שרשור חדש
תעזרו לי נמאס לי מהעבודה שליהריון ולידה

אני עובדת מהבית ואני לא יכולה לעזוב אני גם לא יכולה לפרט לכן מה בדיוק העבודה אבל נמאס לי

אני בוכה כמעט כל יום

באלי לצרוח מתסכול 

ועד אוגוסט אני כלואה בכלוב של עצמי

מה עושים?????????????????????????????..

מסכימה איתך גםמדברה כעדן.
כל הכבוד על הסבלנות להמשיך להסביר את הרו שלך בכבוד ובנחישות
דיאטת 16/8 עובדת גם בהנקה?מאוהבת בילדי

ניסיתי כמה ימים, אבל אני מרגישה שזה ממעיט לי את החלב, וגם שאני הולכת לישון רעבה...

ובאמצע הלילה לקום להניק כשאני רעבה ואין לי אפשרות לאכול זה קשה לי.

אבל מפעמים קודמות אני זוכרת שזה מה שעזר לי בעיקר לרדת- לא לאכול בלילה.

ואני חייבת לרדת. יש לי איזה 15 קילו מיותרין שממש מכבידים עלי...

אז אולי אפשר בזמן שכן אוכלים- לאכול דברים יותר מזינים? או שזה לא משנה, והדיאטה הזו לא מתאימה להנקה??

(פעמים קודמות הייתי עם תינוק/ת גדול/ה יותר. עכשיו הבייבי בן 4 חודשים...)

לדעתי פחות מתאים להנקההמקורית

לישון רעבה יכול לקרות אם עושים את הדיאטה הזו ומתחילים לאכול מוקדם..

אני בכל אופן חושבת שבהנקה צריכה להיות דרך יותר מותאמת כי הרעב הוא מובן..

אבל את כן יכולה לאכול דברים בריאים בזמן הזה אם את רעבה

אולי אפשר מרקים טחונים שממלאים את הבטן ומזינים וגם יש בהם הרבה נוזלים אז הז טוב להנקה

 

 

לדעתי פחותנביעה
דיאטה מושלמת לאחריי ...


בהנקה חייבים לאכול..

ממה שאני למדתי והבנתיחנוקה

בהריון 6בהנקה מומלץ צום של 12 שעות ולא של 16. במיוחד אם את רואה שמתמעט לך החלב.

הייתי מפרידה בין 2 דברים- שקמים בלילה להנקה קשה להמנע מלחטוף משהו, מנסיוני שתיה חמה אפילו מים חמים יכול לעזור ופה זה ענין של הרגל ומשמעת עצמית.

צום 16 שעות זה אומר שאת צריכה להזין אותך פחוס יונק ב8 שעות. קשה ממש...

אני עכשיו בהריון בסוף ובאמת משתדלת לשמו 12 שעות. וכבר זה מחייב אותי לדאוג לעצמי בשאר היום, וההמנעות מאכילה בערב ובלילה היא ההכי חשובה בתוכנית הזו...

כמובןמקלדתי פתח

בעיקרון לא נשמע שכדאי בזמן הנקה, אבל גם רצוי להמנע מאכילה בלילה אפילו עם הנקה.

אולי תנסי 12/12 , כלומר תאכלי נגיד בין 8בבוקר עד 8 בערב. נשמע שעצם המסגרת עוזרת לך לא לאכול בלילה. גם לחלוקה הזו יכולה להיות משמעות בירידה במשקל.

כמובן שיש עניין לאכול מזין בשעות שאוכלים: את צריכה למלא מאגרים אחרי לידה ובזמן הנקה חוץ מהרצון שבהנקה יהיה חלב איכותי (ההרכב של החלב די יציב, אבל יש מרכיבים מסוימים שיכולים להשתנות לפי התזונה שלך).

בלילה מים, קרים/פושרים/חמים.

אני במקרים ממש קשים לקחתי חצי כוס חלב בלילה,

אבל זה כן נחשב אוכל אז לא כדאי קבוע אם את מנסה לרדת במשקל.

אולי באמת פחות מתאיםמאוהבת בילדי

@מקלדתי פתח נראה לי שקלעת למה שאני מרגישה- שעצם המסגרת עוזרת לי.

אז אולי 12/12 יהיה לי טוב...

הלוואי, נו...

בתור אחת שרגילה לאכול ומיד ללכת לישון- זה קשה לא לאכול לפני השינה

אני התרגלתי תוך כמה ימיםחנוקה

וזה הרגל שווה

השינה יותר נעימה

וזה באמת יותר בריא לגוף ..

תודה! ותודה לכולן!! הלוואי שיעזוור לי...מאוהבת בילדי
אסור לעשות אותה בהנקה. התייעצתי בעבר עם כמה דיאטנילא מחוברתאחרונה
איך התכוננתן נפשית ללידה?שמן קוקוס

מפחדת וחוששת, המדינה במלחמה ואני עם היסטוריה של לידות לא פשוטות וקיסרי בעבר. חוששת לעבור את התאריך, מפחדת שילחיצו אותי ויכריחו לעשות מה שאני לא רוצה...

איך מתעלים מעל זה? איך נרגעים?

חיבוק על התחושותshiran30005

לדעתי, את יכולה לחלום ולפנטז על לידה חלומית ובפועל יקרו דברים אחרת לכן חושבת שפשוט תשחררי (סליחה אם אני מעצבנת אותך עכשיו) , תזרקי על ה" ותסמכי עליו שיעשה את הכי טוב עבורך

בתכלס? את יכולה להתנגד ולא להסכים לכל מה שהם אומרים כמו לזרז כי זה בחירה שלך במיוחד שאת אחרי קיסרי

אבל באמת הרבה תפילות שתצאו בידיים מלאות ותינוק ואמא בריאים ושלמים!


בתור אחת שהייתי בטוחה במיליון אחוז שיקרו דברים אחרת אבל ה' תכנן לי לידה אחרת שנגמרה בקיסרי ובגלל שקיבלתי את זה ושיחררתי היה לי קל יותר להחלים.


שוב חיבוק ובשורות טובות!! ❤️ 

תודה אהובה❤שמן קוקוס
הכנה הכי טובה ללידה מבחינתיהמקורית

זה לעשות את ההשתדלות המקסימלית במה שבידיי - שזה בערך תיק לידה, סידור לילדים אם צריך, ליווי זמין בשבילי.

ומעבר לזה - הכל פתוח

אני מאוד מאוד רציתי ללדת בלי אפידורל למשל.  אבל לא ננעלתי על זה.

אמרתי מה שיהיה יהיה. והתפללתי המון המון שהצוויה תהיה טובה והכל יהיה בסדר


זה כמה שעות שצריך לשחרר ולזרום עם מה שמגיע ולקוות שזה יצא לפי מה שאני רוצה, העיקר לצאת מזה בטוב ובבריאות.

וכן עבדתי על תכנית לידה לפני, כדי שיהיה ברור לי ולצוות מה אני רוצה. בדיעבד זה היה נצרך.

תודה על העצות❤❤שמן קוקוס
עונהחיים חדשים🍃

כאחת שעד החודש השביעי בערך להריונה הייתה בפחד גדול לקראת הלידה עד כדי קושי לישון בלילה, הבנתי שאני צריכה כנראה הכנה נפשית למאורע שמתקרב...

העבודה הייתה בעיקר בשכל, לחשוב מחשבות טובות על הלידה שתהיה, להכניס לראש מחשבות תומכות ללידה ש-ה׳ ברא את הגוף שלי יודע ללדת, וזה יקרה בטבעיות ובשמחה והכאב של הצירים הוא טוב, ואני מחכה לו, כי בלעדיו התינוקי לא יצא... 

קראתי *רק* סיפורי לידה טובים, וסיפורי לידה טובים זה לאו דווקא לא ניתוח או וואקום, אלא זה סיפור שהחוויה של היולדת בו חיובית והיא הצליחה להתמודד בדרך שלה

לא אשקר, בהתחלה לא האמנתי לעצמי.. אבל כנראה זה חלחל

שמעתי דמיונות מודרכים והרפיות לפחות פעם ביום (לקחתי קורס שתומך בגישה...)

התאמנתי על נשימות, עם נשיפה ארוכה

הייתי מתאמנת על ״לקבל את הכאב״ ולא לברוח ממנו כשהיו לי צירים מוקדמים או כל כאב אחר במהלך ההריון (בשכל הבנתי שזו ההשתדלות הבסיסית להקלה על כאב, כשמתכווצים בציר ולא מרפים זה מונע שחרור של הורמונים טבעיים משככי כאב, ומשחרר אדרנלין שמגביר כאב)

 

לידה טובה וקלה בע״ה!❤️

חיבוק יקרה!!! נראלי היה שרשור דומה היוםאוהבת את השבת

אחפש לך קישור


ומרגש שהגעת לשלב!!!!


ומה שלומכם בכלל?

תודה אהובה❤❤שמן קוקוס
רק מתפללת שיהיה טוב, ברוגע, בבריאות ובשמחה בעזרת השם
אמן ואמן ואמן!!אוהבת את השבתאחרונה
כאב בשד - עזרהR&R

לפני כמה ימים התחילה לי תחושת שריפה בפטמה ובתוך השד

ראיתי גם נקודות לבנות בגג הפה של הבייבי

לפי גוגל אבחנתי פטריה והרופא נתן לי משחה לתינוק ופטריון לי

עכשיו אחרי שלוש ימים מרגישה שהכאב אצלי רק מתגבר

כל השד שורף מבפנים וזה מקרין ללמעלה ולכתף ואני לא מסוגלת ללבוש חזיה

מה עושים? מה זה יכול להיות? איך אני מקילה על הכאב הזה?

כשהיתה לי פטריהרוני_רון

רק דרמבקומבין עזר לי. (צריך מרשם)

ותוך יום העביר את הכאב.

וחיבוק לך

פטריה בשד זה סבללללל

אני יבקש מהרופאR&R
ובאמת פטריה יכולה לגרום לכזה סבל??
לגמרירוני_רון

אני ממש התחלתי לבכות כל פעם כשהקטן התעורר לינוק.

וגם כשלא ינק כאב לי ממש.

כ"כ הצטערתי שלקח לי שבוע עד שהתחלתי ממש לטפל.

פשוט סבלתי לחינם.

 

אוףR&Rאחרונה

בהנקה כואב

אבל אני מתחרפנת מהכאבים בין ההנקות

סיפור הלידה שלי♡חיים חדשים🍃

בטח זה יהיה אאוטינג רציני, אבל לא נורא...

 

הכל התחיל לפני 9 חודשים, כשנכנסתי להריון המאתגר הזה ב״ה

בחילות מטורפות שמשביתות לגמרי, גאון מי שהמציא את הבונגסטה ומזל שלא משכתי עוד יום נוסף בלעדיו

אחרי זה סחרחורות ולחץ דם נמוך מידי, ברזל ברצפה...

צרבות ונהנים

ואז הדובדבן שבקצפת - סימפיזיוליזיסנו הנחמד שפשוט שיתק אותי כפשוטו... כל תזוזה קטנה כאבי תופת

 

נכנסתי לחודש התשיעי כשבבית תינוקת בת שנה שדורשת את שלה, והכאבים בשיאם (אה שכחתי לציין שגם הצירים המוקדמים לא פסחו עלי)

ניסיתי להבין איך יולדים בסיטואציה כזאת שאפילו לעמוד או לרדת מהמיטה אני לא מצליחה לבד

בחסדי ה׳, כמה ימים לפני הלידה הרגשתי הקלה עצומה מבחינת הכאבים באגן והצלחתי ללכת ולזוז יותר נורמאלי

 

בנוסף לכל המצב הפיזי המרנין - היו בי המון חסמים רגשיים מהלידה, 100% פחד ורתיעה ו0% התרגשות בערך

לא שהייתה לי לידה קשה מידי אצל הראשונה אבל החוויה שלי בה הייתה מזוויעה, והתאוששות שאחרי..🥴

הייתי פשוט מדחיקה את זה שאני בהריון, ואטוטו עומדת ללדת ולחוות את זה שוב.. וככה איכשהו מצליחה להירדם

מתישהו תפסתי את עצמי והחלטתי שאני עושה השתדלות ומתכוננת ללידה הזאת, כי באלי להגיע בראש אחר ועם יכולת התמודדות

 

לקחתי קורס הכנה שתומך בלידה טבעית, שמעתי הרפיות ודמיונות מודרכים, ניסיתי להתחבר מחדש לגוף שלי ולהאמין בו שמסוגל ללדת, וזה טבעי לו... וכו וכו

קראתי הרבה על איך הגוף עובד ואיזה הורמונים משתחררים בלידה ומה תפקידם וכו׳ ואיך כל זה קשור לרוגע ולחיבור פנימי לתהליך...

תכלס? לא באמת חשבתי שאשרוד בלי אפידורל. חשבתי שאני חלשה נפשית ופיזית ולא מסוגלת לחוות שום כאב. אפילו מבדיקות דם אני רועדת, אז לידה טבעית? נו באמת...

