של לחיצות.

איך עושים את זה?

שותים המון מים (תחשבי לעצמך כמה נוזלים את מאבדת בהנקה.. אפילו תקפידי בהתחלה על חצי ליטר בכל הנקה ולאט לאט תגיעי לכמות שמדויקת לך)

מקפידים על המון סיבים תזונתיים (ירקות, פירות, קמח מלא)

לשבת בזווית שהגב נוטה קדימה והרגלים על שרפרף בשירותים

להשתמש בדברים לעצירות אם צריך (נרות גליצרין זה מעולה)

ויש משחות לטחורים, ועזרקאין שמאלחש.

בהצלחה ♥️

זה תלוי בסוג העבודה.

אם זה פרוייקט שמראש הוא לחמש שנים ואין אופציה להאריך או שמראש עשו איתך איזשהו הסכם בעבודה רגילה ואז לא בטוח שמותר להם לפטר אותך.

חוץ ממקומות עם קביעות הרבה משרות עושים חוזה חדש כל שנה זה לא מתיר להם לפטר בהריון

אני אגיד לך זה עבודה בנשרד ממשלתי משרת סטודנט..

סטודנט יכול לעבוד במשרד ממשלתי עד חמש שנים.

השאלה מה קורה אם אני בהריון 

אבל זה לא בטוח, חוקי העבודה במדינת ישראל זה סבטוכה רצינית

ואם זה המצב אולי את יכולה לחתום אבטלה בשביל הדמי לידה?

מה שכן-אם זה משרד ממשלתי סביר מאוד שיש שם אנשים מנוסים בתחום כח אדם או חשבי שכר שיוכלו לעזור לך בפרטים הקטנים מה האפשרויות שלך ומה הכי כדאי. שווה להתייעץ

ותדברי איתם.

זה מקום עבודה מסודר, חייב להיות להם עובד כוח אדם. וגם יוכלו לסדר תפקיד אחר אם צריך.

אם לא אותו מצב, לא זוכרת בדוק את הפרטים, לא פיטרו, 

וידעתי שכשאחזור אחרי החל"ד יפטרו אותי אחרי 60 יום שאני מוגנת בהם

כמובן תבדקי אבל זה מה שהיה אצל

אם מתפנה אצלכם והתנאי סף מתאימים.

אם את שם 5 שנים אני מניחה שמכירים אותך טוב ויכולים לסדר לך משהו לבינתיים.

ולא פיטרו.

אסור להם

האריכו את החוזה עד לאחר החופשת לידה (חודשיים נראה לי).

אבל לא חזרתי לשם אחרי הלידה.

אולי אם זה מקום גדול יוכלו לסדר לך תפקיד אחר, אולי תנסי לעלות על מכרז.

גם הייתי הייתי פעם על חוזה זמני של 4 שנים. כי זה היה פרויקט שתוקצב ל 4 שנים ואחר כך לא היה להם איך לשלם לי. אמנם לא הייתי בהריון, אבל אם אין אפשרות למעסיק לשלם אז אין לו ברירה אלא לפטר. אצלי חצי שנה קודם דיברתי עם המעסיק שאני רוצה להתחיל לחפש עבודה ובסוף נשארתי באותו מקום בסטטוס שונה...

עם משהו דומה שהתחיל באזור הידיים, והתפשט, פניתי לאלרגולוג בכיר שהמליץ על המינון של 180 מג שנמכר במרשם 3 פעמים וזה עבד

הייתי לפני סטרואידים שמאוד לא רציתי לקחת

משחת פניסטיל בינתיים ניסית?

גם לי האלרג'יקס לא עזר בכלל האמת

שנתיים וכמה חודשים. שנתיים וכמה חודשים מאז האבחנה- אסתמה של העור.

ידיים פצועות, אדומות, נפוחות, כואבות.

שנתיים שבהם במקביל לקניות ברמי לוי, אלפי שקלים שולמו בסופר פארם, בי פארם, iherb, אמאזון ומה שתרצו על משחות, קרמים, סבונים, תרופות, פלסטרים.

שנתיים ומשהו בהם הולכים לעבודה כרגיל כי לכאורה זה לא משבית,

רק שלפעמים כואב להקליד בטלפון, או לפתוח קופסת אוכל, או לסגור כפתור לילדים, או לקשור מטפחת, או לכתוב על הלוח, או לסגור ריצ'רץ' של התיק, או לשטוף ידיים או להכניס דפים למכונת צילום, תלוי במצב הידיים.

