ממש ממש באלי...
אפשר לאכול בזמן הריון?
כמה זה מסוכן?
ממש ממש באלי...
אפשר לאכול בזמן הריון?
כמה זה מסוכן?
ואז החום יהרוג את החיידקים
השבוע הבת שלי חגגה יום הולדת בגן. היתה מאושרת ב"ה
כשהיא חזרה הביתה עם כל השלל ראיתי איך זה מאתגר את הבן שלי.
פתאום יש לה מלא ממתקים, מסתכלים על התמונות שלה מהגן, שואלים איך היה לה וכו
נשבר לי הלב לחתיכות. הוא התחנן אליה שתביא לו ממתק והיא הסכימה. אבל אוף זה היה לי קשה מידי לראות איך הכל סביבה.
ואז כשניסיתי להיות גם איתו זה הרגיש לי מאולץ ומרחמים
אני יודעת שזה לטובתו, אני יודעת שאין כזה דבר שתמיד יקבלו את אותה תשומת לב, אני יודעת שכשהם יגדלו זה יכול להיות לי עוד יותר בולט. (מבחינה כלכלית איפה כל אחד מהילדים יהיה, בעל/אישה, ילדים וזה לא נגמר).
אז אני ממש רוצה לעשות עבודה עם עצמי כבר בנקודות הקטנות והלא משמעותיות האלה..
ושאלה נוספת,
איך הכי נכון להכין אותם לתינוק חדש? (בני 3 ו5)
אני מראה להם תמונות של עצמם כשהיו ממש קטנים
סידרנו ביחד את הבגדים לתינוק
זה בשיח שלנו כל הזמן
השאלה אם זה מספיק או שכדאי גם לדבר על רגשות שליליים נגיד שעלולים לעלות וכו
תודה מראש לכל העונות היקרות😍
ילדים הם פשוטיםם
נם לא דואגים קדימה
הם כרגע מתרגשים שיהיה להם תינוק וסקרנים
וככה בדיוק זה אמור להיות
תכיני אותם לזה שיהיו יומיים שלא תהיה בבית..שכשתלכי ללדת ישמרו עליהם
זה כן חשוב
תכיני אותם שתינוק בהחלה הוא קטן קטן ולא יודע לעשות כמעט כלום ורק יונק וישן
ותדגישי להם כמה כיף להם ושא
הם גדולים ויעזרו לאמא לטפל בו- ויביאו מגבונים וטיטולים כשתצטרכי וכו
ואגב מנסיוני
ובטח בגילאים כאלה גדולים
בהתחלה קשה לילד מזה שהאמא לא בבית ומשינוי שגרהצומזה שיש לך ילד בידיים
ולזה צריך להקדיש קצת זמן אישי של סיפור או דיבור או יחס
לא מקנאים בתינוק עצמו מיד
זה קורה טיפה בהמשך..ואז דוקא לאפשר להם להרגיש גדולים לתת להם להחזיק אותו .. לעזור איתו
שירגישו משמעותיים
ומצד השאלה הראשונה -ליום הולדת
אפשר שגם לו הילד הגדול יחלק פרס קטן כזה טו ממתק קטן ..לדאוג לזה מראש ..
וכן יומולדת זה לא שיוויוני
ואת לא צריכה לקחת את הז קהש וכל כך ךרחם
דווקא השדר הזה הוא ייצור לקטן ץחושת מסכנות
תשדרי שככה זה ולכל אחד יש את היום שלו
כן לפנק אותו גם במשהו קטן
כן לתת לו מקום ולא להתלהב ברמות מוגזמות ומוחצנות רק מבעל השמחה..
וסה''כ עוגה וממתקים זה כיף ךשניהם
באופן כללי אני לא מרגישה צורך לעקוב אחר שוויון בין הילדים, גם אם ילד מתלונן על אי שוויון, אני לא אנסה להשוות אלא להסביר בפשטות את הסיטואציה.
אפשר לתת לו מקום נותן ומפרגן ביומולדת של אחותו ואז הוא ירגיש חלק אבל ממקום של נתינה.
ללכת איתו לבחור מתנה/ בלונים ליומולדת. להכין איתו שלט, להכין איתו את העוגה. ואז הוא יתרגש ביחד איתה ביומולדת וירגיש חלק ולא קנאה.
שמיום אחד שבו אחד הילדים בבית מקבל יותר תשומת לב, לא יקרה כלום.
חשוב לי שהילדים שלי ירגישו אהובים בכל גיל, שאמא נותנת להם תשומת לב בכל שלב. אבל התחושה הזו נבנית לאורך זמן, והיא לא נבחנת על פי אירוע כזה או אחר.
וכשלמישהו בבית יש מאורע משמח, אנחנו שמחים כולנו יחד איתו. ומשתפים גם את האח השני בהתלהבות ובשמחה בשביל אח שלו. נכון שילד היום הולדת במרכז, אבל זה לא אומר שהאח השני לא מקבל יחס בכלל. הוא חלק מהחגיגה פשוט בצורה אחרת
אבל הרגש שלך לא שם... כי הרגשת קרועה בשבילו...
נסי קודם כול לעבוד על הרגש הזה שלך, כך שתהיי סמוכה ובטוחה שילד לא מפסיד בשום אופן מכך שאחיו מקבל תשומת לב ומרוויח - וזה יעבור בסוף גם אליו...
במקרה הספציפי הזה הוא לא באמת מפסיד - כי הרי גם לו יהיה יום הולדת מתישהו, ואז הוא יקבל את תשומת הלב והמתנות.
אני אישית דווקא אוהבת את הרעיון שיש יום אחד בשנה שילד מקבל את כל תשומת הלב המשפחתית באופן בלעדי (אלא אם כן הוא חולק את התאריך עם אח נוסף, כמו אצל התאומים שלנו
) - זה מעצים אותו והוא יודע שהוא אהוב בלי תנאי, רק מעצם זה שנולד וכולם שמחים בזה שהוא שייך למשפחה.
גם לילדים האחרים זה משמעותי - כי הם לומדים לפרגן לאחיהם ולהעריך את קיומם.
ובעצם הרעיון הזה מתבטא גם בהולדת אח חדש - ואני באמת חושבת שעדיף להדגיש רק את השמחה שבהולדת אח חדש, כדי ללמד אותם מתחילת חייו לפרגן לו ולתת לו מקום בחייהם.
(אפשר גם להכין אותם בצורה טכנית - להסביר מה זה תינוק ומה הוא דורש, מה יהיה בימים שאמא תלך ללדת וכן הלאה, אבל שהדגש יהיה חיובי ועל השמחה שבהצטרפות התינוק למשפחה)
בתור ילדה היינו אחים צפופים
אז אמא שלי בחכמתה הגדולה ב"ה
הייתה קונה פרסונים בשקל שאותם בעל היום הולדת היה מחלק
כך יצא שעדיין היומולדת היא שלו הוא מחלק וכו
מצד שני הרגשנו שיש משהו במיוחד בשבילנו
תמיד יצא שכולם יצאו מרוצים
רציתי להגיב לכל אחת בנפרד כי אני באמת מעריכה כל תגובה של כל אחת אבל אני רואה שאני לא מגיעה לזה אז מגיבה בכלליות.
אז חגגנו שבוע שעבר, מסתבר שכל מי שהביא מתנה לילדת יומולדת הביא גם לבן שלי והוא היה מבסוט ממש.
ודיברנו קצת לפני על זה שיש יום מיוחד לכל אחד ואז הוא אמר: כן, X חוגגת יום הולדת ואני שמח כי זה ממש מגיע לה. נמסתי
היו כמה תקלים בדרך אבל בעקבות השרשור הבנתי שזאת הזדמנות ללמידה ופגישה עם "החיים האמיתיים".
תודה עליכן ועל התגובות שלכן💜
צריך כל יום לקלח את הילדים כי הם מזיעים מסריחים
משחקים מלא בחול וכל הבית חול שחייב כבר לשטוף כי זה מחליק
אני לא מספיקה להגיע לכלום
מלא כביסות
לא מיינתי להם עדיין את הארונות כמו שרציתי וגם אין לי כח אז יש פה מליוני בגדים בכל מקום
ואני עייפהההההה
מרוב עייפות בהפסקת צהריים בעבודה פשוט נעלתי את הדלת וישנתי חצי שעה🤭
והפח של השירותים מסריח וחייב לשטוף אותו
ויש כביסה לקפל כדי שיתפנה המייבש ועוד כמה להכניס
וצריך לסדר את המקפיא כי הוא מפשיר את עצמו משהו מונע ממנו להיסגר
ואין לי כח
כבר אמרתי, נכון..?
הטרללת חוגגת
שלום ליום ראשון בשבוע
ואין חול בבית
וזה פחות בגדים לקפל הם פשוט בנפח יותר גדול
קיצר - שעון קיץ לוקח בנחסיותו
שלא נדבר על זה שהם עוד לא ישנים😱 בדרך אמנם
אבל מתיששששש
ומלבישה ארוך דק/ קצר לפי התחזית
בינתיים לא נרשמו תלונות והפוטרים נשארו בתיק
בלי קשר לשעון קיץ 
אבל האמת - כבר שנים לא התעסקתי עם חול בבית ב"ה. בגני הילדים אצלנו כבר אין ארגז חול, כנ"ל בגני השעשועים. זה באמת סיוט... אין אפשרות להתחמק מזה?