השתדלות נוספת שעשיתי זה שלקחתי דולה, זכרתי שבלידה הקודמת רציתי שאמא שלי תהיה איתי אבל בפועל היא הספיקה להגיע רק אחרי האפידוראל ושכבתי אומללה בלי שום יכולת התמודדות על רצפת החדר לידה ומיילדת אין (הייתה רוב הזמן בחוץ וגם כשהייתה בפנים לא הרגשתי שהייתה איתי)

 

תחילת שבוע 38 הצירים המוקדמים כבר לא מוקדמים, והם אפילו הופכים להיות סדירים, יש ימים שזה אפילו מגיע לכל 5 דקות אבל עוצמת הצירים חלשה מידי

לא נתתי להם לבלבל ולשגע אותי והייתי בנחת... אבל כשהגיע כבר שבוע 39 זה התחיל להיות מעיק, כי כל יום חשבנו שאולי זה היום, ולא, אני קמה בבוקר ועדיין בהריון

והקטע המצחיק זה שדווקא כשהוקל לי מבחינת הכאבים באגן והצירים נהייתי יותר לחוצה ללדת...

שבת של שבוע 39+9, אנחנו בביתנו ואין ככ איפה לשים את הגדולה אם מתפתח משהו (משפחה ושכנים שחשבנו לשים אצלם בדיוק לא נמצאים שבת), אז כל שבת אנחנו בלחץ שלא אלד, ב״ה לא ילדתי

מתישהו במוצאש אני נזכרת שיש לי מבחן יום למחרת ומתחילה ללמוד עד איזה 3 בלילה... מגיעה למבחן למחרת, בהלם איך אני מרגישה טוב, הולכת כמו איזה ברווזה אבל לא מרגישה כאבים משמעותיים כמו החודשים האחרונים

 

הגיע התל״מ - אני מדברת עם חברה שילדה גם קצת לפני, מתבדחת איתה שאולי אני בכלל לא בהריון וסתם השמנתי קצת

היא אומרת לי שגם היא ביום לפני שילדה לא הרגישה שום דבר מיוחד וזה היה יום רגיל.. קצת עודד אותי אבל בפועל האמנתי שאמשוך עוד שבועיים כזה

מסתמסת עם אחותי בלילה שאולי תבוא לעזור לי עם הגדולה ביום שלמחרת כי יש לה חום, והיא שואלת אותי מצי אני חושבת שאלד ואני עונה לה בבדיחותא כמובן ״עוד 10 שעות 36 דק ו45 שניות״, היא אומרת לי להיזהר כי יש כח למילים.. 🤨

יש לי עבודה להגשה באותו יום בלילה, פותרת אותו עד שניה לפני 12 בלילה ואז מגישה.. מנצלת את הזמן ללמוד עוד קצת לפני הלידה, מתארגנת לשינה ולא באמת מצליחה לישון אז סתם משוטטת במחשב על צירים מוקדמים, מבשרי לידה ומה שבינהם.. נתקלת במשפט שאומר שאם יש הרבה זמן צירים מוקדמים שלא מובילים ללידה זה יכול להיות בגלל מנח לא טוב של העובר

פותחת ביוטיוב סרטונים לביסוס העובר באגן בצורה טובה, פורשת מזרון יוגה וכדור פיזיו ומתרגלת מה שביכולתי .. ככה כמעט שעה

לא באמת חשבתי שיקדם משהו אבל בכל מקרה לא הצלחתי להירדם אז לפחות שיהיה לילה כיף

בשלוש נכנסתי למיטה ובנס נרדמתי ישר,

בחמש ועשרים הקטנטנה קמה, קמתי להחזיר לה את מוצץ והיא נרדמה

חמש וחצי קמה מצורך חזק להתפנות.. קמה לשירותים ואין כלום.. אבל עדיין כואב

הפעם הבנתי ישר שכנראה זה זה (לידה קודמת התחיל אותו דבר אבל חשבתי שזה קלקול קיבה ובעלי היה צריך לשכנע אותי ליסוע לבי״ח)

קודם כל שולחת הודעה לאחותי של סמיילי בהלם😳

אחכ ניסיתי לתזמן במחשב אבל מהר מאוד הבנתי שאין צורך וזה רק מגביל אותי ומכניס אותי למצב של לחץ וכאב..

שלחתי הודעה לבעלי שיצא מהבית כבר בחמש שהתחיל לי צירים יחסית כואבים, אז שיהיה מוכן לבוא כשאקרא לו (מצחיקה אני)

הוא ישר התקשר ואמר שעדיין לא התחיל תפילה אבל מהקול שלי הוא הבין שהוא צריך לחזור.. בערך בשש הוא חזר ומלא טלפונים לכל העולם בשביל להבין איפה שמים את הקטנה עכשיו, בסוף הוא שם אצל השכנים הצדיקים, תוך כדי הוא שואל אותי שאלות שרק מעצבנות אותי יותר, ואני מבקשת ממנו שצריכה את השקט שלי..

אני כולי מבואסת שהבית מבולגן וזה לא נותן לי יישוב הדעת, אל תסמכו על הקינון לפני לידה כי לא תמיד הוא מגיע...

מבקשת מבעלי שיסדר ותוך כדי מעבירה את הצירים במשקופים של הבית תוך כדי נשימות עם הוצאת קול נמוך (ממש עזר לי)

(הייתי בטוחה שאכנס למקלחת ישר שמתחיל צירים אבל פחדתי שלא אצליח לצאת משם, בקושי להתלבש הצלחתי)

בעלי התקשר לדולה ואמרתי שבנתיים אני מצליחה להתמודד ונעדכן אותה כשיתקדם

בערך ברבע לשבע (לא סגורה עד הסוף על זמנים) קראנו לה, כי הרגשתי שצריכה עזרה כבר, כשנגמר ציר אני אומרת לבעלי שאולי זה כלום ושום דבר וסתם אנחנו מקפיצים אותה, אבל כשהוא מתחיל אני נרגעת שכנראה זה לא סתם (וחוזר חלילה...)

אני מאוד אסופה ושולטת בעצמי - בניגוד מוחלט ללידה קודמת - ולא בורחת או פוחדת מהכאב של הציר, אלא שמחה שהוא מגיע ועוברת אותו עם ה״תוכנית״ שבניתי לעצמי משקוף-נשימות איטיות-קול נמוך.

אחרי שבעלי קרא לה התיישבתי על הרצפה (טעות!!) וכשהתחיל ציר זה היה ככ סיוטט כי לא הצלחתי לקום למשקוף והתנוחה הזאת לא הייתה לי טובה.. ניסיתי בכל זאת להעביר את הציר ברוגע עם נשימות

תוך כדי הדולה מגיעה, רואה אותי על הרצפה ושואלת מה שלומי, משום מה זה מצחיק אותי...

אני לא מצליחה לקום לבד והיא עוזרת לי אחרי שנגמר הציר

היא אומרת שכדאי לצאת אבל אני מעדיפה שלא כי רציתי להעביר יותר זמן בבית, לא הבנתי מה הלחץ...

אנחנו מתקדמים לכיוון הדלת ופתאום ציר חזק ואין משקוף בסביבה שלי.. אני כמעט מתחילה לבכות והדולה אומרת שהיא תהיה המשקוף שלי .. ואני רוכנת אל הקיר והיא לוחצת על הגב וככה אני מעבירה את הציר

כשהעוצמה שלו מתחילה לרדת אנחנו רצים לאוטו, ברגע שנכנסים עוד ציר.. ואז אני קולטת שהם באמת צפופים

בעלי נוהג ואני יושבת איתה מאחורה.. גשם זלעפות בחוץ ואני עם נעלי בית של בעלי

את הצירים ברכב אני מעבירה כשאני נתלית על הידית מעל החלון ונושפת עם הוצאת קול נמוך וחזק, אולי אפילו צעקות אבל מאוד מכוונות ובשליטה

הדולה שואלת לאן פנינו מועדות.. ואני ישר אומרת עין כרם, היא מנסה לומר שאולי עדיף שע״צ כי יותר קרוב אבל אני מתעקשת (לא ככ ברור למה התעקשתי כי גם לפני כן לא באמת החלטתי עד הסוף, אבל מזל שהתעקשתי)

בחוץ ערפל מטורף, בקושי רואים משהו...בצירים עצמם לא באמת שמתי לב, הייתי מאוד מכונסת בתוך עצמי, אבל בין לבין אני קולטת את הסיטואציה ואומרת לבעלי שיאמר תפילת הדרך ושיסע בזהירות ובנחת, כי אני לא יולדת בדרך

אחרי זה תופס אותי פחד שאולי זה סתם ועומדים להחזיר אותנו בלי פתיחה או עם פתיחה מינימלית.. הרי הצירים התחילו רק לפני שעה בערך....

בערך בשבע ורבע הגענו, בעלי מנסה להיכנס בחניה שכנראה יותר קרובה ושואלים אותו בתמיהה ׳למה? מה היא יולדת׳? אני שבדיוק הייתי אחרי ציר כמעט צוחקת אבל מנסה להיראות כאובה בכח כדי שיכניסו אותנו.. הוא מסכים לו להיכנס רק בשביל להוריד אותנו וישר לצאת.. בדיוק שאני יוצאת מהאוטו עוד ציר... אני רצה לעמוד חשמל שיש שם ונשענת עליו, תוך כדי שיורד עלי גשם זלעפות והגרביים נרטבות בשלוליות (כיף חיים)... הדולה רצה אחרי ומכוונת אותי לאן ללכת.. היא תופסת את כל התיקים שלנו אז אין לה ככ איך לעזור לי

 

מגיעים לקבלה.. מלא שאלות מעצבנות אבל איכשהו אני מצליחה גם לענות על אוטומט וגם להישאר מכונסת בתוך עצמי.. מגיעים למיון, שואלים אותי אם אני רוצה אפידורל ואני עונה שמעדיפה לנסות בלי, אני מבקשת לרוץ לשירותים כי יש לי לחץ להתפנות.. כולם נבהלים ואני מרגיעה אותם שזה לחץ לתת שתן.. הרופאה שם אומרת שאם זה לא דחוף אפשר קודם להיכנס לשירותים ורק אחרי זה לבדוק אותי...

 

נכנסת ולא מצליחה להתרוקן, זה מבאס אותי נורא כי ידעתי שזה מגביר את הכאב של הצירים, רואה טיפת דם בניגוב ונבהלת.. וואלה כנראה אני באמת בלידה

יוצאת ולא מבינה איך אני אמורה לעלות על המיטה כשיש לי צירים... בסוף איכשהו הצלחתי, היא בודקת.. ולא אומרת כלום

חשבתי שאולי בגלל שאין פתיחה/ שיש פתיחה קטנה אז היא לא רוצה לייאש אותי והחלטתי שאם ככה אני גם לא רוצה לדעת, אז לא שאלתי

אבל פתאום אני שומעת אותה לוחשת לדולה שאני בפתיחה מלאה.. הייתי בהלם!! והאמת זה קצת הלחיץ אותי כי פחדתי מהשלב של הלחיצות.. בלידה הקודמת הייתי עם קרעים וחתך וזה היה סיוט בשבילי

 

הדולה מזכירה שרציתי לידת מים ואני באמת מבקשת, אבל כולם אמרו שאני לא אספיק כי אני עוד שניה יולדת.. התעקשתי וב״ה הסכימו

נכנסתי למים ישר אחרי זה (בערך ברבע לשמונה) וישר כשנכנסתי הרגשתי הקלה... מהר מאוד התרגלתי למים אז עדיין הרגשתי את הכאבים בעוצמתם אבל זה השרה אווירה מאוד נעימה והרגשתי איך כולם מסביבי תומכים בי. הדולה מאחורי עם לחץ בגב המיילדת מלפני מנסה לשמור עלי שלא אקרע ועוד רופאה שעשתה לי רוח כי היה לי חםם וה׳ יתברך מעלי שומר ועוזר

בעלי עם הגב מתפלל בקול.. ומידי פעם משנן את המשפטים המעצימים שכתבתי לו לפני הלידה לומר לי (חח האמת שזה הצחיק אותי אפילו באמצע הצירים)

הצוות היה מדהים ותומך, ולא הלחיצו אותי בכלל אלא נתנו לי הרגשה שאני יודעת מה אני עושה

 

האמת שלב הלחיצות יחסית לקח זמן, נתנו לי להרגיש את הראש והייתי בשוקק, אחכ פתאום הרגשתי אותה עולה חזרה פנימה וכמעט בכיתי אבל כולם הרגיעו שהיא תרד שוב וזה קרוב...

