פורום הריון ולידה (עמוד 651)

ממליצה בחום

עם הקרמים ששמת עליו

מעדן את התמונה

וסתם, תאהבי את עצמך ככה! את אשה, לא נערה, ב"ה על זה!

בדרך כלל אחרי הלידה סימני המתיחה דוהים קצת ולפעמים חוזרים בהריון הבא.

אישית לי ממש היה קשה עם זה בהתחלה עד שראיתי את התגובה של בעלי... הוא קורה לזה סימני האהבה שלנו. חותמת אמת לאהבה שלנו ולמה שהגיעה בעקבותיה. בהריונות הראשונים עוד היה לי קשה. והייתי שואלת אותו אם הוא היה מעדיף שלא היה לי. והוא בתגובה מה פתאום?! בקיצור הצליח לשכנע אותי . היום אני מאוהבת בזה. וזה בכלל לא מפריע לי. להתבונן כמה שיותר בגוף! להוקיר, להודות ללטף, לאהוב את עצמך. את פלא הבריאה וההשתנות שהגוף שלך מכיל.  עם עצמך. וגם עם בעלך!

לא שתמיד זה קל

אבל מתחברת

יש לי על הבטן עיטורי גבורה!

סימנים שנראה שהם פה כדי להישאר

אותות שמספרים על כל שמה שהתאמצתי כדי להביא לעולם את הילדה המהממת שלנו

הסימני מתיחה ממש ממש משתפרים עד כדי נעלמים אחרי שנה בערך מהלידה, טחורים שיצאו לצערי שם כדי להישאר.  אם כי הם לא כואבים יותר.

הפס לאורך הבטן נעלם עם הזמן וכפות רגליים נפוחות אני לא מכירה ב"ה.

כמה שאת מלכה שאת מציגה את זה בקלילות! לי זה לא היה קל בכלל. עודדת אותי 

או בהסדר איתם.

אם כן- היא מעולה! 

לא הייתי מסרקת אותה בלי רשות מהאמא.

אולי אפשר להציע את זה לאמא בצורה מקורית, בתור איזה שהוא פינוק. לשאול אותה אם היא מרשה לעשות לבנות ערב תסרוקות או משהו, ואז תנצלי את זה לסירוק כינים.

רק קחי בחשבון שאם יש לה עוד אחים או אחיות עם כינים, זה לא יעזור לסרק באופן חד פעמי.

נתקלנו גם בבעיה כזו עם חברה של הבת שלי.

אני דווקא אמרתי לילדה כבדרך אגב, שנראה לי שמאד מגרד לה ואולי כדאי לבקש מאמא לבדוק כינים. היא אמרה לי שאמא שלה עסוקה כי יש לה הרבה ילדים ואין לה זמן לזה.. שאלתי את האמא אם היא מרשה לי לסרק אותה ואמרה שכן (אנחנו בקשר יחסית פתוח). אבל אחרי שני סירוקים כמעט יצאה לי הנשמה והבנתי שזה לא משהו שאני יכולה להתמודד איתו.

אז השלמתי עם המצב וביקשתי מהחברה שכשהיא מגיעה אלינו שתאסוף את השיער וכמובן הבת שלי עם אסוף ואני בודקת לבת שלי בתדירות גבוהה.

סירוק

כינה עוברת רק במגע ישיר שיער בשיער

אם זה המצב שלה כנראה אמא שלה מודעת אז לא יעזור להעיר לאף אחד

הייתי אןמרת 

לכתוה לה הודעה-וואי, לא נעים לי, אבל מצאתי לבת שלי כינים, אני מקווה שהיא לא הדביקה גם את הבת שלך ...

או לשים קרם נגד כינים לפני שנפגשות ולבדוק בתדירות גבוהה...

הפוכות.

ומדי פעם אמא שלי הייתה מסרקת אותה.

היא לקחה את זה מאוד בכיף ובפשטות 

(זה היה בעיקר כשהיא הייתה אצלנו בערב ואז פשוט היו מסרקים לשתינו...)

דרך אגב, אין שום קשר לחינוך ביתי.

גם היום יש תכשירים שמטפלים ממש בקלות. יכולה להציע לה, למשל קניתי את התכשיר הזה לכינים, הוא ממש טוב. תרצי לנסות עם הבת שלך.

למצוא איך להגיד במילים יפות

זה גם יכול לגרום לאנמיה אצל הילדה, זה לא טוב

אם יש להן קשר מקסים אז זה הכי חשוב ...

עוד הצעות

לכתוב לאמא היי אני מסרקת את טליה ורותם ביקשה שאעשה לה גם אז אזרום איתה, בסדר?

או לסרק ישר אחרי שהיא הולכת ואז ישר תורידי את מי שהגיעה ולא יספיקו להטיל ביצים..

או להגיד יום אחרי שנפגשות

וואי הבת שלי נדבקה בכיתה מקווה שלא הדבקנו אתכם.. אסרק אותה כל יום בע"ה

שמעתי על תכשיר שממש עוזר..