בכל אופן, גם אני לא מצליחה לאחרונה לעמוד בקצב של הכביסות, ועם הכביסות שנוספות עכשיו בניקיונות פסח - אני לא יודעת אם אצליח השנה למגר את סלי הכביסה לפני חול המועד...
באמת תקופה קשוחה, ערב פסח. (שלא לדבר על זה שאני כמעט לא מספיקה לעבוד... לפחות כעצמאית אני יכולה להודיע ללקוחות שעד פסח אני עובדת בעצימות נמוכה.) היום, כדי ךהתמודד עם הבלגן והלחץ, עשיתי לעצמי דמיון מודרך - כמה כיף יהיה להתרווח בבית הנקי בפסח ולקרוא כל היום ספרים על גבי ספרים...
אשמח לסיפורי הצלחה משמחים 🙏
בשלב של הקושי בהתחלה ולא רואה את הקצה המואר, ובכללי בהתלבטות האם להמשיך או לעבור לתמ"ל. מי שבא לה גם להתייחס לזה, אשמח!
שואב האבק הנייד שלנו מת.
ואני מחפשת בשבילו יורש שיהיה יד ימיני.
בגלל העיתוי חא מזמינה באונליין אלא ניגשת לחנות מכשירי חשמל אבל לא רוצה שידחפו לי משהו אלא להגיע מוכנה עם דרישות ודגם מומלץ.
עזרו נא לי- מהו שואב החלומות הכי שווה?
אם יש דגם מוצלח יותר או פחות..
מחר צריכה לקנות אז צריכה להסגר על זה.
תודה!
מאוד מרוצה ממנו.
יש כבר דגמים חדשים יותר. (אחרי V10 יצאו V11, V12, V15)
להורים שלי יש דייסון ישן, מהדגמים שעומדים ונגררים על הרצפה. עובד מצויין אצלם.
עכשיו אני מבינה שהתכוונת לרובוט לרצפה…תדהרלא לשואב אבק…
(מהשאלה האם הוא שוטף…😅)
לזה אין לי מה להמליץ.
הרובוט שלנו דגם הכי פשוט שיש.
משהו שמכרו בדיוטי פרי ב 200$ לפי כמה שנים…
Dreame robot Mop F9. הוא לא משוכלל לעומת מה שיש כיום.
אני מחפשת רק שואב, אבל אחד טוב.
אולי בכל זאת יש המלצה עדכנית??
על הV10 ראיתי גם הרבה תגובות מאוכזבות..
בינו לבין דייסון. יש פער גם בביצועים או בעמידות?
איך יודעים??
פעם ראשונה שהולכת לעשות עירוי ברזל...
אשמח למידע ממנוסות למה להתכונן.
ממש בלחץ מזה. חשבתי שזה פשוט ופתאום מבינה שלא כ"כ פשוט.
אם אין תגובה לא צפויה - המנות הבאות ניתנות על ידי אחות בלבד, בלי נוכחות של רופא צמוד.
זה ממש פשוט. ישנתי חזק תוך כדי 🤭
אני קיבלתי בפעם אחת 2 מנות של פרינג'קט אבל ראיתי אתמול שהפסיקו את השימוש בו, אז כנראה תקבלי ונופר.
בפעם הראשונה מתחילים אצל הרופא שמאשר לעשות את העירוי, עוברים לאחיות - תבקשי אם יש כורסה נוחה לשבת/לשכב עליה, העירוי עצמו הוא כמה דקות ואחכ שטיפה. סהכ שעה בערך. את ממש במנוחה מוחלטת בזמן העירוי וזה דווקא נחמד...
אחכ עוברים אצל הרופא להגיד לו שסיימת והכל בסדר.
זהו🙂
אישה מתה מזה לא עלינו השבוע, ועוד שתי נשים הריוניות פיתחו תגובה אלרגית קשה…
אני הייתי אמורה לקבל היום וביטלו לי.. צריך באמת כנראה להחליף לונופר
בכל מקרה כל עירוי ברזל יש בו סכנה של תגובה אלרגית ולכן צריך השגחה
אני הייתי ממש מעדיפה להמנע אבל נראה שאין ברירה
גם במערכת זוגית, טוב מאוד וחשוב מאוד שלאיש יהיה את העולם האישי שלו ולאישה יהיה את העולם האישי שלה.
מתוך כך הם יוכלו להביא את עצמכם יותר מלאים/שלמים/שמחים וכו' לתוך הזוגיות ולביחד שלהם.
לפני ההיכרות, יש שני בני זוג שכל אחד מהם נמצא ב"עיגול" (עיגול=מסמל כרגע את העולם האישי של האדם) שלם משלו.
העיגולים לא נפגשים כלל.
אחרי ההיכרות, לאט לאט כל עיגול מתחיל להיכנס לתוך השני,
כאשר אחרי החתונה ובעיקר בשנה הראשונה מגיע ה"שיא" של ההתכנסות הזו אחד בשני - כאשר שני העיגולים ממש מכסים אחד את השני, מעורבבים אחד בתוך השני ולא רואים כמעט עיגול נפרד.
לאט לאט, כאשר עוברים עוד זמן ביחד ואל תוך חיי הנישואין - העיגולים מתחילים להתרחק לאט לאט אחד מהשני,
כאשר המצב האידיאלי הוא שהעיגולים כן מחוברים, אבל הפעם יוצרים *איזון* בין הביחד שבתוך הנפרדות ובין הנפרדות שבתוך הביחד.
ואותם העיגולים מחולקים עתה ל-3:
1. החלק של האישה בנפרד - העולם הפנימי של האישה
2. החלק של האיש בנפרד - העולם הפנימי של האיש
3. החלק הזוגי של הביחד שלהם - שם זה מקום שבו העיגולים מחוברים.
בציור זה הרבה יותר קל להסביר, דמיינו שני עיגולים שבאמצע מחוברים ובקצוות נפרדים, בערך ככה, רק להשלים בדמיון לעיגול מלא: ( ( ) )
מה שעומד מאחורי העיקרון הזה הוא פשוט:
באנו לעולם אנשים נפרדים.
לכל אחד הרצונות שלו, המאווים שלו, התחביבים שלו, תחומי העניין שלו, הרגשות שלו וכו'.
כדי ליצור אדם שלם המורכב משני חצאי נשמה - איש+אישה - אסור להיפרד מהאני האישי, אלא להביא אותו,
בשלמותו,
בשיא עוצמתו
אל תוך הביחד הזוגי
בצורה הזו - הביחד הזוגי יוכל לזהור הרבה יותר ולהתפתח הרבה יותר.
כאשר כל אחד בפני עצמו שלם *עם עצמו*,
*אוהב* את עצמו,
מפתח תחביבים, התנדבויות, עולם אישי, עבודה מקצועית, הורית, אישית וזוגית גם בפני עצמו - הוא אדם הרבה יותר שמח - ואדם יותר שמח מביא את עצמו לתוך זוגיות יותר שמחה ובריאה וטובה.
וגם להיפך - כאשר אני חסרה/מרוקנת/מדוכדכת/לא אוהבת את עצמי - זה משפיע ישירות, והפעם לשלילה, על מי שאני מביאה לתוך הזוגיות - אני מביאה "אני" עם הרבה פחות חיות ושמחה והזוגיות מושפעת מכך כמובן.
וזה עובד לשני הכיוונים - גם זוגיות טובה משפיעה לטובה על הפן האישי, על שמחת החיים, התפקוד האישי בכל שלל תחומי החיים וכן הלאה,
וזוגיות שכרגע מאתגרת וקשה משפיעה בצורה הפוכה על הפן האישי ותגרום לרוב לפגיעה בשמחת החיים, בתפקוד ובהנאה הכללית אישית שלנו מהחיים.
לכן עבודה אישית תשפיע לחיוב גם על הזוגיות, ועבודה זוגית תשפיע לחיוב גם על הפן האישי.
יש לכל אחד מאיתנו עולם פנימי עשיר, צורך בפרטיות וחיים אישיים גם בתוך הביחד.
חדירה לפרטיות נחשבת שבן הזוג או בת הזוג מתערבים אחד לשני בדברים שלא קשורים אליהם או לזוגיות ספציפית, אלא קשורים רק לשני/ה - ובכל זאת מתערבים להם ומנסים לשנות/לחנך/לאסור/אחר עליהם.
למשל, כמה דוגמאות שיכולות לקרות:
* אישה צמחונית שדורשת (!) מבעלה גם להיות צמחוני, בעוד הוא קרניבור ולא רוצה,
* איש שמצביע שמאל ודורש (!) מאשתו להצביע גם שמאל, בעוד היא ימנית,
* איש שמחליט לאשתו מה ללבוש ואיך וכמה ולמה והאם להתאפר וכו',
* אישה שמחליטה לבעלה לא לשחק משחקי מחשב לעולם בעוד הוא ממש רוצה,
* איש/ה שדורש/ת מבן/בת הזוג לא ללכת להוריו/ה ולנתק אותו/ה ממשפחת המוצא שלו/ה בעוד הוא/היא ממש לא רוצים בכך
* איש שמחליט לאשתו מה וכמה ללמוד/להתפתח/לקנות - וכמובן להיפך
* אישה שלא מאפשרת לבעלה לבלות גם לבד עם חברים/עצמו בעוד הוא ממש זקוק לכך
וכן הלאה וכן הלאה
כאשר הנקודה המרכזית שחוזרת היא לא לאפשר לשני להיות *מי שהוא* או *מי שהיא*
ולעשות מה שהוא/היא רוצים ובוחרים בתור אנשים ייחודים, אינדיבידואלים, עצמאיים ובחיריים (מלשון יכולת בחירה).