היה שלב שהרגשתי איך כולי נמתחת למטה וחשבתי שאולי אני מתפנה בטעות🙈, אבל כשהסתכלתי קלטתי את הראש כמעט בחוץ וזה עודד אותי להמשיך

בערך בשמונה וחצי, אחרי הרבה לחיצות, (בינהם כמה לחיצות שהקשבתי למיילדת ועצרתי נשימה) היא יצאה והייתה הקלה עצומה ושמחה גדולה!!! ובעיקר סיפוק עצום

היא יצאה ככ טהורה ונקייה, ואמרו לי שהחבל טבור שהיה קצת מלופף עליה הקשה עליה לצאת בסוף ולכן שלב הלחיצות ארך זמן

בסוף הדולה אמרה שהתבלבלנו והיא בכלל צריכה לצאת עוד 25 דקות😆ֿ

 

התפרים שלא פסחו עלי היו כואבים יותר מהלידה אבל גם זה עבר ותוך שעה כבר קמתי להתקלח בחדר לידה

ב״ה ההחלמה יותר קלה מלידה קודמת התפרים הרבה פחות כואבים והגעתי יותר מוכנה ומחוברת להנקה, מקווה שתהיה לי בזה סיעתא דשמיא כי עוד כואב לי נורא

אבל באמת ב״ה זכיתי ללידה שהיא כמו עוגן בשבילי, כל פעם שכואב לי מגודש/תפרים/שאר מרעין בישין אני נזכרת בלידה ונהנית

 

מאחלת לכולכן בע״ה לידות קלות וטובות!❤️

ותודה לכל מי שייעצה לי לפני כן על לידת מים וכו׳, טוב שיש את המקום הזה(:

סיפור מקסים! איזה יופי!מכחול
וואו מדהים!Doughnut

התפעלתי ממש איך שינית את הסיפור שלך ולקחת את השליטה לידיים שלך. מהממת!

שתגדלו אותה בנחת ובשמחה והחלמה מהירה!

תודה רבה!!חיים חדשים🍃

אמן!!

מדהימה! הרבה מזל טוב ונחת ❤️נטועה
תודה רבה! אמן!!חיים חדשים🍃
קראתי בנשימה עצורהמאוהבת בילדי

וגם צחקתי בקול... הצחקת אותי עם הלא לסמוך על הקינון לפני לידה...

והזדהיתי ממש עם הקטע של הלאלשבת על הרצפה, איך לעלות למיטה בחדר לידה (אנ יגם ממש נמוכה והייתי צריכה לטפס, לא היה שרפרף...) ועם זה שבין הצירים נראה שאולי אפשר לחכות, אבל תוך כדי זה נראה סוף העולם...

אלופה ממש!

הרבה משל טוב ונחת!

תודה!!חיים חדשים🍃

אמן בע״ה!

😆

וואו! איזה סיפור!עטלף עיוור

מתאים לך לפרט קצת איזה דברים שמעת לפני הלידה חוץ מהרפיות ודמיון מודרך?

מה הכוונה קול עבה? איך הבנת שזה יעזור לך? ומשקוף? לאיזה כיוון?

נשמע מעניין😅

תודה!!חיים חדשים🍃

כן בטח, הקורס שלקחתי כולל קבצי שמע של הרפיות ודמיונות מודרכים שהעקרונות שלהם בגדול זה שחרור פחד, חיבור לתהליך, שחרור הורמונים משככי כאב טבעיים ע״י רוגע וכו׳...

קראתי שבנשיפה משתחררים אנדרופינים שהם גם משככי כאב טבעיים ולכן השאיפה היא לגרום לנשיפה להיות כמה שיותר ארוכה בציר;)

כשמוציאים קול נמוך תוך כדי נשיפה זה מאריך אותה וגם עוזר לציר לעשות את עבודתו

באופן אישי התחברתי לזה כי זה עזר לי לנתק רעשי רקע ולהיות רגועה, וגם זה עזר שהיה לי במה להתרכז תוך כדי

התאמנתי על נשימות בהריון, היה מביך אבל שווה את זה;)

האמת בכלל לא חשבתי שמשקוף יעזור לי בזמן אמת, אבל באופן מפתיע זה עזר... למדתי על תנוחות טובות ללידה, לימדתי אותם את בעלי שיזכיר לי בזמן אמת כי לפעמים עלולים לשכוח את עצמנו כשמתחיל צירים עוצמתיים... בכלל חשבתי שאבלה במקלחת

התנוחה במשקוף זה להישען על אחד הצדדים ולשים ידיים על המשקוף מולך, ולדחוף ככה הכי חזק שאת יכולה

מהממת את. ממש תודה על הפירוט!עטלף עיוור
שומרת לי את ההודעה והולכת ליישם בעז"ה
מדהים! איזו לידה מבורכת!טל..

ונראה שהדולה קלטה שאת במצב מתקדם אם קידמה אותך לצאת לבית חולים

בכלל מהסיפור שלך אני מתחילה להבין איך מיילדות ודולות יודעות לקלוט אם אשה בלידה פעילה ועד כמה או לא...

מזל טוב! והתאוששות קלה! 

תודה!!חיים חדשים🍃

ממש כך! לא יודעת איך הייתי נראית מבחוץ אבל הרגשתי שאני מתמודדת ויחסית בטוב אז הפתיע אותי שהיא דחפה לצאת ועוד הייתה לחוצה על זה

אמן!

וואוווווו איזה סיפור מדהים. קראתי בנשימה עצורהאמהלה

מזל טוב יקרה!!!

מלא בריאות ונחת

גידול קל

תודה לך!!חיים חדשים🍃

אמן❤️

מהמם. מזל טוב והרבה נחת ואוראורוש3
תודה רבה! אמן!חיים חדשים🍃
וואו וואו!! לא הצלחתי להפסיק לקרואיגל ליבי

מזל טוב מדהימה שאת!

איזה כיף לך❤️

תודה לך!♡חיים חדשים🍃
סיפור מהמם!!!שירה_11

 

ואיך כתבת יפה!!

בדיוק התיישבתי לאכול ופתחתי את המחשב, ממש הנעמת לי את הארוחה חחחחח 

 

המון מזל טוב!!!

תודה!!חיים חדשים🍃

😆

אמן!

מהמם! מזל טוב ובהצלחה בהנקה!הילושש
תודה! בע״ה!!חיים חדשים🍃
סיפור מהמם!Seven
תגדלי בנחת
וואו!!! מדהים!רוני_רוןאחרונה

מרגשת ממש!!

ועשה לי טוב לקרוא!

תודה ששיתפת!

הרבה נחת!

הנקה ולימודים, הילכו שניהם יחדיו?מאמינה-בטוב

קצת אובדת עצות, אשמח לשמוע מהניסיון שלכן..


ב"ה ילדתי לפני חודש (לידה ראשונה) והחודש הזה היה מלא במאבקים על ההנקה. אני רוצה להניק, כי נראה לי שכשהאכלות מתאזנות זה משתלם וכיף והרבה יותר נוח משטיפות בקבוקים וחלקי משאבה.

אבל באמת שאני מרגישה שההנקה גורמת לי לא לעשות כלום מלבדה. אני נלחמת על שעות שינה, על זמנים לאכול, אין לי זמן לתפילות וסתם זמן לעצמי מלבד להיות בפלאפון בזמן ההנקה.

מרגישה שהתכלית שלי עכשיו היא פשוט לייצר מזון לתינוקת. שזה מבורך, אבל גם קצת אולי מקטין אולי באיזה שהוא מובן.


במקביל, אני סטודנטית להנדסה באחת האוניברסיטאות הנחשבות בארץ, לא לקחתי סמסטר חופש אלא נרשמתי לקורסים מתוך מחשבה ש"קטן עליי".

מפה לשם אני בקושי נוגעת בחומר וממש מרגיש לי שאין שום סיכוי לשלב את הלימודים עם ההנקה במצב הנוכחי שלה.


ברור לי שאם אעבור לתת שאוב / תמ"ל החיים שלי ישתנו משמעותית, כי היו כמה ימים שכך עשינו ובאמת היה לי זמן והצלחתי לשבת ללמוד.


אז מנסה להבין,

יש מישהי שהצליחה לשלב בין לימודים אינטנסיביים להנקה? עד איזה גיל?

ההנקה שווה את הלימודים שלי? בינתיים היא ממש באה על חשבונם.

קצת מרגישה שסיום התואר זה מאורע שהולך ומתרחק ממני..


אשמח לעצות, תובנות וחיזוקים


כן. אבל באמת הייתי הרבה מחוץ לבית ושאבתיבוקר אור
ותוך כדי הנקה הייתי לומדת האמת
תודה על התגובהמאמינה-בטוב

אז עשית יותר שאיבות מהנקה?

איך טכנית למדת במקביל?

מהפלאפון האמתבוקר אור

חברות שלחו לי סיכומים בוואצפ..

פחות נוח אבל גם משהו

והנקתי מלא אבל הייתי בתקופת מבחנים ימים שלמים מחוץ לבית אז בימים האלה שאבתי עד שחזרתי הביתה

לא בכל קורס אפשר להסתפק בסיכומיםכבתחילה

בתואר של הנדסה הרוב זה דברים פרקטיים- תרגילים שצריך לשבת ולכתוב בדף.

תכנות במחשב שצריך לעשות ולא רק לקרוא סיכום..

לכן לדעתי זה לא רלוונטי לתואר של הפותחת

@מאמינה-בטוב


אני אישית הפסקתי להניק בגיל 3 חודשים, בלי קשר ללימודים. אבל בטוחה שאם הייתי צריכה להגיע לקמפוס ולשאוב - לא הייתי עומדת בזה.

לדעתי הבטחת ההכנסה שאת עושה בלימודי התואר זה יותר חשוב לילד מאשר עוד הנקה שאפשר לגדול בכיף ובבריאות גם עם תמל.

למדתי תואר שממש אי אפשר להסתפק בסיכומיםבוקר אור

לא רוצה לעשות יותר אאוטינג ממה שאני עושה לעצמי כבר..

כתבתי לה שזה מה שעשיתי תוך כדי הנקה

ואחר כך תרגלתי 

כי בדכ התרגולים מתבססים על הסיכומים וכן צקיך גם לדעת את החומר התיאוריות

אז זה בהחלט אופציה לדעתי

אני לא הצלחתיתקומה

למשוך לאורך זמן עם הנקה ולימודים כשהייתי באוניברסיטה.


היה שלב שהיו לימודים מהבית בגלל הקורונה, ואז קניתי טאבלט ותוך כדי ההנקות או שאיבות הייתי רואה הרצאות.


אבל באוניברסיטה זה היה לי אינטנסיבי מידי, ההפסקות בין ההרצאות לא היו תמיד מספיק ארוכות, וכל פעם לחפש ולהגיע לחדר הנקה לא היה לי נוח.


אני גם ככה הארכתי את הלימודים שלי בזכות זה שנהייתי אמא, זה מעמיס ומשנה את כל הלו"ז גם בלי הנקה. אז רק קחי את זה בחשבון...


ואני לא יודעת בדיוק מה את לומדת, אבל לפעמים עדיף לרווח את הלימודים באופן מכוון, מאשר לגלות שאת לא מצליחה לעמוד בעומס ואין לך ברירה.

הממוצע שלך ישפיע על הקבלה לעבודה אחר כך, וגם עדיף להתחיל לעבוד כסטודנטית ולא לחכות לסיום התואר.


אז שוב, לא יודעת באיזה שלב את ואיך הולך לך עד עכשיו, אבל קחי בחשבון שללמוד יחד עם ילדים זה שונה לגמרי מללמוד בלי, ויכול להיות שעדיף לתכנן את זה מראש כדי להקל על הקושי ולעבור את זה בהצלחה, מאשר לחכות שיהיה קשה ואז לגלות שיש דברים שכבר קשה לתקן

לא הייתי בתואר תוך כדי, אבל למדתי למבחן גדולשיפור

למדתי תוך כדי הנקה, תוך כדי שהיא ישנה, ותוך כדי ששיחקה באוניברסיטה/ טרמפולינה. אבל זה היה כשהיא הייתה בת כמה חודשים. בגיל חודש ממש הגיוני

שלא מספיקים כלום.

נשמע לי שיכול לעזור לך לעשות סדר יום. לי מאוד עזר לעשות סדר יום לפי הלוחשת לתינוקות 'הנקה- משחק- שינה' זה עזר לי לצמצם את ההנקות רק לזמן ההאכלה ולא להניק כל היום.

אני למדתי בדיוק כמוךעדיין טרייה

גם תואר בהנדסה באוניברסיטה ולא לקחתי הפסקה.

הנקתי הנקה מלאה ושאבתי כשיצאתי ללימודים עצמם.

דברים שעזרו לי זה לשים אותה הרבה במנשא בין ההנקות הייתי הולכת הרבה להורים שלי סתם לשבת ללמוד שם אפילו אם אני עם התינוקת זה נותן מוטיבציה לצאת ללמוד במקום עם עוד אנשים.

חוץ מזה את מתכוונת בשלב מסויים להכניס אותה למטפלת? אפילו לכמה שעות זה יכול לעזור.

