מידי פעם
לא רעידות
יותר צמרמורות
אפילו בחום
על מה הזה מעיד?
למישהי יש רעיון למה נגמר לי החלב פתאום?מפלצתונת
מניקה הנקה מלאה בן כמעט 8 חודשים. בחודש וחצי האחרון שואבת לו בעבודה..
ידענו עליות ומורדות בכמויות החלב בשאיבות עד שהגעתי לאיזון מסויים של כמות יפה ומספקת. ובשבוע - שבועיים אחרונים הכמויות רק יורדות ויורדות ברמה שאני יכולה לשאוב ויצא לי כמה טיפות.
לפני שבועיים היה יוצא לי 170 באותה שעה😣
מתוסכלת ולא מבינה איך זה יכול להיות
אולי יש חלקים של המשאבה שנהרסו?מוריה
2 דבריםהשקט הזה
א. תבדקי את השסתום (נראה לי ככה קוראים לחלק הזה), אם הוא נקרע זה ממש משפיע על השאיבה
ב. לפעמים יש שלב שפשוט יורדת הכמות בשאיבה כי הילד גדל, אוכל יותר מוצקים,שינויים הורמונליים שעוברים עלייך.. יכולות להיות מיליון סיבות. אצלי כבר פעמיים הגיע השלב שפשוט הכמות ירדה וזה השלב שבו הפסקתי להלחם על השאיבה ושילבתי תמ"ל (המשיכו לינוק בבית)
לגבי שסתוםשושנושי
אצלי גם הייתה תקופה שהחלב הלל והתמעט
השסתום היה נראה חיצונית שלם ולא קרוע, החלפנו והבעיה נפתרה..
אז גם אם לא קרוע, ממליצה לנסות להחליף
ואי רעיון אנסה!🙏מפלצתונת
גם לי זה קרה, פשוט לא שאב לי, החלפתי וחזר לעבודשמש בשמיים
אצלי מסתבר גם יש עניין של התאמה של הגודל של הקונוס. פתחתי על זה שרשור לפני כמה ימים.
@מפלצתונת קבלי רק הזדהות ממני שאתמול נשברתי וקניתי לו קופסת מטרנה אחרי שלא היה לי מספיק חלב לשלוח לו להיום 
אוף איזה מייאש זהמפלצתונתאחרונה
קניתי היום שסתומים חדשים. מקווה שיהיה שיפור🙏
אולי החלב פוחת כי יש פחות דרישה, זה גיל שהילד אוכלמאמאמיה 3
כבר מוצקים
שני הילדים שלי ינקו עד 8 חודשים כי נגמר😕
יש איזו שהיא השפעה הורמונלית?דיאן ד.
גלולות חדשות או מחזור שהתחיל?
לא ממש...מפלצתונת
אני עם אותן גלולות מהלידה. שבוע שעבר לקחתי אותן גלולות אבל מתוצרת אחרת ( שאריות שקיבלתי..)
אבל כבר חזרתי לגלולות הקודמות
תנסי לסחוט, לראות אם הבעיה במשאבהשמש בשמיים
אצלי בגלל שהבעיה במשאבה אז בסחיטה כן יוצא הרבה יותר חלב. אם את אומרת שיוצא בשאיבה רק כמה טיפות תנסי לסחוט לתוך הבקבוק/הקונוס של המשאבה שיזרום לבקבוק (אלו שתי הדרכים שנוח לי לאסוף חלב בסחיטה). ככה תוכלי לדעת אם באמת נגמר לך החלב בשעות העבודה או שהמשאבה הפסיקה משום מה לשאוב אותו
תרומת שיעררוני_רון
גזרתי לעצמי צמה של 30+ סנטימר.
מישהי יודעת לאיפה אני יכולה לתרום את זה, ואיך?
יש דרך לוודא שילך ליהודים?...
לזכרון מנחםחמדמדה
תכתבי בגוגל זה ייתן לך כתובת מדוייקת לשלוח אליהם
שמים במעטפה את הצמה ואת הפרטים שלך והם שולחים לך תעודת הוקרה וזה ממש מרגש
תודה!רוני_רון
איך שולחים מעטפה בדואר חחח
הפעם האחרונה שעשיתי את זה היה שנה טובה לסבתות בגן רחלי, והדבקנו בולים בהתרגות.
צריך ללכת בשביל זה לדואר ישראל? שמים את זה במעטפה רגילה? לא יכנס..
אני שמתי במעטפה גדולה ודחפתי לתיבה😂😂חמדמדה
יש לי שיער עבה אז שיטחתי כזה את הצמה לפני שהכנסץי אותה
אפשר ללכת לדואר זה ניראלי הכי טוב אבל לי לא היה כוח לזה
או אם את בירושלים אז לקפוץ אליהם זה נמצא בבית וגן
אה אז אולי אקפוץ אליהם ושלוםרוני_רון
ואת לא יודעת לענות לי לגבי פאות דווקא ליהודים, נכון?
אני חושבת שאין שליטה על זה…חמדמדה
אבל גם לא יודעת אם העמותה מציעה סיוע למי שלא יהודי…
תרימי טלפון לזכרוןשושנושי
יש נקודות מסירה של שיער..
כל הכבוד לך
לא מצליחה לדמיין איך מתחת כיסוי ראש מצליחים לאגור כמות כזאת מכובדת של שיער
מדהים מצידך
זה היה מציק ממש מתחת לכיסוירוני_רון
ולכן כבר גזרתי, זהו
אבל חלווםםם שלי שנים שיער ארוך
ובתור בחורה מפני הצניעות הייתי עם שיער קצר.
ואני מאוודד אוהבת ארוך
מחכה כבר שיגדל שוב
אבל כשתקבלי את התעודה זה שווה הכלחמדמדה
זה ממש מרגש!
יש לי 3 תעודות ואת הצמה הרביעית אני כבר צריכה לשלוח להם באמת היא יודבת לי במגירה…
ולתאום סתם להסתפר ׳כי לא נוח׳ מרגיש לי ביזבוז
חמודה אתתתתרוני_רון
כמה זמן לוקחת לך לגדל צמה שלימה?
גם שלי יושבת במגירה כבר קרוב לחצי שנה, כל הזמן נדחה לי הטיפול בזה חחח
תכלס השיער התארך לי כבר בערך ב10 סנטימר
באמת מחכה לתעודה💪
אממ אני חושבת שלוש שניםחמדמדה
יוצא לי צמה קצת יותר מ30 ונשארת עם קארה
אה וואו המון זמןרוני_רון
טוב נראה מה יהיה אצלי
תודה על התשובות!
כן זה לוקח זמן..חמדמדה
בהצלחה!
שתהיי תמיד מהנותנים בשמחה😘
אןקיי בדקתי שוב. שנתיים לקח😂חמדמדה
גם לי בערך שנתיים עד שמתארך ממש חזרהצפורהאחרונה
ממליצה להסתפר לפני לידה, בד"כ יש נשירה אחרי הלידה אז לפחות השיער קצר יותר..
וגם להוסיף במצווה, זה כמו לשים כסף לצדקה שתהיה לידה קלה בעז"ה.
תלוי בצמיחההשקט הזה
כשהייתי בתיכון תרמתי כל שנתיים בערך, היום מתחת לכסר"ש צומח לי לאט יותר אז אני כבר אחרי שנתיים מהתרומה הקודמת וייקח לי עוד זמן עד שיגדל שוב למספיק ארוך
לי קצת יותר משנתייםשיפור
אין דרך לדעת למי את תורמתרקאני
כמה שידוע לי גם מחלק מהתרומות שיער עושים פאה למכירה ואת הכסף לתרומות...
לפחות בזכרון מנחם, אפשר לתרום גם ללב מלכה כמה שידוע לי
ריפוי בעיסוק דרך קופת חוליםמתואמת
היינו עם הקטנה (שנתיים ורבע) אצל נוירולוג בהתפתחות הילד. שלח לבדיקות דם ולהתייעצות עם פסיכולוגית התפתחותית. המזכירות הכניסו אותנו לרשימת המתנה, והבנו מהם שזה יכול לקחת גם חצי שנה עד שיהיה לנו תור...
חבל לנו על הזמן הזה.
אז דווקא בנושא של הדיבור אני כבר פחות מודאגת כי נראה שהיא מתקדמת, אבל כן הייתי רוצה להגיע איתה לפחות לאבחון בריפוי בעיסוק כדי לבדוק את הצורך שלה בתחושה מוגזמת (כך לפי הרגשתי).
דיברתי עם רופא הילדים (גם על תוצאות בדיקות הדם) והוא אמר שהנוירולוג ההתפתחותי אמור לטפל בזה ולא הוא.
אז בעצם עכשיו אנחנו תקועים... כי לא נראה שהנוירולוג ההוא יחזור אלינו, כי לא חזר אלינו אחרי תוצאות בדיקות הדם (שחלקן היו עם קצת חריגות) וגם כי נשמע שמבחינתו הוא העביר את העניין כבר הלאה...
יש מה לעשות, חוץ מלפנות באופן פרטי לריפוי בעיסוק? (שזה בהחלט משהו שנשקול, לפחות בשביל אבחון)
תודה רבה!!מתואמת
מחפשת רופאת פוריות בלאומיתאנוניימיי
היי
אשמח להמלצות לרופאת פוריות בלאומית באזור המרכז-ירושלים
מישהי נעימה ונחמדה
תודה רבה!!
רק אומרת שרופאי פוריות כמעט ולא בודקיםשולה1234
פיזית (ברמה שלחלקם אין בכלל כיסא בדיקה בחדר) אז אולי שווה לך להפתח גם לאופציה של רופא גבר.