אחרי שעברתי את רופאי קופת החולים ששלחו אותי הביתה אחרי חצי מבט ומרשם לסטרואידים

ואחרי שאת ראש השנה ביליתי עם ידיים בתוך קערות קרח רק להוריד את הנפיחות עם קושי עצום להעביר את הדפים בסידור

ואחרי שערב יום כיפור הגעתי לרופא משפחה צרודה ובוכה כשבקושי יכולתי לנהוג לשם מרוב פצעים בידיים

ואחרי שהתביישתי ללכת לבריכה בקיץ מרוב צלקות על הרגליים כי גם לשם זה הגיע, ובגדול

ואחרי ששבעה חודשים לא אכלתי קמח לבן וסוכר

ואחרי שתחילת המלחמה זימנה החמרה משמעותית במצב- זרועות, רגליים ועוד-

עשיתי לעצמי טובה וקבעתי תור לרופאת עור מומחית בעין כרם- דר' איב פינקלשטיין.

פעם ראשונה שמישהו הסתכל עליי באמת,

בחן את התופעה שלי בכל ההיקף שלה,

בדק את ההיסטוריה הרפואית שלי על כל צדדיה- בדיקות דם, היסטוריית בדיקות אחרות, מרשמים קודמים-

ועוד לפני המלצות רפואיות proper הסתכלה על העגילים שלי (8 במספר) ואמרה

יש לי רעיון מה הגורם.

כי מסתבר שיש דבר כזה אלרגיה לחומר ניקל, שנמצא בכל העגילים מאליאקספרס וטופ טן ומסתבר שגם בלי דלקת בעגילים עצמם החומר הזה יכול לגרום סבל רב ומקיף.

ומעבר להמלצות הרפואיות הנוספות, אמרה לי להוריד את העגילים במיידי ומעכשיו לענוד רק כסף וזהב.

ישבנו שם במשך שעה, עם המלצות רפואיות מקיפות, הפניות לבדיקות והנחיות להמשך טיפול.

פעם ראשונה שרופאת עור הסתכלה על התופעה שלי

וראתה *אותי*.

השינוי הורגש כבר אחרי שבוע וחצי. המצב השתפר פלאים, כמו מעשה ניסים ממש.

ואומנם הדברים לא חלפו במאה 100

אבל שלושה חודשים אחרי הביקור הזה אני יכולה לומר;

הרופאה הזאת הצילה לי את החיים ואת איכות החיים.

כי רק מי שמכיר כאב כרוני יודע כמה עמוק זה מגיע וכמה זה סבל שהופך בלתי נסבל יותר ויותר מיום ליום.

ואומנם המצב לא 100 (כנראה עדיין תראו אותי עם פלסטרים על הידיים מפעם לפעם),

אבל השיפור של ה80% שינה את חיי והחזיר אותי לשפיות.

בשבילי זאת הייתה הפעם הראשונה שלא הסתכלו על התופעה ברמה מקומית אלא עליי כאדם, כמכלול, לא רק על סיפמטום ספציפי אלא על שורש הבעיה. פעם ראשונה שמישהו חיפש איתי ביחד פתרון לשורש הבעיה ולא פלסטר נקודתי להרגעת הכאב.

או איזשהו משהו חדש אחר.

גם אם לא באזור של הפריחה.

אם כן תנסי להפסיק את השימוש.

(לבת שלי יש נטיה לרגישות/אלרגיה כשהתופעה העיקרית היא פריחה באזור הירכיים גם אם הגורם הוא לדוגמא דאודורנט חדש שבכלל לא היה באזור הזה, כמובן)

נגיד האימון שלה למתחילות ביוטיוב- ממש מעולה למתחילות, יש לה גם הרבה יותר קשים.

אבל כיף להתאמן איתה, ניסיתי כל מיני אימונים ומאמנות ותמיד חוזרת לאימונים שלה... האווירה באמת טובה.

היו לי סבבה.

אבל נגיד יש לי חברה שעשתה גם והיא התייאשה כי אמרה שקשה לה מדי, גם האימונים הקלים. אני כן חושבת שאפשר לעשות התאמות והיא גם מדברת על זה...

אולי תמקדי יותר פה

מה את חושבת שאולי היה חסר לך בלידות הקודמות.

כי תלוי מאוד מה היה חסר, כדי להגיד לך אם הפיתרון זה דווקא דולה.

אישית, התחברתי למילים שכתבת

שמישהי "זרה" נמצאת בזמנים האינטימיים של הלידה. לכן כנראה אני אף פעם לא אקח דולה

אבל כן אולי אלך לאיזה קורס הכנה ללידה בשיטה שאני מתחברת

או ללמוד תרגילים ודברים שעוזרים למהלך הלידה..