אבל רק שתיזהרו למקרה שהדבקנו..

אם האמא כן מודעת למצב ופשוט לא מצליחה לטפל בזה כמו שצריך, זה יכול להביך אותה שאמא אחרת לסרק ותראה את הכמות שיש שם...

אני חושבת שהייתי הולכת על הרעיון של להגיד שאנחנו מצאנו וכדאי לבדוק גם את החברה. נשמע לי עדין וראוי.

אבל זה לא כזה מסובך,

כמו שבבית-ספר מעדכנים מיד כשיש כינים (אצלינו בכל אופן) ומבקשים מכל ההורים לבדוק את הבנות שלהן כך גם את יכולה לספר על הבת שלך וממילא כדאי שהיא תבדוק את הבת שלה.

צריך ‏לצאת מנקודת הנחה שזה דבר שמצוי ויש דרך טיפול ואין מה להתבייש בזה

ביום שביא מגיעה אליכם תבדקי לבת שלך כינים בערב.

ותתקשרי לאמא של החברה ותגידי לה שהבת שלך כנראה נדבקה בכיתה מכינים וחשוב לך לעדכן אותה כי יש סיכוי שאחרי שהן שיחקו יחד היא נדבקה גם.

נתתן הרבה כיוונים

אחשוב מה הכי מתאים 

אצלנו זה לא כזה אישו,

נראה לי שהבנות שלי פשוט יחזרו ויאמרו אמא בבקשה תסרקי לי במסרק סמיך... הן לא מתביישות לדבר על זה שיש כינים ושמסרקים וכו'.

מכל הצדיקות שכתבו שרצו לבדוק לילדה זרה

אין סיכויייייייי שאעשה את זה לילד שהוא לא שלי חח

ומסכימה שלא נעים אבל הכי נכון לבלוע את האי נעימות ולהגיד לאמא בצורה עדינה... נראה לי שלטווח הרחוק זה הכי נכון

לפני 10 שנים בערך

הייתי עם 3 קטנטנים,

הבת השניה שלי היתה עקשנית מאין כמוה, עם שיער מתולתל כהה..

סרבנית בדיקת כינים

סרבנית בכלל להסתכל במראה

והיה לי איתה באמת קשוח..

יום אחד אחת השכנות- מבוגרת ממני בעשור שבאמת אהבה אותנו (וזה היה מורגש, האהבה שלה, העין הטובה- בלי שום ביקורתיות ושיפוטיות)

ואמרה לי- תביאי לי אותה אני אנקה לה את השיער.. הלכה אליה, ניקתה לה בכיף ובזכותה הכניסה אותי לשוונג.....

ב"ה זה רק זיכרון רחוק🙂

יאללה היא תקל מעליי מאוד-

וחוצמיזה- ידעתי שתהיה לבת שלי חוויה טובה, כי היא באמת אישה מותק מלאת עין טובה- לא הרגשתי ממנה שזה מגעיל/ מזעזע/ בושה-

פשוט היא אמרה: זה לא נעים לילדה כל הזמן להיות עסוקה בלגרד.. בואי נקל מעליה, תביאי לי אותה ואני יעשה לה בכיף.."

סתם. לא רק בגלל זה, פשוט נשמעת שכנה טובה.

בסוף הילדים רצו עוגה לכבוד טו בשבט.

אז החלטנו על עץ.

העוגה מוכנה, הקישוט יחכה שהם יחזרו מהלימודים...

מה איתך @עטלף עיוור מה מכינה השבת?

קאפקייק שהם תקעו בו מיני מרשמלו מסולסלים ורוד-לבן על קיסמים, כמו שקדיה..

עפתי על זה, פשוט וחמוד ממש.

האמת שאני עוד עם יותר מחצי עוגה משבת קודמת.

לא משתלטים פה על הכמויות😆

אז חשבתי לעשות כמו ש@מכחול הציעה. קרפ עם תוספות בפנים זכר למן. ממש אהבתי את הרעיון!

במיוחד שאנחנו שבת לא בבית ולא בא לי להיסחב עם עוגה..

הפעם גם ציפיתי בשוקולד...

כך שזה מתחסל יותר מהר.

אבל אם את רואה שאתם לא מסיימים עוגה- תכיני ב2 תבניות קטנות ותקפיאי אחת לשבוע אחרי...

תחסכי זמן ועבודה.

וגם הם עוד לא נגמרו.

והעוגה של שבוע שעבר היתה מחצי כמות.

ואני עוד חשבתי שהם אוהבים מתוק😆

רק שיהיה ברור שהעוגה היתה טעימה חח

אצלי חיים על זה... לא מצליחה לשנות את זה, אז לפחות משתמשת בזה לדברים טובים..

מה שגיליתי

א לפצל ל2 אינגליש כל דבר כי יותר מאינגליש לא צריך אצלי.