ואולי אם תרשמי פה רשימה של רופאים שיש לך באזור יהיו לך יותר תגובות מי מבניהם מומלץ
אז אשמח להמלצה לרופא גבר אנוניימיי
אין לי רשימה ..
לגמרי חדשה בתחום..
עד עכשיו ב"ה לא הייתי צריכה ועכשיו מתחילות הבעיות...
ד"ר אבישי מלכיאל. בשרי ישראל. מקצועי ואנושי מאדאמהלה
רוב מהלך הטיפול בסופו של דבר מתבצע דרך אחיות פוריות ופחות מולו.
הן מתייעצות איתו כשמגיעות התשובות של הבדיקות והוא שולח דרכם הוראות.
לפגישה הראשונה כדאי לבוא עם הבעל.
אז כמו שאמרו לפני ד"ר אבישי מלכיאלאני מאמין!אחרונה
וגם ד"ר אליענה וינטנר מצויינת ממש- יתרון שהיא גם עובדת בשערי צדק אז מי שצריך לעבור לivf יכול להמשיך איתה שם...
ד"ר אילנה פארקס מאוד נעימה ומסבירה. לא יודעת לומר לגבי מקצועיות
שאלה על שינה בתינוקותאהבה.
בן חודשיים, מהבוקר ישן כל היום, קם לאכול ( בדרכ כל שלוש שעות בול, היום כל ארבע בערך) ונרדם
היה ער סה״כ פעמיים לאיזה שעה וחצי .
בדרכ תינוק מאד מאד ערני
זה תקין??
אתמול היה ער כלללל היום, עם גזים כנראה, יכול להיות שהוא משלים שעות?
ובכללי מה אמור להיות?
הגיוני שמשלמים, הכל יכול להיות בגילאים האלהאוהבת את השבת
הצפי היחיד הוא שאין צפי
אבל כן סביב גיל חודשיים פלוס זה הולך לאט לאט למחזור של שעתיים ערות שעתיים שינה
אבל היו לי תינוקות שתמיד ישנו חצי שעה בלבד ולא עזר כלום...
לא להלחץ מזה שישן כל היום?אהבה.
אם אתמול היה ער אז לאאוהבת את השבת
ימים מאוד חמים
לוודא שיש מספיק טיטולים רטובים לדעתי מספיק
אוקי מעולהאהבה.
עונה את מה שחושבתשושנושי
א. לא ישן אתמול אז הגיוני שמשלים
ב. אולי יש קפיצת גדילה מה שבכלל הגיוני שהוא בוחר לישון כל היום..
השינה גם מפתחת, צריך לזרום איתם ולקוות שלא יחליפו בין שנת היום ללילה
יופי מרגיע תודהאהבה.
עוד משהו,שושנושיאחרונה
כדי להמנע מזה שיחליף בין שנת היום ללילה (כלומר, שיהיה ער חצי לילה בגלל שישן ביום)
היום בלילה אם בחצות הוא מתעורר ממש עירוני, תחתלי בחדר חשוך כדי שיבין שלילה
כנל האכלה
פחות דיבורים בזמן הזה..
בבוקר מוקדם כמובן להתחשב בו ולא לצפות שיישן שנת בוקר מאוחרת..
סקר למי שהתנסתה בסרזט *וגם* פומיניק/דיאמיליהאנונימית בהו"ל
בעקבות השרשור שנפתח
אשמח לדעת האם חוויתן תופעות לוואי שונות בין שני הסוגים השונים.
בדגש על עלייה במשקל ודימומי הסתגלות/כתמים/מחזור.
אני לקחתי אחד מהם ועליתי במשקל איתו אז הטלתי וטו על גלולות הנקה. ממש רוצה לדעת האם קיים הבדל ושרלוונטי בכלל לנסות משהו אחר
מקפיצה ליאנונימית בהו"ל
מקפיצה לך, מקווה שיהיה לתועלת
שריקה
אני.. לא ראיתי הבדל בכלל.. בשניהם סבלתי קשותטובטוב הגמד
מחוסר חשק, אבל חוץ מזה לא היו בעיות של דימומים או משהו כזה..
תודה! אשמח לעוד נסיונותאנונימית בהו"ל
@שריקהתודה על ההקפצה
הופאנונימית בהו"לאחרונה
מרפאת שיניים מומלצת לילדים בלאומית ?אלה 12
אזור המרכז רלוונטי וגם ירושלים והסביבה
לא לאומית אבל יש בלוד את דוקטור רוני איצקוביץציפצופית
הוא משהו נדיר.
שווה כל שקל.
בן ה7 שלי עשה אצלו סתימות וחזר מאושר הוא לא הרגיש בכלל!!! (טוב אבל הכיס שלנו הרגיש גם הרגיש חחח)
אנחנו בלאומית אבל הולכים רק אליו למרות שהוא פרטי. הלוואי שהיה מעביר סדנאות לרופאי שיניים איך עושים את זה חכם עם ילדים....
תודה ! מחפשת קודם משהו דרך הקופהאלה 12
מדובר בפערי מחיר משמעותיים מאוד
מרפאת קנצוקר בירושלים. יש רופאת ילדים מעולה!!!אמהלה
מלאומית ?אלה 12
ללאומית אין מרפאות שיניים עצמאיות.יש להם הסדרים עםאמהלה
מרפאות שונות
וכן- למרפאת קנצוקר הסכם איתם.
מה שמאד נוח אצלם שיש להם בימים שני, שלישי ורביעי עזרה ראשונה לילדים.
בגלל שהרופאה מאד מבוקשת ותור יש רק לעוד כמה חודשים,
הם אומרים לבוא בשעה מסוימת של העזרה ראשונה ואז נכנסים לפי מי שהגיע ראשון...
הרופאה עובדת מאד בזריזות מקצועיות.
אם רוצים להשתמש בגז צחוק לילדים, אסור לאכול שעתיים לפני הטיפול.
זה מאד מרגיע אותם ומאפשר לפעמים לטפל אפילו בלי הרדמה מקומית.
ממליצה
השאלה אם אפשר פשוט לבוא לעזרהאלה 12
ראשונה או צריך קודם לקבוע תור ועזרה ראשונה נועד למקרים דחופים באמת .איך היית ממליצה לפעם ראשונה?
בד"כ לפעם הראשונה הם כן קובעים תור לבדיקה, אבלאמהלה
הם נותנים גם את האופציה לבוא בזמנים של העזרה ראשונה. ואז כשהיא מרדימה לילד בחדר אחד, בזמן שמחכים שההרדמה תשפיע היא עושה בדיקה בחדר השני.
העזרה ראשונה נועדה למקרים דחופים וגם כאלו שאין להם תור.
אשמח לדעת באיזה איזור בירושלים המרפאה?שמיכת פוך
ויש לי דיס המלצה על מרפאה בהסדר של לאומית של ד''ר ויטה מילמן . אנחנו ממש לא מרוצים. הרופאים ערבים ואין עמידה בזמנים. אפשר להגיע בשעת התור ולחכות שעה פלוס כי הרופא עדיין לא הגיע ויש עוד שניים לפניך בתור שמחכים לו.
באזור בר אילן. שדרות גולדה מאיר 1. זה ליד חנותאמהלהאחרונה
פיופ של משקאות. מאפית גרליץ ועוד.
ממליצה ממש על כנס בזום היום של התמודדות עם המסכיםאוהבת את השבת
מקפיצהאוהבת את השבתאחרונה
שאלה קטנהברונזה
עשיתי סקירת מערכות מאוחרת בשבוע 21
מתי צריך ללכת שוב לרופאה? סתם לביקורת?
היא לא אמרה לי לכלום..
ושאלה סתם בשביל שתגידו לי מנסיונכן😅 אמר לי כנראה בת
מה הסיכוי שזה לא יהיה בת בסוף? ממש באלי בתת
בסקירת מערכות אמר כנראה?? בדרך כלל בשלב הזהחמדמדה
זה כבר ממש ברור
לנו בהריון הראשון אמר שהוא רואה שחלות ורחם ושץקין ב״ה
קצת מוזר שלא נתן לך וודאות…
כן.. דיי מבאסברונזה
אמר לי שזה לא חלק מהבדיקה אבל יבדוק
לא היה לו מספיק סבלנות🥴
ואז אמר נראה לי שבת
בסוף שאלתי שוב כי ממש רציתי תשובה חיובית אז אמר כנראה כנראה..
אני הייתי סןמכת על זהחמדמדה
כי לבן היו רואים איבר מין ואשכים בצורה ברורה כבר
אז אם לא ראה- בת😃
חח לי קרה הפוך
בסקירה המוקדמת אמרו בת
היום בבדיקה היא שמה עליי את המתמר ואומרת איזה עובר פעיל ואני ישר כזה לא הבנתי ראית בןן???
כי ממש רציתי בן🤣
אבל לא היא פשוט עדיין לא ראתה אפ זה בן או בת אז דיברה לעובר בלשון זכר🙈
מה זא לא חלק מהבדיקה?הבוקר יעלה
בוודאי שכן
ממש מעצבןברונזה
ואני כלכך בניתי על זה שאני רואה היום את המין שהייתי בהלם
וגם מה? אני יריב איתו שיראה?
לא אהבתי😐
אצלי הרופא אמר לבוא אליורקאני
בשבוע 28 למעקב
הפעם לפני כן שהייתי אצלו הייתה נראלי בשבוע 11 ואז סקירה מאוחרת בשבוע 24
ובדרך כלל הבנתי שרואים בברור את המין בשלב הזה...
לי אמרו מה זה בסקירה
לפני כן לא הצליחו לראות בברור
אבל כבר בשבוע 11 הרופא אמר שנראה לו ובסקירה ראינו שצדק...