בתוך גבולות הגיוניים המרחב האישי הוא מאוד חשוב ואף מאוד נצרך.
זמן פרטי להיות גם לבד, וזמן זוגי להיות גם ביחד.
שניהם חשובים ויקרים ואי אפשר לזה בלא זה.
וכאשר אנחנו מאפשרים לעצמינו ולבן/בת זוגנו מרחב אישי -
זה *לא* אומר שפחות אוהבים או שלא כיף יחד,
וזה *לא* אומר שנצא מאיזון והדברים יבואו על חשבון מישהו אחר בדיוק בזמן שהוא זקוק לנו,
אלא זה רק אומר מה שזה - שצריך גם זמן פרטי ואישי בזוגיות. זה הכל.
בלי להלביש על כך מלבושים בצורת מטענים, כעסים, עלבונות, האשמות וכו'.
ואם בכל זאת הגענו למקום עם עצמינו שלא מבין את חשיבות המרחב האישי,
ואנו נמצאים במקום של עלבון וכעס, אכזבה או טרוניה כזו או אחרת מול הצורך של השני/ה במרחב אישי - פעמים רבות הפתרון הוא לשנות בראש את *הפרשנות* שלנו לאותה סיטואציה בדיוק.
למשל,
אם בעלי הולך להיפגש רק עם חברים פעם בשבועיים - אני יכולה על אותה סיטואציה בדיוק להדביק פרשנות שלי שהוא לא אוהב אותי, שנמאס לו ממני, שהוא בורח כדי להתאוורר ממני, שהוא יעשה שם שטויות, ועוד ועוד ועוד
בעוד אני יכולה להלביש פרשנות אחרת לגמרי על אותה הסיטואציה בדיוק - של - איזה כיף שלבעלי יש עולם שלם ומרתק משל עצמו!
איזה כיף שיש בו שמחת חיים והוא הולך לצחוק עם החבר'ה,
איזה כיף שלכל אחד מאיתנו יש את העולם האישי שלו,
איזה כיף שהוא בטוח בי ובקשר שלנו שאני בטוח אפרגן לו את זה,
ואני בטוחה שהוא יפרגן לי גם את המרחב האישי שלי, ולמשל אם אני רוצה להיפגש רק עם חברות וכד' מדי פעם - הוא יפרגן לי זאת בשמחה.
ואיזה כיף שיווצר געגוע אחד לשניה אפילו בזמן הזה,
וכן הלאה - הכל תלוי בפרשנות שלי.
העבודה על מציאת הנפרדות שלנו בתוך הביחד ומציאת הביחד שלנו בתוך הנפרדות היא עבודת חיים מופלאה מאין כמותה.
יש בתוכה, כמו בכל עבודה, עליות וירידות, מקומות כואבים וגם הגעה לפסגות של אושר.
וכאשר כל זוג מוצא את האיזון העדין והמיוחד לו - כל איכות החיים משתדרגת. הזוגיות, ההתפתחות האישית, וכל החיים עצמם.
שמחה מאוד לשמוע, ב"ה 🙏🌹
אם ירדתי בשליש הראשון בערך 5 קילו.
ועכשיו עליתי 2 או 3 מתוכם חזרה, זה נקרא שעליתי כבר 3 קילו? או שנקרא שירדתי 2?
סוכמים את כל הקילואים מתחילת ההריון? או מהמשקל הכי נמוך שהייתי בו כלפי מעלה?
לא שזה רלוונטי למשו, סתם מענין אותי.
במעקב משקל. וגם תלוי באיזה שלב של ההריון
אם את רוצה לדעת בגדול שהעליה היא תקינה ולא פחות אז תחשבי מהשליש השני.
אישה עם עודף משקל והדגש הוא על עליה מתונה תחשב גם את הירידה.
הכי חשוב במעקב לשים לב שאין פתאום קפיצת משקל גדולה בבת אחת שיכולה להעיד על הצטברות נוזלים
מאנונימי כדי שלא ישמר בכרטיס.
אז אני עם סרזט כבר שבועיים, ואני עם פצעים בצוואר הרחם כבר מעל חודש.
רואה כתמי דם על תחתון צבעוני והרב אמר שזה לא מטמא כל עוד זה לא בראייה (ניגוב או עד או לבן) ושתולים בפצע
ואני באמת לא מבינה, אין לנו ודאות שזה מהפצעים
יש סיכוי שזה מהגלולות ואז זה מהרחם
ועדיין זה לא מטמא?
ואולי זה בכלל מחזור שאחרי לידה מתחיל בהדרגה?
באמת אין לי מושג
אני באמת יכולה להמשיך כרגיל בלי מצפון שאולי אנחנו בכלל אסורים במגע?
זה לא מסתדר לי בהיגיון ומרגיש לי עבודה בעיניים...
בדרך כלל תולים בפצע
גם אם יש סיכוי שזה לא משם...
אני פעם ראיתי בניגוב בשירותים וזה היה שבוע אחרי מקווה אז הרב התיר ואחרי איזה שעתיים קלטתי שאני מקבלת מחזור
אז הרווחנו שעתיים 
ואת לא צריכה להרגיש שום מצפון-
את עשית את שלך ושאלת רב- הוא התיר- מעולה!
מכאן זה כבר באחריות של הרב
גם דימום הסתגלות של גלולות לא בטוח אוסר.
אני מכירה הנחיה שלובשים צבעוני ולא מסתכלים בניגוב, ועד שזה לא דימום ממש כמו ווסת, זה לא אוסר
זה מה שרציתי לשמוע.
שאפשר לסמוך על הרב ושזה קורה המצבים האלה.
אבל עדיין קשה לי לחשוב על קיום יחסים ככה, זה ממש מרגיש לי התחכמות ואיסור 🤦♀️
גם ככה המצווה הזאת קשה מאוד מאוד מאוד
אז למה לחפש אותה?
אם הרב התיר וגם יש לו בהחלט על מה לסמוך
זה לא שהוא התיר בלי הסבר...
תהני...
מותר לך לגמרי!
וזאת בטח שאלה מפגרת, אבל איך מחליטים שזאת התחלה של מחזור?
אני לא יודעת איך מתנהג דימום של גלולןת ולא באלי סתם להיאסר ואז לגלות שזה מהגלולות ולהסתבך עם האפשרות להיטהר.
אני פשוט פוחדת שאני טועה וזה מהמחזור כי בסוף האחריות היא עליי ולא על הרב להחליט אם זה נראה מחזור או לא.
אוף. שונאת את המצווה הזאת.
זה הרבה דם
ועם כאבי מחזור...
אבל אני לא לקחתי גלולות אז אני לא יודעת
פשוט לא האמנתי שקיבלתי כי הייתי שבוע אחרי מקווה...
תודה!אנונימית בהו"לאפשר ללמוד מספר ואפשר לשאול רב.
יש דיני כתמים. כתם אם הוא על גבי צבעוני הוא לא מטמא.
איך תדעי שזה מחזור? שתרגישי דם שופע. נניח וההית שמה פד היית צריכה להחליף תוך 3 שעות.
אפשר גם לשאול רב מפורש. ותשאלי גם על יחסים עם התיר הכל אז את בנחת.
לגבי קיום יחסים שימו לב שאתם מתנגבים רק במגבת אדומה ולשטוף בלי להסתכל זה הכי חשוב.
תשאלי את הרב אם יש בזה עניין..
תודה על זה! חשוב ובאמת נשאלאנונימית בהו"לתחשבי על זה - כל עוד זה רק כתמים זה לא נידה לפי התורה ופשוט חז"ל החליטו לאסור.
אז יחד עם האיסור הם גם קבעו כללים נוספים. מי שקבע שניתן לתלות בפצע או שחיב לראות על מה שמקבל טומאה הוא מי שאסר את זה מראש...
כמובן שברגע שיש לך ספק אמיתי אם זה ווסת (דימום חזק,כאבי מחזור וכדו) אז צריך לשאול שוב
אבל כל עוד זה רק כתמים אפילו דימום קל זה יכול להתמשך הרבה זמן בלי קשר לווסת
לגבי יחסים- באמת יש המלצות שונות בענין.כל עוד לא נאסרים אז מותר.
אבל חשוב ממש להיזהר לא לראות דם מיד אחרי המעשה או על הגוף ולכן תקפידו בחושך ולנקות מיד במגבות כהות
וגם יכול להיות שבאמת לא ירגיש לך נעים לקיים יחסים ככה וזה בסדר. רק חשוב שתהיו בתקשורת פתוחה סביב זה , ותחשבי טוב עם עצמך אם את באמת לא חושבת שזה מותר והעניין פה הוא הלכתי או שזה פשוט לא מרגיש לך בנח והעניין הוא אישי
אבל יש דם.
ככה זה מהגלולות?
כמה זמן זה יכול להימשך? ברצף או שיכול להיעלם ולחזור?
החלטנו שכרגע לא שואלים רב אלא פשוט נמנעים.
אם זה ימשיך עוד הרבה אז נשאל רב מה ההלכה.
תודה על התגובה!
ההלכה המקורית מדאורייתא זה במקרה של נידה ולא זבה, רק שלא יודעים להבדיל בינהם אז אוסרים כל דם מהרחם, אבל מצד שני לא כל דימום אוסר וכמו שאת מקיימת את ההחמרות של ההלכה ככה צריך לקבל גם את ההקלות, אלו ואילו דברי אלוקים חיים,
הרבה הצלחה!!