הלידה הראשונה לא הבנתי בכלל מה הולך איתי.

הלידה השניה היתה מהירה ונהדרת יחסית ובלי אפידורל, לא הייתי זקוקה שם למישהי.

הלידה השלישית היתה פיטוצין ובלי אפידורל- סבל שאין לתאר.

אחריה, אני מבחינתי בפתיחה חצי לוקחת אפידורל כדי לא לחוות תכאבים ההזויים האלו, ובכזה מקרה לא יודעת מה הצורך בדולה.

מצד שני הפעם גם אשתדל לא להיענות לזירוז אם לא אבין שבוודאות גמורה זה נצרך.

וכן יש לי איזו מחשבה לנסות לידת מים בלי אפידורל כי אני יודעת מנסיוני בלידה השניה שכשאין גם פיטוצין לחויה, אז זה לגמרי יכול להיות סביר ללדת בלי אפידורל.

ויש איזו דולה באיזור מגוריי שממש חופרת לי לאחרונה ויש לנו אפשרות להחזר משמעותי על העלות, אז תוהה אם שווה לי לנסות.

התובנות שלי, וסליחה שבלאגן:

אם הדולה מתאימה לי באופי ויש תיאום ציפיות מדויק, היא מוסיפה מאוד לתחושת הביטחון.

דולה טובה יכולה לזרז את התקדמות הלידה (כשהיו לי צירים לא יעילים באחת הלידות, הדולה עשתה לי רפלוקסולוגיה שקידמה).

לא כל אחת הייתי רוצה לידי בחדר הלידה, רק כי היא דולה. חשוב לי מישהי שבאמת נעים לי איתה, ואני לא מתביישת ממנה כלל. לקחתי שלוש דולות שונות, בלידות שונות, ולקח לי זמן לבחור אותן (ושמעתי מחברות על טראומות בגלל דולות לא מוצלחות).  

לידה טבעית (בלי אפידורל, בחדר המיועד ללידה טבעית) עם דולה - חוויה מדהימה.

והלידות שלי:

בשתי לידות ראשונות נאלצתי להיות מרותקת למיטה (ולא רציתי אפידורל), והדולה עזרה על ידי עיסוי בגב, כרית חימום לבטן, הגשת שתייה וכדומה - ובעיקר הרבה תמיכה רגשית, שהיא איתי ואני לא לבד.

אבל אין מה להשוות עם לידה טבעית שבה הייתי ניידת - הלידה השלישית שלי. שם תפקיד הדולה היה משמעותי במיוחד. היא שיצרה את החוויה המדהימה.  

בלידה הרביעית - לידה קצרה מאוד, שבה הדולה גם הגיעה באיחור (חיכיתי שעות רבות בבית, כי בעלי היה במבחן חשוב, ולדולה היה אירוע כלשהו), הרגשתי שהיא קצת מיותרת. ילדתי כשעה אחרי שהיא באה, והסתדרתי עם הצוות גם בלי עזרתה.

בלידה החמישית, השישית והשביעית לא היה לי חשק לנוכחות של מישהי זרה בחדר לידה, בעצמי לא יודעת למה. בלידה החמישית הצטערתי בסוף שלא לקחתי דולה, כי הייתי הרבה שעות במיטה עם אפידורל (בלי דולה לא היה לי אומץ ללידה בלי אפידורל, ובכלל הייתי עייפה מדי), והרגשתי בודדה ואפילו קצת מפוחדת, אף שהלידה הייתה חלקה יחסית (המרדים הפחיד אותי - שאל אם לידה או הפלה. וזה נחרט לי והדהד. ובעלי היה עייף ונמנם חלק מהזמן, המיילדת כמעט לא נכנסה, והרגשתי כל כך לבד).

בלידה השישית הייתה לי מיילדת צמודה (בבידוד, קורונה), ילדתי שוב עם אפידורל, ולא הרגשתי שחסרה לי דולה. אף שהיו כנראה התערבויות שדולה יכלה למנוע.

בלידה השביעית היו מיילדות מהממות, ושוב אפידורל (וזירוז), ולא הרגשתי צורך בדולה. אם כי, מניחה שדולה טובה יכלה לעזור לי לקדם את הלידה על ידי תנועה (כתבו לי על זה פה - שכדי שהלידה תתקדם צריך שהתינוק ירד כמה שיותר, ודולה יכולה לעזור בכך על ידי תרגילים מתאימים).  