לחברה שלי אמרו בסקירה המאוחרת בתיפה ועייפה
וילדה בן!
נסיך מתוק, עדין אבל לא בת...
יואו מה אז יכול להיות שזה יקרה לי??רקאני
וואוו
חחחחח אני ממש רוצה בנותיפה ועייפה
ומאז אני בלחץ שכשיגידו לי שיש לי בת אני לא אצליח להאמין😜
חח אני דווקא לקח לי זמן להתרגל לרעיוןרקאני
הייתי בטוחה שיהיה בן
פתאום אמרו בת
עכשיו אני כבר שרופה עליה
מה אם זה פתאום ישתנה??? חחח
חחחח בול אניברונזה
די נו זה עוד קורה?? המכשירים היום כלכך משוכללים!חמדמדה
סיפור מלפני שנה וקצת, אולי מאז-כבר לא😜יפה ועייפה
איזה קטע הזוי אמאלה😂😂חמדמדה
מזכיר לי שאמא של חברה שלי רק בלידה גילתה שיש תאומים🥸
אבל זה סיפור של איזה 20 שנה אז אוקיי עוד הגיוני לי במוח
דייייייייייייייייי יואו אמאלהההרקאני
20 שנה זה לא הרבהההה
מכירה די מקרוב סיפור דומה, לפני 7 שניםפצלושון
אבל היא פשוט לא עשתה בדיקות כנראה
טוב זה כבר משו אחרחמדמדהאחרונה
לא ההיא דווקא עשתה כזה מה שהיה אז
דופק, סקירה מאוחרת, העמסת סוכר
דיייי אמאלה!ברונזה
וכל ההתארגניות וזה חחח איזה הלם
עשתה עד ללידה עוד בדיקות?רבע ל7
בדרכ עושים עוד כמה אולטרסאונדים
אני עשיתי אבל לא שאלתי כי היה לי ברוררקאני
אחרי זה רק הערכת משקל של סוף הריון אבל זה כבר משהויפה ועייפה
שלא ממש רואים...
סקר תמצית עלי פטלמה רבו מעשייך
אז ב"ה נכנסת מחר לשבוע 40!!
מותשת עייפה וחסרת אנרגיות... נזכרתי שקניתי בשבוע 34 תמצית עלי פטל והמוכרת אמרה לי לקחת רק אחרי שבוע 38 כי זה מאוד משפיע...
חוששת להגיע לשבוע 42 (הייתי שם בעבר, בחודש אוגוסט וזה הספיק לי)
אז ככה:
אשמח לדעת...
1.מה המינון שלוקחים?
2.האם זה באמת משפיע כמו שהיא אומרת?
בעבר השתמשתי רק בחליטות...
3.מי שלקחה, האם הרגשת התקדמות מאז?
4.תוך כמה זמן ילדת?
5.איך הייתה הלידה?
תודה יקרות! כיף שיש אתכן ❤🙏
מתענינת בזהאלומית
בקורס הכנה ללידה היא אומרת לקחת 4,5 כוסות ביום עם תמצית עלי פטל. בנוסף גם טיפות הרב ועוד משהו שלא זוכרת את שמו..
זה באמת יעיל ומוכיח את עצמו?
אין לי כ"כ כח להוציא על זה כסף ואנרגיות מיותרות להכין ולזכור כל פעם מחדש..
אני לקחתי בהריון הקודםמה רבו מעשייך
משבוע 34 אבל השתמשתי בעלי פטל ולא בתמצית.. והתחלתי בהדרגה, כל שבוע הוספתי עוד כוס ואז ב38 נראה לי שכבר שתיתי כמה שאני רוצה.. ילדתי בסוף 39 בלידה מהירה, הייתי בחדר לידה פחות מ3 שעות..
לדעתי לקחתי משבוע 35-36מאמאמיה 3
בהריון הראשון ילדתי בשבוע 39+2 , עם זירוז
הריון שני ילדתי שבוע 37+5
הייתי שותה המון, זה היה התה שלי, מוסיפה לזה סוכר או דבש
לפחות 4 כוס ביום
הייתי כמובן מנקה את העלים, מרתיחה, ואת המים בלבד שותה עם סוכר/דבש
בלידה בלי זירוז היה מבורך והתקדם יחסית מהר (התחילו צירים ב11 בלילה וילדתי ב6 בבוקר)
הריון ראשון ראו האטות בתנועות בצהריים וילדתי ברבע ל12 בלילה, עם זירוז
הכי חשוב שיעבור בקלות ובידיים מלאות💞
אני שואלת על התמצית דווקאמה רבו מעשייך
השתמשתי בעלים בעבר אבל הפעם קניתי תמצית כי לא היה עלים בחנות...
כתוב נראה לי 25-30 טיפותמיקי מאוס
משבוע 38 מתחילים בהדרגה אבל בשבוע שלך אולי אפשר קצת יותר
בכל מקרה נשמע לי כדאי לקחת פעם אחת ביום הראשון ואז לעלות כל יום עד ל3-4 פעמים ביום
הבנתי שיש גם המלצה לקחת כשמתחילים צירים
לא יודעת עד כמה זה באמת עובד אבל זה לא אמור להשרות לידה אלא לעזור לצירים להיות אפקטיביים
רק הערה קטנהיפה ועייפה
לפי הידוע לי, פטל מחזק את טונוס שרירי הרחם, כך שהפעילות של השרירים יותר אפקטיבית.
אבל לא מזרז לידה...
חיבוק!
כן אני יודעתמה רבו מעשייך
פשוט רוצה להרגיש שאני עושה משהו כדי לקדם את הלידה, איכשהו... כרגע הכל תקין וב"ה אין צורך בזירוז.. אז סתם להרגשה הטובה.. לפחות שהצירים יהיו אפקטיביים 🥴
תודה על התזכור
לקחתי משבוע 35 את התמציתצעד בחול
העליתי בהדרגה את מספר הפעמים ביום שלקחתי.
נניח שבוע 35-36- פעם ביום
שבוע 37- פעמיים ביום
ילדתי בסוף בשבוע 41! עם זירוז!
אז לא הייתי בונה על זה כמזרז
תודה!מה רבו מעשייך
יש סוגים של תמצית? כי הנטרופתית אמרה לי ממש להיזהר כי זה משפיע מיד ועושה צירים... ובאמת קראתי שזה לכאן או לכאן.. ז"א שזה לא חד משמעי שזה משפיע על הצירים...
מעניין...
אני אצור איתך קשר..
מניחה שיש כמה סוגיםצעד בחול
כל הריון קניתי משהו אחר, מה שהיה בחנות.
אולי לכל אחת זה משפיע שונה, לא יודעת.
אצלי זה לא מזרז
לקחתי בהריון האחרוןאחת כמוני
משבוע 36 בערך
פעמיים ביום עם איזה 20-30 טיפות כל פעם (לא בטוחה, לדעתי כתוב המינון על הקופסה).
הלידה היתה ב 40+0, התחילה בירידת מים שלא התקדמה המון שעות, מאז שהתחילו צירים רציניים לקח בערך 5 שעות ללידה
מנצלשתפצלושון
קניתי גם תמצית כזאת,
וראיתי שזה מכיל אלכוהול, זה לא בעיה בהריון?
בעיני זה שטויות, זה כמות ממש קטנהמיקי מאוס
אבל מי שחוששת ונמנעת לחלוטין אז אפשר לנדף אותו - לטפטף את הטיפות לתוך מים חמים ולשתות אחרי שמתקרר
רעיון, תודהפצלושוןאחרונה
הבנתי שהכמות מזעריתמה רבו מעשייך
תודהפצלושון
מחזור לא מגיע ואין היריוןאורות דולקים
אז ככה,
ילדתי לפני שנתיים וחצי.
מאז השתמשתי במניעה של טבעת נוברינג
לפני כשלושה חודשים הפסקתי למנוע ורצינו להיכנס להיריון.
בהתחלה היה טיפה בלגן, כל פעם לקח זמן להיטהר כי היו כתמים בבדיקות..
אבל המחזור כן הגיע בצורה סדירה יחסית.
עכשיו עברו כבר 5 ימים מאז שהיה אמור להגיע, והוא לא מגיע.
כבר שמחתי וציפיתי,
אבל בדיקות ביתיות יצאו שליליות
והיום עשיתי גם בדיקת דם וגם היא יצאה שלילית 😐
אז מעבר לאכזבה,
אני גם בלחץ!
מה יכולה להיות הסיבה שהמחזור לא מגיע אבל אין היריון??
אני מפחדת שדפקתי את הגוף עם המניעה הארוכה שעשינו 😢
אחרי מניעה הורמונלית, תקין שתהיה חצי שנהכבתחילה
של שיבושים במחזור.
הכל בסדר המערכת צריכה להתאפס אחרי כל ההורמונים.
חכי עוד 3 חודשים ואז תראי מה הלאה..
קרה לי כמה פעמיםרקאני
שהמחזור איחר בשבוע/ שבוע חצי
אם את רואה שזה יותר משבועיים הייתי דואגת...
אבל אזור שבוע נראה לי נורמלי לגמרי...
לא דפקת את הגוףהשקט הזהאחרונה
פשוט לוקח זמן לחזור לסדירות שבה הוא היה לפני המניעה
אני ממש ממליצה לנסות לעקוב אחרי הביוץ בדרך שנוחה לך ושלא מכניסה ללחץ מיותר- אני למשל עוקבת רק אחרי הפרשות ואז יודעת לצפות מתי האיחור ביחס לביוץ ולא ביחס לוסת הקודמת.
זאת אומרת שמבחינתי איחור הוא אחרי שעברו שבועיים מהביוץ (המשוער לפי ההפרשות).