ב לגוון בסוגי עוגות אם עושה יותר מדי שבועות ברצף אותו סוג זה פחות נאכל.

אז מה אני עושה נגיד שהוע אחד רולדה ואז שבוע אחכ שוקולד ומקפיאה חצי ואז משהו אחר ומקפיאה חצי ואז מוציאה משהו מהמקפיא ואני מסדרת את זה ככה שבשבוע שלחוץ לא אצטרך להכין עוגה ובשבוע שיש זמן מכינה.. כה גם עם חלות אגב.

השבוע הכנתי שוקולד וקינוח של תותים וקצפת..

ואצלנו ממש נהנו מלאכול מן😁

לא שהספקתי לצלם וכמובן שחוסל כבר ביום שישי אבל זאת היתה ממש חוויה

אני יודעת להכין רק פנקייקים.

אבל פנקייקים בריאים וטעימים מכוסמת ירוקה. לאמהות. מתכון של משפחה זוהרת

ילדים אוהבים את זה?

האמת שאני גם תמיד מכינה פנקייקס אז פשוט לקחתי את המתכון הראשון שיצא לי בגוגל, נראה לי מתכונים ב10 דקות ויצא מעולה.

הילדים טרפו את זה

שלי מכינים לעצמם את הבלילה מ"ילדים מבשלים"

וזוללים😅

בהתחלה גם לי היה נראה כמו תעלומה

אבל אחרי שכמה פעמים הכנתי לחינם הבנתי שאין מה להילחם בזה.

אבל אל דאגה, הם אוכלים דברים אחרים מושחתים 😅 

חייבים לשקול.

אם את רוצה להכפיל כמומיות אין בעיה רק לשמור על היחס.

משרים 66 גרם כוסמת ירוקה ללילה. בבוקר מסננים. יוצא ממנה ג'לי כזה. שוטפים. שמים בבלנדר. מוסיפים חצי כוס מים. אני שמה חצי כפית כורכום @דבורית וחצי כפית פפריקה מעושנת. טוחנת. בזמן הזה לחמם מחבת פנקייקים. אם היא נון סטיק איכותי לא צריך שמן. על מחבת חמה - כזו שמאדה טיפות מים(שמה לוודא שחם), לצקת. כשהשוליים מתרוממים, להפוך.

יאמי. אוכלת ישר מהמחבת.

עדיף כמובן להכין במחבת גדולה ואז לגלגל בפנים אבוקדו וירקות - 

לכשבועיים.

בהמלצת הרופאה שלי.

ואצלי לא חזר.

זה לא מחייב🤷 רק משתפת מה היה אצלי.

היו לי שבועיים דימומים

אחכ שקט של שנה עד שהפסקתי..

אמנם עשויה להיות תקופת הסתגלות אך ההשפעות ההורמונליות מקומיות והרבה פחות מורגשות.

לי היתה חוויה מעולה אתו.

אחרי מקווה/לפני? מבחינת כאבים בהתקנה וכתמים

גם אני רוצה מירנה

אומרים שעדיף להתקין כשמותרים, אח"כ יותר קל עם כתמים.

זה כמובן תלוי בפסיקה, יש כאלה שאומרים שההתקנה אוסרת ואז זה לא משנה.

אני הלכתי לרופא פרטי מומחה שיש לו הסדר עם הקופה שלי, הייתי 3 חודשים אחרי לידה.

ההתקנה לא כאבה בכלל, היה מעולה.

תמיד מנעתי עם גלולות.

עכשיו שאני רוצה למנוע ליותר משנה אז רוצה לשים התקן ולא להתעסק עם לזכור לקחת כדור.

עם רב שבפסיקה שלכם אם עצם ההתקנה אוסרת.

אם לא- כדאי להתקין אחרי מקווה, ללבוש תחתון שחור ולא להסתכל בניגוב.

הכי קל להימנע מלהיאסר.

אם לפי הפסיקה שלכם ההתקנה אוסרת- לקבל מהרב הנחיות איך לנהוג בכדי להצליח להיטהר מהר גם אם יהיו כתמים.

כמו הפחתה בבדיקות וכד'.

ככה יש פחות דימומי הסתגלות

לי יש נסיון אישי פעמיים

התקנתי כ5-6 שבועות אחרי לידה בהנקה מלאה

בזמן כשמותרים

והיו רק כתמים שלא אסרו

(אבל בתכלס- עד שלא תנסי- לא תדעי... זה מאוד משתנה מאישה לאישה)

ואז תגידי את מה שאת מרגישה 

אני בעד שיידעו

בחסדי ה'

מתפללת שיתייחסו אליה שם יפה יותר

בכל מקרה לא מוכנה שכף רגלה תדרוך שם

מי יודע מה הן אומרות לה שאני לא שומעת

מסכימה איתך שיש פה נורה אדומה, לא ברור למה קשה לילדה ככה במעון.