כל זה לא קשור דווקא להנקה גם אם היא תהיה עם בקבוק ואת זאת שתטפלי בה זה יקח לך הרבה מהכוחות שלך ויקשה עלייך ללמוד.

הייתי מתייחסת ללימודים כמו עבודה כלומר שצריך למצוא איזשהו סידור לשעות הלימודים זה ממש קשה ללמוד כשאת איתה כל הזמן.

אם נראה לך שהדבר המשמעותי שמפריע לך להצלחה זה הנקה אז לא הייתי מתאבדת על זה אבל לא בטוח שזה מה שיעזור גם תינוק על תמ"ל דורש הרבה טיפול.

זאת לידה ראשונהשוקולד פרה.

וכן נראה לי ששווה להתייחס לנתון הזה.

אני לא יודעת עבור כמה מהמגיבות פה, זו גם הייתה הלידה הראשונה עבורן.

תחשבי גדול, איך את רוצה לראות את התקופה הזו. מה את רוצה לזכור ממנה. על מה את רוצה לוותר ומה יותר חשוב לך.

 

לי זותקומה
גם הייתה לידה ראשונה, והייתה גם לידה שנייה בתואר. לא רואה איך זה משנה
גם לי🙂בוקר אור
חודש אחרי לידהחנוקה

חוץ מהנקה

המח עוד לא חזר לעצמו

באמת נשמע לי לא הגיוני ללמוד כרגע כאילו לא ילדת, כי כן ילדת.

ברור שהנקה קצ מכבידה, אני ראיתי שכשהנקה מלאה עבדה לי זה היה יותר קל מבקבוקים כמו שאת מתארת

וגם בשלב שלך זה עוד חשוב כי ההנקה עוזרת לגוף להתאזן הורמונלית.

לא יודעת לענות לך לגבי הלימודים, אני לא בן אדם בשלב הזה של חודש אחרי לידה.

הערך אחרי חודשיים מתחיהל לנחות אל העולם האמיתי.   ולא באינטנסיביות של לימודי תואר...

כןשמן קוקוס
השאיבות וההנקות היו brake בשבילי מהלימודים. אם את לא מגיעה לשיעורים פרונטליים אז בכלל יותר פשוט לדעתי.
ממליצה על ביאמבה.חוזרת_שוב
מאפשרת לי לעשות הכל במקביל לשאיבות, וזה יכול לאפשר לך ללמוד...
איזה שנה את ?המקורית

לדעתי עדיף לסיים עם זה וזהו מאשר להימרח.


אני יכולה להגיד שבעיניי הנקה היא לא שיקול אם היא פוגעת לי בנוחות אבל אני בדעת מיעוט ופה, אני כן מתחברת למה שכתבת שזה שאת האוכל של התינוק ומתעסקת בזה נון סטופ זה שואב. הנקתי את הבן הבכור שלי כמה חודשים אבל שילבתי שאוב במקביל כי תחושת העצמאות היתה חשובה לי והנקה לפי דרישה היא מאוד מאוד דורשת. אני לא הייתי רואה את עצמי תוך כדי מנסה לשבת ללמוד.. כי חוסר שינה משפיע על היכולת להתרכז.


אצלי לפחות, כשלא הייתי 'על זה' עם הראש בלימודים היה לי קשה אחרכך שוב להיכנס לעניינים. והנדסה זה מקצוע דורש שצריך לתרגל בו הרבה כדי להצליח כי הרבה מהתיאוריה הנלמדת היא מתמטית


בקיצור, לא יודעת אם הייתי ממשיכה להניק במצב הזה לי בכל אופן להתחיל ולסיים לימודים היה יותר חשוב מהנקה כי זה תוקע אחרכך. אבל עובדה יש כאלה שכן הצליחו..

החלטות טובות! ומזל טוב ❤️

אני במצב דומה לשלךחיים חדשים🍃

הנקה זה באמת דורש. מאד מאד

אני גם מתחילה תואר קשוח ואמא לקטנטנים

שנה שעברה ילדתי בתחילת תק׳ מבחנים, והייתי יושבת ותוך כדי הנקות צופה בהרצאות מוקלטות על מהירות גבוהה

זה באמת היה קשוח, וגם לא מתאים לכל קורס (בעיקר קורסי מתמטיקה עברתי בהצלחה, גם את השאר עברתי, אבל בדוחק)

אחרי זה המשכתי להניק בערך עד גיל חודשיים נראלי ואז גם התחלתי לשלב שאיבות... 

(לא נכנסתי להרצאות בפועל אלא ראיתי הקלטות בקצב שלי)

היה מאוד קשה וסוחט.. בפועל הנקתי עד קצת לפני גיל חצי שנה וכשהפסקתי קלטתי כמה זה תפס אותי, ובאמת הוקל לי.. (גם נפשית)

 

עכשיו באותו מצב.. אבל כן רוצה לנסות להניק הנקה מלאה ועד גיל יותר מאוחר. החלטתי שאני פורשת את התואר ולוקחת פחות קורסים בסמסטר הבא

(כמובן שאם ארגיש בהמשך שאין סיכוי, אני אקל על עצמי ואשלב תמ״ל)

 

אני לא חושבת שזה סוף העולם לפרוש את התואר.. אבל כמובן שצריך לשקול את המציאות כפי שהיא ולראות מה הכי מתאים 

אין לי יותר מידי עצות כי השאלה הזאת גם נמצאת לי בראש

כן אציין שנראה לי לכל הדעות החודש הראשון של ההנקה הכי קשוח... אחכ אמור להשתפר וההרגשה של התלות עדיין קיימת אבל קצת פחות... ככה היה אצלי לפחות

(מנסה להזכיר את זה לעצמי עכשיו כי אני בתוך זה כרגע וזה באמת מאתגר🙈)

 

בהצלחה ענקית❤️

אני פריקית של הנקהבאורותאחרונה

סבלתי בשביל זה המון, יותר מדי אפילו בדיעבד.

היום אני כן חושבת שצריך לבחון בזהירות עד כמה זה באמת שווה לך. זה בסדר גמור לגדול על תמל. ברור שיש יתרונות בריאותיים להנקה אבל בעיני לא במחיר שאת מרגישה שאין לך חיים חוץ מזה. בטח אם החיים מאוד אינטנסיביים תוך כדי. אבל אגב, לא חייבים להיות קיצוניים לכאן ולכאן.

את יכולה להחליט שאת חצי מניקה חצי נותנת בקבוק. נניח מניקה בבוקר ערב ובלילה, ובמהלך היום נותנת תמל. ככה זה מאפשר לך גם להניק אבל גם לנשום קצת.

פריקה לא קשורה לפורום, אבל אין לי למי לפרוק.אנונימית בהו"ל

יש לנו דירה שאנחנו משכירים, והשוכרים לא שילמו לנו כבר מלא זמן.

הם חייבים לנו כבר 42 אלף ש"ח!!

הם יראי שמיים, אבל פשוט עם קשיים כלכליים.

והם כבר כמה חודשים כל שבוע אומרים השבוע נשלם, ובסוף אין כלום.

וזה כל הזמן גורם לי ולבעלי לריב, כי בעיקרון בעלי אחראי על זה,

 והוא די חסר אונים מולו, והוא גם סומך עליו שישלם, כי הוא ירא שמיים.

ואני כל הזמן מתעצבנת עליו איך הוא לא מצליח להוציא ממנו את הכסף, ובעלי מתעצבן שאני לא סומכת עליו ושאין לו מה לעשות ושאני אחכה בסבלנות.

וזה פשוט מעצבן לריב בגלל כזה דבר!!!!!!

 

זו פריקה.

אפשר קצת עצות איך לא לריב על זה עם בעלי.

ממושדפני11

קודם כל טוב שהחלטת לא לריב על זה עם בעלך.

זה החלטה ממש חכמה ואולי הכי.

שום דבר לכמעט לא שווה מריבות, בטח לא איש גנב אחד כזה.

מה שכן, בעלך באמת תמים....

זה מתנה. זה כיף ביומיום לחיות עם אדם כזה.

זה רק מבאס כשזה מגיע במקרה קיצון כמו עכשיו.


מציעה לך בנחת לדבר איתו, לספר לו על מקרים ששמעת (הנה סיפרנו לך פה) על אנשים שהיו נראים ונחשבים כדתיים שעשו דברים נוראיים (את יכולה לפרט גם מתחומים אחרים- פגיעות מיניות, הלבנת הון, גזל בעבודה) ולשאול- אתה היית עושה דבר כזה? אתה היית חושב שפלוי אלמוני יעשה מעשים כאלו נוראיים?


התשובה היא לא! כי אנחנו משווים אל עצמנו, שזו מתנה נפלאה כי היא נותנת לנו אמון בטוב, אמון בוב של האנשים, בטוב של העולם. הרבה יותר אפשר לצמוח ולהצליח להתקדם עם תפיסה אופטימית על המציאות.


ויחד עם זה,יש יצר הרע. ויש גם סתם אנשים שמתנהגים לא בסדר סתם כי זה נוח להם/לא אכפת להם.


ואז הייתי שואלת אותו (את בעלך הכוונה)

ומה יקרה אם הוא לא יחזיר?

או- עד מתי היית נותן לו צ'אנס? לנצח? עד שיגמר לכם הכסף?

קצת מותחת לקיצוניות השניה כדי לנסות להבין ממנו האם יש לו איזה גבול ששם הוא יגיד, זהו זה.


ככה הייתי מנסה לעורר אותו למודעות ולשליטה על המצב שקורה.


מבחינתי זה סבבה שיגיד לי, עד מאה אלף אני נותן צאנס, מעבר אני... כי הוא מציב גבול.

כי הוא נותן אופציה ליום שאחרי.

כי הוא חושב בכלל על אפשרות כזאת ולא טומן את הראש בחול.

כי הוא לוקח בחשבון שאולי אולי יש מצב שהכסף לעולם לא יחזור והוא מוכן לסיכון הזה ולוקח אותו בחשבון.

מבחינתי זה החלק החשוב.


שלא יתעורר על עצמו יום אחד עם הפסד של חצי מליון ויאכל את הלב איפה הייתי. זה כאישה חשוב לי. כחלק מלקיחת האחריות המשיתפת של שנינו על דברים הנוגעים לשנינו. שבנאדם לוקח בחשבון את ההשלכות של החלטות/חוסר ההחלטות בנושאים מסויימים.


זה נותן בעיני יכולת רווחה והרגעות לשני הצדדים.

כששנינו מבינים את ההשלכות האפשריות ומוכנים לקחת אותם- זה מרגיע.


בהצלחה רבה!

מלוי המקפיא לקראת הלידהחנוקה

סוף 36 הגיע הזמן נכון?

בעלי עושה הכל בבית אבל לבשל הוא בקושי מכין חביתה אז רוצה להערך.

כמה שאלות...

1.

איך אדע כמה זמן שורד אוכל מבושל? אני רוצה להכין בערך לחודש אחרי הלידה אבל כבר עכשיו אין לי הרבה כח אז חייבת להתחיל לאט לאט מצד שני אוכל יישאר שבועיים? מה מחזיק יותר ומה פחות?

2.

רוצה להכין דברים על סף בישול זא קניתי חזה טרי ומתכננת להכין ממנו שניצלים, שיפודים מתובלים, שווארמה כזה שאני אופה בתנור ככה שיהיה טרי..

איך זה עובד? בהפשרה בדרכ יוצא נוזלים, זה יהרןס את הטעם? לתבל יותר חזק כי כביכול הנוזלים שיצאו ידללו את התיבול? למישהי יש נסיון עם זה? האמת ששניצלים כבר יצא לי להכין ככה ואז מפשירה על נייר סופג וזה סבבה.. אבל זה פחות רוטב סמיך שהוא התיבול אלא יותר בענין שהפירורים יצאן קראנציים.

3.

עוגות/עוגיות

מתלבטת אם להכין... מצד אחד יודעת שצריך דברים מתוקים לנשנש וכל ההריון לא הצלחתי להמנע יותר מדי.. מצד שני יודעת שאחרי הלידה מקבלים מלא שוקולד.. ולא רוצה לאכול שטויות. נראה לכן שאם לא אכין יש סיכוי שזה יעזור או שפשוט נקנה?

4.

דגים- אפשר לקנות דגים טריים לתבל ולהכין בתבנית ואחכ להוציא לתנור? פשוט משהו שאני צורכת כיום הרבה יותר מפעם אז יש לי פחות נסיון איתו..

5.

האם אפשר להקפיא אורז מלא מושרה מטוגן כבר עם פטריות/ירקות בצל שום ותבלינים, זא ממש מוכן לסף בישול? שזה יהיה רק להוסיף מים. כנל אותו שאלה לגבי קינואה . רוצה באמת להשאיר לי מינימום עבודה או משהו שאפשר לשים עליו מדבקה לבעלי 'להוסיף 2 כוסות מים רותחים ולבשל על אש קטה עד שהמים נספגים'. עם אורז לבן, פתיתים ופסטה הוא מתמודד לפי התוויות שאני מכינה לו לפני, אבל לא עם טיגון קל ערבוב, תיבול וכו'...ולא בא לי לחזור לזה אחרי שהפסקתי לגמרי.