אגב אם יהיו לך הרבה דימומים מסרזט (מקווה שלא אבל הרבה פעמים זה קורה) לי פרופ' ברי קפלן נתן גלולות אסטרוגן לקחת דרך הנרתיק (כי אסור בהריון) וזה ממש עזר והפסיק את הדימומים
מה שכתבת על נידה וזבה רלוונטי לנושא של שמירת שבעה נקיים אחרי ווסת (שמדאוריתא אמורים לספור שבעה נקיים רק במקרה של זבה גדולה).
גם מדאורייתא דימום שהוא לא של ווסת יכול לאסור (זה מה שמוגדר כ'זבה'), אבל זה תלוי איך רואים את הדם. מדאורייתא רק דם שבא עם הרגשה אוסר, וזה נדיר היום.
חז"ל אסרו גם דם שבא בלי הרגשה, כשרואים אותו באופן מסויים (על משהו שמקבל טומאה, בגודל של מעל גריס) - ואז זה נחשב 'כתם', והוא מטמא מדרבנן. אבל כל עוד לא רואים באופן הזה, גם אם רואים דם, וגם אם ברור שהוא מהרחם, הוא לא מטמא.
ואמר שעדיף להימנע מאישות (לא שהיה לי תכנון במצב הזה להיות ביחד) גם כי זה יכול לגרום לכתם להפוך למראה.
אבל אמר שאם אני מרגישה פעילות רחמית אז זה כבר אסור.
מה זה פעילות רחמית? אמר שבדכ נשים שלוקחות גלולות מרגישות אבל אין לי מושג מה זה אומר (ותכלס, לא יודעת למה לא שאלתי אותו מה הכוונה)
ולא הבנתי את העניין עם הגודל, אם אני אחליף תחתון כל שעה אז זה ישאר קטן. אם אני אשאר איתו יום שלם זה יגדל.
אבל זה לא באמת מעשי להחליף כל היום.
אוף. מתחילה להתחרט שדיברנו על מניעה בכלל.
שוקלת לוותר על זה ולסמוך על ההנקה בשילוב נרות ומקסימום נזכה בעוד מתנה מתוקה.
כל מה שאני אומרת זה לפי הפסיקה שלנו בלבד.
לגבי ההחלפה של התחתון- גודל כתם מעל כרטיס אשראי אצלנו בעייתי. ולכן אומרים להחליף בתדירות גבוהה, שלא יגיע למצב כזה.
ההתנייה היא בכך שאם הדימום מגיע לכדי כמות של ווסת כפי שאת מכירה אותה, אז זה אוסר גם אם תחליפי כל 5 דק ויהיה פחות מכרטיס אשראי.
יש מי שמתירים ללבוש תחתונית כיוון שהיא לא מקבלת טומאה לפי חלק מהדעות. תשאלי את הרב שלכם על זה.
המצב שלכם של דימום הסתגלות לגלולות מאוד מאוד נפוץ, הוא תקין כל עוד הוא לא נמשך המון זמן וקשה לחזות מתי יפסק. לרוב הגוף מסתגל, אם לא אז מנסים לשנות מניעה.
העיקר זה לא להאסר. ממש להקפיד על החלפת תחתון בתדירות, לא להסתכל בניגוב!!! או לחלופין- לפי הפסיקה שלנו- להסתכל אם רוצים רק אחרי 30 שניות. להקפיד לא להסתכל במקלחת, כי אז אם זה כתם על הגוף בגולד יותר מגריס זה אוסר, והטיפות מצטרפות לגריס.
אני יכולה לומר לך אישית שיצא לי לשאול ככ הרבה על דימומים כאלה שבאמת מבינה לליבך.
תרגישי בנוח לשאול את הרב גם אם זה מרגיש לך כביכול מעיק וגם אז זה כמה שאלות ביום, בדביל זה הוא למד וזו מטרה של שלושתכם שתהיו מותרים זה לזה.
בהצלחה!!!
הרב אמר שמותר בנגיעה אז אני לא רוצה למנוע מגע לחלוטין.
אבל אני מרגישה בכל מגע קטן מצפון, אפילו בהעברה מיד ליד 🤦♀️
יש לי דם בתחתון, זה ברור.
והרב אמר שאנחנו מותרים.
אבל אני לא מסוגלת לשאת את שני הדברים האלה יחד ולהרגיש טוב.
ולא רוצה לאסור את עצמנו ולהרחיק אם אין צורך במיוחד שלאסור את עצמנו יסבך את כל האפשרות להיטהר אחכ עם הכתמים האלה.
ובמקום להחליף כל שנייה עברתי לתחתון שחור.
שזה גם עושה לי מצפון, אני בדכ לא שמה שחור.
וממש לא נעים לי שמתקשרת כל יום לרב לשאלות.
ותודה לך על התגובה!
לםי מה שפוסקים פה בארץ כך נפסק בשמיים.
אם הרב אומר שאת טהורה, אז את טהורה!
ואוי ואבוי לך שלא תחשבי אפילו לאסור את עצמך.
זה לא חסידות זה ממש אסור. אסור חלילה לגרום לבני זוג להיות רחוקים סתם ולהגיע אולי למצב של קושי גדול ואיסורים.
אני אומרת לך מידיעה, שזה קורה לעוד הרבה נשים, וכולן מרגישות כמוך. השאלה היא לא 'מאיםה מגיע הדימום?' אלא- "יש במה לתלות אותו?"
והתשובה היא כן! בשביל זה חזל דיברו על דיני כתמים!
ובזכותם אפשר לא להאסר במצבים כאלה.
את לא 'מרמה' ח"ו, את עושה את מה שצריך ונזהרת הכין שצריך. וכן, אני ממש לא סובלת את המצב הזה כמוך, מרגישה שאני על חבל דק.. אבל עדיף על פני להאסר לגמרי ולנסות להיטהר עם כתמים, כי זה בכלל סרט מתח, ואני אומרת מנסיון.
לגבי התחתון השחור, תשאלי את הרב האן זה מונע את הצורך בהחלפה תכופה, אני לא יודעת.
ואל תתביישי לשאול, את שומרת על ההלכה ומשתדלת להקפיד עליה. את עושה את שלך והוא יעשה את שלו ויענה לך.
אןלי בשרשור אחר, מחילה. על רב שלא התיר משהו, שחבל שהוא מחמיר אבל למעשה מקל בשלום בית.
אז תחשבי על זה. כמו בכל מקרה של פסיקת הלכה, למשל כשמקלים בעוף בחלב כי למעשה מחמירים בבל תשחית -
הרב שלכם בהכרעה שלו לקח בחשבון שיקולים נוספים כי להלכה יש דינים אחרים נגדיים שמשקלם לא פחות חשוב מדיני כתמים.
את במחזור? לא. אז אין סיבה שתאסרי.
בעיקרון, רק דם נידה היה אמור לאסור אותנו.
השתלשלות הלכה וכו'-
גם במקרה שבו תראי דם על בד לבן וגדול מגריס זה גם יאסור אותך.
זו לא עצימת עיניים, זו לא רמאות של ההלכה. זו ההלכה עצמה. דם שהוא לא דם נידה לא אוסר אותך כל עוד את לא רואה אותו על לבן וכו'
זהו.
הקב"ה רוצה אותך ואת בעלך שמחים אחד בשניה. הוא רוצה את שלום הבית שלכם. הוא רוצה את הקרבה שלכם.
תשתדלי להאחז בזה, ואולי בכלל שווה להעמיק קצת וללמוד את הנושא הזה כדי להבין יותר את הפסיקות ואת ההלכה
מעניין לא שמעתי על הלהחליף תחתון כל זמן קצר..מגניב
לנו פוסקים שאין קשר לגודל כמו בכרטיס אשראי
אלא פשוט אם מפריע כבר להיות בלי תחבושת
וזה מההכרות שלי עם עצמי בכמות של מחזור -אז זה אוסר
ולא להסתכל
רוב הפעמים שהיו לי דימומים אחרי לידה אחרי הטבילה -רובם לא נאסרנו
אבל הפעם נגיד כן ..
כל עוד מדובר רק בכתם פה ושם צבעוני לא אוסר, תשאלי רב.
חוץ מזה - כן תולים כי ההלכה נותנת כח להתר, אם רב התיר לך את יכולה להיות רגועה לדעתי, רק תעקבי שלא הופך לדימום יותר רציני שאז זה כבר בעיה
סתם לשתף שטבלתי חודש וחצי אחרי לידה
עם דם
שסמכנו על זה שבודקת עשתה לי הפסק ראשון ושביעי (כן כן) דיממתי כל השבעה 'נקיים' והרב סמך על פצע שהיא ראתה בצוואר הרחם
ברמה שהלכתי עם החלוק במסדרון שבין החדר למקווה
והבלנית מאחוריי
ככ פחדתי שיטפטף דם והיא תעיף אותי משם
אני שמעתי את הרב אומר לבודקת- תגידי לזוג שהם יכולים לטבול בקדושה ובטהרה
אז
זה מה שהיה
כל עוד זה ספק ולא ודאי- זה כתמים.
באיזה מן הבדיקות מגלים מומים שמראים שהעובר לא בר חיות או מומים קשים ממש ממש? (לא מדברת על תסמונות כמו דאון וכד', מתכוונת לכאלה שבוודאות מצריכות הפסקת הריון)
באיזה בדיקה זה יותר ודאי?