אין לי כח לאמא שלי. ושה' יעזור ליאנונימית בהו"ל
אני דוסית,
גם במידות,
יש לי לב ענק,
עוזרת לכל אדם,
בעלי אוהב אותי מעריץ מעריך...
אבל כל כך קשה לי עם אמא שלי.
אני מודה לה' שאני גרה רחוק ממנה
רק לראות את המספר שלה על הצג בפלאפון עושה לי כאבי בטן.. מה הפעם תשאל? כמה תחקור?
האם תתעצבן על משהו? האם אני אתעצבן ואתחצף?
אין לי כח אליה. היא עושה לי לא טוב..
אני חודש לפני לידה. היא לא היתה שם אף פעם בשבילי. וזה נהדר כי אני גם לא מסוגלת שתהיה איתי לא בלידה ולא דקה אחרי.. נוח לי מאוד לראות אותה פעם בחודשיים וגם שאני לא רואה. אין לי טיפת געגועים. רק שואלת על הציונים של הגדולים שלי וכמה הם מצליחים בבית ספר. ורק ביקורתית.. למה הוא לא מתפלל או ההוא לא מברך ולמה ולמה ולמה שלא תבואו שבת? למה? לכן אני אומרת כי אני סובלת שם וגם ילדי. מהקריזות שלה. מזה שאסור לילדים שלי לגעת כמעט בכלום וצורחים עליהם. הם בעצמם לא מתים עליה. היא מפנקת אותם תמיד בדמי כיס וממתקים וגם אותי ואת בעלי.. באמת עוזרת כלכלית. ולא ביקשתי שקל. זה באמת מיוזמתה. אבל בנפש היא יכולה לגמור עלי. לגמור. ואני תמיד מתכווצת אם היא רוצה שניפגש ומתחילה להתבונן בי. ולשלוח אותי אולי לרופא עור או לבדוק אם התקמטתי. וכמה השמנתי או כמה אני רזה. אין לי כח אליה. לא נעים לי בחברתה. והיא יכולה פתאם להתעצבן..
אבל היא אמא שלי. ולא מדגדג לי שחודשיים שלוש אני לא רואה אותה ולא את אבא שלי. והתירוץ של שתינו זה המרחק.. כי אני לא מסוגלת ליסוע במיוחד בהיריון והיא גם לא נוסעת רחוק מחוץ לעיר. וגם נוח לי ואין לי טיפת געגוע
ואני יודעת שיש מצב גדול שאמצא את עצמי לבד בלידה. כי בעלי עובד רחוק ממש. והלידות שלי מהירות. אז אמרתי לריבונו של עולם. אני רגילה כבר. רגילה כל חיי כאישה להרגיש לבד בלי תמיכה אימהית. הכל בסדר. אני לא בלחץ ולא באיזה דרישת יתר. אני סומכת עליך... אני גם לא מתבכיינת... ככה זה. זה מה שיש. משמים. מקבלת. גם נוח לי ככה.
אבל הכיבוד הורים, אני לא עושה מספיק. כולם כל כך עושים ובאים ןאני... (החברות שלי, האחים שלי גרים ליד ובאים יחסית הרבה) אני לא מסוגלת. אין לי כוחות בנפש גם ככה אני על הפנים .. אבל שנפגשת איתה מרגישה אחכ רע ... מהעושים? אני מרגישה כל כך לא בסדר. אבל אני לאיודעת איך אני אני יכולה לקיים כיבוד הורים שאני לא יכולה לסבול אותה או שאני מרגישה רע בחברתה.
.
אולי יש לכן רעיון עבורי?
תודה רבה
מכירה מישהי שעושה סדנאות לשדרוג והצלת קשר עם הוריםאמא טובה---דיה!
אם את רוצה פרטים תפני אליי בפרטי.
אמא שלי בכלל לא תרצה...אם זה תלוי גם בהאנונימית בהו"ל
היא חושבת שהיא מושלמת.. אין עם מי לדבר.
וגם לי אין כח לשדרג כלום. אני חסרת מוטיבציה ורצון. פשוט נוח לי נורא היחסים ככה. פעם הייתי בוכה למה יש לי אמא כזאת? למה אין לי תמיכה וכו'? היום התרגלתי. ואפילו טוב לי. מעדיפה רחוק... מצד שני זה לא הגיוני להתנתק. זה לא בסדר.. אני מתקשרת כל יומיים שלוש. וכל שיחה סובלת מכאבים בבטן מרוב שלא נעים לי לדבר איתה... אז לשדרג איתה יחסים עכשיו? לא תודה...
אני לא הייתי מנסה לשקם *איתה* אלא לעבוד על התחושותהמקורית
שלך מול מה שהיא אומרת ומה שזה גורם לך להרגיש
בלי קשר רק לכיבוד הורים. כדי שלא תתרסקי רגשית. כי אמא זה אמא. לא מתנתקים לגמרי הרי. ולדעתי זה כן יכול לשפר את העמדה הרגשית שלך מולה ומול ביקורת בכלל
זו סדנה לילדים, בלי ההורים. אולי תדברי עם המנחה...אמא טובה---דיה!
היא ממש מקסימה
ממליצה לנסות לדבר עם הרב אליקים לבנוןפייגא
או עם אשתו הרבנית
הבנתי שהם ממש 'מומחים' בסוגיה של כיבוד הורים.
יוכלו אולי לכוון אותך מה וכמה נכון.
אולי מספיק מה שאת עושה ולא באמת נדרש ממך מעבר?
אולי הכרת הגדרים ההלכתיים תוכל להרגיע לך את המקום הזה בנפש
זה נכוןאיכה
והרבה מתייעצים איתם.
אני אישית לא כל כך אהבתי את הקיצוניות ...
וואו אמאל'ה מאתגר ♥️♥️♥️ציפצופית
מה את עוברת!! ואיך את עדיין כותבת עליה בכזה כבוד, כמה את רוצה לכבד, וואו מעריצה אותך!!
תכלס,
יש לאסתר סולטן המקסימה קבוצת ווטסאפ
והיא מעלה מידי פעם פוסטים על כיבוד הורים.
אני ממש אוהבת אותה
וכמובן יש לה גם קורסים בתשלום (הכל סביב כיבוד הורים)
אם את בעניין לנסות אני ממליצה ממש!
בהצלחה אלופה 💓
נראה לי שזה לא העניין של מצוות כיבוד הורים.אמא ל4 + פצפון
זה העניין שמערכת יחסים כל כך משמעותית בחייך גורמת לך לרגשות קשים ולסבל. אי אפשר להניח בצד מערכת יחסים עם אמא, זה תמיד איכשהו דופק על איזו דלת או חלון.... בזוגיות, באמהות שלך...
את לא צריכה לקחת אותה לשום טיפול. את יכולה, אם תחליטי ותאזרי אומץ, לעשות עבודה עם עצמך. בהבנה של מה קשה לך ומה חסר לך. מה את מקבלת. אפשר להיעזר באיש מקצוע, או בספר מתאים. גישת המובחנות. לימימה אביטל יש כל מיני חלקים על הקשר עם ההורים.
גם אם זה מרגיש כבד מאד כרגע, אני בטוחה שאת תרוויחי מזה והמשפחה שלך תרוויח. ואפילו צעד קטן נחשב.
גם לי נשמע שכיבוד הורים זו רק כסות.ירושלמית במקור
וואו. איך את מסתכלת על זה במבט של דורות?שוקולד פרה.
את מסוגלת לראות את הקשר בין סבתא שלך לאמא שלך?
את מסוגלת לראות את המקומות של ההשפעה של אמא שלך עלייך?
אמא שלי לא ביקורתית אבל חרדתית. והאמת שכל שיחה איתה כאילו "מקפיצה" לי את החרדה הישנה מפעם.
והאמת היא שזה גם מעייף. לנסות להדוף את החרדה או להתמודד איתה, כשאת עייפה אחרי לידה וכאלו.
אמא שלי אמנם השתפרה עם השנים, אבל זה כאילו מחזיר אותי אחורה אוטומטית לשנים של חרדה לא פורפורציונלית בכלל לגבי מצבי החיים.
יש לי הרבה מחשבות על היחס הבין דורי. אני ממש רואה איך החרדה הזאת באה לה בתורשה,
וכמה שהיא גם ניסתה עם השנים להיות מודל פחות חרדתי עבורנו,
אבל מה לעשות שהיא ספגה את זה בבית? ממש כמו חלב אם.
ומאוד קשה להתנתק מהמודל שראית בבית, ולהמציא מודל חדש. כאילו המוח לא זוכר את זה, אז קשה לו להתכוונן לשם.
אז היום אני הרבה "חסה" עליה, וכואב לי עליה שלא עשתה תהליך נפשי עם עצמה. ברור לי שהייתה יכולה להינות הרבה יותר בחיים.
את יכולה להתחבר לזה?
וואו ברוראנונימית בהו"ל
אז אמא שלי היא מלכת החרדות. שכחתי לציין. ואני כל כך חרדתית, ברור לי שזה מהבית.
כל דבר קטן היא נלחצת, אני מנסה להעביר הלאה לחשוב חיובי. אבל אצלי החרדה ברמה שמתחיל לי חומציות ובחילות וכאבי בטן. זה משפיע עלי פיזית. וזה פשוט נורא. אני ממש עובדת על עניין החרדות. הייתי בטיפול שעזר מאוד. וכרגע אני ממש בטוב ברוך ה'. הגעתי למסקנה שהראיה החיובית שלי לאחרונה והאמונה שלי בה' ממש עוזרים לי לחרדות..