גם אנ מקפיאה. יוצא מצויןן. מפשירה במקרר.מאוהבת בילדי
שאלה די פשוטה בלינקדיןירושלמית במקור

איך משנים את ההגדרה כך שכבר לא אופיע בתור פתוחה להצעות?

הגעעתי רק למסך של מחיקת ההעדפות לאופי המשרה עצמה... 

מקפיצה לךיעל מהדרום
ניסית את ההנחיות האלו?אחת מכאן

You can edit or remove the #OpenToWork feature from your LinkedIn profile at any time:

- Click the Me icon at the top of your LinkedIn homepage.

- Click View profile.

- Click the Edit icon from the Open to Work box (at the top of your profile).

- Follow the prompts to edit the information you previously provided.

- Click Save.

תודה! אמנם ההנחיות הובילו למה שכבר ראיתי בהתחלהירושלמית במקוראחרונה
אבל בכל זאת עזר לי לקרוא את הטקסט הזה של ההנחיות, וכעת הסתדרתי בעזרתו. תודה רבה לך!
מפחדת לבדוק הריוןמקליד/ה…

אז ככה


אני התחלתי להשתעשע ברעיון של צמוד שלישי

אני בגישה של ״לסיים עם זה״ כי גם ככה אני בטיטולים, בקבוקים וכל זה

בעלי לא כזה זורם אמר שלא רוצה פער גדול אבל שנחשוב על זה עוד טיפה.


הוא היה במילואים והשתחרר רק בשבוע שעבר..

אבל כשהיה חוזר פעם בכמה זמן אז שיכנעתי אותו לנסות ובקיצור אני פתאום בפחדים רציניים שאני כן בהריון.


ולמה ״פחדים״- כי אמאלהההה זה גדול עלי סתם אמרתי נתחיל לנסות.. הסיבה העיקרית שרציתי להתחיל לנסות זה בגלל שאני עם היסטוריה של טיפולי IVF בשביל להיכנס להריון הראשון (בהריון השני נכנסתי בקלות משום מה) אז כאילו לא יודעת איך יהיה בפעם השלישית אז רציתי להתחיל לנסות


הבעיה שאני פוליציסטית ואני עם מחזור לא סדיר אז לא יכולה להסתמך על מחזור שמאחר. אבל האינטואיציה אומרת לי שאני בהריון ואני לא מצליחה להביא את עצמי לקנות בדיקה מרוב פחד..

יש לי היום רופאת נשים בלי קשר זה נקבע ממזמן כי צריכה לבצע בדיקת פאפ

ואני ממש לחוצה ללכת ולגלות שם


ואולי אני בכלל חיה בסרט?

ושום הריון

ואם להיות רגע כנה - נראה לי שעם כל הפחד, אם אגלה שלא בהריון אז כן טיפה טיפה אתאכזב


אני לא סגורה על עצמי


ואין פה אפילו שאלה סתם פריקה


אני אעדכן בכל מקרה אם כן או לא..  

חיבוק❤❤רוני_רון

באמת תחושות מעורבות...

נשמע ממש מעורבבאחת כמוני

נשימה עמוקה

מה שצריך לקרות יקרה💚

אני בהריון , אני לא נושמתמקליד/ה…

בנות

בדקתי בכל זאת

שניה לפני שאני יוצאת לרופאה

אני בהריון

זה ודאי תוך שניה 2 פסים


אני לא נושמת

אני לא באמת תיכננתי שככה יהיה זה מהר מידי

הגדול שלי רק בן 2.4

הקטנה בת 1.1

התחלתי עבודה חדשה לפני חודש


מה אני אעשה?

כן רציתי הריון אבל אמרתי שיקח זמן לפחות חצי שנה בטח עד שאכנס ופתאום מפעם אחת שהוא חזר מהמילואים נכנסתי להריון אני לא נושמת אני נראה לי עצובה קצת יותר מאשר שמחה


אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי אוף

איך אתמודד עם 3 צמודים ?


ומה יגידו אנשים??


אנחנו חילונים זה ממש לא מקובל אצלנו צמודים ככה


אני לא יודעת מה להגיד ואיך אספר לבעלי? לדעתי הוא לא מאוד ישמח


ובעבודה? יהרגו אותי ממש מתכננים עלי אוף


בא לי ללכת לישון 

לאט לאט ❤️מכחול

תני לעצמך זמן.

מותר להילחץ ולחשוש, זאת באמת הפתעה גדולה.

מזל שהרעיון הוא 9 חודשים. יש לכם זמן.אני בטוחה שאחרי שיהיה לכם קצת זמן לעכל תוכלו לשמוח בפלא החדש הזה 😃


תסתכלי בשרשור הזה שבדיוק ראיתי היום -

הי כולם הרגשתי צורך לחזור לעדכן - נשואים טריים


בהצלחה יקרה!

ואו נשמע מטורףףףבסימן שאלה

הפתעה מרגשת ומפחידה כאחד.

לדעתי לאט לאט תורידי דברים שמלחיצים אותך, תתעלמי ואל תחששי ממה יגידו הסביבה, תסבירי בעבודה את הסיטואציה ויאלצו לקבל אין להם מה לכאס עליך.. ככה תיהיה התמודדות יותר קלה, שאין לך אלף ואחד דברים לחשוש

את יכולה ללכת לישון🙃כאן לפרוק

אפילו התחלה טובה, בשעה טובה!

מבינה את החשש יחד עם הרצון, ממש מזכיר לי את עצמי.

אני מאמינה שילדים לא נוחתים עלינו, הם בחרו בנו והבורא בחר בנו לגדל אותם. זה לא שאת עשית משהו שחרץ גורלות, את פתחת יד לשפע והוא החליט לתת..


תני זמן לעצמך לעכל, אני לחששות שלי אומרת שאם הם מוצדקים, יהיה לי מספיק זמן להתבחבש בהם אחכ. אני לא רוצה מראש להיכנס ללופים שיצערו אותי בהתנדבות.


תשמחי! רצית הריון? זכית! מהר! איזה כיף.

אחרי החשש תגיע השמחה בעז"ה, לוקח זמן לעכל

חיבוק ענק מאמי המקורית

רק לגבי מה יגידו - לא חייב לספר שרצית בזה

תמיד אפשר להגיד שנקלטת גם תוך כדי מניעה

יוריד לך אבן אחת מעל הלב


ואם תשאלי את בעלי - לישון את האתגרים זה ה-פתרון.

לאט לאט. כל חשש אפשר לפרק ולהתמודד

אנחנו פה איתך ❤️

חיבוק מבינה אותך ממש!דיאן ד.

תני לעצמך את הזמן לעכל ולהבין מה קרה.

 

וגם תהיי סלחנית לעצמך, את מוצפת הורומונים וזה טבעי שאת מבולבלת.

 

את יכולה לפרק את כל מה שמטריד אותך מהדחוף ביותר לדחוף פחות.

נגיד לספר לבעלך זה הכי דחוף.

לספר לעבודה ולחברים/ משפחה יש לך זמן. תנשמי.

להתמודד עם הגידול שלהם, זה בכלל. יש לך עוד מלא מלא זמן.

אני יכולה להגיד לך על השלישי שליבתשובהתמידאחרונה

שנה אחרי ההריון הראשון גיליתי הריון, כלומר שהגדולה היתה בת שנה

אחר כך שהשניה היתה בת שנה גיליתי את ההריון השלישי

ויש בינהם מרווחים של 1.8 בין כולם

הילד השלישי זה כבר סיפור אחר , האמת שיותר קל לי ברוך השם

הנסיון, אוירת הגנון בבית חחחח

 

יואוווו בשעה טובה!! איך אני מבינה אותך!!!אוהבת את השבת

זה כ"כ הגיוני שכל הרגשות והחששות מתערבבים....


תני לזה עת היום

ולאט לאט זה ישקע ויקבל את הפרופורציות של זנ

לגבי בעלך אם זה מתאים לעם אולי תנסו לצאת לאיזה זמן זוגי לדבר על הדברים להיות בזה ביחד..

ולא שכל אחד מתמודד מהפינה שלו בלי לשתף...


יכולה לשתף אותך שהרגשתי שהגידול של הילדים כשהם יחסית צפופים לפעמים היה מתיש אבל הם קצת גדלים ומשחקים הרבה ביחד וזה פשוט מתנה ענקית טפוטפוטפו כ"כ משמעותית

שיש להם חברים בתוך הבית

עניין ומשחק

וזה ממש מדהים...

בלי עין הרע


כמוהן שתמיד זה דורש ותמיד יהיו אתגרים

אבל זו כזו ברכה ומתנה עצומה שבע"ה

תביא לכם המון אושר!!!!


אבל בינתיים קחי את הזמן לעכל

תהי לעצמך להרגיש מה שעולה

ובהמשך יתאזן...

שיהיה רק בבריאות!!!

רופאת נשים, אחרי לידהאנונימית בהו"ל
מה חשוב לבקש לבדוק / לוודא שהרופאת נשים עושה בבדיקה אחרי הלידה?


כמה שיותר מידע, יותר טוב.

שתבדוק שאין שאריות שליהזוית חדשה
שתביא לך מרשם למניעה אם את רוצה
בדרכ גם עושים פאפליד ה'אחרונה
סיאטיקה/ סימפיוליזיסDoughnut

סוף ההריון שעבר היה לי ממש כמו התקף כזה של כאבים באגן שלא יכולתי לזוז.

נתקעתי על הספה בוכה מכאבים ולא יכולתי לעבור למיטה.

אח"כ כשכבר הצלחתי להגיע למיטה כל סיבוב ותזוזה כאבו לי, שכבתי בלי לזוז מלא זמן ואחרי כמה שעות הכאב מעט הוקל.

עכשיו בשבוע 30 ומתחילה להרגיש את עצמות האגן מדי פעם. זה מלחיץ אותי ממש.

אחרי ישיבה על הספה כשאני קמה יש לי כאב חזק מאד באגן, ולפעמים ממש בישבן.

עכשיו לדוגמה יש לי כאב חד מאד בישבן בצד אחד שמשתק אותי.

איך מאבחנים? ומה אפשר לעשות שזה לא יחמיר? 

ממה שאני יודעת ומנסיוני - אורטופד מאבחןהמקורית

טיפול זה משהו אחר.

יש אוסטרופתיה, איזון אגן, כל מיני.. תלוי בבעיה

תודה!Doughnut

עשיתי תור לאורתופד, נראה מה יגיד...

אולי יעזורמומו100

אני גם חוששת מזה תמיד בהיריונות ופשוט ממש משתדלת לא לעשות תנועות מיותרות. לא להתכופף סתם. לא לעמוד או לשבת כשהרגליים לא ישרות אחת עם השניה (נגיד לא לשים רגל על רגל). כשאת מסתובבת במיטה לזוז ממש בעדינות ואפילו להחזיק את האגן תוך כדי הסתובבות כדי שישאר ישר. מדרגות להימנע, גם בגלל חוסר יושר של הרגליים.

אם זה סימפיזיוליזיס זה כנראה לא יעזור, אבל אם זה משהו פחות חמור אז הימנעות מתנועות חדות ולא ישרות ממש יכולות לעזור שלא יכאב

תודה!Doughnut
אוסטאופתיה אתמול !הצלהכנרת_כנרת
תודה! יש לך המלצה?Doughnutאחרונה

למישהי טובה במרכז?

תסביך עם אמא שלי, חייבת לפרוקדפנה20

יש לי טראומת ילדות עם אמא שלי, וזה נמשך.

היא מעולם לא תפקדה כאמא, כשקיבלתי את המחזור הראשון היא שלחה את השכנה לדבר איתי, במקום שהיא תדבר איתי ותסביר, גוזיות הלכתי לקנות לעצמי לבד.

מעולם היא לא הייתה אוזן קשבת, או דיברה איתי על נושאים של אמא לבת.

הייתי הולכת לקנות בגדים עם אבא שלי, ואף פעם לא היה מי שיגיד לי אם זה יפה או לא.

כשהייתי בבני עקיבא היא מעולם לא הגיעה לראות אותי, עד שאחת האימהות קלטה את זה והכריחה אותה להגיע לבקר אותי באיזה מסע שכל ההורים הגיעו.

גם כשהתחתנתי הלכתי לבד לבחור שמלה, ומאפרת

חברות עזרו לי כמובן, אבל זה לא כמו אמא.


 

הטראומה האמיתית היא בלידה של הבן שלי,

ביקשתי שהיא תבוא ותהיה יחד עם בעלי, והוא ניסה לשכנע אותה אבל היא לא רצתה לבוא.