אם ממילא כבר החלטת להוציא, לא חושבת שיש עניין לדוש בזה יותר מדי.

את יכולה לומר למנהלת את האמת שאת לא רוצה להרגיש שהבת שלך מטרד וזה מפריע לך שהיא לא מצליחה להירגע שם גם אחרי חודשיים במיוחד ששנה שעברה היא כן הצליחה להיפרד ממך. זה לא עובד אז החלטת להוציא אותה.

וזהו.

תשאירי את סימני השאלה באוויר, אל תהפכי אותם לסימני קריאה כי את לא יודעת מה היה שם.

אבל כן חשוב להשאיר את הרושם שלך והמנהלת תעשה עם זה הלאה מה שהיא חושבת.

השאלה לגבי דמי הודעה מוקדמת אם לא יחייבו אותך תשלום על התראה מראש. בד"כ מקובל לגבות על זה כסף.

בעלי ביקש שאגיד להם שץבדיוק את הסיבה ולכן אולי זה ימנע מאיתנו לשלם את הקנס

אבל לא נראה לי שזה ישנה משהו

גם אין לי את החוזה אז אני לא זוכרת מה התנאים

אנחנו גם לא שילמנו קנס כשאמרנו שהוצאנו בגלל שהרגשנו שהוא לא מוגן שם.

וחוצמזה כבר הוצאת אז למה לא להגיד את האמת מה יש לך להפסיד?

אז את צריכה להגיד הכל וזאת קצת תהיה מלחמה מול ההנהלה, כי בד"כ הם לא יוותרו בקלות אם לא התרעת קודם.

אבל מה שיהיה עדיף להעביר אותה ולפתוח דף חדש במקום אחר.

פשוט כשאת שואלת מה להגיד אז השאלה מה את מנסה להרוויח. זה משנה את ההחלטה מה להגיד ואיך.

אם לא היה את הסיפור של הקנס אז כמו שכתבתי לא הייתי נכנסת לכל הספקות, אומרת רק את הידוע בוודאות.

אבל אם את מנסה להוכיח שהבעיה בהם אז צריך יוצר לפרט ולהוכיח.

בכל מקרה תלכי לפי הכוחות שלך.

גם במאבק על זכותך לצאת ללא תשלום קנס- יש מחיר.

אולי תתפשרו על תשלום חלקי. תראי לי המצב. בכל מקרה כדאי שבעלך יהיה איתך. שניים זה תמיד יותר מאחד.

אני עבדתי מלא במעונות, את לא רוצה שהבת שלך תהווה מטרד

כל כך קטנה ומתוקה גם בלי לראות אותה, אם היא דבוקה אליהם יש לה סיבה, תינוק אוהב מרחק ומשחק.

גם אני עכשיו מטפלת בתינוקות ויש ימים קשים ממש של דבק ובכי ותמיד תמיד תמידדדד אחרי כמה ימים אני מבינה ש... הוא היה חולה, מצונן, עייף, או אפילו סתם קושי בבית

מחזקת את צעדייך.

כי גם אם תעירי להן הן לא יקבלו אותה יותר.

אלא אם כן את חוזרת מתחבבת עליהן אבל זה ממש עבודת המידות

במעון הקודם?

כדי שלא תצאי בהפסד.. כי אצלנו למשל צריך חודשיים הודעה מראש

אם לא,

מעדכנים, צריך לשלם על כל התקופה

גם איין לי את החוזה לצערי...

אבל אני לא מסוגלת על לחשוב להשאיר אותה שן

כמובן זה לא אומר שאת משאירה אותה שם במחיר הזה, חס וחלילה

זה כן אומר שצריך לעשות חישוב איך ניתן לבצע את התהליך עם כמה שפחות נזקים 

יש לך חשש שמשהו שם לא תקין? אני ממש מבינה אותך לגבי המשפט של המטפלת זה ממש פוגע אבל זה שהיא מרימה אותה זה כבר סימן טוב.

הייתי מנסה לדבר עם המנהלת קודם. אולי אפשר להחליף למטפלת אחרת.

אם היא מתחילת השנה ככה יכול להיות שיש לה קשיי הסתגלות ולא בטוח שמקום אחר יעזור לה.

אם זה המצב ממליצה בחום לנסות פרחי בך.

אבל עובדה ששמה שעברה היא הסתגלה יותר בקלות.

באופן כללי ההתנהלות שלהם וחוסר הרוח כלפי הבת שלי לא מקובלים עליי

וזה שילדה שלומדת ללכת תקועה כל היום או בלול או בכיסא אוכל בטענה שהיא יכולה להירמס על ידי הגדולים זה ממש לא מקובל עליי- אני לא אתפלא אם זו גם סיבה שהיא לא אוהבת את המקום

לא נותנים לה לזוז שם מעבר למקום שיש בלול

אצל הבן שלי במעון כל ה 18 ילדים בכיתה הם בני הגיל שלו

ממש מבאס שיש ככה ערבוב של כמה גילאים

מאוד בעייתי

מה גם שאםשר לעשות גדר בין שטח פעילות אחד לשני כדי לאפשר פעילות גם של הגדולים וגם של הקטנים

בכיתה של הבן שלי יש 3 שטחי פעילות, לכל קבוצה בנפרד..