וברור לי שזה הגיע מסבתא שלי. היא ניצולת שואה אמנם היא לא חרדתית במודע אבל משהו שם עבר לדור השני (לאמא שלי)
קיצר. הכל יחד גומר עלי. אפילו על ההיריון לא הייתי מסוגלת לספר לה. בעלי התקשר.
היא סוג של עול נפשי עבורי. כל כך רע לי עם זה אבל כל כך טוב לי הריחוק הזה. מה אני עושה?;? לא יודעת .. מנסה להודות ולראות בה טוב, היא עשתה קריירה וחסכה בשבילנו ועוזרת עד היום. אז איך יש לי זכות לבוא בטענות בכלל?
קיצר אני ממש בקונפליקט. אבא שלי דיכאוני לאחרונה, גם הגיל. גם המצב בארץ. ניסיתי לעודד אותו. לא עזר הרבה...
אני בכללי לא מחוברת למשפחתי. מזכירים לי תמיד את החסרונות שלי שרואה אותם. כולנו יצאנו עצבניים, חרדתיים, רואים שחור. אז לקחתי מרחק. עם המשפחה של בעלי כל כך טוב לי ובריא לי בנפש... מרגישה שהם המשפחה שלי אבל הם לא באמת... עצוב אבל זה המצב
תבררי על רותי דושינסקי, היא ממש טובה בזה!נפש חיה.
יש לה קו טלפוני או סדנאות קלילות שאת יוצאת עם כלים לחיים
זה נקרא משהו כמו
"מאמא שלך לאמא שבך"
לא דווקא קשור להורים.
אני מאוד מתחברת לזה שזה עובר בין דורותהמקוריתאחרונה
אמנם סבתא שלי נפטרה כשהייתי קטנה, אבל עם השנים ועם הסיפורים אני ממש רואה דמיון בין אמא שלי לבינה בהתנהגות
אמא שלי מאוד 'ירשה' אותה
אני בכל אופן כן עובדת על עצמי כדי לשנות את מה שנראה לי שאני לא רוצה לקחת
צריכה הרגעה לגבי העמסת סוכר 100פעם אחת
הרופאה הפנתה אותי להעמסת סוכר של ה100. אני רק בשבוע 16 ובלחץ. אשמח להרגעות..
איך עוברים את הבדיקה הזו בשלום?
זה 4 בדיקות דם? גם ככה קשה למצוא לי ורידים...
יום אחרי- תפקדתן רגיל? בעבודה?
תשתי הרבה בימים שלפני, זה יעזור לורידיםבאורות
כשמגיעים מיובשים קשה למצוא ורידים.
אני עשיתי ועבר ממש בשלום.
יום אחרי לא הרגשתי שום השפעה. באותו יום לא הלכתי לעבודה, זה במילא 3 שעות שם ככה שכבר לקחתי חופש. הרגשתי קצת חולשה ואיכס. לאכול טוב מיד בסוף עוזר קצת.
תודה רבה!פעם אחת
הרגעת.
באותו יום באמת לא חשבתי לעבוד, כי זה בוקר שלם. מעודד שזה לא משפיע מעבר.
כדאי שבעלי יבוא איתי, נכון?
וגם- מה כדאי לאכול אחרי?
כן כדאי שיבוא..גם כי זה משעמםבאורות
אחכ צריך לאכול פחמימה מורכבת וחלבון. נניח סנדויץ טוב עם חביתה/גבינה וכד.
אני אכלתי שווארמה😅 אבל לא ככ מומלץ...
תודה! עזרת לי מאודפעם אחת
בכיף, שיעבור בקלות!באורות
❤️פעם אחת
כאן להרגיעמישהי מאיפשהו
אני גם הייתי מאוד בלחץ, אמנם לא מהמציאת ורידים, אבל היה לי ברור שאני אקיא כי רק לדבר על זה עושה לי רפלקס הקאה.
לקחתי את הבקבוקים בטעם לימונים והיה סביר, שרדתי 😅 בין לבין מצצתי קצת לימון. ולא הקאתי.
בעלי היה איתי, זה כן עודד אותי בבדיקה ועזר, ואחרי חצי שעה - שעה בערך שחררתי אותו כי ראיתי שאני בסדר וחבל על הזמן שלו (הוא בא להחזיר אותי אחכ).
אחרי הבדיקה האחרונה אכלתי סנדוויץ קל עם גבינה וירק וזה מאוד מאוד עזר.
לא עבדתי באותו יום, למחרת רגיל.
בהצלחה רבה!!!
תודה רבה!פעם אחת
מה זה בקבוקים בטעם לימונים?
לפי מה שהבנתי יש 2 אופציות לבחירה בהעמסהמישהי מאיפשהו
אחת מהן זה לשתות בקבוק (בהעמסה של 100 - 2 בקבוקים), עם תמיסה בטעם לימון או בטעם אפרסק. השניה - האמת לא זוכרת, בטח אחרות ידעו.
לי בפועל אמרו שיש רק את הבקבוקים ואין את האופציה השניה
האופציה השניהבאורות
זה סוכר רגיל שממיסים במים. ממליצים להביא איתך לימון ואז לסחוט את זה לכוס ואז זה קצת פחות מגעיל
תודהפעם אחתאחרונה
פרימולט נור ומחזורים אחר כךחוק התודה
היו סדירים אצלכן? או בלגן?
הראשון היה ארוךךךרקאני
ואחריו יחסית סדיר
אבל אף פעם לא היה לי מאוד סדיר
הייתי מדייקת את השאלה: גם כמה ימים נטלת פרימולוט-תדהראחרונה
נור, ברציפות.
מניסיון וגם משיתופים מידי פעם כאן בפורום, יש הבדל בהשפעות בין נטילה קצרה (צורך בדחיית הווסת בימים בודדים) ובין נטילה ארוכה, למשל למשך 3 שבועות.
בנטילה ארוכה, ההשפעות הרבה יותר חזקות.
קרה לי שהמחזור הבא אחריו, לא זה שמייד אחרי הפסקת הפרימולוט, בושש להגיע במשך יותר משבועיים.
ואחרי זה הסתדר.
אני בשבוע 8 וכבר יצאו לי ורידים חדשים.ואני עם גרביאביגיל ##
לחץ
הגיוני? נורמלי?
הריון ראשון?אנונימית בהריון
לא. הריון חמישיאביגיל ##
אם זה לא היריון ראשון זה הגיוני...הריון ולידה
אצלי הם פשוט נשארו בשלב מסוים 🤷♀️ (אבל הם לא כואבים לי ב"ה, רק מגרדים. וברגע שמתחיל היריון הגירוד גובר...)
אבל חשבתי שהגרביים ימנעו מעוד ורידים לצאת. מבאסססאביגיל ##
אמנם לא כואבים אבל מכוערים,ואצלי לא עוברים אחרי הלידה
אני לא ניסיתי גרביים, אז לא יודעתהריון ולידהאחרונה
אכן מבאס. אבל כל עוד הם לא כואבים זה לא אכפת לי (הולכת בחצאית ארוכה וגרביים גם ככה)
וגם לי הם לא עברו בין ההריונות, אם לא היה מובן...
צירים או שאני מדמיינת?מה רבו מעשייך
40+4 קמתי עכשיו עם תחושת כאב בבטן ובגב.. תוך כדי שאני מרגישה תנועות ולא מצליחה לזהות.. הבטן מתקשה יש כאבי מחזור בגב אבל זה כיאלו בלי הפסקה.. אני לא מצליחה לזהות מתי זה מתחיל ומתי נגמר.. רק מתרגלת נשימות להרגיע את הכאב... שתיתי מים היום והייתי די פעילה.. והרגע גם התרוקנתי.. למרות שכבר התרוקנתי אחר הצהריים...
מישהי? עזרה? לידה חמישית...
אני איתך רקאני
גיסתי ואני בהריון יחד (אחות של בעלי)אנונימית בהו"ל
אצלה הריון ראשון
אצלי שני
היא מותק
באמת
אבל וואי שתהיה בריאה לפעמים יש לה כאלה יציאות…
שמעה שיש לי בת- ׳אהה אז עכשיו אני לא רוצה בת׳
דיברנו כזה בעלה ובעלי ואני והיא על זה שאנחנו צריכות ללכת יחסית קרוב (היא חודש אחריי)
אז היא אומרת כן אבל ממני יתלהבו יותר כי אני בת ואתם לא ננה בננה
או שנפגשנו במסיבה משפחתית וכשבאתי היא כזה שמה לי יד על הבטן ואומרת לי יואו ממש יצאה לך הבטן כבר (אני שבוע 18, אז חייכתי ואמרתי ברוך ה׳ למרןת שבאותו יום ממש חברה שלי הייתה בשוק טוטאלי שסיפרתי לה שאני בהריון בכלל) כמה דקות אחר כך היא עמדה בזווית שגם לה היתה בטן אז אמרתי לה כזה הכי בטוב ׳יא גם לך! איזה כיף!׳ אז היא ישר כזה ׳לאלא זה ממש לא בטן של ההריון תמיד אני ככה, נכון ### (אחותה)׳
עכשיו אם בטן זו מחמאה- קבלי אותה
ואם זה לא- למה את אומרת לי?….
נשמע קצת שהיא אולי מחפשת את תשומת הלבנפש חיה.
או השוואות כלפיה כדי "להוכיח" לעולם שהיא בסדר
לא הייתי מתרגשת
אולי ההתנהגות שלה יושבת על משהו עמוק יותר
וזה מתבטא כלפייך/ כלפיכם
כן רק שזה מצחיק כי בקושי יוצא לנו להיות יחדאנונימית בהו"ל
שבתות אצל ההורים פעם בחודש חודשיים מסתנכרן לנו
וביומיום בכלל לא…
וזה מוזר לי כי נגיד היא סיםרה לי על ההריון לפני שסיפרה לאחיות שלה, אנחנו חברות…
היתה לה הימטומה והיא שאלה אותי אם אני יודעת מה זה וזה, ולא את אמא שלה…
אז כילו..