אפילו לא רצתה לחכות בחוץ, מי הגיע? אבא שלי

כמובן לא בלידה פעילה, אלא סתם ישב איתי כמה דק' והביא לי אוכל כשרק הייתי בהתחלה.


 

ראיתי את כולן שם עם אמא, ורק שלי לא נמצאת

סבתא שלי צרחה עליה ואמרה לה שתתבייש בעצמה, שהבת שלה יולדת והיא לא נמצאת.

אז היא הגיעה עם בת דודה שלי, ביקשתי ממנה שתשאר

אבל היא אמרה שהיא לא יכולה והלכה.

לא רצתה לראות את התינוק אפילו..


 

יום למחרת, עוד הייתי בבית חולים ובעלי ביקש שהיא תבוא

כי הוא נוסע לארגן כמה דברים,

היא הגיעה וצחקה עליי שאני לא יודעת לטפל בתינוק

ישבתי ובכיתי.


 

ועכשיו? אני שוב בהריון ב"ה

ולא מעלה בדעתי שהיא בכלל תרצה לבוא, הייתי אצלה שבוע כי בעלי היה במילואים

והיא רק רצתה שאלך משם, והתעצבנה שהפעלתי מכונה כי זה לוקח מלא חשמל.

כל פעם שהתעצבנה עליי אמרה לי שאלך מהבית שלה,

ואחרי שחזרתי לבית, הילד שלי רוצה לדבר איתה והיא מסננת אותנו כבר שבוע, לא שולחת הודעות

ולא עונה לשיחות שלי, ואין לי מה להסביר לילד שלי.


 

כאב עצום, יותר מזה בעלי קנה לה מתנה גדולה

על השבוע הזה שהייתי אצלה, והיא אפילו תודה לא אמרה.


 

יש לי חוסר עמוק באמא.

והיא בחיים, אבל לא רוצה אותי בסביבה שלה

 

אמאאאאאאלההההה מה זה?דובדובה

חייבת להגיד שגם היחסים שלי עם אמא שלי לא פשוטים .. והזויים.  

אבל אצלך זה ברמה שלא הכרתי....

סיפרת כמה רע איתה ....יש לך גם דברים טובים לראות בה? איך היא עם שאר האחים/האחיות?

את יודעת אם היא מתמודדת בחייה עם משהו רגשי/נפשי?

חסר לי פרטים פה בסיפור....ובינתיים קבלי חיבוק .. הלב שלי נקרע עלייך...

לעודד אותך טיפה .

אמא שלי לא באה ללידות שלי כי אני לא רוצה שתהיה והיא גם מכניסה ללחץ היא גם לא רוצה להיות. היא מסוגלת לאבד הכרה.  פעם אחרונה אמרה לי הכי טוב שתגידי לי שאת אחרי הלידה לא לפני כי אני בסטרס וזה מעלה לי את הלחץ דם.

שעברתי הפלה. והייתי מאושפזת עם ציטוטק בעלי התקשר וביקש שתבוא לקחת את הילדים מהמוסדות כי הוא צריך להיות איתי בגלל איבוד דם. והיא צרחה עליו ואמרה לו ממש לא יכולה לבוא עכשיו תמצא פתרון אחר. אחרי כל הלידות של הילדים שלי לחצה עלי ללכת לחמותי כי היא עובדת ועסוקה..אחכ אמרה לי לבוא עם הילדים לשבוע נגיד ואז היתה אחלה אבל תמיד היינו רבות והיא היתה ביקורתית. והייתי יוצאת פצועה בנפש. סבתא שלי גם היתה צורחת עליה ושתתבייש. כי סבתא שלי בול הפוכה ממנה ותמכה בה באופן לא רגיל...

מה אגיד לך?!?! אמא זה תיק לפעמים. היום אני גרה רחוק ולא מרגישה את הרע ממנה. היא מאוד מבטאת את האהבה שלה בכסף ומרעיפה עלינו כסף . ועוזרת לי מאוד בקטע הזה. אבל בנפש. ה' יעזור..  אני שמחה שהתרחקתי ממנה במיקום. אנחנו לא מסתדרות בעליל. תמיד חוטפת קריזה ועצבנית...

מה אני צריכה את זה?!? מה ילדי צריכים את זה?

אני איתך כואבת ומבינה אותך גם... ניסיון לא פשוט לנו 

ממש כאב לי לקרוא אותך.הבוקר יעלה

איזה גיבורה ואלופה את.. נשמע שממש קשה לגדול ככה. צורך באימא זה בסיסי..

באמת שאין לי עצה טובה, רק חיבוק ענק!!!

ותטפלי בחוסר הזה, אל תשתיקי אותו.. את צריכה לדבר על זה, כדאי עם איש מקצוע..

חיבוק! 

ענק יקרה שאת!המקורית

נשמע מאוד לא פשוט מה שאת עוברת

אבל מהסוף להתחלה - תדעי שאת יכולה להתגבר על זה!


אני מצטרפת להצעה להתייעץ עם בעל מקצוע כדי להבין את המציאות בצורה יותר טובה שתעזור לך להתמודד איתה ולקבל כלים לשם כך..

ואבא שלך מדהים!

וחזרה להתחלה - נשמע שיש לאמא שלך בעיה מאמי. ממש כמו שלא היינו מצפים מנכה לעמוד על הרגליים להבדיל, צריך להבין שלאמא שלך יש סוג של 'נכות' בכל הנוגע לנתינה רגשית אמהית.

וזו נקודה חשובה שכדאי לעמוד עליה ולהעמיק בה. וזה משנה את ההסתכלות, כי מה שקורה בחוץ בנורמה הופך פחות רלוונטי כשאת מחוצה לה

ומה שנשאר אחרי זה לך הוא למלא את הצורך בתמיכה הרגשית שאת צריכה בצורה שתיטיב איתך ולא תזיק לך.


לגבי הילד, הייתמ אומרת שהטלפון של סבתא מקולקל.אל תכנסי לזה יותר מדי. ואל תכניסי את עצמך לרגשות אשם בגללה. התפקיד שלך הוא לשמור עליו מהדחייה מצד אחד, ומצד שני - לא לקחת את זה עלייך. כי זה באמת לא שלך

❤️❤️❤️

כאב לי לקרוא אותךדיאט ספרייט

אני מאחלת לך שתצליחי לבנות לעצמך קן בטוח ואוהב.

אני לא יודעת איך לנחם אותך.

לפעמים כשיש לי קושי מול מישהו אני אומרת לעצמי שאולי אני פגעתי בו בגלגול קודם ועכשיו היוצרות התהפכו.

הכל בסדר. יש סיבה ומסובב.

ואין מה לכעוס עליו, אלא לפנות אל מי ששלח אותי בתפילה ותחנונים.

האם זה עוזר לי כל הזמן?

ממש שלא.

האם יעזור לך?

ממש מקווה שכן.

חיבוק. 

איזה סבל, איזה פצעשוקולד פרה.

את מדהימה ומהממת אמיתית, שאת מנסה להשאיר אותה בחיים שלך.

אין לי מילים. פשוט השארת אותי בלי מילים.

איזו בדידות עצומה וכאב אמיתי של דחיה לאורך שנים יש במילים שלך.

רק להגיד שאת כנראה עם כוחות מיוחדים מאוד. 

אוי ואבוי, כואב מאוד לקרואאביול

חיבוק גדול! 

יש סיבה שבגללה היא ככה? קרה משהו? זה רק איתך או גם עם עוד אנשים? 

רוצה רק לשלוח לך חיבוק ענקי נגמרו לי השמותאחרונה

כמה כמה שזה קשה ושורף

 

(ושואלת בזהירות, האם יכול להיות שלאמא יש התמודדות נפשית/רגשית/אחרת כלשהי שגורמת לה לנהוג כך?)

כמובן שגם אם כן וגם אם לא החוסר ענקי וצובט ומוחשי ועמוק וגדול כל כך ושוב חיבוק גדול גדול גדול

הלוואי שהקב"ה ימלא את החוסר הזה בהמון המון אור וברכה ושליחים טובים ובשורות טובות נחת ומתיקות עצומה! 🙏❤

ממש תחילת הריון- תסמיניםהריון ולידה

בשלושת ההריונות האחרונים שלי, כבר שבוע לפני האיחור התחיל תסמין מסויים עד שבוע 12 (עצירות)

ועכשיו ב"ה שוב בהריון ואין לי את זה בכלל.

בכללי לא מרגישה שום שום דבר שונה.

קצת מוזר לא?

אני עוד לפני האולטרסאונד הראשון אז יש לי הרבה זמן לאכילת סרטים..


מכירות שהיה לכם תסמין בכמה הריונות ואז זה השתנה פתאום? 

אולי התרגלת לשתות הרבה מים?ים...
לא.. שותה אותו דברהריון ולידה
לא, אבל באחד ההיריונות שלי בהתחלה היה עצירותשיפור
ובאחרים לא, וכולם תקינים ברוך ה'
תמיד אומרים שכל הריוןEliana a

הוא שונה ..

חולשה אין לך?

חוץ מזה אם את ממש בהתחלה עדיין לא ממש יש תסמינים

בהצלחה 

נכון, אבל בגלל ששלושה היו דומים אז מוזר שאחד שונההריון ולידהאחרונה

אין חולשה כרגע..

נחכה לבדיקה..🤷‍♀️

המלצה לרופא לסקירת מערכות שניהאנונימית בהו"ל

מכבי, מרכז- פתח תקווה כפר סבא כאלה...

תודה💚

בפתח תקוהDoughnut

ד"ר בוריס סחנוביץ.

מדהים! הייתי אצלו לשקיפות עורפית והצטערתי שלא קבעתי אצלו גם לסקירות.

נחמד מאד, חייכן, סבלן, משרה אוירה טובה. הראה לי נורא יפה בתלת מימד, הייתה ממש חוויה!

באמת אליו קבעתי לסקירה ראשונה אבל מחפשת אחר לשניהאנונימית בהו"ל
אגב גם אצלך כתוב שם סקירת מערכות מוקדמת שבן? מה זה שב"ן?
שרות בריאות נוסף. הכוונה לא מסובסד על ידי הקופההמקורית
אהה ואלה? זה אומר ששילמתי על זה בנוסף?אנונימית בהו"ל
יודעת מה הסדר גודל של המחיר? לא הבנתי למה לא מודיעים על זה?
וואי לא זוכרת מחירים אבל ממה שאני יודעתהמקורית

תמיד אחת הסקירות לא נכללת

איך את משלמת? בהו"ק? הם אמורים ליידע בעיקרון כשאת קובעת תור ולפי מה שהבנתי עוד לא קבעת

תבדקי מול הנציגה שם מה המחיר לפי הקופה שלך.

^^^אמא לאוצר❤

רק סקירה מאוחרת היא מסופסדת. מוקדמת לא.. ואמרו לך כנראה כשקבעת תור, בדר"כ גן מבקשים התחייבות...

שירותי בריאות נוספיםDoughnut

אם זכור לי נכון עולה באזור 150+-

מצטרפת להמלצה!!מישהי מאיפשהו
אלו הרופאים שנותנים לי, אשמח להמלצה:אנונימית בהו"ל

בלוססקי רון

סיביליה גקי

ריקובר יגאל

שטיינמן ניצן

ענבר עודד

רוזן דורון

ספירא מיה

סגל אוקטב

סגל יעקב

יש לי דיסמומו100

על ד"ר מיה ספירא

ה' ישמור

דווקא מיה ספיראshiran30005
ראתה אותי כמה פעמים במכון או"ס בתל השומר והיה ממש בסדר גמור, כנראה נפלת על יום לא טוב שלה
ייתכןמומו100
הייתי אצלה פעמיים ושתיהן היו מזעזעות מה זה אומר על כמות הימים הרעים שלה 😂
מכירה את רון בלוססקיDoughnut

אצלו עשיתי 2 סקירות.

לא סופר נחמד אבל מקצועי וענייני.

בבני ברק או בפרטי?אנונימית בהו"ל
בבני ברקDoughnut

דרך הקופה

והוא עושה גם תלת מימד?אנונימית בהו"ל
כןDoughnut

אבל זה היה לשניה בקושי... סחנוביץ ממש פינק בקטע הזה😉

היה לי רופא שהלכתי אליו בפעמים הקודמותאנונימית בהו"ל

הוא הדפיס לי בגדול תמונות יפות של תלת מימד ואפילו חזר בסוף הבדיקה להוציא תמונות טובות יותר...

הוא לא מדפיס את התלת מימד?