קבוצה אחת עושה יצירה

השנייה בימבות והשלישית משחקת בלגו

לצורך דוגמה .. 

אני כן הייתי מסבירה למנהלת למה עברתם למקום אחר.

להשאיר אותה סגורה כל היום בשביל "לשמור" עליה? ווואו, ממש לא נשמע טוב.

הסיפור עם המחלה גם, ובכלל שהמטפלת משדרת לך שסופסוף היא הולכת... 

אני באופן אישי חושבת שהייתי מסבירה למה היא לא חוזרת לשם (לא יודעת באמת כי אף פעם לא היו לי ילדים במעון...)

וחיבוק! לא נעים בכלל.

ואחר כך להגיד למנהלת את הכל, למה שהיא תחשוב שאת סתם ככה עוזבת?!

אם זה מעון תמ"ת אז לפנות גם לדרגים גבוהים יותר 

יש פה כמה נורות אדומות והייתי מנסה לערב הורים אחרים גם כדי להפעיל לחץ על המעון וגם כדי שיבררו אם יש מעבר.. 

לקוחות, הן בד"כ יכולות לתת לך את כל המידע העדכני.

בעקרון אני בלאומית, אז הן אמרו לי עם אלו מכונים יש להם הסכם והבאתי להם התחייבות

נוחה מאד, מניסיון של חברה קרובה שמאד מאד מרוצה.

POÄNG כורסת נדנדה, פורניר אלון מולבן/Glose אוף-ווייט - IKEA

ממש אחלה!

שהיא גם עם רגליים נפתחות וגם מתנדנדת כשהן סגורות..

מושלם, נוח ומפנק.

אם הוא נרדם עליי בהנקה אני מרימה רגליים, מורידה את המשענת אחורה ונרדמת יחד איתו... 

על מוריה אלישע

המליצו לי עליה פה בפורום והיא היתה לי מתאימה ככפפה ליד...

זורמת, מקשיבה, בעלת סהלנות, מלאת מוטיבציה, ידע... והצליחה לעזור לי ללמוד להתמודד עם הצירים... משהו שלא הגעתי אליו בלידה הראשונה.

וגם עזרה לי להתמודד עם הידיעה הלא נעימה (בלשון המעטה) שלא אספיק לקבל אפידורל.... בזכותה התעשתתי.... 

ואת יודעת אם היא עושה גם עיסויים וכזה?

עשית אתה הכנה פיזית או טלפונית? אשמח ממש לכמה שיותר פרטים...

היא עושה עיסויים מעולה

נפגשנו איתה גם לפני למפגש הכנה

היא זורמת עם מה שתרצי ומתאים ולא מאג'נדה מסויימת

באה מתי שצריך אותה ולא רק מפתיחה מסויימת 

יכולה לפרט לי קצת? אשמח מאד לשמוע כמה שיותר פרטים.

יש נשים עם פתיחה מסוימת בהריון תאומים שהצליחו למשוך עד שבועות מתקדמים

לשמירה.

לי המנוחה מאד היטיבה איתי.

כמה אורך הצוואר היה?

אני בסוף ילדתי בזירוז ב35+6.... אחרי שהסתובבתי כמה שבועות עם פתיחה 2.5 ומחיקה 80%

ושומרת על מנוחה ושתיה מרובה זה בעז"ה יהיה בסד

אבל באמת תקפידי על הנ"ל

זה מציל חיים!!!!

בהריון קודם. רגיל, לא תאומים.

היה אזור 20 מ"מ, ראו שזה מתקצר במאמץ ויצאתי לשמירה בחודשים 8-9.

נחתי כמה שיותר ונמנעתי ממאמץ.

ילדתי בשבוע 40+3...

ילדתי בשבוע 42+++, כך שיש עוד תקווה...

בלידה הקודמת היו לי צירים משבוע 24 שהתפתחו אחר כך לקיצור צוואר.

הצוואר זה דבר מאוד מאוד דינמי, כך שהיו מדידות של 25 והיה גם 9...

ב"ה, עם הרבה מנוחה, ילדתי ב38+1 בת מתוקה ובריאה.

שיהיה בשעה טובה, בעיתו ובזמנו, ובבריאות שלמה לשלושתיכם!

הייתי בשמירה רצינית

קצת לפני שבוע 30 קיבלתי צלסטון כי ממש חשבו שאלד..

בסוף ילדתי ב42🙈

זו זריקה להבשלת ריאות עבור העובר, נותנים את זה כשחוששים מלידה מוקדמת.