מה הולך…
נשמע שהיא לחוצהרקאני
שלא יתנו לה מספיק יחס כי יתייחסו גם אלייך...
אז היא מנסה לפרגן אבל קצת קשה לה אז זה פשוט יוצא עקום
ממש מעצבן!
המצחיק הוא שאם כבר, לי לא יתנו😂😂אנונימית בהו"ל
כי הכלה הנוספת חוץ ממני צריכה ללדת באוגוסט😂😂
וזה אחרי כזה שנה וחצי מהילד האחרון, אז פה יתרגשו וזה כי הרבה זמן לא היה
ואז אני
ואז הגיסה- שזה גם ילד ראשון וגם היא בת באמת ואני מודעת לזה😅
אז אם כבר- אני זו שצריכה לחשןב על זה (ואני קצת חושבת אבל בחיים לא אראה להההה זה לא היה מתוכנן… ולא בשליטה שחנו בכלל ותודה לה׳ על ההריונות כמובן!)
זהתקומה
לא נשמע לי תשומת לב.
יותר כאילו היא מחפשת "אחות גדולה", והיא רואה אותך אולי ככזו.
אני הייתי כנראה מתחרפנת, ממש לא אוהבת שמתעסקים בהריונות שלי יותר מידי.
אבל איך שלא תבחרי להגיב, אולי לראות את זה מנקודת המבט הזו יקל קצת.
זה דןןקא לא מפריע ליאנונימית בהו"ל
אבל העקיצות מציקות לי…
כילו מצד אחד תשאל אותי על ויטמינים ובדיקות ותאריכים וזה
ומצד שני תגיד לי ננה בננה על זה שהיא בת ויתייחסו אליה…
ברור ברורתקומה
אני מבינה ממש. לא התכוונתי שאת צריכה להצדיק את עצמך❤️
צודקת. אבל הגיוני שבכל זאת זה מלחיץ אותהרקאני
הריון ראשון זה ממש מרגש והיא רוצה שיתייחסו לזה בהתאם...
ככה אני רואה את זה...
גם אני וגיסתי בהריון
שתינו הריון ראשון ושתינו כלות...
ויש לי תקווה קטנה בלב שלא יהיה לנו אותו מין...
סתם כי היא צריכה ללדת קצת לפניי ובאלי שגם לילד שלי יתנו צומי ויתרגשו...
אז אני קצת מבינה את החשש
כמובן שאני הכי מפרגנת לגיסתי ומדברת איתה כרגיל אבל מבינה את הצביטה הקטנה הזאת...
אני מבינה ברור..אנונימית בהו"ל
גם לכלה יש בת ואני גם חוששת שאם לגיסתי יהיה בן וברית וזה וזה אז התינוקת שלי ׳תיפול בין הכיסאות׳
אבל ממש משתדלת לחזק את עצמי שה׳ ששלח לי אותה ישלח גם את היחס שיולדת ויילוד צרחכחם אחרי לידה💕
ואני באמת משתדלת לעשות עניין מההריון שלה לידה ולא משלי. כי אני גם אדם שצריך את היחס אז אני גם יודעת לתת אותו…
פשוט
אופ
לפעמים היא כאילו לא חושבת…
מבינה אותך ממש!רקאני
כשסיפרנו לחמותי שאני בהריון
היא אמרה לבעלי שגיסתי הייתה לחוצה להיכנס להריון לפניי כי היא התחתנה לפניי
והיה לי ממש קשה לשמוע את זה
ממש
היא באמת קצת לפניי...
אבל אני נכנסתי להריון לפניה ועברתי הפלה
והיא לא יודעת את זה...
ופתאום היה לי כואב ממש
כילו כשהיא גילתה שהיא בהריון היא קצת נשמה לרווחה שהיא הספיקה לפני??
לוידעת היה לי קשה ממש...
ובאמת זה קצת מורכב ששתיים בהריון ביחד...
כל פעם שאנחנו נפגשים היא מדברת על זה שהיא בהריון
ואני בהתחלה ממש לא דיברתי על זה
הייתי בלחץ בגלל ההפלה... לא רציתי לדבר ולספר
והיה לי קשה איתה...
חיבוק גדולאישהואימא
תודה!רקאניאחרונה
ברוך ה' אני כבר אחרי השלב הזה...
וואי האמת אני גם מבינה את גיסתך…אנונימית בהו"ל
חיכיתי להריון הזה שנה בערך
וממש ממש ממש רציתי (המניעה אחרי הלידה היתה טעות. כשהפסקתי אותה כבר הייתי ממש עם רצון חזק ואז הכל הרבה יותר קשה)
והכלה הנוספת ילדה אחריי את הבכור- בערך 7,8 חודשים אחריי
כשהיא סיפרה לנו שהיא בהריון אני היה לי ממש קשה
ובכיתי
והיינו בנופש באותו זמן והוא קצת נהרס לי…
לא כי לא שמחתי בשבילה!
כתבתי לה הודעה יפה ממש ושאלתי אןתה איך היא ואם היא צריכה עזרה והכל
אבל לי, היה קשהההה כי רציתי כלכךךךך והבכור שלה היה קטן מהבכורה שלי
ובמשפחה שלי כל הבני דודים מסודרים כך שהילדים של הדודים הגדולים גדולים יותר מהילדים של הדודים הקטנים יותר
בקיצור
זה עשה לי סלט בבטן…
אז ברור שלהראות לך לא היה צריך
אבל גם התחושות שלה לגיטימיות🙈
צודקת.. ואני באמת מבינה אותה!רקאני
אצלם במשפחה אם שנה אחרי החתונה אין ילד,
כל המבטים מרחמים...
ואני בכלל לא הייתי לחוצה על ילד מיד אחרי החתונה...
רק מה, כן נכנסתי להריון לפניה,
והייתה מן הרגשה שמרוב שכולם מקווים שיהיה לה לפניי-
ההריון לא הצליח...
ברור שזה שטויות אבל זה עשה לי מאוד כבד בלב...
יואו איזה מעצבנת היאשושנושי
שתפרגן ותהיה נחמדה מה קרה
פויייי
נשמעת סתם לא העיפרון הכי מחודד בקלמרשלומית.
לא מעבר
לגמרי חחחמומו100
אל תתני לזה מקוםמה רבו מעשייך
באמת שלא שווה להתייחס לזה... זו התנהגות קטנונית ולא בוגרת.. אבל זה שלה... תהני מההריון שלך תחווי אותו.. ❤
נראה שהיא פשוט לא ככ בוגרת...ליד ה'
זה שלה
אל תיפגעי ממנה. תנסי לקבל את הדברים בחיוך למרות שזה ממש מעצבן
מסכימהטוביאלה
אמממ רק אני חושבת שאיזה כיף יהיה איתי מישו בחל"ד?ירושלמית במקור
אני היחידה במשפחה דל בעלי שעובדת😂😂אנונימית בהו"ל
הן עקרות בית שם (חוצניקים, בקהילה שלהם לא מקובל שהאישה עובדת🤓)
נו מכאן כל החפירות שלה והרגישויות (צוחקת)ירושלמית במקור
חחחחח בטחחח🤓🤓 הן ממש גאות הזהאנונימית בהו"ל
אני זו שצריכה להצדיק את זה שאני אמא טובה למרות זה שאני עובדת
והילדה שלי בגן
עד 4
כל יום
אני אמא פצצה😏😌
האמת הגיסה עובדת כמה שעות בשבוע בתור מורה כי משעמם לה
מעניין אם תמשיך אחרי הלידה
ממש מחפשת תשומת לבשירה_11
מכירה טיפוסים כאלה
וכשעולהלי כבר אני שומרת מהם מרחק
לא מדברת הרבה לא משתפת
שיחפשו אצל מישהו אחר, אין לי זמן לזה
מחפשת קצת הבנה ותמיכה...לאחדשה פה
בעלי בקבע, אני גרה אצל ההורים. המצב הזה כשלעצמו גורם לי להמון המון תסכול וכעס על איך הגעתי למצב הזה (אני לא הסכמתי לזה, מסובך להסביר).
כל כך הרבה שנים רציתי שכבר יהיה לי ילד... כמה בכיתי בשקט עם כל אחיין שנולד ואני בכלל לא הייתי נשואה...
ואז התחתנתי, לפני כמה חודשים. וב"ה כשניסינו זה עבד. כמה התרגשתי אז, הרגשתי שזה כל כך ממלא אותי, שאני כל כך מכוונת לזה, כמה אני אשקיע בעצמי בשביל שההריון יצליח. וכמה ימים אחרי זה היה דימום- הריון כימי. בכיתי מלא אבל התאוששתי די מהר וקוויתי שהפעם הבאה תעבוד.
לפעם הבאה לא היה הרבה סיכוי, בכלל. הוא סגר שבת, בדיוק השבת שכל כך ייחלתי לה, אבל הצליח לצאת באמצע שבוע. באמת שהסיכויים היו קלושים. אולי באיזשהו מקום הכרחתי את עצמי לנסות, שלא תהיה עוד הזדמנות אחר כך ואני לא רוצה לחכות הרבה. וכשגיליתי שזה עבד זה תפס אותי נורא לא מוכנה, הייתי מופתעת אבל לא סיפרתי לו, חשבתי שזה יעבור לי.