תמונה אחת קטנה בדף עם כל השארDoughnut
דיס עליואנונימית בהו"ל
ממש ממש לא נהנתי, בדק לעצמו לא שיתף כלום וזה ממש ביאס, לדעתי בסקירה צריך לשתף לפחות קצת כדי להרגיע את האישה 
אני אובדת עצותאנונימית בהו"ל
רוזן דורון נפלא!משתמשת חדש-ה
עושה בתלת מימד?אנונימית בהו"ל
אשמח לשמוע אם הוא עושה בתלת מימד?אנונימית בהו"לאחרונה
ממליצה על סגל אוקטובמעיין אהבה

עשיתי אצלו פעמיים סקירה מוקדמת

היה מקצועי וענייני

וגם עשה תמונות יפות בתלת מימד

ד"ר עביר מסארווהshiran30005
רופאה מדהימה מקבלת במכבי בני ברק
האמת בתקופה זו קשה לי לקבל טיפול מהמגזר הזהאנונימית בהו"ל
קשה לי לסמוך🙈
שלום בנות. המון זמן לא הייתי כאןבת 30

החיים עסוקים ב"ה. 

מקווה שכולן בטוב!! 

רציתי לשאול, ב"ה אני בחודש שביעי. בת 41. 

הרופא אמר לי שמעל גיל 40 לא עושים בכלל מעקב הריון עודף אלא מיד כשמגיע התאריך ההמלצה היא לעשות זירוז וללדת. 

עכשיו, כמה דברים. 

א. אף אחת לא רוצה זירוז...בטח שלא אחת כמוני, למי שזוכרת. בכלל אני לא יודעת אם אקח אפידורל או לא, וזירוז לא ממש משאיר לי אפשרות ללידה טבעית ללא אפידורל.

ב. אין לי צפי לפי לידות קודמות. הקטן נולד בכלל ב39+0, ושני אלה שלפניו הגיעו לסוף 41, נושקים ל42...אז באמת שאין משהו שמאפיין את הלידות, כנראה. 

ג. ניסיתי לבדוק נתונים בכל מיני אתרים- בהקשר הזה. לא הצלחתי למצוא. כלומר, יש הסבר עקרוני על למה לעשות זירוז, כי השליה מזדקנת וכו' אבל לא הצלחתי למצוא נתונים מספריים או סטטיסטיים שמגדירים כמה באמת הסיכון גדול יותר מעל גיל 40. 

האם מישהי כאן מכירה נתונים?

יודעת לתת לי איזה מידע מחכים?  

רוב תודות

לא מבינה בעניין הגילני, רק לגבי הזירוזלהתחיל מהתחלה

יש מגוון זירוזים, אני מומחית😉

זה שם כולל ויש זירוזים יותר הדרגתיים ותלוי גם איך הגוף שלך יגיב לזה.

נכון, צריך להיות מנוטרת רוב הזמן אבל אפשר בלי אפידורל!

ואפשר לזוז גם עם הפיטוצין.

בקיצור, ממש בהצלחה!

ודי בטוחה שיש גישות שונות בתחום, תבררי

הריון ספונטני אחרי טיפולים?אני בהוצאה לאור

היי

לא באלי מהניק שלי

ילדתי לפני שנה ב"ה הריון מIVF

אין לי בעיה רצינית חוץ מפוליצסטית....

ואני לא מאמינה שיכוליות שאקלט טבעי, נראה כאילו טבעי ואני לא הולך ביחד

ואני כבר עצובה

כאילו ברור לי שאני צריכה עוד סרט של כמה שנים

עד עכשיו אכשהוא היה לי סבבה

אבלעכשיו זה כבר מתחיל להלחיץ

 

שיתופים מעודדים בקהל?

חיבוק (ומקפיצה לך)יעל מהדרום
כאן לעודדאנונימית בהו"ל

אצלי הריון ראשון IVF  בגלל זרע נמוך של בעלי, אפילו לא הציעו הזרעות... לקראת ההריון הבא עשינו בדיקות , הזרע קצת התחזק ברוך ד' אבל לא בשמים... היינו אמורים להתחיל מעקב והחזרת מוקפא בוסת הבאה , מחכים לוסת שתתחיל ואופס נכנסתי להריון טבעי, הייתי בשוקקקק, גם לי כמוך היו תחושות קשות שאין סיכוי שיהיה טבעי למרות שאמרו שיש סיכוי קטן  כי הזרע השתפר מעט,  רק יכול לקחת הרבה זמן , ואניכאילו לא הצלחתי להאמין שיהיה הריון טבעי אי פעם אצלי...( היינו  לאחר 8-10 חודשים שניסינו טבעי) , היה לי נורא נורא קשה לחזור לרופאת פוריות, היו לי תחושות דומות לשלך ממש... אבל אמרתי אני יעשה השתדלות וזהו , עשיתי את כל הבדיקות שצריך לפני ונפגשנו איתה פעם אחת ואז סיכמנו על החזרת מוקפא  וזהו כבר לא היינו צריכים אותה ברוך ד'...

עכשיו ערה עם הבונבון שלי...

בקיצור בעזרת ד' בהחלט יכול לקרות טבעי במיוחד שאין בעיות רציניות ואת בעצמך אומרת את זה...

תעשי השתדלות- תפילות, בדיקות מה שצריך ויכול לקרות בהחלט...

חיבוק גדול...

ורק מנחמת שאם יש עוברים מוקפאים התהליך הרבה יותר פשוט ומכירה מישהי שנקלטה 3 פעמים בהחזרות מיד בלי בעיה, 3 עוברים שיצאו בשאיבה אחת ומהם 3 הריונות תקינים ואז גם בפוקס הריון טבעי חודשיים אחרי לידה שלא לקחה מניעה כי אמרה- לי זה לא קורה הריון טבעי אז למה חדחוף הורמונים... וכך מצאה את עצמה עם 2 תינוקות במרווח של שנה ברוך ד'...

ווואי תודהאני בהוצאה לאור

בהחלט היית כאן כדי לעודד

את רק מחזקת בי א ההרגשה להתחזק באמונה וביטחון, הכל מאיתו, לא מבינה למה אני דואגת

זה הרצון העז והיצהר הרע כמוובן

אני מכירהמדברה כעדן.
פוליציסטיות שמצליחות להתאזן... חיבוק ענק על הקושי! 
מזה מצליחות להתאזן?אני בהוצאה לאור

אם אני הוגדרתי כפוליצסטית לפני כה שנים אני בהכרח עדיין כזו?

 

כן.מדברה כעדן.

זה לא עובר. זה אומר שאת מאוזנת... אני גם כמוך 

למי שיש את התסמונת שחלות פוליציסטיות,אולי בקרוב

ולא רק שחלות במראה פוליציסטי, זה בא ביחד עם חוסר איזון הורמונלי.. ואז, אם מצליחים לאזן, התסמונת לא מפריעה להיכנס להריון.

אני מכירה כמה נשים שנכנסו להריון טבעי, חלקם בלי טיפולים בכלל חלקם אני לא מספיק יודעת..

לי המליצו על שיטת אביבה לאיזון, מתייגת לך @אפונה היא מדריכה של זה. ניסיתי פעם אחת וזאת הייתה ההחזרה שהצליחה (אבל אני לא יודעת אם זה מה שעשה את ההצלחה כי עשיתי עוד דברים שונים באותה פעם)

בטח אפשרי!!! במיוחד עם בעיה כזו. הרבה פעמים הלידותאמהלה

מאפסות את הגוף וגורמות לו להתחיל לעבוד אחרת.

מכירה אישית, קרובת משפחה פולוצסטית,  שהריון ראשון הגיע אחרי 3 וחצי שנות טיפולים. ומאז כל שנתיים ילד בהריון טבעי וספונטאני

 

הא, וכמובן הסיפור שלי שכבר כתבתי כאן כמה פעמיםאמהלה
עבר עריכה על ידי אמהלה בתאריך ד' באדר א׳ תשפ"ד 11:52

זה לא בדיוק תואם לשאלתך לכן לא כתבתי מיד, אבל זה בא להזכיר לך ולי ולכולנו שהקב"ה הוא כל יכול!!!!

לפני ההריון של התאומות הגעתי לרופא נשים חדש, אחרי תקופה ארוכה של דימומים. אחרי שראה את הUS,

הוא שאל אותי אם יש לי ילדים, אמרתי לו כן, ב"ה, ארבעה!!!

אמר לי ונכנסת להריון טבעי??? כן, ב"ה

אמר לי לפי איך שהשחלות שלך נראות זה פשוט בלתי אפשרי שתכנסי להריון בלי טיפולים. לא מבין איך ילדת ארבעה ילדים עד עכשיו.

חודשיים אח"כ חזרתי אליו עם תאומות זהות בבטן..... טבעי טבעי!!!!

הוא אמר שהוא אוכל את הכובע.....

אם העניין זה רק פוליציסטית, אז בוודאי שאפשרפרח חדש

להרות בלי טיפולים

אמנם זה דורש יותר מעקבים שזה גם סוג של טיפול

אבל לא מחייב ivf

מכירה כמה שהרו יחסית בקלות.

לעודד אותךוהרי החדשה
גם אני לא האמנתי אחרי שנים של טיפולים שאקלט טבעי. והטבעי הגיע כל כך מהר שיש לי צמודים בבית.


זה באמת יכול לקרות!

אני מכירה סביבי כמה סיפוריםבאורות

של נשים שאמרו להן *שלעולם* לא יוכלו להכנס להריון לבד. והן נכנסו להריון טבעי ספונטני. בהפתעה כמובן. יש סיפורים כאלה והם אפילו לא מאוד נדירים (רק אצלי במשפחה המורחבת יש שניים... ומכירה עוד כמה. )

מאחלת לך מכל הלב💗

בטח שיש סיכוי!כאן לפרוק
פוליציסטיות זו ההפרעת פוריות הכי קלה (כך לפי רופאה ששמעתי) 
מכירה מישהי עם שחלות פוליציסטיותמקורית 1

שהיא באמת עשתה טיפולים ויש לה כמה ילדים ברוך ה' רק מהטיפולים.. אבל באמת נקלטת מהר בהחזרות.. ובגלל שיש הרבה ביציות בתסמונת הזאת זה טוב לivf  ויש גם עוברים מוקפאים  ןאז שרוצים עוד ילד עושים החזרה ולא צריך את הסרט של השאיבות וכו..

ככה רופא פןריות אמר לי פעם אם היתה לך בעיה של שחלות פוליצסיטיות זה היה יותר קל לטיפןל..

אם יש לך עוברים מוקפאים זה מעןלה..

ואווו איך נהניתי לקרוא אתכןאני בהוצאה לאור

זה ממש מחמם את הלב אתן לא מבינות כמה 

אני יודעת שםוליצסטית זה אל בעיה ביג דיל, אבל  עובדה שגרמה לנו להרבה סבל דמעות ובכי 

 

ושאלה לי,

איך אני יכולה לדעת אם התאזנתי??

בנתיים 3 במחזורים האחורנים שלי היו מסודרים,

לפניהם היו נראלי עוד 3 אחרי הלידה לא  מסודרים

מחזורים סדיריםמדברה כעדן.
זה בהחלט אינדיקציה מעולה לסדירות! מה אורך המחזור? 
אנימקליד/ה…אחרונה

את ממש מזכירה לי את הסיפור שלי

חוץ משחלות פוליציסטיות אין לנו שום בעיות ובכל זאת לא נקלטתי להריון, וניסינו במשך תקופה של 8 חודשים והיה קשה לקלוע לביוץ כי המחזור לא סדיר.

בסוף הגעתי לIVF ובסבב השני נקלטתי (בסך הכל מהרגע שהתחלנו לנסות ועד שנקלט עברה שנה ו4 חודשים)


ילדתי והכל טוב ויפה, לא לקחתי מניעה כי הנקתי ודי סמכתי על זה.. ובסוף קרה שחצי שנה אחרי הלידה נכנסתי להריון ספונטני ומפתיע בטירוף .


הגדול בן שנתיים ו4 והקטנה בת שנה וחודש ושלשום גיליתי שאני בהריון שלישי ממש מפתיע שתפס אותי לא מוכנה  (ופתחתי פה פוסט מרוב השוק וההלם והפחד)


בקיצור אין חוקים ואני מכירה עוד כמה בנות עם סיפור דומה של הריון טבעי וספונטני אחרי טיפולים 

שאלה שלא קשורה לכאן, למכירות את אשקלון:הריון ולידה

איפה אפשר למצוא שם שמלה יפה שתתאים לחתונה? יש איפה לחפש שם?

ומה מצב האזעקות?

תודה 

עזרה בבקשה למציאת חנות!!ארץ123

שלום!

מקווה שזה בסדר לשאול כאן..

נשואה כמה חודשים ומחפשת חנות להלבשה תחתונה (מושכת במילה עדינה) (שווה,לא דלתא וכד) בירושלים

תודה רבה!

אם את רוצה מבחר ולא יקרחנוקה

אז יש באריה אני מוצאת ממש יפים ויחסית בזול

אני לא בטוחה שזה מה שאת מתכוונת זה בעיקר חזיות ותחתונים. אבל תנסי... יש להם מלא סניפים. ומבחר גדול לגיוון.