ואם מגלים עובר לא תקין חלילה אז זה משנה אם הפסקת ההריון נעשית בשבוע 13 (של השקיפות) או בשבוע 15 או 16 (של הסקירה)?
הרופאה כמובן ממליצה לעשות את שתיהן אבל אני מעדיפה כמה שפחות בדיקות.. (סקירה מאוחרת בכל מקרה אני מתכננת לעשות)
ואם כבר, אז מה ההבדל בין סקירה מוקדמת למאוחרת? בסקירה מוקדמת אפשר לראות דברים מהותיים (שקשורים במהלך הלידה נגיד) שאי אפשר לראות בסקירה המאוחרת?
ועוד שאלה (סליחה על ההצפה):
אם בשבוע 10 באולטרסאונד רגיל ראו עובר תקין ובריא למראה, עדיין יש סיכוי שבשקיפות יגלו דברים חמורים ממש? (כאלה שיחייבו הפסקת הריון)
תודה מראש!
זה שתי בדיקות שונות לחלוטין שמגלות מומים שונים
שקיפות היא יותר לבעיות כרומוזמיות
מעבר לתסמונת דאון שזה כפל בכרומוזום 21 - (טריזומיה 21)
יש תסמונות אחרות (לדוג טריזומיה 18 טריזומיה 13) שהן הרבה יותר חמורות מדאון ולרוב מגיע עם שלל בעיות שחלקן לא ברי חיות ולא שורדים הריון/לידה או חיים מאוד מאוד מאוד קצרים
סקירה היא יותר על מומים פיזיים שניתן לראות בעין כמו מומים בלב/כבד/כליות/מול וכו
בשקיפות בודקים תסמונות כרומוזומליות, לא רק תסמונת דאון. זוכרת שמישהי סיפרה פה פעם על תסמונת שהתגלתה בשקיפות, ושהעובר לא היה בר חיות.
סקירה מוקדמת זו סקירה שמגלה מומים בעובר, כמו לב, ריאות וכו'. גם בסקירה הזו אפשר לגלות מומים שהועבר לא בר חיות.
סקירה מאוחרת היא סקירה שדומה לסקירה המוקדמת, אבל בגלל שהועבר מפותח יותר, אפשר לראות מומים שלא נראו בסקירה המוקדמת.
אז למה לעשות סקירה מוקדמת?
כדי שאם ח''ו העובר לא בר חיות, יהיה אפשר לעבור הפלה כמה שיותר מהר, ולא לסחוב עובר שאינו בר חיות בבטן.
בשקיפות עורפית בודקים את הנוזל בעורף, וכמה מילימטרים הוא. זה מעיד מה הסיכוי שיש עובר עם מום, ואם הסיכוי גבוה, בד''כ מפנים להמשך בירור.
בשבוע 10 בא''ס רגיל א. לא רואים עדיין את הנוזל בעורף, ב. לא מסתכלים עליו בכלל.
מקווה שהצלחתי לדייק...
בעז''ה הריון תקין🙏🌹
אני עברתי הפסקת היריון בשבוע מתקדם ובדיעבד אני חושבת שזה היה עדיף על פני שבוע מוקדם יותר, בעיקר משתי בחינות:
1. ההיריון הסתיים בלידה ולא בגרידה, שזה משמעותי מכמה היבטים - הנזק הפוטנציאלי לרחם, היכולת להיות נוכחת בתהליך, להפרד ולסגור מעגל ועוד.
2. בהפסקת היריון משבוע 22 מקבלים חל"ד מלאה. זה אולי נשמע קטנוני אבל היכולת לקחת את הזמן להתאושש ולטפל בעצמך משמעותית להחלמה, בהשוואה להפסקת היריון עד שבוע 21 שאז את מקבלת יומיים שלושה מחלה, גג שבוע ואמורה לחזור לשגרה.
ההחלטה על הפסקת היריון וגם ההפסקה עצמה זה תהליכים שלוקחים זמן.
יכולה לספר מנסיוני - אצלנו ב"ה לא היה צורך להתלבט או להיטרטר, המומים התגלו בסקירה בשבוע 21 וכבר למחרת הייתי ביעוץ גנטי ומי שפיר והיה ברור רק מהאולטרסאונד שמדובר בטריזומיה 18 ואנחנו בדרך להפסקת היריון.
אז אנחנו כנראה באמת מקרה חריג אבל אצלנו למרות הודאות המוחלטת הפסקת ההיריון התקיימה רק בשבוע 27, מסיבות ביורוקרטיות בלבד.
אבל ברוב המקרים שאני מכירה לקח כמה שבועות טובים לקבל את ההחלטה, ובצירוף הבירוקרטיה זה בהחלט יכול להתקרב לשבוע 22.
לגבי הגרידה - גם אם בוחרים ללדת או להפיל באמצעות ציטוטק, הסיכוי להשאר עם שאריות שיליה ולהזדקק לגרידה אחר כך עולה ככל שהשבוע מוקדם יותר - כך הבנתי מהרופאה שלי, אשמח שתתקני אותי אם אני טועה.
(באמת מיד אחרי הלידה נבדקתי באולטרסאונד וב"ה הרחם היה ריק. גיסתי שעברה לידה שקטה בשבוע 22 כן נכנסה לגרידה אחר כך)
אם אצטרך לסיים הריון בלידה זה יהיה קיסרי..
זה בעצם הסיבה שאני שוקלת לעשות שקיפות/סקירה מוקדמת
(חוץ מזה שאני כבר לא כ"כ צעירה, אז לא רוצה סתם לסחוב זמן עם עובר שלא יתפתח לילד בריא..)
בעיקר לאופן הפסקת ההיריון,
קחי בחשבון שגם אם מגיעים להחלטה על הפסקת היריון (חלילה.. לא עליכם) זה לא קורה מיד. לצורך העניין אצלנו התור הקרוב לועדה להפסקת היריון היה רק אחרי שבועיים וחצי. וכמובן כמו שיעל כתבה יש מקרים שהאבחנה לא חד משמעית ונדרש בירור נוסף.
בכל אופן לא הייתי חוששת מזה.. לכל דבר יש את הזמן שלו. תעשי מה שאת חושבת שצריך במסגרת ההשתדלות הסבירה שלך.
הופיע לי הרבה בהריונות אבל גם בתקופה האחרונה יש לי
ואין לי חשק ללכת לרופאה שתגיד לי שזה בגלל משקל עודף (לוקחת הורמונים ותרופות שגורמות לי להשמנה)
אשמח לדעת אם יש משהו שעוזר חוץ מאינהלציה שלא ממש עוזרת לי
תודה
יכול להיות גם אנמיה או לחץ דם נמוך או סכרת הריון סמויה או צרבת
או סתם העובר יושב בצורה שמקשה עלייך לנשום.
את יכולה לנסות תרגילי יוגה, ולהריח שמן אקילפטוס, להעלות את הברזל, לקחת כרום ומגנזיום
אבל זה מה שאמרו לי😑
אני לא בהריון, כמה חודשים אחרי לידה
אני אנסה. תודה לך
המשקל?
ובדקת את התופעות לוואי של ההורמונים והתרופות שאת לוקחת האם זה עלול לגרום לקצרי נשימה או משהו שהביטוי הראשוני/משני שלו יבוא בקצרי נשימה?
זה יכול להיות גם אלרגיה למשהו או התקף חרדה.
יש עוד הרבה דברים גם יותר דחופים לבדיקה את צריכה רופאה טובה.
לא חשבתי על זה
קבעתי תור לרופאה חדשה. מקווה שיהיו לה תשובות בשבילי
תודה!
ראיתי גם אצלי וגם אצל הילדים, כשהגעתי למצב של חולים בלי סוף/ קושי שהפריע לי בשגרה/ המון תרופות תופעות לוואי
התעקשתי על הפניה לרופא ריאות, והוא תמיד הצליח לאזן את התרופות כך שלא ישפיע על השגרה. רופא משפחה נכשל בזה..
תודה רבה!
יש הרבה אנשים עם משקל עודף
לא כולם סובלים ככה
צריך לחפש ולמצוא את הדרך להקל עליך. אולי באמת עדיף רופא מקצועי כמו שכתבו כאן
בהצלחה
זה הגיע למצב שאני לא הולכת לרופאה בגלל תשובות כאלו לא קשורות
תודה רבה
ועוד לא אמרתי לך ול @המקורית איזה אלופות אתן!!
תודה ענקית על ההשקעה ב @הרבנית הקדושה
ועוד שעשיתן את זה רק שתיכן!!!
אתן פשוט אלופות ברמות אחרות אחרות!!!
היה ממש כיף, מפיג ומרגיע לקרוא את השרשורים שלכן !!!!
הוא לפי הסיבה
אינהלציה באה לייבש ליחה ולהרחיב סמפונות.
קוצר נשימה יכול להגיע גם לדוגמא מחרדה ואז הטיפול הוא למנוע אותה.
כאן מדובר על קושי נשימה שלא קשור לחרדה
תודה!
בחודש שמיני
כבר כבר לי בעיקר בגלל הוורידים שמקשים עליי לתפקד וממש כואב לי לעמוד (זה הגיוני כאב כזה נוראי שאי אפשר ללכת?)