אני גם קיבלתי נרות תמיכה

בלי קשר לזה קיבלתי צלסטון כשהיה חשש ממשי ללידה מוקדמת 

כמעט ילדתי בשבוע ממש מוקדם

נחתי בלי סוף ולקחתי תמיכה- נרות וכדורים במינון ממש גבוה

המשך הריון קל❤️

שהמתנות שתקבלי בע"ה בסוף שווים כל רגע ורגע של מנוחה ועצבים מזה שאי אפשר לקום ולהסתובב..

תמצאי לעצמך מה עושה לך טוב, תנסי לקחת כל יום בפני עצמו ולזכור שזו תקופה קצרה לעומת חיים שלמים של ילדים מתוקים בריאים ושלמים!

אני עד היום מעריכה כל פעם את זה שאני יכולה לנקות את הבית שלי לבד, זוכרת איך הייתי מדוכאת שראיתי גולגולים של אבק מסתובבים בחדר שינה ואיך קיללתי אותם בלב;( 

היה לי בשבוע 22- 25 סמ'

ומאז לא זזתי. לא עשיתי כלום בבית. כלום ברמה של כלים ומקלחת לילדים. ממש כלום.

וזה התארך ל30.

ילדתי ב37.

אבל חייבים להישמר ממש. הצוואר מאד מאד דינמי. וזה יכול בשניה לרדת למחתרת ל10.

קיצר חשוב לשמור

מתחננת אלייך!!! שכבי כמה שיותר, אל תעשי כלום בבית.

אפילו לא שניה להעמיד סיר וכו'

ה 4 חודשים האלה בחוץ במקום בבטן זה נורא

אני לא האמנתי שאמרו לי את זה ואכלתי אותה בגדול

תשלמי לבייביסיטר , מנקה, לקנות אוכל.. הכל הכל שווה רק לא ללדת מוקדם

הא, וגם להימנע מקיום יחסים

צור ישראל

עוז ישראל

עמיחי ישראל

איתן

מעוז

אלישיב

לביא

כפיר

יגאל

דוד

מבשר טוב

מבשר שלום

לביא

רועי

דוד ישראל

חן ישראל

רועה ישראל

כפיר ישראל

עבר עריכה על ידי ממשיכה לחלום בתאריך ט"ז בשבט תשפ"ד 11:41

עוז חיים

עוז שלום

טל חיים

טל שלום

טל יהודה

וגם רגילים יותר:

מאיר

אריאל

מנחם

דוד

רפאל

מיכאל

אורי

איתן

לא כולם שמות שאני אוהבת אבל לכולם בעיני יש קשר לתקופה.. 

רציתי בעיקר כמה שיותר אופציות כדי לגלות אולי יש משהו שלא חשבתי עליו ואני אוהבת

יש לי לנו כבר אופציה

אבל אני עוד קצת מתלבטת

וכאילו נמחקו לי כל השמות מהראש

אבל אולי אני מפספסת משו

מקווה שמישהי תדע לענות

מקסימוםםם אם מטריד אותך ממש תתייעצי עם אחות

קרה לי גם

לי יש אפליקצייה שממש טובה נקראת camsscaner משהו כזה. שהייתי עובדת (כרגע בחל"ד אחרי שמירה ארוכה) עבדתי איתה המון המון

בטוחה שיש עוד אם תרשמי בחנות סורק או סריקה

PDF SCANNER

חמוד וידידותי וסורק לקובץ אחד

יש כל מיני דברים טבעיים שאפשר לנסות- מלפפונים, חלב, שקדים וכו'

אם לא עוזר יש טאמס שיכול ממש לעזור

ואם גם זה לא עוזר אז יש אומפרדקס שמציל... שזה תרופה עם מרשם

מלפפונים בנתיים לא עזרו אני אנסה חלב

זה הדברים הקלים

אבל אם זה לא עוזר אז אומפרדקס. לי הוא הצלה ממש.

והוא בלי מרשם(אפשר גם עם אבל אפשר לקנות בלי מרשם) ומותר בהריון.

ואני לוקחת גם מאלוקס כשהאומפרדקס לא מספיק. הוא בסגנון של רני/טאמס אבל יותר חזק, וגם מותר בהריון.

זה מגעיל, מזהירה מראש

אבל זו הייתה עזרה ראשונה שהצילה אותי.. כשלא היו לי דברים אחרים וכלום כלום לא עזר.

אז בדקתי:
האם נדרש מרשם לרכישת התרופה?

אריזה מוקטנת של 14 כמוסות לוסק 20 מיליגרם: לא נדרש מרשם רופא.

כל שאר התכשירים - אריזה של 30 כמוסות לוסק 20 מיליגרם, אריזה של 30 קפליות אומפרדקס במינון של 10 מיליגרם, 20 מיליגרם ו־40 מיליגרם ותרחיף - מחייבים מרשם רופא.

אז אני קונה את ה14, 2-3 חבילות ביחד....