קשה לי מאוד עם המצב הזה שאין לי חיי זוגיות רגילים, פשוטים. נורמליים ולא בכלל לפני שאני מקימה משפחה. זה הרי הבסיס להכול! קשה לי עם ההריון הזה. כולם מסביבי מתרגשים, בדיוק סיפרנו כשמלאו 3 חודשים כי בעלי נורא רצה כבר שהמשפחה שלו תדע ואני לא הבנתי למה כל כך קשה לי עם זה עד שנפל לי האסימון- אין לי כח לכל ההתלהבות מסביב כשאני לא מתלהבת. גיסתי כותבת לי שזה בטח ממש מרגש והיא מתרגשת איתי. לא נעים לי להגיד לה שאני בכלל בכלל לא מתרגשת. אני לא רוצה.
כל המשפטים של- "יעברו הבחילות ואת תתחילי להנות מההריון" הנה הבחילות עוברות ואני מרגישה יותר גרוע עם עצמי. קשה לי לחשוב על ההמשך. על הסבל שעברתי ועוד אעבור. כל הכאבים. כל הקושי בבדיקות דם אני באמת לא מסוגלת יותר, האחיות לא מוצאות לי ורידים והרופאים עם המשפט הקבוע של "אם עכשיו את ככה, מה יהיה בלידה?".
עוד בדיקות לבד, עוד אולטרסאונד שלפניו אני בוכה עד שמישהו מהמשפחה שלי יכול ללוות אותי כדי שלא אלך לבד.
כולן מדברות על כמה זה מרגש ואני רק בוכה כל הזמן. ובעלי לא זמין. ולא בבית. אני חסרת אנרגיה כבר כמעט שלושה חודשים, מתנשפת המון, בקושי מסוגלת לזוז, ירדתי הרבה במשקל בגלל הבחילות הקיצוניות וההקאות, העירויים הבלתי נסבלים שבאמת שברו אותי.
מרגישה לבד בכל כך הרבה בחינות, וקצת קשה לי לכתוב את זה- אבל אני לא מרגישה שייכות לעובר הזה. לא מרגישה שהוא חלק ממני.
אם מישהי מזדהה, הלוואי
קשה ממשoo
בחילות, הקאות, כאבים, להיות לבד ולא מבחירה, מובן ממש שאת לא מתחברת להריון. אני לא התחברתי לשום הריון שלי, זה קורה להרבה נשים
וואי תודה על זה, מנסה קצת להרגיש נורמליתלאחדשה פה
כי בסביבה הקרובה שלי זה לא נראה שמישהי חוותה משהו כזה...
יש נשים שחוות ומסתירות את זהoo
ההרגשה הזו נפוצה אבל כמעט לא מדוברת
נשמע שבאמת ההריון שלך קשה אוביקטיביתמיקי מאוס
זה לא כזה חריג את לא היחידה
אבל גם ממש לא כולן מתמודדות עם כאלה חוויות
אז אין טעם בהשוואות האלה
זה חא שהן יותר טובות או יותר חזקות.פשוט הקב"ה נתן להן משהו אחר
לא בקטע של השוואות,לאחדשה פה
פשוט אני מרגישה שאף אחת לא מבינה אותי...
גם עם ההיפרמזיס שב"ה השתפר כבר, לא היה עם מי לדבר על זה... כי מי שכן סיפרתי לה התייחסה לזה כמו לבחילות בוקר, מקיאים וזה עובר. ובשבילי זה היה סיוט...
אמאלהאחת כמוני
נשמע ככ ככ קשה
שולחת חיבוק גדול 💜
ברור שלא תתחברי
תרפי עכשיו מהצורך להתחבר
תרשי לעצמך להיות ככה
זה גם לא אומר כלום על החיבור שבעז"ה יהיה לך עם הילד/ה..
ובעניין הכאבים: א. יש אפידורל. ב. סיפור שלי: חודשיים לפני הלידה האחרונה שלי נחתכתי באצבע בצורה דיי קשה מסכין חדה חדשה. היו לי כאבים ברמה שלא ישנתי בלילה ובכיתי ממש. ושאלתי את עצמי "אם אני ככה עכשיו מכולה חתך באצבע איך אוכל ללדת בכלל?". תתפלאי, ב"ה ילדתי ואפילו בטוב, ובלי אפידורל (ולא ממש מבחירה)..
ומציעהאחת כמוני
שתנסי להעסיק את עצמך בדברים שעושים לך טוב
וואו, אני רק, זוכרת כאב כזה של חתך עמוק וזהמחי
כאב משתק!! לגמרי לבכות ולא להצליח לישון ולא לעשות כלום, זה כאב מחרפן שנכנס עמוקקק כזה לעצמות
בלידה זה לפחות מגיע בגלים 😅 אבל האמת שזה לא דומה בכלל. זה פשוט כאב שונה, יש גם הורמונים מעורבים, זה משהו אחר לגמרי
נכוןאחת כמוני
ולכן בדיוק אין טעם להשוות או להסיק מזה מסקנות
תודה 🩷לאחדשה פה
העצה של להרפות מהצורך להתחבר מרגישה לי מדויקת, תודה על זה
💜אחת כמוניאחרונה
יקרהטוביאלה
כמה דברים, קודם כל יש לך התמודדות הגיונית, בעל שלא נמצא איתך, מתח, תחילת הריון ראשון- אלו אתגרים לא קלים. הקושי שלך ממש מובן.
ועדיין, עם כל הנתונים הללו, את מתארת מצב שבו את לא שמחה רוב הזמן, מרבה לבכות, לא מתלהבת מההריון למרוב שחיכית לו הרבה-
את מכירה את עצמך הכי טוב, האם אלו תופעות שמלוות אותך רוב היום?
או שכתבת את הדברים בסערת רגשות זמנית?
אם התשובה הראשונה נכונה, וזו התחושה שלך רוב הזמן, אז אני רוצה להציע לך לגשת לטיפול שיעזור לך למצוא כלים להתמודד עם המתח והרגשות שמציפים ולהתחבר לעצמך ולעובר. בשבילך! לא בשביל אף אחד אחר.
מגיע לך שיקשיבו לך ויתנו לך תמיכה ולא תרגישי בודדה.
עם כל הקושי של הריון ראשון ובעל בקבע, את לא צריכה להגיש ככ לא טוב נפשית (מה גם שלא תארת פה איזה סבל קיצוני מההריון, ב"ה תופעות תקינות של התחלה לא הכי נעימה)
מסכימהמחי
יש תופעה של דיכאון הריון, וכדאי לבדוק את זה ❤️
תודהלאחדשה פה
אני בוכה המון... גם בהתחלה עם ההיפרמזיס שהיה סיוט מתמשך וממש בנס עבר איכשהו,
ועכשיו זה הקושי הנפשי בעיקר...
יש לי שריטה כזו של לא לבקש עזרה, אבל אני מרגישה עכשיו בתקופה הזאת שאני באמת צריכה איש מקצוע שיעזור לי... תודה🩷 לא מובנת מאליה התמיכה פה
הכאב שלך כל כך מובן והגיונימיקי מאוס
אז מה שאת בהריון ואת "אמורה" לשמוח.
זה עדיין קשה
וזה קשה לעבור את זה לבד , גם מנטלית אבל גם טכנית
מסכימה שחשוב ממש למצוא לעצמך מקור תמיכה, אולי טיפול אישי או משהו כזה
ולפנק את עצמך איפה שאפשר
ובעיקר לסנן קולות מחלישים כמו מה את מתלוננת או מה יהיה בלידה (?!?!?!)
המטרה שלך להתמודד עם הכאן ועכשיו
הכאב שלך לגיטימי וגם הקושי
ודווקא מתוך לתת לו מקום ולהתמודד איתו בעז"ה תצליחי למצוא כוחות חדשים גם ללידה ולתינוק שיבוא
אני אוסיף שחשוב לשים לב אם זה מתחיל להיות יותר מאשר קושי נקודתי ומתחיל להתפתח דיכאון (הריון זה טריגר לא פחות משמעותי מלידה!)
אם כן- אז גם צריך לתת לזה מענה ולא לחכות
בהצלחה!
תודהלאחדשה פה
נחשפתי ממש בשעות האחרונות למושג הזה של דיכאון בהריון... כן ידעתי שיכול להיות סיכון לדיכאון אחרי לידה וגם בעלי מודע לזה ואמר לי עוד לפני ההיריון... אבל זה שזה אולי עכשיו בהריון גם, גם מתסכל אותי באיזשהו מקום שזה רודף אחריי... כל כך קוויתי לשמוח מזה
קשוח ביותרבאתי מפעם
בעל בקבע כשעוד לא בניתם את הקן שלכם...
בקושי ביססתם את הזוגיות ונשמע ממש לא פשוט.
תקשיבי יקרה, מצב הרוח שלך קצת נשמע לא תואם מצב, יכול להיות שאת בדיכאון? או שכתבת את כל זה בסערת רגשות קשה?
גם אני לא מתחברת לתינוק בהריון, ולא מרגי ה שייכות כי אני לא באמת קולטת שיש לי הפנים ילד. אבל כשהוא נולד, עם הטיפול בתינוק נקשרים לאט לאט, זה לא קורה ברגע, לפעמים כן, אבל זה לוקח זמן הרבה פעמים וזה תקין. אבל יש הבדל בין זה לבין לבכות כל היום ולהיות עצובה כ''כ ... נשמע לא תקין, דורש התייחסות. טיפול אישי יעזור לך בע''ה.
תודה, יכול להיות באמת...לאחדשה פה
אוף הנפש שלי כל כך מתוסבכת באלי שמשהו פעם יילך חלק וזהו
קשה לקרוא על תחושת הלבד ❤️אמאשוני
הריון ראשון זה מטלטל מאוד,
אתם בקושי נשואים כמה חודשים והוא בכלל לא בבית,
אתם לא חווים שנה ראשונה של בניית בית כמו שצריך
ועוד להוסיף לזה את כל תופעות ההריון.