עכשיו אני במעקב אחות + מקבלת ברזל בעירוי והיא אמרה שיש לי הפרעות בקצב הלב, גם עשתה אקג ואמרה לי שצריך להיות במעקב
הלכתי לרופאת המשפחה אבל היא ביטלה את זה ושלחה אותי הביתה
אני באמת מרגישה לעיתים קרובות חולשה קיצונית וירידה בלחץ הדם ודופק איטי מידי שלא נכנס לי מספיק אוויר
אבל היא ביטלה את זה ואמרה שככה זה בהריון
התשובה שלה הגיונית? מוכר לכן? הסברתי לה שיש לי במשפחה הסטוריה של בעיות לבביות ושתי אחיות קטנות שעברו פרוצדורה של צריבה בגלל הפרעות בקצב הלב אבל היא ממש גילחה ושלחה הביתה
הייתן עושות עם זה משהו? אני מפחדת להזניח ומצד שני אולי זה שכיח ואני סתם בלחץ
נראה לי ככה.
חסרת אחריות הרופאה שלך שהיא ככה מבטלת אותך. לפעמים מתגלות בעיות לבביות במהלך ההריון.. וכל שכן אם יש רקע משפחתי...
אני במקומך הייתי מחליפה רופאה אתמול.. לא הייתי רוצה להיות מטופלת ע"י רופאה שלא לוקחת ברצינות את החששות שלי...
אנסה להחליף אותה
קבעתי תור לקרדיולוג בשבוע הבא, עכשיו אמצא רופא אחר שיתן לי הפניה
בשורות טובות 
אז כן, מוכר וממש נורמלי ונפוץ בהריון. מוכר כתופעות של אנמיה.
לא הייתי נבהלת על סמך ההרגשה הגופנית שלך.
אבל בגלל שעלה חשש בבדיקה אובייקטיבית ויש רקע משפחתי,
לא הייתי מבטלת והולכת לחוו"ד שניה,
אולי אפילו לקרדיולוג או למיון שיעשו בדיקות מקיפות ומעקב.
תתייעצי עם רופא הנשים שלך/ רופא משפחה אחר
אני מאמינה שאנחנו מרגישות את הגוף שלנו ויודעות מתי כדאי להיבדק
אני הרגשתי שיש לי בעיה, הקשבתי לרופאת משפחה שאמרה לי שהכל בסדר ובסוף לצערי אני צדקתי.
גם אם אחרי הבירור יגלו שזה כלום, לפחות את תהיי רגועה שבדקת הכל🩷
אבל עכשיו הזמנה אחרת לקח קצת יותר
סביב השבוע בגדול
(גוש דן)
אמנם דרום אבל לא חור חור
מקריאה פה הבנתי שמשלמים מכס מעל 75$
המכס עולה ככל שמחיר ההזמנה עולה?
ואם אני מחלקת את ההזמנה למחיר פחות מ75? באיזה מרחקים אבצע את ההזמנה שלא יצרפו לי אותה להזמנה אחת?
תודה לכן 3> (לב)
המעמ הוא 17% מהקנייה.
עם מספר מעקב שהמשלוח יצא ואז תעשי הזמנה נוספת.
אפשר גם עם 2 חשבונות שונים אם את בלחץ על זמנים
תודה רבה עזרתן לי מאודדד
אפשר גם בלי, ואוכלים אותה עם אורז. או עם ביצים כחמין צמחוני
לאיזה עוד קטניות את מתכוונת?
מה עוד? עדשים שחורות, כתומות, ירוקות וגם חיטה.
תודה 
ללילה או לפחות כמה שעות ומסננת. בוררת כמובן לפני
קוצצתת בצל, שמה קצת שמן, מתבלת באבקת מרק/ מלח למי שלא משתמשת, קצת פפריקה, רבע כפית כרכום וכפית כמון ומרתיחה איזה שעתיים עד שהשעועית רכה. צריך לשים לב להוסיף מים כי היא סופחת נוזלים. אחרי לילה על הפלטה זה מעדן.. ואני גם טוענת תוך כדי הבישול כדי לראות אם חסרים תבלינים
אם זה כולל בשר אז שולקת את הבשר במים עם עלי דפנה ופחפל אנגלי איזה שעתיים עד לריכוך, מחכה שיתקרר, פורסת/ חותכת לקוביות (מקפיאה חלק לקיצור הבישול בפעם הבאה) ומוסיפה אותו לסיר עם השעועית והבצל.
לגבי חיטה - בוררת, שוטפת במים, ושמה בסיר עם מעט שמן, פפריקה, כרכום ואבקת מרק/מלח. מערבבת כדי שייפתחו התבלינים ומוסיפה מים. נותנת לה להתבשל ומוסיפה מים לפי הצורך ותיבול כי היא סופחת נוזלים. בסוף הבישול מוסיפה שם שון חתוכה ומעט קינמון.
אבל בעיניי זה קצת כבד
בחורף כן יוצא לי להכין מרק שעועית שזה אותו תבשיל ממש רק בלי הבשר ועם קצת רסק עגבניות, וחיטה אפשר לאכול ככה גם באמצע שבוע אבל זה בישול ארוך יחסית ולכן אני ממעטת בהכנה למרות שזה ממש ממש טעים
אני מעדיפה להכין דברים אחרים כמו שעועית ירוקה או אפונה שזה בישול יותר קצר ויותר קליל
ואז זה טעים עם אורז או קוסקוס
מבשלת כוס עדשים שחורות במים,
כוס בורגול (בנפרד),
חותכת בטטה לקוביות ומכניסה לתנור עד שמוכן,
מערבבת הכל עם גבינה בולגרית וחמוציות,
יוצא אחלה סלט
מרתיחה עדשים שחורות במים ומלח
קינואה במים ומלח
קוביות בטטה
בסלט עם מלפפון עגבניה חסה סלרי פטרוזיליה בצל ירוק ויוצא ממש טעים
ברסק עגבניות
משרים את השעועית ללילה, מבשלים עם רסק, מים, מלח, פלפל שחור ופפריקה, עד שמתרכך.
אם אתם אוהבים, אפשר לטגן בצל עם גמבות, ואז להוסיף את השעועית והשאר...
זה ממש טעים מעל אורז
מג'דרה- אורז עם עדשים
גרגרי חומוס מבושלים ברוטב של בצל מטוגן, סלרי - גבעולים ועלים קצוצים, רסק עגבניות, פפריקה, מלח וכמון. יוצא ממש טעים והולך מצוין עם אורז או עם בורגול.
לבן שלי בן 4 יש בשבוע האחרון פריחה בפנים, ידים ורגלים, שבא והולך.
זה מתחיל בכתמים אדומים כאלו שמתנפחים ומאדימים מאוד ואחרי כמה שעות הנפיחות יורדת ואחרי כמה שעות העלם לגמרי. זה קורא ככה כמה פעמים ביום. זה מגרד לו מאוד.
יודעות אולי מה זה יכול להיות?
זה ניראה קצת כמו אלרגיה ( בבידקה שעשו לי פעם שמזריקיפ מתחת לעור אלרגנים ורואים איפה מתנפח, המקומות עם האלרגיה היו מיראים בדיוק כמו שיש אצלו) אבל אין שום דבר מיוחד שהוא התחיל לאכול או להיחשף אליו רק בשבוע האחרון...
אלרגיות באביב | איכילוב bewell
כל מה שרציתם לדעת על אלרגיות אביב
כדאי להגיע בהקדם לבירור רפואי.
תתחילו מרופא הילדים.
יש מלא פריחה בחוץ
והגיוני שיש משהו בסביבה שהוא אלרגי
תנסי לבודד את הזמנים בהם זה מגיע
ומה פורח בסביבתכם?
או עקצו אותו.
תנסי לתת לו פניסטיל, זה יכול לעזור.
צריכה ללדת עוד כמה חודשים.
אני לא יודעת מה חשוב לשים לב ברכישת עגלה...
כן חשוב לי שלא תהיה כבדה, כדי שיהיה לי קל לסחוב, ושלא תהיה גבוהה מידי (אנחנו בגובה 1.65 שנינו). ו... זהו בערך.
השימוש הוא בבית, ביציאה לגינה... לא מעבר.
אני רוצה עגלה משולבת, כדי שלא אצטרך לקנות אח''כ גם טיולון. ועדיף שהטיולון יהיה יחסית נח.
יש עוד דברים חשובים שאתן יכולות לדייק אותי?
אשמח לקבל המלצות לעגלה שעונה על מה שכתבתי...
יש עגלות שהקיפול שלהן סיוט וגם לא קומפקטיות בכלל, זה משמעותי אם אין רכב גדול.
בנוסף- גודל הסל מתחת לעגלה, האם הוא נגיש או מציק (למשל הסל של האינגליזינה נוראי), איכות החומרים (אני בזמנו לא אהבתי את הבייבי ג'וגר כי הבדים שלה הרגישו לי ממש סינתטיים ולא נעימים), האם אפשר לשנות את הגובה של הידית של העגלה,
בטיולון- האם הוא דו כיווני, האם נשכב ל180 מעלות, איך הרגליים של הילד מונחות (נניח בבייבי ג'וגר לא אהבתי שיש בד שמכסה את כל האזור של הרגליים ואז זה נהיה מטונף).
אני יודעת שמהדגמים החדשים כולם ממש ממליצים על העגלה המשולבת של ספורטליין.
אני ממליצה על ספורטליין סיילו מאוד
מה ההבדל בין הסיילו לבייסיק למשל?
שואלת כי יש הבדל במחיר, אבל לא נראה שונה מבחינת מפרט...
קיפול קל, נורא נוח נגיד ביד אחת.