וזה דיי חדש שלא צריך מרשם, לא יודעת כמה זמן בדיוק 

מנסיון אחרי שניסיתי הכלל

להוריד כמה שאפשר קפה,שוקולד,מטוגן...

קשה אבל זה באמת עוזר.

לישון עם הגבהה של 2 כריות

כשיש התקף לנסות לפתוח חלון לנשום אוויר צח

לשתות סודה קרה/זירו(גרוע אבל עוזר...)

הכי הכי עוזר לי אישית זה שקדים קלופים

(משרים במים רותחים,ומחליפים לזה מים מידי פעם)

מלפפון קר עם קליפה

חיבוק גדול צרבת זה נוראי 

נראה לי שקוראים לו גביסון או משהו כזה.דוחה ברמות לא עמדתי בזה חחח אבל כשכן לקחתי עזר

אומפרדקס לי אישית עשה תופעות לוואי אבל זה באמת כדור קסם שווה לנסות ...

אני בהריון הקודם סבלתי מצרבות נורא נורא, פשוט ימים ולילות מסייטים היו לי, שהרגשתי שכל הגוף שלי עולה בלהבות.

הדבר היחיד שעזר לי היה אומפרדקס, ואם בטעות שכחתי לקחת את הכדור, יום אחרי זה, היה יום זוועתי.

ואני ג"כ בתחילת הריון עכשיו, ולחלוטין מתחילה לסבול מצרבות שוב, עדיין בעדין, אבל יש התקפים.

הטאמס גורם לי להקיא. עוזר לי לשתות מים קרים ממש.

תרגישי טוב ורק בריאות!

(כשיכולתי בכלל לשתות🙄)

וגם אויר קר ממש

מה שתארת זה נורמלי ממש להריון,

נדודי שינה וחרדות זה נורמלי בכל הריון!!!

סימן שההורמונים שלך עובדים,וזה חשוב מאד,בשביל לגדול העובר צריך את ההורמונים האלה.

ובתחילת הריון ממש נורמלי שאין לך סבלנות לילדים,

וגם נורמלי שלוקחים תרופה שמשפיעה על הספיגה של ויטמינים.

כל מה שכתבת ממש ממש נורמלי להריון!!!

אז אל תיבהלי ואל תחששי,ואל תחשבי שאם היית נכנסת להריון בזמן אחר זה לא היה קורה.

בעולם הזה בשביל ללדת ילד חדש זה התהליך שצריך לקרות.

אבל- בעולם הזה יש ב"ה פתרונות,וכמו שנורמלי הבעיות כך נורמלי למצוא להם פתרון.

יש ויטמינים אחרים שכן נספגים,יש שעות אחרות שאפשר לקחת.

יש כדורים שעוזרים לחרדות או דכאון כמו שכתבת , וזה ממש נורמלי לקחת כדור.

אפשר למצוא פתרון לחוסר סבלנות לילדים'- למשל בייביסיטר / יציאות מהבית.

אפשר למצוא זמן אחר להשלים שעות שינה.

ואפשר עוד הרבה דברים.

את צריכה רק למצוא את הפתרונות ואפשר בעזרת אנשים שיחזקו אותך ( אם אמא רק תחליש אז אין סיבה להיעזר בה)

בהצלחה רבה!

ותזכרי כל הזמן שהעולם הזה מלא בעבודה קשה,

הריון זה עבודה קשה ששכרה מתוק מדבש. 

ממש היה לי טוב לקרוא את העידוד והחיזוק שכתבת.  ואת העיצות ולזכור שיש גם פתרונות. ולא להתקע רק בבעיות זה אכן מרגיע.

אשמח לדעת האם נדודי שינה בתחילת הריון עוברים מתישהו?

כדורים זה פתרון. אבל ממש לא רוצה לחזור לכדורים. הם עזרו אבל הם גם השפיעו על הבריאות שלי לרעה. וסופסוף נגמלתי מהם. אבל אם אמשיך לא לישון פוחדת שזה גם יפגע בבריאות שלי. וכבר התחלתי לחפש באינטרנט איזה מחלות זה עלול לגרום בהריון..

מקווה להצליח בלי כדורים.

ובכל זאת אשמח לדעת איזה כדורים טובים לשינה שמותר בהריון והם לא לחרדה? לא בא לי להגמל שוב..

נורא חיכיתי להכנס להריון כמה חודשים. ועכשיו כשסופסוף זה הגיע פתאום הרגשתי שאולי באמת לא רציתי. אז זה טוב לי שהזכרת לי שזו זכות.

ועוד שאלה אני לוקחת אומפרדקס עוד מלפני ההריון. אז אם יש משהי שגם לקחה מתי כדאי לקחת את הפרנטל?

האמת בתחילת הריון זה נראה סוף העולם,אבל זה תקופה חולפת, עוזר לי לזכור שזה מסתיים מתישהו.

אבל עד שמסתיים יש באמת ימים שהמצב נראה נורא ואיום.