ההריון שלך פיזית קשה אובייקטיבית
אצלי ההריון הראשון היה קל יחסית מבחינת פיזית, ובעלי היה בבית, ועדיין הרגשתי שאני נכנסת למערבולת ושוקעת.
אני לא ידעתי שיש דבר כזה דיכאון בהריון וסתם סבלתי.
הלוואי ותמצאי תמיכה אמיתית ומקצועית.
אולי דרך תמיכה בנשות קבע, אבל גם אם לא מכיון הזה, כדאי לפנות לארגון ניצה, שידעו לכוון אותך.
את משתפת את אמא בתחושות שלך? יש לך מישהי לשתף? זה ממש חשוב לא לסחוב את התחושות הנוראיות האלו לבד.
את ממש צודקת, זה לא הגיוני לבנות משפחה לפני שיש זוגיות. המציאות הזאת ממש לא הגיונית.
אני לא חושבת שזה מאוד משנה אם הוא מוגדר בקבע או כל הגדרה אחרת, אולי הוא היה מגוייס "רק" בצו 8.
כדאי לעבד את התחושות האלו שגורמות לתסכול וכעס.
את ממש נורמלית, המציאות היא הלא נורמלית 🤗😐
מקווה שתמצאי את הדרך להתמודד, אל תחכי עם זה עד הלידה לבד.
לי אמנם הדיכי עבר מיד בלידה, אבל זה לא מחייב שיעבור צריך לתת לזה. את המקום ולטפל.
תרגישי טוב, מאחלת לך להתאושש מכל הבחינות.
תודה רבה רבהלאחדשה פה
הלוואי, באמת לא כדאי שאסתמך על זה שזה יעבור לבד... מהניסיון שלי עם עצמי זה לא עובר סתם ככה, ואם כן זה תמיד חוזר
חיבוק גדולדיאן ד.
אני חושבת שזה קורה הרבה דיכאון לפני לידה
ומפה בפורום אני מבינה שזה גם די הולך עם בחילות והקאות (היפרמזיס)
מניסיון שלי בהריון ראשון הייתי בדאון רציני
ואני גם כ"כ כ"כ רציתי את ההריון הזה.
ועדיין היה לי קשההה ברמות, לא התחברתי לתינוק בהריון בכלל.
הבטחתי לעצמי שזה הראשון והאחרון ואין מצב שאני מכניסה את עצמי שוב לסיוט הזה.
אז קודם כל את מתארת מציאות חיים לא פשוטה כל כך שכנראה היית רוצה להכניס בה כמה שינויים שזה בסדר ולגיטימי
אבל מה שנלווה לזה וכל העצב, הבכיות והקושי, לדעתי זה הורמונלי.
בהריון יש שינויים הורמונליים חזקים מאוד וזה ממש ממש משפיע על מצב הרוח.
אז חיבוק גדול, את נורמלית ורגילה וזה קורה ללא מעט נשים.
מספרת לך מה שאני עשיתי כשהרגשתי שהגיעו מים עד נפש ואני לא מסוגלת כבר.
קודם כל הלכתי לרופא משפחה וביקשתי בדיקות דם מקיפות לבדוק כל מה שרק אפשר.
ובאמת היו לי קצת חוסרים והתחלתי להקפיד יותר על ויטמינים ותוספות.
דבר שני, הלכתי לטיפול רגשי. הייתי חייבת מישהו לידי שיחזיק אותי ויעזור לי.
זה לא עשה ניסים ונפלאות אבל הרגשתי שאם אני נופלת יהיה מי שיחזיק אותי.
ממש ממש ממליצה.
דבר שלישי, חיפשתי איך לפתח תחביבים שלי. דברים שכייף לי ונחמד לי לעשות.
אני אישית אוהבת מאוד יצירות, לצבוע, להדביק וכו'. קניתי כמה ערכות באינטרנט וממש נהניתי לעשות.
וזה ממש עזר לי לצאת קצת מהבועה הקשה של הדיכאון.
כמה דברים שאני רוצה לעודד אותך:
1. הכל עבר ברגע שילדתי!! עבר, נעלם ופרח!
אני התאהבתי בתינוק בשניה שראיתי אותו.
(אבל גם אם לא מתאהבים מיד זה בסדר גמור וזה מגיע אח"כ, אבל מה שחשוב לי להגיד זה שאין קשר בין החיבור בהריון לחיבור שאחרי הלידה)
2. בשניה שילדתי כבר רציתי עוד אחד, וזו אני שהבטחתי שאין מצב שאני נכנסת שוב להריון...
3. לקראת ההריון הבא התכוננתי נפשית לתקופה קשה נוספת, כי ההריון הראשון היה סיוט אך הפלא ופלא ההריון היה קליל
כך שיש לך תקווה שהריונות הבאים כן יהיו קלים יותר גם פיזית וגם נפשית.
תודה רבהלאחדשה פה
מעניין, לא חשבתי על החיבור עם ההיפרמזיס.. מאמינה באמת שזה השפיע, כי כשזה התחיל הרגשתי שאני לא מסוגלת לשרוד את זה יותר...
האמת שיש לי הרבה תחביבים, וכבר כמה שבועות טובים לא היה לי כח פיזית, אבל אני מרגישה שעכשיו זה בעיקר נפשית. אני מאוד אוהבת לצייר אבל קשה לי להתחיל תמיד, אז הרעיון עם הערכות ודברים קטנים זה רעיון ממש חמוד... תודה!
תגידו, ההורים שלכם מביאים מתנה ללידה?כתר הרימון
בונוס: אם כן, מה? כסף? צעצוע? שואלים?
כןבאורות
מביאים כסף על משהו ספציפי
(נניח לידה אחת שילמו על המוהל,
לידה אחרת הביאו סכום וביקשו שנקנה מתנה שווה לילדים הגדולים
וכד')
סכום כסף רציני, כמה אלפים.תדהר
לאטוט
כשנולד בן עזרו לממן את הברית, אבל עוזרים לנו בסיטואציות אחרות, נותנים מתנות לחגים...
לאSeven
לאחילזון 123
אבל עוזרים עם הילדים הגדולים וכו'.
בעצם חמותי אולי כן נותנת כסף. אבל לא באיזה כלל קבוע .
לא..אני10
נותנים דברים, אבל בכללי בתור הורים הם עוזרים ונותנים כשיכולים. לא היה משהו שמוסגר בתור "מתנה ללידה"
לאשושנושי
לידה קודמת קיבלתי מאחת האמהות כזה סוודר לתינוקי..
צד שני לא הביאו
גם לא ציפיתי לקבל
ב"המדברה כעדן.
ההורים שלי עוזרים לנו מלא אז זה מצחיק לחפש עוד מתנה רשמית שהיא ללידה...
ולגבי החם והחמות- נראלי שכן.. אם זה לאירוע עצמו של הברית/מסיבת ההודיה... או משהו אישי לי ללידה... כבר לא זוכרת
ההורים שלנו עזרו בלידה ראשונהמצפה88
לממן עגלה וריהוט לתינוק, בלידה השנייה לא נתנו כסף/מתנה.
כבר לא ממש זוכרתמתואמת
נראה לי שההורים שלי מביאים כסף. ההורים של בעלי פשוט נותנים את כל המעטפת - מימון לברית אם יש, קניית בגדים ואביזרים שצריך וכו'...
וכמובן, שני זוגות ההורים עוזרים גם טכנית במה שהם יכולים.
מקווה שבבוא היום גם אנחנו ננהג כך - פשוט נמשיך לתמוך בילדים באופן טבעי כמו שאנחנו עושים עכשיו, בלי התחשבנויות מאף צד...
ההורים שלי מביאיםעדיין טרייה
צ'ק מכובד של כמה אלפים.
ההורים של בעלי מביאים מתנה של ביגוד ואביזרים שנראים להם שנצטרך (בלידה הראשונה זאת הייתה קניה מאוד גדולה בילדים הבאים זה היה יותר השלמות כזה)
כןמחכה להריוןאחרונה
בלידה הראשונה אמא קנתה לי עגלה חדשה לתינוק,נותנים כסף 1000 כל לידה,ושהם באים מביאים מטרנות טיטולים,בגדים,
כאבי מחזור שמקרינים ליריכיים לאחר החזרהבת-חן1
9 ימים אחרי.
מכירות?
יאאאא את כבר 9 ימים אחרישושנושי
איזה מרגש
אגב, אצלנו
בהחזרת עובר בן 5
שבוע בדיוק אחרי החזרה כבר הייתה תשובה חיובית על מקלון של לייף
אם בא לך לנסות..
לגבי הכאבים, זה יכול להעיד על הכל
על חיובי ושלילי
לא הייתי מנסה למצוא עכשיו סימנים או רמזים להריון, פשוט כי הכל מרגיש אותו דבר
חחח כן לא מאמינה ששרדתי 9 ימיםבת-חן1
האמת שאני לא בודקת לפני 12 יום כי העובר בן 2
כלומר רק יום שישי בעה
צודקת.. לפעמים הטפשת גוברת על השכל😉
לא בהחזרההשקט הזהאחרונה
אבל כל השבוע שעבר היו לי כאבי מחזור ברמה של לפעמים לעצור רגע ולנשום, וזה לא משהו שקורה לי בד"כ לפני וסת ובכל זאת קיבלתי..
בקיצור, מה ש'כיף' בימים האלה שאנחנו מחכות זה שהראש שלנו עובד שעות נוספות, ובסוף כל תחושה יכולה להתברר כתסמיני הריון, או כקדם וסת..
ותשובה ודאית תהיה רק כשיעבור הזמן שצריך לחכות