כמה שיותר חלקים כביסים
טיולון נשכב עד 180
גלגלים - אם קבוע עולים ויורדים במדרגות אז פחות מתאים גלגלים קטנים.
אני ממש ממליצה על סייבקס מיוס. מאוד מרוצה
היא קצת יקרה לנו...
אבל באמת שיהיה לכביסה זה ממש חשוב לי, כי אני אוהבת שנקי
שאת צריכה לשים לב מה הצורך המרכזי
ואסביר בקצרה..
אני גרה בעיר אז רוב היום אני עם רכב לכן אני קונה עגלה שמתקפלת הכי קטן וקלת משקל עדיף גם בלי לפרק
אחיות שלי שגרות ביישוב קונות עגלה מאסיבית עם גלגלים גדולים כי הן מתניידות לרוב ברגל
ובלי קשר אם זה לא לידה 1 ואת יודעת פחות או יותר תמשקלים של התינוקות שלך תקני בהתאם אם הם קטנים בדכ אז את יכולה ללכת על עגלות עם אמבטיה יחסית קטנה וצרה אם בדכ הם גדולים תחפשי עגלה שהאמבטיה לא ככ קטנה
גרים בעיר. וגם כשגרתי ביישוב והייתי לי עגלה כבדה הגדולה, זה היה ממש סיוט. כי יש הרבה עליות, והיה קשה לסחוב.
זו לידה שנייה, אז לא יודעת כמה זה מדד...
מרוצה מאווודדד
קטנה אבל לא פיצית
טיולון יחסית קטן ומתקפל בקלות
אמבטיה מאווררת
נראית טוב
מתאימה מאד לעיר
זהו
לי אין ספורטליין
כל מי שיש לה מרוצה מאוד
משו באווירה החברתית מעודד את זה
אין מה לעשות ככה זה בא כל כמה שנים יש כוכב עולה
הן באמת חמודות, יש דגמים יותר מאסיבים יש פחות..
לא יודעת דוגרי כמה הן שורדות לאורך שנים ואין עדיין את אלו שיוכיחו (סהכ כל הסיפור הזה אולי 4 שנים גג?)
אבל בנתיים זה בועט וכולם מרוצים
זה למה לא קניתי אותה
כי יש דחיפה חברתית לבוגבו ודומיו..
סתם סטייל מיותר
עגלות כבדות ומעצבנות
במבט לאחור ממש מתחרטת שלאהלכתי נגד הזרם הקהילתי שלנו ולא קניתי ספורט ליין
ללידה הזאת לא קטנה עגלה חדשה, מסםיק השקעתי את ה 7 א''ש לקודמת..
כן באמת זה נראלי טירוף לחץ חברתי על עגלות וכו יקרות..
עם שני ילדים
ותיכף בעז"ה ילד שלישי
ואני ממש אוהבת.
והגדול שלה בן חמש וחצי
והיא במצב מעולה ממש.
עברה כמה ילדים
בהצלחה מלאה
קלה נוחה לשימוש וקיפול
לי אין תלונות...
שזה משקל יחסית קל לעגלות משולבות, קל להשוות בין עגלות שונות, ומחיר.
אם היה מדובר במותג יקר, מניחה שלכל אחד הנה דעה אחרת אם עדיף להשקיע סכום גדול בעגלה טובה, או סכום קטן בעגלה פחות טובה.
פה אין את הדילמה הזאת.
אנחנו קנינו ספורטליין לפני 3 שנים, היה על זה דיבור, אבל לא טרנד
ובדקנו לעומק וממש מרוצים מהבחירה.
(מכרנו אותה די מהר כשהילד גדל אז לא יודעת להגיד מבחינת עמידות וגם לא להשוות בין דגמים יותר חדשים שיצאו מאז)
יש אמבטיה שכן נפתחת לאוורור (שזה מושלם מושל0 לזמן בטן)
ויש כאלה שלא נפתחות
יש יותר גבוהות יש יותר נמוכות
בחנות בטח המוכר יוכל לציין בפנייך את כללללל ההבדלים
זה כן משפיע על מבנה וחוזק השלד
מרגישה לי יותר טלסקופית לעומת האחרים
פרו היא יענו המאסטר. יותר מאסיבית וגדולה.. חוץ מלחודשים שהוא באמבטיה ואת רוצה שהוא ירגיש מוגן אני לא רואה למה זה משמעותי. תופס יותר מקום בבגאז ויותר קשה וכבד לקבל אותה והטילויון סתם ענק..
אבל באמת שגם בפולד תינוקי הרגיש לי ממש מוגן באמבטיה
הקיו היא הכי חדשה ויקרה לא יודעת מה הסיפור שלה אבל נראלי מוגזם
והxl pl וכל אלה הם יותר בסיסיים, בהשוואה לפולד הקיפול שלהם יותר חופר כמו הפרו והן גם רחבות יותר כמו הפרו (אותו כנל לגבי הטיולון), יותר זולות אבל גם אולי יותר חזקות מהפולד.
אבל תשמעי להרבה יש פולד ולא שמעתי שמבואסחם מזה שהוא לא מסיבי
אני חששתי מזה והתבאסתי על זה אבל תכלס זה באמת לא ככ משנה במיוחד אם את בעיר, התינוק לא מתעורר מהמדרכה זה רק ממסטל אותו יותר
לי יש נונה טריב נקסט ואני מאד אוהבת אותה. קלה (אני מרימה אותה עם הילדונת קומה אחת עם הטיולון) ולא קטנה, קיפול ממש נוח (גם האמבטיה מתקפלת) הגלגלים לא ענקיים אבל לא קטנים (השכונה שלנו בבניה והיה לא ממש סבבה להסתובב איתה) אני עושה איתה קניות (לא ענקיות אבל סבבה) היא מאד קלה להיגוי ואפשר להסיע אותה ביד אחת, הטיולון דו כיווני, הידית מתכווננת. בטיולון אושר להיכנס את הריפוד ואז הוא מאורר עם רשת
החיסרון שלה, שמרוב שהיא קלה, לפעמים בעלי לא אהב לתלות עליה את התיק (אבל היא נכנס בכיף בסל אז סבבה)
מה שחשוב זה הטיולון. אם הייתי משקיעה זה בטיולון טוב. אין קשר לאמבטיה.
אמבטיה זה מוצר כמעט ללא בלאי, קחי משהו מיד2 ותעבירי הלאה בתום השימוש.
לגבי טיולון, הכי טוב שהיה לנו עד עכשיו זה ביבה של טאי טאי. הוא טוב בפער לדעתי מהאחרים. חזק בטירוף (יכול לשאת בכיף 2-3 ילדים), נח להיגוי, יש לו כיסים נוחים מאחורה, סל גדול, גגון ענק, משענת רגליים עולה (אפשר גם לסגור לתינוק קטן) מתקפל יחסית קומפקטי.
יכול להיות שיש לה גם אמבטיה אם בכל זאת את רוצה.
זה נכון שעגלה כבדה מידי היא לא נוחה. אבל עגלה קלה מאוד גם עלולה להתהפך בקלות , במיוחד אם ילד או שניים קצת נתלים עליה. אז צריך לשים לב ליציבות שלה
אני רק שבוע 10+2 עם תאומים ב"ה
האורטופד אמר לי שהוא נותן על כזה דבר שמירה (מספר בעיות אורטופדיות) והנחה אותי ללכת לרופאת נשים לקבל ממנה גם כן מכתב המלצה לשמירה ולהתקדם מול ביטוח לאומי
אני מפחדת שזה מידיי מוקדם מצד שני זקוקה לשמירה הזו ברמות לא רק בגלל כאבי הגב
מישהי יודעת מנסיון אם זה לא מוקדם מידיי? מפחדת שלא יאשרו הביטוח לאומי.
מה אני אמורה לעשות אחרי שהרופאת נשים כותבת המלצה לשמירה? מהיכרות שלי איתה היא בטוח תרשום לי המלצה לשמירה בעז"ה
האם למרןת ההמלצות הביטוח לאומי יכול לדחות?
מתי מתחילים את ה30 יום ללא עבודה?
אני קיבלתי פעמיים שמירה משבוע 7 עד הלידה. ב"ה אישרו לי על הפעם הראשונה שהגשתי בלי בעיה בכלל
צריכה לשבת בבית 30 יום נכון , אבל יכולה להגיש בתוך ה 30 ימים האלה רק שבמידה ויאשרו ישלמו לך בתום ה 30 ימים
יש בטופס סעיף שלך- העובדת, סעיף של המעסיק וסעיף של הרופא המטפל.
אני קיבלתי אפילו רק עם המלצת רופא של הריון בסיכון בגלל הנסיבות
הרבה סיעתא דישמיא כמובן כי זה לא היה ברור מאליו . היה לי הריון עוקב ולא הספקתי אפילו לחזור לעבודה אחרי חופשת לידה
אם יש לך עוד שאלות בשמחה 😊
וטופס שהרופאת נשים צריכה למלא (בל 331)
חשוב מאוד שהרופאת נשים שלך תפרט בדיוק מה הסיבה שבגללה היא ממליצה על שמירה, ולצרף לזה כמובן את כל החומר הרפואי שיש לך על זה, כולל ההמלצה של האורוופד.
מי שתובעת שמירה על רקע רפואי החלק הכי חשוב בתביעה זה החלק של הרופא נשים.
חוץ מזה בטופס שלך יש גם חלק למילוי על ידי המעסיק.