אקרא את זה מחר שוב בשעה שאהיה מפוקסת יותר, כי רק יצאתי מבולבלת יותר חח

היתרונות בליווי של דולה, בעיניי:

- תחושת ביטחון (להרגיש לא לבד מול הצוות ובכלל, הסברים רפואיים בעת צורך, תמיכה רגשית, אומץ ללדת בלי אפידורל)

- כלים לקדם את הלידה (תרגילים, רפלוקסולוגיה וכדומה - אם היא יודעת)

- עוזרת להקל כאב על ידי עיסויים, חימום, תזכורת על נשימות וכדומה

- יכולה להפוך לידה טבעית לחוויה מיוחדת (מעודדת ומציעה מה לעשות בכל שלב - אמבטיה, חבל, כדור, סיבובי אגן וכו'. אם יכניסו אותי לבד לחדר טבעי, לא בטוח שאדע מה לעשות שם. כנראה סתם אלך לאיבוד מרוב כאב... והיא גם עוזרת פיזית בכל הנדרש).

- אפשרות למפגשי הכנה ללידה (תרמו לי ממש)

עם זאת, בעיניי:

- חוויית הלידה תלויה מאוד באישיות של הדולה, ולא כל דולה תתאים לי (התחברתי במיוחד לאחת הדולות, זו שליוותה אותי בלידה טבעית בחדר טבעי, אך לצערי לא יכולתי להזמין אותה שוב. ייתכן שזו הסיבה שלא רציתי יותר דולות בכלל...). לתאם ציפיות מראש, ולהיזהר מדולות שהגישה שלהן שונה משלך, והן כופות את דעתן (למשל, אם את שוקלת לקחת אפידורל, והדולה ממש נגד ומשכנעת אותך).

- לדעתי, נוכחות הדולה משמעותית יותר בלידה ארוכה. בלידה קצרה מאוד הרגשתי שהדולה מיותרת. בלידה טבעית נראה לי יש לה תפקיד מכריע, ובלעדיה ייתכן שלא תהיה חוויה כזו מוצלחת (אלא אם יש מלווה מהמשפחה שיודעת לנהל לידות טבעיות או מיילדת נחמדה צמודה).

- לתחושתי, בלידת אפידורל מספיק סתם מלווה טוב, שנותן תחושה טובה, לאו דווקא דולה (אולי עדיף אישה, בגלל עניין הטהרה בסוף, כשהבעל לא יכול אפילו לתת יד...)

לסיכום, נראה לי שאם מעניין אותך לנסות - כדאי. במיוחד שיש החזר. עד שלא תנסי, לא תדעי איך זה בשבילך (ושלא תצטערי שלא ניסית). רק חשוב לבחור מישהי שאת מתחברת אליה ועם המלצות. בלידה ללא אפידורל דולה טובה יכולה ליצור את ההבדל בין לידה טראומתית ללידה שכולה חוויה. גם בלידה עם אפידורל הנוכחות שלה נוסכת ביטחון.

סליחה על האריכות.

הצלחה רבה בהחלטות. 

על ההשקעה וכל הפירוט.

פתחת לי הרבה כיווני מחשבה.

אנסה לחשוב על זה כמה ימים ,להתבחבש עם עצמי ואם ארגיש שרואה טעם לצרף דולה למשוואה, אשתף את בעלי ונתלבט יחד.

וב"ה הלידות שלי לא קשות.

עכשיו אני ב"ה לקראת לידה חמישית ולא מוותרת על דולה .

זה נותן מאודתחטשת בטחון שישמישהו שמבין, ואם הלידה נתקעת יודע איך לעזור. 

הייתי ככה בערך חודש וחצי מהלידה ואז לאט לאט חזרתי לעצמי...

תנסי למצוא דברים שאת כן אוהבת ולא דורשים הכנה כמו קרקרים של פיטנס, גבנ"צ, עגבניות שרי וכו'.

כמו דייסה

סנדוויץ קטן מלחם מלא

אני עכשיו בסוף הריון וגם ככה בלי תאבון

אבל אוכלת קצת ומשביע להרבה שעות

מעט יחסית

בטח עוד שבוע שבועיים כבר יהיה הרבה.

המאגרים ממש נמוכים

מצב טוב זה המוגלובין 12 בערך

המינימום של התקין זה 12.5

לי עכשיו בבדיקת דם יצא 11.8 והרופא רשם לי ברזל

לא יודעת מה הרופא רוצה.

אפילו מיד אחרי לידה הערכים שלי היו יותר גבוהים.

תחליפי רופא.

אליי הרופאה התקשרה לומר שאקח ברזל בערכים יותר גבוהים מזה...

