המעבר מאחד לשתיים היה לי מאד מאתגר כמו שאת מתארת ילד בן שנתיים וחצי גדול וכבר מבין, מביע היטב את קנאתו...
אבל- ילדים קולטים שדר של הורים ולכן להיות שלמה עם עצמך. זה הדבר הכי טוב לו. עוד טח זה מץנה. היום שנה אחרי ממש יכולה לומר שזה כיף לו...
להעצים אותו כגדול ובוגר. ולהכין את עצמך לקצת רגרסיות, זה גם סביר..
כמו שאמרו- איפה הילד יהיה בלידה? אני ממש דברתי עם הגננת שלו שגרה בנין ליד וסכמנו שאפשר לדפוק גם באמצע הלילה כולל שבת... שאת תדעי, בעלך ידע- וגם הגדול.
לגבי לחזור הביתה בעיני זה אידאלי, בתנאי שבעלך מגויס או יש עסף ואיך להעזר. כיולדת אני צריכה רק את הבית שלי, המיטה שלי, החופשיות להסתובב בהתחלה בלי חזיה/ ללכת בצעדי היפופוטם בגלל התפרים. אבל שזה לא יבוא על חשבון המנוחה- ארגנתי לי בכל מקום פינת ישיבה נוחה. כורסת הנקה בחדר של הגדול, בסלון ספה, בחדר שינה-מיטה... צפוף אצלי
. עורסא נוספת נכנסה למטבח וכך בכל מקום יכולתי לנכוח ולשבת. בעלי לא יודע לבשל אבל יכןלתי להיות בשטח לנכוח ולהסביר בלי להתאמץ.
אם את מצליחה להכין אןכל מעולה. אם לא לא נורא. רק תדאגי שיהיה בבית דברים שהם בקלות ירקות קפואים, לפי הסגנון בישול שלך. אני לא אןכלת מהמקפיא אבל למשל הכנתי שקיות למרק לעצמי.. ואז רק לשים שקית בסיר עם מים זה קלי קלות.
תקני לגדול משחקים שיכול לשחק בהם לבד, בשפע ואני מציעה גם פרסונים כאלה מהכל בשקל. שיהיה לך לתת לו למקרים שתרצי או תצטרכי. בשעת הנקה בהתחלה, לפמים קצת קשה להם- לא להרגיל ולא חובה אבל תמיד טוב שיש בבית...
קניתי גם שרפרף שעזר לו לעלות לבד לשידת ההחתלה ככה יכולתי לחתל אותו ללא מאמץ. מקלחות לא עשיתי כמובן חודש... בעלי...
אם יש בייביסיטר, מגהצת. מנקה. מה שיכול לעזור, כי גם בעלך לא יכול להתמוטט ומתברר שתינוקת זה מעיף
אני חיכיתי לחלד הזה בשביל לצאת- תכלס לא הצלחתי, בבקרים פשוט נחתי.... עכשיו כבר מונה לזה נפשית ולא מצפה.
המון הצךחות ובשעה טובה ובקלות!