אם יותר פיזמות, כותנות קצרות וחלוקים וכו אז באינטימה אבל זה יקר יותר. סחורה איכותית ופיזמות סתם נעימותתתת 

ג׳ק קובה, פמינה, אינטימהאחת מכאן

את יכולה לראות באתרי האינטרנט שלהם את המבחר והמגוון.  

נראה לי שתוכלי למצוא דברים מתאימים לנשואה טריה.  

ממליצה על פמינהרק רגע קט

יש להם סניף במחלה, ואולי בעוד מקומות.

קניתי בחנות פרטית דברים שלהם ואני ממש מרוצה.

תודה רבה! מכירות חנויות אצל החרדיות וכד?ארץ123
יש חנות 'סייפש' בהר נוףרק רגע קט
אבל אני לא יודעת האם יש שם ביגוד סקסי.
יש להם סטים מאוד יפיםלהרות כוחות

איכותיים ויוקרתיים.

ואווירה נעימה ממש ) חנות בבעלות חרדית( 

אני לא מכירהתוהה לעצמי
אבל ממליצה לך להזמין מהאינטרנט אם פחות נוח לך להיכנס לחנויות פיזיות 
אם את מכירה את אתר האופנה next, יש שם דברים יפים.אחת מכאן

יכולים לענות לך על הציפיות.

יש בהתחדשות בעלי מחלקת הלבשה תחתונה מהממתאמא לאוצר❤

גם צנועה ופרטית ממש (זה בנפרד משאר החנות והן ממש רגישות שם והכל)

וגם מביאים מלא דברים מהממים!!!! והכל גם מעלף וגם מוגש בצניעות ונעימות

והמחירים כמו בחנויות אחרות

מאד ממליצה. יש שם גם מתאמות שממש עוזרות כזה והכי ברגישות שיש

ומבחר גדול של כל מיני סוגים

יש את סנסיישןמשמעת עצמית

בעלי הכהן 27.

ממליצה!

שיין יש מלא מבחרSevenאחרונה
ומחירים פצצה
הנקה ומוצץאנונימית בהו"ל

נכון כולם אומרים שזה לא הולך ביחד?


לפחות בהתחלה.


הבת שלי ממש לא נרדמת בלי מוצץ וזה גם ממש עוזר לה אם יש לה כאבי בטן..


אבל היא לא תופסת טוב ולא פותחת מספיק את הפה (אן שאנח לא יודעת לעשות את זה)

ואני בלחץ שזה בגלל המוצץ.


ופוחדת להגיד ליועצת הנקה שבסוף היא כן עם מוצץ.. ואולי זה בגלל זה.


אוף

בהצלחה יקרה!מכחול

אני לא יודעת לענות על זה, אבל רוצה להגיד לך שאין לך מה להתבייש מיועצת ההנקה.

נראה לי שכל אמא לתינוק קטנטן, בטח אם הוא ילד ראשון, יכולה להגיד לך שיש הרבה דברים שעובדים אחרת ממה שהיא מתכננת.

זאת תקופה קשוחה, והרבה פעמים אנחנו פשוט נצמדים למה שעובד כדי להחזיק מעמד, אפילו אם זה לא בדיוק מה שממליצים.

הכל טוב, את בסדר גמור, ואין לך במה להתבייש.

אני ממליצה כן לספר ליועצת ההנקה הכל, כדי שיהיה לה את כל המידע לעזור לכם.

בהצלחה ❤️

אל תפחדי מיועצת הנקה, יקרה...מתואמת

היא שם כדי לעזור לך, בנתונים שאיתם את מגיעה!

אצלי כל הילדים שמצצו מוצץ היו איתו מההתחלה, ועם רובם לא היו בכלל בעיות בהנקה. (עם התאומים היה קשה בהתחלה, כי הם נולדו מוקדם, והם בכלל היו גם עם בקבוקים מההתחלה, אבל אחר כך הם הסתגלו להנקה וינקו טוב, ועם הקטנה גם היה קשה - אבל היא נולדה יחסית קטנה וגם יש לה לשון קשורה, אז זה בגלל זה. מה שבטוח - לא הייתי שורדת איתה בלי מוצץ... אז השיקול העיקרי צריך להיות איך מצליחים להתמודד טוב עם התינוק, ולא איך משמרים את ההנקה בכל מחיר...)

בהצלחה, יקרה ❤️

רק אומרת שזה בהחלט יכול ללכת ביחדתוהה לעצמי

בתנאי שההנקה פשוטה וזורמת ותקינה. כשיש קשיים בדכ ממליצים לחכות עם זה.

ולא בטוח שזה בגלל המוצץ, יכול להיות שזה בגלל שהפה שלה קטן, ואז חבל לקחת לה את המוצץ אם הוא עוזר לה.

מה שלי עזר במקרה דומה זה למעוך את העטרה ולנסות לדחוף לה המה שיותר לפה עם הפטמה. בעדינות כמובן. תוך כמה ימים זה השתפר והיא הצליחה להכניס יותר לפה.

ואין מה להרגיש לא נעים מהיועצת הנקה, היא כאן כדי לעזור לך!!

יואוחנוקה

איזה י6עצת הנקה קשוחה יש לך שמפחיד לומר לה דברים?

ובשביל מה יש אותה בעצם, אם לא בשביל זה? הרי את הידע הבסיסי ידעת שזה לא מומלץ לפני ביסוס הנקה, אגב מכירה עשרות תינקוות שיונקים מצוין שקבלו מוצץ מלידה...

היועצת פה בשביל לתת לך שירות אישי לך ולתינוקת שלך, והתינוקת שלך זקוקה למוצץ טרם בססה את ההנקה. אז מצוין!

זה נראלי שאני קשוחה עם עצמיאנונימית בהו"ל
ותמיד מפילה את הביקורת עלי...


אני לא בסדר ולכן היא לא מצליחה לינוק

אני לא אומרת יש ילדים שזה הולך אצלם יופי ביחדיעל מהדרום
רקאומרת שזה מיתוס ולאו דווקא נכון או קשורטארקו

צריך לשים לב שמוצץ לא מחליף את ההנקה(שהוא לא משתמש במוצץ במקום לינוק)

אבל לא חייבים לא לתת מוצץ מההתחלה

ומוצץ זו הצלה ושפיות הרבה פעמים, במיוחד לילדים שזורמים עם זה.


שני הילדים שלי קיבלו מוצץ כבר בבית חולים..

הגדול ינק כמעט עד גיל שנתיים(גמלתי אותו כי עברתי ניתוח ולא יכולתי להניק)

הקטנה בת שבוע וחצי אבל ב"ה בנתיים יונקת מהמם וגדלה יפה..🙌

והמוצץ שלה הוא הצלה בזמנים קשוחים, כשהיא רעבה היא יודעת יפה מאוד להעיף את המוצץ ולינוק..


כן עבדתי איתה על התפיסה(ועדיין קצת לפעמים מנתקת ומחברת אותה שוב) אבל לא חושבת שזה קשור למוצץ.. היא מוצצת את המוצץ בצורה שונה ממה שהיא יונקת.

גם אם היא פתחה פה קטן,זריחה123

אפשר באמצע שהיא יונקת בעדינות לפתוח את הפה גדול יותר.

תתייעצי עם היועצת לגבי הפה הקטן

בת כמה היא?אביול
ואל תפחדי מיועצת הנקה. יש מיליון גישות
חודשאנונימית בהו"ל
הקטע שזה שהיא לא תופסת טוב עושה לי פצע, ואני בחרדות מזה.. היה לי בהתחלה, וזה כואב ברמות
בטח שכןDoughnut

אני נתתי מוצץ כבר בבית חולים וינקו כולם מעולה!

זה לא כזה חד משמעי, כל תינוק ואמא ומה שטוב להםמיקי מאוסאחרונה

וברור שתייעצי עם יועצת הנקה, היא באה לעזור לך לא לחנך אותך (ואם כן אז דחוף מישהי אחרת)

חשוב לתקן את התפיסה

זה לא רק הכאבים זה גם אומר שהיניקה לא טובה מספיק וזה קריטי לייצור החלב

בהצלחה!

תחתוני ווסת - אשמח לכל מה שיש לכן לאמר על זה 🙏ציפצופית

מתלבטת אם להזמין...

קראתי קצת (הרבה) באתר של מודיבודי

אבל מלחיץ אותי כל הטכני

איך עושים את זה?

איך מנקים?

זה עובד בכלל?


אשמח ממש לשמוע כל מה שיש לכן לאמר

גם המלצות וגם דיס

(לא ספציפית על החברה אלא בכללי על העניין)


תודה ♥️

מושלם ונוח!! מברכת את הרגע שקניתי!יראת גאולה

ניקיון - אני צוברת אותם יחד, בנפרד מהכביסה הרגילה.

לפי הכללים אמורים לשטוף אותם במים קרים עד שיצא כל הדם ואז כביסה רגילה בלי מרכך.

אני מכניסה לתוכנית של רבע שעה במכונה במקום השטיפה, ומיד אח"כ תוכנית נוספת של רבע שעה בשביל הכיבוס (אולי זו סתם תחושה שלי ואין לזה משמעות). בלי מרכך.

מייבשת במייבש, אבל הבנתי שזה עלול לקצר את אורך החיים שלהם.


זה עובד מושלם!

סופג מעולה יותר מכל אמצעי ספיגה שניסיתי, לא מסריח, לא מגעיל, הצד הפנימי שחור אז לא רואים כלום, מחזיק להמון שעות (לפחות 8 אצלי). נוח ולא מורגש.

איזו חברה יש לך?טארקו
אני ממש סובלת עכשיו עם זה שאני כבר שבוע וחצי עם פד🥴 והדרך עוד ארוכה כנראה....
אוי ♥️♥️ציפצופית
(זה ב"ה מסיבות טובותטארקו

כי אני אחרי לידה..

אבל אני בחיים לא עם פד, רק טמפונים ואחרי לידה אי אפשר.. והסיבה שאני לא עם פדים זה כי הם עושים לי גירוי🤦)

אה אוקי 🤣 אבל עדיין סיוטציפצופית

אם את בעניין לחפש פדים נושמים

גוד-קאר לדוג'

זה גם יכול לעזור ♥️

מרקס אנד ספנסריראת גאולה

אבל היו משלוחים חינם. עכשיו זה כבר לא קיים.

קניתי תחתוני מחזור וגם פדים רב פעמיםסמטאות

מאותה סיבה, פדים רגילים עושים לי גירוי, ועכשיו אחרי הלידה שלא יכולתי לשים גביעונית זה הציל אותי.

קניתי מכל מיני מקומות,

מאפונצ'יק, מעליאקספרס, ולא זוכרת כבר

מרוצה מאוד!!!

שוטפת במים קרים, סוחטת ומשאירה לייבוש בקטנה, כשאני צוברת כמה (בדרכ כשנשארת עם 2 אחרונים) מכבסת בלי מרכך ושלום

איזה כיףציפצופית

תודה על הפירוט!

ממש הרגעת

נשמע שמקסימום עושים מה שרוצים עם הכביסה חח

תודה! ♥️

ממש עשית לי חשק 😍

אני מקפידה רק על בלי מרכך, ולכן מכבסת בנפרד.יראת גאולה
גם אם ייהרסו מתישהו, זה עדיין שווה לי.
תודה! ממש צודקתציפצופית
קצת כאב ראש לכבס את זהרינת 24
כי אסור מרכך ואסור מייבש וגם האבקת כביסה אמורה להיות מותאמת לצמר… אבל חוץ מזה, זה ממש נח.
זהו, גם זה מלחיץ אותיציפצופית

מה זה אבקת כביסה שמתאימה לצמר?

איפה אני מוצאת כזה דבר?

אני לא מכירה שצריך אבקה לצמרטארקו

אלא אבקה שמכילה אינזימים

(נקרא גם אבקת ביו לפעמים) יש מלא כאלה בכל סופר.

יש ליחיים של
ואני לא משתמשת כי יש להם כביסה מיוחדת (בלי מרכך וכל מיני הנחיות😢)
אולי עדיף להשתמש ומקסימום יהרסו מהררבע ל7
בהצלחה 
קניתי לאחרונהרק רגע קט

ישר כשאני מורידה אותם לפני המקלחת אני מניחה בכיור, שוטפת אחרי המקלחת ואז מפעילה על סחיטה במכונה.

ואז אני תולה אותם על ווים בחדר שלנו ואחרי כמה ימים מכבסת את כולם יחד עם המצעים (ואז לא מפריע לי שזה בלי מרכך).

נשמע גאוני! תודה רבהציפצופית
הפכת את זה לקצת יותר אפשרי בשבילי חח
יש סיבה שלא גביעונית?אפונה
משתמשת קבוע ונהנית מאודציפצופיתאחרונה

אבל ההתעסקות לא כיפית לי,

צריכה כל פעם כיור וסבון לשטוף ידיים


וגם - נשמע הזוי -

אבל מאז שהתחלתי להשתמש בה

נהיה/החמיר לי צניחת רצפת אגן 😰