ואת לא מבינה למה רצית את זה. אני חושבת שזה ממש עוזר לשתף , זה מנרמל, וגם בעיניים של מישהו אחר זה כבר נראה מרגיע יותר.

יש פרוש יפה של הבעל שם טוב בתהילים שהוא אומר שכשיולדת צועקת שהיא לא מסוגלת יותר מביאים לה את אמא שלה, ואז היא רואה שגם לאמא שלה היה קשה ללדת אותה אבל היא עשתה את זה, וזה מרגיע אותה שגם היא תצליח ללדת.

לכן זה באמת מרגיע לדעת שאת לא חריגה וזה באמת נורמלי.

לגבי גוגל- אני לא רופאה ,אבל אני חושבת שמה שגוגל כותב על נדודי שינה לא הכוונה להריון שזו תקופה חולפת. אולי כדאי להתיעץ עם רופא משפחה / נשים זה הרבה יותר אמין והרבה יותר מרגיע מגוגל.

אני לא מכירה כדורים לנדודי שינה , אבל אני לא רואה הבדל בינם לבין כדורים לדיכאון.מבחינתי הכל זה כמו אקמול- נועד להקל מעלינו ולעזור לנו לתפקד, ולא משנה לי ץחתאיזה קטגוריה זה מקוטלג.

אם היה לך רע איתם זו לא סיבה אם עכשיו זה יכול להקל לא לקחת, ישכל כך הרבה סוגים, שאולי כדאי לנסות סוג אחר , אני חושבת שאת צריכה להגדיר לעצמך מטרה ולראות איך את מבצעת אותה.

לדוג' ההתלבטות האם לשרוד 3 חודשים קשים של תחילת הריון בעזרת יוגה, או לשרוד בעזרת כדורים, זה באמת לא משמעותי.

העיקר המטרה הגדולה שהחט- להצליח לתפקד בבית, להצליח לגדל עובר בריא ושמח, ולהיות בעצמך נינוחה ושמחה.

ממש מבינה מה שכתבת שחיכית כמה חודשים ועכשיו את מרגישה אחרת, לפעמים דווקא אחרי ציפייה יש כאילו אכזבה כשזה קורה.

אולי אפשר לקבוע זמן קטן פעם ביום או פעם בשבוע ולהודות לה' על הטוב שזכית בו.

ההודעה הזו עוזרת לנו לזכור שזכינו, וזה מתנה מתוקה.

חזקי ואמצי❤️

וכמו שאמרת לחפש את הפתרונות. ואז אצליח לתפקד בע"ה כמו שצריך.

תודה על הרעיון של הבעשט על ההריון. כל הזמן חושבת למה רציתי. אז טוב לי לקבל חיזוק.

בדרך כלל אחר כך עובר. מאוד עוזר לשמוע הרפיות. ולא לצאת ממצב שינה... בלי אור, בלי פלאפון. (אולי רק כדי להיכנס להרפיות ביוטיוב אז כן). מקלחת עיסוי מרגיע לגוף. ובגדים נעימים ונוחים גם ממה עוזרים...

שזה עובר ושזו תופעה קיימת. ולא מעידה שאני בדיכאון. ותודה על העיצות.

ישנה 4 שעות שינה בשבועות האחרונים. מקווה שיעבור מהר.

עזר לי בי12, דיקור סיני

והזמן שעבר

חיבוק

לא תמיד היה לי, רק בהריונות האחרונים

וזה מחרפן!!!

בהריון הקודם זה עבר לי באמצע,  וחזר לקראת הסוף  מקווה שגם אצלך יעבור (ולא יחזור)

ככל הידוע לי יש תרופות לבריאות הנפש שכן אפשר לקחת בהריון, אולי כדאי לברר את זה

וחששות ודאגות לגבי העתיד וחוסר כוח עכשיו לילדים ובכלל ועומס, זה דבר די הגיוני שאני מאמינה שרוב הנשים חוות בתחילת הריון

מאחלת לך שתגיעי להחלטות שתהיי שלמה איתן

כמעט הריון שלם

אז כן באסה

אחרי הלידה אני בעז'ה מתכננת ללכת למישהי שתשחרר את כל השריר הזה והוא גם קשור לבטן והכתפיים ממש כייף..

זה סיוטטטטטט.

יש לה ספר מאד טוב."החיים שבתוכך",

והיא עושה סדנאות אישיות

בשביל הספר לא חיפשתי יותר מדי תעוגות , אבל קראתי איתה פעם ראיון בערוץ 7

הנה מצאתי אותו,

למצוא את שביל הפוריות

נראה לי שצברה נסיון באימון במשך השנים.

אבל את צודקת שחשוב הכשרה מקצועית.

תבדקי אם זה מספיק לך למה/למי שאת מחפשת

בהצלחה!!!

לא בטוחה שזה מספיק לה, אני צריכה לבדוק

אם יש המלצות לעוד מטפלות זה יעזור לי