את יכולה להגיש את התביעה כבר עכשיו, אם יאושר יהיה אישור עקרוני ורק אחרי 30 ימים שאת בבית ולא קיבלת תשלום מאף גורם אחר ישלמו לך עבור 30 הימים שהיו, וכל חודש בחודשו.
במידה וביטוח לאומי לא מאשר לך התביעה או מאשר לך באופן חלקי (רק על חלק מההריון), שולחים לך מכתב יבוא הרופא שלך ומבקשים ממנו לנמק מדוע לדעתו את זקוקה לשמירה.
בהצלחה ובשורות טובות!
המשך הריון תקין וקל❤️
בהריון הראשון שלי יצאתי בשבוע 11 לשמירה
אם אחת הסיבות לשמירה היא סיבה אורתופדית רצינית יכול להיות ששווה ללכת לרופא תעסוקתי שיכתוב שאת לא כשירה לעבוד עד ללידה (אני עשיתי את זה)
יש פעמים שמאשרים את השמירה לתקופה ואחרי כמה חודשים את צריכה לבקש שוב. לי זה היה בהריון השני ואישרו לי אחרי שהגשתי שוב מסמכים.
בהצלחה🩷
וממש חוששת שאהיה בחופש 30 יום ובסוף לא יאשרו
מה שכן הוא ישר כתב שמירה בלי להתבלבל אפילו שזה עוד מוקדם
אבל תמיד אפשר לערער גם
אני קיבלתי פעמיים שמירה בגלל סימפ עם רקע אורטופדי מורכב. פעם אחת שבוע 28, פעם שנייה שבוע 20
האמת
הדגש שלי היה שעקב אופי העבודה ומצבי הבריאותי שנובע מההריון - אני צריכה שמירה.
נראה לכם מתאים להביא כמתנה לפסח לצוות הגן שוקולדים לא כשרים לפסח?
אציין שאני מביאה את זה כשבוע וחצי לפני פסח.
מה אתן מביאות לצוות כמתנה לפסח?
לפורים זה באמת חץחשוב וגם סוף שנה
נראה לי שמספיק
מי שממש חשוב לה גם שנה טובה ומשהו מתוק לראש השנה
אבל לא צריך כל חג מתנות ..
לק"י
הבן שלי במשפחתון פרטי, ואנחנו לא מתארגנים יחד למתנות.
לפורים באמת לא הבאתי, מקווה להביא לפסח.
לא יודעת מה...
מחפשת להיפטר מהחמץ שלך
אז בעיניי פחות😖
אולי ארד מעניין השוקולד ואחשוב על משהו אחר
איכותיים וטעימים. בדצ.
ואני אגב מאלה שמחפשים חמץ עדיין וקשה למצוא. אבל לא שוקולדים האמת
כי באמת עם פסח וכל אחד וההקפדה שלו על כשרויות זה מורכב.
**אני בחול כרגע, ועוד לא נכנסה שבת**
אבל בחנויות של חרדים יש מבחר שוקולדים שוויצרים איכותיים וטעימים בהכשרים מהודרים לפסח!!
בכלל שוקולד של פסח יותר טעים לדעתי, החומרים יותר איכותיים )בלי לציטין סויה למשל(
ראיתי שיער הקקאו כשר לפסח גם.
אפשר גם להביא יין טעים )מוסקטו למשל(.
תגובה למטה, על האתר ואהבת
מצרפת קישור מוצרים ב-20 ש"ח
כתבתי לך למטה. .
פחות שייך
יש באושר עד מלא שוקולדים כשרים לפסח (הכל שם כבר כשר)
עד כמה זה מושפל להביא לפסח מתנה כשלפני רגע הבאתי בפורים?
יש לי להביא ל4 מטפלות (סיפור הזוי)
חשבתי על משו קטן מפוקסהום
רעיון?
לי אישית זה מרגיש על גבול המתחנף להביא כל רגע משהו
אולי שוקולד או אפילו בקבוק יין משתלב לי יותר לפסח
שצריך לפסח
מה ניתן לעשות כדי למנוע הזעה בבית שחי אצל נערה בתיכוון, זה מאוד מפריע לה, החולצות מקבלות כתם רטוב בבית שחי.
יש גם סטיק חלאבין לי הוא גרם לגירוי אבל הוא מומלץ להזעה מוגברת.
במקרה של הבת שלי זו לא הסיבה, ההזנה אצלינו מתבססת על בישול/אפיה ביתיים, גם שתיה ממש מים בלבד , שוקו בבוקר .
קניית אוכל מוכן, לעיתים רחוקות.
זה גם יכול להיות הורמונלי, אבל אם זה חריג ולא קשור למזון הייתי הולכת לרופא.
(בהנחה שהיא משתמשת בדאורדורנט טוב ולמרות זאת היא מזיעה ככה)
שלא הפסיקה לקנות אוכל מוכן ומקדונלס וכל הזבל הזה ושוקולדים ובקיצור רק שטויותתתת והיא כל הזמן מזיעה לובשת רק חולצות שחורות שלא יראו את העיגולי זיעה
להתקלח בבוקר או לשטוף רק שם ולנגב היטב. דאודורנט לא יעיל על עור לא נקי.
לדעתי הדאודורנט הכי טוב זה ליידיספידסטיק 48 שעות.
ביום יום כדאי ללבוש חולצות מבד נושם ובצבעים שלא רואים עליהם זיעה. שחור לבן כחול כהה. פרחוני
לגבי הבי"ס יש לי חברה שהיתה מדביקה לחולצה חצאי תחתוניות. פעם שמעתי שיש לקנות משהו מיוחד לזה.
ולקוות שזה יסתיים עם גיל ההתבגרות
האמת שאני לא מאוד אוהבת אותו למרות שאני מכינה אותו בבית מרכיבים דומים, אבל בעלי דווקא מרוצה ממנו
למשהו יותר פשוט - אני מכינה דאודורנט מסודה לשתייה וקרם כלשהו. סבלתי מזיעת יתר בבית השחי כנערה וצעירה, מה לא ניסיתי ולאעזר
כשהתחלתי עם הסודה לשתייה - זה עשה פלאים
ודווקא התזונה שלי בתקופה ההיא הייתה זוועה
אבל אני גם חסה על עצמי ולא שמה בדים סינטטיים או מאוד צמודים כמעט בכלל אז מניחה שזה גם תורם
מאז שעברתי לפני כמה שנים לשימוש בסודה לשתיה גם רמת ההזעה ירדה וגם אין ריח
לא מונעים זיעה אלא את הריח.
נדמה לי שמה שמונע זיעה זה הדאודורנטים עם האנטי פרספירנט. וזה באמת לא בריא בכלל.
מסודה לשתיה (מנטרלת ריח), קונפלור ושמן קוקוס (שניהם סופחים את הזיעה) וגם חמאת שיאה ושמן אתרי לימון ומנטה שילוב מנצח וכיפי ומקרר בקיץ.
הזעה זה תהליך נורמלי וחיוני, הגוף מסלק ככה את העלים.
אולי כתוצאה מגיל ההתבגרות יש טיפה יותר.
בתור אחת שסבלה מזה פתאום כמה שנים...
אז ככה: אם היא מעונינת למנוע את העיגולים היא צריכה דאודורנטים אנטיפרספירנטים מיוחדים- לא מה שעל המדף בסופרפארם. אני קניתי פעם מאמזון (לא חושבת שיש בארץ) duradry וזה עזר לי בלי תופעות לוואי (יש סוגים של דאודורנטים כאלה שעושים גירוי מקומי לאנשים מסוימים- זה ניסוי וטעיה) . יש אתר ישראלי של איזה חברה ישראלית שמציע פתרונות להזעת יתר לא זוכרת את שמו תחפשי בגוגל יש להם כל מיני פתרונות להתמודד עם הרטיבות כמו מדבקות גופיות מיוחדות.
לנסות למצא פתרון להתמודד כי זה באמת לא נעים ומוריד מהבטחון
1. יש דבר כזה הזעת יתר, אפשר לדבר עם רופא ולראות אם פתרונות.
2. מאד עוזר להוריד שיער בבית השחי. כשחלק שם מזיעים פחות וזה מתנדף מהר יותר, וכשלא אז הזיעה נתפסת על השערות וגורמת גם ליותר ריח
1. דאודורנט של מיכל סבון טבעי
2. להסיר שיער (לא לגלח עם סכין! אני מורידה עם מכונה)
3. לא ללבוש חולצות כותנה. כן, נשמע הפוך, אבל הכותנה מרובת מהר וסופגת את הזיעה ורואים עלייה כל כתם של מים, וזה כל הזמן רטוב. לובשת בד דק סינטטי, וזה הפחית לי ממש את הזיעה...
4. באירועים, או בזמנים שרציתי להיות ממש בלי זיעה, אז תחתונית קטנה (אפשר גם לחתוך ל-2) מודבקת בצד הפנימי של החולצה. לא ממליצה על זה כדרך קבע, כי זה לא נוח.
אז ככה, היא תקופה ארוכה מסירה שיער
משתמשת בדאודאורנט קרליין
לגבי בגדים חלק לובשת כותנה וחלק לא.
לגבי דאודורנטים, אם יש משהו מחו"ל שאתן ממליצות אין לי בעיה להזמין
בכללי, ההזעה אצלה רק בבית שחי.
הקטע שיש ריח של הזעה
אני ממליצה על של מיכל סבון טבעי.
הוא מצויין ממש ומונע ריח לגמרי
שלי הוא לא עזר בכלל..
כנראה באמת עניין של ניסוי וטעיה