בכל אופן, אל תקשיבי לו. תתחילי לקחת ברזל וזהו - זה בלי מרשם (אולי עם מרשם זה זול יותר, לא יודעת, אבל לא משנה כרגע).

ואם זו פעם ראשונה שיש לך ברזל נמוך ככה לא בהיריון, אולי כדאי ללכת לרופא המטולוג כדי לברר למה... (מקווה שלא צריך בשביל זה הפניה מרופא משפחה...)

גם המוגלובין 10 זה נמוך, בטח לאישה שלא בהיריון...

מציעה ממש ללכת לעוד רופא, אולי לפי המלצות פה בפורום...

שמינימום של iron זה 50

וכשהיה לי 15 הרופא לא הבין איך אני עומדת על הרגליים...

אז 26 זה כנראה נמוך

היו לי ערכים קצת יותר גבוהים מזה והייתי סמרטוט!!

קולה או מיץ תפוזים

ולא להישאר על בטן ריקה

גיליתי פעם גם שאם את מכניסה את הידיים למים קפואים זה עוזר לכמה דקות חחח

שיהיה בשעה טובה

להריון הבא אני קונה לי אמבטיית קרח קטנה

אולי אני אכנס לשם כולי🤭

את מכירה את זה שכואב לך משהו אחד ואז את מקבלת מכה במקום אחר וזה מסיח את דעתך? אז זה על אותו עיקרון חחח

היה חורף והמים שיצאו מהברז היו קפואים בטירוף וכששטפתי ידיים מהשוק עברה לי הבחילה חחח

יש בונג'סטה ואם גם לא עוזר אז זופרן.

ומה שכתבו, דברים יבשים בכמויות קטנות במהלך היום.

שהקיבה לא תישאר ריקה.

שתיה קרה מים/סודה/מיץ בכמויות קטנות

תרגישי טוב! 

ולכן הרופאה לא נתנה לי כדורים,

יש ימים שאני לא מסוגלת לשתות מים כי זה עושה לי בחילות.

משהו כמו מים בטעמים וכאלה.

ממש קשה לשתות מים בבחילות.

אני לא שותה מתוק בכלל ברגיל. אבלבהריונות אין לי מצב לעכל מים לבד.

נשנושים כל היום. לי היה עוזר שקית שלווה. גרגרים קטנים ומתוקים. שמעסיקים את הפה.

ו- אם קשה לך בעיני כדאי לשתף לא תאמיני כמה שיפרגנו ויעזרו לך. הכח שמשקיעים בהסתרה לא תמיד שווה את זה ואפילו מקשה עוד יותר 

חי? מגורד? סוכריה?

שתיתי הרבה תה קמומיל חם

בהתחלה עם דבש וכשהבחילות התגברו אז בלי.

וזה היה כשלא הייתי מסוגלת לשתות כמעט שום דבר אחר, אז שווה לנסות

ולא להיות על בטן ריקה

אבל לאכול ולשבוע, אבל לא ברמה שלהרגיש מפוצצת כי זה כן יגרום לבחילה

שתמיד שתהיה לך פרוסה בתיק, לא מספיק איזה נשנוש..

וגם לקום לעשות סיבוב לשאוף אוויר ולחזור לעבודה
 

אם הייתי מפספסת את התזמון של הארוחה גם אם הייתי אוכלת הבחילה לא הסתיימה בטוב... חח

ממש קשה ככה

כמו שכתבו לך - להקפיד לאכול, דברים יבשים בדכ יותר עברו (צנימים, קרקרים)

אם הייתי נהיית רעבה כבר היתה מתחילה בחילה, אז ממש צריך להקפיד לאכול

לנשום אויר צח, אולי מים קרים

יש סוכריות ג'ינג'ר שקצת עוזרות (לא להרבה זמן אבל נתנו לי קצת הקלה)

ולא מנסיון שלי אבל הרבה ממליצות על בונג'סטה גם רק לבחילות (ואם הרופאה שלך לא נותנת תלכי לרופא אחר..)

עזרו לי ממש

וגם לאכול פופייס (או איגלו, או שלוק, או אחך שקוראים לזה אצלכם 😅)

התחלתי באמת יותר לאכול ארוחות קטנות וזה באמת עוזר במהלך היום,

בלילה אני עדיין משתגעת מזה.

אני מכינה את הסנדווצים מהלילה כי בבוקר אין לי זמן ובשבוע האחרון זה ממש סבל בשבילי,

גם בימים שאני לא מכינה בלילה הבחילות מתגברות.

שלאורך השנה נפרדות

וכשמגיע חג השבועות

לפורים בפורום מתכוננות❤️❤️